מורינגה

מורינגה - מחקר זה מראה כי עלי העץ מכילים פי 30 יותר ברזל, ופי מאה יותר סידן מאשר תרד. ברזל, אבץ ומגנזיום נמצאו בשפע מאוד בשורשים ובחלקי הגזע

תמונת הגנום של המורינגה

מחקר ביו-מולקולרי חדש מגלה את סודות הצמח בחלקיו השונים, ופוטנציאל פעולתו הביולוגית (רפואית). להלן תקציר המחקר, בכתבה שפורסמה לאחרונה ע"י המכון הלאומי למדעי הביולוגיה NATIONAL CENTRE FOR BIOLOGICAL SCIENCES בהודו:

הודעה לעתונות: 8- מאי -2019:
הגנומיקה חושפת את תעלומת עץ הdrumstick המופלא – Moringa oleifera (שם עברי: מורינגה מכונפת)

בתמונה: חלקים שונים של מורינגה מכונפת. נוטרינטים עיקריים וערכי הרפואה מסומנים לכל רקמה.

האם תהית אי פעם מדוע הסבתות שלנו התעקשו לשתול צמח טולסי (ריחן קדוש) לפני הבית ועץ מורינגה (Drumstick) בחצר האחורית? לכל חלק וחלק של עץ המורינגה יש ערך רפואי והוא מקור עשיר לחומרים מזינים ומינרלים. באופן מסורתי, ידוע שיש לעץ אפקט נוגד-סוכרת (עלים), מגן על הלב (שורשים), מעודד פוריות (שורשים), אנטי דלקתי (שורשים), אנטי מיקרוביאלי (שורשים), נוגד חימצון (עלים, פרחים), תכונות נגד השמנת יתר (עלים), והוא משמש גם לטיהור מים (זרעים), וכשמן סיכה (זרעים), בין יתרונותיו האחרים.

צוות מדענים בראשותו של פרופ' ר. סודהמיני במרכז הלאומי למדעים ביולוגיים (NCBS), בנגלורו, פענח לאחרונה את התעתיק (טרנסקריפטום) על ידי טיהור והגדרת רצף של RNA מחמש רקמות שונות (שורש, גזע, פרח, זרע ועלה) של "עץ הפלא" הזה. רקמות העץ נאספו מקמפוס Gandhi Krishi Vigyan Kendra של אוניברסיטת מדעי החקלאות בבנגלור. נתוני הרצף נותחו באמצעות שילוב של אלגוריתמים חישוביים וגישה של "מעבדה רטובה". העבודה מומנה בחלקה על ידי מענק מטעם המחלקה לביוטכנולוגיה, הודו ובחלקה על ידי מלגת J.C. Bose שהעניקה Sowdhamini על ידי SERB-DST, הודו. לאחרונה פורסם דו"ח מלא בכתב העת Genomics.

בדרך כלל נצרכים עלי המורינגה, פרחים ותרמילים. מחקר זה מראה כי עלי העץ מכילים פי 30 יותר ברזל, ופי מאה יותר סידן מאשר תרד. "אכן, (אנזימים) מובילי ברזל, אבץ ומגנזיום נמצאו בשפע מאוד בשורשים ובחלקי הגזע של העץ הזה," אומר ד"ר נאסר פאשה, המחבר הראשון של המחקר.

אחד האנזימים העיקריים הנדרשים לייצור ויטמין C נמצא בביטוי משמעותי, בכל חמש הרקמות שנחקרו.

עץ זה, שמקורו מתחת להימלאיה, אינו דורש הרבה מאמץ בגידולו, והוא יכול לשרוד באזורים צחיחים. נתוני התעתיק מצביעים על גנים רבים הקשורים לתגובה לעקה (סטרס), כמו משפחות C2H2 ומשפחות הגן Myb. במבט כללי, התעתיק מספק עדויות משכנעות לכך שצמח זה הוא "מזון-על", ויכול לספק ערך תזונתי גבוה במהלך בצורת.

בסך הכל 36 גנים מועמדים אותרו במחקר זה, מכל חמש הרקמות. אלה כוללים אנזימים יוצרי תרכובות (פלבונואידים, טרפנואידים, ויטמינים ואלקלואידים כמו מורינגין) ומובילי מינרלים. בין אלה, התרכובות הביו-אקטיביות בעלות ערך רפואי כמו קוורצטין (יעיל בהפרעות מטבוליות) והאנזימים המסנתזים שלה נצפים יותר בעלים ובפרחים. התרכובת Kaempferol (יעילה כחומר נוגד סרטן) נצפתה בריכוז גבוה בפרחים. התעתיק (טרנסקריפט) של אנזים המאפשר סינתזה של מורינגין/ בנזילמין, הנצפה בדרך כלל בחיידקים, בא לידי ביטוי רב בזרעי מורינגה. מורינגין מועבר אולי לשורשים וידוע כמשפר את העמידות לגלוקוז ומטבוליזם השומנים אצל יונקים. תוצרי החומצה האורסולית וחומצה האולנולית והאנזימים המסנתזים נצפים יותר בשורשים, וידועים כנוגדי פוריות ונוגדי סרטן. "בסך הכל 17000 תעתיקים נצפו, וזה היה אתגר של ביו-אינפורמטיקה לזהות את הגנים המועמדים", אומר ד"ר אדוויט ג'ושי, שהוא אחד מחברי הצוות. הקבוצה של Sowdhamini שילבה והשוותה את הנתונים עם רצף הגנום של Moringa oleifera שכבר אותר ע"י קבוצה בסין (Tian et al., 2015).

"חשיפת פרטי האנזימים שמאפשרים למורינגה את הערכים הרפואיים שלה, מדגימה את כוחה של הגנומיקה. יחד עם היישומים המסחריים, כמו השימוש בעלים של מורינגה בטיהור מים וחומצה אולאית בתמציות השמן, מחקר זה יכול לסלול את הדרך לצמח זה בתחום הביוטכנולוגיה, אומר פרופ' ר. סודהמיני. בדומה למאמר אחר על טולסי (בזיל קדוש), (Upadhyay et al., 2015, doi: 10.1186 / s12870-015-0562-x), זהו ניסיון נוסף של קבוצת המחקר לפענח את תעלומות צמחי המרפא ההודים.

ב"על עלים" – מגדלים מורינגה בגידול אורגני במושב ציפורי, אוספים את הזרעים, מייבשים וטוחנים את העלים, מייצרים חליטות בתפזורת או באריזות, מהם מכינים תוסף תזונה בכמוסות.

ניתן ללחוץ על המילים: זרעים, טוחנים (אבקת מורינגה טחונה), תפזורת וכמוסות לרכישת המוצרים הנ"ל.

הסרת אחריות: AAAS ו- EurekAlert אינן אחראיות לדיוק הודעות לעתונות שפורסמו ב- EurekAlert! על ידי תרומה למוסדות או לשימוש במידע כלשהו באמצעות מערכת EurekAlert.

עריכה לעברית: פרץ גן.

להזמנת מורינגה

חזרה לחנות

יאקון Smallanthus sonchifolius – Yacon

יאקון - בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, בעיקר לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

שם בעברית: יאקון

שם נרדף: Polymnia edulis

משפחה: מורכבים, Asteraceae

חלקי צמח בשימוש: עלים, שורש

שמות מקומיים: Yacon, Mexican potato, aricona, aricoma

תיאור הצמח

Yacon הוא צמח רב שנתי המשתייך למשפחת המורכבים. הוא גדל לגובה של 1.5-3.0 מ'. הפרחים בצבע צהוב עד כתום. הם מאובקים על ידי חרקים. כל צמח מייצר בין ארבעה ל-20 שורשים בשרניים גדולים הדומים לפקעות (1). כל שורש יכול להגיע למשקל של 500 גר'. קליפת השורש בהירה כשהצמח באדמה, והופכת במהירות לחום כהה כשהיא נחשפת לאוויר.

הצמח גדל בעמקים שבין הרי האנדים, וניתן למצוא אותו גם בגובה של 3200
מ' בהרים. מוצאו מהאזור של האנדים הנמוכים ומיערות העננים של דרום אמריקה. הוא גדל
בפרו, אקוודור, בוליביה וקולומביה.

מרבים לגדל את היאקון בהרי האנדים של דרום אמריקה. מוכרים את השורשים
ליפן, טייואן, ניו זילנד, ולצ'כיה. השורש נמכר לארה"ב כשורש אכיל חדש.

השורשים הטריים הם פריכים ומכילים מיץ. טעמם נעים, והוא מזכיר טעם של תפוח או מלון. השורש מתוק, והמתיקות עולה בקו שווה עם משך אחסון השורש. בדרך כלל אוכלים אותם טריים או מיובשים בשמש. נוהגים גם לאפות אותם, לבשל באדים לצלות אותם או להכין מהם מיץ, ולעשות ממנו סירופ.

בפרו מרבים להכין מוצרים שונים מהשורש של ה-Yacon. בשווקים בפרו ניתן למצוא
מוצרים רבים שמכינים מהשורש, כולל משקאות, סירופ, עוגיות, דגני בוקר, ריבות
ופודינג (1).

רפואה מסורתית

התושבים שחיו בהרי האנדים לפני שהגיעו לשם האינדיאנים משבט האינקה,
הכירו את היאקון ואת הערך כמזון. לא נשארו מהם דברים כתובים.

בשנת 1615 כלל Felipe Guaman Poma de Ayala את היאקון ברשימה של 55 צמחים שמגדלים אותם באנדים (1). בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

מקור תמונה

לחזרה לחנות

דלעת נחש – בריוניה – Bryonia alba

בריוניה התוויות: למחלות שגרוניות, קדחת שגרון, להפרעות בלב כתוצאה מקדחת שגרון, לרפיון של עמוד השדרה. כצמח טרי רעיל מאד >

שם בעברית: בריוניה

משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae

חלקי צמח בשימוש: שורש

תיאור בוטני: מטפס רב שנתי שגדל במהירות רבה, ומגיע לגובה של 4 מ'. הגבעולים מסתעפים ונאחזים בעצים בעזרת ווים. הפריחה בחודשים מאי-יוני. הפרחים לבנים, זכריים או נקביים, יושבים על אותו צמח. ההאבקה נעשית על ידי דבורים. השורש עבה ובשרני, צהוב-אפור בחוץ ולבן בפנים. טעמו מר וחריף. העלים אכילים.

מוצא הצמח מצפון-מזרח ודרום-מזרח אירופה, וכן מאירן.

מרכיבים:

טריטרפנים- cucurbitacins B,D,E,I,J,K,L, 23,24-dihydro-cucurbitacins, tetra-cucrbitacins

cucurbitacin גליקוזידים של cucrbitacins, כולל bryonin, elaterinide, bryonosid, bryodulcigenin

סטרואידים, כולל סטרולים Polyhydroxy fatty acids כולל Trihydroxy-octadeca-10(E)-15(z)-dienic acid. לקטינים.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בבריוניה כמשלשל חזק, משתן ומעורר הקאה. הוא נחשב למשתן יעיל ופותח חסימות בדרכי השתן. בארמניה נחשב הצמח במשך מאות שנים כמרפא כל מחלה (1). הוא מוזכר גם בכתבים של היפוקרטס, גאלן ואבן סינה. כיום משתמשים בו בארמניה כתרופה לטיפול במחלות שונות (1).

פעילות: לחלק מה-cucurbitacins יש פעילות טוקסית וציטוטוקסית. בשימוש חיצוני הם עלולים לגרום לגירוי לעור ולקרומים הריריים. מיצויים מימיים שונים של השורש הראו פעילות אנטי סרטנית בחיות. השרף הוא משלשל חזק. למיצויים במתנול יש השפעה היפוגליקמית יעילה. החומצות השומניות משתייכות לקבוצה של ה-oxylipins, שמייחסים לה פעילות אדפטוגנית (2). ה-cucurbitacins דומים במבנה שלהם ללויקוטריאנים.

התוויות: למחלות שגרוניות, קדחת שגרון, להפרעות בלב כתוצאה מקדחת שגרון, לרפיון של עמוד השדרה.

מנת יתר: עלולה לגרום להקאות, שלשול עם דימום, כאבים עוויתיים, שיתוק.

שימוש בהומיאופתיה: מהשורש הטרי לפני הפריחה מכינים תכשיר הומיאופתי שנחשב למשתן יעיל, מומלץ למקרים של אבנים בדרכי השתן ולעצירת שתן.

רעילות: בריוניה כצמח טרי רעיל מאד. הרעילות יורדת עם הזמן, כי ה-cucrbitacins אינם יציבים.

מגע עם מיץ מהצמח עלול לגרום לפריחה, שלפוחיות ונמק.

מינון: מירתח, 0.3-0.5 ג' ליום

ספרות:

1. Panossian AG. Gabrielian E. and Wagner H.
1997. Plant adaptogens. II. Bryonia as an adaptogen. Phytomedicine, 4: 85-99.

2. Panossian AG. 2003, Adaptogens: a historical
overview and perspective. Natural Parmacy, 7: 19-20.

3. Panossian AG. Gabrielian E. and Wagner
H.1999a. On the mechanism of action of plant adaptogens with particular
reference to cucurbitacin R diglucoside. Phytomedicine, 6: 147-155.

4. Miro M. 1995. Cucurbitacins and their Pharmacological Effects. Phytother. Res. 9: 159-168.

5. מקור התמונה Plant World: Bryonia alba (plantworld2.blogspot.com)

לחזרה לחנות

רשימת צמחים נפוצים

אודות ד"ר מינה פארן

מינה פארן ד"ר מינה פארן היא ביולוגית, אשר התמחתה בתחום הבוטניקה והכימיה של צמחי המרפא. ד"ר פארן חיברה שני ספרים וכתבה מאות מאמרים על צמחי מרפא

ד"ר מינה פארן היא ביולוגית, אשר התמחתה בתחום הבוטניקה והכימיה של צמחי המרפא. את לימודיה השלימה במסגרות רבות, אקדמיות וחוץ-אקדמיות. את לימודי הדוקטוראט שלה עשתה באוניברסיטת שטראסבורג בצרפת. מינה עסקה משך שנים במחקר רפואי בתחום המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה, והתמחתה במחקר על חיידקים מסוג סטרפטוקוקים.
בשנת 1983 החלה ללמוד רפואה סינית, ולימודים אלה הביאו אותה בהמשך לחזור ולעסוק בצמחים.
מינה איחדה את כל מה שלמדה מהמחקר הרפואי, לימודי ארץ ישראל והרפואה הסינית וכך הגיעה לצמחי המרפא.

מאז שנת 1986 עוסקת ד"ר פארן בהוראה, כתיבה ומחקר בתחום צמחי המרפא. היא מלמדת אנשי מקצוע -רופאים, רוקחים ומטפלים, וגם קהל פתוח ובלתי מקצועי. מאות מתלמידיה בישראל עוסקים בטיפול וריפוי, הדרכה ומחקר של צמחי המרפא.

במסעותיה ברחבי תבל הכירה מינה צמחי מרפא מן הבר ומן החקלאות, אלה גם אלה בשימוש עממי ע"י בני המקום. ד"ר פארן חיברה שני ספרים וכתבה מאות מאמרים על צמחי מרפא שונים מישראל ומרחבי תבל.

ב 2003 היתה מינה בין מייסדי עיל"ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא, אשר שמה לה למטרה לקרב את הנושא לציבור הרחב, ולשפר את רמת הלימוד והידע של המטפלים והמטופלים. מאז הקמת עיל"ם מכהנת ד"ר מינה פארן כנשיאת העמותה.

כמומחית בעלת שם בתחום, העמידה דור שלם של תלמידים בישראל, מהם גם מורים ומטפלים בזכות עצמם. לשמחתנו, הסכימה מינה להעמיד לרשות "על עלים" מספר רב של מאמרים מפרי עטה.

צא ולמד… לשדות צמחי המרפא, בעקבות ד"ר מינה פארן:
בלעדי ב"על עלים": מאגר מידע ובו כ300 מאמרים
פרי עטה של ד"ר מינה פארן, על צמחי מרפא ומה שקרוב אליהם.

מנגנונים נוגדי דלקת בצמחי מרפא

מנגנונים-נוגדי-דלקת-בצמחי-מרפא-1

לחזרה לחנות

Nitric oxide -NO

Nitric oxide כתנועה בצמחי מרפא יכול לנוע בתוך התא ממקום של סינתיזה לאזורים אחרים בהם הוא יכל לעורר פעילות על ידי התחברות לחלבונים מסוימים >

Nitric oxide הוא חומר במצב של גז , בעל השפעות פיזיולוגיות ופתולוגיות רבות אצל בעלי חיים וצמחים (1). NO קבל את ההכרה של עולם המדע בשנת 1992, וכינו אותו המולקולה של השנה (2). כמה שנים אחר כך, ב-1998, קבלו 3 מדענים פרס נובל על הגילוי ש-NO הוא מולקולת איתות במערכת הקרדיו-וסקולרית. המדענים הם: R. Furchgott, L. Ignarro ו- F. Murad (3).

Nitric oxide נוצר בצמחים בכמה אופנים:

בדרך אנזימטית, על ידי האנזים NO Synthetase- NOSמניטריטים. הראו ייצור NO מניטריטים ב-Glycine max –סויה, בחמניות- Helianthus annuus ובאצות ירוקיות

בצמחים רבים מיוצר NO מניטרט באמצעות האנזים nitrate reductase, ואח"כ הפיכת הניטרט לניטריט ע"י האנזים nitrite reductase (1). אנזים זה מצוי בחלקים שונים של תאי הצמח, כגון, בממברנות, במיטוכונדריה, בציטוזול.

NO הוא רדיקל חופשי, והוא עובר מטבוליזם או מורחק בדרך אחרת במהירות רבה, מיד לאחר שסיים את פעילותו. הוא אינו יציב. הוא מתחבר עם חמצן ויוצר ניטריט או ניטרט.

NO מתפקד בצמח כמולקולת איתות אנדוגנית המתווכת בתהליכים פיזיולוגיים, כגון, הגנה מפני פתוגנים, פריחה, מוות מתוכנן.

ייצור של קסילם- תעלות בהן זורמים הנוזלים בתוך הצמח, ומתפתחות בהן דפנות מליגנין.

וויסות של סגירת הפיוניות בתנאים של יובש

הכוונה של צמיחת חלקי הצמח בהתאם לכוח המשיכה. יכל להיות gravitropism חיובי או שלילי. השורש צומח לפי גרביטרופיזם חיובי ואילו הגבעול צומח לפי גרביטרופיזם שלילי.

במצבים מסוימים משתחרר NO בריכוזים גבוהים בהרבה מזה שנדרש לקיום ההשפעות הביולוגיות שלו. בריכוזים נמוכים הוא מעודד צמיחה, בריכוזים גבוהים הוא מעכב צמיחה ויש בו רעילות (4) לא מצאו קולטן בצמח הקושר NO ולא ידוע המנגנון המדויק לפיו המולקולה משפיעה על הצמח. יתכן שיש כמה מנגנונים הקשורים למיקום התוך-תאי, ולמרכיבים המצויים בסביבה. NO יכל להתקשר לקבוצות SH של תיול או גלוטטיון, להתחבר למתכות או לחלבונים (1).

תנועת NO בצמח

NO יכל לנוע בתוך התא ממקום של סינתיזה לאזורים אחרים בהם הוא יכל לעורר פעילות על ידי התחברות לחלבונים מסוימים.

הוא יכל לנוע אל מחוץ לתא כשהוא עובר דרך הממברנה הפלסמטית, להכנס לתאים שכנים, ולארגן בסביבה קבוצה של תאים המגיבים ל-NO. מכיוון שהוא ליפופילי הוא יכל להצטבר בתוך הממברנה של התא וגם לנוע דרכה מבלי שהיא תחסום אותו (5).

השפעה של NO על גנים

הראו השפעה של NO על כמה גנים בצמח Arabidopsis thaliana.

השפעה על גנים אינה מתבטאת בשינויים מטבוליים מיידיים, אבל התוצאה הסופית היא תגובה פיזיולוגית של התא.

המחקרים הראו ש-NO מעורב בכל תגובה שקשורה למצבי עקה בצמח (1).

NO ופציעה של הצמח

כשפצעו את האפידרמיס של Arabidopsis התקבלה התפרצות של NO בתוך דקות, שבעקבותיה התחילו לפעול כמה אנזימים (6).

תגובה של צמחים לזיהום עם פתוגנים.

צמחים מגיבים לזיהום על ידי פתוגנים בכך שהם מעוררים תגובה מקומית ומערכתית.

התגובה המקומית מאופיינת על ידי התפתחות של פצעים כתוצאה של מוות מתוכנן של תאים, או אפופטוזיס המגביל גידול או פיזור של הפתוגן (7).

ההשפעה על ביטוי הגן מתבטאת בשחרור של אנזימים הפועלים נגד מיקרואורגניזמים, ובייצור מטבוליטים מישניים, כגון, פיטואלקסינים שהורגים את הפתוגנים (1).

NO משתתף במקרים אלה בכך שהוא מעורר את ביטוי הגנים.

הגנה בכלורופלסטים

NO מגן על הכלורופלסטים מפני הרס על ידי קרניים אולטרה סגוליות. הראו הגנה על כלורופלסטים בעלים של שעועית, על ידי הגברה של פעילות של אנזימים אנטי אוקסידנטים כגון, superoxide-dismutase, ascorbate peroxidases -catalases.

השפעה על רביית הצמחים.

NO מווסת תהליכי רבייה בצמח. הראו שArabidopsis- שטופלו עם NO פרחו מוקדם יותר מאשר צמחי הבר (8). מחקרים אחרים הראו ויסות של צמיחת מאבקים והתחלה של תרדמת זרעים (1).

מחקרים נוספים המתפרסמים בשנים האחרונות מראים פעילויות נוספות המווסתות על ידי NO . המחקר הראשון התפרסם בשנת 1996 (9). הוא הראה ש-NO משפיע על צמיחה של עלים, שורשים וכן על ייצור של פיטואלקסינים (9).

עבודות אחרות הראו ויסות של צמיחה של נצרים, של חלוקת תאים, ייצור של קסילם, יחסי גומלין עם חיידקים קושרי חנקן, סגירה של הפיוניות והתפתחות של שורשים (1).

לסיכום, הידע שהצטבר בשנים האחרונות על המיקום והפעילות של NO מראה שזוהי מולקולה בעלת פעילות מגוונת מאד, שעוברת בקלות לכל מקום על פני התא הצמחי, ומשפיעה על תהליכים רבים דרך איתות המעיר אנזימים ומרכיבים רבים לפעולה (1).

מקורות

1.Misra AN. Misra M. and Singh R. Nitric oxide biochemistry, mode of action and signaling in plants. J. Medicinal Plants Research, 2010, 4: 2729-2739.

2.Koshland JDE. The Molecule of theYear. Sci. 1992, 258: 1861.

3.Lamattina L. Garcia-Mata C. Graziano M. et al. Nitric oxide: the versatility of an extensive signal molecule. Annu. Rev. Plant Biol. 2003, 54: 109-136.

4.Beligni MV. Lamattina L. Is nitric oxide toxic or protectve? Trends in Plant Sci. 1999, 4; 299-306.

5.Liu X. Miller MJS. Joshi MS. et al. Accelerated reaction of nitric oxide with O2 within the hydrophobic interior of biological membranes. Proc. Nat. Acad. Sci. USA, 1998, 95: 2175-2179.

6.Huang X. Steittmaier K. Michel C. et al. Nitric oxide is induce by wounding and influences jasmonic acid signailing in Arabidopsis thaliana. Planta, 2004, 218: 938-952.

7.Krause M. Dumer J. Harpin inactivates mitochondria in Arabidopsis suspension cells. Mol. Plant-Microbe Interact. 2004, 17: 131-139.

8.Guo FQ. Okamoto M. Crawford NM. Identification of a plant nitric oxide synthase gene involved in hormonal signaling. Science, 302:100-103.

9.Leshem YY. Nitric oxide in biological systems. Plant Growth Regulat. 1996, 18: 155-159.

חומצה ארוקית

החומצה הארוקית היא חומצה שומנית, חד בלתי רוויה. השם ארוקית ניתן לחומצה כי מצאו אותה לראשונה בצמח Eruca בן חרדל. היא נפוצה בצמחים ממשחת המצליבים. להמשך לחצו

Erucic acid (1)הורד

לחזרה לחנות

פוספטידיל סרין – Phosphatidyl serine

Phosphatidyl-choline

Phosphatidyl-choline-1 הורד

לחזרה לחנות

אלפיניה Alpinia officinarum

אלפיניה / גלנגאל - על עלים מרכז לצמחי מרפא - את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

שם עברי: גלנגאל / אלפיניה

שם אנגלי: Galanga

שם נרדף: Galangal

משפחה: Zingiberaceae

חלקי צמח בשימוש: קני שורש מצמחים בני 4-6 שנים

תיאור בוטני: לסוג אלפיניה משתייכים כ-200 מינים של צמחים רב שנתיים, שמוצאם מאסיה ומאוסטרליה.

שני מינים נקראים בשם גלנגאל (אלפיניה): המין Alpinia officinarum נקרא lesser galangal ומוצאו מדרום סין.

המין Alpinia galangal נקרא greater galangal ומגדלים אותו באזורים טרופיים של דרום-מזרח אסיה, באינדונזיה, מלאיה ופיליפינים. הוא נחשב בעיקר לצמח תבלין (1).

מרכיבים: diarylheptanoids

פלבנואידים: כולל galangin, kaempferol, quercetin

rhamnetin, iso-rhamnetin, izalpin (מקור 2).

מיצוי אלכוהולי של הצמח מכיל 10% של galangin.

שמן נדיף 1%, כולל cineol49.6%, beta pinene6.6% alpha-pinene5%, camphene4.6%, cadinene4.6%, limonene4.0%.

סטרולים, כולל גליקוזידים של beta-sitosterol.

stigmasterol, campesteol, וכן עמילן, סוכרים, שומנים וטאנינים בלתי מסיסים בעלי משקל מולקולרי גבוה (3).

פעילות: מחזק ומחמם של מערכת העיכול (4), קרמינטיבי, ספסמוליטי (5), מפחית הפרשות מהקיבה, נוגד הקאה (4), אנטי דלקתי, מעכב ייצור של פרוסטגלנדינים (6), אנטי ויראלי (7).

התוויות לפי הרפואה המסורתית: להפרעות בעיכול, גזים, בחילה והקאה, כולל מחלת ים וכן לשיפור התאבון (1).

התוויות נגד: אינן ידועות

תופעות לוואי: אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: בחליטה: 1-2 ג', חצי שעה לפני הארוחה, שלוש פעמים ביום.

בטינקטורה: יחס של 1:5 ב-45% אלכוהול 2-4 מ"ל (1).

בטיחות: הצמח משמש כתבלין נפוץ בארצות שונות באסיה. הוא נחשב לבטוח לשימוש.

סטטוס: מאושר לשימוש על ידי Commission E, בצרפת נחשב לתבלין ולא לצמח רפואי.

בארה"ב נחשב לבטוח, והוא משמש לתיבול מזונות.

ספרות:

1. Galangal in: British Herbal Compendium by Peter Bradley, British Herbal Medicine Association Bournemouth, 2006, p.160-163.

2. Kang SS. Kim JS. Son KH. et al. Isolation of COX-2 inhibitors from Alpinia officinarum. Korean J. Pharmacogn. 2000, 31: 57-62.

3. Steinegger E. and Hansel R. galangal in: Pharmakognosie, 5^th ed. ISBN 3-540-55649-4, Berlin- Heidelberg-New York: Springer- Verlag, 1992, 276.

4. Chevallier A. Galangal. In: The Encyclopedia of Medicinal Plants. ISBN 0-7513-0314-3. London-New York-Stuttgart, Dorling Kindersley, 1996: 58.

5. Galangae rhizome. Commission E Monograph published in: Bundesanzeiger No. 50 of 13 March 1990.

6. Kiuchi F. Iwakami S. Shibya F. et al. Inhibition of Prostaglandin and Leukotriene Biosynthesis by Gingerols and Diarylheptanoids. Chem. Pharm. Bull. 1992, 40: 387-391.

7. Chung TH. Kim MK. Kim JC et al. Investigation of Korean Plant Extracts for Potenial Phytotherapeutic Agents Against B-Virus Hepatitis. Phytotherapy Res. 1995, 9; 429-434.

להזמנת אלפיניה / גלנגאל