סל קניות 0

אורתוסיפון – Orthosiphon stamineus

אורתוסיפון - חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו > > >

אורתוסיפון עלי הצמח הקצוצים – נחשבים בישראל לתוסף תזונה.

שם בוטני: Orthosiphon stamineus
שם נפוץ: Java tea
שם עברי: אורתוסיפון
חלקי צמח בשימוש: עלים וקצות הגבעולים. העלים נקטפים לפני שהפרחים נפתחים

משפחה: שפתניים Labiatae, Lamiaceae

חלקי צמח בשימוש: עלים וקצות הגבעולים. העלים נקטפים לפני שהפרחים נפתחים.

מרכיבים: פלבנואידים, בעיקר sinebsetin ו- tetra-methylscutellarein וכן eupatorin, דיטרפנים, כולל, orthosiphols A,B,C,D,E,F, I,J , neoorthosiphols A,B, staminols A,B . staminolactones A,B  (1).
benzochromenes , נגזרות של חומצה קפאית, בעיקר חומצה רוזמרינית כ-0.1%, ריכוז הנגזרות של חומצה קפאית הוא 67% מכל התרכובות הפנוליות. ריכוז הפלבונים 33% (1).
שמן נדיף 0.02%, מכיל בעיקר ססקויטרפנים, כגון, beta-caryophyllene, cadinene, beta-selinene,
אשלגן בריכוז 3% (2)

מרכיבים נוספים: בטא-סיטוסטרול, חומצות טריטרפניות: בטולינית, אולאנולית, אורסולית, הקומרין esculetin.

פעילות: דיורטי (3), מרגיע (3), מוריד רמת סוכר בדם (4), מוריד לחץ דם (5), אנטי דלקתי בשימוש חיצוני.

המיצוי המימי של הצמח הוא דיורטי עדין. מחקרים לא הראו עליה בנפח השתן או בשחרור של אלקטרוליטים (1).

הפעילות הדיורטית יותר בולטת עם טינקטורות של הצמח (6). המרכיבים האחראים לפעילות הדיורטית הם ליפופיליים, ולכן הטינקטורות יותר יעילות מהמיצוי המימי.

התוויות: אין התוויות שהוכחו על ידי ניסויים קליניים.

לפי הרפואה המסורתית: משתמשים באורתוסיפון במקרים של זיהומים ודלקות בדרכי השתן, וכן להרחיק אבנים קטנות מהכליות (7).

בדרום-מזרח אסיה משתמשים בצמח לטיפול בלחץ דם גבוה וסכרת (8), וכן להרחקת אבנים קטנות מהכליות.

התוויות נגד: בלתי ידועות

תופעות לואי: בלתי ידועות

הכנות ומינון: חליטה 6-12ג' ליום, טינקטורה ב-50% אלכוהול, או מיצויים שונים במינון דומה.

בטיחות: LD50 בעכברים כטינקטורה אינטרה פריטונאלית 19.6ג' ל-ק"ג.

לא נמצאה רעילות בצמח.

סטטוס: באנגליה אין צרוך באישור לתכשירים המכילים את הצמח. בצרפת הצמח מקובל עם התוויות מיוחדות.

Commission Eמאשר את הצמח.

ספרות:

1.     Java tea, Orthosiphonis folium British Herbal Compendium Vol 2, by Peter Bradley, 2006, British Herbal Medicine Association, Bournemouth, p. 232-236.

2.     SchutGAand Zwaving JH. Content and Composition of the Essential Oil of Orthosiphon aristatus. Planta Med. 1986, 52: 240-241.

3.     Mercier F. and Mercier LJ. L’Orthosiphon stamineus. Medicament hepato-renal. Stimulant de la depuration urinaire. Le Bulletin Medical 1936: 523-531.

4.     Mariam A. Asmawi MZ. and Sadikun A. Hypoglycaemic activity of the aqueous extract of Orthosiphon stamineus. Fitoterapia 1996, 67; 465-468.

5.     Matsubara T. Bohgaki T. Watarai M. et al. Antihypertensive Actions of Methylripario-chromene A from Orthosiphon aristatus an Indonesian Traditional Medicinal Plant. Biol. Pharm. Bull. 1999, 22: 1083-1088.

6.     Beaux D. Fleurentin I. and Mortier F. Effect of Extracts of Orthosiphon stamineus Benth. Hieracium pilosella L. Sambucus nigra L. and Arctostaphylos uva ursi L. in rats. Phytotherapy Res. 1998, 12: 498-501.

7.     Orthosiphon folium. Commissin E Monograph published in Bundesanzeiger No 50 of 13.03.90.Shibuya H. Bohgaki T. and Ohashi K. Two Novel Migrated Pimarane-type Diterpenes, Neoorthosiphonis A and B, from the leaves of Orthosiphon aristatus (Lamiaceae). Chem. Pharm. Bull. 1999, 47: 911-912.

מורינדה – Morinda citrifolia

מורינדה - פעילות: מיצוי מהפרי משכך כאב, אנטי בקטריאלי, הראו פעילות נגד חיידקים. נוגד דלקת, נוגד טפילים, נוגד מלריה, נוגד סרטן >

מורינדה

שם מקומי: Noni
משפחה: פואתיים, Rubiaceae
תאור בוטני: הנוני הוא עץ ירוק-עד הגדל באזורים טרופיים של אסיה, באיי פולינזיה ובאוסטרליה. העץ מגיע לגובה של 6-8 מ'. העלים גדולים ומבריקים, הפרחים לבנים וריחניים. הנוני פורח ונותן פרי לאורך כל השנה. הפירות בצורת ביצה וגודלם כ- 7 ס"מ. הם ירוקים בהתחלה והופכים לצהובים כשהם מבשילים. העץ נותן 4-8 ק"ג של פרי בחודש.

לפרי הבשל יש ריח וטעם דוחה.

על פני הפרי מצויים הזרעים שנראים כמו גבשושיות. לכל זרע מחובר שק אויר קטן, שמאפשר לו לצוף על פני האוקיינוס במשך חודשים. כנראה שבדרך זו הגיע הצמח לכל איי פולינזיה.
חלקי צמח בשימוש: עלים, שורש פירות
רפואה מסורתית: הצמח כולו שימש לטיפול בכאב בעצמות (1). במלזיה השתמשו בעלים מחוממים שהניחו על בית- החזה והבטן לטיפול בשיעול ובחילה (2). בפיליפינים השתמשו במיץ מהעלים לטיפול בדלקת מפרקים (2). עלים מונחים על המצח שמשו לטיפול בכאבי ראש, בדלקת בשד וכן לטיפול בכאבים רוימטיים (3). מירתח מהעלים שימש לטיפול בשלשול, חום ודיזנטריה (4). משחה מהעלים שמשה לטיפול בפרונקלוזיס (4). ברפואה הסינית והיפנית משתמשים בפרי להורדת חום, לטיפול בלומבגו, אסתמה ודיזנטריה (2,5). בטהיטי השתמשו בפרי הבוסר או הפרי הבשל במקרים של ברונכיט, לויקוראה, אנגינה וכן לטיפול בעקיצות של חרקים (3). מיץ מהפרי משמש לטיפול בסכרת, יתר-לחץ דם, כאבי פרקים ושרירים, אולקוס, איידס, סרטן, בעיות של כלי דם והתמכרות לסיגריות וסמים (4,6). השורש משמש להורדת חום ולטיפול בלומבגו (4). הנוני שימש כצמח צבע. השתמשו בו לצביעת אריגים, וכן חצאיות ריקוד מסיבים. נהגו להשרות את האריגים בתוך מים קרים עם צבע. מתקבל צבע צהוב לימון יציב (3).
מרכיבים: anthraquinones: morindin, morindone rubiadin, alizarin, lucidin, morindiaiolcaproic acid, caprylic acid, ursolic acid ויטמין C, ויטמין B3-ניאצין, ויטמין Aסטרולים צמחיים, חומצות שומניות (2,7,8),Iridoids glycosides קומרינים, scopoletin scopoletin אלקלואידים, xeronine, proxeronine פלבנואידים, רוטין, חומצה אספרולוזידית אוליגוסכרידים, פוליסכרידים

פעילות: מיצוי מהפרי משכך כאב (10,9), אנטי בקטריאלי, הראו פעילות נגד Pseudomonas, Bacillus subtilis Proteus, Staphylococcus aureus, E. coli(8). נוגד דלקת, מעכב cyclooxygenase נוגד טפילים, נוגד מלריה, מיצוי בכלורופורם מעכב Plasmodium faciparum(11). נוגד סרטן, כמה מחקרים הראו שהנוני מעכב גידול של תאים סרטניים, ומעכב התפתחות של כלי דם חדשים (11,12). יש שממליצים עליו כמונע סרטן.

מיץ מפרי הנוני: חברה בשם Morinda יצאה לשוק עם מיץ מפרי הנוני. המיץ מעורב עם מיץ ענבים ועובר תהליך להפחתת הטעם והריח של פרי הנוני. כיום יש כ-300 חברות המוכרות את מיץ הנוני.
מחקרים רפואיים ראשוניים: הנוני מעורר את סקרנותם של אנשי המדע. מאז 1994 התפרסמו 145 מחקרים, חלק מהם מומנו על ידי החברות המוכרות את המיץ. מאז 2006 התפרסמו 55 מחקרים על הנוני. חלק מהתכונות המיוחסות למיץ הוכחו, כגון, הראו שהמיץ מהנוני גרם לירידה בריכוז כולסטרול (14), הראו עיכוב של צמיחת כלי דם חדשים על ידי מיץ מפרי הנוני (12).
בטיחות: בצרפת, גרמניה, ארה"ב, אירלנד, פינדלנד  בודקים את הבטיחות של מיץ מהפרי.
 ספרות:

1.     Wee YC. and Hsuan K. An illustrated Dictionary of Chinese Medicinal Herbs. Time Edition and Eu Yan Seng Holdings Ltd. 1990.

2.     Wee YC. 1992, A Guide to Medicinal Plants, Singapore Science Center p. 106.

3.     Noni: Polynesia’s Natural Pharmacy, Pride Publishing, Vineyard, Utah, USA 1997.

4.     Nguyen VD. and Doanm TN. Medicinal Plants in Vietnam. World Health Organisation, Regional office for the Western Pacific, Manila, Institute of Materia Medica, Hanoi, 1989.

5.     Ditmar A. Morinda citrifolia L. Use in indigenous Samoan Medicine. J. of Herbs, Spices and Medicinal Plants, 1993, Vol 1, p. 77-92.

6.     Wang MY.  West BJ. et al. Morinda citrifolia (Noni): A literature review and recent advances in Pharmacol. Sin. 2002, 23: 1127-1141.

7.     Sang SM. Liu GM. He KZ. et al. New unusual iridoids from the leaves of noni (Morinda citrifolia) show inhibitory effect on ultraviolet B-induced transcriptional activator protein-1 (AP-1) activity. Bioorganic & Medicinal Chemistry 2003, 11: 2499-2502.

8.     Saludes JP. Garson MJ. Franzblau SG. Antitubercular constituents from the hexane fraction of Morinda citrifolia Iinn. (Rubiaceae). Phytotherapy Reaserch 2002, 16: 683-685.

9.     Wang MY. West BJ. Jensen JC. et al. Morinda citrifolia (Noni) A literature review and recent advances in Noni reaserch. Acta Pharmacologica Sinica 2002, 23: 1127-1141.

10.            Ancolio C. Azas N. Mahiou V. et al. Antimalarial activity of extracts an alkaloids isolated from six plants used in traditional medicine in Mali and Sao Tome. Phtotherapy Reaserch 2002, 16: 646-649.

11.  Inhibition of angiogenic initiation and disruption of newly established human vascular networks by juice from Morinda citrifolia (noni). In: Angiogenesis  2003, 6; 143-149. ISSN 0969-6970.

12.   Wang MY. Su C. Cancer preventive effect of Morinda citrifolia (Noni). Annals of New York Academy of Sciences 2001, 952; 161-168.Noni juice may lower total cholesterol and triglycerides in adult smokers. www.americanheart.org/presenter.jhrml.

מימוזה ביישנית – Mimosa pudica

מימוזה ביישנית - רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח לטיפול בכאבי ראש, מיגרנה, הפרעות בשינה, שלשול, דיזנטריה, חום, טחורים, פיסטולה >

מימוזה ביישנית

השם בעברית: מימוזה ביישנית
משפחה: Mimosaceae
תאור בוטני: המימוזה הוא צמח חד שנתי הגדל במקומות לחים. מוצאו ממקומות לחים במרכז אמריקה ובברזיל, ועכשיו הוא מפוזר בכל האזורים הטרופיים.

לצמח יש גבעול זקוף ומסתעף. העלים עדינים, ונסגרים כאשר נוגעים בהם. הם נפתחים מחדש אחרי זמן קצר. העלים נסגרים גם בלילה וגם כשיורד גשם או כשהטמפרטורה עולה באופן קיצוני. הפרחים וורודים. הצמח מתפשט מאד ובמקומות רבים מתנהג כצמח פולש. על השורשים יושבים חיידקים המקבעים חנקן (1).
חלקי צמח בשימוש: עלים, כל הצמח
מרכיבים: טאנינים, סטרואידים, אלקלואידים, טריטרפנים, פלבונואידים, גליקוזיל-פלבונים (2). הזרעים מכילים חומצה אמינית mimosine הגורמת לאיבוד שיער ולהפרעות בצמיחה אצל יונקים (3). המינון הגורם לבעיות אלה גדול בהרבה מהמומלץ לשימוש רפואי (4).
רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח לטיפול בכאבי ראש, מיגרנה, הפרעות בשינה, שלשול, דיזנטריה, חום, טחורים, פיסטולה (2).
פעילות: דיורטי עדין, מגביר רגנרציה של עצבים, עוצר שטפי דם של מחזור חודשי, מעכב התכווצויות בתריסריון בדומה ל  atropine sulphone-(5). מחקרים הראו פעילות נוגדת דכאון בבני אדם  (6).
ספרות:

1.     Pokhtiyal TC. et al. 1990, Identification of some fast growing leguminous tree species for nitrogen fixation studies. Indian Forester 116: 504-507.

2.     Ngo Burn E. et al. Anticonvulsant activity of Mimosa pudica decoction. 2004 Fitoterapia 75: 309-314.

3.     Arora SK. Ed. 1983 Chemistry and Biochemistry of legumes. Edward Arnold (Publishers) Limited, London. P. 358.

4.     Francis JK.  Mimosa pudica, 2007. Research Forester U.S Department of Agriculture,

5.     Modern-natural. 2001. Mimosa pudica. L. http;//modern-natural.com/mimosa_pudica.htm.MartinezRG. et al. 1996. Estudio preliminary de las possibles acciones antidepressivas de Mimosa pudica L. in: Resumen de ponencias del Prmer Conreso Nactional de Plantas Medicinales de Mexico. Tiacala Mexico, p. 69.

Lycium barbarum – אטד

פירות האטד מזינים את הדם, מעשירים את ה-yin, מחזקים את הכליות והכבד ומוסיפים לחות לריאות. הצמח התפרסם כמשפר של הראייה וכתרופה לסכרת.

שם עברי: אטד

שם סיני: gou qi
השם הסיני של הפרי: gou qi zi המונח zi מסמל פרי קטן.
משפחה: סולניים, Solanaceae
תיאור בוטני: האטד / ליציום הוא שיח קטן קוצני, הגדל בצפון-מערב סין ובמונגוליה. הפירות מתקבלים משני מינים דומים, L. chinensisו-L. barbarum. מייבשים את הפירות עם או בלי גפרית, או שסוחטים מיץ מהפירות הטריים. כיום מרבים לגדל את הצמח בכמה אזורים בסין. רוב היבול משמש לצריכה מקומית.
חלקי צמח בשימוש: פירות
רפואה מסורתית: פירות האטד מוזכרים בספרו של Shennong, אבל השימוש שלהם בפורמולות מסורתיות היה מוגבל עד אמצע המאה ה-17. בתקופה זו השתמשו בו בצרוף עם Rehmannia, Cornus, Cuscuta להזין את הכליות. הומלץ להשתמש בו לטיפול לסינדרומים שונים של חוסר, כצמח מחזק ומזין. הוא נחשב לצמח מתוק ונייטרלי.

פירות האטד מזינים את הדם, מעשירים את ה-yin, מחזקים את הכליות והכבד ומוסיפים לחות לריאות (1). הפעילות העיקרית של הפירות היא חיזוק ה-yin של הכליות והכבד. מומלץ להשתמש בהם למקרים של סחרחורת, ירידה בחדות הראייה, ושיעול כרוני (1). הצמח התפרסם כמשפר של הראייה וכתרופה לסכרת.
מרכיבים: קרוטנואידים הנותנים לפרי את הצבע האדום,  lycopen, zeaxanthin, lutein(2) פוליסכרידים בעלי משקל מולקולרי גבוה 5-8% (3)חומצה אמינית betaine1% (4) Betaine בנוסף מכילים הפירות ריכוז נמוך של שמן נדיף המכיל שני ססקויטרפנים, cyperoneו- solavetivone(5), ו-1.15% פלבונואידים, הכוללים רוטין וחומצה כלורוגנית (6). 
פעילות: הקרוטנואידים, בעיקר zeaxanthin ולוטאין מגינים על העיניים מפני מחלות ניווניות. הם פועלים כנוגדי חמצון ומגינים על הרישתית מפני חמצון (1).

הפוליסכרידים פעילים כאימונוסטימולנטים (4). הם ממריצים תגובה חיסונית תאית והומוראלית (7). הם מגבירים פעילות של T-לימפוציטים ושל תאי הרג טבעיים.

בניסויים in vitro הראו שהפוליסכרידים מגינים על תאי עצב, ומונעים נזק לתאים אלה (8).

בטאין הוא חומצה אמינית המצויה באופן טבעי בגוף. הבטאין הוא מטבוליט של כולין. הוא מצוי בריכוז נמוך בסלק, תרד ודגניים. הכינו מבטאין תרופה בשם cystadane הפועלת כתורמת קבוצה מתילית להומוציסטאין והפיכתה למתיונין. התרופה מורידה רמה של הומוציסטאין ב-20-30%. הראו עליה ברמת המתיונין כשהריכוז שלו היה נמוך.
אופן השימוש: האטד מהווה ברוב המקרים חלק מפורמולה. בכמה מקרים ממליצים להשתמש בליציום כצמח יחיד או כצמח עיקרי בפורמולה. לדוגמא, במקרים של גסטריטיס ממליצים לאכול 10 ג' של הפרי פעמיים ביום (6). ברפואה המסורתית המליצו על אכילת 10 ג' של הפרי פעמיים ביום לטיפול בסכרת (9).

לחיזוק אדם חלש ממליצים לבשל את פירות האטד עם נצרים של במבוק. המינון 15-30 ג' ליום (10).

לחיזוק הראייה מומלץ מירתח של 20 ג' פרי ליום (11).

פורמולה לחיזוק הראייה מיוצרת על ידי ITM.

היא נמכרת בצורת כדורים ונקראת Lycuvin(12). היא מכילה מיצוי של ליציום (אטד), פרי של אוכמניות, זרעים של Cuscuta cinenesis ופרחים של Calendula officinalis. בשני כדורים (המינון המומלץ) מצוי מיצוי מ-10 ג' ליציום כמקור ל-zeaxanthin, 6 ג' Cuscuta כמקור ל-quercetin, 75 מ"ג של אנתוציאנינים מהאוכמניות ו-8 מ"ג של לוטאין שמקורם בקלנדולה (12). 
רעילות: האטד הוא פרי מאכל ואין בו רעילות (4).

LD50 בעכברים בהזרקה לפריטונאום 8.3 ג' ל-ק"ג. בארה"ב התפרסם מיץ מארבעה פירות שיצא לשוק ב-2003 ונקרא  Himalayan Goji Juice(1). הוא מכיל מיצויים של פירות הליציום, ענבים, תפוח עץ ואגסים. המיץ מומלץ לחיזוק הראייה, להגברת הפעילות של מערכת החיסון וכנוגד חמצון.

חברות אחרות הוציאו תכשירים דומים, כגון, כדורים העשויים מריכוזים שווים של ליציום, אסטרגלוס והפטריה Tremella. מינון מומלץ 5 כדורים פעמיים ביום.
המינון של הפרי באכילה או מירתח: 9-18 ג' ליום. 
ספרות:

1.Dharmananda S. Lycium fruit, Food and Medicine, www.itmonline.org/arts/lycium.htm

2. Yong P. et al. Quantification of zeaxanthin dipalmitate and total carotenoids in Lycium fruits, 2006, Plant Foods for Human Nutrition, 60: 161-164.

3. Wang Q. et al. Determination of polysaccharide contents in Fructus Lycii, Chinese Traditional and Herbal Drugs, 1991, 22: 67-68.

4. Zhu Youping, Chinese Materia Medica: Chemistry, Pharmacology, and Application, 1998, Harwood Academic Publishers, Netherlands.

5. Sannai A. Fujimori T. and Kato K. Isolation of 1,2-dehydro-a-cyperone and solavetivone from Lycium chinensis, Phytochemistry, 1982, 21: 2986-2987.

6. Wang Qi and Dong Zhilin, Modern Clinic Necessities for Traditional Chinese Medicine, 1990, China Ocean Press, Beijing.

7. Zhou Jinhuang Immunopharmacological activities of yin and yang biomodulatory drugs, in Recent Advances in Chinese Herbal Drugs, 1991, Science Press Beijing.

8. Yu MS. et al. Characterization of the effects of anti-aging medicine Fructus Lycii on beta-amyloid peptide neurotoxicity, International Journal of Molecular Medicine, 2007, 20: 261-268.

9. Xu Xiangcai (chief editor), Maintaining Your Health, Vol. 9 of  The English-Chinese Encyclopedia of Practical Traditional Medicine, 1989, Higher Education Press, Beijing.

10. Zhang W. et al. Chinese Medicated Diet, 1988, Publishing House of ShanghaiCollege of Traditional Chinese Medicine, Shanghai.

11. Zong XF and Liscum G. Chinese Medicinal Tea, 1996, Blue Poppy Press, Boulder, CO.12. Dharmananda S. Abag of Pearl, 2004, Institute for Traditional Medicine, Portland,OR

קאוה קאוה – Piper methysticum

קאוה קאוה - השימוש בשורש הצמח. נמצא יעיל בגרמניה וארה"ב לטיפול בחרדות לחץ ואי שקט. לקאוה יש השפעה נרקוטית. הוא גורם למצב של אופוריה ושלווה

קאוה קאוה

משפחה: פלפליים, Piperaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש, גבעול מקולף. הקאוה הוא השם שניתן באיי האוקיאנוס השקט לצמח ולמשקה שמכינים ממנו. הקאוה הוא מטפס רב שנתי, המגיע לגובה של 3 מ'. הוא גדל בכמה מאיי האוקיאנוס השקט. המקור הוא כנראה האי Vanuatu. הצמח היה נפוץ בכל האיים, אבל בכמה מהם הוא נכחד בגלל שימוש יתר.

השימוש המסורתי הוא במשקה שמכינים מהשורש. נערים ונערות בעלי שיניים בריאות היו לועסים את השורש, ויורקים את השורש הלעוס לתוך קערה שהוסיפו לה מים  קרים וחלב קוקוס (1). לאחר ערבוב היו מסננים דרך סיבים ושותים את הנוזל. בכמה מהאיים משתמשים גם בגבעול המקולף. הלעיסה הוחלפה במשך השנים בשיטות שונות של גריסת וטחינת השורש.

המרכיבים  האחראים לפעילות הצמח הם kava lactones, כולל  methysticin kawain, yangonin, dihydrokawain, המצויים בשורש בריכוז של 3-20%, תלוי בגיל הצמח ובתנאי הגידול. dihydrokawainו-dihydromethysticin משככים כאב וגורמים להרפייה של השרירים. ההרפייה היא תוצאה של השפעה ישירה על התכווצות השרירים ולא עיכוב של מעבר של גירוי עצבי.

הרדמה מקומית מתקבלת כשלועסים שורש טרי. האחראי לפעילות זו הוא בעיקר kawain. הזרקה תת-עורית של מיצויים אלכוהולים של kawain גורמת להרדמה מקומית שנמשכת שעות אחדות ואפילו ימים. היא עלולה לגרום לשיתוק של עצבים היקפיים,  ולכן אין המלצה להשתמש בצמח כמרדים מקומי.

תושבי האיים נהגו לשתות את הקאוה כאירוע חברתי, האורח הנכבד, או אדם חשוב מבני השבט היה מקבל ראשון את המשקה, ואחריו קבלו כל המשתתפים לפי הירארכיה קבועה וידועה.

לקאוה יש השפעה נרקוטית. הוא גורם למצב של אופוריה ושלווה, להרפייה של השרירים, תוך כדי שליטה מלאה בכושר התנועה. המשתתפים נרדמים ומדווחים על  חלומות רבים. שתייה מרובה גורמת להיווצרות של עור קשה ומחוספס.

הצמח נחקר בגרמניה ובארה"ב ונמצא שהוא יעיל מאד לטיפול בחרדות ובמצבי מתח ולחץ (2). הוא נחשב לצמח היעיל ביותר לטיפול בחרדה. הוא מצוי בשוק בקפסולות, טינקטורות, מיצוי נוזלי ומיצוי מוצק מרוכז.

לאחרונה דווח על נזקים שנגרמו לכבד בגלל שימוש במיצויים של קאוה.

בגרמניה היו 24 מקרים של נזק חמור לכבד. בשלושה מהמקרים החולים עברו השתלת כבד, ומקרה אחד הסתיים במוות. בכל המקרים נעשה שימוש במיצויים מכוילים שהכילו 30-70% של לקטונים (3,4) כתוצאה ממצאים אלה הצמח נאסר למכירה בארצות רבות באירופה. מכיוון שהקאוה יעיל מאד כצמח נוגד חרדה, קמה התנגדות גדולה בין חוקרים ומטפלים לפסילתו. מתנהלים ויכוחים מסביבו, ונערכים מחקרים חדשים על פעילות הצמח ועל רעילותו לכבד.

במעקב שנעשה באיים לא מצאו נזקים חמורים אצל האוכלוסיה, למרות שימוש קבוע במשקה מהקאוה במשך 2000 שנה (5). המשקה הובא לאוסטרליה והמליצו לילידים להשתמש בו במקום אלכוהול. הם השתמשו בריכוזים העולים פי 10-50 על הריכוז המומלץ, ללא כל פגיעה בכבד. הכנת מיצויים של קאוה לקטונים באיי האוקיאנוס השקט מעדיפים להשתמש בשורשים מצמחים בוגרים. כדי לברר אם ריכוז הקאוה-לקטונים והפיזור שלהם בשורש משתנה עם גיל הצמח, נבדקו שורשים שנלקחו מצמחים בני 5 ו-8 שנים (6). נעשה מיצוי של חלקים שונים של השורש ב-96% אלכוהול במשך 24 שעות. נמצא שריכוז הקאוה-לקטונים היה גבוה ביותר בקליפת השורש בשני הגילאים.

נבדק הבדל המרכיבים במיצויים במים, באלכוהול 96% אצטון 80% ו-אלכוהול 25%.במיצוי באלכוהול 96% ובאצטון התקבלו 100% של הקאוה-לקטונים, באלכוהול 25% התקבלו 15% ובמים פחות מ-3% מהקאוה-לקטונים.

ניתן להסיק שגורם ראשון שמשפיע על רעילות הקאוה הוא ריכוז הקאוה-לקטונים בתכשיר. המיצויים היבשים הנמכרים באירופה וארה"ב מכילים 30-70% של קאוה-לקטונים, בעוד שהמיצוי המימי ששותים תושבי האיים מכיל פחות מ-3%.בבדיקה של צמחי הקאוה שמוצאם באיים שונים נמצא ריכוז של קאוה-לקטונים בין 3-20% (7). זהו הבדל משמעותי, שמשפיע על התכשירים שמכינים מהצמחים, ועל הריכוז שמקבל המטופל.

לקטונים עוברים מטבוליזם בכבד על ידי קבוצת האנזימים ציטוכרום P450(8). יתכן שהקאוה-לקטונים המצויים בתכשירים המסחריים בריכוז גבוה, אינם מתפרקים במלואם על ידי הציטוכרום, והם עלולים  לגרום לתופעות של רעילות לכבד.

במיצוי באלכוהול 25% התקבל מרכיב נוסף והוא גלוטטיון (6), שאינו נמס באלכוהול בריכוז העולה על 50% (Merck Index, 1996). טינקטורות של קאוה ומיצויים נוזליים שנבדקו הראו שריכוז הגלוטטיון היה גבוה יותר ככל שהפולריות של הממיס היתה גבוהה יותר (6).

גלוטטיון נקשר לקאוה-לקטונים על ידי פתיחת הטבעת של הלקטון. הוא ממלא תפקיד חשוב בדה- טוקסיפיקציה של הקאוה-לקטונים (8). הראו שקשירת לקטונים ססקויטרפנים לגלוטטיון מחישה את הסילוק שלהם מתאי הכבד  על ידי לקטון הידרולאזות (9).

במקרים של חוסר גלוטטיון במיצוי, או בכבד של המטופל, יחשפו תאי הכבד ללקטונים חופשיים שאינם מתפרקים, והם עלולים לגרום לו נזק (10). הוספת גלוטטיון כתוסף מזון ביחד עם הלקטונים, מפחיתה את תופעות הלואי (11).

במיצוי במים נוכח גלוטטיון ביחס 1:1. אמנם, לא נמצא שמיצויים אלה גרמו נזק למשתתפים בהם. בתכשירים היבשים המרוכזים לא מצוי גלוטטיון כלל.
רעילות של הגבעולים. בכמה מהתכשירים המסחריים נעשה שימוש בגבעולים במקום או בנוסף לשורש (12). תושבי האיים משתמשים לפעמים בגבעול המקולף, אבל אינם משתמשים בקליפה. כשהביקוש עלה באירופה ובארה"ב, בשנים 2000-2001, נכנסו לשימוש קליפות הגבעולים שמכילות ריכוז גבוה של קאוה-לקטונים, והן זולות מפני שנחשבו לפסולת.

בודדו מקליפות הגבעול אלקלואיד pipermethysticine, שאינו מצוי בשורש (13).

הועלתה ההשערה שיתכן שקליפות הגבעול המכילות את האלקלואיד גרמו להשפעות הטוקסיות של הצמח.

לסיכום, החוקרים ממליצים (7) למצות את הקאוה בריכוז של אלכוהול שאינו עולה על 50%, לתת גלוטטיון כתוסף, במקרה שמשתמשים במיצויים יבשים מרוכזים, או בטינקטורה שבה השתמשו ב96%  אלכוהול, וכן להמנע משימוש בקאוה במקרים של מחלות כבד. 
ספרות.

1. Norton SA. Ruze P. Kava dermopathy. Journal of the American Academy of Dermatology, 31: 89-97, 1994.

2. Pittler MH. & Ernst E. Kava extract for treating anxiety (Cochrane review) In: The Cochrane Library, Issue 1, 2003.

3. Anon, Medicines Control Agency Meeting, London UK, December 2001.

4. Denham K. et al. Kava-the unfolding story: report on a work-in-progress. Journal of Alternative and Complemantary Medicine, 8: 237-263, 2002.

5. Steiner G.G. The correlation between cancer incidence and Kava consumption. Hawai Medical Journal 59: 420-422, 2000.

6. Witton PA. et al. Kava lactones and the Kava kava controversy. Phytochemistry 64: 673-679, 2003.

7. Simeoni P. Lebot V. Identification of factors determining kava lactone content and chymotype in kava (Piper methysticum Forst f.). Biochemical Systematics and Ecology, 30: 413-424, 2002.

8. Schmidt TL. et al. Helenanolide type sesquiterpene lactones. Part 7: the role of glutathione addition under physiological conditions. Bioorganic and Medical Chemistry 9: 2189-2194, 2001.

9. Bargota RS. et al. Structure- activity relationship on human serum paraoxonase (PONI) using substrate analogies and inhibitors. Bioorganic and Medicinal Chemistry  Letters, 13: 1623-1626, 2003.

10. Zheng XG. et al. Naphthazarin derivatives (V): formation of  glutathione conjugate and cytoside effects activity of 2-or 6-substituted 5,8-dimethoxy-1,4-naphthoquinones in the presence of glutathione-S-transferase, in rat liver S-9 fraction and mouse liver perfusate. Archives of Pharmacology Research 23: 22-25, 2000.

11. Lautermann. J. Glutathione- dependent antioxidant in the mammalian inner ear: effects of aging, otoside effects drugs and noise. Hearing Research 114: 75-82, 1997.

12. Dayton K. UH scientists may have solved  kava mystery. Available from http:// www. The honoluluadvertiser.com/article/2003/Apr/07/In03a.html. 2003.13. Draguil K. et al. Piperidine alkaloids from Piper methysticum. Phytochemistry, 63: 193-198, 2003.  

השוואה בין קאוה ותרופות קונבנציונליות. יעילותו של הקאוה כצמח נוגד חרדה ומתח הוכחה בשנים האחרונות. הצמח משרה הרפייה ורגיעה, מבלי לפגוע בכושר הקוגנטיבי של המוח, בזכרון או בעירנות. הוא אינו פוגע בפעילות המוח, אלא משפר אותה. בנוסף, הקאוה אינו גורם לסבילות או לתלות, כמו שעושות רבות מהתרופות נוגדות החרדה.

נעשו מחקרים מעטים המשווים את השפעת הקאוה לעומת תרופות קונבנציונליות מקבוצת הבנזודיאזפינים. זוהי קבוצת תרופות המשמשת להרגעה, להרפיית שרירים, למצבי פניקה, להשריית שינה ולהפסקת התקף אפילפטי.

תופעות לוואי: טשטוש, קשיי שיפוט וקואורדינציה, סבילות אחרי טיפול ממושך, התמכרות עלולה להתפתח לאחר טיפול ממושך. אב הטיפוס של הבנזודיאזפינים הוא הוואליום- diazepam.

מחקר אחד נעשה על 38 מטופלים מול קבוצת ביקורת. המטופלים סבלו מחרדות ומהפרעות פסיכוסומטיות. הם קבלו oxazepam או מיצויים מכוילים של קאוה. יעילות הטיפול נבדקה על ידי מבחנים מקובלים.

התקבלה השפעה דומה בשתי הקבוצות, והמטופלים לא סבלו מתופעות לוואי. הקאוה וה- oxazepan היו יעילים באותה מידה. מחקר נוסף נערך על 174 מטופלים שסבלו מחרדות במשך ששה שבועות. הם קבלו 300 מ"ג  ליום של תכשיר שהכיל 70% קאוה-לקטונים, 15 מ"ג ליום של oxazepam או9 מ"ג ליום של bromazepam. המחקר נערך בשיטה של סמיות כפולה. השיפור במצב המטופלים היה זהה בשלוש הקבוצות. השוואה בין תופעות לוואי נערכה במחקר מבוקר שכלל 15 מתנדבים בריאים. הם קבלו 30 מ"ג של clobazam, פלצבו או kawain סינתטי בריכוז 200, 400 ו-600 מ"ג.נבדקו EEG, מבחנים פסיכומטריים, דופק, לחץ דם ותופעות לוואי שונות.

שלושת הריכוזים של ה-kawain גרמו לשיפור בפעילות המוח, בריכוז, הקשבה, זמן תגובה ומהירות התנועה.

בדיקת EEG הראתה שריכוז של 200 מ"ג של kawain גרם למצב רוח טוב, הרגשה כללית טובה, עירנות ושיפור בכושר לעומת הפלצבו.

ריכוז של 600 מ"ג של kawain גרם לרגיעה בדומה לריכוז של 30 מ"ג של clobazam. השיפור בהרגשה הכללית ובפעילות המוח לא התקבל אצל המשתתפים שקבלו clobazam.

לא נערכו מחקרים על שילוב של מיצויים מקאוה עם תרופות קונבנציונליות. ההמלצה היא לבחור בין שני הטיפולים ולא לשלב ביניהם.

מטופלים הסובלים ממצבי חרדה ורוצים לעבור לטיפול עם קאוה, צריכים להפסיק את הטיפול בבנזודיאזפינים. עדיף שיעשו זאת בליווי מעקב צמוד של מטפל. מומלץ לא להשתמש בקאוה כצמח בודד, אלא כפורמולה הכוללת צמחים נוגדי דכאון, מרגיעים או מחזקים של מערכת העצבים. כשהקאוה משמש מרכיב בפורמולה פוחתת הסכנה להשפעה טוקסית לכבד.      
צמחים מומלצים לצרוף עם קאוה: Hypericum perforatum פרע, צמרות ענפים פורחים Humulus lupulusHops   פרחים נקביים Passiflora incarnata שעונית נאכלת, עלים Melissa officinalis מליסה רפואית, נוף הצמח Avena sativa  שבולת שועל, נוף הצמח וזרעים Astragalus membranaceus קדד, שורש Zizyphus jujuba שיזף תרבותי, פירות. 

ספרות. 

Woelk H. et al. The treatment of patients with anxiety.  A double blind study: kava extract WS1490 vs. benzodiazepine. Zitschrift fur Allgemenie Medizine, 69: 271-277, 1993.Munte TF. et al. Effects of oxazepam and an extract of kava root (Piper methysticum) on event-related potentials in a word recognition task. Neuropsychobiology 27: 46-53, 1993.Heinze HJ. Et al. Pharmacopsychological effects of oxazepam and kava-extract in a visual search paradigm assessed with event-related potentials. Pharmacopsychiatry 27: 224-230, 1994.

מקור התמונה

ניצנית – Kalanchoe pinnatum

ניצנית - פעילות: אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי. הראו פעילות in vitro נגד סטפילוקוקים, קולי, בצילוס ופסוידומונס. אנטי דלקתי >

ניצנית
שם נרדף: Bryophyllum pinnatum
משפחה: Crassulaceae
תאור בוטני: לסוג Kalanchoeמשתייכים כ-200 מינים הגדלים באפריקה, מדגסקר, סין ויאוה. המין K. pinnatum הוא היחידי הגדל בדרום אמריקה. זהו צמח בשרני רב שנתי המגיע לגובה 1-1.5 מ'. הגבעולים חלולים, העלים בשרניים וצבעם ירוק כהה. הפרחים בצבע לבן, ניראים כפעמונים תלויים.

חלקי צמח בשימוש: עלים.

רפואה מסורתית: הצמח נחשב ל-panacea אצל תושבי אגן האמזונס. הקריאולים משתמשים בעלים קלויים מעט לטיפול בדלקות ובסרטן. חליטה מהעלים משמשת להורדת חום.

אנשי שבט ה-Palikur נוהגים לערבב את המיץ מהעלים עם שמן קוקוס ולעסות בו את המצח במקרים של מיגרנות או כאבי ראש. בשבט ה-Siona משתמשים בצמח לטיפול בכוויות. הם מחממים את העלים ומניחים אותם על כוויות וכיבים.  באקוודור משתמשים בחליטה מהעלים לטיפול בשברים ובנקע. בפרו משתמשים במישרה של העלים במים לטיפול בכאבי ראש, צרבת וחום.

בארצות שונות של אמריקה הדרומית קוראים לצמח "עלה הקסם" או "עלה החיים". בברזיל הצמח נחשב למרגיע, מרפא פצעים, דיורטי, נוגד דלקת ומרגיע שיעול. משתמשים בו לטיפול בברונכיט ואסתמה, אבנים בכליות, מחלות עור ובצקות ברגליים.
מרכיבים: טריטרפנואידים, bryophyllin A bryophyllol, bryophyllone, bryophyllenone bryophynol, beta-amyrin acetate, sterols, malic acid, isocitric acid, citric acid, caffeic acid, quercetin, kaempferol.
פעילות: אנטי ויראלי, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי. הראו פעילות in vitro נגד סטפילוקוקים, קולי, שיגלה, בצילוס ופסוידומונס. אנטי דלקתי, מוריד חום. מיצוי מימי של העלים מסייע לטיפול בליישמניה בשימוש פנימי וחיצוני.

מיץ מהעלים מעכב שחרור היסטמין, ויש לו פעילות נוגדת אלרגיה. למיצויים מהעלים יש השפעה מרגיעה על מערכת העצבים. כנראה שהמנגנון הוא עליה בריכוז של GABA.

התוויות: לטיפול במחלות של דרכי הנשימה, שיעול, כיב פפטי, זיהומים בעור בעיניים ובאוזניים.

התוויות נגד: הריון. ברפואה המסורתית השתמשו בצמח כסיוע לתהליך הלידה. יתכן שהוא ממריץ את הרחם.

אינטראקציות עם תרופות: תתכן אינטראקציה עם גליקוזידים קרדיאליים, כגון, דיגיטוקסין, ועם תרופות המדכאות את מערכת העצבים המרכזית.

רעילות: אין רעילות בצמח במינון עד 5 ג' ל-ק"ג.היו תופעות של רעילות אצל צאן ובקר שאכלו כמויות גדולות מהצמח.

הכנות ומינון: השימוש המסורתי הוא בחליטה מהעלים שתי כוסות ליום, או מיץ שסוחטים מהעלים הטריים.
בשימוש חיצוני משתמשים במיץ מהעלים הטריים לטיפול בכוויות, שריטות, דלקות בעור, דלקות עיניים, זיהומים בעור, בעיניים או באוזניים.

ספרות: Lesslie Tyler, The Healing Power of the Rain Forest, 2005.

טיון דביק Innula viscosa

טיון דביק - בשימוש פנימי וחיצוני. בשימוש פנימי הוא משמש כמגביר הזעה ומוריד חום, משתן ולכן מסייע להורדת לחץ דם, מומלץ לטיפול במחלות של דרכי ה

שם עברי: טיון דביק

משפחה:  מורכבים  (Asteraceae (Compositae               

תאור בוטני: טיון דביק הוא בן שיח גבוה רב שנתי שכיח מאד בארץ, ובאגן הים התיכון. הוא גדל בצידי דרכים, בין סלעים ובאדמות שאינן מעובדות. בבית גידול פורה הוא נדחק על ידי צמחים אחרים, בגלל צמיחתו האיטית. הוא זקוק למים רבים כדי להתפתח, ומגיע לשכבות של מים בעזרת שורשיו הארוכים, החודרים לתוך הסלעים. העלים מבריקים ודביקים, בעלי ריח עז, ומכוסים בשערות בלוטיות המפרישות ליפידים, פוליסכרידים וחלבונים. הפריחה בחודשים אוגוסט עד נובמבר. הפרחים צהובים. לצמח יש כמות גדולה מאד של זרעים המופצים על ידי הרוח, בעזרת גופי הפצה בצורת ציצית שערות. בחורף נובלים העלים. הטיון מפריש לסביבה חומרים המדכאים ומעכבים התפתחות של אורגניזמים אחרים (1). תופעה זו נקראת אללופתיה (allos- שכן, pathos- סבל, כלומר, הסבל הנגרם משכנות). העיכוב מתבטא בהקטנת אחוז הנביטה של צמחים בסביבה, וכן עיכוב של התארכות השורשים שלהם. בקר וצאן וכן חרקים וזחלים אינם ניזונים מהצמח, למרות שהוא בין הצמחים המעטים הירוקים בקיץ.

חלקי צמח בשימוש: עלים מרכיבים:שמן נדיף ירוק, כולל טרפנים, ססקויטרפנים לקטונים, חומצות ססקויטרפניות, אזולן, היספידולין, קמפור, תימול, צינאול, קרבקרול (2,3,4). הצמח מכיל פלבנואידים כגון rhamnocitrin, פנולים, טרפנים ומרכיבים נוספים מקבוצת הססקויטרפנים לקטונים.

רפואה מסורתית: צמח נערץ באוכלוסיה הערבית בארץ. הם טוענים שניתן להכין ממנו 40 תרופות, או תרופות ל-40 מחלות. משתמשים בו בשימוש פנימי וחיצוני. בשימוש פנימי הוא משמש כמגביר הזעה ומוריד חום, משתן ולכן מסייע להורדת לחץ דם, מומלץ לטיפול במחלות של דרכי הנשימה וכן להורדת רמת סוכר בדם (5). 

בשימוש חיצוני הוא מומלץ לעצירת דימומים, לטיפול בטחורים ובדליות ברגליים, לטיפול בעור מחוספס ופגוע, לחטא פצעים פתוחים. השימוש היה במירתח שהכינו מהעלים, אמבט ישיבה, או רסק של עלים טריים מעורבים בשמן זית.

פעילות:אנטי דלקתי, המרכיב האחראי לפעילות האנטי דלקתית הוא 1,4-dimethyl-azulene(6), אנטי דלקתי למחלות עור שונות (7), אנטי מיקרוביאלי נגד כמה חיידקים כגון Staphilococcus aureusו-Proteus vulgaris,     אנטי פטרייתי, מעכב Trichophyton rubrum ו- Microsporum canis, מעכב את השמר הלבן- Candida.  הפעילות האנטי פטרייתית נובעת מעיכוב משמעותי של ייצור הכיטין, שהוא מרכיב בדופן התא של הפטריות. הפעילות האנטי פטרייתית המירבית נמצאה במיצוי מימי של עלים בוגרים (8). המיצוי המימי היה יעיל נגד מחלות צמחים בשימוש חקלאי (3,9). פעילות נגד תולעים in vitroו-in vivoמיוחסת לחומצה ססקויטרפנית (10).

תופעות לוואי ורעילות של הצמח לא נבדקו. השימוש הרב ברפואה המסורתית מצביע על חוסר רעילות של המיצוי המימי. לא נקבע המיצוי האופטימלי והמינון המדויק. במחקרים שנעשו השתמשו במיצוי במים, באלכוהול, באתר, בכלורופורם. במיצויים בממיסים אורגניים התקבלו טרפנואידים שונים. כשרססו מיצויים אלה על צמחים שונים, הם מנעו ביעילות רבה התפתחות של פטריות על הצמחים.  חברת Aviscoמייצרת תכשירים מטיון דביק בארץ. הם הוציאו לשוק קרם anti aging, המזין את העור ומעכב את הזדקנותו.   ספרות                                                            

1. Snunit.k12.il – עיכוב נביטה על ידי טיון דביק, נעמי רייבשטיין

2. Ali-Shtayeh MS. Yaghmour RM. Faidi YR. & et al. 1998 Antimicrobial activity of 20 plants used in folkloric medicin Palestinian area. J. Ethnopharmacol. 60: 265-271 

3. Cohen Y. Wang W. Ben-Daniel BH. and Ben-Daniel Y. 2006, Extracts of Inula viscosa control Downy mildew of grapes caused by Plasmopara viticola. Phytopathology 96: 417-424 

4. Maoz M. and Neeman I. 1998, Antimicrobial effects of aqueous plant extracts on the fungi Microsporum canis and Trichophyton rubrum and on three bacterial species. Lett. Appl. Microbiol. 26:61-63.                                                                                                               

5. Yaniv Z. Dafni A. Friedman J. and Palevitch D 1987, Plants used for treatment of diabetes in Israel. J. Ethnopharmacol. 19; 145-151.

6. Lauro L and Rolih C. 1990, Observations and research on an extract of Inula viscosa Boll. Soc. Ital Biol. Sper. 66; 829-834.

7. Manez S. Recio MC. Gil I. et al. 1999, A glycosyl analogue of diacylglycerol and other anti-inflammatory constituents from Inula viscosa. J. Nat. Prod. 62: 601-604.

8. Cohen Y. Baider A. Ben-Daniel BH. and Ben-Daniel Y. 2002, Fungicidial preparation from Inula viscosa. Plant Prot. Sci. 38: 629-630.

9. Wang WQ. Ben-Daniel BH. and Cohen Y. 2004, Control of plant disease by extracts of Inula viscosa. Phytopathology, 94; 1042-1047.

10. Susplugas C. Balansard JC. Rossi J. et al. 1996, Evidence of antihelmintic action of aerial parts from Inula viscosa. ISHS Acta Horticular 96: II International Symposium on spices and medicinal plants.

מקור התמונה https://i.pinimg.com/originals/91/9d/6f/919d6f8d5a8dc2488f3cf4cfa21f1b4a.jpg

טיון השמש – Inula helenium

טיון השמש אנטי פטרייתי , נוגד תולעים מכייח. ברפואה המסורתית משמש לטיפול בברונכיט, שעלת, כאבי מחזור, דלקות בדרכי השתן, תולעים.

 השם בעברית: טיון השמש
משפחה: מורכבים, Compositae
חלקי צמח בשמוש: קנה השורש ושורש
תיאור בוטני: צמח רב שנתי שגובהו 100-180 ס"מ. מוצאו מאירופה. העלים גדולים, הגבעול זקוף ומסתעף בחלקו העליון, הפרחים צהובים, השורש עמוק, לקנה השורש יש ריח חזק אופייני.
מרכיבים: שמן נדיף, המכיל ססקויטרפנים ,  alantolactone,  isoalantolactone, נגזרות של אלנטולקטון שנקראות בשם כולל helenin. אינולין, polyynes.
פעילות: אנטי מיקרוביאלי, אנטי פטרייתי , נוגד תולעים הודות לאלנטולקטון ואיזואלנטולקטון, מכייח.
התוויות: לטיפול בברונכיט, שעלת, כאבי מחזור, דלקות בדרכי השתן, תולעים.
שימוש ברפואה מסורתית: על פי הרפואה המסורתית ידוע כמכייח, מחטא ומשפר זרימת דם לריאות וניתן במקרים של ברונכיטיס, דלקת ריאות ואסטמה. מתאים במיוחד לליחה תקועה. הצמח מר וגם ידוע כבעל פעילות נוגדת תולעים. ניתן גם כמחזק כללי למצבי חולשה קשים.

שימוש חיצוני: משחה או קומפרסים לטיפול בזיהומים בעור.
התוויות נגד: לא לנשים בהריון. לא לנשים מניקות
הכנות ומינון: חליטה כפית לכוס 3-4 פעמים ביום
מנת יתר: עלול לגרום להקאה, שלשול.

הצמח מצוי כמרכיב בתכשירים למערכת העיכול, לגאוט, לטיפול בהפרעות של דרכי הנשימה והכליות.

גוארנה – Paullinia cupana

גוארנה מפחית תחושת רעב, וכן מטפל בשלשול כרוני. בנוסף, הוא נחשב למשכך כאב, מחזק של הלב, מוריד חום, מרפה התכווצויות ומקל על כאבי ראש.

שם עברי: גוארנה

שם עממי: Guarana
משפחה: Sapindacaceae
חלקי צמח בשימוש: זרעים, פירות
תיאור בוטני: גוארנה הוא שיח מטפס מעוצה שמוצאו מיערות הגשם על גדות נהר האמזונס. בברזיל הוא מגיע לגובה של 12 מ'. הפירות קטנים, עגולים וצבעם אדום בהיר. הם גדלים באשכולות. כשהפרי בשל הוא נסדק, וזרע שחור בולט החוצה מתוכו, ונותן לו מראה של עין הפונה כלפי חוץ. אגדות אינדיאניות רבות קשורות למראה מיוחד זה.
רפואה מסורתית: הצמח היה נפוץ בשימוש אצל השבטים האינדיאניים של דרום אמריקה. במיוחד הרבו להשתמש בו בשבט ה-Guaranis, שממנו נלקח השם העממי של הצמח. הם ייבשו וקלו את הזרעים, ערבבו אותם במים והכינו מהם מימרח.

האינדיאנים השתמשו בצמח כסטימולנט, כמפחית תחושת רעב בתקופות של צום, וכן כטיפול בשלשול כרוני. בנוסף, הוא נחשב למשכך כאב, מחזק של הלב, מוריד חום, מרפה התכווצויות ומקל על כאבי ראש.

מרכיבים: קפאין עד 8%, עקבות של תיאופילין ותיאוברומין, פוליפנולים 12%, כולל catechinEpicatechin, proanthocyanidins, שמן נדיף. קפאין
פעילות: סטימולנט של מערכת העצבים המרכזית, דיורטי, עוצר שלשול הודות לטאנינים, נוגד עייפות, מעכב צימות של טסיות דם, מסייע לשיפור פעילות המוח, אנטי אוקסידנט, מעכב פראוקסידציה של ליפידים, משכך כאב.

התוויות: עייפות, חוסר מרץ, שלשול, כסיוע לדיאטה להורדת משקל, לשיכוך כאבי גב, להמרצת העיכול.
התוויות נגד: הריון והנקה. מומלץ לא להגזים בשימוש בגלל הריכוז הגבוה של הקפאין. במיוחד צריכים להיזהר אנשים הסובלים מהפרעות בלב, סכרת, יתר לחץ דם, כיב פפטי, אפילפסיה.
אינטראקציות עם תרופות: עלול להגביר דילול דם אצל אנשים המשתמשים בקומדין.

הכנות ומינון: באופן מסורתי נוהגים להכין מהזרעים משקאות לא אלכוהוליים. הם נפוצים בדרום אמריקה כמשקאות אנרגטיים, בשם Guarana  או Cupana ומכילים 1.3 ג' של הצמח בתוך 100 מ"ל. רבים מהמשקאות מזויפים. הזיוף הנפוץ הוא קפאין.

בשוק האמריקאי מצויים תכשירים המכילים 5-15% של קפאין.
המינון המומלץ הוא 1-2 ג' של זרעים טחונים בקפסולות או בחליטה 1-3 פעמים ביום. המינון התירפואיטי הוא 4-5 ג' ליום.

סטטוס: רפואה מסורתית, מזון פונקציונלי.
ספרות:

1.Taylor Leslie, The Healing Power of Rainforest Herbs, 2005.Weckerle CS et al. Purine alkaloids in Paullinia. Phytochemistry, 2003, 64: 735-737.

2. Espinola EB et al. Pharmacological activity of guarana (Paullinia cupana Mart.) in laboratory animals. J. Ethnopharmacology 1997, 55: 223-229.

3. Marx F. et al. Analysis of guarana (Paullinia cupana) Part 1. HPLC determination of caffeine, theobromine and theophylline in guarana seeds. Dtsch Lebenst. Tundsch. 1985, 81: 390-392.

4. Bydlowski SP. et al. An aqueous extract of guarana (Paullinia cupana) decreases platelets thromboxane synthsis. Braz. J. Med. Biol. Res. 1991, 24: 1019-1028.

5. Kennedy DO. et al. Improved cognitive performance in human volunteers following administration of guarana (Paullinia cupana) extract: comparison and interaction with Panax ginseng. Pharmacol. Biochem. Behav. 2004, 79: 401-411.

6. Galduroz JC. et al. Acute effects of the Paullinia cupana, “guarana” on the cognition of normal volunteers. Rev. Paul. Med. 1994, 112: 607-611.

7. Basile A. et al. Antibacterial and antioxidant activities of ethanol extract from Paullinia cupana Mart. J. Ethnopharmacology 2005, 102: 32-36.

גרינדליה – Grindelia camporum

גרינדליה - רפואה מסורתית: האינדיאנים של צפון אמריקה השתמשו בצמח לטיפול בברונכיט, במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה >

גרינדליה

משפחה: מורכבים, Asteraceae(Compositae)
שם אנגלי:Gumweed  
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תאור בוטני: הצמח נקרא על שם בוטנאי רוסי D. Grindelשחי בשנים 1776-1836. בצפון אמריקה גדלים 45 מינים של גרינדליה, כצמחים חד שנתיים, דו שנתיים או רב- שנתיים. הם גדלים בצפון-מערב מקסיקו ובדרום-מערב אמריקה, באקלים יבש ואדמות מלוחות או אלקליות .G. camporaהוא צמח זקוף שגובהו כ-1 מ'. קוטפים את הצמח בזמן הפריחה.

מרכיבים: רזינים המכילים דיטרפנים 5-18% , מתוכםמהוות grindelic  acidו- hydroxygrindelic acid  כ-30%. הרזינים מכסים את העלים והפרחים, ומגינים על הצמח מפני היובש.

שמן נדיף  0.2% כולל בורנאול, קמפור bornyl acetatecamphene, myrcene, alpha &beta-pinene

ספונינים, טאנינים. פלבונואידים כולל kaempferol, luteolin, quercetin

רפואה מסורתית: האינדיאנים של צפון אמריקה השתמשו בצמח לטיפול בברונכיט, במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה. בשימוש חיצוני השתמשו בצמח לטיפול בפגעי עור.

פעילות: אנטי מיקרוביאלי, אנטי פטרייתי, ספסמוליטי, אנטי דלקתי, נוגד אלרגיה, מכייח, מוריד לחץ דם. מסייע להרפייה של שרירים חלקים ושל שריר הלב.

החומצה הגרינדילית והנגזרות שלה אינן נמסות במים. הרזינים והחומצה הגרינדילית ונגזרותיה אחראים לתכונות האנטי מיקרוביאליות של הצמח.

הפלבונואידים אחראים לפעילות האנטי דלקתית והנוגדת אלרגיה.

התוויות: אסתמה, ברונכיט, שעלת, שיעול כרוני הנובע מגודש בריאות בגלל פעילות לקויה של הלב הצמח מומלץ במיוחד למקרים שליחה צמיגה חוסמת את דרכי הנשימה וגורמת לקוצר נשימה.

שימוש חיצוני: לטיפול באקסמה ובפריחות אלרגיות על העור, לטיפול בכיבים ובפצעים שאינם נרפאים. מכינים תכשירים שונים לטיפול בפגעי עור.

תופעות לוואי: מינון גבוה עלול לגרום נזק לכליות

התוויות נגד: הריון והנקה.

הכנות ומינון: חליטה כפית אחת של צמח יבש בתוך כוס מים, לשתות שלוש כוסות ביום.

טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול, 1-2 מ"ל שלוש פעמים ביום.
ספרות.

Didry N. Pinkas M. Torck M. Chemical composition and antibacterial activity of leaves from different species of Grindelia. Plant Med. Phytother. 1982, 16: 7-15.

Hoffman JJ. Kingsolver BE. et al. Production of  resins by arid-adapted Asteraceae. Rec. Adv. Phytochem. 1984, 18: 251-271.

Schafer M. Schimmer O. Schultze W. Relative amounts of essential oil components in the flowers , leaves and stems of four Grindelia species. Planta Med. 1993, 59 (Suppl) A634.

Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Quantitative variation of grindelane diterpene acids in 20 species of North American Grindelia. Biochem. Sys. Ecol. 1987, 15: 401-410.

Bohlmann F. Ahmed M. Borthakur N. et al. Diterpenes related to grindelic acid and further constituents from Grindelia species. Phytochem. 1982, 21:167-172.

Kaltenbach G. Schimmer O. Volatile constituents of the herbs of Grindelia robusta and Grindelia squarrsa. Planta Med. 1991, 57 (Suppl. 2) A82.

Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Grindelane diterpenoid s from Grindelia squarrosa and G. camporum.  Phytochem. 1985, 24: 1031-1034.

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות