Swedish bitters – תערובת "סוודיש ביטרס" – "המר השבדי"

סוודיש ביטר - תערובת המורכבת מהצמחים הבאים : אלוורה, מור, זעפרן, קמפור, סנה, ריבס, כורכום, מילה, קרלינה ואנג'ליקה בנוסף מוסיפים

התערובת סוודיש ביטר ידועה כבר עשרות שנים באירופה. היא נמצאה בין כתביו של רופא שבדי, Dr. Samst, לאחר מותו. הוא נפטר בגיל 104 בתאונת רכיבה. גם הוריו והדורות הקודמים להם זכו לאריכות ימים.

בעברית מכנים אותה בשם המר השבדי. בכמה ארצות נתנו לה את השם elixir, בגלל השפעתה הממריצה והמחזקת.

התערובת מורכבת משני חלקים. ריכוז המרכיבים בחלק הראשון, חוץ מה-Safran, הוא בין 0.37% ל- 0.75%. החלק השני של התערובת המכונה Theriac Venezian מהווה ביחד 0.75% מהתערובת. כל אחד מהמרכיבים של ה – Theriac מצוי בריכוז של 0.075% מהתערובת.

בארצות שונות ניתן למצוא את התערובת בגירסאות שונות מעט. הגירסה המובאת להלן נמכרת בצרפת כתערובת של צמחים יבשים. הקמפור המופיע בתערובת ארוז בנפרד, וניתן להחליט אם להוסיף אותו למיצוי או לא. ההוראות לאופן המיצוי והשימוש נלקחו מכתביה של מטפלת אוסטרית, Maria Treben, שהאמינה בהשפעות הפיזיולוגיות של התערובת, והמליצה עליה בהתלהבות למטופליה.

הרכב התערובת:

Aloevera 10g אלויורה

Commiphora molmol 5g מור

Crocus sativus 0.2g זעפרן

Cassia senna 10g סנה

Cinnamomum camphora 10g קמפור

Rheum palmatum 10g ריבס

Curcuma zedoaria 10g כורכום זדואריה

Fraxinus 10g מילה

Carlina acaulis 5g קרלינה

Angelica archangelica 10g אנגליקה

Theriac Venezian 10g הכוללים:

Acorus calamus 1g

Valeriana officinalis 1g

Cinnamomum camphora 1g

Pimpenella anissum 1g

Glycyrrhiza glabra 1g

Zingiber officinalis 1g

Gentiana lutea 1g

1g קליפת לימון

Foeniculum vulgare 1g

Quinquina 1g

הכנה: להוסיף לתערובת הצמחים 1.5 ליטר אלכוהול בריכוז של 40%. להשאיר 15 יום בטמפרטורת החדר. לפי המלצה של Maria Treben, ניתן להשאיר את הצמחים בתוך האלכוהול במשך כמה חודשים.

שימוש רפואי בסוודיש ביטר על פי Maria Treben

לטיפול בדלקות עיניים, ראיה עכורה, קטרקט. מנקים את פינת העין עם צמר גפן טבול בתערובת מהולה, עושים קומפרסים על עיניים עצומות.

לכאב שיניים – שטיפות של הפה.

לטיפול בפצעים בפה ועל הלשון – שטיפות פה.

לכאב גרון וקשיים בבליעה – לבלוע 50 טיפות מהתערובת שלוש פעמים ביום.

לעוויתות בקיבה – שתי כפיות ליום.

לשיפור העיכול – שתי כפיות ליום.

לכאבים בכיס המרה – כף בבוקר ובערב, להניח קומפרסים בלילה על אזור הכבד.

לכאבי אוזניים וטיניטוס – לשים באוזן צמר גפן ספוג בתערובת. למרוח מדי פעם שמן או משחה למניעת גירוי.

ללידה קלה – שתי כפות ליום בשבועיים האחרונים של ההריון.

טיפול בתולעים – שתי כפיות ביום.

לדלקות בשד בזמן הנקה – להניח קומפרסים על השד. יש לשטוף היטב לפני ההנקה.

לצהבת – 3 כפות ביום. להניח קומפרסים על אזור הכבד.

למחלות דרכי הנשימה – לשתות כפית אחת בבוקר על קיבה ריקה במשך ששה שבועות.

לאיזון וויסות של מחזור חודשי.

למקרים של אפילפסיה.

לטיפול בסחרחורת ורגש בחילה.

לטיפול ביבלות ועור סדוק – בשימוש חיצוני.

לטיפול בפצעים הנגרמים ע"י עקיצות – בשימוש חיצוני.

לטיפול בכוויות וצלקות מכוויות – בשימוש חיצוני.

להסרת צלקות ישנות – בשימוש חיצוני.

לטיפול באנמיה, לחיזוק, למניעת רעד בידים וברגליים, לחיזוק הלבלב והטחול.

לטיפול בסינוסיטיס, בשימוש פנימי שתי כפיות ליום. בשימוש חיצוני לעסות את המצח מעל הגבות.

להרגיע כאבי בטן של תינוקות, בשימוש חיצוני כקומפרס על הבטן או כעיסוי של הבטן עם התערובת.

ספרות:

Treben M. Health From God’s Garden. Thornons Publishing Group, Rochester, Vermont, 1987.

Treben M. Les Guerisons de Maria Treben., W. Ennsthaler Verlag, Sreyr, Autriche, 1990.

Treben M. Elixir du Swedois. La Sante a la Pharmacie du Bon Dieu.W. Ennsthaler Verlag, Sreyr, Autriche, 1991, p. 65-74.

מקור התמונה How to Make Swedish Bitter at Home – 20 Amazing Health Uses (mynaturaltreatment.com)

חזרה לחנות

יציבות העור – מחקר תכשיר Tricutan

Tricutan - מכשיר לעור, במחקרים in vitro התכשיר נמצא נוגד דלקת, מגביר ייצור קולגן, מחיש ריפוי פצעים, נוגד חמצון יעיל.

Tricutan/

העור נעשה דק ופחות אלסטי עם השנים. חשיפה של העור לקרניים אולטרה-סגוליות גורמת לקמטים, כתמים, שינויי צבע וסרטן העור.

בשבדיה יצא תכשיר בשם Tricutan על ידי חברת Adderma AB, שמטרתו להגן על העור ולהאיט את הזדקנותו. התכשיר הוא ג'ל המכיל מיצוי של רוזמרין, גוטו קולה (Centella asiatica) כורכום (Curcuma longa) ו- dimethylaminoethanol (DMAE).

DMAE הוא פרקורסור לנוירוטרנסמיטור אצטיל כולין.

נבדקה הגמישות והיציבות של העור לאחר שימוש בתכשיר פעמיים ביום במשך ארבעה שבועות, מול קבוצת ביקורת.

נבדקו 28 נשים בגיל 34-67 .

במחקרים in vitro התכשיר נמצא נוגד דלקת, מגביר ייצור קולגן, מחיש ריפוי פצעים, נוגד חמצון יעיל.

המחקר טוען שהיה שיפור משמעותי בעור של הנשים שהשתמשו בתכשיר לעומת קבוצת הביקורת.

מקורות:

Sommerfeld B. Randomised placebo-controlled, double-blind, split-face study Tticutan ® on skin firmness. Phytomed. 2007, 14: 711-715.

מקור התמונה Skin Therapy – Dynamic Stability

חזרה לחנות

נבטים מגדילן מצוי

נבטי גדילן - נערכה בדיקה ראשונית של אוכלוסיות שונות של גדילן מצוי הגדלים באזורים שונים בארץ, מהגליל העליון ועד לקצה הצפוני של הנגב. הגדילן

במכון למדעי הצמח שבמרכז וולקני מתנהל למעלה משלוש שנים מחקר, שמטרתו לאתר טיפוסים גנטיים שונים של הגדילן המצוי, בעלי פוטנציאל לגידול כנבטי גדילן למאכל, ולצמחים בוגרים למאכל ולרפואה (1).

גדילן מצוי Silybum marianum הוא צמח חד שנתי, הגדל בבתי גידול עשירים בחנקן. הוא גדל בר בשדות מעובדים, בצידי דרכים, ברפתות ומעזבות.

בעבודת מחקר שנערכה על ידי מיכל מאיר באוניברסיטת תל אביב בשנים 2005-2007, נבדקה השפעת גורמים סביבתיים על תכונות הגדילן הגדל בארץ.

נמצאו הבדלים בגובה הצמח, מספר התפרחות ומשקל הזרע. לא נמצא הבדל בין הגדילן הפורח בצבע סגול-ורוד לבין זה הפורח בלבן (1).

במחקר שנערך על ידי נטע בשן, בשנים 2005-2007, במרכז וולקני ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, נבדקו מספר צמחי בר כמקור אפשרי לנבטים למאכל. ביניהם היה נבטי גדילן מצוי (1). הנבטים עשירים בחלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים. הם קלים לעיכול, קלים להכנה, ומשמשים כמזון פונקציונלי.

הנבטים של הגדילן גדולים ועבים ומעט מרירים. רוב המרירות היא בפסיגים. אחוז הנביטה היה גבוה יחסית לצמחי בר.

נבדק ריכוז הפוליפנולים בזרעים ובנבטים. נמצא שזרעים שהתפתחו מתפרחות בצבע סגול-ורוד, וגדלו באזור של מרכז וולקני, הכילו 30% יותר פוליפנולים מזרעים שמקורם בתפרחות לבנות. הריכוז הגבוה ביותר של פוליפנולים היה בזרעים. הריכוז בנבטים היה כשליש מזה של הזרעים.

הפעילות נוגדת החמצון של הנבט קטנה מזו של הזרעים, אבל בהחלט קיימת.

נערכה בדיקה ראשונית של אוכלוסיות שונות של גדילן מצוי הגדלים באזורים שונים בארץ, מהגליל העליון ועד לקצה הצפוני של הנגב. הגדילן אינו גדל בנגב ובערבה.

גדלו נבטים מהזרעים, ונערכה בדיקה ראשונית של ריכוז הפוליפנולים בנבטים.

התוצאות מראות שונות רבה מבחינת ההרכב הכימי של הנבטים. התוצאות גם מצביעות על כך שהאוכלוסיות הדרומיות יותר מייצרות נבטים בעלי תכולת פוליפנולים גבוהה יותר.

המחקר ממשיך, ומטרתו לאפיין את האוכלוסיות השונות של גדילן הגדל ברחבי הארץ, ולבחור טיפוסים גנטיים בעלי פוטנציאל לגידול נבטים למאכל ולרפואה.

ספרות.

מוגילבסקי א. בשן נ. ואקנין י., מרץ 2008, יבול שיא 32-34

הכתובת: דר' יפתח ואקנין המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן.

מקור תמונה A Complete Guide to Growing and Enjoying Microgreens – BIOPONICA

לחזרה לחנות

השפעת צמחי מרפא להפחתת חרדה

צמחי מרפא להפחתת חרדה- במאמר נסקור מחקר שנעשה על מיצוי עלי מרווה השפעתה , מינונים ויעילות בנושאי חרדה ומערכת עצבית

השפעת צמחי מרפא להפחתת חרדה/

מיצוי מעלי מרוה מפחית חרדה

מחקרים קודמים שנערכו in vitro, וכן בחיות מעבדה ובבני אדם הראו שמיצויים ממרוה רפואית, Salvia officinalis, מעכבים את האנזים cholinesterase, שמנטרל את פעילות המתווך העצבי אצטיל כולין ⁽¹⁾. הם גורמים לעליה ברמת האצטילכולין, לשיפור פעילות המוח וההרגשה הכללית.

פעילות דומה הראו אצל המליסה הרפואית ⁽²⁾, והיא קשורה כנראה לפעילות של הצמח על מערכת העצבים המרכזית שמתבטאת בשיפור מצב הרוח.

במחקר הנוכחי בדקו השפעה של מרוה רפואית על מצב הרוח ועל חרדות.

נבדקו 30 מתנדבים בריאים, גיל ממוצע 24 שנים. הם קבלו 300 ו- 600 מ"ג של מיצוי יבש מעלי מרוה ליום. אחרי שעה אחת וארבע שעות הם עברו סדרה של בדיקות, שמסייעות לגלות שינויים במצב של חרדה ובמצב הרוח. בנוסף נבדקו המיצויים in vitro, להשפעתם על acetylcholine esterase⁽²⁾.

הבדיקות in vitro הראו עיכוב של אצטילכולין אסטראז ושל butyrcholin esterase. העיכוב של בוטירכולין אסטראז היה משמעותי וספציפי יותר משל אצטיל כולין אסטראז. בוטיכולין אסטראז מצוי בפלסמה ובכבד. העיכוב שלו פחות משמעותי מזה של אצטילכולין אסתראז המצוי בתאי העצב ובכדוריות דם אדומות. החוקרים מציינים שיתכן שיש למיצויים מהמרוה פעילות נוספת שעוד לא התגלתה.

תוצאות:

שני המיצויים גרמו לשיפור ניכר במצב הרוח. המינון הנמוך (300 מ"ג) הפחית חרדה, והמינון הגבוה (600 מ"ג) הגביר שלווה ושביעות רצון.

המיצוי הנמוך היה פחות יעיל. החוקרים הסיקו שמנה חד-פעמית של 600 מ"ג של מיצוי יבש של מרוה, משפר את מצב הרוח ואת הכושר הקוגנטיבי אצל צעירים בריאים.

הבעייתיות שמציינים החוקרים היא שאין בדיקה יעילה ומדויקת כדי לבדוק מצב רוח.

מחקרים קודמים שנעשו עם מרוה בדקו השפעה על סימפטומים של אלצהיימר ⁽⁴⁾.

הם ממליצים להמשיך ולבדוק השפעה של מיני מרוה על מערכת העצבים.

ספרות

1. Tildesley NTJ., Kennedy DO et al. Salvia lavandulaefolis (Spanish sage) enhances memory in healthy young volunteers. Pharmacol Biochem Behav. 2003, 75: 669-674.

2 . Kennedy DO. Scholey AB. et al. Modulation of mood and cognitive performance following acute administration of Melissa officinalis (lemon balm). Pharmacol Biochem Behav. 2002, 72: 953-964.

3 Kennedy DO. Haskell PS. et al. Effects of cholinesterase inhibiting sage (Salvia officinalis) on mood, anxiety and performance on a psychological stressor battery. Neuropsychopharmacol. 2006,31: 845-852.

4. Houghton P. Activity and constituents of sage relevant to the potential treatment of symptoms of Alzheimer’s disease. HerbalGram. 2004, 61: 38-53, 2004.

מקור התמונה 3 Steps to Treat Your Anxiety Using CBT | Psychology Today

חזרה לחנות

נוירוטרנסמיטור

נוירוטרנסמיטור - העברת האינפורמציה בתוך תא עצב נעשית על ידי מעבר של אותות חשמליים. המוליכות החשמלית מבוססת על המתח החשמלי

נוירוטרנסמיטור

תאי גליה (Glia):

מקור השם גליה הוא glue דבק. מספרם במוח עולה פי 10 עד פי 50 בהשוואה למספר תאי העצב במוח. הם ממלאים תפקידים חשובים במבנה ובתפקוד של המוח.

מבחינים בשני סוגים עיקריים:

אסטרוציטים (astrocytes): מקור השם ביוונית ומשמעותו תא דמוי כוכב. הם ממלאים תפקיד חשוב בהגנה על תאי המוח. הם משתתפים בבידוד תאי המוח, ובעיקר בבידוד אזורי הסינפסות. הם מהווים חלק מהמחסום דם-מוח, ומונעים מעבר של חומרים מזיקים מהדם אל תאי המוח.

אוליגודנדרוציטים (oligodendrocytes): תאים מרובי ענפים. תפקידם העיקרי הוא לייצר מיאלין, שהוא חומר שומני העוטף ומבודד אקסונים. הם מצויים רק במוח.

אקסונים המצויים על פני הגוף מכוסים במיאלין הנוצר על ידי תאי Schwann.

המיאלין נוצר בתהליך התפתחותי איטי למדי. אצל רוב התינוקות האקסונים אינם עטופים במיאלין. השלמת תהליך ייצור המיאלין מביא להשלמת התפקוד של אותו חלק במוח.

מעבר של אינפורמציה בתוך תאי עצב (נוירונים):

העברת האינפורמציה בתוך תא עצב נעשית על ידי מעבר של אותות חשמליים. המוליכות החשמלית מבוססת על המתח החשמלי בין הצד החיצוני והפנימי של התא. היונים המצויים בתמיסה מימית אינם יכולים לחדור דרך הממברנה. הם עוברים בתוך תעלות המצויות בתוך הממברנה. התעלות הן מבנים חלבוניים גדולים ספציפיים לכל יון. הן יכולות להיות פתוחות או סגורות. חדירות הממברנה גדלה ככל שיש יותר תעלות פתוחות.

המתח החשמלי בין פנים וחוץ התא נשמר על ידי משאבת הנתרן-אשלגן הפועלת באופן קבוע ותמידי, במנגנון אקטיבי, הצורך אנרגיה רבה. המשאבה מוציאה נתרן החוצה ומכניסה אשלגן. היא אינה מאפשרת ליונים להתאזן.

מעבר של אינפורמציה בין תאי עצב:

הגרוי העצבי עובר מתא עצב אחד לשני באמצעות מרכיבים כימיים הנקראים מתווכים עצביים- נוירוטרנסמיטורים. ההעברה מתרחשת במבנה הנקרא סינפסה. הזרימה בסינפסה היא חד כיוונית, מהטרמינל של האקסון הפרה-סינפטי אל

הטרמינל הפוסט-סינפטי. האקסון יכל להתקשר לכל מקום לאורך התא השני, לדנדריטים, לגוף התא או לאקסון.

כשהגירוי העצבי מגיע לקצה של אקסון פרה-סינפטי, משתחררות ממנו מולקולות של נוירוטרנסמיטור המתפזרות במירווח שבין שני תאי עצב. הנוירוטרנסמיטור עובר עם האקסון אל התא הפוסט-סינפטי שם הוא גורם לשינוי בפוטנציאל החשמלי, שמעורר את ההעברה החשמלית של הגירוי בתוך התא.

הנוירוטרנסמיטורים מצויים בתוך מבנים כעין שלפוחיות (vesicles) בתא הפרה-סינפטי. הוסיקולות נודדות לכוון הממברנה שבקצה התא הפרה-סינפטי (הטרמינל), מתמזגות עם הממברנה, שנפתחת באזור המיזוג, והנוירוטרנסמיטורים נשפכים אל הסינפסה. עם סיום הפעולה נעשה מיחזור של הוסיקולות.

הקשר בין הפעולה החשמלית והפעולה הכימית נעשה על ידי יוני סידן, המצויים בריכוז גבוה יותר מחוץ לתא. כאשר מגיע פוטנציאל הפעולה לאזור הפרה-סינפטי, נפתחות תעלות הסידן. יונים חיוביים של סידן חודרים פנימה אל הטרמינל, והם משפיעים על חלבונים המצויים בתא וגורמים לתנועה ותזוזה של מבנים בתא, תנועת הוסיקולות והנוירוטרנסמיטורים.

המולקולות של הנוירוטרנסמיטורים שהשתחררו מהתא מתקשרות לקולטנים מיוחדים המצויים על פני השטח של התא הפוסט-סינפטי. לכל הקולטנים יש תת-טיפוסים רבים בשביל כל נוירוטרנסמיטור. קולטנים מצויים גם בתא העצב הפרה-סינפטי. בדרך כלל הם פועלים לעיכוב שחרור של נוירוטרנסמיטורים נוספים.

ההתקשרות לקולטן היא רגעית. מולקולות הנוירוטרנסמיטור ניתקות מיד מהקולטן, והוא מתפנה לקליטה של מולקולות נוספות. הסילוק המהיר של הנוירוטרנסמיטור נעשה לפי שני מנגנונים:

1. ספיגה מחדש- re uptake, הנוירוטרנסמיטור נשאב פנימה אל הטרמינל הפרה-סינפטי.

2. פירוק אנזימטי של הנוירוטרנסמיטור על ידי אנזים אחד או יותר.

מתווכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) עיקריים:

מתווך עצבי נגזר מ.. מקום הסינתיזה

אצטילכולין כולין CNS עצבים פרסימתטיים

סרוטונין 5-HT טריפטופן תאים במעי CNS GABA גלוטמט CNS

גלוטמט חומצה גלוטמית CNS

אספרטט CNS

גליצין חוט השדרה

היסטמין היסטידין היפותלאמוס

אפינפרין טירוזין מדולה של האדרנל,CNS

נור-אפינפרין טירוזין עצבים סימפתטיים,CNS

דופמין טירוזין CNS

אדנוזין ATP עצבים פריפריים, CNS

ATP עצבי חישה, עצבים במעי

עצבים סימפתטיים

תחמוצת חנקן-NOארגינין מע. העיכול, CNS

אצטיל כולין

אצטילכולין הוא הנוירוטרנסמיטור הראשון שהתגלה. הןא בודד ב-1921 ע"י ביולוג גרמני O. Loewi. הוא מורכב ממולקולה פשוטה המיוצרת מכולין ואצטיל-קואנזים A.

אצטילכולין הוא יוצא דופן משאר הנוירוטרנסמיטורים בכך שאינו קשור לחומצה אמינית. כולין מגיע לגוף מהתזונה. אצטיל-קואנזים A מצוי בכל תאי הגוף, והוא מהווה חלק ממעגל יייצור האנרגיה.

החיבור ביניהם נעשה באמצעות האנזים choline-o-acetyltransferase. תאי עצב המייצרים ומשחררים אצטילכולין נקראים תאי עצב כולינרגיים.

אצטילכולין מנוטרל על ידי acetylcholinesterase המצוי בקצות העצבים. האנזים מפרק אותו לכולין ואצטיל. הכולין נספג (reuptake) על ידי תאי העצב, ומשמש לייצור אצטילכולין. עיכוב של האנזים אצטילכולין אסטראז גורם לעליה בריכוז של אצטילכולין.

אצטילכולין נקשר לשתי קבוצות עיקריות של קולטנים. זיהו אותם על ידי קישור לשני חומרים ספציפיים: ניקוטין ומוסקרין הם נקראים לכן קולטנים ניקוטיניים ומוסקריניים. כל אחד מהם נקשר לפי מנגנון מיוחד.

השפעה של אצטילכולין

אצטילכולין הוא הנוירוטרנסמיטור העיקרי בהיקף הגוף, והוא משפיע על התקשורת שבין מערכת העצבים והשרירים. הוא שולט בכיוון התנועה של כל אחד מהשרירים. כל תנועה מחייבת שחרור של אצטילכולין.

האינפורמציה עוברת דרך אקסון המסתיים על סיב של שריר. נקודת המפגש בין השריר והעצב, שבה נעשית הפעלת השריר על ידי העצב נקראת neuromuscular junction. האקסון שמגיע מחוט השדרה מתחלק לטרמינלים אחדים שמתקשרים לסיבי עצב. אצטילכולין הוא המתווך העיקרי להעברת אינפורמציה אל השרירים.

בנוסף, אצטילכולין מעביר מסרים מהמוח אל האיברים הפנימיים. חלק מהאיברים אמנם פועלים באופן אוטונומי, אבל הם מווסתים על ידי המוח.

אצטילכולין מצוי במוח בכמה צברים של תאים. הוא אינו מפוזר בכל תאי המוח. הוא משפיע על הזכרון, כושר הלימוד, ויסות הטמפרטורה, השינה, התיאבון, נטיה לתוקפנות. ההשפעה שלו יותר גלובאלית ולא רגעית.

אצל חולים במחלת אלצהיימר מצאו, בין השאר, תמותה גבוהה של תאים המייצרים אצטילכולין. תרופות המשמשות לטיפול במחלה מבוססות על עיכוב של האנזים אצטיכולין-אסטראז. ההשפעה שלהן מוגבלת, והן אינן עוצרות את המחלה. יש כנראה קשר למחלת האלצהיימר ולאצטילכולין, אבל הוא לא הגורם היחידי או העיקרי.

גז עצבים מבוסס גם הוא על עיכוב אצטילכולין אסטראז. העיכוב במקרה זה אינו הפיך. נוצר עודף גדול של אצטילכולין הגורם לעוויתות של השרירים, חוסר תפקוד של האיברים הפנימיים, ולמוות.

ספרות.

Hanson B.A. Understanding Medicinal Plants. Their Chemistry and Therapeutic Action. The Haworth Herbal Press New York, 2005.

Biochemistry of Nerve Transmission. www.med.unibs.it/marchesi/nerves.html

Biochemistry of neurotransmitters. http://web.indstate.edu/theme/mwking/nerves.html

נוירוטרנסמיטורים מונואמיניים:

נוירוטרנסמיטורים מונואמיניים הם קבוצה של נוירוטרנסמיטורים שהמבנה שלהם מבוסס על חומצה אמינית אחת. ניתן לחלק את הקבוצה לשתי תת קבוצות:

קטכולאמינים– catecholamines שהם נגזרות של החומצה האמינית טירוזין, כוללים דופמין, אפינפרין ונוראפינפרין.

אינדולאמינים– indolamines שהם נגזרות של החומצה האמינית טריפטופאן כוללים בעיקר סרוטונין.

המונואמינים הם נוירוטרנסמיטורים גלובליים, בעלי השפעות כלליות על תפקודים נרחבים של המוח, ולא על העברה של אינפורמציה רגעית. שחרור האינפורמציה פחות ממוקד בהשוואה להעברה עם אצטילכולין.

האקסון המשחרר מונואמינים מכיל התרחבויות לאורכו לקראת קצה התא. הנוירוטרנסמיטור מצוי בהתרחבויות אלה. הוא משתחרר ומשפיע על הדנדריט הפוסט-סינפטי, ועל דנדריטים נוספים באזור. כך הוא משפיע במשותף על תאים רבים, ומאפשר השפעה כללית ורחבה.

קטכולאמינים

קטכולאמינים נוצרים מהחומצה האמינית טירוזין, שנוצרת בכבד מפניל אלנין, באמצעות האנזים phenyalanine hydroxylase. הטירוזין מגיע מהכבד לתאי עצב המייצרים קטכולאמינים. שם הוא עובר סדרה של ריאקציות כימיות המביאות לייצור של (3’4-dihydrophenylalanine)–DOPA. האנזים DOPA decarboxylase הופך את ה-DOPA לדופאמין. dopamine beta-hydroxylase הופך דופאמין לנוראפינפרין, וממנו נוצר אפינפרין.

נוראפינפרין ואפינפרין

בחומר השחור של המוח נוצר רק הדופאמין. במדולה של האדרנל דופאמין הופך לאפינפרין ונוראפינפרין.

הטירוזין יהפוך לדופאמין ואחר כך לנוראפינפרין ואפינפרין רק בתאים בהם מצויים האנזימים והקואנזימים הדרושים לריאקציות אלה.

דופאמין

לקטכולאמינים יש השפעות מזרזות ומעכבות על מערכת העצבים ההיקפית, וכן גם השפעה על מערכת העצבים המרכזית.

הם פועלים על כלי הדם של תאי שריר חלקים, ומגבירים אספקת דם לעור ולקרומים ריריים. יש להם השפעה ממריצה על הלב, שמתבטאת בהגדלת תפוקת הלב ובהגברת ההתכווצויות.

הפעילות המעכבת מתבטאת בתאי שריר חלקים של דופן המעי, בדרכי הנשימה והריאות, ובכלי הדם המובילים דם לשרירי השלד.

קטכולאמינים נקשרים לשתי קבוצות של קולטנים, המכונים אלפה ובטא-קולטנים אדרנרגיים. הקטכולאמינים הם נוירוטרנסמיטורים אדרנרגיים, והם מיוצרים בתאי עצב אדרנרגיים.

דופאמין מעורב ביצירת תנועה. למדו הרבה על תפקידו בתנועה מתוך תצפיות קליניות ומחקריות על חולים במחלת פרקינסון, שהיא מחלה ניוונית במערכת העצבים. רעד, קושי בהתחלה ובסיום של תנועות, קשיחות של השרירים, קשיים בדיבור ובבליעה הם בין הסימפטומים המאפיינים את המחלה.

דופאמין מעורב בפונקציות נוספות, כגון בתחושות של הנאה ומוטיבציה.

פעילות יתר של דופאמין קשורה למחלת הנפש הקשה סכיזופרניה, המתבטאת באיבוד קשר עם המציאות, בהזיות, בתפקוד לקוי בחברה ובעבודה, בהפרעות בחשיבה.

התרופות שמשתמשים בהן לטיפול בפסיכוזה חוסמות קולטנים של דופאמין במוח. הן מפחיתות את פעילות הדופאמין ומסייעות להפחתת הסימפטומים.

סיום פעילות הדופאמין נעשה בשתי דרכים:

reaptake- המולקולה נשאבת אל הטרמינל הפרה-סינפטי.

פירוק אנזימטי- האנזים המשותף לפירוק כל המונואמינים נקרא monoamine oxidase- MAO. עיכוב האנזים גורם לעליה בריכוז דופאמין וסרוטונין, ותורם לשיפור מצב הרוח. תרופות הפועלות במנגנון זה משמשות לטיפול בדכאון.

אנזים נוסף פועל על אפינפרין ונוראפינפרין והופך אותם לבלתי פעילים. האנזים הוא catecholamine-o-transferase-COMT.

נוראפינפרין

הוא הנוירוטרנסמיטור העיקרי במערכת העצבים הסימפטטית. הוא נקשר לארבעה קולטנים שונים, המכונים אלפה 1, אלפה 2, בטא 1, בטא 2. הוא מצוי במוח ובעצבים היקפיים. יחד עם אצטילכולין הוא חלק ממערכת השליטה על האיברים הפנימיים. תרופות רבות להפרעות בלב ובכלי הדם פועלות באמצעות השפעתן על קולטנים אלה.

נוראפינפרין משפיע גם על מצבים של עירנות ועל ויסות מצב הרוח. תרופות רבות נגד דכאון חוסמות reuptake של נור- אפינפרין. הן מכונות tricyclic antidrpressants.

הגוף מגיב על מצבי חירום בשחרור של נוראפינפרין ואפינפרין מבלוטת יותרת הכליה לזרם הדם. העצבים משחררים גם הם אפינפרין ונוראפינפרין.

הם גורמים ללב לפעום במהירות, לאישונים להתרחב, לנשימה מואצת, לפעילות מצומצמת של מערכת העיכול, לזרימה מהירה של דם אל השרירים ולתגובה מהירה של הגוף כולו. במקרים של היפוגליקמיה, המוח מגיב על ריכוז הסוכר הנמוך בגירוי יותרת הכליה לשחרר אפינפרין, שמגרה את הכבד לשחרר גלוקוז לזרם הדם.

ברפואה נעשה שימוש באפינפרין במקרים של אנאפילקסיס שהיא תגובה אלרגית חריפה לחלבון זר, לתרופות, לעקיצות של חרקים או למזון. חשיפה חוזרת עם האלרגן עלולה לגרום לשחרור מוגבר היסטמין ומתווכי דלקת אחרים, שעלולים לגרום להיצרות דרכי הנשימה ולשיבוש של פעילות הלב. האדם עלול להכנס למצב של הלם.

הטיפול הראשון שנותנים הוא זריקת אפינפרין שבדרך כלל עוצר את התגובה האנאפליקטית.

סרוטונין

סרוטונין- 5-hydroxytryptamine, 5HT נוצר על ידי הידרוקסילציה וקרבוקסילציה של טריפטופאן. הריכוז הגבוה ביותר של סרוטונין (90%) מצוי בתאים שבמערכת העיכול. השאר נמצא בטסיות הדם ובמערכת העצבים המרכזית.

גופי התא של תאי עצב המכילים סרוטונין מצויים בגזע המוח. משם הם מקרינים אל ההיפותלאמוס, המערכת הלימבית ואל מוח השדרה. תאי העצב המכילים סרוטנין מכונים סרוטונרגיים. לאחר שחרור הסרוטונין מהתאים הוא נשאב רובו בחזרה פנימה על ידי התאים הסרוטונרגיים. תרופות המעכבות את ה-reuptakeשל הסרוטונין, כגון פרוזק, מאריכות את שהותו בסינפסה. הן תורמות לשיפור מצב הרוח והן משמשות כתרופות נגד דכאון.

סרטונין מתחבר למספר רב של קולטנים סרוטונרגיים, המחולקים לקבוצות ולתת קבוצות. חלקם פרה-סינפטיים וחלקם פוסט-סינפטיים. הקולטנים מפוזרים במערכת העיכול, במערכת הלימבית ובטסיות הדם.

לדוגמא, 5HT2A משפיע על צימות של טסיות דם וכיווץ של שרירים חלקים. 5HT3 מצוי במערכת העיכול וקשור להקאה. הקולטן 5HT4 מצוי במערכת העיכול ומשפיע על התנועות הפריסטלטיות. הקולטנים 5HT6 ו-5HT7 מפוזרים במערכת הלימבית ומשפיעים על מצב הרוח.

מלטונין

נוצר מסרוטונין בבלוטת האיצטרובל והרישתית, שבהם מצוי האנזים N-acetyltransferase. התאים של בלוטת האיצטרובל משחררים מלטונין אל הדם ואל הנוזל של מוח השדרה. מלטונין נוצר בעיקר בלילה והוא מצוי בריכוז נמוך בשעות היום. מחזוריות יום ולילה נשלטת על ידי נוראפינפרין שמשתחרר מעצבים סימפטתיים המעצבבים את בלוטת האיצטרובל. מלטונין מעכב סינתיזה ושחרור של נוירוטרנסמיטורים אחרים, כגון דופאמין ו-GABA.

GABA g-aminobutyric acid

לכמה חומצות אמיניות יש השפעה מעוררת או מעכבת על מערכת העצבים. גלוטמאט מצוי ב-30-40% מהסינפסות במוח, והוא פעיל כנוירוטרנסמיטור מעורר.

GABA נוצר כתוצאה מדה-קרבוקסילציה של גלוטמאט על ידי glutamate decarboxylase (GAD). אנזים זה מצוי בקצות עצבים במוח וכן בתאי בטא של הפנקריאס.

GABA נקשר לשלושה קולטנים, GABA-A, B, C .

GABA-A ו-C מגבירים את מוליכות הכלור בתאי העצב הפרה-סינפטיים. הם פותחים תעלות כלור או אשלגן. כניסת יוני כלור שליליים או יציאת יוני אשלגן חיוביים גורמת להגדלת הפרש הפוטנציאל החשמלי בין התא לבין הנוזל ה-בין תאי. מצב זה נקרא היפרפולריזציה. המתח של הממברנה מתרחק מהסף הדרוש לעירור של דחף עצבי, וכך פועל GABA כנוירוטרנסמיטור מעכב. במקרים שהריכוז של GABA נמוך עלול האדם לסבול מהפרעות הקשורות לחרדה ולדאגנות-יתר.

חוסר ב-GABA באזורים מסוימים במוח עלול לגרום לאפילפסיה. התרופות לאפילפסיה מגבירות את פעילות ה-GABA. תרופות להרגעה בנזודיאזפניות, כגון, ואליום, מגבירות את פעילות ה-GABA.

אלכוהול וברביטוראטים משפיעים על הקולטנים ל-GABA. הם מעכבים ומשקיטים את המוח עד למצב של הרדמה.

צמחים המרגיעים את מערכת העצבים, כגון, פסיפלורה וולריאנה פועלים גם הם על הקולטנים של GABA.

הקולטן GABA-B פועל על ידי התקשרות לG-פרוטאינים. אלה הם חלבונים מסוג guanine nucleotide binding protein. הם משתייכים לקבוצה גדולה של אנזימים הנקראים GTPases.

ספרות.

Enna SJ. 2000, GABA-B receptor signaling pathways. In; Mohler H. (ed) Pharmacology of GABA and Glycine Neurotransmission, pp.329-342, Springer-Verlag, ISBN 354067163

Quian H. Dowling JE. 1993, Novel GABA responses from rod-driven retinal horizontal cells. Nature 361; 162-164.

Johnston GR. 1996, GABA-C receptors: relatively simple transmitter-gated ion channels? Trends Pharmacol. Sci. 17: 319-323.Sivilotti L. Nistri A. 1991, GABA receptor mechanisms in the CNS. Prog. Neurobiol. 36: 35-92.

מקור התמונה What are neurotransmitters? – Queensland Brain Institute – University of Queensland (uq.edu.au)

חזרה לחנות

השרירים והשלד

השרירים והשלד - אצל אנשים צעירים נמשכת צמיחת העצם גם כאשר חסר סידן זמין, אבל העצמות נשארות רכות. אצל מבוגרים גורם מחסור בויטמין D להפרת המאזן

הפרעות של השרירים והשלד הן בין הסיבות העיקריות לכאבים כרוניים ולנכות.

מערכת השרירים והשלד פגיעה לטראומה, ורגישה במיוחד לדלקות מקומיות וסיסטמיות. דלקת חריפה, או נזק ברקמה, עלולים להפוך לפגיעה כרונית בגלל תנועה מתמדת או לחץ מיכני.

ההפרעות מתבטאות בשרירים, עצמות או מפרקים.

המפרק הוא מקום מפגש בין שתי עצמות, כגון, המרפק , הכתף, הברך, הירך וכו'. ישנם מפרקים המאפשרים תנועה של 180 מעלות, ויש המאפשרים תנועה של 360 מעלות.

המפרק מכיל רפידת סחוס, ומנגנון סיכה של נוזל חלקלק בתוך נדן רך, הידוע בשם המימשח. קישורים וגידים מהדקים את המיפרק.

הקישור הוא חיבור סיבי בין העצמות מכל צד של המפרק. קרע בקישור נקרא נקע.

גיד הוא הקצה המיתרי של שריר המחבר אותו לעצם.

רוב מחלות השרירים והשלד גורמות לכאבים כרוניים ופגיעה בתפקוד, מבלי להשפיע על תוחלת החיים.

רובן פוגעות באנשים מבוגרים יותר מאשר בילדים. בחלק מהמחלות נשים נפגעות יותר מגברים, בעיקר נשים לאחר גיל הפוריות.

הכאב נגרם משגרון של העצם, מדלקת, ממתיחה או לחץ הנגרמים ע"י פגיעה בעצם, משחיקה ועוד.

דלקת מאופיינת ע"י חום, אודם, נפיחות וכאב.

החום והאודם נגרמים מהתרחבות של כלי דם קטנים באזור הפגוע, הגורמים לזרימת דם מוגברת.

החדירות של כלי הדם עולה כחלק מהתהליך הדלקתי, וזה גורם לנפיחות. גורם נוסף הוא ניקוז גרוע כתוצאה מעליה בייצור הפיברין, התוחם את אזור הדלקת.

מחלות ניווניות הקשורות למערכת זו פוגעות בתנועה ובתפקוד, ועלולות לגרום לנכות.

תפקידי השלד

להקנות לגוף יציבות וצורה

להגן על איברים פנימיים

השלד יוצר כעין מנופים, שבאמצעות המפרקים ושרירי השלד מאפשרים לגוף תנועה יעילה.

השלד מהווה מאגר של מינרלים, כגון, זרחן וסידן, שניתנים לגיוס בשעת הצורך לתהליכי חילוף חומרים שונים.

תאי דם נוצרים באופן קבוע במוח העצם.

התפתחות העצמות

אצל העובר העצמות עשויות בעיקר סחוס, שהוא חומר חזק וגמיש מאד.

הסחוס עשוי תאים המפוזרים בחומר ביניים. זוהי רקמה יוצאת דופן. אין בה עצבים, כלי דם ולימפה. תכונותיה אינן של תאיה, אלא של הפרשותיהם.תאי הסחוס מייצרים ומפרישים חלבונים גדולים במיוחד.

החלבונים מצטברים מסביב לתאים ויוצרים חומר ביניים רב, שמכיל גם כמויות גדולות של מים.

ביחד הם מעניקים לסחוס את תכונותיו המיוחדות כ"בולם זעזועים", ומאפשר לעצמות להחליק בחופשיות זו על זו.

במהלך התפתחות העובר נוצרים בסחוס תאים מיוחדים בוני עצם שמביאים במשך הזמן להתגרמות העצם.

ההתגרמות היא תהליך הפיכת הסחוס לעצם. היא מלווה בצבירת גבישים של תרכובות סידן, בעיקר סידן זרחתי.

התאים קולטים את חומרי הגלם הדרושים להם מהדם.

במהלך ההתגרמות מפרישים התאים סיבי חלבון, בעיקר קולגן. מלחי הסידן מתגבשים מסביב לסיבי הקולגן.

פעילות התאים יוצרי העצם נמשכת כל החיים. זהו תהליך דינמי רציף, הנמשך כל עוד האדם חי.

החומר היבש של עצמות אדם מבוגר מורכב מכשליש חומר אורגני (בעיקר חלבונים) והשאר חומר מינרלי.

המבנה המיוחד של העצמות מאפשר להן להיות חזקות, גמישות למדי וקלות למדי.

מבנה העצם

תאי העצם מצויים בתוך חומר בין-תאי רב, שתופש את רוב נפח העצם. חומר זה עשיר בקולגן, המעניק לעצם את חוזקה וגמישותה. תרכובות הסידן נותנות לעצם את קשיחותה.

תאי העצם ערוכים במעגלים סביב "תעלות" בהן עוברים כלי דם. העצמות הארוכות חלולות מבפנים. בחללים מצוי מוח העצם שבו נוצרים תאי דם ותאי עצם חדשים.

התפתחות וגדילה של עצם מושפעת ממצב תזונתי, חשיפה לאור השמש, הפרשות הורמונליות ופעילות גופנית.

ספיגת הסידן מהמעי הדק דורשת ויטמין D. בהעדר ויטמין Dהסידן שבמזון כמעט ואינו נספג והעצמות אינן מתפתחות כראוי.

אצל אנשים צעירים נמשכת צמיחת העצם גם כאשר חסר סידן זמין, אבל העצמות נשארות רכות.

אצל מבוגרים גורם מחסור בויטמין D להפרת המאזן בין הסידן היוצא מהעצמות לזה הנקלט בהן. העצמות נעשות דלות בתרכובות סידן, וכתוצאה מכך הן פחות קשיחות ויותר פריכות ושבריריות.

בקרה הורמונלית בעצמות

הורמונים שונים משפיעים על צמיחת הגוף והתפתחות העצמות. הבולט מכולם הוא הורמון הגדילה, המופרש מבלוטת יותרת המוח. הורמונים אחרים משפיעים ישירות או בעקיפין.

אצל הבוגר העצמות חדלות מלגדול, אך לא נפסקים בהם תהליכי החיים.

בקרת רמת יוני סידן וזרחן

ריכוז יוני סידן וזרחן שמקורם במזון נשמר בקפידה רבה.

ריכוז תקין של יוני סידן וזרחן חיוני לפעילות תקינה של השרירים והעצבים, וכן למבנה העצמות ולשמירתן. ירידה בריכוז יוני סידן בנוזל הבין תאי תגרום לכיווץ בלתי רצוני של השרירים.

יוני הסידן והזרחן בדם ובנוזל הבין תאי נמצאים בשיווי משקל דינמי עם המאגר הגדול ביותר שלהם המצוי בעצמות.

שמירת רמה קבועה של ריכוזי היונים בדם ובנוזל הבין תאי נעשית על חשבון העצמות.

ירידה בריכוז יוני הסידן בנוזל הבין תאי גורמת לסינתיזה ולשחרור של ההורמון PTHמיותרת בלוטת התריס – פרתירואיד.

פעולת PTHתלויה בייצור ויטמין D3בעור. ויטמין D3 מגיע מהכבד לכליות, שם הוא הופך בהשפעת PTH להורמון הכלייתי 1,25-(0H)2D3 .

הורמון זה מופרש מהכליות לדם, וגורם לשחרור יוני סידן וזרחן מהעצם, להגברת ספיגתם מהמזון במעי ולצמצום אובדן יוני סידן בשתן.

העליה ברמת יוני סידן בסביבה הבין תאית מדכאת הפרשת PTH, ומעודדת הפרשת קלציטונין מבלוטת התריס.

הקלציטונין מופרש מבלוטת התריס, והוא הורמון המדכא תהליכים הגורמים להרס העצמות ומעודד את בנייתן.

הוא גורם להורדת רמת יוני סידן בסביבה הבין תאית ע"י הגברת הפרשת יוני סידן, זרחן, מגנזיום ונתרן בשתן, העברת יוני סידן אל הכבד והקטנת ספיגת יוני סידן מהמעי אל הדם.

מצב העצם בכל עת תלוי ביחס בין התהליכים המביאים לבניית עצם ובין אלו המביאים להריסתה.

PTH הוא הורמון המעודד תהליכי הריסת עצם. אסטרוגן מעכב שחרור של PTH.

רמת האסטרוגן יורדת אצל נשים לאחר גיל הפוריות. הירידה ברמת האסטרוגן עלולה לגרום לעליה בשחרור PTH ולהריסה מוגברת של עצם.

טסטוסטרון הוא הורמון המזרז התגרמות ובנייה של עצם.

מקור התמונה The Musculoskeletal System and Disease (verywellhealth.com)

לחזרה לחנות

זיכרון

מרוה וזכרון - הפעילות הקוגנטיבית של המוח נבדקה לאחר שעה, שעתיים, 4, 6 שעות וכן הלאה. מצאו שמינון של 50 מיקרוליטר של שמן נדיף של מרוה גרם

מיני המרוה, כמו גם הרוזמרין, נחשבו בתרבויות שונות לצמחים המסייעים לשיפור הזכרון, ומונעים איבוד זכרון. מייחסים פעילות זו לפלבנואידים שהם נוגדי חמצון, מגינים על קרומי התאים מפני הרס העלול להגרם על ידי הרדיקלים החופשיים, ומאפשרים זרימה תקינה של דם אל תאי המוח.

לאחרונה, נעשו מחקרים על השפעת מיני מרוה על הזכרון, ועל האפשרות להעזר בהם לטיפול באלצהיימר.

באנגליה נערך מחקר על השפעת השמן הנדיף של מרוה מסוג Salvia lavandulaefolia (Spanish Sage) על שיפור הזכרון אצל אנשים צעירים (1). המחקר נערך בשיטת הסמיות הכפולה. בחלק הראשון של המחקר השתתפו 20 צעירים שקבלו 50, 100 ו-150 מיקרוליטר מהשמן הנדיף או פלצבו.

לאחר שבעה ימים של הפסקה נתנו ל- 24 צעירים 25 ו-50 מיקרוליטר של שמן נדיף או פלצבו.

הפעילות הקוגנטיבית של המוח נבדקה לאחר שעה, שעתיים, 4, 6 שעות וכן הלאה. מצאו שמינון של 50 מיקרוליטר של שמן נדיף של מרוה גרם לשיפור מיידי בזכרון. המבחנים נעשו באמצעות שאלונים, והתוצאות היו משמעותיות באופן סטטיסטי.

החוקרים הסיקו ששמן נדיף של S. lavandulaefolia גורם לשיפור מיידי בזכרון של צעירים בריאים.

במחקר אחר שנעשה גם הוא באנגליה (2), נבדקה השפעת מיצויים אלכוהוליים מהצמח, השמן הנדיף והמונוטרפינואידים המבודדים על פעילות האנזים אצטילכולין אסטראז. מחקר זה נעשה גם הוא על המין S. lavandulaefolia.

המחקר הראה עיכוב של האנזים אצטילכולין אסטראז in vivoו-in vitro. בכך הוא גורם לעליה בריכוז אצטיל כולין במוח, ומגביר את הפעילות הקוגנטיבית של המוח. הצמח והשמן הנדיף מומלץ לטיפול באלצהיימר.

הפעילות הנוספת של הצמח והשמן הנדיף, כנוגד חמצון, נוגד דלקת ובעל השפעה אסטרוגנית, משפיעה גם כן על שיפור פעילות המוח.

פעילות זו הוכחה בטינקטורות שהוכנו מנוף הצמח, בשמן הנדיף ובחלק מהמרכיבים הבודדים, כגון, 1,8-cineole,alfa and beta-pinene.

מחקר נוסף בדק השפעה של מרוה רפואית על חולי אלצהיימר (3). המחקר נעשה עם מיצויים מנוף הצמח, נמשך שלושה חודשים והראה שיפור בשלב ההתחלתי של המחלה.

להזמנת מרווה רפואית

ספרות.

1. Tildesley NT. et al. Salvia lavandulaefolia (Spanish Sage) enhances memory in healthy young volunteers. Pharmacol. Biochem. Bihav. 75:669-674, 2003.

2. Perry NS. et al. In vitro activity of S. lavandulaefolia (Spanish Sage) relevant to treatment of Alzheimer’s disease. Pharama Pharmacol. 53: 1347-1356, 2001.Akhondzadeh S. et al. Salvia officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s disease. J. of Clinical Pharmacy and Therapeutics, 28: 53-59, 2003.

מקור התמונה How to Prevent Memory Loss – The New York Times (nytimes.com)

לחזרה לחנות

צמחים אדפטוגנים

אדפטוגנים - לפי הסיכום הכללי של המחקרים הרבים טוען וינסטון שיש תשעה צמחים אדפטוגניים שנחקרו והוכחו Panax Ginseng, Panax quinqeufolius, Withhani

צמחים אדפטוגנים מוכחים, צמחים מחזקים

D. Winston שערך מחקרים רבים על צמחים אדפטוגנים, טוען שיש אי סדר בנוגע להגדרת צמחים כאדפטוגנים.

לפי הסיכום הכללי של המחקרים הרבים טוען וינסטון שיש תשעה צמחים אדפטוגנים שנחקרו והוכחו: Panax Ginseng, Panax quinqeufolius, Withhania somnifera, Eleutherococcus senticosus, Schisanndra chinensis, Rhodiola rosea, Shilajit (Asphaltum bitumen), Rhaponticum cartahmoides, Cordyceps sinensis

יש כמה צמחים שהם קרוב לודאיים כאדפטוגנים, אבל דרושים עוד מחקרים כדי להוכיח :Ocimum basilicum, Asparagus racemosus, Aralia elata, Aralia mandshurica,

צמחים שכנראה הם אדפטוגנים: Codonopsis pilosula, Reishi, Tinospora cordifolia,

צמחים מחזקים ומזינים: Astragalus membranaceus, Lycium chinensis, Lepidum meyenii, Phyllanthus embelicus-Amla

ידע מסורתי לעומת מדע מודרני

ישנם רבים החושבים שהצמחים האדפטוגנים באים מתוך ידע מסורתי. אבל המנח אדפטוגן הוא חדש יחסית. המקור שלו אינו בידע מסורתי אלא במדע.

ברפואה הסינית צמחים מחזקים רבים ידועים כמחזקים של ה-yang של הכליות. ברפואת האיורוודה קוראים להם Rasayanas.

אמנם יש כמה צמחים שהם מחזקים של ה-yang של הכליות ושמתאימים להגדרה ההודית Rasayana שהם אמנם אדפטוגנים, אבל לא כולם.

המחקר על האדפטוגנים התחיל ב-1947 ברוסיה, ומטרתו הייתה לחזק ולשפר את הצבא. הם חפשו תרופות או מוצרים טבעיים לשם כך.

Panax Ginseng היה יקר, והיחסים בין רוסיה לסין היו מתוחים. הם מצאו את האליטרוקוקוס שגדל באזור המיוער של מנג'וריה בדומה לג'ינסנג.

Eleuterococcus senticosus שייך למשפחת Araliaceae- קיסוסיים כמו הג'ינסנג. המחקר על האליטרוקוקוס נערך על ידי דר' Israel Brekhman , האבא של האדפטוגנים.

דר' ישראל ברכמן ושותפיו קבעו מה הן תכונות הצמח שנקרא אדפטוגן:

1. הוא צריך להיות חסר רעילות במינון הרפואי

2. הוא מייצר מצב של עמידות בגוף נגד לחץ פיזי, רגשי וסביבתי.

3. הוא עוזר לגוף להשתקם ולחזור לתפקוד נורמלי אחרי שהוא נפגע ממצב כרוני של סטרס.

העקרונות האלה נקבעו ב-1960, ומאוחר יותר הגיעו להגדרה מדויקת יותר של פעילות האדפטוגנים.

צמחים אדפטוגניים פועלים על ידי ארגון מחודש של מערכות חשובות ביותר:

הציר של ההיפותלאמוס – בלוטת ההיפופיזה. אדרנל- HPA

והמערכת החשובה SAS- Sympatho- adrenal system.

הציר HPA מווסת את התפקוד של המערכת האנדוקרינית, מערכת העצבים וחלק מהתפקוד של מערכת החיסון.

SAS נותנת את התגובה של "תלחם או תברח"

צמח אדפטוגן צריך למלא את כל הדרישות ולא רק על חלק מהן.

וינסטון טוען שה-Maca, לדוגמא, הוא צמח מזין ומחזק, אבל אינו עובד על הציר

מההיפותלאמוס ועד האדרנל, ולא ראוי להיקרא אדפטוגן. Panossian et Wikman הראו שצמחים אדפטוגנים עובדים ברמה התאית, ומונעים פגיעה בתפקוד המיטוכונדריה.

פגיעה בתפקוד המיטוכונדריה קשורה בכמה בעיות רפואיות, ביניהן עייפות כרונית ופיברומאלגיה (1).

וינסטון טוען שקיים בלבול גם אצל המשתמש הפרטי. יישנם אנשים שחושבים שאדפטוגן הוא מרפא הכל ומטפל בכל בעיה. אבל האדפטוגן איננו תחליף לשינה, הוא לא יפתור בעיות שמקורן בתזונה שאינה מתאימה.

האדפטוגנים מתאימים לאדם שחייב לעבוד שעות רבות במשך זמן מסוים, לאנשים שצריכים, להשקיע עבודה רבה בשביל אירוע גדול ועוד דוגמאות כאלה.

הצמחים האדפטוגנים דומים בכך שהם מחזקים מערכות בגוף, אבל יש הבדל בפעילות שלהם, וחשוב לדעת מה ההבדלים ביניהם כדי להתאים אותם לאדם שמשתמש בהם.

הצמחים ג'ינסנג אסיאתי לבן, ג'ינסנג אדום, רודיולה הם סטימולנטים.

שיזנדרה סינית, ויתניה משכרת, Cordyceps הם מרגיעים

ג'ינסנג אמריקאי, Codonopsis, Asparagus racemosus הם מלחלחים

רודיולה ושיזנדרה הם מייבשים.

אנשים שלוקחים צמחים מבלי לדעת איך להשתמש בהם, אומרים אחר כך "עלי זה לא עובד"., או לא ראיתי תועלת בשימוש בצמח הזה. אבל הסיבה היא שהם לא התאימו את הצמח לבעיה שלהם , או לאופי האנרגטי שלהם.

המטפל צריך לחשוב ולהחליט מה צריך המטופל שלו. האם חשוב להמריץ אותו, להרגיע אותו, להוסיף לו לחות או יובש.

רק כך יפעל הצמח האדפטוגן באופן אופטימלי.

Daniells S. Winston D. Last Updated on Jan. 17, 2018 GMT

מקור התמונה What Is an Adaptogenic Herbs? | Caldera + Lab

לחזרה לחנות

פטריות מרפא

פטריות מרפא - נסקור כמה מהפטריות שנחקרו ונכנסו לשימוש ברפואה המשלימה ונחשבות לפטריות מרפא ריישי מייטקי צ'אגה קורדיספס

פטריות מרפא/

הפטריות נחשבות לסדרה מיוחדת בתוך ממלכת החי. הן חסרות כלורופיל ואינן מטמיעות. הפטריות זקוקות למזון אורגני, ונימנות עם היצורים ההטרוטרופיים.

על פי דרך הזנתן, ניתן לחלק אותן לשתי קבוצות עיקריות:

פטריות רקב או פטריות ספרופיטיות (saprophyte)

אלה הן פטריות הניזונות מרקבובית, שמקורה בשיירי צמחים ובעלי חיים נרקבים. חשיבותן רבה במחזור החיים בטבע. בשיתוף עם חיידקים הן מפרקות חומרים אורגניים המצויים בשרידים של בעלי חיים וצמחים. בכך הן מעשירות את הקרקע בתרכובות אורגניות פשוטות ובמינרלים הקשורים אליהן.

מצויות גם פטריות רקב הגורמות למחלות צמחים ונזק לחקלאות.

פטריות טפיליות

אלה הן פטריות המתרבות על בעלי חיים או צמחים. הן שולחות קורים לתאים של המאכסן, ויונקות ממנו את החומרים הדרושים להן.

פטריות טפיליות שכיחות אצל האדם על העור, מתחת לצפורניים, בגרון, בווגינה, במערכת העיכול ובכל מקום.

מינים אחרים הם טפילים בחלקים שונים של הצמחים וגורמים נזק רב לחקלאות.

חזזיות

אלה הן פטריות החיות בסימביוזה עם אצות. הפטריות מקבלות מהאצות מזון אורגני, ואילו האצות מקבלות מהפטריה תוספת מים ומלחים. ישנן פטריות החיות בסימביוזה עם שורשי צמחים עילאיים. האורניה המצויה, לדוגמה, חיה בסימביוזה עם שורשי אורן ירושלים.

מבנה הפטריות פשוט ופרימיטיבי. אין בהן דיפרנציאציה לשורש, גבעול ועלה. אין להן צינורות הובלה למים ומזון, ואין להן פרחים, פירות וזרעים. הן מתרבות על ידי נבגים הנוצרים בכמת גדולה מאוד, ומופצים בדרך כלל על ידי הרוח.

הפטריות נפוצות על פני כל כדור הארץ. רבות ידועות כפטריות מאכל, לחלק מהן יש שימוש רב בתעשייה וברפואה. בתרבויות שונות במזרח אסיה מרבים להשתמש בהן שימוש רפואי. סגולותיהן הרפואיות היו ידועות ברפואה הסינית, היפנית, וכן בארצות אסיאתיות אחרות מזה אלפי שנים. המחקרים הנערכים בשנים האחרונות מוכיחים את חשיבותן הרפואית.

נסקור כמה מהפטריות שנחקרו ונכנסו לשימוש ברפואה המשלימה ונחשבות לפטריות מרפא

Ganoderma lucidum – Reishi

השם הסיני: Ling Zhi או Ling qi

משפחה: Polyporaceae

חלקי צמח בשימוש: גוף הרבייה, תפטיר

הריישי היא פטריה רב-שנתית הגדלה על עצים, בעיקר על עצי אלון. הכובע עגול ומבריק, בצורת כליה. שם המין lucidum מתייחס לברק של הכובע, בדומה ללכה, בצבע חום-שחור. שם הסוג, Ganoderma, מתייחס גם הוא לברק של הפטריה. Gan- מבריק, Derm- עור.

משמעות השם הסיני – 'הפטריה של הרוח'. הפטריה מוזכרת בשם זה לראשונה במאה ה-11 לספירה. שמות סיניים נוספים הם: פטריית האלמוות, והפטריה של עשרת אלפים שנה.

על הכובע מופיעות טבעות גידול שנתיות. הרגל והכובע מעוצים. הנבגים לבנים ונעשים חומים עם הגיל. ביפן גדלה הפטריה על עצי שזיף, אבל היא נדירה מאוד.

מינים נוספים: ,G. oregonense ,G. tsugae, G. japonicum ,G. capens ,G. sinense.

הפטריה היתה בשימוש בסין וביפן כבר לפני 4,000 שנה. השתמשו בה לטיפול בהפטיטיס כרוני, נפריטיס, יתר לחץ דם, ארטריטיס, נוירלגיה, נדודי שינה, ברונכיט, אסתמה וכיב קיבה. שימוש ממושך הומלץ כדי להאריך את תוחלת החיים. טעמה של הפטריה תפל. היא נחשבת למחממת ולאחד מה-tonics הטובים ביותר. ביפן נהגו לענוד את הריישי כקמע. היא היתה נדירה ומחירה היה יקר. היום מרבים לגדל אותה.

מרכיבים: פוליסכרידים, חומצות אמיניות, סטרואידים טריטרפנים, קומרינים, ergosterol, שמן נדיף, רזין, חומצה אסקורבית, ריבופלווין.

Beta-D- glucan

מינרלים: Mg, Ca, Zn, Mn, Fe, Cu, Ge.

הנבגים מכילים: כולין, betain, חומצות שומניות, ארגוסטרול.

בחלקים השונים של הפטריה מצויים כ-100 טריטרפנים שונים, הכוללים:,ganoderic acids ,Ganoderenic acids ,ganolucidic acids Lucidenic acidsו-lucidone C.

ganoderic acid

פעילות: אימונוסטימולנט – הודות לפוליסכרידים. הם ממריצים מקרופאגים לייצר TNF-alpha – Tumor Necrosis Factor וכן אינטרלויקוינים. כמו כן ממריצים פעילות של תאי הרג טבעיים. הריישי היא אנטי-סרטנית כתוצאה מהפעילות האימונוסטימולנטית שלה. מרכיבים נוספים בעלי פעילות אנטי-סרטנית הן החומצות הטריטרפניות T-Z. מחקרים הראו עיכוב של סרטן הכבד.

בתרביות רקמה מגבירים הפוליסכרידים סינתיזה של DNA ע"י תאי הטחול. אצל עכברים הם מגבירים ייצור של DNAו-RNA במוח העצם.

הטריטרפנים מקנים לפטריה תכונות של אדפטוגן, אנטי-אלרגי ומוריד לחץ דם.

המרכיב הפעיל ביותר כאנטי-אלרגי הוא ganoderic acid C, וכן החומצות Aו-D המעכבות שחרור היסטמין.

טריטרפנים נוספים מסייעים להורדת לחץ דם ע"י עיכוב האנזים המהפך ACE- Angiotensin Converting Enzyme.

מחקרים קליניים נערכו עם מיצויים מימיים או מיצויים באלכוהול. הם הוכיחו את הפעילויות הבאות:

אנטי-אלרגיים, נוגדי דלקת, משככי כאב, אנטי-בקטריאליים, מעכבי התרבות של סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים ובצילוס פנוימוניה, אנטי-אוקסידנטיים, אנטי-סרטניים, אימונוסטימולנט, ממריצי פעילות של תאי הרג טבעיים, אנטי-ויראליים – ממריצי ייצור של אינטרפרון, מורידי לחץ דם, מורידי רמת כולסטרול, מרגיעים, מגנים על הכבד, משפרים דה-טוקסיפיקציה, מחישים רגנרציה של תאי אפיתל של הסימפונות – ולכן מסייעים לטיפול בברונכיט.

התוויות: לטיפול בברונכיט, מחלות לב, יתר לחץ דם, סרטן, לחיזוק כללי, לשיפור הבריאות, לשיפור איכות השינה, להגברת עמידות למחלות זיהומיות, לטיפול במצבי אלרגיה, למקרים של הפטיטיס, נפריטיס, כיב פפטי, לויקופניה, סחרחורת, עצבנות מרובה. ביפן מומלץ הריישי כסיוע לטיפול בסרטן.

הפטריה מומלצת לנשאים של וירוס האיידס-HIV, וכן לאנשים הסובלים מ-Epstein Barr Virus – EBV, וירוס נפוץ מאוד שעלול לגרום למונונוקלאוזיס.

בשימוש חיצוני – כמשחה או lotion, להגנה על העור בפני קרינה אולטרה סגולית.

הכנות ומינון: ניתן להשתמש בפטריה בצורות שונות: סירופ, מרק, חליטה, זריקות, כדורים, טינקטורות, אבקה מעורבת עם דבש.

מינון מומלץ: 3 כדורים של 1 ג' שלוש פעמים ביום. טינקטורה בריכוז 1:5, 10 מ"ל שלוש פעמים ביום. סירופ 4-6 מ"ל ליום.

הריישי היא פטריית מאכל ולא נמצאה בה רעילות כלל.

מקורות

1. Kahda, et al. The biologically active constituents of Ganoderma lucidum. Chemical Pharmacological Bulletin, 33:1367-1374, 1985

2. Mori, K. et al. Antitumor action of fruit bodies of edible mushrooms orally administered to mice. Mushroom Journal 7: 121-126, 1987

3. Willard, T.L. Reishi Mushroom: Herb of Spiritual and Medical Wonder. Sylvan

4. Press, Issaquah, WA, 1990

4.Yoshimassa K. and Hiroshi H. Central actions of Ganodema lucidum. Phytotgerapy Res. 1:17-21, 1987

5. Chang H.M., But P.P.H. Pharmacology and Application of Chinese Materia Medica. World Scientific, Hong Kong, 1986, pp 642-652

6. Jones K. et al. Reishi, Longevity herb of the orient. Townsend Letters for Doctors and Patients, November 1992: 1008-1012

7. Hobs C. Medicinal Mushrooms.An Exploration of Traditional Healing and Culture. Interweave Press, Inc. Loveland, CO, 1996 pp. 96-107

–

Grifola frondosa – Maitaki

משפחה: Basidiomycotina

חלקי צמח בשימוש: גופי רבייה

מוצא: מזרח ארה"ב, אירופה ואסיה

משמעות השם היפני Maitaki היא: 'הפטריה הרוקדת' (mai– ריקוד, taki– פטריה).

זוהי פטריה רב-שנתית הגדלה על שורשים של צמחים. לכובע של הפטריה צורת מניפה, עם גופי רבייה המכסים זה את זה כמו שמלה של רקדנית. נראה שזה המקור לשמה היפני. כיום מרבים לגדל אותה ביפן, והיא ידועה שם כמאכל משובח עם טעם עדין ונעים מאוד.

השימוש הרפואי בפטריה זו מקובל כבר למעלה מ-3,000 שנה. היא נחשבת למאכל מחזק, משפר את איכות החיים, מאט תהליכי הזדקנות, מוסיף חיוניות, מונע עייפות, מונע סרטן ויתר לחץ דם.

גידול מסחרי של הפטריה החל ביפן רק לפני כ-20 שנה, והוא נעשה נפוץ בעוד ארצות. כיום מעריכים אותו ב-40,000 טון.

מרכיבים: פוליסכרידים , alpha-D-glucansbeta D-glucans, grifolan, grifolin-LE, חלבונים הקשורים למתכות, לקטין, ליפידים – 3.4% הכוללים פוספוליפידים שונים. Ergosterol (vitamin D2) הוא הסטרול העיקרי. הריכוז שלו בצמח 50-150IU ב-100 גר' ,ergosterol

5-nucleotides מצויים בריכוז 106-366 מ"ג ב-100 ג' של חומר טרי.

פעילות: אימונוסטימולנט. ההשפעה על מערכת החיסון מיוחסת לפוליסכרידים בעלי שרשראות ביתא – beta-D-glucans. אלה הן שרשראות המורכבות ממולקולות של גלוקוז הקשורות בקשר ביתא. ככל שהשרשרת מסועפת יותר, עולה הפעילות האימונוסטימולנטית שלה.

פעילות ממריצה של הפטריה הוכחה על מקרופאגים, על תאי T-לימפוציטים ועל תאי הרג טבעיים. עלייה נמצאה ברמת הציטוקינים בדם.

פעילות אנטי-סרטנית הוכחה במקרים של סרטן השד, המעי הגס, הריאות, הקיבה, הכבד ולויקמיה. מיצוי מהפטריה ניתן בצורת קפסולות: 4 קפסולות 3 פעמים ביום במשך 1-3 חודשים.

רוב המחקרים העוסקים בפעילות האנטי-סרטנית נעשו עם פרקציה שבודדה מהפטריה והיא מכונה פרקציה D. היא מתקבלת ע"י השרייה של הפטריה במים חמים והוספת אלכוהול בריכוז של 80% למים. למשקע שנוצר מוסיפים חומצת חומץ ואלקלי.

פרקציה D מכילה פוליסכרידים, בעיקר בעלי קשר ביתא 1-3 וביתא 1-6, ופפטידים בעלי משקל מולקולרי של כ-1,000kD.

המחקרים הוכיחו מניעה של היווצרות תאי גידול ברקמת הריאה, מניעת התפתחות גרורות, והקטנת מהירות הצמיחה או הפסקת הצמיחה של גידול קיים. כמו כו הראו עידוד של אפופטוזיס בתאים סרטניים.

בדומה לאצות ים, גם הפטריות מונעות את תופעות הלוואי הקשות הקשורות בטיפולים כימותרפיים. כנראה שהמנגנון הוא הגנה על ריריות הקיבה הודות לפוליסכרידים.

השפעה על יתר לחץ דם: מיצוי מהפטריה GrifronTM ניתן במינון של 1 ג' ליום. לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ירד אצל רוב הנבדקים.

השפעה על הכבד: הפטריה מסייעת לשיקום הכבד במקרים של הפטיטיס כרוני.

סיכום התווית: לחיזוק של מערכת החיסון, למניעת סרטן, כסיוע לחולי סרטן המקבלים טיפול כמותירפי, כסיוע לחולי איידס.

הכנות ומינון: כמזון או כמירתח – 3-7 ג' ליום. יש גם קפסולות.

רעילות: אין.

מקורות

C. Hobbs, Medicinal Mushrooms, Interweave Press, Inc. Loveland, CO pp.110-115

Nanba, H. Activity of maitake D-fraction to prevent cancer growth and metastasis.

J. Naturapathic Med. 1994.

Nanba, H. et al. Andiabetic activity present in the fruit body of Grifola frondosa

(Maitake), Biol. And Pharm. Bull. 17:1106-1110, 1994

Harada Y. Maitake descends from mountains. Excerpts from “Biology in Mushrooms and Molds,” May 1993

Mori K. et al. Antitumor activities of edible mushrooms by oral administration. From Wuest P.J. et al. (eds), Cultivatin Edible Fungi, Amsterdam: Elsevier: 1-6, 1987

Adachi, K. et al. Blood pressure lowering activity present in the fruit body of Grifola frondosa (Maitake). Chem Pharm. Bull. 36:1000-1006, 1988

HishidaI. Et al.Antitumor activity exhibited by orally administered extract from fruit body of Grifola frondosa (Maitake). Chem. Pharm. Bull. 36:1819-1827, 1988

Kidd P.M. The use of mushroom glucans and proteoglycans in cancer treatment. Alter. Med. Rev. 5:4-27, 2000.

Borchers A.T., Stern J.S., Hackman R.M. et al. Mushrooms Tumors and Immunity. Proc. Soc. Exp. Boil. Med. 221:281-293, 1999.

Mayell M. Maitake extracts and their therapeutic potential. Altern. Med. Rev. 6:48-60, 2001.

Lentinula edodes – Shitake

השיטקי היא פטריה הגדלה על עצים. צבעה חום בהיר, דומה לענבר. מוצאה ביפן, סין וארצות ממוזגות אחרות באסיה. מין נוסף גדל בקוסטה ריקה.

השיטקי היא פטריית מאכל בעלת טעם נעים. בארצות מוצאה, סין ויפן, היא שימשה למזון ולרפואה כבר לפני אלפי שנים.

כיום מרבים לגדל אותה בארצות שונות.

מרכיבים: לשיטקי ערך תזונתי רב. היא מכילה: חלבונים 25.9%, פחמימנים 67%, שומנים – בעיקר חומצה לינולאית, סיבים מסיסים ובלתי מסיסים, מינרלים, בעיקר סידן, ויטמינים B2ו-C, וכן ריכוזים גבוהים של ergosterol, שהופך בהשפעת קרני השמש לויטמין D.

lentinan

חשיפת הפטריה לאור שמש במשך שלוש שעות ביום גורמת לעלייה של פי 5 בתכולת ויטמין D2. ריכוז ויטמין D2ב-100ג' (משקל יבש) של הפטריה הוא 873-4380.

פטריה הגדלה על מצע עשיר מכילה מינרלים רבים:

K, Ca, Mg, Mn, Cd, Fe, Ni, Cu, P, Zn, Br, Rb

מפיקים מהפטריה שתי הכנות בעלות פעילות פרמקולוגית: Lentinan ו-LEM-

Lentinan הוא פוליסכריד המרכיב את דופן התא. יש לו משקל מולקולרי גבוה, בערך 1,000,000. בנוי בצורה helix משולש ומכיל רק מולקולות של גלוקוז. הוא בנוי רק מפחמן, מימן וחמצן. Lentinan נמס במים, יציב בחום ובחומצה, אך אינו יציב באלכוהול.

LEM (Lentinula Edodes Mycelium Extract) הוא מיצוי שמכינים מהתפטיר, לפני שמתפתחים הגבעול והכובע. הוא מכיל 24.6% חלבון, 44% סוכרים, בעיקר xyloseArabinose, גלוקוז ומעט גלקטוז, מנוז ופרוקטוז. בנוסף, מכיל המיצוי ויטמין B, בעיקרB1 ו-B2, Ergosterol ו- eritadenine המסייע להורדת רמת הכולסטרול.

פעילות: אימונוסטימולנט, אנטי-ויראלית ואנטי-סרטנית.

Lentinan משפעל תאי הרג טבעיים, מגביר ייצור של אינטרלויקין ע"י מקרופאגים, ממריץ של לימפוציטים מסוג T-helper cells, ממריץ ייצור של TNF- Tumor Necrosis Factor. ממריץ ייצור של אימונוגלובולינים אצל בני אדם in vivo וכן ייצור אינטרפרון.

מניחים שהפעילות האנטי-סרטנית של ה-lentinan היא תוצאה של הפעילות האימונוסטימולנטית, ואין לו פעילות ישירה על הגידול הסרטני. הניסויים לגבי הפעילות האנטי-סרטנית נעשו כולם ע"י הזרקה של lentinan לעכברים, לפריטונאום או לווריד.

פעילות אנטי-ויראלית:

הוכיחו שגם ל-LEM וגם ל-lentinan יש פעילות המעכבת התרבות של וירוסים. מחקרים אחדים הראו עיכוב ע"י lentinan של HIV, Vesicular stomatitis virus, adenovirus type 12. וירוסים של שפעת עוכבו בעכברים ע"י טיפות אף שהוכנו מ-lentinan. אצל בני אדם הוכיחו השפעה חיובית של lentinan על חולים ב-CFS- עייפות כרונית.

LEM מעכב HIV. הוכיחו עיכוב של הווירוס בתרביות של T-לימפוציטים מבני אדם. LEM משפעל מקרופאגים וממריץ ייצור של אינטרלויקין 1.

פעילות אנטי ויראלית ואימונוסטימולנטית הראו גם אצל ליגנין ו-lignans מסיסים במים המצויים בפטריה.

התוויות: בכל מקרה של תפקוד לקוי של מערכת החיסון, כולל סרטן, איידס ואלרגיות. במקרים של שפעת והצטננות החוזרות לעתים קרובות, זיהומים עם קנדידה, וכן להורדת רמת הכולסטרול.

הכנות ומינון: הפעילות האנטי-סרטנית של lantinan תלויה במינון. כאשר משתמשים בפטריה כמזון, המינון המומלץ הוא 6-16 ג' ליום.

במקרים של איידס או הפטיטיס כרוני, מומלץ השימוש ב-LEM2-6 ג' ליום. Lentinan ניתן בהזרקה 1-5 מ"ג פעמיים בשבוע.

השימוש בפטריה כמזון מומלץ לחיזוק הגוף ולמניעת מחלות.

רעילות: הפטריה אכילה ואין בה שום רעילות.

Inonotus obliquus – Chaga

פטריה טפילה הגדלה על עצי שדר לבן (Betula alba), באזורים קרים בסיביר ובצפון אמריקה. ידועה ברפואה המסורתית ברוסיה כיעילה לטיפול בסרטן, במיוחד בסרטן הקיבה, הוושט והריאות (2,1). השימוש בפטריה כאנטי-סרטנית מוכר גם בפולין ובפינדלנד (1,2).

ברוסיה יש יחס של הערצה ל-Chaga, וממליצים עליה לחיזוק, לניקוי, לטיפול באולקוס וגסטריטיס, למחלות כבד ולשיכוך כאבים.

נוהגים להכין מהפטריה סבון. קולים אותה עד שהיא נעשית אדומה, מכניסים אותה למים חמים ומערבבים עד שהיא נשברת והמים נעשים שחורים (3).

מרכיבים:betulinic acid, betulinic acid

פוליסכרידים, טריטרפנים, בעיקר: inotodiol.lanosterol ,trametenolic acid ,vanillic acid ,syringic acid , hydroxybenzoic acid.

פעילות: אנטי-סרטנית, אמונוסטימולנט.

פרמקולוגיה: הפעילות האנטי-סרטנית של הפטריה נבדקה in vitroו-in vivo(4). נמצאו כמה מרכיבים שניתן ליחס להם פעילות אנטי-סרטנית. הפוליסכרידים הם אימונוסטימולנטים ואנטי-סרטניים.

סולז'ניצין מתאר שימוש חיצוני ב-Chaga שגרם לריפוי של סרטן עור.

חומצה בטולינית המצויה בשדר הלבן עליו גדלה הפטריה, היא בעלת פעילות אנטי-סרטנית. ריכוזים גבוהים של חומצה בטולינית מצויים בפטריה, ומחקרים הראו שהיא מעודדת apoptosis.

הטריטרפנים הראו גם הם פעילות אנטי-סרטנית (5 ,6). מחקרים בבני אדם נערכו על נשים חולות בסרטן הרחם והשד (7), ועל חולים בסרטן הריאות (8). בשני המחקרים הפטריה ניתנה בזריקות. התוצאות הראו הקטנה של הגידולים, הפחתת הכאב, שיפור בשינה ובתיאבון.

התוויות: כטיפול מסייע במקרים של סרטן הריאות, הרחם, השד, הקיבה והמעי הגס.

הכנות ומינון: השימוש בפטריה ידוע ברוסיה בצורת מירתח, מיצוי באלכוהול, סירופ, פתילות, כדורים וזריקות.

מירתח מכינים מ-3 ס"מ של הפטריה בכוס מים. חותכים את הפטריה לחתיכות קטנות ומרתיחים במשך כמה דקות. שותים 2-3 כוסות ביום, בין הארוחות.

טינקטורה 1:5 ב-20% אלכוהול. מרתיחים את הפטריה במים במשך 15 דקות, אחר כך מוסיפים את האלכוהול. המינון 1-2 כפיות ביום.

מקורות

1. Wasser SP. and Weiss AL. Therapeutic effects of substances occuring in higher Basidiomycetes mushrooms: a modern perspective. Crit. Rev. Immunol. 19: 65-96, 1999

2. Wasser SP. and Weiss AL. Medicinal properties of substances occuring in higher Basidiomycetes mushrooms: Currenr perspectives (Review). International J. of Medicinal Mushroons, 1: 31-62, 1999

3. Saar M. Fungi in Khanty folk medicine. J. Ethnopharmacol. 31: 175-179, 1991a

4. Jarosz A. et al. Effect of the extracts from fungus Inonotus obliquus on catalase level in HeLa and nocardia cells. Acta Biochim. Pol. 37: 149-151, 1990

5. Khalos K. et al. Antitumor activity of some compounds and fractions from an n-hexane extract of Inonotus obliquus. Acta Pharm. Fenn. 97: 33-40, 1987

6. Khalos K. et al. Preliminary studies on the antitumor activity of polar fractions extracted from Inonotus obliquus. Acta Pharm. Fenn. 96: 167-174, 1987

7.Piaskowski S. Preliminary studies on the preparation and application of preparations from black birch touchwood in human cases of malignant tumors. Sylwan 105: 5-11, 1957

8. Hartwell JL. Plants used against cancer. Lloydia 34: 386-396, 1971

קורדיספס Cordyceps sinensis

שם סיני: dong cong xia cao

משפחה: Clavicipitiaceae

פטרית הקורדיספס ידועה בסין בשם 'פטריית הזחל', או: 'צמח בקיץ, תולעת בחורף'.

זוהי פטריה טפילה שאורכה 4-11 ס"מ. גדלה בהרים בגובה מעל 3,000 מ' בסין ובטיבט, במקומות לחים מכוסים בעשב ושלג. הפטריה גדלה על זחל שהיא נצמדת אליו, בדרך כלל על Hepialus armoricanus. הפטריה מופיעה בקיץ מתוך הזחל, ומכאן השם 'צמח בקיץ, תולעת בחורף'. קוטפים את הפטריה בתחילת הקיץ ביחד עם השרידים של גוף הזחל.

הפטריה נחשבת למתוקה ומחממת. מרידיאן היעד הוא הריאות והכליות. הפטריה מחזקת את ה-yang של הכליות ואת ה-yin של הריאות. היא מומלצת לטיפול בכאבי גב תחתון, אימפוטנציה, שיעול וכאבים בחזה. היא מסייעת להחלמה ממחלה ולשיקום הגוף.

מרכיבים: מים 10.8%, שומן 8.4%, חלבונים 25.3%, סיבים 18.5%, פחמימות 30%, אפר 4.1%.

השומנים כוללים 13% חומצות שומניות רוויות ו-82.2% חומצות בלתי רוויות, בעיקר חומצה אולאית ולינולאית.

חומצות אמיניות: גלוטמית, ואלין, פרולין, פניל אלנין, ארגינין, אדנין, אורציל.

cordycepic acid, cordycepin.

פרמקולוגיה: מגבירה חלוקה של כדוריות דם אדומות, אימונוסטימולנט. הפוליסכרידים אחראים לפעילות האימונוסטימולנטית. מגבירה פאגוציטוזיס, מגבירה פעילות של תאי B-למפוציטים ומחישה ייצור נוגדנים. הגברת הפעילות של מערכת החיסון התקבלה במקרים של תת-פעילות של המערכת, ולא במקרים של פעילות תקינה.

לפטריה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מרחיבה סימפונות וכלי דם. הפוליסכרידים הם אנטי-סרטניים והראו עיכוב של סרטן הריאות.

התוויות: לטיפול באסתמה, בסוגי סרטן שונים, לסיוע בהרפיית שרירים, למקרים של אי-ספיקת כליות, להמרצת המערכת האנדוקרינית, למקרים של עייפות ותשישות, לשיעול כרוני, אימפוטנציה, חולשה ואנמיה.

מחקרים קליניים הוכיחו שהפטריה מסייעת במקרים של מחלות כבד, מורידה עודף כולסטרול וטריגליצרידים, מסייעת להורדת רמות של LDL ומעלה רמות של HDL. היא מאטה תהליכי הזדקנות (1,2).

פטריות שמגדלים בגידול תרבותי מראות תכונות דומות: הן גורמות לירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים, לירידה ברמת ה-LDL ולעלייה ברמת ה-HDL(3). תוצאות טובות התקבלו לאחר טיפול של שלושה חודשים בחולי סרטן הריאות (4). פטריות תרבותיות ובר היו יעילות במקרים של אי-ספיקת כליות כרונית. המינון שניתן היה 2 ג' שלוש פעמים ביום במשך 30 יום (5).

מחקר אחר הראה שיפור בתפקוד הכליות במקרים של אי-ספיקה כרונית. המינון שניתן היה 2-5 ג' ליום (6). מחקר נוסף הראה שיפור במקרים של טיניטוס שנגרם על ידי הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה. לא היתה השפעה במקרים של פגיעה בעצב השמיעה (7).

רעילות: לא נמצאה רעילות.

הכנות ומינון: חליטה או אבקה 3-9 ג' פעמיים ביום, או 1 ג' של מיצוי יבש.

מקורות

1. Xu N. and Zhang B. Effect of Cordyceps on plasma lipids in normal , stressed and hyperlipemic rats. Chin. J. Pathophysiol. 3: 215-219, 1987

2. Geng S. et al. Treatment of hyperlipidemia with cultivated Cordyceps- A double blind randomised placebo control trial. Chin. J. Integ. Med. 5(11), 652, 1985

3. Zhang S. et al. Activation of murine peritoneal macrophage by the natural Cordyceps and the cultured micelia of Cordyceps sinensis. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine. 5: 45-47, 1985

4. Chang HM. and Pui-Hay But P. Pharmacology and Application of Chinese Materia Medica. Vol 1. Singapore: World Scientific

5. Chen Y. et al. Clinical effects of natural Cordyceps and cultured mycelia of Cordyceps sinensis in kidney failure. Chin. Traditional Herba. Drugs, 17: 256-258, 1986

6. Guan YJ. et al. Effect of Cordyceps sinensis on T-lymphocyte subsets in chronic renal failure. Chung-Kao Cung Hsii Chieh Ho Tsa Chih, 12 (6): 338-339, 19927. Zuang J. and Chen H. Treatment of tinnitus with Cordyceps infusion: A report of 23 cases. Fujan Medical Journal, 7: 42,53, 1985

מקור התמונה Medicinal Mushrooms: 7 Kinds and Their Unique Health Benefits (realmushrooms.com)

למעבר לקטגוריית הפטריות באתר

לחזרה לחנות

צמחי המכשפות

צמחי המכשפות - השמאן מחלק לכולם סיגריה, שהאידיאנים מכינים בעצמם ממין של Nicotiana. החלונות סגורים ווילונות מכסים אותם. הסיגריות מעלות עשן שחו

שבעה אנשים יושבים על שרפרפים נמוכים עשויים מעץ. ממול יושב השמאן סולאנג' טאיו. התלמידה שלו, רוזנה, לוחשת שהוא כבר בן למעלה מ-90. שני נרות דולקים בחדר, והם המקור היחידי לאור. השמאן מחלק לכולם סיגריה, שהאידיאנים מכינים בעצמם ממין של Nicotiana. החלונות סגורים ווילונות מכסים אותם. הסיגריות מעלות עשן שחור, האויר דחוס והריח של הסיגריות מכביד על הנשימה. המשתתפים צמו במשך היום. בין ההוראות שקבלו היתה הוראה לא לשתות שום משקה שחור, כדי שלא יראו מחזות שחורים ומפחידים.
השמאן מביא אל מרכז המעגל מגש קטן, ובו קנקן עם משקה וכמה כוסיות פלסטיק קטנות. הוא מערבב את הנוזל עם מקל עץ, תוך כדי שירה ותפילה. הוא מביט בנוכחים ויוצק אל הכוסיות כמויות בלתי שוות מהנוזל.
הוא קם, נכנס אל מרכז המעגל, מרים את ידיו ופונה אל ארבעת הכיוונים. בכל אחד מהם הוא קורא לרוחות שבכל אחד מהכיוונים להצטרף לטקס. הוא פונה אליהן בדיבור ושירה, מעין תפילה.
הוא מחלק את הכוסיות לנוכחים, ומעריך את הכמות המתאימה לכל אחד. כמה מהמשתתפים יקבלו כוסית או שתים נוספות במשך הערב, אחרים יאלצו להסתפק במנה הראשונה שקבלו.
הוא שותה בעצמו כוסית כפולה, ומסביר למשתתפים שכל החושים יעשו חדים יותר, והם יוכלו לשמוע קולות שאינם נשמעים, לראות ראייה בהירה אל האין סוף, לחוש את המגע עם הרוחות. הנפש יכולה להשתחרר מהגוף, ללכת אל עולמות עליונים ולבסוף תחזור. הנפש המשוחררת, משחררת את האדם מהמציאות היום-יומית , מביאה אותו למחוזות נעלמים, ומאפשרת לו ליצור קשר עם הקדמונים. הוא גם מסביר לנו שלשמאן יש יכולת להשפיע על המראות שנראה, ושהוא יכל להזמין את אלה שיופיעו אצלנו.
כל אחד יוצא למסע הפרטי שלו, והשמאן שר מדי פעם שירים מיוחדים לטקס. הוא מודה לצמחים שעוזרים לו לעשות את הטרנספורמציה ולרוחות שהתקשרו אתו. מאוחר יותר יצטרפו המשתתפים לשירה, וחלק מהם רוקדים ללא הפסקה במשך שעות.
המקום הוא איקיטוס בצפון פרו, והמשקה הוא Ayahuasca – המטפס של הנפש.

מקור התמונה What Is Ayahuasca? Benefits, Side Effects And Retreats – Forbes Health

לחזרה לחנות