סל קניות 0

רסרבטרול – Resveratrol

רסרבטרול - ריכוז גבוה מצוי בגפן היין, בעלים ובקליפת הפרי. בזן מוסקט מצוי גם בזרעים. פועל כאנטי דלקתי ומעכב שחרור של ציטוקינים מזרזי דלקת.

רסרבטרול הוא פיטואלקסין המיוצר על ידי כ-70 מינים של צמחים (1).

צמחים מייצרים פיטואלקסינים בתגובה להתקפה על ידי חיידקים, פטריות, הקרנה עם קרניים אולטרה-סגוליות ומצבי עקה שונים. הרסרבטרול הוא פוליפנול השייך לקבוצת ה- stilbenes. הוא מצוי בצמחים המהווים חלק מהתזונת האדם, כולל ענבים, יין אדום, בוטנים, תות עץ, אוכמניות ועוד.

רסרבטרול Reservatrol

ריכוז גבוה מצוי בגפן היין, בעלים ובקליפת הפרי. בזן מוסקט מצוי הרסרבטרול גם בזרעים. הראו ייצור מוגבר של רסרבטרול כאשר הצמח הותקף על ידי הפטריה Botrytis cinerea(2). ככל שעולה ריכוז הרסבטרול עולה עמידות הגפן לפטריה (2). אותו חוקר הראה גם שכאשר שיח יחיד של גפן מותקף על ידי הפטריה, עולה ריכוז הרסרבטרול בגפנים המצויים בקרבתו (2).  ככל שהפרי מתקרב לבשלות הוא מייצר פחות רסרבטרול (3).  כשמכינים יין, עובר הרסרבטרול מקליפות הפרי ליין. ריכוז הרסרבטרול גבוה באופן משמעותי ביין האדום מאשר ביין לבן (4).

באופן מסחרי מפיקים רסרבטרול מנצרים של גפן עם אלומיניום כלוריד או אלומיניום סולפט, כשמקרינים אותם עם קרני UV(5). העלו את ייצור הרסרבטרול בצמחים על ידי הנדסה גנטית, והחדירו את הגן לייצור החומר לתפוחי אדמה, אורז, עגבניות, אספסת וטבק.

מדען יפני, Takaoka, מיצה רסרבטרול בשנת 1963 משורש של Polygonum cuspidatum. השורש מכיל עד 187 מ"ג ב-1ק"ג של שורש. זוהי כמות גדולה בהרבה מזו שיש בגפן. הרסרבטרול לא עורר עניין באותה תקופה. ב-1992 הוא התחיל לעורר עניין רב, כשקשרו את המצאותו ביין כהסבר לפעילות של היין האדום על הלב (6).

פרמקוקינטיקה של רסרבטרול

החומר נספג במהירות, ועובר במהירות רבה מטבוליזם והרחקה מהגוף (7). כשנתנו לבני אדם 25 מ"ג של רסרבטרול בלקיחה פומית, מצאו מטבוליטים של החומר שהגיעו למקסימום תוך 30-60 דקות (4).

רוב המחקרים נעשו in vitro על תאים בתרבויות רקמה, על שמרים, תולעים, זבובי פירות, עכברים וחולדות. אין מידע מדויק על פעילות הרסרבטרול והמטבוליטים שלו ברקמות שונות של גוף האדם (7). למרות זאת נעשה השימוש בחומר כתוסף מזון נפוץ מאד.

פעילות של רסרבטרול

הוכיחו שהוא מאריך את תוחלת החיים של שמרים ושל זבוב הפירות דרוזופילה (8).

אנטי אוקסידנט, מנטרל רדיקלים חופשיים, מעכב פראוקסידציה של שומנים, מעכב צימות של טסיות דם, אנטי ויראלי, מעכב Herpes simplex, Influenza(9), אנטי דלקתי, אנטי סרטני, מעכב התפתחות של סרטן העור אצל עכברים בשימוש חיצוני (10).

לאחרונה פורסמו ב-Pub Med כמה עבודות שנעשו על תאי מקרופאגים שנלקחו מחולים במחלות ריאה חסימתיות COPD- Chronic Obstructive Pulmonary Disease

מחקר אחד הראה שרסרבטרול עיכב שחרור של ציטוקינים מסוג אינטרלויקינים IL-8, ממקרופאגים של תאי סימפונות, שנלקחו על ידי שטיפות של דרכי הנשימה (11). החוקרים הסיקו שרסברטרול פועל כאנטי דלקתי ומעכב שחרור של ציטוקינים מזרזי דלקת.

חלק מהמחקרים מומנו על ידי חברות המייצרות רסרבטרול.

ספרות

1.     Turner L. 1999, Supplement spotlight: Resveratrol. Vitamin retailer: Dietary Supplement Industry’s Leading Magazine.

2.     Sbaghi M. 1994, Physiological and biochemical aspects of the interaction between grapevines and Botrytis cinerea: Synthesis and degradation of resveratrol. University de Bourgogne.

3.     Jeandet P. Sbaghi M. Meunier P. 1995, The potential relationship of stilbene (reservatrol) synthesis to anthocyanin content in grape berry skins. Vitis 34: 91-94.

4.     Goldberg DM. Yan J. Soleas GJ. Absorption of three vine-related polyphenols in three different matrices by healthy subjects. Clin. Biochem. 2003, 36: 79-87.

5.     Cantos E. Garcia Viguera C. De Pascal  T. et al. Effect of postharvest ultraviolet irradiation on reservatrol and other phenols of cv. Napoleon table grapes. J. Aggric. Food Chem. 2000, 48: 4606-4612.

6.     Baur JA. Sinclair DA. Therapeutic potential of reservatrol: the in vivo evidence. Nat. Rev. Drug Discov. 2006, 5: 493-506.

7.                 Walle T. Hsieh F. Delegge MH. et al. High absorption but very low bioavailability of oral reservatrol in humans. Drug Metab. Dispos. 2004, 32: 1377-1382.

8.                 Wood JG. Rogina B. Lavul S. et al. Sirtuin activators mimic caloric restriction and delay aging in metazoans. Nature 2004, 430: 686-689.

9.                 Palamara AT. Nenicioni L. Aquilano K. et al. Inhibition of influenza A virus replication by resveratrol. J. Infect. Dis. 2005, 191: 1719-1729.

10. Jang M. Cai L. Udeani GO. et al. Cancer chemopreventive activity of resevratrol,   a natural product derived from grapes. Science, 275: 218-220.

11. Culpitt SV. Rogers DF. Fenwick PS et al. Inhibition of red wine extract, reservatrol, of cytokine release by alveolar macrophages in COPD. Department of Thoractic Medicine, National Heart & Lung Institute, Imperial College London.

פיטואקדיסטרואידים – Phytoecdysteroids

פיטואקדיסטרואידים - מרכיבים כימיים שהצמח מייצר כהגנה נגד חרקים אוכלי צמחים. תכשירים המכילים פיטואקדיסטרואידים מומלצים בטיפול בסכרתיים.

פיטואקדיסטרואידים הם מרכיבים כימיים שהצמח מייצר כהגנה נגד חרקים אוכלי צמחים. הם דומים במבנה המולקולרי שלהם להורמוני הנשל ecdysteroids שמייצרים החרקים (נשל מכונה ecdysis). חרקים שאוכלים פיטואקדי-סטרואידים, מבלי שהם מורגלים לכך, סובלים מתופעות, כגון, ירידה במשקל, הפרעות בתהליך הנשל ומוות (1).

פיטואקדיסטרואידים התגלו בצמחים בשנת 1996. במחקרים שנערכו מאז נמצא שהם משפיעים על יונקים בצורה שונה לחלוטין. הם מגבירים ייצור חלבונים אצל בני אדם וחיות, יש להם פעילות אדפטוגנית, אנטי מוטגנית, tonic, הם פעילים כאימונוסטימולנטים, מורידים רמה של כולסטרול (2).

הכימיה של פיטואקדיסטרואידים

פיטוטאקדיסטרואידים הם טריטרפנואידים. קבוצה זו כוללת, בנוסף, ספונינים טריטרפניים ופיטוסטרולים, ecdysterone campesterol.

ספונינים טריטרפניים של Cimicifuga

כ-250 פיטואקדיסטרואידים נמצאו בצמחים, ומעריכים שיש למעלה מ-1000 תרכובות שונות (1). אקדיסטרואידים הם סטרואידים פולריים מסיסים במים, בניגוד להורמונים הסטרואידיים של היונקים שהם ליפופיליים. רוב הפיטואקדיסטרואידים מכילים 19 עד 29 אטומי פחמן.

פיזור של טקדיסטרואדים בצמחים

כ-2% מהצמחים בעולם נבדקו לנוכחות של פיטואקדי-סטרואידים (3). נוכחותם הוכחה אצל כ-6% מבין אלה שנבדקו (1). ריכוז הפיטואקדיסטרואידים בצמחים הוא 0.1% או פחות. בודדו אותם מכל חלקי הצמח. הריכוז שלהם גבוה יותר בחלקי הצמח החשובים ביותר להישרדות שלו. הריכוז משתנה במהלך התפתחות הצמח.

הפיטואקדיסטרואיד הנפוץ ביותר בצמחים הוא ecdysone.

התרד (Spinacia oleracea) הוא אחד הצמחים העשירים בפיטואקדיסטרואידים. צמחים אחרים הם: שיח אברהם ממשפחת ה- Verbenaceae, Rhaponticum  carthamoides ממשפחת המורכבים, Tinospora cordifolia ממשפחת ה- Menispermaceae ומינים אחדים ממשפחת הנוריתיים (4).

פעילות פיזיולוגית

אנטי אוקסידנטים, מגינים על הכבד, מורידים רמת סוכר בדם, מקנים לצמח תכונות של אדפטוגן.

כמה מהצמחים הידועים כאדפטוגנים נבדקו לנוכחות של פיטואקדיסטרואידים ונמצאו חיוביים, ביניהם: Achiranthes bidentata, Pfaffia paniculata, Tinospora cordifolia, Rhaponticum carthamoides, Serrulata coronata.

פיטואקדיסטרואידים מעודדים ייצור של RNA ומייצבים חלבון ופוספוליפידים על קרומי התאים (5). הם מגבירים גידול של שרירי השלד. הם מסייעים להורדת רמת כולסטרול בכבד על ידי הגברת ההפרשה של הכולסטרול במרה.

פיטואקדוסטרואידים, אפילו בריכוז גבוה, אינם משפעלים רצפטורים של הורמונים סטרואידליים (1). הם אינם משפיעים גם על חולדות וציפורים הניזונות מזרעים המכילים 20 ג' של אקדיסטרואידים בק"ג. כנראה שהפעילות ההורמונלית של האקדיסטרואידים מוגבלת לחרקים בלבד.

תכשירים המכילים פיטואקדיסטרואידים

השימוש באקדיסטרואידים כתוספי מזון התחיל לפני כ-40 שנה כש-Burdette  (6) גילה ש- ecdysterone ממריץ ייצור של חלבון ברקמות של יונקים. מאז חזרו חוקרים נוספים והוכיחו את הפעילות האנבולית של האקדיסטרואידים בבני אדם ובחיות. ברוסיה ובסין התעניינו בצמחים המכילים מרכיבים אלה והמליצו עליהם לספורטאים התחרותיים. מרימי משקולות מרבים להשתמש בהם.

כיום מצויים כ-140 תוספי מזון המכילים ecdysone(4), ביניהם: Syntabol, Ecdysen, Ecdybol(7).

התכשירים מכילים אקדוסטרואידים מנוקים או אבקות של צמחים עשירים במרכיבים אלה, כגון, somaliensis, Achyranthes aspera,Cyanotis, Cyanthula officinalis, Rhaponticum carthamoides, Pfaffia paniculata, Polypodium vulgare.

לסיכום, הפיטואקדיסטרואידים שהתגלו בשנים האחרונות, הם מרכיבים בעלי השפעה חיובית וניתן להכין מהם תכשירים ותוספי מזון בטוחים לשימוש. נראה שהם מהווים פקטור חשוב במנגנון הפעילות של צמחים רבים שהיו נערצים ברפואה המסורתית של עמים שונים.

רק חלק קטן מצמחיית העולם נבדק עד עכשיו לנוכחות של פיטואקדיסטרואידים. הדמיון בין הפעילות שלהם לבין הפעילות של צמחים אדפטוגנים מדגיש את הצורך לבדוק נוכחות של פיטואקדיסטרואידים בכל הצמחים האדפטוגנים המוכרים ומומלצים בתרבויות השונות.

פעילות פרמקולוגית של פיטואקדיסטרואידים על יונקים

למעלה מ-300 אקדיסטרואידים שונים בודדו  מבעלי חיים וצמחים. הגילוי של מרכיבים זהים בצמחים בשנת 1966, הפך אותם לזמינים בכמויות גדולות, ואיפשר לערוך מחקרים בקנה מידה גדול על השפעתם על יונקים.

כשהתברר שאקדיסטרואידים מווסתים ריבוי של חרקים ואינם רעילים כלל ליונקים, התעוררה התקוה שניתן יהיה להכין מהם חומרי הדברה בטוחים לשימוש.

יחד עם זה התעוררה השאלה כמה נפוצים מרכיבים אלה בירקות ופירות מאכל, ומה השפעתם על בני אדם הניזונים מהם. עושר רב בפיטואקדיסטרואידים התגלה בעלי התרד.

אקדיסטרואידים שונים במבנה שלהם מסטרואידים של יונקים והם אינם נקשרים לרצפטורים סטרואידיים.

מחקרים שעסקו בפעילות הפרמקולוגית של אקדיסטרואידים

נערכו על בני אדם וחיות מעבדה. התוצאות שהתקבלו עודדו הכנת תכשירים שהולכים ומתרבים בשווקי העולם.

השפעה על צמיחה

האפקט האנבולי של פיטואקדיסטרואידים אחדים הוכח בעכברים, חולדות, חזירים ועוד. ברוב החיות הגידול במשקל ובמימדים לא היה בולט.  מחקר אחד הראה ש-ecdysone גרם לצמיחה מוגברת של הגוף והצמר אצל כבשים. המינון שגרם לצמיחה היה קטן, 0.02 מיקרוגרם לק"ג ליום.

ההשפעה היתה בולטת יותר אצל חיות שהתזונה שלהן היתה דלה יותר, ומניחים שניתן לייחס זאת לשיפור ניצול המזון בהשפעת האקדיסון. מחקרים אחרים הראו שכאשר ניתנו לחזירים במשך 30 יום תוספי מזון שהכילו צמחים עשירים בפיטו- אקדיסטרואידים, כגון, Rhaponticum carthamoides), התקבלה אצלם השפעה דומה של צמיחה (8).

השפעה על פעילות גופנית

פיטואקדיסטרואידים  מגבירים בניית שרירים וגורמים לשיפור הכושר הגופני ללא אימונים מפרכים. השפעה זאת הראו אצל חולדות, שלאחר שבוע של טיפול במרכיבים אלה היו מסוגלות לשחות זמן ארוך בהרבה מקבוצת הביקורת.

השפעה על בניית עור ועצמות

אקדיסטרואידים מקצרים את זמן הריפוי מפציעה על ידי הגברת ייצור של חלבון וקרטין (9).

הכנות קוסמטיות רבות מכילות אקדיסטרואידים. הן מומלצות לריפוי פצעים ולמניעת קמטים.

ניסוי שנערך בחולדות הראה ש-ecdysterone בריכוז של 5 מ"ג לק"ג החיש ריפוי של שבר.

השפעה על ייצור חלבון

הגברה של ייצור חלבון בהשפעת ecdysone הראו כבר בשנת 1963. הראו הגברת ייצור חלבון בכבד של עכברים, בלב ובשרירים.  הפעילים ביותר מבין האקדיסטרואידים היו turkesterone ואחריו cyasterone.

השפעה על מטבוליזם של גלוקוז

אקדיסטרואידים גורמים לירידה בריכוז של גלוקוז בדם. המנגנון הוא הגברת הפיכה של גלוקוז לגליקוגן, והמרצה של שימוש בגלוקוז על ידי הרקמות. כנראה שהמנגנון הוא הגברה של רגישות של הרקמות לגלוקוז. תכשירים המכילים פיטו-אקדיסטרואידים מומלצים לטיפול בסכרתיים (10).

השפעה על מטבוליזם של שומנים

אקדיסטרואידים מסייעים להורדת רמת כולסטרול בדם על ידי הפחתת ייצור של כולסטרול והגברת הפירוק שלו. הראו גם הגברה של ייצור חומצות מרה.

השפעה על הכבד

אקדיסטרואידים מגינים על הכבד מפני רעלנים, כגון, CCl4 ומחישים ריפוי אחרי הפטיטיס.

השפעות נוספות: ממריצים פעילות של מערכת החיסון, אנטי דלקתיים, נוגדי חמצון, מפחיתים חמצון של שומנים.

רעילות: אקדיסטרואידים אינם רעילים ליונקים. LD50  יותר מ-6 ג' לק"ג. אין להם השפעה אסטרוגנית ולא אנדרוגנית.

מוצרים מאקדיסטרואידים המצויים בשוק

Victory Beta Ecdysone*, מיוצר בארה"ב על ידי חברת General Nutrition Centers, מומלץ לשיפור הכושר הגופני ולבניית שרירים. קפסולות.

Immunectare*, מיוצר בארה"ב על ידי חברת Nature Plus Productמומלץ כאדפטוגן לחולי איידס. משקה.

Retibol*, מיוצר בארה"ב על ידי Atletica Sport International, מומלץ כאנבולי לספורטאים. כדורים.

Breckhman Gold*, מיוצר בארה"ב על ידי Prime Firm, מומלץ להגנה מפני לחץ ומתח, לשיפור הכושר הגופני והמיני, לבניית רקמת שרירים. נוזל וכדורים.

Ecdysten*, מיוצר ברוסיה על ידי Soviet Union, מומלץ כאנבולי, מחזק כללי, מגביר עמידות נגד מחלות זיהומיות. כדורים המכילים 5 מ"ג חומר פעיל.

Robofit Drops*, מיוצר בהונגריה על ידי Research Institute of Medicinal Plants, מומלץ כאדפטוגן, נגד stress, לשיפור המצב הגופני והפיזי. טינקטורה.

Maralan*, מיוצר בסלובקיה על ידי J. Kren Firm, מומלץ כסטימולנט, לשיפור הכושר הגופני, נגד stress, לשיפור התפקוד של מערכת העצבים המרכזית. תה ירוק.Leveton*, מיוצר ברוסיה על ידי Bipharm, מומלץ כאדפטוגן, לשיפור הכושר של ספורטאים, משפר כושר מיני.

 ספרות

1.     Dinan L. Phytoecdysteroids: biological aspects. Phytochemistry, 57: 325-339, 2001.

2.     Kholodova YD. Phytoecdysteroids: biological effects, application in agriculture and complementary medicine. Ukr. Biokhim Z. 73: 21-29, 2001.

3.     Dinan L.  Sanchenko T. Whiting P. Chemotaxonomic significance of ecdysteroid agonists and antagonists in the Ranunculaceae: Phytorcdysteroids in the genera Helleborus and Hepatica. Biochemical Systematics and Ecology, 30: 171-182, 2002.

4.     Klein R. Phytoecdysteroids, J. of the American Herbalist Guild. Fall/winter: 18-27, 2004.

5.     Melzig MF. Bader G. Loose R. Investigations of the mechanism of membrane activity of selected triterpenoid saponins. Planta Medica 67: 43-48, 2001.

6.     Burdette WJ. Effect of invertebrate hormones on vertebrate tissues. Science, 139: 987, 1962.

7.     Lafont R. & Dinan L. Practical uses for ecdysteroids in mammals including humans: an update. J. of  Insect Science, 3:7, 2003

8.     Selecova L. et al. Use of Rhaponticum carthamoides Wild in animals nutrition. Cultivation, Harvesting and Processing of Herbs. Meeting held in the High Tatras, Slovak Republic, June 15-17, 1993. Book of Abstracts, p. 76.

9.     Syrov VN. Khushbaktova ZA. Wound-healing effects of ecdysteroids. Doklady Akademii Nauk Respubliki Uzbekistana (12): 47-50, 1996

10.     Yoshida T. et al. Effect of ecdysteroone on hyperglycemia in experimental animals. Biochemical Pharmacology 20: 3262-3268, 1971.

פיטוכימיקלים בצמחים

פיטוכימיקלים בצמחים - בכרוב מצוי indole-3-carbinol שהוכח שהוא נוגד סרטן. נפוץ ביותר שימוש חיצוני בכרוב לטיפול בדלקת ובגודש. הוא מפחית דלקת

פיטוכימיקלים בצמחים

פיטוכימיקלים המצויים בצמחי המרפא נחשבים למרכיבים הפעילים הקובעים את הפעילות הפיזיולוגית של הצמח.

מרכיבים אלה מצויים בכל חלקי הצמח, בשורש, בעלים, בפרחים, בזרעים, והם הכרחיים לקיום הצמח.

הצמחים בהם מצויים מרכיבים אלה בריכוזים משמעותיים נחשבים לצמחי מרפא, ומאז שחר ההיסטוריה למדו אנשים כיצד להשתמש בהם למנוע מחלות ולטפל בהן.

מה מקומם של פיטוכימיקלים בתזונת האדם? כיצד הם משפיעים על חיינו? היכן הם מצויים?

ככל שיגדל הידע על ההשפעה הפיזיולוגית של התזונה, תגדל גם המודעות לחשיבות שיש למזון שאנו אוכלים.

נפרט כמה מהמרכיבים הפעילים הנפוצים במזון.

טרפנים קבוצה גדולה של מרכיבים הכוללים מונוטרפנים, דיטרפנים, טריטרפנים, קרוטנואידים וספונינים.

מונוטרפנים

מצויים ברבים מהשמנים הנדיפים, כגון, myrcene, limonene, geraniol, alpha & beta pinene

limonene     

הם נפוצים ברבים מהתבלינים המשמשים לתיבול מאכלים ומשקאות. הם נוגדי חיידקים, וירוסים ופטריות, משככי כאב, ממריצים זרימת דם, מרגיעים.

שימוש קבוע בהם מפחית רגישות למיקרואורגניזמים, ומונע מחלות זיהומיות. ניתן לקבל אותם על ידי שתיית חליטות של צמחים ארומטיים, או הוספתם למזון כתבלינים. הם נמסים בתרכובות אורגניות, וניתן להכין מהם מיצויים בשמן לשיכוך כאבים, לחיטוי פצעים, להגברת זרימת דם, לטיפול במחלות של דרכי הנשימה.

הם מצויים בשמנים הנדיפים של צמחי המרפא והתבלין בני משפחת השפתניים, בשמן הנדיף של מיני האורן ומחטניים אחרים, בפלפל השחור, בג'ינג'ר, בקליפות של ההדרים, בשמן הנדיף של האקליפטוס ועוד.

ספונינים 

קבוצה של גליקוזידים המייצרים קצף בתמיסות מימיות. הם אינם נספגים היטב מהמעי, ורובם אינם רעילים עבור האדם.

ginsenoid ספונין

מחקרים קליניים רבים הוכיחו שהספונינים הם אימונוסטימולנטים, אנטי ויראליים, מכייחים, מגינים על הכבד, היפוגליקמיים, מונעים עליה ברמת כולסטרול וטריגליצרידים, נוגדי פטריות, פועלים על הלב ועל כלי הדם. הספונינים המצויים בצמחים אדפטוגניים מפחיתים מצבי לחץ, מגבירים את עמידות הגוף למחלות, מגבירים את כושר ההתמודדות עם מצבים קשים. חלק מהספונינים פועלים כפיטואסטרוגנים, משמשים כמחליפי הורמונים, מעכבים סרטן ומפחיתים סימפטומים לא נעימים בגיל המעבר.

השימוש בהם בחיי יום-יום, כחלק מהתזונה או בחליטות, מונע עליה ברמת סוכר, טריגליצרידים וכולסטרול. הם נפוצים בקטניות, במיוחד בסויה, בסלק, בשוש קירח, בג'ינסנג, באסטרגלוס, בפטריות ובצמחים אדפטוגניים.

רוב הספונינים מסיסים במים, והשימוש בהם יהפוך כל מרק למזון רפואי. פטריות, כגון, השיטקי, תתן למרק סגולות של אימונוסטמולנט, מונע סרטן ומחזק כליות.

באסטרגלוס מצויים כ-40 ספונינים. השימוש בו במרק יסייע להגברת פעילות מערכת החיסון, לשקם רקמות פגועות, וכן להגביר את כושר הלימוד והריכוז.

קרוטנואידים

טטרה-טרפנים בעלי צבע צהוב עד אדום, המצויים בעלים ירוקים, בפירות, ירקות ואצות ים. הם ממלאים תפקיד חשוב בחיי הצמח, בכך שהם בולעים קרנים באורכי גל שונים מהכלורופיל, ומסייעים לפוטוסינתיזה. בנוסף הם נוגדי חמצון ברקמות השומניות, מגינים על קרומי התאים ועל ה-DNA.

ניתן לקבל אותם מפירות וירקות צהובים, כתומים ואדומים, וכן מעלים בצבע ירוק כהה ומאצות ים. הם חשובים כפרו-ויטמינים, כמסייעים לראייה, מונעים ניוון של המקולה, נוגדי סרטן, נוגדי חמצון ונוגדי דלקת. ליקופן מצוי בעגבנייה, אבטיח, פפאיה. הוכח לאחרונה שהוא מעכב סרטן של בלוטת הערמונית. הקרוטנואידים אינם נמסים במים, ורצוי לשפר את הספיגה שלהם עם מעט שמן.

תרכובות גפרית אורגניות

תרכובות הכוללות צורות שונות של גפרית, כולל glucosinolates, indoles, thiosulfonates isothiocyanates

Glucosinolates

גליקוזידים בהם הסוכר, שהוא תמיד גלוקוז, קשור לאגליקון דרך אטום של גפרית- S-glycoside

הם עוברים הידרוליזה על ידי  האנזים myrosinaseומתקבל isothiocyanate.

Glucosinolates הם חסרי טעם וריח, ו isothiocyanate הם בעלי טעם וריח חריף. הם נקראים בשם כולל שמן חרדל. כל הסוגים של משפחת המצליבים מכילים גלוקוזינולטים.

glucosinolate הם אנטי בקטריאליים, מכייחים ונוגדי סרטן. זרעי חרדל מגבירים זרימת דם. הגליקוזינולטים של הברוקולי מפעילים אנזימים בכבד המנטרלים קרצינוגנים פוטנציאליים.

Thiosulfonates

מצויים בשום, בצל, כרישה ועירית. כשחותכים או מרסקים את הירקות משתחררים מהם מרכיבים, כגון, אליצין, ajoene, allylic sulfides ועוד. הם נוגדי חיידקים, וירוסים ופטריות, מונעים עודף קרישיות של הדם, מחממים, מכייחים. ניתן להשתמש בהם בשימוש חיצוני במקרים של עקיצות של חרקים. בבצל משתמשים לזרוז הבשלת מוגלה וכאנטי דלקתי.

Indoles

בכרוב מצוי indole-3-carbinol שהוכח שהוא נוגד סרטן. נפוץ ביותר שימוש חיצוני בכרוב לטיפול בדלקת ובגודש. הוא מפחית דלקת ומשכך כאב.

פנולים 

משפחה גדולה של מרכיבים נפוצים מאד בצמחים. הם מצויים בריכוז גבוה בירקות בפירות ובצמחי תבלין, ומהווים חלק מהתזונה היום-יומית של האדם.

הם כוללים פנילפרופנואידים, פלבונים, אנתוציאנינים, טאנינים, איזופלבונים.

הפשוטים ביותר הם מרכיבים בעלי יחידה אחת של פנול, כדוגמת האפיול המצוי בפטרוזיליה, התימול והקרבקרול המצויים באורגנו, באזוב, בבת קורנית, והג'ינג'רול המצוי בג'ינג'ר. כולם צמחי תבלין נפוצים בשימוש. הם אנטי מיקרוביאליים ואנטי פטרייתיים.

eugenol הם פעילים כנוגדי חמצון ומשככי כאב.

Phenylpropanes

נפוצים כשמנים נדיפים בצמחים ארומטיים. שמנים נדיפים מצויים במשפחות בוטניות רבות. ריכוזים גבוהים של שמנים נדיפים מצויים במשפחת השפתניים-Lamiaceae, הסוככיים-Apiaceae, ההדסיים-Myrtaceae, הפיגמיים-Rutaceae והעריים-Lauraceae. יש להם ערך רפואי וכלכלי רב.

אנתול המצוי בשומר המצוי, באניס ובאניס הכוכבי הוא פנילפרופאן. מרבים להשתמש בו בתעשיית המזון, הממתקים, ההיגיינה וכן בתעשיית התרופות.

פלבונואידים

כולל פלבונים, פלבאנים, אנתוציאנינים, פרואנתוציאנינים, איזופלבונים.

הפלבונואידים נפוצים מאד בחלקים שונים של הצמח, בירקות ובפירות. הם נוגדי חמצון, אנטי דלקתיים, מעכבים שחרור היסטמין, מגינים על הכבד, אנטי ויראליים, אנטי מיקרוביאליים, נוגדי סרטן, נוגדי עוויתות, מונעים שבירות של קפילרות, מונעים עודף חדירות של קפילרות.

חלק מהפלבונואידים מגיעים אל המוח ומגינים על תאי העצב מפני חמצון והרס. הם מסייעים לשיפור פעילות המוח.

פלבונואידים המגיעים אל הרישתית פועלים כנוגדי חמצון ברקמות של העין, ומגינים על העין מפני מחלות ניווניות.

מרכיבים נוספים המצויים במזון הם חומצות אורגניות, חומצות פנוליות, סטרולים צמחיים, חומצות שומניות,

פוליסכרידים, ויטמינים, אנזימים, קואנזימים.לימוד המרכיבים הפעילים המצויים וההשפעה הפיזיולוגית שלהם, יגרום לאדם להתייחס ברצינות רבה יותר לבחירת המזון, לאופן ההכנה ולמינון.

מקור התמונה

אומגה 3

אומגה 3 - מצויים בשוק ארבעה תוספי מזון עיקריים: שמן מכבד של דגים עשיר בויטמין A ו-D2. שמן צמחי העשוי בעיקר מזרעים של פשתן, פטל שחור

תפקיד השומנים בגוף

השומנים הם המקור הראשון להפקת אנרגיה, מסייעים לספיגת ויטמינים הנמסים בשמן, השומנים הם מרכיב חשוב בממברנה של התא, הם מעורבים בפעילות של מערכת העצבים, בתהליך דלקתי ובתקשורת בין-תאית.

כ-98% מהשומנים שאדם אוכל הם טריגליצרידים.  השאר הם פוספוליפידים, וכן סטרולים, שרובם כולסטרול.

הפוספוליפידים דומים לטריגליצרידים. הם מורכבים ממולקולה של גליצרול המחוברת לשתי חומצות שומניות, והפחמן השלישי קשור לאינוסיטול, כולין, סרין או אתנול-אמין. הם מצויים בעיקר בממברנות של התאים.

רוב החומצות השומניות בגופנו הן במצב cis. 

 בקונפיגורציה ציס שני אטומי המימן מצויים באותו צד של הקשר הכפול, בעוד שבטרנס הם מצויים משני צידי הקשר הכפול. הגוף יכל לייצר חומצות רוויות וחד בלתי רוויות, ומשום כך אין ביניהן חומצות חיוניות.

חומצות רב-בלתי רוויות מצויות כאומגה 3 או 6. גוף האדם אינו יכל להכניס קשר כפול למקומות אלו, והאדם חייב לקבלן מהתזונה.   

החומצה הראשונה מכל קבוצה נחשבת לחיונית, וחייבים לקבל אותה מהמזון. החומצה הלינולאית  18:2(LA) היא הראשונה מהקבוצה של אומגה 6. היא מהווה כ-85-90% של חומצות אומגה 6 שאדם אוכל. היא עוברת מטבוליזם והופכת לחומצה גמא-לינולאית (GLA), די הומו גמא-לינולאית (DGLA) וחומצה ארכידונית (AA). האנזימים הפועלים עליה הם elongaseו- denaturase.

החומצה האלפה-לינולנית 18:3(ALA) היא הראשונה בקבוצה של אומגה 3. היא עוברת מטבוליזם על ידי אותם אנזימים ל-20:5-EPAול- docosahexaenoic acid-22:6-DHA . התפקיד היחיד הידוע ל-ALA הוא להיות הפרקורסור של שתי החומצות המוזכרות כאן.

מחקרים שבדקו את שיעור ההפיכה ל-EPAול-DHA מצאו שיעורים של 0.2-15% (1). ניתן לראות שהמטבוליזם של החומצה אינו גבוה. יש הטוענים שהוא גבוה יותר אצל צעירים, והולך ופוחת עם השנים. כדי להפחית סיכונים עדיף לקבל את החומצות מהתזונה באופן ישיר (2). שתי החומצות הן פרקורסור של איקוסנואידים: פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסאן.

בדרך כלל, איקוסנואידים הנוצרים מחומצות שומניות אומגה 6, נוטות להגביר פעילות דלקתית. הם מגבירים סיכון למחלות, כגון, דלקת מפרקים, לופוס, פסוריאזיס, דלקת המעי הגס המתכייבת, מחלות חניכיים ואלצהיימר (3).

איקוסנואידים הנוצרים מחומצות אומגה 3, הם עדינים יותר, או נוגדי דלקת (1).

השפעה של חומצות אומגה 3 על הלב וכלי הדם

בשנת 1970 מצאו חוקרים מדנמרק, שלאסקימוסים הגרים בגרינלנד יש אחוז תמותה נמוך ממחלות קרדיו-וסקולריות, על אף האחוז הגבוה של שומנים וכוסטרול בתזונה שלהם (4). החוקרים הניחו שהסיבה היא האחוז הגבוה של EPAו- DHAשמגן על כלי הדם. כאשר הגרו האסקימוסים לדנמרק, ושינו את התזונה שלהם עלה הסיכון למות ממחלת לב פי 8 (4).

מאז יצאו מחקרים רבים שהראו את הערך של חומצות אומגה 3 בשמירה על קצב תקין של הלב ובמניעת קרישים בכלי הדם. באיטליה יצא מחקר גדול בו השתתפו 11.324

חולי לב, שכולם טופלו בתרופות (5). הם קבלו 300 מ"ג של ויטמין E, 850 מ"ג של EPAו-DHA ליום או פלצבו. המחקר נמשך שלוש וחצי שנים.

התוצאות הראו שבקבוצה שקבלה חומצות אומגה-3 היתה ירידה של 15% לעומת קבוצת הביקורת בהתקפי לב ואירועי מוח שלא גרמו למוות, 20% ירידה במוות מכל הסיבות, ו45% ירידה במוות ממחלות לב. ויטמין Eלא הגן בכלל (5).

EPAו-DHA מגינות על הלב בכמה דרכים: הן מייצבות את שריר הלב ובכך מגינות עליו מפני שינויי קצב, הן מפחיתות את צימות טסיות הדם ומונעות היווצרות קרישים בתוך כלי הדם, מקטינות את גידול הקריש הנוצר על דפנות כלי הדם, מסייעים להורדת רמת טריגליצרידים בדם, ותורמים להרפייה של החלק הפנימי של העורקים וכך מונעים את היצרותם.

השפעה של חומצות אומגה-3 על מחלות נפשיות והתפתחות המוח

השומן מהווה כחצי מהמשקל היבש של המוח, והוא עשיר בחומצות אומגה-3. הן נמצאות בכל הממברנות של תאי המוח, וחיוניות לכל פעילות המוח, כולל זכרון, התנהגות, מחשבה ושיקול דעת.

כמה מחקרים הראו שחומצות אומגה-3, כתוסף מזון, מסייעות במצבים של סכיזופרניה (6), דכאון (7) ומאניה-דפרסיה (8), כשהן ניתנות ביחד עם התרופות המתאימות.

מומלץ מאד לנשים בהריון לקחת חומצות אומגה-3 כתוסף מזון, אם אינן אוכלות דגים המכילים חומצות אלה.

DHA מצויה בריכוז גבוה בפוספוליפידים של רישתית העין ובממברנות של תאי המוח.

השפעה של חומצות אומגה-3 על דלקת מפרקים

חומצות אומגה-3 מסייעות במקרים של דלקת מפרקים שגרונית להפחית כאב, ולהגביר את הגמישות והתנועה במפרקים. הם מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים המגבירים כאב ומנציחים דלקות, ומפחיתים את הדלקת הכרונית. המינון המומלץ הוא 3000 מ"ג ל-12 שבועות. ניתן להפחית אחרי זה, או להמשיך לעוד 6-12 שבועות (9).

השפעות נוספות של חומצות אומגה-3

חומצות אומגה-3 מפחיתות את הסיכון לפיתוח עמידות לאינסולין, הסיכון לאיבוד הכושר הקוגנטיבי ולמחלת

אלצהיימר. הן מסייעות במקרים של הפרעות קשב אצל ילדים ובמקרים של לופוס.

מקורות לחומצות אומגה-3

הכמות המומלצת על ידי מקורות שונים, כולל WHO היא 300 – 500 מ"ג ליום (25) של EPA ו-DHA ביחד.

מקורות בטבע: דגים, כגון, הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, לפחות פעמיים בשבוע.

שמן קנולה:  היחס בין חומצות אומגה 6 לאומגה 3 הוא 2:1. בכל כף יש 2.8 ג' חומצה לינולאית- LA, ו-1.3 ג' חומצה אלפה-לינולנית-ALA.

פשתן ושמן פשתן: הזרעים של הפשתן מכילים חומצה אלפה-לינולנית בריכוז של 1800 מ"ג בכף שטוחה (8 ג') של זרעים. המינון המומלץ הוא 1-3 כפות ליום של זרעים שלמים או טחונים. שמן פשתן מכיל 8 ג' של ALA בכף.

בין הירקות, העשיר ביותר בחומצות אומגה-3 הוא רגילת הגינה- Portulaca oleracea.

בטיחות השימוש בשמן דגים

אין בעיות של בטיחות עם שמן דגים כאשר משתמשים בו במינון המומלץ של 300-500 מ"ג ליום. בטוח יותר להשתמש בו ביחד עם הארוחה.

כאשר משתמשים בריכוז גבוה, הוא עלול לגרום לגזים, בחילה, צואה רכה ולפעמים שלשול קל (10).

חומצות אומגה-3 מעכבות צימות של טסיות דם, ומפחיתות קרישיות של הדם. מומלץ לא להשתמש בהן לפני ניתוח.

סיכון כזה קיים בעיקר במינונים של 3000 מ"ג ליום ומעלה.

חשוב להתייעץ עם רופא אם לוקחים קומדין או אספירין לדילול הדם.

תוספי אומגה 3 המצויים בשוק

מצויים בשוק ארבעה טיפוסים עיקריים של תוספי מזון:

1.         שמן מכבד של דגים עשיר בויטמין Aו-D

2.         שמן צמחי העשוי בעיקר מזרעים של פשתן, פטל שחור, בורגו ושמן נר הלילה.

3.         שמן דגים מרוכז המכיל מינון גבוה של EPA ו-DHA

4.         DHA שנלקח מאצות ים.

אנשים האוכלים תזונה מסודרת אינם זקוקים לשמן המכיל ויטמינים Aו-D. ויטמין Aעלול להיות מסוכן בריכוז גבוה.

השמן של תערובת הצמחים הוא היקר ביותר. הוא מכיל תערובת של אומגה 3,6 ו-9. עדיף לקבל אותו דרך הצמחים עצמם. השמן השלישי מכיל בד"כ כמות של 180 מ"ג של EPAו-120 מ"ג של DHA. הוא המתאים ביותר.

צמחונים שאינם מוכנים לקבל תכשירים מהחי יכולים להשתמש בתכשיר המופק מאצת הים Neurominis שאין בו EPA והוא עשיר מאד ב- DHA. ילדים יכולים להשתמש בשמן דגים או באצת הים, ולנשים בהריון הוא מתאים במיוחד.

  ספרות

1.     Thomas PR. Omega-3 fatty acids: The fats of life and good health. The Dietary Supplement 2003 Mar-April, 4: 1-12.

2.     Harris WS. Editorial: n-3 long chain polyunsaturated fatty acids reduce risk of coronary heart disease death: extending the evidence to the elderly. American journal    of Clinical Nutrition, 77: 279-280, 2003.

3.     Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in inflammation and autoimmune diseases. Journal of the American College of Nutrition, 2: 495-505, 2002.

4.     Dyeberg J et al. Fatty acid composition of the plasma lipids in Greenland Eskimos. American Journal of Clinical Nutrition, 28: 958-966, 1975.

5.     Gruppo Italiano per lo Studio della Sopravivenza nell’ infarto myocardico. Dietary supplement with n-3 polyunsaturated fatty acids and vitamin E after myocardial infraction: results of the GISSI-Prevenzione trial. The Lancet, 354: 447-455, 1999.

6.     Emsley R. et al. Randomized placebo controlled study of ethyl-eicosapentaenoic acid as supplemental treatment in schizophrenia. American Journal of Psychiatry, 159: 1596-1598, 2002.

7.     Brujnsma KA. Taren DL. Dieting essential fatty acid intake , and depression. Nutrition Review 58: 98-108, 2002.

8.     Stoll Al. et al. Omega 3 fatty acids in bipolar disorder. Archives of General Psychiatry, 56: 407-412, 1999.

9.     Nelson ME. et al. Strong women and Men Beat Arthritis. GP. Punam’s Sons New York, NY. 2002, pp. 300.

10.            Vanschoonbeek K. et al. Fish oil consumption and reduction of arterial disease. Journal of Nutrition, 133: 657-660, 2003.

פוליסכרידים כאימונוסטימולנטים

אימונוסטימולנטים - שיטאקי מייטאקי ריישי קורדיספס - המבנה המולקולרי שלהם שונה, אבל השפעתם על מערכת החיסון דומה. הם מגבירים את הבליעה של חידקים

אימונוסטימולנטים

המונחים אימונוסטימולציה או אימונומודולציה הם חדשים יחסית, והם אינם מוזכרים ברפואה המסורתית. ניתן למצוא הגדרה של צמח כמגביר עמידות להשפעות הבאות מהחוץ. העבודות הרבות שנעשו בעשרות השנים האחרונות על המבנה והתפקוד של מערכת החיסון, הביאו לגילוי של מרכיבים שמסוגלים לשפעל את מרכיבי המערכת ולסייע לשיקומה במקרים של תפקוד לקוי.

Spelman et al.(1) הגדיר צמחים אימונוסטימולנטים, כצמחים שעל ידי ויסות דינמי או מולקולות אינפורמטיביות משנים את הפעילות של מערכת החיסון. הם מזרזים את מערכת החיסון הבלתי ספציפית, מתערבים בפעילות של המערכת הספציפית, משנים את התפקוד והיעילות של מקרופאגים, גרנולוציטים, תאי הרג טבעיים, לימפוציטים, ציטוקינים ומערכת המשלים (2).

המרכיבים הצמחיים המשתתפים בשפעול מערכת החיסון משתייכים לקבוצות שונות של חומרי טבע: אלקלואידים, טרפנואידים, קינונים, תרכובות פנוליות, פוליסכרידים, פפטידים וגליקופרוטאינים (3).

פוליסכרידים כאימונוסטימולנטים

פוליסכרידים רבים, המסיסים במים, בודדו מפטריות, אצות וצמחים עילאיים. מקורם בדפנות התא הצמחי.

המבנה המולקולרי שלהם שונה, אבל השפעתם על מערכת החיסון דומה. הם מגבירים את הבליעה של חידקים על ידי גרנולוציטים ומקרופאגים, מחישים ייצור של אינטרלויקינים ואינטרפרון, וממריצים פעילות של תאי הרג טבעיים ו-T- לימפוציטים.

קבוצה חשובה של פוליסכרידים פעילים היא זו המצויה בפטריות אכילות ורפואיות. הקבוצה הפעילה היא כנראה beta-glucans המצויים בזרעים, בשמרים, חיידקים, פטריות ואצות.

beta glucan:

glucans הם שרשרות ארוכות של מולקולות של פוליסכרידים, הבנויות מגלוקוז. קישור אלפה או בטא מתייחס לצורה שתת- היחידות קשורות זו לזו. הפעילות שלהם תלויה במבנה הכימי שלהם, כגון, משקל מולקולרי, אופן הסתעפותם, מסיסותם במים והמבנה השלישוני שלהם.

פטריות עשירות ב-beta glucan:

Lentinula edodes            Shitake

Grifola frondosa            Maitake

Ganoderma lucidum        Reishi

Coriolus versicolor, Poria cocos, Cordyceps

ה-beta-glucans הנחקרים ביותר הם lentinan מהשיטקי, grifolan מהמייטקי והפוליסכריד-פפטיד PSP מ-Coriolus versicolor.

lentinan:

lentinan הוא בעל משקל מולקולרי 500.000, בעל שלד בנוי מיחידות 1-3 והסתעפויות 1-6, ומבנה שלישוני של helixמשולש. grifolan בנוי בצורה דומה.

lentinan ניתן בהזרקה לחולי סרטן ביפן. מחקרים קליניים הראו הארכת זמן ההישרדות במקרים של סרטן המעי הגס (4). ריכוז ה-lentinan בפטריות הטריות קטן. באחד המחקרים בודדו 31 ג' של lentinanמ-200 ק"ג של פטריות טריות (0.02%). לפחות חמישה פוליסכרידים נוספים בודדו מהשיטקי.

קבוצה שונה של פוליסכרידים שמוצאים בצמחים אימונוסטימולנטים הם heteropolysaccharides. הם מורכבים משנים או שלושה מונוסכרידים שונים.

רבים מבין ההטרופוליסכרידים הם בעלי שרשרות מסועפות, והם קשורים לחלבונים בקשר קוולנטי ויוצרים גליקופרוטאינים, או שהם קשורים לליפידים, ויוצרים גליקוליפידים. גוף האדם אינו מייצר סוכרים. הוא צריך לקבל אותם מצמחים, פטריות או אצות, ולבנות סוכרים מיחידות של מונוסכרידים. כמה מהמונוסכרידים השכיחים ביותר בהם משתמש הגוף לייצר פוליסכרידים הם: mannose, galactose, xylose, arabinose, glucoronic acid, N-acetyl glucosamine, N-acetyl galactoseamine.

Rhamnogalacturan

הטרופוליסכרידים בעלי פעילות אימונוסטימולנטית מוצאים באליטרוקוקוס Eleutherococcus senticosus. הפוליסכריד העיקרי שלו הוא heteroxylan עם משקל מולקולרי 30.000, עם שאריות של beta-xylose, ושרשרות צדדיות המכילות ארבינוז ומתיל-חומצה גלוקורונית (5). אליטרוקוקוס מגביר חלוקה של לימפוציטים ומזרז פעילות של T-לימפוציטים (6).

הפוליסכרידים השונים משפעלים פעילויות שונות של מערכת החיסון. יש ביניהם כאלה הפועלים בעיקר על מערכת המשלים. המבנה, המשקל המולקולרי ואיפיון הכימי שלהם שונה.

אין בידי המדענים אפשרות לקבוע מהו היחס בין המבנה והפעילות, ומהו מבנה הפוליסכריד שיתן פעילות אימונוסטימולנטית אופטימלית.

כדי לקבל פעילות יעילה ומעט תופעות נגד שליליות, משתמשים בפורמולה המכילה כמה צמחים אימונוסטימולנטים, כפי שעשו בתרביות השונות מאז הזמן העתיק ביותר.

שימוש רפואי במרכיב מבודד ומנוקה הוא דבר חדש בביולוגיה, וחדש לתפקוד הפיזיולוגי של הגוף. צרוף של כמה צמחים, בעלי מרכיבים שונים, מתאים יותר לפעילות הפיזיולוגית, שבה אנזימים ורצפטורים רבים מגיבים ביחד.

ספרות.

1. Spelman K. Duke J.A. and Bogenschutz-Godwin MI. 2006. The Synergy principle in Plants,  Pathogens,  Insects, Herbivores and Humans. In “Natural products from plants” (PB. Kaufman, ed), Vol. 2e, pp. 475-501, CRC Press, Boca Raton, Fla.

2. Wagner H. 1990, Search for plant derived natural products with immunostimulatory activity (recent advances). Pure & Appl. Chem. Vol. 62: 1217-1222.

3. Wagner H. and Prokach A. 1985, Immunostimulatory Drugs of Fungi and Higher Plants. In Economic and Medicinal Plant Research, Vol 1, Academic Press- London- New York, p. 113-153.

4. Ladanyl A. Timar J. Lapis K. Effect of lentinan on macrophage, cytotoxicity against metastatic tumor cells. Cancer Immunol. 1993, 36; 123-126.

5. British Herbal Compendium Vol. 1992, ( Bradley PR.  Ed.) Eleutherococcus pp. 89-91, British Herbal Medicine Association, Bournemouth, Dorset.The Clinical Guide to Herbs, 2003 (Bluementhal M. Ed.) Eleuthero, pp.97-107, American Botanical Council, Austin, Texas.

פיטואסטרוגנים ופרוגסטין – קשירת אסטרוגן בצמחים

אסטרוגן בצמחים - הצמחים אצלם קשירת האסטרוגן היתה הגבוהה ביותר הם: סויה, שוש קירח, תלתן אדום, בת קורנית, כורכום, ורבנה ו-Humulus lupulus.

השפעת פיטואסטרוגנים ופרוגסטין שבמזון, בצמחים ובתבלינים.

Zava DT. Dollbaum CM. Blen M. Estrogen and progestin bioactivity of foods, herbs and spices. Proc. Soc. Exp. Biol. Med. 1998, 217: 369-178

במחקר הנוכחי נבדק הכושר של למעלה מ-150 צמחים, ששמשו באופן מסורתי לטיפול בהפרעות שונות בבריאות, להתחרות באסטרוגן ובפרוגסטרון על הקשירה לרצפטורים התוך- תאיים לפרוגסטרון ולאסטרוגן בתאים אנושיים שנלקחו מחולים בסרטן השד.

הצמחים אצלם קשירת האסטרוגן היתה הגבוהה ביותר הם: סויה, שוש קירח, תלתן אדום, בת קורנית, כורכום, ורבנה ו-Humulus lupulus.

הצמחים שאצלם קשירת הפרוגסטרון היתה הגבוהה ביותר הם: אורגנו, ורבנה, כורכום, בת קורנית, תלתן אדום ודמיאנה.

חלק מהצמחים המכילים ריכוז גבוה של פיטואסטרוגנים ופיטופרוגסטינים נבדקו לפעילות המשפיעה על וויסות של גידול תאי סרטן השד בתרבית, ועל הגברה או עיכוב של ייצור של alkaline phosphatase, המוצר הסופי אחרי פעילות של פרוגסטרון. באופן כללי נמצא שהצמחים פעלו כאגוניסטים בתאים בהם הם נקשרו לרצפטור של אסטרוגן, באופן דומה לאסטרדיול. הצמחים שנקשרו לרצפטור של הפרוגסטרון היו ניוטרליים או אנטגוניסטים.

נבדקה קשירה של אסטרוגן ופרוגסטרון לרוק לאחר שתיית חלב סויה, פרוגסטרון ומוצרים מדיוסקוראה.

חלב סויה גרם לעליה משמעותית בקשירת אסטרוגן ברוק. לא נראתה עליה בריכוז האסטרדיול. קשירת הפרוגסטרון לא היתה משמעותית.

החוקרים מסיקים שמזון, צמחים ותבלינים, שאנו נוהגים להשתמש בהם כחלק מהתזונה, מכילים פיטואסטרוגנים שיכולים לפעול כאגוניסטים או אנטגוניסטים, כמזרזים או כמעכבים תהליכים פיזיולוגיים.

פורמולה מוצעת על ידי Paul Bergner לנשים בגיל המעבר.

Vitex agnus castus 15%       שיח אברהם     פירות

Cimicifuga racemosa 15%   קוהוש שחור   שורש

Angelica sinensis 15%          אנג'ליקה        שורש

Salvia officinalis 10%           מרוה רפואית   עלים

Leonorus cardiaca 10%       לאונורוס         נוף הצמח   

Verbena officinalis 10%      ורבנה רפואית  נוף הצמח

Rehmannia glutinosa 10%  רהמניה           שורש

Taraxacum officinale 10%  שינן רפואי     שורש

Glycyrrhiza glabra 5%        שוש קירח      שורש

המינון: 2-5 מ"ל 2-3 פעמים ביום.

ורבנה ושינן הם צמחים מקררים, והם מאזנים את האנג'ליקה ושיח אברהם שהם מחממים. ניתן להחליף את אחד הצמחים בפיאוניה כדי לקבל השפעה דומה לשל הפרוגסטרון. במקרים של כאב ניתן להוסיף דיוסקוראה. המספר הרב של הצמחים בפורמולה מקטין את האפשרות לתופעות לוואי שעלול לגרום אחד הצמחים.

מקור התמונה

פלבנואידים

פלבנואידים -anthocyanins, flavonols flavones, isoflavones, flavanones, flavanols, chalcones, leukoflavonoids מספר גורמים משפיעים על הצבע שלהם

הפלבונואידים כוללים: anthocyanins, flavonols flavones, isoflavones, flavanones, flavanols, chalcones, leukoflavonoids

מספר גורמים משפיעים על הצבע שלהם ועל יציבותם: מבנה מולקולרי, ריכוז, pH, יוני מתכת, אנזימים, חמצן, חומצה אסקורבית שעוזרת לייצב אותם, סוכרים הקשורים אליהם, חלבונים הקשורים אליהם, טמפרטורה, זמן החימום, אכסון.

עצמת הצבע של הפלבונואידים מסייעת לנו לקבוע את איכות הצמח, אבל ישנם פלבונואידים חסרי צבע, כך שהצבע אינו יכל לשמש קריטריון יחידי.

האנתוציאנינים, שצבעם אדום, ארגמן וכחול כהה, יציבים ב-  pH חומצי 2-3. ישנם צמחים, בעיקר במשפחת הזיפניים, שצבע הפרח משתנה אחרי ההאבקה מורוד-אדום לכחול בהיר. בצמחים אלה חל שינוי ב-pH אחרי ההאבקה.

מה שמקשה במיוחד על הבנת הפעילות הפיזיולוגית של הפלבונואידים, הוא הקושי להרחיב את המחקרים למצבים in vivo. הספיגה שלהם מהמעי, והמטבוליזם שהם עוברים משפיעים מאד על פעילותם. במחקרים רבים נאמר שאין מוצאים פלבנואידים בפלסמה. מרבים למצוא בפלסמה מטבוליטים של פלבנואידים. הפלבנואידים הבנויים מיחידות קטנות של פנולים מתפרקים למונומרים או דימרים, שאותם ניתן למצוא בפלסמה.

ישנם פלבונואידים שנהרסים בסביבה בסיסית, כשה-pH גבוה יותר מ-7. בפלסמה של האדם שורר pH7.4-7.5, במיצי המרה ה-pHהוא 7.1-8.5. ה-pH במעי הוא מעל 8, ובמיצי הפנקריאס 7.0-8.5.

לעומת הדיווחים על חוסר פלבנואידים בפלסמה, מתפרסמים מחקרים המוכיחים שהפלבונואידים עוברים את מחסום הדם-מוח, ופעילים בתוך המוח,מגיעים לרישתית של העין, ופועלים כנוגדי חמצון, נוגדי דלקת, מגבירים של זרימת דם, נוגדי עוויתות ומונעים היצרות של כלי דם.דברים רבים נשארו בלתי ברורים. כנראה שלפלבנואידים שונים יש תכונות שונות של ספיגה ושל שמירה על יציבות. שוב נשאלות השאלות מה ההבדל ביניהם. מי הפלבונואיד שישאר יציב ויגיע לרקמות שונות בגוף ומי יהרס בדרך.

מקור התמונה ee04e39560afd01423c24558ea88d9e0.jpg (603×1072)

שימוש בצמחי מרפא כמזון – רעיונות חדשים

צמחי מרפא כמזון - הגדילן המצוי Silybum marianum הוא אחד הצמחים המתאימים ביותר לשימוש כמזון. הגדילן הוא צמח בר נפוץ בארץ וקל מאד לגדלו.

צמחי מרפא כמזון – ד"ר מינה פארן

"יהא מזונך תרופתך ותרופתך מזונך" אמר היפוקרטס, אבי הרפואה המערבית. בתרבויות שונות נאמרו הדברים בצורה שונה, אבל התוכן זהה. מזוננו מורכב ממרכיבים פעילים שיש להם השפעה פיזיולוגית על מערכות שונות בגופנו. אם נלמד להשתמש במזון כתרופה לא נזדקק לתרופות בכלל. הצמחים המתאימים לשימוש כמזון הם אלה שאין בהם רעילות, ושהם חסרי טעם מודגש. נעדיף צמחים שהמרכיבים הפעילים שלהם מצויים בריכוז משמעותי.

הגדילן המצוי Silybum marianum הוא אחד מצמחי המרפא המתאימים ביותר לשימוש כמזון. הגדילן הוא צמח בר נפוץ בארץ וקל מאד לגדלו. הגדילן נחשב לאחד מהצמחים החשובים ביותר לטיפול בכבד. הזרעים מכילים תערובת של פלאבנואידים הנקראים סילימרין. הוכיחו שהסילימרין הוא אנטי אוקסידנט יעיל, המגן על תאי הכבד מפני הרדיקלים החופשיים. הוא מתחרה עם רעלנים שונים ומונע את קשירתם לקרומי התאים, משפר רגנרציה של תאי הכבד במקרים של הפטיטיס, או כאשר נגרם נזק מעודף של אלכוהול הצמח נחשב לבטוח לשימוש. לא נמצאו תופעות לוואי שליליות ולא אינטראקציות עם תרופות אחרות. לא נמצאה גם השפעה שלילית של מנת יתר. כולנו זקוקים לניקוי הכבד, מבוגרים וצעירים. המזון שאנו אוכלים הוא מרוסס, מעובד ומכיל כימיקלים רבים שעלולים להזיק לכבד. הגדילן יכל להתאים להכנת מזון טעים ונעים, מומלץ לכולם באופן קבוע, ובפרט לאחר לקיחת אנטיביוטיקה או תרופות שעלולות להשפיע לרעה על הכבד. מאחר והוא כמעט חסר טעם ניתן להכין ממנו מזון מתוק או מלוח.

כמה הצעות: גומזיו – לקלות מלח שומשום וזרעי גדילן טחונים ביחד. להשתמש כתבלין. להכין גדילן עם מעט דבש, בדומה לשומשומיות או לבוטנים. להכין מזרעים טחונים של גדילן מיני מאפה. לפזר זרעי גדילן עם זעתר על פיתות, ועוד ועוד…

Lycopus virginicus, כף הזאב, Virginia water horehound

כף הזאב - נוהגים להשתמש בצמח לטיפול במחלות של הכבד, הכליות והלב. התוויות: עצבנות, הפרעות בשינה, לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התירואיד הקשור ל

שם בוטני: Lycopus virginicus

שם נפוץ: Virginia water horehound

שם עברי: כף הזאב (מין נוסף בשימוש רפואי הוא Lycopus europaeus, כף הזאב האירופית, הגדל בר בארץ.)

משפחה: שפתניים, Labiatae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח שנקטף בזמן הפריחה.

תאור בוטני: צמח רב שנתי עשבוני, שגובהו כ-60 ס"מ. גדל בצפון אמריקה. המין L. europaeus גדל באירופה ובארץ ליד מקווי מים.

רכיבים פעילים: חומצה קפאית והנגזרות שלה חומצה רוזמרית ו- lithospermic פלבנואידים, אפיגנין, לוטאולין והגליקוזידים שלו, דיטרפנים, שמן נדיף 0.1%.

פעילות רפואית: מעכב דה-יודינציה פריפרי של הורמון התירואיד T4. מעכב פעילות של בלוטת התירואיד על ידי עיכוב העברה של יוד והפרשה של הורמון התירואיד.

הפוליפנולים מעכבים ייצור פרולקטין וגורמים לירידה בריכוז פרולקטין. הם גם אחראים לעיכוב ייצור והפרשה של הורמונים של התירואיד.

התוויות: עצבנות, הפרעות בשינה, לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התירואיד הקשור להפרעות בפעילות של מערכת העצבים האוטונומית, לטיפול בכאב ומתח בשד, לטיפול בתסמונת טרום- ויסתית- PMS.

רפואה מסורתית: נוהגים להשתמש בצמח לטיפול במחלות של הכבד, הכליות והלב.

התוויות נגד: במקרים של תת-פעילות של בלוטת התירואיד, וכן הגדלה של הבלוטה ללא הפרעה בפעילותה. מומלץ לא להשתמש בצמח כאשר לוקחים הורמונים של התירואיד.

תופעות לואי: בלתי ידועות.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: תכשירים מ-Lycopus עלולים להפריע לבדיקות עם איזוטופים רדיואקטיביים.

מנת יתר: הגדלה של בלוטת התירואיד עלולה להופיע רק אם משתמשים בריכוזים גבוהים מאד של הצמח. הפסקה פתאומית של לקיחת הצמח עלולה לגרום לעליה ב-TSH ובפרולקטין.

מינון: חליטה: 1-2 ג' ליום

טינקטורה: 1:5 ב-45% של אלכוהול 5 מ"ל ליום.

שימוש בהומיאופתיה: לטיפול ביתר פעילות של בלוטת התירואיד.

מקורות

  1. Bucar R, et al. Flavonoid glycosides from Lycopus europaeus. Planta Med. 61: 489, 1995.

2. Kartnig T. et al. Flvonoids from the above ground parts of Lycopus virginicus. Planta Med. 59: 563-564, 1993.

3. Winterhoff H. et al. On the antigonadotropic activity of Lithospermum and Lycopus species and some of their phenolic constituents. Planta Med. 54: 101-106, 1988.

מקור התמונה

יאקון – Smallanthus sonchifolius- Yacon

יאקון - התושבים שחיו בהרי האנדים לפני שהגיעו לשם האינדיאנים משבט האינקה, הכירו את היאקון ואת הערך כמזון. לא נשארו מהם דברים כתובים.בשנת 1615

יאקון-

שם נרדף: Polymnia edulis
משפחה: מורכבים, Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: עלים, שורש
שמות מקומיים: Yacon, Mexican potato, aricona, aricoma

תאור הצמח: Yacon הוא צמח רב שנתי המשתייך למשפחת המורכבים. הוא גדל לגובה של 1.5-3.0 מ'. הפרחים בצבע צהוב עד כתום. הם מאובקים על ידי חרקים.
כל צמח מייצר בין ארבעה ל-20 שורשים בשרניים גדולים הדומים לפקעות (1).
כל שורש יכול להגיע למשקל של 500 גר'. קליפת השורש בהירה כשהצמח באדמה, והופכת במהירות לחום כהה כשהיא נחשפת לאוויר.
הצמח גדל בעמקים שבין הרי האנדים, וניתן למצוא אותו גם בגובה של 3200 מ' בהרים. מוצאו מהאזור של האנדים הנמוכים ומיערות העננים של דרום אמריקה.
הוא גדל בפרו, אקוודור, בוליביה וקולומביה.
מרבים לגדל את היאקון בהרי האנדים של דרום אמריקה. מוכרים את השורשים ליפן, טייואן, ניו זילנד, ולצ'כיה. השורש נמכר לארה"ב כשורש אכיל חדש.

שימוש כמזון : השורשים הטריים הם פריכים ומכילים מיץ. טעמם נעים, והוא מזכיר טעם של תפוח או מילון. השורש מתוק, והמתיקות עולה במשך האחסון. בדרך כלל אוכלים אותם טריים או מיובשים בשמש. נוהגים גם לאפות אותם, לבשל באדים לצלות אותם או להכין מהם מיץ, ולעשות ממנו סירופ.
בפרו מרבים להכין מוצרים שונים מהשורש של ה-Yacon. בשווקים בפרו ניתן למצוא מוצרים רבים שמכינים מהשורש, כולל משקאות, סירופ, עוגיות, דגני בוקר, ריבות ופודינג (1).

רפואה מסורתית: התושבים שחיו בהרי האנדים לפני שהגיעו לשם האינדיאנים משבט האינקה, הכירו את היאקון ואת הערך כמזון. לא נשארו מהם דברים כתובים.
בשנת 1615 כלל Felipe Guaman Poma de Ayala את היאקון ברשימה של 55 צמחים שמגדלים אותם באנדים (1). בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

מקור התמונה

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות