השם בעברית: לענה חד שנתית
שם סיני: Qing hao
משפחה: מורכבים, Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח
תיאור הצמח: מוצאו של הארטמיסיה החד שנתית מאסיה ובמיוחד מסין. הוא גדל בסין בהרים בגובה של 1000 עד 1500 מ'. מגדלים אותו בארצות רבות כגון, ארגנטינה, בולגריה, צרפת, הונגריה, איטליה, רומניה, יפן וארה"ב (1). הוא גדל בחצי הכדור הצפוני של כדור הארץ בארצות ממוזגות וחצי יבשות.
הסוג ארטמיסיה הוא אחד הסוגים הגדולים במשפחת המורכבים. הוא כולל כ-500 מינים המפוזרים על פני כדור הארץ (2).
A .annua הוא שיח בגובה של 2 מ' ויותר, בעל גזע אחד וממנו מסתעפים ענפים.
העלים ארומטיים בגודל 2.5-5.0 ס"מ (1).
העלים היו ידועים בסין כבעלי תכונות רפואיות מאז אלפי שנים. ברפואה הסינית המסורתית השתמשו בהם לטיפול במחלות עם חום (2). הוכח שהם אנטי בקטריאליים, אנטי דלקתיים, נוגדי פרזיטים (1). הצמח התפרסם מאד בעשרות השנים האחרונות, כשהוכח שהוא מעכב יעיל של הטפילים שגורמים למלריה Plasmodium falciparum ו- Plasmodium vivax (1).
מרכיבים: שמן נדיף 0.2-0.25%, כולל: beta camphene, canphor, beta-pinene, beta-caryophyllene, Artemisia ketone, 1,8 cineol
ססקויטרפנים, פלבונואידים, קומרינים
חלבונים: בטא-גלקטוזידאז, בטא, גלוקוזידאז
סטרואידים: סטיגמסטרול, בטא-סיטוסטרול (1)
המרכיבים העיקריים הם הססקויטרפנואידים הכוללים ארטמיזין I, ארטמיזין II, ארטמיזין III, ארטמיזין IV ארטמיזין V, artemisic acid, artemisilactone (1).
הארטמיזין הוא מולקולה המתפרקת בקלות ומשחררת את האנרגיה שלה (2).
פעילות הארטימיזין נגד מלריה.
נזכר במחזור החיים של הטפיל- הפלסמודיום הגורם למלריה.
הפלסמודיום נמצא במעי של הנקבה של האנופלס לאחר שעקצה אדם נגוע ומצצה מדמו.
הטרופוזואיטים שהם השלב הנייד בעל כושר ההדבקה נודדים לבלוטות הרוק של היתוש. היא עוקצת אדם כדי לאכול מדמו, ומעבירה אליו את הטרופוזואיטים. זרם הדם מביא אותם אל הכבד.
הטרופווזואיטים מתחלקים בכבד ונוצרים מרוזואיטים, שהם שלב בחיי הטפיל שחודר לכדוריות הדם האדומות של האדם שנעקץ.
המרוזואיטים מתרבים בתוך הכדוריות האדומות והורסים אותן. חלק מתפתחים לגמטוציטים זכריים ונקביים והופכים לגמטות.
הגמטות מגיעות מהדם למעי ומשם לבלוטות הרוק של היתוש. התנאים בגוף היתוש מתאימים להבשלה של הגמטוציטים. טמפרטורת הגוף שלו נמוכה יותר מאשר בגוף האדם , ונוזל הגוף שלו מכיל יותר חמצן כי הוא אינו קשור להמוגלובין כמו בגוף האדם.
הארטמיזין פוגע בשלבים הראשונים של התפתחות הטרופוזואיטים. הוא מעכב כבר בשלב הראשון, ומונע את כול השלבים המאוחרים יותר, ואת החדירה של הטפיל לכדוריות הדם האדומות. הארטמיזין מפסיק את שלבי התפתחות הטפיל. הוא מונע את המעבר של הטפיל אל היתוש שעוקץ.
Golenser et al מציעים הסבר למנגנון הפעולה של הארטמיזין (3). הם טוענים שיש התערבות של הארטמיזין עם המטבוליזם של החלבון של הטפיל, והתערבות בפעילות של המיטוכונדריה שלו (3). שלבי ההתפתחות של הפלסמודיום זקוקים לפעילות של המיטוכונדריה ולייצור האנרגיה. פגיעה בממברנה של המיטוכונדריה תמנע ייצור של פירימידין ותגרום למות הטפיל (3).
הסבר נוסף למנגנון הפעולה של הארטמיזין קושר את הריגת הטפיל ברדיקלים חופשיים שנוצרים במפגש של הרכיבים שיש בארטימיזין עם ההמוגלובין שבכדוריות הדם של הפונדקאי.
בארטמיזין שהוא ססקויטרפנואיד יש גשר endoperoxide, כלומר, יש שני אטומי חמצן קשורים זה לזה בתוך שני אטומים של פחמן (c-o-o-c). הגשר הזה כשהוא נשבר נעשה פעיל מאד (4). נגזרות של ארטמיזין שאין בהם את הגשר של endoperoxide הן חסרות פעילות נגד מלריה.
מקובל שה-heme שנמצא בתוך ההמוגלובין שובר את הגשר של האנדופראוקסיד.
כשהטפילים מגיעים לכדוריות הדם האדומות וניזונים מהם, הם אוכלים כ-70% מההמוגלובין המצוי בהן בתוך שעות אחדות. כשהם שוברים את המולקולה של ההמוגלובין משתחרר ה- heme, שכולל את הברזל. אחד משני אטומי החמצן שהיו בגשר במולקולה של הארטמיזין הופך לרדיקל חופשי. הוא תוקף את הממברנות של הטפיל וגם את האריתרוציט שהטפילים חדרו לתוכו. מערכת החיסון של הפונדקאי תתקוף ותבלע את האריתרוציט הנגוע.
התיאוריה שטוענת שרדיקלים חופשיים גורמים למוות של הטפילים שחדרו לגוף מקבלת חיזוק על ידי כך שאנטי אוקסידנטים מבטלים את פעילות הארטמיזין כמעכב של מלריה (4).
גם לפי הסבר זה הארטמיזין הורג את הטפילים כבר בשלב הראשון, כשהטפילים שעקצו את האדם מגיעים מהכבד אל הכדוריות האדומות כדי לאכול מהדם.
פעילויות נוספות של Artemisia annua
אנטי מיקרוביאלי
השמן הנדיף הוא בעל פעילות אנטי פטרייתית. הוא מעכב את השמר הלבן-
Candida albicans (1). עיכוב מתון התקבל נגד Staphylococcus aureus ונגד E. coli (1).
פעילות אנטי דלקתית התקבלה על ידי מיצוי של מתנול עם מים.
לטריטרפנואידים, לפלבונואידים, לפוליפנולים ולקומרינים יש פעילות נגד דלקות כרוניות (1).
אנטי אוקסידנט
לעלים ולפרחים יש פעילות אנטי אוקסידנטית. מציעים להשתמש בעלים כמזון.
דיכוי של מערכת החיסון
בסין העתיקה השתמשו בלענה החד שנתית לטיפול במחלות אוטואימוניות, כגון, לופוס וארטריטיס שגרוני.
לענה חד שנתית לפי הרפואה הסינית המסורתית
תכונות: מר, חריף, קר.
מרידיאן היעד: כבד, כיס מרה, כליות.
פעילות: מרחיק חום, מפסיק מלריה. הצמח היה בשימוש בסין כנוגד מלריה כבר לפני 1000 שנה.
לטיפול בחום שמקורו מבחוץ או בחום הנובע מחוסר yin.
במקרים של מלריה עם חום וצמרמורות.
מינון: 6-12 ג'.
אופן השימוש בלענה החד שנתית
השימוש המסורתי בצמח היה בצורת חליטה של 4.5-9.0 ג' ליום של עלים יבשים. השתמשו בצמח למחלות עם חום.
הצעה אחרת היא להרתיח במשך 30 דקות 25-30 ג' של עלים יבשים כדי לטפל במחלות חום וכדי לשכך כאבים. לוקחים את הצמח במשך שבעה ימים. השתמשו בשיטות האלה לפחות במשך 2000 שנה בלי דיווח על תופעות לוואי שליליות (2).
מחקרים רבים נערכו על הטיפול במלריה עם ארטמיזין או עם הנגזרות החצי סינתטיות שלו.
בודקים מהו הזמן האופטימלי לקטוף את הצמח, מה השיטה המתאימה ביותר ליבש את העלים, כמה זמן ניתן לשמר את העלים, מה השיטה הטובה ביותר לשימוש של העלים היבשים, מי הזן המתאים ביותר של הלענה למיצוי הארטמיזין (2).
במערב אפריקה בדקו כמה זנים של לענה חד שנתית. הם מצאו שאחוז הארטמיזין היה 0.8-1.3%.
הארטמיזין נחשב לתרופה הטובה ביותר נגד מלריה. הוא פועל במהירות ללא תופעות לוואי שליליות. הוא הציל חיים של מיליוני בני אדם.
הצמח Artemisia annua שהשתמשו בו כצמח רפואי כבר במשך 2000 שנה , בלי דיווח על תופעות לוואי שליליות, נחשב לבטוח לשימוש GRAS.
הבעיה עכשיו היא איך לייצר כמות גדולה של ארטמיזין כדי לטפל בכל האנשים שנעקצים על ידי האנופלס.
מגדלים את הצמח במקומות רבים בעולם, ומשתדלים לפתח זנים שמכילים כמות גדולה יותר של ארטמיזין.
המלריה הופכת לבעיה כלל עולמית, והביקוש לארטמיזין הולך ועולה.
מקורות
Garcia L.C. A Review of Artemisia annua L. Its Genetics, Biochemical Characteristics, and Anti-Malarial Efficacy. International J. 0f Science and Technology, 2015, 5(2): 38-46.
Yearsley C, Artemisin: A Nobel Prize-Winning Antimalarial from Traditional Chinese Medicine. Herbalgram (May-July), 2016, Issue 110: 50-61
Glenser J.J.H. Waknine M. Krugliak N.H. et al. Current prospectives on the mechanism of action of artemisinins. Int. J. Parasitol. 2006, 36:1427-1441.
Meshnick SR. Taylor TE. Kamchonwonpaisan S. Artemisin and the antimalarial endoperoxide: From herbal remedy to targeted chemotherapy. Microbiological Reviews, 1996, 60(2): 301-315.
חזרה לחנות
