דובדבן ברבדוס – Malpighia glabra

דובדבן ברבדוס - הפרי משמש כפרי מאכל באמריקה הדרומית. מרבים להכין ממנו מיצים, ומשתמשים בו כמקור לויטמין C בתזונה.

שם אנגלי: Acerola
שם עברי: דובדבן ברבדוס
משפחה: מלפיגיים, Malpigiaceae
חלקי צמח בשימוש: פרי
תאור הצמח: דובדבן ברבדוס – אסרולה הוא עץ שמקורו באיים הקריביים. הוא התפשט לאמריקה הדרומית והמרכזית, למקסיקו וטקסס. האסרולה הוא עץ קטן בגובה עד 3 מ', ירוק-עד. הפריחה בצבע ורוד-אדום. הפרי הוא ענבה בעל ציפה מבריקה. הפרי הבשל אדום. טעמו חמוץ עד מתוק. הוא מכיל 2-3 זרעים קטנים וקשים.
מרכיבים: חומצה אסקורבית 1-4.5%. ויטמין A, ריבופלאבין, ניאצין. מינרלים, כגון, גופרית, אשלגן, חומצה מאלית, סידן, סוכרים, כגון, דקסטרוז, סוכרוז, פרוקטוז
שימוש כמזון: הפרי משמש כפרי מאכל באמריקה הדרומית. מרבים להכין ממנו מיצים, ומשתמשים בו כמקור לויטמין C בתזונה.
ערך תזונתי: 32 קלוריות ל-100 ג'.

חזרה לחנות

ענבי דב – Uva ursi

ענבי דב - Uva ursi - משתמשים בו לטיפול בזיהומים ודלקות של בכליות ושלפוחית השתן. השתמשו בו לטיפול בדלקות וזיהומים של המערכת האורוגניטלית.

ענבי דב

שם אנגלי: uva ursi
שם עברי: ענבי דוב
משפחה: Ericaceae, אברשיים
חלקי צמח בשימוש: עלים
מרכיבים פעילים: המרכיב העיקרי הוא גליקוזיד פנולי בשם ארבוטין (1). האגליקון שלו הוא הידרוקינון מרכיבים נוספים: טאנינים, פלבונואידים, חומצה p-cumaric, חומצה קפאית, חומצה סליצילית (1), חומצה אורסולית
פעילות: אנטיספטי במערכת הכליות והשתן, נוגד דלקת, אסטרינג'נט.

ארבוטין נספג במהירות כשלוקחים אותו כחליטה או כטינקטורה. מטבוליטים שלו משתחררים בשתן בכמה שעות, עד 24 שעות (2).

הפעילות האנטי בקטריאלית של הצמח חזקה במיוחד ב- pH 8 (1).
רפואה מסורתית: לפחות 12 שבטים של אינדיאנים בארה"ב ובקנדה דיווחו על שימוש בעלים של הצמח לטיפול בדלקות וזיהומים במערכת האורוגניטלית (3). זהו אחד הצמחים הנפוצים ביותר בשימוש במקרים של זיהומים ודלקות בדרכי השתן (4).

במקסיקו משתמשים ב- uva ursi גם במקרים של דלקות בוגינה (1).

הצמח הוכנס לאירופה, ומשתמשים בו לטיפול בזיהומים ודלקות של בכליות ושלפוחית השתן (1). המתיישבים בצפון אמריקה למדו מהר מאד מהאינדיאנים על חשיבותו של Uva ursi כצמח רפואי. הם השתמשו בו לטיפול בדלקות וזיהומים של המערכת האורוגניטלית.

בסוף המאה ה-19 הרבו להשתמש בצמח הרופאים האקלקטיים. הם כתבו עליו בכתבים שלהם, ודווחו על הצלחות בטיפולים. הם הרחיבו את השימוש בצמח והסתמכו בעיקר על הפעילות שלו כאסטרינג'נט. הם השתמשו בו לטיפול בשלשול, בדיזנטריה, בשטפי דם של מחזור חודשי ובהפרעות של המערכת האורוגניטלית (1).

מייילדות משתמשות בצמח בשימוש פנימי וחיצוני לטיפול בדלקות בוגינה ובצינור השתן.

במחקרים in vitro הראו שעלים של uva ursi מעכבים גידול של השמר הלבן- Candida albicans, של קולי, סטפילוקוקים, Proteus vulgaris (5).
הכנה ומינון: חליטה קרה, חליטה חמה, טינקטורה. 3 ג' של עלים יבשים בתוך 150 מ"ל של מים, לחליטה קרה משרים את הצמח שעתיים בתוך המים, לחליטה חמה משרים 30 דקות בתוך מים חמים. שותים את החליטות 4 פעמים ביום (6).

טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול 2-4 מ"ל ביום (4). כדי שהשתן יהיה אלקלי יש הרבליסטים המציעים לשתות מיץ של ירקות, אחרים ממליצים להמנע ממאכלים חומציים (1).

יש הרבליסטים המציעים להפסיק את השימוש בצמח אחרי שבוע אחד, אחרים טוענים שכדאי להמשיך עד שנעלם הזיהום, אבל לא יותר משבועיים כצמח יחיד (1). אם יש צורך ממשיכים לקחת את הצמח כחלק מפולרמולה.

שימוש בתקופת ההריון וההנקה: ההמלצה הכללית היא להמנע משימוש בתקופת ההריון וההנקה.

אביבה רום מתנגדת לדעה זו, למרות שרוב החוקרים והמטפלים ממליצים לא להשתמש. אביבה רום טוענת שאין הוכחה מספיקה שהצמח יכל לגרום לנזק לאם או לעובר, ובמקרים של דלקות וזיהומים במערכת האורוגניטלית כדאי להשתמש בו. היא טוענת גם שבמשך מאות שנים נהגו המיילדות להשתמש בצמח ולא דווח על נזק.

יש גם הוראה לא להשתמש בצמח אצל ילדים פחות מגיל 12. א. רום טוענת שגם הוראה זו ניתנת ללא ניסיון להצדיק אותה. כנראה שהסיבה היא הריכוז הגבוה של הטאנינים, שעלולים לעכב ספיגה של ברזל. אולי גם מפני שהצמח מר וזה עלול לגרום לבחילה והקאה. ישנם הרבליסטים המגבילים את השימוש בצמח לשבוע אחד, ומציעים לא להשתמש בו יותר מ-5 פעמים בשנה. א. רום טוענת שגם הוראה זו ניתנת ללא נימוק.

ESCOP מאפשר שימוש בצמח במשך שבועיים.

אין מחקרים על רעילות ישירה של הצמח ובכל זאת יש הסתייגויות ממנו.

א. רום טוענת שיש צורך להעמיק ולחקור את נושא הבטיחות של הצמח.

מקורות

1.    Romm A. Plant profile: Uva ursi, Integratve Medicine for Woman and Children, 2008.
2.   Quintus J. Kovar K. Link P. et al. Urinary excretion of arbutin metabolites after oral administration of bearberry leaf extracts. Planta Med. 2005, 71:147-152.
3.   Moerman D. Native American Ethnobotany, 3^rd. ed. Portland OR: Timber Press, 2000.
4.   Upton R. Uva ursi leaf: Arctostaphylos uva ursi. Scott Valley, CA: 2006.
5.   Jahodar L. Jilek P. Paktova M. et al. Antimicrbial effect of arbutin and an extract of the leaves of Arctostaphylos uva ursi in vitro. Ceskoslovenia Farmacie Jun 1985, 34: 174-178.

6. Wichtl M. Herrbal Drugs and Phytopharmaceuticals: A Handbook for Practice on a Scientific Basis. 4 ed. Stuttgart: Medpharm, 2004.

חזרה לחנות

הפרזיה Huperzia serrata

הפרזיה- מהצמח פיתחו אותו בסין כתרופה לטיפול באלצהיימר. הוכיחו שהתרופה שפותחה מסייעת במקרים של דמנטיה ואיבוד זכרון. תוצאות המחקרים אושרו בארה"ב

הפרזיה

שם סיני: qian ceng ta
שם נרדף: Lycopodium serratum
משפחה: Lycopodiaceae
חלקי צמח בשימוש: כל הצמח Huperzia הוא טחב, שהיה בשימוש בסין מאז כ-1000 שנים. נהגו להשתמש בו לטיפול במחלות עור, להורדת חום, לאיבוד דם, כמשתן (1). הוא התפרסם בעולם כשהסינים גילו את האלקלואיד huperzine A כמרכיב הפעיל העיקרי שלו.

בסין הוא מופיע לראשונה בפרמקופיאה ben cao shi yi שנכתב ב-739 על ידי Zang qi chen. הוא המליץ עליו כצמח המשמש להקלה על רוימטיזם והצטננות, להרפייה של השרירים והגידים ולהגברת זרימה של דם.

במאה ה-19 מתוארים כמה מינים של Hperzia באותו שם, ונהגו להשתמש בכמה מהם.

בשנת 1980, תוך כדי חיפוש תרופה למחלה האוטואימונית myasthenia gravis, לפי המסורת הסינית (2), בודדו את האלקלואיד הופרזין A. מחקרים in vivo ו-in vitro הראו שהאלקלואידים המצויים בצמח משפיעים על מחלות נוירו-מוסקולריות הקשורות לפעילות של האנזים כולין אסטראז. הראו שיש לאלקלואידים השפעה חיובית על הזכרון ויכולת הלמידה (3). הופרזין A היה הפעיל והמרשים ביותר מכל האלקלואידים שבודדו מהצמח. עבודות שנעשו בסין הראו שהופרזין מעכב כולין אסטראז, ומאפשר פעילות רבה יותר של המתווך העצבי אצטיל כולין. העיכוב היה ספציפי והפיך (3).

פתחו אותו בסין כתרופה לטיפול באלצהיימר.הוכיחו שהתרופה שפותחה מסייעת במקרים של דמנטיה ואיבוד זכרון (4). תוצאות המחקרים אושרו בארה"ב, שם פותחו מספר תרופות לטיפול באלצהיימר, הפועלות לפי העקרון של עיכוב אצטילכולין אסטראז.

אחד מהתכשירים שפותחו Galantamine, הוא אלקלואיד שמיצו מהמצמח Galanthus nivalis ממשפחת הנרקיסיים – Amaryllidaceae. בהשוואה ל-galamthamine היה הופרזין A בעל חדירות גבוהה יותר דרך המחסום דם-מוח, נוח יותר לשימוש במתן פומי וההשפעה המעכבת על אצטילכולין אסטראז היתה ארוכה יותר (5). רוב המחקרים נעשו בסין על כ-100.000 משתתפים (5).

המחקרים הוכיחו שהופרזין A יעיל ובטוח לשימוש. ייצרו ממנו תרופה חצי סינתטית ZT-1, והראו שהוא דומה בפעילותו להופרזין A.פרסמו את פיתוח התכשירים והתרופה החצי סינתטית בסין, כמודל לתרופות חדשות ומצליחות המתבססות על הרפואה הסינית המסורתית.

הביקוש העולמי היה הגורם לפיתוח התרופה החצי סינתטית. ריכוז האלקלואיד הופרזין A נמוך בצמח, והיה צורך בריכוז גבוה כדי לספק את הביקוש העולמי שעלה וגבר.

אמנם מינים אחדים המשתייכים למשפחת ה-Huperziaceae מכילים אלקלואידים דומים, אבל הצמיחה שלהם איטית מאד, וזה לוקח 15-20 שנה מאז נביטת הנבגים ועד שהצמח הבוגר מוכן לשימוש. קטיף מוגזם של הצמח H. serrata מעמיד אותו בסכנת הכחדה.

הצמח נחשב היום לאחד מה-nootropics החשובים, ונעשים מאמצים לגדל את הצמח בתנאים אופטימליים.

מקורות

1.   College JNM. The Dictionary of Traditional Chinese Medicine, 1985, Shang-hai Sci-Tech Press, Shanghai.
2.   Cheng YS. Lu CZ. Ying ZL. et al. 128 cases of myasthenia gravis treated with huperzine A. Chinese Journal of New Drugs and Clinical Remedies, 1986, 5: 197-199.
3.   Cheng DH. Tang XC. Huperzine A, a novel promising acetylcholinesterase inhibitor. Neuroreport, 1996, 8: 97-101.
4.   Zhang RW. Tang XC. Han YY. et al. Drug evaluation of huperzine A in the treatment of senile memory disorders. Chung Kuo Yao Li Hsueh Pao, 1991, 12: 250-252.Ching RC. The Chinese fern families and genera: systematic arrangement and historical origin. Acta Phytotaxonomica Sinica, 1978, 16: 1-9.

חזרה לחנות

נרקיס חצוצרה – Narcissus pseudo

נרקיס חצוצרה - בלקיחה קצרת מועד רואים שיפור קטן בזכרון ובפעילות הקוגנטיבית של המוח. משכך כאב כנראה במנגנון דומה לזה של האופיאטים >

שם עברי: נרקיס חצוצרה
שם אנגלי: Daffodil
משפחה: נרקיסיים Amaryllidaceae
חלקי צמח בשימוש: פקעת
רפואה מסורתית: הצמח היה ידוע כגורם להקאה. נהגו להשתמש בו במקרים של היסטריה, גודש כרוני בסימפונות, דיזנטריה וכאבים עוויתיים.

בשימוש חיצוני נהגו להשתמש בשורש לטיפול בהתנפחויות קשות. בפקעות השתמשו לטיפול בפצעים פתוחים ומודלקים, למרות הדיווחים שהטיפול עלול לגרום לתחושה של קהות במערכת העצבים, וכן לשיתוק של הלב.
מרכיבים:
אלקלואידים: lycorine, narcitine, galanthamine, pseudolycorine, tazettinenarzettine, galantine, pluviine המרכיב העיקרי שנחקר הוא galanthamine, שהוא בעל פעילות cholinomimetic. נבדקת השפעתו על התפתחות מחלת האלצהיימר, ועל אפשרות לפתח ממנו תכשירים לטיפול במחלה זו.

Galanthamine עובר במהירות את המחסור דם-מוח ומשפיע על מערכת העצבים המרכזית. galanthamine מעכב את הפעילות של acetylcholinesterase, האנזים המווסת את פעילותו של אצטיכולין. העיכוב מתבטא בדגרדציה איטית יותר של אצטילכולין, ותגובה ממושכת יותר לאצטילכולין האנדוגני.
פרמקוקינטיקה של gallanthamine. ריכוזים של 10 מ"ג של gallanthamine נספגים היטב, ואינם גורמים לתופעות לואי שליליות. הספיגה טובה בלקיחה אוראלית. ריכוז מקסימלי בפלסמה מתקבל שעתיים אחרי הלקיחה. זמן מחצית החיים הוא 5.3 שעות.

הראו ספיגה בכל חלקי מערכת העיכול. מעקב אחרי פיזור האלקלואיד בעכברים הראה שהוא נאגר בכליות, בכבד ובמוח. הוא עובר מטבוליזם בכבד, ויוצא מהגוף דרך הכליות. התקבל עיכוב ממוצע של 53% של האנזים אצטילכולין אסטראז והוא נמשך 24 שעות.
פעילות: משכך כאב כנראה במנגנון דומה לזה של האופיאטים. Gallanthamine דומה במבנה שלו לקודאין. בעל פעילות cholinmimetic. במחקר קליני מצומצם ה- gallanthamine היה יעיל בטיפול במקרים של מניה.
טיפול באלצהיימר. אחת מהגישות למחלת האלצהיימר טוענת שניתן לסייע לחולים על ידי הגברת הפעילות הכולינרגית במוח.

הבסיס לגישה זו היא שמוצאים אצל החולים חוסר בהעברת מסרים כולינרגיים, ושחוסר זה גורם לכמה מההפרעות הקוגנטיביות המופיעות אצל החולים.

מצפים שהמרצת העברת הגירויים הכולינרגיים תביא לשיפור בתפקוד הקוגנטיבי של החולים.

מחקרים שנעשו בחיות, אמנם מראים שפגיעה על ידי חומרים כימיים או ניתוחים במערכת הכולינרגית במוח גורמת לירידה בכושר הלימוד ובזכרון.

התרופות המגבירות העברת גירויים כולינרגיים פועלות לפי כמה מנגנונים: מעכבים של אצטילכולין אסטראז, אגוניסטים כולינרגיים, אצטילכולין, פרקורסור של אצטילכולין וחומרים הפועלים כמחקי אצטילכולין.

Gallanthamine הוא אחד החומרים שנחקרים כמעכבים של אצטילכולין אסטראז.
תופעות לואי: כתוצאה מהמרצת אצטילכולין מופיעות לפעמים תגובות של בחילות, הקאות, התכווצויות בבטן ושלשול, ומדי פעם גם הזעת-יתר. דפיקות לב מהירות וירידה בלחץ דם מופיעים רק לעתים רחוקות. המינון חייב להיות אישי, כי אנשים שונים מגיבים בצורה שונה.

המסקנה של החוקרים היא שבלקיחה קצרת מועד רואים שיפור קטן בזכרון ובפעילות הקוגנטיבית של המוח. אין מספיק נתונים לגבי לקיחה של התרופות לטווח ארוך.

מקורות

Daffodil in: PDR for Herbal Medicines 3^rd ed. Thomson, PDR, 2004, P. 250-251.

חזרה לחנות

Sanguinaria canadensis

Sanguinaria - אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת, נוגד עוויתות, מכייח, מרגיע של מערכת העצבים, מגביר זרימת דם היקפית. בריכוז גבוה גורם להקאה

Sanguinaria canadensis

שם אנגלי: Blood root
משפחה: פרגיים, Papaveraceae
שמות נרדפים: Red root, Red puccoon, Snakbite
תאור הצמח: הסנגוינריה הוא צמח רב שנתי, שמוצאו ממזרח ארה"ב וקנדה. הוא גדל במקומות מוגנים ביערות (1). הצמח פורח בתחילת האביב. הפרחים לבנים.לצמח יש קנה שורש עבה, אופקי ובשרני, המכיל נוזל בצבע כתום-אדום, וכן שרף אדום ועמילן. אורכו 2.5-10 ס"מ (1).
מרכיבים: אלקלואידים איזוקינולינים 3-7%, כולל בעיקר sanguinarine שריכוזו כ-1% ממשקל הצמחאלקלואידים אחרים: celrythrine, protopine, sanguidimerine, berberine (2)מרכיבים נוספים: רזין, עמילן, חומצה ציטרית ומאלית.
פעילות: אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת, נוגד עוויתות, מכייח, מרגיע של מערכת העצבים, מגביר זרימת דם היקפית (2,3). בריכוז גבוה גורם להקאה (3).
רפואה מסורתית: האינדיאנים של צפון אמריקה הפיקו את הצבע האדום מהצמח, והשתמשו בו כדי לצבוע את עצמם (1). הם נהגו להשתמש בצמח לטיפול בשיעול, במחלות שגרוניות ובסרטן. בשימוש חיצוני השתמשו בו לטיפול ביבלות ובפוליפים (1).
התוויות: לטיפול בשיעול וברונכיט ולהגביר זרימת דם היקפית (3). בשימוש חיצוני משמש הצמח לטיפול בבעיות בעור, להמסת יבלות, לזיהומים פטרייתיים, לסרטן העור (4,5).

בשנים האחרונות השמשו בסנגוינריה ובסנגוינרין לטיפול בדלקות חניכיים וברפואת הפה (3).

הראו שהצמח מפחית רובד דנטלי דלקת חניכיים ודימום. מחקרים מדעיים לא הוכיחו את ערכו של הצמח בשמירה על הגיינה של הפה ובטיפול במחלות פה ולסת.

בטיחות: ריכוז גבוה של הצמח עלול לגרום לבחילה, הקאה, סחרחורת, ירידה בלחץ הדם ובקצב הלב (3).

שטיפות של הפה עם סנגוינרין עלולות לגרום לתחושה של בעירה בלסת (7).

התוויות נגד: הריון, להימנע ממגע עם העיניים (8) להימנע משימוש במקרים של דלקות בדרכי העיכול.

הכנות ומינון: טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 0.5 – 1.0 מ"ל שלוש פעמים ביום (3)שורש יבש טחון בקפסולות 60-500 מ"ג שלוש פעמים ביום.

מקורות

1. Hutchens AR. Indian Herbology of North America, Boston, Shambhala Publications, Inc, 1991.

2. Foster S. Duke J. A field guide to Medicinal Plants and Herbs of Eastern and Central North America, New York, Houughton Mifflin, 2000.

3. Hoffman D. Medicinal Herbalism, Rochester, Vermont Healing Arts Press, 2003.

4. Duke JA. The Green Pharmacy. Emmaus, Pennsylvania, Rodale Press, 1997.

5. Alleger I. Cancer Salves: A Botanical Approach to Treatment. Townsend Letter for Doctors & Patients, Townsend Letter Group, pp. 142, 199.

6. Eley BM. Antinacterial agents in the control of supragingival plaque- a review. Br. Dent. J. 186(6): 286-296, 1999.

7. Simard F. Landry RG. Mouthrinses as an antibacterial adjunct in periodontal treatment, J. Can. Dent. Assoc., 1994, 60: 906-907, 910-911.

8. Brinker F. Herb contraindications and drug interactions. Second ed. Sandy, Oregon. Eclectic Medical Publications, 1998.

חזרה לחנות

מגנוליה רפואית – Magnolia officinalis

מגנוליה- שימוש רפואי: מומלץ לשימוש במקרים של סטגנציה הנגרמת על ידי מזון, עם הרגשה של מלאות בבטן וגודש בחזה, לטיפול בהקאות למקרים של שיעול

השם בעברית: מגנוליה רפואית
שם נרדף: Magnolia hypoleuca
משפחה: מגנוליים, Magnoliaceae
תיאור הצמח: לסוג מגנוליה משתייכים כ-125 מינים, חלקם נשירים ואחרים ירוקי-עד. יש להם פרחים
ריחניים. המין מגנוליה רפואית הוא צמח נשיר, עם קליפת גזע מתקלפת בצבע אפור ועלים גדולים
מאורכים. מוצאו מסין. הפרחים גדולים וריחניים וצבעם לבן-קרם
חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע וקליפת השורש
מרכיבים: lignans כולל, honokiol 0.005-9% magnolol 0.01-16%, אלקלואיד איזוקינולין
magnocurarine 0.15-0.23% שמן נדיף, 1% הכולל, cadinol 14%, 1,4-cineole 6%, p-cymene 8%beta-eudesmol 17%, geraniol 9% (1).
פעילות: נוגד אלרגיה, נוגד אסתמה, אנטי בקטריאלי, מיצוי אלכוהולי מעכב גידול של Actinomyces
viscosus, Streptococcus mutans, נוגד אולקוס (2), נוגד דלקת (3), אנטי אוקסידנט (4), מפחית
מתח, מפחית חרדה (5)Magnolol ו- honokiol אחראים לפעילות נוגדת הסטרס של הצמח. הם מסייעים להורדת רמת הקורטיזול (5). Mangnolol ו- honokiol מגבירים פעילות של choline
acetyl-transfrase, ומעכבים Acetyl- choline esterase (6).
שימוש רפואי: לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, כגון, עצירות, dyspepsia, גסטריטיס, בחילה,
הקאה, וכן לטיפול במקרים של חרדה, שיעול, קוצר נשימה (7).
שימוש ברפואה המסורתית: נוהגים להשתמש בקליפת הגזע של המגנוליה לטיפול באלרגיה, נזלת
אלרגית, כאב ראש, כאבים בבית החזה, לטיפול בגודש בדרכי הנשימה, כצמח מנקז, למצבי לחץ (8).
רעילות: הצמח אינו רעיל. LD50 בהזרקה לחלל הבטן לעכברים 6 ג' לק"ג, LD50 לחתולים בהזרקה
לוריד 4.25 ג' לק"ג (1).
התוויות נגד: לא נמצאו
אזהרות: לא נמצאו
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
שימוש בהריון: לא נמצאו השפעות טרטוגניות. לא נערכו מחקרים המראים שהשימוש בצמח בטוח
בהריון, ולכן מומלץ לא להשתמש בצמח בתקופת ההריון.
שימוש בהנקה: לא נערכו מחקרים המבטיחים שהצמח בטוח לשימוש בהנקה. מומלץ לא להשתמש בצמח בתקופת ההנקה (1).מומלץ לא להשתמש בצמח לטיפול בילדים מתחת לגיל 12 (1).
הכנות ומינון: מירתח 3-9 ג' ליום.
שימוש בצמח ברפואה הסינית
שם סיני: hou po הצמח הוא מר, מחמם וארומטי, הולך למרידיאנים של המעי הגס, הריאות, הטחול
והקיבה
פעילות לפי הרפואה הסינית המסורתית: מגביר את תנועת הצ'י, מפחית לחות, מונע סטגנציה, פותח
חסימות שנוצרות על ידי ליחה, מוריד צ'י מורד כלפי מטה
שימוש רפואי: מומלץ לשימוש במקרים של סטגנציה הנגרמת על ידי מזון, עם הרגשה של מלאות בבטן
וגודש בחזה, לטיפול בהקאות למקרים של שיעול המלווה בחסימה של ליחה
התוויות נגד: להשתמש בזהירות בתקופת ההריון
מינון 3-9 ג' ליום הצמח בטוח לשימוש כשהוא ניתן במתן פומי.

מקורות

1.   Cortex Magnolia in: WHO Monographs on selected medicinal plants, Vol 4, 2004, p. 167-178.
2.   Zhu ZP. et al. Pharmacological effect of cortex Magnolia officinalis on digestive system. Zhongguo Zhongyao Zazbi, 1997, 22; 686-688.
3.   Wang JP. et al. Anti-inflammatory and analgesic effects of magnolol. Naunyn-Schmiedebergs Archives of Pharmacology. 1992, 346: 707-712.
4.   Kong CW. et al. Magnolol attenuates peroxidative damage and improves survival of rats with sepsis. Shock, 2000, 13: 24-28.
5.   Kuribara H. Kishi E. Hattori N. et al. The anxiolytic effect of two oriental herbal drugs in Japan attributed to honokiol from magnolia bark. J. Pharm. Pharmacol. 2000, 52: 1425-1429.
6.   Hou YC. Chao PD. Chen SY. Honokiol and magnolol increased hippocampal acetycholinerelease in freely –mooving rats. American J of Chinese Medicine, 2000, 28: 379-384.Pharmacopoeia of the Republic of China. Vol 1, Beijing,(English ed) 2005.

מקור התמונה

חזרה לחנות

עכובית הגלגל – Gundelia tourneforii

עכובית הגלגל - במחקר אחר הוכיחו שפוליפנולים עכבו פעילות של גלוטטיון בתאי סרטן בתרבית (5).החוקרים טוענים שהעבודה שלהם מקבלת חשיבות

שם עברי: עכובית הגלגל
שם ערבי: עכוב
משפחה: מורכבים, Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: צוואר השורש, העלים, הקרקפות
תאור הצמח: צמח קוצני רב שנתי הגדל ברוב אזורי הארץ. מופיע בתלמוד בשם עכוב, ובתנ"ך הוא מוזכר כגלגל הנדחף על ידי הרוח. (וגער בו ונס ממרחק ורודף כמו הרים לפני רוח וכגלגל לפני סופה. ישעיהו, י"ז, י"ג).

הצמח מכיל מיץ חלבי. העלים גדולים וקוצניים בשוליים. במרכזם מתפתח עמוד תפרחת עם
פרחים צהובים. התפרחת מורכבת מקרקפיות רבות וצפופות. רק הפרח המרכזי עושה פרי. לאחר הבשלת
הפרי הצמח מתייבש כולו, ניתק ממקומו ומתגלגל כמו גלגל עם הרוח. זוהי דרכו של הצמח להפיץ את
זרעיו.

עכובית הגלגל הוא מין יחיד בסוג עכובית. העכובית הוא צמח מאכל מבוקש. צוואר השורש, העלים
והקרקפות נחשבים למעדן בקרב האוכלוסייה הערבית והבדווית בארץ. כתוצאה מקטיף מוגזם תפוצת הצמח יורדת, והתחילו ניסיונות לגדל את הצמח. מחקר שנערך בטורקיה בדק את ערכו של העכובית כצמח רפואי, כנוגד חמצון יעיל ואת האפשרות לשימוש בו כאנטי סרטני (1). העכובית גדלה בר במצרים, קפריסין,
אירן, ירדן, טורקיה, אזרביז'אן וטורקמניסטן (1). בכל ארצות גידולו הוא ידוע כצמח מאכל (2). באנטוליה משתמשים בזרעים ברפואה המסורתית לטיפול בויטיליגו. זרעים טריים ידועים כדיורטיים יעילים (1).
במחקר נבדקה השפעה של מיצויים של עכובית הגלגל על הפעילות של גלוטטיון GST. החוקרים מעלים
טענה, שאחת הסיבות להתפתחות סרטן שאינו רגיש לתרופות, היא קוניוגציה בין הגלוטטיון לתרופות
הניתנות בכימותירפה (3). התרופות מורחקות על ידי דה-טוקסיפיקציה באמצעות הגלוטטיון. החוקרים
חפשו צמח אנטי אוקסידנט, שיעכב את פעילות הגלוטטיון, ויאפשר לתרופות לפעול על המטופלים (1).
עבודה דומה התפרסמה בשנת 2004 על צמח אפריקני (4), והחוקרים חפשו אם גם העכובית תהיה דומה
בפעילות שלה. החוקרים בדקו את תכולת הפנולים, הפעילות נוגדת החמצון וההשפעה על הגלוטיון בזרעים ובנוף הצמח של עכובית הגלגל. הם מצאו עיכוב של פראוסידציה של השומנים במיקרוזומים של כבד
מכבשים בהשפעת הזרעים ונוף הצמח. ריכוז הפנולים בזרעים היה גבוה בהרבה מאשר בנוף הצמח.
הזרעים היו יעילים יותר בניטרול רדיקלים חופשיים ועיכוב פראוקסידציה של ליפידים (1).

הזרעים היו יעילים יותר גם בעיכוב של הגלוטטיון. הקשר בין ריכוז גבוה של פוליפנולים ועיכוב של גלוטטיון הוכח
בעבר (4). במחקר אחר הוכיחו שפוליפנולים עכבו פעילות של גלוטטיון בתאי סרטן בתרבית (5).
החוקרים טוענים שהעבודה שלהם מקבלת חשיבות מיוחדת מפני שהם מוצאים פעילות שעלולה להיות
אנטי סרטנית בצמח מאכל מקובל. זהו מחקר ראשון על העכובית, וצריך להעמיק ולחקור את כל המרכיבים, אבל, החוקרים הצליחו להראות, שהצמח, ובפרט הזרעים הם אנטי אוקסידנטים ומעכבים פעילות של גלוטטיון.

מקורות

1.   Coruh N. Sagdicoglu AG. Ozgokce F. Iscan M. Antioxidant capacity of Gundelia tournefortii L. extracts and inhibition on glutathione-S-transferase activity, Food Chemistry, 2007, 100: 1249-1253.
2.   Ertug F. An ethnobotanical study in central Anatolia (Turkey). Economic Botany, 2000, 54: 155-182.
3.   Zanden Jj. Geraets V. Wortelboer HM. et al. Structural requirements for the flavonoid-mediated modulation of glutathioneS-transferase P1-1 and GS-X pump activity in MCF-7 breast cancer cells. Biochemical Pharmacology, 2004, 67: 1607-1617.
4.   Gyamfi AM. Ohtani II. Shinno E. Aviya Y. Inhibition of glutathione-S-transferases by thonningianin A. isolation from the African medicinal herb. Thonningia sanguinea, in vitro. Food and Chemical Toxicology, 2004, 42: 1401-1408.Zhang K. & Wong KP. Glutathione conjugation of chlorambucil: measurement and modulation by plant polyphenols, 1997, Biochemical Journal, 325: 417-422.

מקור התמונה

חזרה לחנות

Sophora flavescens

שורש KU SHEN סופורה והאלקלואידים המבודדים ממנו יעילים בטיפול באורטיקריה, אקזמה ובמחלות דלקתיות אחרות של העור

שם עברי: סופורה

שם סיני: ku shen

משפחה: פרפרניים, Leguminosae, Fabaceae

תיאור הצמח: לסוג סופורה משתייכים כ-50 מינים של עצים ושיחים נשירים וירוקי-עד. מרבים לגדל את המין Sophora japonica כצמח שדרות, בעיקר ביפן ובארצות שמסביב לים התיכון. הוא צריך קיץ חם כדי לפרוח יפה. כמה ממיני הסופורה משמשים כצמחי מרפא ברפואה הסינית. המין S. flavescense הוא שיח נשיר. הוא פורח בקיץ. הפרחים בצבע צהוב-ירקרק בהיר. הפרי הוא תרמיל באורך כ-8 ס"מ. מוצאו של הצמח מיפן, סין, סיביר וקוריאה.

חלקי צמח בשימוש: שורש הצמח גדל בכל מקום בסין, במיוחד באזור Shanxi ו-Henan. השורש קר ומר, והולך למרידיאנים של הלב, הכבד, המעי הגס והמעי הדק.

רפואה מסורתית: הצמח מפחית חום, מייבש עודף לחות, הורג טפילים, מפסיק גירוד, משתן. הצמח מומלץ לטיפול בדיזנטריה, צהבת, פגעי עור המלווים בגרוד, לזיהום בוגינה מומלץ טיפול פנימי וחיצוני (1).מרבים להשתמש בסין בסופורה בשימוש חיצוני לטיפול במחלות עור. המינון המומלץ בסין הוא 3-15 ג' ליום.

מרכיבים: מכיל כ-12 אלקלואידים בריכוז של 2% מהמשקל היבש, שהחשובים שבהם הם Matrine ו- oxymatrine. הם מצויים במינים נוספים של סופורה. אלקלואידים נוספים: sophoramine, sophoridine, allomatrine, isomatrine matrine בודדו את האלקלואידים לראשונה בשנת 1958. יש להם מבנה מיוחד שלא נמצא עד היום בצמחים אחרים. הם משתייכים לקבוצת tetracyclo-quinolizidine.

פעילות: אנטי ויראלי, מעכב רפליקציה של הווירוס. הוכח עיכוב של וירוס הפטיטיס B ו-C (3,2,4, 5). מפחית הרס של הכבד ממחלה ויראלית, מגן על הכבד מפני פיברוזיס. מגביר זרימה של מיצי מרה. מאט קצב של הלב, כנראה על ידי חסימת תעלות סידן,

מרחיב כלי דם קורונריים (6)

נוגד אלרגיה, מעכב שחרור היסטמין אנטי פטרייתי, מעכב Candida albicans.

טיפול באסתמה: בסין משתמשים בקפסולות של האלקלואידים שבודדו משורש הסופורה במינון של 100 מ"ג שלוש פעמים ביום, במשך 10 ימים. במקרים אחרים משתמשים במירתח מ-15 ג' של השורש פעם אחת ביום. שני הטיפולים נותנים תוצאות טובות (8).

פעילות נגד טריכומונס נמצאה במיצוי אלכוהולי של השורש. המיצוי נעשה בריכוז גבוה של אלכוהול והכיל את האלקלואידים המצויים בשורש. נבדקו 176 נשים עם טריכומונס וגינלי. אצל 126 נשים הטפיל נעלם אחרי הטיפול (9).

השורש, והאלקלואידים המבודדים ממנו יעילים בטיפול באורטיקריה, אקזמה ובמחלות דלקתיות אחרות של העור (9). האלקלואיד aloprene הוא מעכב יעיל של נפיחות הנגרמת על ידי אלרגנים שונים (10). בשימוש חיצוני משתמשים בסין במשחה שמכינים מהאלקלואידים של הסופורה ביחד עם הפלבונואיד האנטי דלקתי baicalin לטיפול בפסוריאזיס ודרמטיטיס (11). השימוש החיצוני השכיח יותר הוא קומפרס או אמבט מקומי עם מירתח שמכינים מסופורה ביחד עם עוד צמחים נוספים. הפורמולה הבאה מומלצת לטיפול בפריחות הנגרמות על ידי טפילים (12).Sophora flav. 60g, Phellodendron 15g, Lonicera 30g, Cnidium fruit 30g Angelica sinensis 15g, Chrysanthemum (wild) 60g, Kochia 15g מכינים מירתח מכל המרכיבים. מטפלים בשטיפות, אמבט מקומי או קומפרס במשך 20-30 דקות. חוזרים על הטיפול 1-3 פעמים ביום במשך שבועיים. יש להקפיד לא לטפל יותר מחודש אחד ברציפות (12).

הפעילויות שנזכרו הוכחו עם הצמח השלם ועם האלקואידים המבודדים, הניתנים בסין בהזרקה. במערב משתמשים במיצוי מכויל של שני האלקלואידים העיקריים. המיצוי מכיל 20% שלהאלקלואידים.

מינון: 400-600 מ"ג מהמיצוי ליום.

מקורות

1. Radix Sophorae flavescentis in: Bebsky D. Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica. Revised Edition Eastland Press, 1993, p. 82-83.

2. Liu J. Zhu m. Shi R. Yang M. Radix Sophorae flavescentis for Chronic Hepatitis B: A Systematic Review of Randomized Trials. The American Journal of Chinese Medicine, 2003, 31: 337-354.

3. Chen YX et al. The inhibitory effect of oxymatrine on hepatitis C virus in vitro. Chinese Journal of Liver Diseases 2001, 9(Supplement):12-14.

4. Li J. et al. A preliminary study on therapeutic effect of oxymatrine in treating patients with chronic hepatitis C. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, 1998, 18:227-229.

5. Kang J. and Kang S. 30 cases of chronic hepatitis B treated with oxymatrine injection combined with syndrome differentiation of Traditional Chinese Medicine. Journal of Traditional Chinese Medicine, 2002, 43: 53.

6. Li Y. and He Liren, Pharmacological study of Sophora alkaloid actions on the cardiovascular system. Chinese Traditional and Herbal Drugs, 2000, 31: 227-229.

7. Li X et al. Treatment of 50 patients with candida albicans vaginitis by cortex sophorae, Chinese Journal of Integrated Traditional Chinese and Western Medicine 2000, 6; 146-147.

8. Dhamananda S. Sophora, www. Itmoneline.org./arts/sophora.htm

9. Dong Zhi Lin, Yu Shu Fang Modern Study and Application of Materia Medica. 1990 China Ocean Press, Beijing.

10. Zhou Chongchu et al. Anti-inflammatory and anti-allergic actions of aloprine, ACTA Pharmacologica Sinica 1989, 10: 360-365.

11. Ding T. et al. The preparing and clinical application of Complex Matrine Liniment. ACTA Chinese Medicine and Pharmacology, 2002, 30: 47-48.Shen De-Hui, Wu Xiu-Fen and Nissi Wang. Manual of Dermatology in Chinese Medicine, 1995, Eastland Press Seattle, WA.

להזמנת סופורה KU SHEN

לבנה רפואי – Styrax officinalis

לבנה רפואי - פעילות : אנטיספטי, מכייח (2,3)שימוש בחלקי הצמח: הפרי והזרע מכילים ספונינים. הפרי מר מאד עבור בני אדם,

שם עברי: לבנה רפואי
משפחה: לבניים, Styracaceae
תאור בוטני: הלבנה הרפואי הוא צמח בר בארץ. הוא גדל בהרי יהודה, בשפלה, בכרמל, בשומרון, בגליל, בגולן ובחרמון. הלבנה הוא עץ נמוך, גובהו עד 6 מ'. הוא גדל בחברות צומח שונות. העץ נשיר. עליו
מצהיבים בסתיו. הלבלוב בצבע ירוק בהיר. הוא פורח בחודשים אפריל עד יוני. הפרחים לבנים, תלויים
כלפי מטה, והם מפיצים ריח נעים. הלבנה הוא צמח דבש חשוב. הפרי מבשיל בחודשים ספטמבר-אוקטובר. הזרע קשה, ומכינים ממנו מחרוזות. הלבנה גדל בארצות הים התיכון, סוריה, יוון, איטליה וטורקיה.
חלקי צמח בשימוש: שרף שמפיקים מהגזע והענפים (1).
פעילות : אנטיספטי, מכייח (2,3)
שימוש בחלקי הצמח: הפרי והזרע מכילים ספונינים. הפרי מר מאד עבור בני אדם, אבל חביב על הצאן.
הוא אינו רעיל לגבי הצאן. הזרע מכיל ספונינים, והדייגים משתמשים בו טחון ומעורב עם קמח כפתיון
לדגים. השרף מוצק, ומכיל בנזואין. משתמשים בו כחומר אנטיספטי להכנת מוצרים קוסמטיים.
מקורות
1.Facciola S. Cornucopia-A Source Book of Edible Plants. Kampong Publicaton 1990.
2. Chopra RN. Nayar SL. Chopra IC. Glossary of Indian Medicinal Plants, New Delhi, 1986.
3.Haywood VH. Flowering Plants of the World. Oxford University Press

מקור התמונה

חזרה לחנות

אגוז מוסקט – Myristica fragrans

אגוז מוסקט אנטי בקטריאלי נגד סטרפטוקוס מוטנס, אחד הגורמים העיקריים לעששת בפה. ישנה השפעה על מערכת העצבים במינונים נמוכים

שם עברי: עץ אגוז המוסקט
משפחה: Mytisticaceae
שם אנגלי: Nutmeg
תיאור הצמח: לסוג Myristica משתייכים כ-100 מינים של עצים ירוקי-עד הגדלים באסיה ואוסטרליה.
המין החשוב ביותר הוא M. fragrans. מוצאו מאיי בנדה שנקראים איי התבלינים של אינדונזיה. הוא גדל היום גם באיים הקריביים, בעיקר באי גרנדה, במלזיה, בקרלה שבמערב הודו ובסרי לנקה. הפרי, בצבע
צהוב, נפתח כשהוא בשל, ובתוכו זרע אחד, עטוף בקליפה קשה חומה, ועליה מעטה אדום שנעשה צהוב
לאחר ייבוש. הזרע הוא בצורת ביצה. גודלו כשני ס"מ ומשקלו 5-10 ג'. לעלים, לפירות ולזרע יש ריח
מיוחד אופייני. קוטפים את הפירות מהעץ כשהוא בן 7-9 שנים. העץ מגיע לבשלות מלאה ונותן כמות
מקסימלית של פרי בגיל 20 (1).

משתמשים גם בפירות פחות איכותיים של שני מיני מיריסטיקה, M. argenta, הנקרא Papua nutmeg וגדל בגיניאה החדשה, ו- M. malabarica הגדל בהודו. שניהם משמשים לזיוף התבלינים המופקים מ-M. fragrans.
חלקי צמח בשימוש: זרעים: מפיקים מהזרע שני תבלינים, nutmeg ו- mace. ה-Nutmeg מופק מהזרע
השלם בלי המעטה. ה-Mace מופק מהמעטה החיצוני האדום. שמן נדיף: מופק על ידי זיקוק באדים של
הזרעים. הוא כולל,, pinene, dipentene. borneol, terpineol. geraniol, safrolmyristicin
camphene 60-80% (2).Safrol הוא קרצינוגני בריכוז גבוה. Myristicin הוא מרכיב הפועל על
מערכת העצבים, ובריכוז גבוה הוא הלוצינוגני.
היסטוריה: במשך שנים רבות היו איי בנדה שבאינדונזיה המקור היחידי לתבלינים nutmeg ו-mace.
הסוחרים הערבים הביאו אותו בדרכי הבשמים והתבלינים ומכרו אותו לונציה. הם לא גילו מה המקור
לתבלין, ודרשו סכומים גבוהים מאד עבורו. הפורטוגזים הגיעו לאינדונזיה ב-1511. משלחת מפורטוגל
הגיעה לאיי בנדה שבאינדונזיה ב-1512, נשארה שם במשך חודש וחזרה עם אוניות עמוסות עם תבלינים
שכללו אגוז מוסקט וצפורן. הפורטוגזים גורשו מהאיים על ידי ההולנדים. במאה ה-17 שלטו ההולנדים
בסחר באגוז מוסקט. האנגלים שחמדו את אגוז המוסקט נלחמו עם ההולנדים. המאבק הסתיים בהסכם
שנחתם ב-1667, בו וויתרו האנגלים על כל תביעותיהם על האיים. בתמורה וויתרו ההולנדים על המושבה ניו אמסטרדם, שנכבשה על ידי אנגליה שלוש שנים מוקדם יותר, ואשר ידועה היום בשם ניו יורק. כיום
אינדונזיה שולטת ב-75% מהסחר העולמי בשני התבלינים, nutmeg ו- mace. האי גרנדה שבאיי
הקריביים משווק כ-20% מהתפוקה העולמית המגיעה לכ-10.000 טון לשנה.
פעילות: אנטי בקטריאלי נגד סטרפטוקוס מוטנס, אחד הגורמים העיקריים לעששת בפה. הוא יעיל יותר
ממרכיבים אחרים הפעילים נגד עששת, כגון,תימול, סנגוינרין, מנתול, ומתיל סליצילאט (3).

אגוז מוסקט פעיל גם נגד Streptococcus sangis ו- Actinomyces viscosus .
השפעה על מערכת העצבים בריכוזים נמוכים, של שימוש באגוז מוסקט כתבלין, לא מורגשת שום
השפעה על מערכת העצבים. בריכוזים גבוהים מורגשת ההשפעה של myristicin שהוא מעכב חלש של
Monoamine oxidase.

הרעלה עם מיריסטיצין מתבטאת בעוויתות, פרפור, בחילה, התייבשות וכאבים כלליים בגוף (4). מיריסטיצין פועל גם כמעורר הזיות (5).

מקרי מוות הודות להרעלה עם מיריסטיצין נדירים מאד. דווח על שני מקרים, על ילד בן 8, ועל אדם בן 55 (6,7).

הרעלה עם מיריסטיצין עלולה להיות חמורה יותר לחיות בית. כמות קטנה של תבלין במזון עלולה להרוג כלב וחיות בית נוספות.
ההשפעות על מערכת העצבים מתחילות להופיע כארבע שעות לאחר הלקיחה. כמויות גדולות של התבלין
גורמות לעייפות מרובה ושינה ארוכה מלווה בהתייבשות.
השימוש באגוז מוסקט כתבלין לשני התבלינים המופקים מהזרע יש טעם דומה, אבל לא זהה. Mace נותן למזון צבע צהוב דומה לזה של הזעפרן.

בהודו, מלזיה ובארצות אחרות של מזרח אסיה, מרבים להשתמש באגוז מוסקט. הוא מרכיב חשוב במטבח, ומשתמשים בו לתיבול מרקים, תפוחי אדמה, כרובית, רוטבים ומאכלים המכילים בשר. שימוש דומה נעשה בתבלין במטבח היווני והאירופאי. באינדונזיה מכינים ריבות וסוכריות מאגוז מוסקט.
שימוש בהריון: התבלין בטוח לשימוש במינון קטן. ריכוזים גבוהים יותר משל תבלין אסורים בהריון.

מקורות

1.   Shulgin AT. Sargent TW. and Naranjo C. Chemistry and psychopharmacology of nutmeg and of several related phenylisopropylamines. United States Public Health Publication, 1967, 1645: 202-214.
2.   Erowid Nutmeg Information, http://erowid.org/plants/nutmeg/shtml
3.   Parimala Devi B. et al. J. of Pharmacy Research, 2009, 2(11); 1669-1675.
4.   "Low cost high risk, accidental nutmeg intoxication, Emerg. Med. J. 2005. 22: 223-225.
5.   Nutmeg Erowid, http://www.erowid.org/plants/nutmeg
6.   The use of Nutmeg as a Psychotropic Agent, by Andrew T. Weil, 1966.
7.   Nutmeg (myristicin) poisoning-report on a fatal case and a series of cases recorded by a poison information center.     in: http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/11343860

להזמנת אגוז מוסקט