צמחי מרפא לפסוריאזיס – Psoriasis- Alternative treatment

פסוריאזיס הוא כינוי להפרעה כרונית דלקתית שמקורה בשגשוג יתר של קרוטינוציטים, ניתן לטפל בה עם צמחי מרפא לפסוריאזיס ובאמצעות תזונה נכונה, לחצ/י כאן לפרטים

צמחי מרפא לפסוריאזיס.

פסוריאזיס הוא כינוי להפרעה כרונית דלקתית, שמקורה בשגשוג יתר של קרוטינוציטים(1).

זוהי הפרעה המופיעה על פני כל כדור הארץ, אולם תפוצתה שונה במקומות שונים.

פסוריאזיס נפוץ ביפן, הרבה פחות נפוץ בסין שבה מעריכים שמספר המקרים מגיע ל- 0.3% מהאוכלוסייה. בארה"ב מגיע מספר המקרים ל-2-4%. פסוריאזיס נדיר מאד אצל האינדיאנים, תושבי אמריקה המקוריים וכן אצל התושבים יוצאי אפריקה (1).

פסוריאזיס עלול להופיע בכל גיל, והוא מצוי באופן שווה אצל גברים ונשים (1). הוויכוח עדיין נמשך אם פסוריאזיס הוא הפרעה אוטו אימונית או ליקוי בתפקוד של מערכת החיסון הקשור ללימפוציטים סייענים, T-helper 1 (Th1). משערים שתאי Th1 מעורבים בפסוריאזיס, כי יש עליה בשחרור ציטוקינים, אינטרלויקין IL-2 ואינטרלויקין IL-12 שמצויים ברובד של הפסוריאזיס (1).

תאי T נודדים אל העור ומצטברים מסביב לכלי דם בעור. זוהי התחלה של סריה של שינויים אימונולוגיים, שכתוצאה מהם נוצרים הפצעים הפסוריאטיים (1). זמן ההבשלה של תאי העור יורד מ-28 יום ל-2-4 ימים, ונוצרים הרובדים הקשקשיים האופייניים לפסוריאזיס.

לא ברור מדוע השפעול של תאי T, והנדידה של לויקוציטים לאפידרמיס ולדרמיס, גורמים לחלוקה המהירה של התאים.

צמחי מרפא לפסוריאזיס וטיפול באמצעות תזונה

מזון ללא גלוטן

אין מימצאים על קשר ישיר בין פסוריאזיס לבין אלרגיה למזון, אבל יש רגישות גבוהה לגלוטן אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס. מחקרים הראו שהימנעות מגלוטן מיטיבה עם המטופלים, ומתבטאת בשיפור ניכר בסימפטומים (2).

חומצות שומן פעילות

חומצות שומן רב בלתי רוויות במצב ציס מווסתות ייצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסן. חשוב להמנע משמנים מזוקקים ובעיקר ממרגרינה. ריכוז גבוה של חומצות שומניות אומגה 6 במזון עלול להגביר תגובה של דלקת (3).

החומצה הארכידונית היא המקור לפרוסטגלנדינים והלויקוטריאנים. היא מצויה בתזונה עשירה בבשר, מאכלי חלב וביצים. המזון שנותנים לתרנגולות, לבקר ולצאן מבוסס על תירס וסויה, וזה גורם לעליה בריכוז חומצות השומן אומגה 6 בבשר ובעופות.

השוואה בין החומצות השומניות של בהמות האוכלות עשב לעומת אלה שקבלו מזון מבוסס על תירס וסויה הראתה, שאצל אוכלי עשב היו 4% של חומצות שומניות אומגה 3 לעומת 0.5% חומצות אומגה 3 אצל אוכלי תירס וסויה (4).

תוספי מזון מומלצים

חומצות שומן חיוניות

חומצות השומן הפעילות, במצב ציס מסיעות למניעה וטיפול בפסוריאזיס. הן משפיעות על קרומי התאים שהגוף מייצר, על זרימה תקינה של דם בדרמיס ובאפידרמיס, על ידי שיפור תפקוד האנדותל של כלי הדם, ועל וויסות יצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסן.

קרומי התאים הניבנים עם חומצות שומניות חיוניות הן נזילות יותר, ומאפשרות חדירות סלקטיבית טובה של התאים, קשירה יעילה לקולטנים ותקשורת טובה בין התאים.

כמה מחקרים הראו השפעה חיובית של שמן דגים במקרים של פסוריאזיס (5).

חומצות שומניות אומגה 3 שניתנו בטיפול תוך-ורידי, גרמו לעליה ברמת לויקוטריאנים B5 בתוך 5-7 ימים (6).

חלבון מבודד ממי גבינה

תוסף מזון חדש המכונה XP-828L הוא מיצוי של חלבון מחלב פרה המשמש להכנת גבינה(Whey protein). הראו לאחרונה שהוא מועיל במקרים של פסוריאזיס (7). הוא משפיע כנראה באמצעות האימנוגלובולינים והפפטידים הפעילים שהוא מכיל (1).

במחקר in vitro הראו של- XP-828L יש השפעה מווסתת על מערכת החיסון. הוא מעכב ייצור של ציטוקינים המיוצרים על ידי Th1 , כגון אינטרלויקינים-2, וכנראה שבכך הוא יעיל במקרים של פסוריאזיס שהוא הפרעה המיוחסת ל- Th1 (7).

ויטמין D

אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס מוצאים רמה נמוכה של ויטמין D3 (1). לא ברור אם זהו אחד הגורמים להפרעה, או שהוא נגרם על ידה. קרטינוציטים באפידרמיס משתתפים בייצור ויטמין D3 בנוכחות קרניים אולטרה סגוליות. טיפול עם קרני שמש, קרניים אולטרה סגוליות וויטמין D כתוסף מזון יעיל מאד במקרים של פסוריאזיס (8).

טיפול חיצוני בפסוריאזיס

כמה טיפולים חיצוניים נמצאו יעילים במקרים של פסוריאזיס (1), כגון, משחה מויטמין D3 סינתטי, משחה המכילה 10% של Berberis aquifolium, ג'ל כורכומין 1%, אלויורה ומשחה עשירה בפלבונואידים.

משחה מג'ל כוכרומין הייתה יעילה פי שתיים מהמשחה שהכילה ויטמין D3. הפעילות של הכורכומין קשורה לפעילות האנטי דלקתית שלו.

נערך ניסוי מבוקר על קרם אלויורה בריכוז של 0.5%. 60 מטופלים השתמשו בקרם במשך 4-12 חודשים (9). התוצאות הראו ניקוי של הרובדים הפסוריאטיים אצל 82% מהטופלים, לעומת 7.7% בקבוצת הביקורת. צמחים מרככים המכילים ריר מסייעים בטיפול של הקשקשים בעור.

צמחי מרפא ופסוריאזיס

פורמולה סינית בצורת קפסולות הראתה יעילות ובטיחות בטיפול במקרים קשים של פסוריאזיס (10). היא כוללת את הצמחים: קנה שורש של Zingiberis officinalis שורש של Salvia miltiorrhiza, שורש של Astragalus membranaceus, שורש של Paeonia alba, שורש של Codonopsis piliosula, זרעים של Coix lachryma jobi וקינמון (10). 15 מטופלים לקחו ארבע קפסולות ליום, כל קפסולה הכילה 450 מ"ג של הצמחים במשך 10 חודשים. הצמחים הזמינים בחנות מסומנים בקו מתחתיהם. להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו. הפורמולה מומלצת ברפואה הסינית להמריץ את ה-yang ולהגביר זרימה של דם.

המלצות נוספות

עישון ושתיה של אלכוהול מחמירים מצב של פסוריאזיס. מומלץ להתרחק מעישון אקטיבי ופסיבי.רחצה בים המלח ואמבט שמש עם בוץ מים המלח במשך ארבעה שבועות בשנה מיטיבים מאד עם אנשים הסובלים מפסוריאזיס.הקטנת סטרס בשיטות שונות של מדיטציה והתבוננות, של יחסים טובים בבית ובעבודה, וכן שימוש בצמחים אדפטוגניים המפחיתים סטרס מועילים במקרים של פסוריאזיס.התזונה חשובה מאד, מומלץ להמנע ממזון שאינו מתאים למטופל, ולבחור במזון פשוט לא מעובד ולא מסחרי.

מקורות

1. Traub M. and Marshall K. Psoriasis-Pathophysiology, Conventional and Alternative Approaches to Treatment. Alternative Medicine Review, 2007, 12: 319- 330.

2. Chalmers RJ. Kirby B. Gluten and psoriasis. Br. J. Dermatol. 2000, 14: 5-7

3. Adam O. Beringer C. Kless T. et al. Anti-inflammatory effects of a low arachidonic acid diet and fish oil in patients with rheumatoid arthritis. Rheumatol. Int. 2003, 23: 27-36.

4. Marcello MJ. Driskell JA. Nutrient composition of grass- and grain-finished bison. Great Plains Research 2001, 11:65-82.

5. Bittiner SB. Tucker WE.F. Cartwright I. et al. A double-blind, randomized, placebo- controlled trial of fish-oil in psoriasis. Lancet 1988, 1: 378-280.

6. Mayser P. Grimm H. Grimminger F. n-3 fatty acids in psoriasis. Br. J. Nutr. 2002, 87: S77-S82.

7. Poulin Y. Bissonnette R. Juneau C. et al. XP-828L in the treatment of mild to moderate psoriasis: randomized double-blind. Placebo-controlled study. J. Cutan Med. Surg. 2006, 10: 241-248.

8. Reichrath J. Vitamin D and the skin: an ancient friend, revised. Exp. Dermatol. 2007, 16: 618-625.

9. Syed TA. Ahmed SA. Holt AH. et al. Management of psoriasis with Aloe vera extract in a hydrophilic cream: a placebo –controlled, double-blind study. Trop. Med. Int. Health 1996, 1: 505-509.Yuki TT. Review of a treatment for psoriasis using Herose, a botanical formula. J. Dermatol. 2005, 32: 940-945.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

צמחי מרפא מומלצים לטיפול בפרקינסון

צמחי מרפא לטיפול בפרקינסון- מוקונה, אנג'ליקה סינית, ג'ינסנג אמריקאי, ויתניה משכרת, גינקו דו אונתי, אקליפטה, אליטרוקוקוס, אסטרגלוס קדד ושוש קי

צמחי מרפא מומלצים לטיפול בפרקינסון

פנייה הופנתה לכל המטפלים במטופלים עם פרקינסון, בכדי שישתפו בטיפולם, ובמידת ההצלחה שלה זכה הטיפול שלהם במשך השנים.

פה אחד הומלץ על זרעי מוקונה – mucuna, אך כש Roy Upton- שאל מה מידת ההצלחה של זרעי המוקונה בתור צמח בודד, כולם טענו שמוקונה בלבד אינו מספיק בתור צמח בודד ושיש להוסיף צמחים נוספים.

Alain Tilloston טוען שהוא טיפל בכמה מטופלים בשלבים שונים של המחלה. ההצלחה גדולה יותר בשלב ההתחלתי של המחלה. הצלחת הטיפול מתבטאת בהאטה של ההתנוונות, בהקטנת הרעד והקושי בדיבור.

פורמולת צמחי מרפא מומלצת לטיפול במקרים של פרקינסון

להזמנת צמח מהרשימה יש ללחוץ על שמו העברי. צמחי מרפא המצוינים ב* אינם זמינים במלאי או בחנות.

שם הצמח	כמותגרם	שם עברי	חלקי צמחבשימוש	פעילות
Mucuna prurita	30	מוקונה	זרעים	מחזק של המוח
Angelica sinensis	20	אנג'ליקה סינית	שורש	מחזק של הדם מגביר זרימת דם
Panax quinquefolium	10	ג'ינסנג אמריקאי*	שורש	מגביר אנרגיה
Withania somnifera	10	ויתניה משכרת	שורש	מרגיע ומחזק של העצבים
Ginkgo biloba	10	גינקו דו אונתי	עלים	משפר זרימת דם אל המוח
Eclipta prostrate	10	אקליפטה	נוף הצמח	מזין את הדם ואת הכבד
Eleuterococcus senticosus	10	אליטרוקוקוס	שורש	מפחית מתח משפר הרגשה כללית
Astragalus membranaceus	10	אסטרגלוס קדד	שורש	מגביר ומזין את האנרגיה
Glycyrrhiza glabra 10	10	שוש קירח	שורש	מחמם, מאזן, משפר את העיכול

מינון: 2 ג' בתוך מיץ פעמיים ביום, לפני הארוחה

תוספת חשובה: קואנזים Q10 ושמן דגים- שימוש בקואנזים Q10 במקרים של פרקינסון

בשנת 2002 נערך מחקר בארה"ב על תוצאות השימוש בקואנזים Q10 אצל מטופלים עם פרקינסון.

נבדקו 80 מטופלים מ-10 מקומות שונים בארה"ב. המטופלים קיבלו מינון גבוה של קואנזים Q10. תוצאות המחקר פורסמו ב- American Association's Archives of Neurology October, 2002.

התוצאות הראו האטה בירידה בתפקוד אצל 44% מהמשתתפים. התועלת שבטיפול הייתה במיוחד בהליכה, בשמירה על עצמאות מלאה בתפקוד היום-יומי.

המסקנות שהסיקו החוקרים היו שיש צורך לערוך מחקר על מידגם של מאות מטופלים, כדי שיהיה אפשר להמליץ על טיפול במינון גבוה של קואנזים Q10 במקרים של פרקינסון.

הבחירה של קואנזים Q10 לטיפול בפרקינסון התבסס על עבודה שנעשתה על ידי שני רופאים R. Shults ו- F. Beal.Shults טען שקואנזים Q10 שנמצא במיטוכונדריה, ממלא תפקיד חשוב בייצור אנרגיה על ידי המיטוכונדריה שבתאים. בנוסף הוא גם פעיל כאנטיאוקסידנט יעיל. הם הראו שתפקוד המיטוכונדריה נפגע אצל מטופלים עם פרקיסון, ושרמת קואנזים Q10 יורדת אצלם. הם טענו שמינון גבוה של קואנזים Q10 מסייע לאותו חלק במוח שנפגע על ידי המחלה.

קואנזים Q10 פעיל כמרכיב בשרשרת העברת האלקטרונים במעגל קרבס וגם כאנטי אוקסידנט המגן מפני הנזק שעלולים לגרום הרדיקלים החופשיים שנוצרים בתהליך של ייצור האנרגיה מהגלוקוז.

רמת קואנזים Q10 יורדת עם השנים. יתכן שהרמה הנמוכה שמוצאים אצל מזדקנים היא גורם המשתתף בהתקדמות של כמה מהמחלות הקשורות לזיקנה.

נערך מחקר על מטופלים בשלב התחלתי של פרקינסון מול קבוצת ביקורת. הם קבלוקואנזים Q10 במינון 300, 600 ו-1200 מ"ג ארבע פעמים ביום במשך 16 חודשים.

התוצאות הראו שיפור משמעותי רק בקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה ביותר, 1200מ"ג ארבע פעמים ביום. השיפור התבטא בתפקוד טוב יותר של המוח, במצב הרוח, בפעילות היומית ובתנועתיות.

לחזרה לחנות

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה - פירות הצמח של Evodia rutaecarpa הם אחד המרכיבים בפורמולה סינית הנקראת Wu zhu yu Tang

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה

הדלקת היא תגובה פזיולוגית הגנתית של הגוף לגורמים כימיים, פיזיקליים, זיהומיים, רעלנים סביבתיים או ליחסי גומלין בין אנטיגן לנוגדן (1). הדלקת נועדה להגן על הגוף, אבל פעילות דלקתית ממושכת או חזקה מאד עלולה לגרום נזק והרס לרקמות. הדלקת מתבטאת בעלייה בטמפרטורה של הגוף, בצקת, גרוד וכאב. לפעמים מתפתחים מהדלקת נמק, הרס של ריקמה וסרטן (1).

גורמים המשתתפים בדלקת:

תאי פיטום mast cells נוצרים במוח העצם ונודדים לריריות או לרקמת החיבור. בהשפעת חומרים שונים הנקראים ציטוקינים מייצרים תאי הפיטום גרנולות המכילות היסטמין. תאי הפיטום מופעלים כתוצאה מגירוי חיסוני באמצעותIgE או מגורם לא חיסוני, והם משחררים את ההיסטמין.

בזופילים נוצרים ומגיעים לבשלות במוח העצם, ועוברים למחזור הדם. תהליך הבשלת הבזופילים מותנה בנוכחות IL-3. הגרנולולות המצויות בבזופילים מכילות היסטמין וסרוטונין. כשהם מופעלים הם מייצרים חומרים פעילים, כגון, לויקוטריאנים מסוג LTC4.

אאוזינופילים נוצרים במוח העצם ומצויים במחזור הדם. הם חודרים לרקמות, ובמיוחד לאזור הדלקת ומייצרים חמרים פעילים, כגון, לויקוטריאנים. הם משופעלים על ידי ציטוקינים , כגון אינטלויקין 3, המיוצרים על ידי לימפוציטים ותאי דלקת אחרים. IL-5 הוא אינטרלויקין הפועל במיוחד על אאוזינופילים. גירוי נוסף על ידי הציטוקינים גורם לאאוזינופילים לשחרר את החומרים הפעילים שנוצרו בתוכם .

לימפוציטים. קיימים סוגים שונים של לימפוציטים. CD4 הם לימפוציים מסייעים. אחרי שהם משופעלים על ידי נוגדן ייחודי הם מווסתים את תנועת תאי הדם הלבנים לאזור הדלקת. הם עושים זאת באמצעות הלימפוקינים, או בשמם הכולל ציטוקינים. תאי דלקת אחרים, כגון, מקרופאגים, תאי אפיתל, פיברובלסטים, נויטרופילים וגם אאוזינופילים יכולין ליצור ציטוקיניים המשפיעים על האאוזינופילים.

מתווכי הדלקת הם חומרים פעילים הנוצרים בתאי הדלקת, והם מפעילים או מזרזים את פעולתם של תאי דלקת אחרים. ההיסטמין הוא החשוב ביותר מבין מתווכי הדלקת. הוא מגביר את חדירות כלי הדם, גורם לדליפה של פלסמה ולהתפתחות של נפיחות ובצקת. היסטמין גורם לכיווץ של שרירי צינורות הנשימה, מגביר הפרשת ריר, יש לו יכולת כמוטקטית, כלומר, הוא מושך לסביבה תאי דלקת אחרים.

מתווכים אחרים הם חומרים כמוטקטיים, המושכים בכוח משיכה כימי תאי דלקת נוספים.

סרוטונין גורם לכיווץ שרירים ומגביר חדירות של כלי דם.

לויקוטריאנים מתחילים לפעול מאוחר יותר ופועלים למשך זמן ארוך. הם נחשבים למנציחי הדלקת, לאלה שמונעים מהדלקת להסתיים.

פרוסטגלנדינים עלולים לגרום להתכווצות של שרירים ולכאבים עוויתיים.

Platelet Activating Factor- PAF

פוספוליפיד הפועל כמתווך דלקת ומשפעל תאי דם לבנים. הוא מיוצר על ידי נויטרופילים, בזופילים, אאוזינופילים. מגביר צימות של טסיות דם. מגביר כמוטקסיס של איאוזינופילים, נויטרופילים ומונוציטים.

מרחיב יעיל של כלי דם, עלול לגרום לירידה חדה בלחץ הדם בעורקים. מגביר חדירות של כלי דם, וגורם ליציאת נוזלים אל מחוץ לכלי הדם.

Nuclear Factor kappa B – NF-kappaB

NF-kappa-B התגלה על ידי Dr. Ranjan Sen . הכינוי המלא שלו :

nuclear factor kappa-light chain- enhancer of activated B cells

זהו חלבון מורכב שמווסת שכפול של DNA. הוא מצוי כמעט בכל התאים האנימליים, ומעורב בתגובות של התאים לגירויים כגון, ציטוקינים, רדיקלים חופשיים, הקרנה של UV, LDL מחומצן ואנטיגנים של חיידקים או וירוסים. NF-kappaB ממלא תפקיד חשוב בוויסות של התגובה החיסונית לזיהום. השרשרות הקלות kappa הן מרכיבים הכרחיים באימונוגלובולינים. ויסות לא תקין של NF-kappa-B קשור לסרטן, מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, זיהום בדם, זיהומים ויראליים.

השפעה של NO תחמוצת חנקן ו-NOS–nitric oxide synthase

NO-nitric oxide מעורב בוויסות של לחץ הדם, הרפייה של שרירים חלקים, צימות של טסיות דם, העברת גירוים עצבים, אפופטוזיס תגובה חיסונית (1).

זמן מחצית החיים של NO ברקמות ביולוגיות הוא פחות מ-6 שניות (2), וזה מראה כמה חזקה הפעילות שלו (2). בבעלי חיים פועל NO כמולקולת איתות, הפועלת בהרבה רקמות ומעורבת בתהליכים רבים (2).

במערכות אנימליות נוצר NO על ידי האנזים NO synthase – NOS. אנזים זה קיים גם בצמחים (2). פעילות יתר של NOS עלולה לגרום לדלקות חריפות או כרוניות, מקומיות או סיסטמיות (1).

פעילות אנטי דלקתית של הצמח Evodia rutaecarpa

הפירות של ה- Evodia הם אחד המרכיבים בפורמולה סינית הנקראת Wu zhu yu Tang הפורמולה כוללת 4 צמחים:

פירות של Evodia rutaecarpa

קנה שורש של Zigiber officinalis

שורש של Panx ginseng

פירות של Ziziphus zuzuzba

המרכיבים העיקריים של ה-Evodia הם אלקלואידים dehydroevodiamine, evodiamine, rutaecarpine (1). הם מעכבים ייצור של פרוסטגנדינים PGE2 (1). מרכיבים אחרים של הצמח מעכבים ייצור של לויקוטריאנים (1).

הפורמולה מומלצת לטיפול במיגרנה.

Evodia הוא צמח השייך למשפחת הפיגמיים. יש לו פעילות אנטי מיקרוביאלית, נגד חיידקים גרם-חיוביים, גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, שהוא חיידק הגורם לזיהומים בדרכי השתן, הליקובקטר פילורי, שהוא חיידק שקשה לחסל אותו, נגד פטריית השמר Candida albicans, וכן נגד תולעים וטפילים חד-תאיים (1).

מקורות

1. Liao Jyh-Fei. Chiou WF. Shen YC. et al. Anti-inflammatory and anti-infectious effects of Evodia rutaecarpa (Wuzhuyu) and its major bioactive componenets. Chinese Med. 2011, 6: 1-13.

2. Misra AN. Misra M. and Singh R. Nitric oxide biochemistry, mode of action and signaling in plants. J. of Med. Plants Research , 2010, 4(25): 2729-2739.

חזרה לחנות

צמחים המגינים מפני הקרנות

צמחים המגינים מפני הקרנות - צמחי המרפא ממשפחת השפתניים עשירים במרכיבים נוגדי חמצון. מחקרים קליניים הוכיחו שהם מגינים מפני קרינה. הם מעכבים הרס

החשיפה לקרינה הולכת ועולה בשנים האחרונות. אנשים חשופים לקרינה של בדיקות הנעשות בבתי חולים, מצילומי שיניים, מפסולת של חומרים רדיואקטיביים, מתאונות המתרחשות בכורים אטומיים, וממכשירים שונים.
הקרינה עלולה לפגוע ביציבות של הכרומוזומים, לגרום לדלקות או להרס של רקמות (1). במקומות בהם התפזרה רמה גבוהה של קרינה רדיואקטיבית, כגון, בהירושימה ונגאסקי אחרי הפצצה האטומית שנזרקה עליהם, בצ'רנוביל אחרי הפיצוץ בכור האטומי ובפוקושימה ביפן אחרי רעידת האדמה והצונמי,היתה עלייה גדולה בתחלואה בסרטן.
ישנם צמחי מרפא שהוכח שהם מפחיתים את הנזק הנגרם כתוצאה מקרינה. נעשו מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם כדי לגלות צמחים נוספים המפחיתים נזק מקרינה, וכדי להבין כיצד הם פועלים (1).
צמחי המרפא ממשפחת השפתניים עשירים במרכיבים נוגדי חמצון. מחקרים קליניים הוכיחו שהם מגינים מפני קרינה (1). הם מעכבים הרס כתוצאה מחמצון, נוגדים דלקת ומחישים תיקון של DNA. חליטה של מליסה רפואית שנלקחה פעמיים ביום, במשך 30 יום, הגנה על עובדים של מרפאה רדיולוגית מחמצון ומהרס שלDNA (1).
מיצוי של מין יפני של מנתה, Mentha Canadensis syn. M. arvensis, במינון של 10 מ"ג לק"ג, הגן על עכברים מפני קרינה לטלית. ההשפעה המגנה נראתה גם בשמן הנדיף וגם במיצוי המימי של הצמח.
לא נערכו מחקרים על בני אדם עם צמחים ממשפחת השפתניים כנוגדי קרינה. אלה הם צמחים זמינים, בטוחים לשימוש, קל לגדל אותם והם אינם יקרים. החוקרים ממליצים ללמוד את השפעת הצמחים האלה על בני אדם, ולהכניס אותם לשימוש גם כמגינים מפני קרינה.
הם מצויים בשימוש מסורתי בארצות רבות מאז אלפי שנים, וככל שחוקרים אותם מגלים השפעות נוספות חשובות לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית.
האדפטוגנים הם צמחים בעלי פעילות מאזנת, המגינה מפני מצבים של סטרס.
הג'ינסנג האסיאתי, Panax ginseng הראה במחקר שנעשה בסין, השפעה מגינה על חולים בסרטן בגרון מפני הקרנה שניתנה כטיפול במחלה.
בקוריאה הראו ששימוש בג'ינסנג אסיאתי הפחית נזק אצל נשים שקבלו טיפול בהקרנה במקרים של סרטן בצוואר הרחם.
מיצוי מימי של ג'ינסנג הפחית נשירת שיער אצל עכברים מוקרנים, והחיש את צמיחתו לאחר הפסקת ההקרנות.
במחקר אחר הראו שהפוליסכרידים של הג'ינסנג האסיאתי הגנו על המעי הדק של עכברים מוקרנים. במחקר in vitro הראו הגנה על מוח העצם.
מחקרים מעטים נערכו עם הג'ינסנג האמריקאי, Panax quinquefolium וגם הוא הראה השפעה מגינה מפני נזקים של קרינה.
Angelica sinenesis בשילוב עם Astragalus membranaceus סייעו לשיקום של מוח העצם אצל עכברים מוקרנים.
אליטרוקוקוס מנע הרס של מוח עצם כשניתן לעכברים כטיפול קודם להקרנה במחקר שנעשה ברוסיה.
אליטרוקוקוס הפחית נזק אצל נשים חולות בסרטן השד שקבלו טיפול בכימותירפיה והקרנות.
צמחים נוספים המדווחים כמגינים מפני הקרנות הם אובליפיחה, Hippophae rhamnoides
ומינים של אלוי. הראו שג'ל מאלויורה מפחית נזק חמצוני של קרינה, ומקטין את הנזק לעור. לפוליסכרידים של אלויורה יש השפעה מחזקת של מערכת החיסון.
מיצוי מפירות של אובליפיחה שהוזרק לפריטונאום של עכברים שהוקרנו במינון גבוה מאד של קרינה, גרם להישרדות של 82% מהם, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה מתו כל העכברים.
פירות של אובליפיחה שניתנים כמזון, ביחד עם שמן אובליפיחה מומלצים על ידי חוקרים לאנשים החשופים לקרינה במקום עבודתם. החוקרים ממליצים על הפירות והשמן של אובליפיחה כעל מזון בטוח המגן מפני הקרינה.
ברפואת האיורודה ממליצים על צמחים נוספים כהגנה מפני קרינה.
החוקרים ממליצים לאנשים העוברים טיפולי הקרנות, לאלה העובדים במקומות שיש בהם קרינה גבוהה, ולכל מי שבא במגע קרוב עם הקרנות, ללמוד להשתמש בצמחים המגינים בפני קרינה (1).

מקורות

Yarnell E. Abascal K. Botanical medicines and ionizing radiation: Part 1-radioprotective herbs. Altern. Complement Ther. December 2011, 17 (6): 313-318.

חזרה לחנות

שמרי בירה כמגינים על הלב

שמרי בירה כמגינים על הלב - נעשה מחקר על 25 מטופלים שסבלו מכאבי שהתפתחו בעקבות טיפול עם סטטינים. לאחר הפסקת הטיפול נתנו להם שמרי אורז, שגרמו

שמרי בירה כמגינים על הלב

Xue zhi kang הוא מיצוי של שמרי אורז אדומים, שמשמשים בסין כתרופה בעלת השפעות חיוביות על הלב (1). זהו מוצר מותסס של אורז שעליו גידלו שמרים אדומים Monascus purpureus. בסין השתמשו בו במשך מאות שנים כממריץ זרימה של דם (1). כמו כן משתמשים בו להכנת יין מאורז.
בשנת 1999 התחילו להתפסם עבודות על שמרי בירה כתוסף מזון, שנעשו על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה (2). הן הראו ששמרי האורז סייעו להורדת רמת שומנים בדם, והם יכולים למנוע מחלת לב שונות.
שמרי האורז מכילים סטטינים אחדים, ביניהם lovastatin. הסטטינים מעכבים את האנזים
3-hydroxy-3-methylglutaryl coenzyme A (HMG-CoA) reductase, שקשור לייצור של כולסטרול בכבד. הראו שהסטטינים מסייעים להורדת שומנים בכבד, מורידים רמת כולסטרול, מגבירים פעילות של תאי אנדותל, מפחיתים רמה של פיברינוגן בסרום ומפחיתים קרישה (3,4).
תופעות הלוואי שלהם עלולות להיות קשות. הם עלולים לגרום לנזק בכבד, לכאבי שרירים, לירידה ברמה של ייצור ההורמונים של התירואיד, ולהגברת חולשת שרירים (1).
שמרי האורז מכילים 14 monacolins שמעכבים HMG-CoA reductase. בנוסף הם מכילים סטרולים, איזופלבונואידים, גליצרידים וחומצות חד בלתי רוויות (5). ההשפעה שלהם על ריכוז הכולסטרול אינה יכולה מוסברת רק על ידי נוכחות הסטטינים, אלא על ידי פעילות משולבת של הסטטינים עם מרכיבים נוספים המצויים בהם.
הפעילות של הסטטינים על ביוסינתיזה של כולסטרול איננה ספציפית. הם מעכבים חומרים נוספים, כון איזופרנואידים לא סטרוליים, כולל קואנזים Q10 (1), שהוא משתתף בהגנה על קרומי התאים, ופעיל כאנטי אוקסידנט יעיל, המונע נזק ל-DNA, לחלבונים ושומנים (6).
הפעילות של קואנזים Q10 מעכבת או מונעת התפתחות של מחלות לב ומחלות ניווניות.
אצל כמה מהאנשים הלוקחים סטטינים, נגרמת חולשת השרירים מירידה ביעילות מסלול הנשימה התבטאת בייצור מופחת של אנרגיה מחמצון הגלוקוז. שילוב של קואנזים Q10 ביחד עם טיפול בסטטינים יכל לסייע למניעת הפגיעה בייצור האנרגיה (7).

אופן השימוש ומינון
המינון המומלץ הוא 1.200-4.800 מ"ג ליום. המינון הנמוך מספיק לחלק גדול מהמטופלים. המינון הגבוה יכל להתאים לאנשים שרמת הליפידים שלהם גבוהה, ואינה יורדת עם המינון הנמוך, או עם תכשירים נוספים שהם התנסו בהם (1).
הסטטינים המצויים בשמרי האורז רגישים לאור ולחום. חשוב לשמור אותם במקום קריר ומוגן מאור (1). רצוי לקחת בנוסף 50 מ"ג ליום של קואנזים Q10.
ריכוז monacolin K בשמרי האורז קטן בהרבה מהמינון היומי של lovastatin. ריכוז הסטטין בשמרי האורז הוא 0.2% מהמוצר. במינון יומי של 1.200 מ"ג של שמרי אורז יהיה ריכוז הסטטין 2.4 מ"ג. במינון גבוה של 4.800 מ"ג יהיה ריכוז הסטטין 9.2 מ"ג.
ריכוז הסטטינים הניתן לטיפול הוא 20-40 מ"ג ליום.

תופעות לוואי של שמרי אורז
בסיכום של שימוש בשמרי אורז ב-20 השנים האחרונות נראה השימוש בטוח יותר מאשר בסטטינים כתרופה.
יש דיווח יחיד על דלקת כבד חריפה כתוצאה משימוש במוצר שהכיל שמרי אורז וגוגולו (8).
אשה בת 63 השתמשה ב- lovastatin כדי להוריד רמת כולסטרול בדם. לאחר שהכבד שלה נפגע, היא התחילה להשתמש במוצר שהכיל גוגולוסטרול ושמרי אורז. לאחר 6 חודשים התפתחה אצלה דלקת כבד חריפה, שנעלמה לאחר שהיא הפסיקה להשתמש בתכשיר. הכבד חזר לתפקוד נורמלי (8).
בכמה מוצרים של שמרי אורז מצאו citrinin שעלול לפגוע בכליות.

Gordon שלח לבדיקה 12 מוצרים של שמרי אורז שנמכרו בשוק. מצאו citrinin בשליש מהם (5).

תוצאות מחקרים על שימוש בשמרי אורז להורדת שומנים

במחקר אחד קבלו אנשים עם רמה גבוהה של טריגליצרידים וכוסטרול 1.800 מ"ג של שמרי אורז פעמיים ביום. אחרי 2 שבועות מצאו אצלם ירידה של 43mg/dL של LDL (9).
אותם החוקרים נתנו 2400 מ"ג של שמרי אורז פעמיים ביום במשך 12 שבועות, ולקבצה נוספת. הם בדקו את השפעתם מול 20 מ"ג של lovastatin . רמת LDL ירדה ב-30% בקבוצה של שמרי האורז וב-27% בקבוצה של הסטטינים (10).
נעשה מחקר על 25 מטופלים שסבלו מכאבים ומהפרעות במערכת העיכול שהתפתחו בעקבות טיפול עם סטטינים. לאחר הפסקת הטיפול נתנו להם שמרי אורז, שגרמו לירידה של רמת LDL ב-21% ללא תופעות לוואי שליליות (11).
כ-10-15% מהמשתמשים בסטינים מפתחים כאבים וחולשה של השרירים.
לסיכום, שמרי האורז, יחד עם פעילות גופנית נסבלים היטב על ידי רוב המטופלים. ניתן להעזר בהם כדי להוריד רמה של שומנים בדם (1).
מקורות

1. Traub M. Red Yeast Rice for Cardioprotection. Natural Medicine Journal, 06 March. 2012.
2. Heber D. Yip I. Ashley JM. et al. Cholesterol lowering effects of a proprietary Chinese red-yeast-rice dietary supplement. Am. J. Clin. Nutr. 1999, 69: 231-238.
3. Shiomi M. Ito T. Tsukada T. et al. Reduction of serum cholesterol levels alters lesional composition of atherosclerotic plaques. Effect of pravastatin sodium on athrosclerosis in mature WHHL rabbits. Atherioscler. Thromb. Vasc. Biol. 1995, 15: 1938-1944.
4. Vaughan C. Murphy MB. Bucidey BM. Statins do more than just lower cholesterol. Lancet 1996, 348: 1079-1082.
5. Gordon RY. Cooperman T. Obermeyer W. et al. Market variability of monacolin levels in commercial red yeast rice products: buyer bew arel Arvh. Intern. Med. 2010, 170: 1722-1727.
6. Deichmann R. Lavie C. Andrews S. Coenzyme Q10 and statin-induced mitochondrial dysfunction. Ochsner J. 2010, Spring 10: 16-21.
7. Bliznakov EG. Wilkins DJ. Biochemical and clinical consequences of inhibiting coenzyme Q10 biosynthesis by lipid-lowering HMG-coA reductase inhibitors (statins): a critical overview. Adv. Ther. 1998, 15: 218-228.
8. Grieco A. Mele L. Porrpili M. et al. Acute hepatitis caused by a natural lipid-lowering product: when "alternative' medicine is no "alternative" at all. J. Hepatol. 2009, 50: 1273-1277.
9. Becker DL. Gordon RY. Halbert SC. et al. Red yeast rice for dyslipidemia in statin-intolerent patients: a randomized trial. Ann Intern. Med. 2009, 150: 830-839.
10. Halbert SC. French B. Gordon RY. et al. Tolerability of red yeast rice (2.400 mg twice daily) versus pravastatin (20 mg twice daily) in patients with previous statin intolerance. Am. J. Cadiol. 2010, 15: 198-204.
11. Venero CV. Venero JV. Wortham DC. et al. Lipid lowering efficacy of red yeast rice in a populaton intolerant to statins. Am. J. Cardio. 2010, 105: 664-666.

חזרה לחנות

השפעת הצמחים האדפטוגנים על מערכת העצבים המרכזית

אדפטוגנים מערכת עצבים מרכזית - ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים

הקדמה
העבודות הראשונות על Schisandra chinensis כצמח ממריץ ומחזק נכתבו ברוסיה (1,2). העניין בצמח התעורר בעקבות מחקרים אתנופרמקולוגיים שנערכו באזורים מרוחקים במזרח רוסיה. גילו שציידים בני שבטים שחיו באזורים אלה נהגו להשתמש בפירות ובזרעים של השיזנדרה כדי להפחית רעב, צמא ועייפות, וכדי לשפר ראיית לילה (3).
בשנים 1950-60 התגבר החיפוש אחרי צמחים שיסייעו להגביר את כושר ההישרדות בסביבה עויינת, Lazarev הציע את המונח אדפטוגן לצמחים שמגבירים עמידות בלתי ספציפית במצבים של סטרס (4).
בסוף שנות ה-60 הגדיר Brekhman את האדפטוגנים כמרכיבים המגבירים עמידות לגורמי סטרס פיסיקליים, כימיים, ביולוגיים. הם מחזירים את האדם לאיזון ללא תלות בגורם הפתולוגי שהשפיע עליו (5).
המחקר על האדפטוגנים התפתח ברוסיה, מתוך מטרה למצוא מרכיבים ותרופות המסייעים לאדם לשרוד במצב של סטרס ממושך, תוך שמירה על הכושר הפיזי והקוגנטיבי, הריכוז וכושר העבודה (1). עד 1982 פורסמו 1009 עבודות מחקר על צמחים אדפטוגנים. מחקרים רבים עסקו במיצויים שונים של אליטרוקוקוס (1).

המחקר על צמחים אדפטוגנים בימינו עוסק ב-4 תחומים עיקריים:
1. בידוד ולימוד של מרכיבים פעילים בצמחים האדפטוגנים
2. לימוד מנגנון הפעולה של הגנה בפני סטרס ברמה תאית ומולקולרית
3. ניסויים קליניים וניסויים עם חיות שמטרתם להוכיח את יעילות ובטיחות הצמחים
4. פיתוח של תכשירים צמחיים בעלי פעילות מוכחת.

השפעות פיזיולוגיות של אדפטוגנים לפי מחקרים במבחנה ועל חיות (1)

מעודדים וממריצים את מערכת העצבים המרכזית
מגבירים את הכושר הקוגנטיבי
בעלי השפעה מאזנת ומגינה על מערכת העצבים, הלב, הכבד ומערכת העיכול
נוגדי חמצון, מגינים בפני קרינה
מונעים עלייה ברמת סוכר בדם
נוגדי דלקת ואלרגיה
נוגדי דכאון וחרדה

פעילות פיזיולוגית שהוכחה על ידי מחקרים קליניים (1)

פועלים על המערכת הנוירו-אנדוקרינית
מפחיתים עייפות פיזית, מאפשרים להמשיך להיות פעיל במצב של עייפות
מפחיתים עייפות מנטלית, מסייעים לשמור על ריכוז ושיקול דעת
מפחיתים עייפות כרונית הנגרמת כתוצאה מסטרס
מפחיתים מצבי דכאון
מאזנים פעילות של מערכת החיסון

מרכיבים פעילים:

באופן כללי המרכיבים של צמחים אדפטוגנים הם או תרכובות של פנולים מורכבים או של ספונינים טריטרפניים או ספונינים סטרואידיים (1).
המרכיבים הפנוליים כוללים פניל-פרופנואידים ונגזרות של פניל-אתן בדומה ל-salidrosin או rosavin המצויים ברודיולה וכן lignans כמו eleutherosid E ו- schisandrin B (6).
הם דומים במבנה שלהם לקטכולאמינים, מוליכים עצביים הקשורים להפעלה של מערכת הסטרס בשלבים הראשונים של תגובה למצבי סטרס (1).
הספונינים הטריטרפנואידים, כגון cucurbitacin R מהצמח Bryonia alba, ג'ינסנואידים מהג'ינסנג האסיאתי והג'ינסנג האמריקאי, eleutheroside A מאליטרוקוקוס, דומים במבנה שלהם לקורטיקוסטרואידים שפועלים כהורמונים של סטרס, המעורבים בהגנה על הפסקת הפעולה של מערכת הסטרס (7).

מנגנון מלקולרי של פעילות האדפטוגנים

פעילות על הציר היפותלאמוס- היפופיזה- אדרנל, כולל פעילות על קולטנים לקורטיזול ולגלוקו-קורטיקואידים (8)
מגבירים שחרור של בטא- אנדורפינים (9).
מחישים ייצור של ATP ומונעים אחסון שלו ובכך גורמים להגברה של שחרור אנרגיה, ולהשפעה של האדפטוגנים כמפחיתי עייפות וכמגבירים של הכושר הפיזי (10).
מחקר שפורסם בשנת 2008 מראה שאליטרוקוקוס, רודיולה ושיזנדרה מגינים על תאי עצב במוח מפני הרס. יתכן שהם משפיעים על מנגנונים הגורמים לניוון של תאי עצב כמו במקרים של מחלת פרקינסון (11).

מחקרים קליניים

נעשו מחקרים קליניים רבים שהראו שהתכונות הפיזיולוגיות העיקריות של האדפטוגנים, הירידה בסטרס ועידוד של מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית, משותפות לכל הצמחים שנבדקו. נערכו מחקרים קליניים רבים עם משתתפים בריאים וחולים. הצמחים ניתנו בצורות שונות , כחליטות, טינקטורות, קפסולות, מיצויים מרוכזים וגם מרכיבים מנוקים מבודדים.
רוב המחקרים לא נעשו לפי הכללים הנדרשים במחקר מסודר.
נבדקו אלפי אנשים בריאים בתנאים נורמליים ובמצבי עקה, כגון, רעש חזק, טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאד, נשיאת משא כבד, עבודה פיזית קשה, מטפסי הרים, עובדים בבתי חרושת בשיטת הסרט הנע ועוד (1).
רוב המחקרים מדווחים על שיפור במצב הנבדקים כשלקחו מיצויים של אדפטוגנים שונים.
החולים שנבדקו היו חולי סרטן, סכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, ברונכיט כרוני, הפרעות בשינה ועוד. שיפור מסוים התקבל גם אצל החולים. לא היו תופעות לוואי שליליות ולא התפתחה סבילות במשך הזמן.
התוצאות המשכנעות ביותר התקבלו בניסויים שבדקו השפעה של הצמחים על תאי העצב.
הוכחה פעילות של הצמחים האדפטוגנים כמגינים של תאי עצב, כמגבירים את הכושר הקוגנטיבי, את כושר הריכוז והחשיבה, וכן כנוגדי עייפות וכמגבירים את כושר העבודה.

Rhodiola rosea

סיכום מימצאים של מחקרים קליניים:

פעילות כללית נמרצת יותר
התייעלות אינטלאקטואלית ופיזית
מועיל לאנשים בריאים במצב של עייפות
מסייע לשיקום של אנשים אחרי מצב של תשישות
מסייע להחלמה אחרי מחלה זיהומית
מומלץ שימוש פרופילקטי ברודיולה כשבוע לפני שעומדים לעבור מצב של מאמץ פיזי או מנטלי רב. להמשיך להשתמש בצמח לאורך כל התקופה המאומצת.
מומלץ כסיוע לשיקום והרגעה אחרי תקופה ארוכה מאמץ פיזי ומנטלי
מומלץ במקרים של אין אונות אצל גברים
במקרים של טיפולים פסיכיאטריים מומלץ השימוש ברודיולה כדי להפחית תופעות לוואי שליליות של התרופות.
תופעות הלוואי של הטיפול ברודיולה היו נדירות. במקרים מועטים היו כאבי ראש, נדודי שינה, התרגשות יתר וחוסר שקט (1).

להזמנת רודיולה

Schisandra chinensis

סיכום ממצאים של מחקרים קליניים

ניתן להשתמש בשיסנדרה בטיפול פסיכיאטרי, כסיוע נגד מצב של תשישות דכאונית, באופן בלתי תלוי מהמחלה.
מיצויים משיזנדרה מפחיתים עייפות, מסייעים לשיפור מצב הרוח והתיאבון, מומלצים לאדם בריא במצבים של עייפות.
ניתן להשתמש בשיזנדרה במצב של פסיכוזה מבלי לחשוש לתופעות לוואי קשות
הוכחה השפעה מרפאה של שיזנדרה במקרים של תשישות ודכאון
צירוף של שיסנדרה עם תרופות מרגיעות במקרים של דכאון מסייע להפחתת תופעות הלוואי של התרופות, ומאפשר להן לפעול באופן אופטימלי (1).

להזמנת שיסנדרה

סיכום כללי של המחקרים הקליניים והמחקרים in vitro

המחקרים שנעשו בשנים האחרונות על צמחים אדפטוגנים נותנים בסיס רציונלי להשפעות שלהם ברמה המולקולרית.
ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים לציר של ההיפולאמוס- היפופיזה – אדרנל, וכן על ידי וויסות של מתווכים הקשורים לתגובה לסטרס, כגון קורטיזול, nitric oxide ואחרים.
ניתן להתייחס אל האדפטוגנים כמפחיתי עייפות, מגבירי ריכוז, התמדה, כוח סבל במקרים של עייפות, חולשה וירידה בכושר הגופני והשכלי
מפחיתים סטרס הקשור למערכת הנוירו-אנדוקרינית.
הצמחים האדפטוגנים יכולים להועיל במקרים של מחלות הקשורות להזדקנות, כגון, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ומחלות של הלב וכלי הדם. שימוש באדפטוגנים במהלך השנים מסייע לשמור את הבריאות הפיזית והנפשית ומונע ירידה באיכות החים.

מקורות

1. Panossian A. and Wikman G. Effects of Adaptoges on the Central Nervous System and the Molecular Mechanisms Associated witj Their Stress- Protective Activity. Pharmaceuticals 2010, 3: 188-224.
2. Zhestyanikov VD. Some data on the effect of the Dar East Schizandra on the CNS, Scientific Papers of 3rd Year Students of the naval Medical School, 1945, 19: 30-33.
3. Fil'kin AM. About Schizandra chinensis (historicalliterary information). Aptechn. Delo 1952, 2;46-48.
4. Lazarev NV. General and specific in action of pharmacological agents. Farmacol. Toxicol. 1958, 21:81-86.
5. Brekhman II. Dardymov IV. New substances of plant origin which increase nonspecific resistance. Ann. Rev. Pharmacol. 1968, 8: 419-430.
6. Chen N. Chiu PY. Ko KM. Schizandrin B enhances cerebral mitochondrial antioxidant status and structural integrity, and protects against cerebral ischemia/reperfusion injury in rats. Biol. Pharm. Bull. 2008, 31, 1387: 1391.
7. Chrousos GP. Gold PW. The concept of stress system disorders; Overview of behavioral and physical homeostasis. JAMA 1992, 267: 1244-1252.
8. Oanossian A. Hambarsumyan M. Hovanissian et al. The Adaptogen Rhodiola and Schizandra Modify the Response to Immbilization Stress in Rabbits by Suppressing the Increase of Phosphorylated Stress-activated Protein Kinase, Nitric Oxide and Cortisol. Drug Targets Insifhts 2007, 1: 39-54.
9. Maslov LN. Lishmanov IuB. Naumova TV. Et al. Do endogenous ligands of eripheral mu-and deltaopiate receptors mediate anti-arrhythmic and cardioprotective effects of Rhodiola rosea extracr? Bull. Ekso, Biol. Med 1997, 124: 1511-153.
10. Abidov M. Crendal F. Grachev S. et al. Effect of extract s from Rhodiola rosea and Rhodiola crenulata (Crassulaceae) roors on ATP content in mitochondria of skeletal muscles. Bull. Exp, Biol. Med, 2003, 136:585-587.
Bocharov EV. Kucherianu VG. Bochrova OA et al. Neuroprotective features of phytoadaptogens. Vestin Ross. Akad. Med. Nauk 2008, 4:47-50.

לחזרה לחנות

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

צמחי מרפא לפרקינסון- בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון הוגדרה לראשונה על ידי רופא אנגלי, ג'יימס פרקינסון, בשנת 1817. זוהי המחלה הידועה והנפוצה ביותר מבין מחלות העצבים.
המחלה מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 50, אבל יש מקרים שהיא מופיעה בגיל צעיר יותר.
הסיכון למחלה הולך ועולה עם הגיל. מעריכים שאחרי גיל 50 מופיעה המחלה אצל אחד מאלף אנשים באוכלוסיה, אחרי גיל 60 אצל אחד מ-200 ואחרי גיל 70 אצל אחד מ-100.
אזור קטן במוח, הנקרא החומר השחור, substania nigra, מתחיל להתנוון.
החומר השחור הוא גרעין בזאלי הממוקם בעומק המוח הגדול, מתחת לקליפת המוח. הגרעינים הבזאליים משמשים כיחידה תיפקודית שפועלת במסגרת המערכת המוטורית, ומסייעת לאיזורים המוטוריים בקליפת המוח להוציא לפועל תנועות רצוניות של השרירים. הוא מכונה החומר השחור בגלל הריכוז הגבוה של מלנין, שהוא תוצר לוואי בייצור דופמין. תאי העצב בחומר השחור מייצרים דופמין שהוא אחד מהמוליכים העצביים האחראים לבקרת התנועה במוח. המוליך השני האחראי לבקרת התנועה במוח הוא אצטילכולין.
מסיבה בלתי ידועה נהרסים תאי עצב בחומר השחור, ויש ירידה בייצור הדופמין. המחסור בדופמין מביא לחוסר איזון עם אצטילכולין שנעשה דומיננטי, וגורם לרעד, נוקשות של שרירים, האטה בתנועות וקושי בהליכה.
המחלה מתקדמת בהדרגה ואין כיום ידע איך לעצור אותה. עלולים להופיע סימנים נוספים, כגון, ירידה בזכרון, הפרעות בדיבור, עצירות, הפרעות בשינה, חרדות, הזעה מוגברת.
המחלה מתפתחת באיטיות, והירידה באיכות החיים היא הדרגתית. הטיפולים המוצעים על ידי הרפואה הקונבנציונלית ובשיטות השונות של הרפואה המשלימה, מטפלים בעיקר בסימפטומים של מחלת פרקינסון. מטרתם לסייע לחולה, למנוע ככל האפשר פגיעה בתפקוד שלו ולשפר את איכות חייו.

טיפול בפרקינסון באמצעות צמחי מרפא ותוספי מזון

שימוש בצמחים ומזון נוגדי חמצון
תאי העצב רגישים מאד לחמצון. בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח מפני הרס, מעכבים ירידה בפעילות המוח, באיבוד הזכרון, והם מסייעים לשיפור הריכוז וכושר הלימוד.
אין הוכחה שתאי העצב בחומר השחור נפגעו מחמצון-יתר, אבל יש חשיבות רבה לשימוש בנוגדי חמצון כדי להאיט ולעכב את הנזק שנגרם להם.
לאחרונה פורסמה עבודה שהראתה ששימוש בפלבונואידים מפחית את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון (2). החוקרים הראו שאצל אנשים שהרבו להשתמש בפלבונואידים מפירות יער, יין אדום, תה, תפוחי עץ וירקות, היה הסיכון לחלות בפרקינסון קטן ב-40% מאשר אצל אלה שהמעיטו באכילת מזון המכיל פלבונואידים (2).
שימוש במזון המכיל קבוצות שונות של פנולים, ובמיוחד אנתוציאנינים, קרוטנואידים, מזון המכיל גלוטתיון, או מסייע לייצור גלוטתיון מסייע למנוע או לעכב את התקדמות המחלה, והופעת הסימפטומים המישניים (1).
רוב הפנולים והקרוטנואידים אינם נהרסים בהרתחה או בבישול קצר. רק בישול ממושך הורס אותם. ניתן לאכול אותם במרק ירקות, במרק פירות, בלפתנים, ובכל צורה שתהיה נעימה ונוחה למטופל.
הקרוטנואידים יציבים לחום יותר מהפלבונואידים. הם מצויים בפירות וירקות כתומים וצהובים וכן בעלים בעלי צבע ירוק כהה.
רצוי להפחית באכילת מאכלי חלב. הראו קשר בין אכילה של מוצרי חלב רבים והתקדמות מהירה של המחלה (1).

צמחים מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
ניתן להשתמש בצמחים בצרוף עם תרופות קונבנציונליות. עדיף במקרים אלה לבדוק השפעה של כל צמח בנפרד, ולהתחיל במינון נמוך כדי ללמוד איך השילוב ביניהם משפיע באופן אישי על כל מטופל.
1. Mucuna pruriens:
צמח חשוב במיוחד במקרים של מחלת פרקינסון. בהודו משתמשים בצמח במשך מאות שנים. הצמח שייך למשפחת הקטניות. משתמשים בזרעים, שהם נוגדי חמצון יעילים, ובנוסף הם מכילים levdopa, שהוא פקורסור ישיר של דופמין.
2. Withania somnifera:
צמח אדפטוגן, ממשפחת הסולניים. גדל בר בארץ. שימוש רפואי נעשה בעיקר בשורש. הצמח מפחית סטרס, אנטי אוקסידנט, אנטי דלקתי, משפר כושר קוגנטיבי, מגביר מהירות החשיבה ושיקול הדעת (3). נחשב לצמח המרגיע מבין האדפטוגנים.
3. Ginkgo biloba:
עץ גדול שמוצאו מסין. משתמשים בעלים. מצוי בשוק מיצוי יבש מכויל EGb 761 ומיצוי חצי סינתטי BN 52063. חלק מהמחקרים נעשו על העלים, ואחרים עלהמיצויים המכוילים.שימוש רפואי נעשה בעלים שמכילים קבוצות של פלבונואידים וטרפנים.
הגינקו פועל על כלי דם ומשפר זרימת דם לכל חלקי הגוף, כולל למוח. הוא אנטי אוקסידנט פעיל מאד, מנטרל רדיקלים חופשיים, מגיע אל המוח ומגן על תאי עצב.
מונע ירידה בפעילות של המוח, מונע איבוד זכרון, משפר את הזכרון ואת הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים אחדים מראים שהוא עוצר מחלת אלצהיימר בשלבים הראשונים.
הגינקו מגביר ספיגת גלוקוז וחמצן על ידי תאי המוח (4).
4. Bacopa monnier:
צמח הגדל בארצות חמות, משתייך למשפחת הלועניתיים. צמח חשוב מאד ברפואת האיורודה . מחקרים הראו שהצמח הוא נוגד חמצון, נוגד חרדה, משפר זרימת דם אל המוח, משפר כושר לימוד וריכוז, משפיע על מתווכים עצביים (5).
5. Curcma longa.

צמחים בני משפחת השפתניים הפועלים על המוח:
Salvia officinalis
Rosmarinus officinalis
Ballota nigra
Melissa officinalis
Scutellaria lateriflora

המרוה והרוזמרין היו ידועים ברפואה המסורתית כמגבירי זכרון ומשפרי הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות מוכיחים שהם צמחים נוגדי חמצון המגינים על תאי המוח, ומונעים מחלות ניווניות של המוח.
מליסה רפואית, בלוטה שחורה וסקוטלריה הם צמחים מרגיעים, נוגדי דכאון, מגבירים פעילות של המוליך העצבי GABA ומסייעים לשינה.

תוספי מזון מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
1. Alpha lipoic acid חומצה שומנית נוגדת חימצון המסייעת לייצר גלוטתיון (6). מומלץ לקחת 10-50 מ"ג עם ארוחת הבוקר שלוש פעמים בשבוע (1).

2. ויטמין E
פעילמאד כאנטי אוקסידנט בפאזה השומנית. מומלץ לקחת 30-100 יחידות יחד עם הארוחה 3-4 פעמים בשבוע.
מזון עשיר בויטמין E מגן מפני מחלת פרקינסון.
מזון עשיר בויטמין E כולל אגוז מלך, נבט חיטה, קליפות שלזרעי דגניים, עלים ירוקים.

3. ויטמין C
אנטי אוקסידנט בפאזה המימית. מנטרל רדיקלים חופשיים. ניתן לקחת ממנו 100-300 מ"ג פעמים עד פעמיים ביום. ויטמין C מסייע לייצור L-dopa מטירוזין (1).

4. Quercetin
הוא פלבונואיד נפוץ בצמחים. הוא מצוי בחלקים השונים של הצמח, בעלים, בפירות, בזרעים ובשורש. הקורצטין נפוץ מאד בצמחים כגליקזיד עם סוכרים שונים.
הקורצטין הוא אנטי אוקסידנט פעיל.
מזון עשיר בקורצטין: תה ירוק ושחור, תפוחי עץ (בעיקר הקליפה), בצל במיוחד בצל אדום, ענבים אדומים, ברוקולי, חמוציות, פטל ועוד.

5. מיצוי מזרעי ענבים ופירות יער
המרכיבים הפעילים הם פרואנתוציאנינים. מיצוי מזרעי ענבים מצוי בשוק כמיצוי מרוכז.
פירות היער מכילים אנתוציאנינים ופרואנתוציאנינים. הם מומלצים במקרים של מחלת פרקינסון כדי למנוע ניוון של תאי מוח ושל רקמות אחרות.
תכונות פיזיולוגיות: נוגדי חמצון. מסיייעים להגנה מפני נזקים שהרדיקלים החופשיים עלולים לגרום לתאים ולרקמות.
מעכבים אנזימים, כגון, קולגנאז, אלסטאז, היילורונידאז, ובכך מונעים נזק לקולגן שהוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף.
מחזקים את מבני הקולגן של העור, כלי הדם, הגידים והסחוסים.
מעכבים שחרור של היסטמין ופעילים כנוגדי אלרגיה.
מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים מחומצה ארכידונית, נוגדי דלקת.
מחזקים כלי דם נימיים, ממריצים את זרימת הדם ההיקפית, מסייעים לשיפור הראייה.

שימוש בפרקורסור של דופמין:
הטיפול העיקרי במחלת פרקינסון הוא מתן של פרקורסור של דופמין שעובר את המחסום דם-מוח. הפרקורסר הישיר של דופמין הוא L-dopa

L-DOPA
L-dopa, L-3,4-dihydroxyphenylalanine מיוצר בגוף האדם מהחומצה האמינית טירוזין, והוא הפרקורסור הישיר של המוליכים העצביים דופמין, אפינפרין (אדרנלין) ונור-אפינפרין, הידועים כקטכול אמינים. הוא מסונתז ונמכר כ-levdopa, ומשמש בעיקר לטיפול בחולי פרקינסון. דופמין אינו עובר את המחסום דם-מוח, בעוד ש-L-דופה עובר אותו והופך לדופמין במוח על ידי האנזים aromatic L-amino acid decarboxylase. הקו-פקטור לריאקציה זו הוא ויטמין B6, והוא דרוש כדי לבצע אותה.
L-דופה הופך לדופמין גם במערכת העצבים ההיקפית. נוצר מצב של היפר דופמינרגיה שגורם לתופעות לוואי שליליות של הטיפול ב-L דופה. כדי למנוע תופעות אלה נותנים ביחד עם L-דופה מעכב של Dopa-secarboxylaseבמערכת העצבים ההיקפית, לדוגמא, carbidopa. אם נותנים פירידוקסין בלי carbidopa, מתקבל ייצור מוגבר של דופמין במערכת העצבים ההיקפית, הגורם לשלילת ההשפעות החיוביות של הטיפול במערכת העצבים המרכזית.
L-pheny alanine, L-tyrosine, L-dopa מהווים שלושתם פרקורסורים לפיגמנט מלנין.
תופעות לוואי של L-דופה עלולות להיות:
ירידה בלחץ הדם, במיוחד במינון גבוה, פגיעה בקצב הלב, בחילה, דימום במערכת העיכול, נשירת שיער, חוסר התמצאות, בלבול, חרדה, נדודי שינה, ישנוניות (7).
L-דופה מצוי בצמח Mucuna pruriens וניתן להשתמש בו במקרים של מחלת פרקינסון.

הארכת פעילות של דופמין:
האנזים Monoamine oxidase (MAO) מפסיק את פעילות הדופמין. עיכוב של אנזים זה יביא להארכת פעילות הדופמין, וזה יכל להועיל לחולים במחלת פרקינסון.
יש כמה תרופות המעכבות MAO. הSelegiline הוא הפעיל והנפוץ יותר בשימוש. המינון הוא 5 מ"ג ליום.

מקורות

1. Sahelian R. Parkinson's Disease herbs vitamins and supplements- natural and alternative treatment, diet, food and home remedy. http://www. Raysahelian.com/parknson.html
2. Gao x. Cassidy A. Schwarzs C. et al. Habitual intake of dietary flavonoids and risk of Parkinson disease. Neurology 2012; 10
3. Monograph, Withania somnifera, Review of the Therapeutic Effects of Ashwaganda (Withania somnifera). Altern. Med. Rev. 2004, 9:211-214.
4. Sahelian R. Neuroprotective effect of Ginkgo biloba L. extract in a rat model of Parkinson disease. Phytother. Res. 2004.
5. Russo A. Borreli F. Bacopa monnieri, a reputed nootropic plant. An overview, Phytomedicine 2005, 12(4): 305-317.
6. Sahelian R. Combined R-alpha-lipoic acid and acetyl-L-carntine exerts efficient preventative effects in a cellular modek of Parkinson's disease. J. Cell. Mol. Med. 2008.
7. Merims D. Giladi N. Dopamine dysregulation syndrome, addiction and behavioral changes in Parkinson's disease. Parknsonian Relat. Disord. 2008, 14: 273-280.

חזרה לחנות

אנדופיטים כמקור להכנת תכשירים רפואיים

אנדופיטים - האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית

האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית (1). האנדופיט אינו מזיק לפונדקאי שלו, וברוב המקרים הוא עוזר לו ומגן עליו, באמצעות המרכיבים הרבים שהוא מייצר. מרכיבים אלה, אחרי שמבודדים אותם ולומדים להכיר אותם, הם מקור להכנת תכשירים לחקלאות, לתעשיה ולרפואה (1).
כל צמח עלול להיות פונדקאי למיקרואוגניזמים, ממש כמו שלכל בעל חי יש את הפלורה הטבעית ששוכנת בתוכו ומתפרנסת ממנו. המחלות שהופיעו אצל אנשים אחרי שהרסו להם את הפלורה הטבעית עם ריכוזים גבוהים של אנטיביוטיקה, הבהירו לנו עד כמה חשובים חיידקים אלה בשבילנו. התעשיה התחילה לייצר מיד חיידקים ולהחזיר אותם לאנשים שהפלורה שלהם נפגעה.
רק חלק קטן מאד מהאנדופיטים נחקר עד עכשיו. האנדופיטים פועלים כמעבדה כימית בגוף הצמח הפונדקאי. הם מייצרים מרכיבים שאינם רעילים עבור הצמח, ושמגינים עליו בפני מיקרואורגניזמים פתוגנים, מפני חרקים ומפני בעלי חיים רבים שאוכלים את הצמחים (2).
אנדופיטים מייצרים מרכיבים שניוניים רבים, כגון, אלקלואידים, פלבונואידים, חומצות פנוליות, סטרואידים, קינונים, טרפנואידים, ורבים אחרים (3). מרכיבים אלה הם בשימוש במוצרים רפואיים נוגדי חיידקים, נוגדי וירוסים, נוגדי טפילים, אימונומודולנטים, אנטי אוקסידנטים (3).
נביא דוגמאות מתכשירים רפואיים המיוצרים בתעשיה מאנדופיטים.

מרכיבים נוגדי סרטן

Taxol
טקסול הוא די טרפן שמרבים להשתמש בו לטיפול בסרטן השד, השחלות והריאות.
הטקסול נקשר למיקרוובול ומונע ממנו לעבור דה פולימריזציה לטובולין. הוא מונע חלוקת תאים בשלב הראשון של המיטוזיס.
בודדו את הטקסול מקליפת העץ Taxus brevifolia. תהליך הבידוד ארוך ויקר וקילוף העץ גורם למותו. הטקסוס גדל לאט, וכמות הטקסול שהפיקו מכל עץ היתה קטנה.
בידוד האנדופיט Taxomyces andreanae שמייצר טקסול, פתח אפשרות חדשה לייצור טקסול זול וזמין יותר (4), מבלי לפגוע בעצים.
מאוחר יותר מצאו כמה פטריות אנדופיטיות החיות במינים אחרים של Taxus וגם בצמחים אחרים שמייצרים טקסול בתהליך של תסיסה (1).
האלקלואיד Camptothecin הוא חומר אנטי סרטני שבודדו אותו מ-Camptotheca acuminata. אין מרבים להשתמש בו בגלל הרעילות הגבוהה שלו והמסיסות הנמוכה במים.
לאחרונה מייצרים אותו מפטריה אנדופיטית Fusarium solani הגדלה ב-Camyotheca.
מאז שהחומר נעשה זמין יותר מרבים לחקור אותו ולהכין ממנו נגזרות מסיסות יותר במים ובעלות רעילות קטנה יותר (5).
Podophyllotoxin מצוי בצמח עשבוני הגדל בצפון אמריקה Podophyllum peltatum. בודדו אותו מהשורש ומקנה השורש.

Pdophyllotoxin הוא אלקלואיד המתקשר לטובולין ומעכב את הפולימריזציה של טובולין למיקרוטובול. הוא מעכב חלוקת תא בשלב של המטאפאזה.
הכינו ממנו נגזרות חצי סינתטיות teniposide, etoposide, etoposide sulphate ומשתמשים בהן לטיפול בגידול באשכים, בלימפומות non Hodgkin. מצאו שהוא פעיל נגד לויקמה בילדים ובתינוקות.
מצאו פטריה אנדופיטית Trametes hirsute שגדלה ב- Podophyllum ומייצרת podophllotoxin בעל תכונות אנטי סרטניות (6).
התגלו פטריות אנדופיטיות נוספות המייצרות podophyllotoxin, הפטריה Aspergillus fumigatus הגדלה ב- Juniperus communis . הפטריה Fusarium oxysporum הגדלה ב- Juniper recurva (7)

מרכיבים אנטי מיקרוביאליים
גילוי של מרכיבים אנטי מיקרוביאליים חדשים המיוצרים על ידי אנדופיטים הוא בעל חשיבות גדולה, לאור העמידות של מיקרואורגניזמים פתוגנים לחומרים האנטי ביוטיים המצויים בוק.
תופעה זו ידועה גם אצל צמחים. חיידקים ופטריות התוקפים אותם נעשים עמידים לתכשירים המצויים בשימוש בחקלאות.
בודדו מגינקו בילובה פטריה מהסוג Xylaria, שמצויה כאנדופיט בכמה צמחים. אצל הגינקו היא מייצרת חומר שהוגדר כ- 7-amino-4-methylcoumarin (8). זהו חומר בעל ספקטרום רחב של פעילות נגד חיידקים המתרבים במזון וגורמים לקלקול של המזון. הוכחה פעילות של החומר נגד S. aureus, E. coli, S. typhi, S. typimurium, S. enteriditis, Yersinia, Shigella. מזון שהזדהם על ידי חיידקים לעיתים קרובות מקבל מרירות. הקומרין שבודד מהאנדופיט של הגינקו מעכב גם התפתחות פטריות במזון. הוכחה פעילות נגד Aspergillus niger, Candida albicans, Aspergillus hydrophila. החוקרים מציעים להשתמש בקומרין כחומר משמר טבעי במזון (8).
Xylaria הגדלה כאנדופיט בצמח Abies holophylla מייצרת griseofulvin, הוא חמר ידוע לטיפול רפואי בפטריות פתוגניות אצל בני אדם ובעלי חיים (9). החוקרים מדווחים גם על פעילות אנטיפרייתית נגד פטריות פתוגניות לצמחים (9).
פטריה אנדופיטית החיה בצמח Hypericum perforatum מייצרת היפריצין שהוא נגזרת של naphthodianthrone. הוכיחו פעילות של ההיפריצין שמיוצר מהאנדופיט נגד חיידקים ופטריות, כגון, S. aureus, Klebsiella pneumoniae, Pseudomonas aeroginosa, Salmonella enterica, E. cole, Candida albicans, Aspergillus nifer.

מרכיבים אנטי אוקסידנטים
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים מצויים בירקות ופירות. כשיש צורך בריכוז גבוה של אנטי אוקסידנטים מרכזים אותם מתך הצמחים ולוקחים אותם בקפסולות או כדורים.
Xyllaria, שהיא פטריה אנדופיטית בגינקו בילובה מייצרת מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים. בודדו מהפטריה 41 מרכיבים ששייכים לקבוצות השונות של הפנולים והפלבונואידים (11). הם היו בעלי פעילות אנטי אוקסידנטית ואנטי דלקתית (11).
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים נוספים בודדו מאנדופיטים של צמחים סינים, הודים ומערביים. רובם השתייכו לקבוצות השונות של הפוליפנולים (1).

לסיכום, עבודות שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו שהאנדופיטים הם מקור עשיר למרכיבים חדשים, בעלי ספקטרום רחב של פעילות ביולוגית. זהו תחום חדש של מחקר שיושם במהירות רבה, ונתן אפשרות להקמת תעשיות חדשות. רב עדיין הנסתר על הנגלה בתחום זה, והוא ימשיך להעסיק את עולם המדע והביוטכנולוגיה.

מקורות

1. Pimentel MR. Molina G. Dionisio AP. et al. The use of Endophytes to Obtain Compounds and Their Application in Biotransformation Process. Biotechnology Research International 2011 1-15.
2. Owen NL. and Hundley N. Endophytes chemical synthesizers inside plants. Science Progress, 2004,87:79-99.
3. Tan RX and Zou WX. Endphytes: a rich source of functional metabolites. Natural Product Reports, 2011, 18 :448-459.
4. Stierle A. Strobel G. Stierle D. Taxol and taxane production by Taxomyces andreanae, an endophytic fungus of Pacific yew. Science, 1993, 260: 214-216.
5. Amna T. Puri C. Verma V. et al. Bioreactor studies on the endophytic fungus entrophospora infrequens for the production of an anticancer alkaloid camptothecin. Canadian Journal of Microbiology, 2006, 52: 189-196.
6. Puri C. Nazir A. Chawia R. et al. The endophyte fungus Trametes hirsute as a novel alternate source of podophyllotoxin and related aryl tetralin lignans. Journal of Biotechnology, 2006, 122: 494-510.
7. Wagenaar MM. Corwin G. Strobel G. and Clardy J. Three new cytochalasins produced by an endophytic fungus in the genus Rhinocladiella. Journal of Natural Products, 2000, 63: 1692-1695.
8. Liu M. Dong X. Chen M. et al. Antimicrobial activity of an endophytic Xylaria sp. and identification of its antimicrobial compound 7 amino-4-methylcoumarin. Applied Microbiology and Biotechnology 2008, 78: 241-247.
9. Park JH. Choi GI. Lee HB et al. Grisofulvin from Xylaria sp. Strain F0010, an endophytic fungus of Abies holophylla and its antifungul activity against plant pathogenic fungi. Journal of Microbiology and Biotechnology, 2005, 15: 112-117.
10. Kusari M. Lamshoft S. Zuhike et al. An endophytic fungus from Hypericum perforatum hypericin. Journal of Natural products, 2008, 71: 159-162.
11. Liu X Dong X. Chen M. et al. Antioxidant activity and phenolics of an endophytic Xylaria sp. From Ginkgo biloba. Food Chemistry, 2007, 105: 548-554.

חזרה לחנות

פעילות נוגדת פטריות של צמחי מרפא

צמחים אנטי פונגי אלים-

הפטריות חודרות לגוף האדם דרך העור, ודרך קרומים ריריים, כגון, הפה, הנרתיק. הן מתיישבות וגדלות בגוף, בדרך כלל כשמערכת החיסון אינה מתפקדת באופן תקין, כגון אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, אצל אלה המקבלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון, אצל חולי סרטן המקבלים טיפול כימותירפי, אצל ילדים ומזדקנים.
הפטריות מתיישבות על כל חומר אורגני, על בעלי חיים וצמחים. הן גורמות למחלות של צמחים, כגון, קמחון, שדפון ומחלות רבות נוספות. הצמחים היו חייבים לייצר מרכיבים נוגדי פטריות כדי להתקיים. צמחים רבים מוגדרים כאנטי פטרייתיים. ישנם צמחים הפועלים נגד פטריות מסוימות.
קשה להשתחרר מפטריות טפילות. הן נעשות עמידות במהירות לטיפול האנטי פטרייתי והן חוזרות ומתפרצות לאחר כמה ימים של טיפול שנראה כאילו שהצליח לדכא אותן.
מחקר אינטנסיבי נערך מאז שנים במטרה להכין תכשירים חדשים נוגדי פטריות, לשימוש פנימי וחיצוני אצל בני אדם, לטיפול בחיות הבית ולהגן על צמחי הנוי והגידולים החקלאיים.
מי הן הפטריות השכיחות ביותר ובאילו צמחים נוכל להיעזר כדי להשתחרר מהן.

פטריות על העור והציפורניים
זיהומים פטרייתיים של העור והציפורניים הם בין הנפוצים והשכיחים ביותר על פני כל כדור הארץ. הם קשים מאד לטיפול, במיוחד הזיהומים בציפורניים. הם נגרמים על ידי פטריות השולחות קורים, כגון, מינים של Trichophyton, Microsporum' Epidermophyton.
לפטריות אלה יש אפיניות גדולה לקרטין, והן נפוצות בזיהומים בעור, בציפורניים ובשיער.
התכשירים האנטי פטרייתיים המוצעים לטיפול בפטריות אלה, פועלים בעיקר בעיקרון של מעכבי ביוסינתיזה של ארגוסטרול. יוצא דופן griseofulvin, שפועל על המערכת של המיקרוטובולין שבציטופלסמה ובגרעין.
פטריות על הקרקפת
הפטריות נאחזות ומתרבות על הקרקפת הודות לצפיפות הגדולה של זקיקי השיער, והריכוז הרב של החלב. אלה הם גם התנאים המאפשרים התפתחות של פסוריאזיס, סבוריאה ודלקות על הקרקפת.

Aspergilius fungus
מינים שונים של אספרגילוס עלולים לגרום לזיהומים אצל אנשים עם מערכת חיסון שאינה מתפקדת היטב. המין Aspergilius fumigatus הוא בין החשובים ביותר בגרימת זיהומים המועברים דרך האויר.
Candida albicans, השמר הלבן
זוהי פטריית שמר נפוצה המהווה איום על אנשים עם מערכת חיסון חלשה. היא מצויה על קרומים ריריים של אנשים בריאים. היא נחשבת לפטריה אופורטוניסטית, שעלולה לגרום לזיהומים קשים אצל אנשים חולים וחלשים. בבית החולים מינים אחדים של קנדידה עלולים לגרום לזיהומים קשים העלולים לסכן חיים. היא עלולה לחדור לזרם הדם מתאי האפיתל, או ממיתקנים רפואיים, ומשם להגיע לאיברים פנימיים.
Fusarium fungus
פטריה זאת היתה מעורבת בשנים האחרונות בזיהומים קשים בעיניים שנגרמו על ידי עדשות מגע. בכמה מיקרים דיווחו המטופלים שהם נהגו לישון בלילה עם העדשות. זהו סיכון ידוע לזיהום של העיניים.
עובשים
קבוצה הכוללת טיפוסים רבים של פטריות. הם גדלים על מזון, על קירות ותקרות לחים וגם בתוך מקררים. פניציליום היא דוגמא לפטריית עובש הגדלה על לחם וגבינה. העובשים עלולים לגרום למחלות, ויש להמנע מלאכול מזון שעובש צמח בתוכו.
Protists
קבוצה מגוונת של מיקרואורגניזמים חד תאיים אויקריוטיים (בעלי גרעין). המשמעות של השם שלהם היא הראשונים ביותר. הם חיים בכל סביבה שמכילה מים. יש כאלה החיים במים מתוקים ואחרים חיים במי הים. הם חיים כתאים בודדים או במושבות.
הם כוללים קבוצות של מיקרואורגניזמים שאינם דומים זה לזה, כגון, אמבות, שוטוניות, ריסניות, אצות חד תאיות, אויגלנה ועוד.
הם מוזכרים בפרק זה כי חלק מהם גורמים למחלות קשות לבני אדם, וחלק מהצמחים נוגדי הפטריות הם גם נוגדי טפילים.

מרכיבים צמחיים נוגדי פטריות
טרפנואידים, במיוחד ססקויטרפנים ולקטונים ססקויטרפנים
לקטונים ססקויטרפנים נוגדי פטריות בודדו בעיקר מצמחים ממשפחת המורכבים (1). בודדו מרכיבים ממינים אחדים של דרדר Centaurea. מהטיון הדביק, Inula viscose בודדו לקטונים ססקויטרפנים נגד פטריות פתוגניות לצמחים.
המרכיבים הפעילים היו לקטונים בעלי פולריות נמוכה, בעלי מסיסות נמוכה במים. הם מסיסים בממיסים אורגניים. הלקטונים הפולריים לא היו פעילים נגד פטריות (1).
לקטונים ססקויטרפנים בודדו מצמחים נוספים בני משפחת המורכבים, לדוגמא Xanthium macrocarpum שהלקטונים שלו פעילים נגד כמה מינים של קנדידה, כולל השמר הלבן, וכן מינים של אספרגילוס.
בדרך כלל נמצאה הפעילות האנטי פטרייתית בחלקים שונים של הצמח השלם, וזה עור את החוקרים לחפש את המרכיב הפעיל האחראי לפעילות זו.
דיטרפנואידים וטריטרפנואידים נוגדי פטריות התגלו אצל צמחים שהמיצוי שלהם במתנול הראה פעילות יעלעה נגד פטריות פתוגניות לצמחים או לבני אדם. דיטרפנואידים וטריטרפנואידים חדשים התגלו בדרך זאת.

מהצמח שנית גדולה, Lythrum salicaria בודדו שני טריטרפנואידים, חומצה אולאנית וחומצה אורסולית, בעלי פעילות נגד פטריות פתוגניות לצמחים Cladosporum.
השנית הגדולה היא צמח בר בארץ. היא משתייכת למשפחת הכופריים Lythracae.
הצמח גדל ליד נחלים, מעיינות ומקווי מים שונים. ששה מינים של שנית גדלים בארץ.
הוא פורח בחודשים יוני-אוגוסט. בארץ הפריחה נמשכת עד נובמבר. הפרחים בצבע ארגמן. הצמח נפוץ באירופה וגדל ליד מקווי מים.

Lythrum salicaria

שם עברי: שנית גדולה

השנית הובא מאסיה לאמריקה בתחילת המאה ה-19 כצמח נוי, והוא התפשט במקומות לחים בכל אמריקה הצפונית. הוא נחשב היום לצמח פולש, המתפשט לאזורים פתוחים ושולח שורשים עמוקים. הוא גדל בארה"ב כצמח מעזבות וצידי דרכים.
חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים.
מרכיבים: טאנינים מסוג gallotannines. העלים מכילים 12% טאנינים, הגבעולים מכילים 10.5%, הפרחים מכילים 13% והשורשים 8.5% (1).
gallotannin

אנתוציאנינים מצויים בפרחים orienthin, vitexin,
חומצה כלורוגנית (1) בטא-סיטוסטרול,
גליקוזיד- salicarine.
רפואה מסורתית: דיוסקורידס מציין שהצמח הוא אסטרינג'נט, עוצר דימומים, מומלץ לטיפול בדיזנטריה, לשטפי דם של מחזור חודשי ולריפוי פצעים.
השתמשו בצמח לטיפול בדליות ברגליים ובטחורים, בשימוש פנימי וחיצוני, לעצור שלשול וכן לשטיפות פה וגרגור במקרים של דלקות חניכיים ודלקת גרון.
Grieve (2) טוענת ש- Lythrum salicaria יעילה יותר מהאופרזיה כטיפול בדלקות ובעכירות בעיניים בשימוש מקומי. היא מציינת גם שהודות לתכולת הטאנינים הגבוהה נהגו להשתמש בצמח לעיבוד עורות.
העלים והשורש אכילים. העלים עשירים בסידן.
מפיקים צבע מהפרחים.
פעילות: אנטי דלקתי, אסטרינג'נט, מוריד רמת גלוקוז בדם, אנטי אוקסידנט, מנטרל רדיקלים חופשיים, מעכב פראוקסידציה של ליפידים,
אנטי מיקרוביאלי, מעכב סטפילוקוקים, שיגלה ובעל פעילות מיוחדת נגד קנדידה. הפעילות האנטי מיקרוביאלית מיוחסת לטאנינים ולגליקוזיד salicarine. הוא מעכב בעיקר חיידקים של מערכת העיכול.
עוצר דימום פנימי וחיצוני, מרפא פצעים.
התוויות: לטיפול בשלשול, לכאבי מחזור חודשי, לשטפי דם של מחזור חודשי, לזיהומים של מערכת העיכול, לטיפול פנימי וחיצוני בקנדידה.
שימוש חיצוני: לטיפול בדליות ברגליים, בדלקות של ורידים, דלקת חניכיים עם דימום, טחורים אקזמה, אימפטיגו, להפרשות מהוגינה.
אבקה מהצמח משמשת לעצירת דימום מהאף, וכן לעצירת דימום של פצע פתוח.
התוויות נגד: לא נמצאו.
תופעות לוואי: לא נמצאו.
הצמח נחשב בטוח לשימוש בכל הגילים. ניתן להשתמש בו לעצירת שלשול אצל תינוקות וילדים קטנים (3).
הכנות ומינון: חליטה 3 ג' ב-100 מ"ל של מים, 2-3 כוסות ליום, טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול, 2-3 כפיות ליום.

מחקר שנעשה עם תרכובות פנוליות מ-29 מיצויים מצמחים שונים, בדק את פעילותם נגד חיידקים ופטריות. נמצא שהמיצוי של ה-Lythrum היה הפעיל ביותר נגד קנדידה .
מקורות

1. Duke J. 2005, Dr. Duke’s Phytochemical and Ethnobotanical Database, Online. Available at: http://sun.ars-grin.gov:
2. Grieve M. 1971, A Modern Herbal Volume II. Dover Publications Inc. New York, pp. 496-497.
3. Chevallier A. 1996, The Encyclopedia of Medicinal Plants Dorling Kindersley. ISBN 9-780751-303148.

ספונינים
תרכובות הדומות לקבוצה של הטריטרפנואידים. אלה הם גליקוזידים הכוללים ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים. הם בודדו מכמה צמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
CAY-1 הוא ספונין טריטרפן שבודד מפלפלת Capsicum frutescens ממשפחת הסולניים. הפעילות האנטי פטרייתית שלו נבדקה in vitro (1). הוא נמצא פעיל נגד 16 טיפוסים שונים של פטריות, כולל, מינים אחדים של קנדידה, אספרגילוס, ובמיוחד נגד Cryptococcus neoformans. הפעילות האנטי פטרייתית שלו מתבטאת בפירוק של הממברנה של תאי הפטריה.
ספונינים אחדים, חלקם חדשים בודדו מעלים של מינים שונים של סולנום. העלים הירוקים של צמחים בני משפחת הסולניים נחשבים לרעילים, אבל ניתן לעשות בהם שימוש חיצוני. הספונינים שבודדו מהעלים הם בעלי פעילות נגד מינים אחדים של Trichophyton, אספרגילוס וקנדידה.
ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים שבודדו ממינים של דיוסקוראה, קיסוסית (Smilax), אסטרגלוס וכן ספונינים מעלים של מיני קיסוס הראו פעילות נטגדת פטריות.

תרכובות פנוליות
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים על פעילות נוגדת פטריות של תרכובות פנוליות מצמחי מרפא. נמצאה פעילות בתרכובות פנוליות פשוטות, כגון אלה המצויות בשמנים נדיפים, בפלבונים, פלבונואידים, גליקוזידים של פלבונואידים שונים, קומרינים והנגזרות שלהם ואנתרקינונים (1). חלק מהמרכיבים בודדו לאחר שהתגלתה פעילות נוגדת פטריות בחלקים השונים של הצמח.
ארבע נגזרות של חומצות פנוליות בודו מקליפת השורש של Lycium sinensis. כולן היו פעילות נגד קנדידה.
תרכובות פנוליות, ובעיקר פלבונואידים בודדו מצמחים בני משפחת הקטניות ומשפחת התותיים. הם פעילים נגד קנדידה, נגד פטריות שמר אחרות, ונגד פטריות הגורמות לזיהומים ומחלות לאדם.
מהזרעים של האיזדרכת, Melia azedrach ממשפחת Meliaceae בודדו את הקומרין scopoletin. הוא פעיל נגד מיני Fusarium.
אנתרקינונים בעלי פעילות אנטי פטרייתית, כגון, אליזרין ו-emodin בודדו מהצמח פואת הצבעים, Rubia tinctorum ומ Rhamnus frangula. מרכיבים אלה מצויים בצמחים רבים שנוהגים להשתמש בהם נגד עצירות.
מרכיבים אלה בודדו ממיצויים של הצמחים במתנול או בכלרופורם, כלומר הם מצויים בפאזה השומנית של הצמח. מצאו אותם גם בצמח Cassia tora, אחד הצמחים שנעזרים בהם נגד עצירות. בדרך כלל משתמשים בהם במיצוי מימי. יתכן שהאנתרקינונים האנטי פטרייתיים אינם וצאים במיצוי מימי. מצאו אצל האנתרקינונים שבודדו פעילות נגד פטריות הגורמות למחלות צמחים ולמחלות לאדם.

אלקלואידים
כמה אלקלואידים בודדו מצמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
מקליפת הגזע של Mahonia aquifolium ממשפחת ה-Berberidaceae בודדו האלקלואידים העיקריים שלו ברברין ו-jatorrhizine. הם נבדקו in vitro לפעילות נגד מינים של קנדידה שגרמו לזיהומים בוגינה. הם נמצאו פעילים נגד כמה מהפטריות שבודדו. ברפואה המסורתית השתמשו בקיפת הגזע של ה-Mahonia לטיפול בזיהומים בעור ובקרומים ריריים.
מ- Datura metel ומכמה צמחים אחרים בודדו אלקלואידים פעילים נגד מינים שונים של אספרגילוס, קנדידה, פוזריום ועוד.
חלבונים ופפטידים נוגדי פטריות צמחים ופטריות הגורמות מחלות לבני אדם, בודדו מהבצל של החצב, מקני השורש של הג'ינגר, מזרעים של מיני שעועית, מזרעים של חילבה, Trigonella foenum-graecum, מתפוחי אדמה ומעלים של אננס.
לסיכום, הצמחים פיתחו מרכיבים רבים כדי להתגונן מפטריות. רק חלק קטן ידוע עד היום. המחקרים העוסקים בחיפוש מרכיבים נגד פטריות מגיעים למרכיבים חדשים שעדיין לא ידועים לנו, ושניתן לפתח מהם תכשירים חשובים לרפואה ולחקלאות.

מקורות

Abad MJ. Ansuategui M. and Bermejo P. Active antifungal substances from natural sources. Arkivoc 2007 (vii) 115-145.
Hostettmann K. and Marston A. Search for new antifungal cmponents from higher plants. Pure and Appl. Chem. Vol. 66, p. 2231-2234, 1994.
Bobbarala V. Katikala PK. Naidu KC. Antifungal activity of selected plant extracts against phtopatogenic fungi Aspergillus niger. Indian Journal of Science and Technology, 2009, Vol. 2 No 4 p. 87-90.

מרכיבים אנטי פטרייתיים מצמח טורף

פרופ' אביה זילברשטיין מהמחלקה ללימודי הצמח של אוניברסיטת תל אביב, חוקרת את המרכיבים הפעילים המצויים בכד של הצמח הטורף כדנית, Nepenthes khasiana, שמוצאו מהודו. בנוסף לאנזימים המצויים בכד המעכלים את הטרף, היא מצאה מרכיבים אנטי פטרייתיים. לטענתה הצמח דואג לא לחלק את הטרף שהצליח ללכוד ביחד עם עוד שותפים, ולכן הוא מייצר מרכיבים אנטי פטרייתיים. באזורים הטרופיים, שהאדמה בהם ענייה בחנקן יש תחרות קשה על המזון. הסביבה החמה והמזינה שיש בכד של הכדנית היא אידיאלית לצמיחה של פטריות, והן היו משתתפות בשמחה באכילת החרק שנלכד.
האנזימים והחלבונים שיש בכד מפרקים את הכיטין של הפטריה, ואחרי זה מפרקים המרכיבים שבכד את הפטריה עצמה.
בבדיקות שנערכו במעבדה של פרופ' זילברשטיין נמצא שהנוזל בכד אינו רעיל לאדם.
בהודו נוהגים אנשים לשתות את הנוזל שבכד כמשקה ממריץ ומחזק.

כדנית, Nepethens khasiana

מיני הכדנית גדלים בבתי גידול לחים, ביערות גשם באזורים הטרופיים של אסיה, אמריקה הדרומית והמרכזית, אפריקה ואוסטרליה.
לעלי הכדנית שלושה חלקים. החלק התחתון שהוא ירוק והוא החלק המטמיע של הצמח. החלק האמצעי הוא עורק העלה שמתארך והופך לקנוקנת המשמשת לאחיזה בענפים, והחלק העליון של העלה הוא הכד המתפתח לאחר מכן בקצה הקנוקנת. תהליך היווצרותו נמשך בין שלושה לארבעה שבועות, עד ליום שבו הוא מתחיל לתפקד כמלכודת. עד אז המכסה סגור.
בלוטות מיוחדות בדפנות הכד מייצרות מיצי עיכול בתחתית המלכודת. המכסה מונע ממי הגשם להכנס לכד ולמהול את אנזימי העיכול. הוא משמש גם משטח נחיתה לחרקים הבאים לאכול מהצוף.
שפת הכד עמוסה בצופנים רבים שמפרישים כמות גדולה של תמיסת סוכר מתוק. החרקים המתיישבים על המכסה יכולים לאכול מנה גדושה של סוכר. אלה שמנסים ללקק צוף מהפתח הפנימי של המלכודת מחליקים פנימה במהירות. המכסה נפתח והם נופלים לתוך הכד. הפתח נסגר והחרק מתעכל.

מקורות

Carnivorous Plants: The Latest Sources of Anti- Fungal Drugs. Scientific Blogging, Science 20
www. Science 20.com/carnivorous plants latest sources antifungal drugs

מקור התמונה

חזרה לחנות

אסטקסנתין Astaxanthin

אסטקסנתין - אסטקסנתין הוא קרוטנואיד בעל צבע אדום כהה, המצוי בעיקר באצות ים, בדגים ובסרטנים. הוא נותן את הצבע האדום לדגי הסלמון, לסרטנים וגם >

אסטקסנתין הוא קרוטנואיד בעל צבע אדום כהה, המצוי בעיקר באצות ים, בדגים ובסרטנים. הוא נותן את הצבע האדום לדגי הסלמון, לסרטנים וגם לפלמינגו.
המקור העשיר ביותר באסטקסנתין הוא האצה Haematococcus pluvialis.

Haematococcus pluvialis

Haematococcus pluvialis היא אצה ירוקית חד תאית, שמעוררת עניין רב בשנים האחרונות, הודות לכושר לייצר כמויות גדולות של אסטקסנתין, שמרבים להשתמש בו לגידול של דגי סלמון (1).
הקרוטנואידים הם טטרה טרפנים הנמסים בשמן ובממיסים אורגניים. הם מסייעים לצמחים ולאצות לקלוט קרני אור בעלי אורך גל שונה מזה שהכלורופיל בולע. הם משתתפים בתהליך הפוטוסינתיזה.
אסטקסנתין הוא אנטי אוקסידנט חזק לפחות פי עשר מכל קרוטנואיד אחר (2). הוא מעכב פראוקסידציה של ליפידים, מונע נזק ל-DNA, ומונע נזקים הנגרמים על ידי קרניים אולטרה סגוליות (2). הוא מגביר פעילות של תאי T לימפוציטים ומזרז שחרור של ציטוקינים (3), הוא עובר את המחסום דם-מוח, ומסייע כאנטי אוקסידנט לתאי העצב (4).
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו השפעה מועילה של אסטקסנתין במקרים הבאים:
מניעת ניוון מקולרי וטיפול בשלבים הראשונים
אלצהיימר, פרקינסון
שיפור במחלות אוטו אימוניות
מסייע לשיפור פעילות השרירים
מסייע לוויסות של קצב הלב
גידול של בלוטת הערמונית
מסייע להפחית נזק לרקמות במקרים של אירוע מוחי (5).
המינון המומלץ לאדם בריא הוא 5 מ"ג של אסטקסנתין ליום.

היום מצוי בשוק אסטקסנתין סינתטי השימוש העיקרי שלו הוא כתוסף מזון לבריכות גידול של דגי סלמון. שימוש נוסף הוא כתוסף מזון לתרנגולות המטילות ביצים.
ליקופן ובטא-קרוטן מיוצרים גם הם באופן סינתטי בתעשיה פטרוכימית בדומה לאסטקסנתין. אבל בשנים האחרונות יש העדפה ברורה למוצרים טבעיים, על אף שמחירם גבוה יותר. הביקוש לאסטקסנתין ולקרוטנואידים אחרים הולך ועולה.

מגדלים את האצה Haematococcus ומפיקים ממנה את האסטקסנתין.
הגידול נעשה בשני שלבים. הגידול מתחיל ממושבות בודדות של תא אחד, והוא נעשה במקום מכוסה ומוגן. השלב הזה נקרא השלב הירוק, והאצות המתרבות וגדלות הן ירוקות.

Haematococcus green stage

המטרה של השלב הירוק היא לגדל כמות גדולה של אצות המתרבות על ידי חלוקת תאים. בהמשך מוציאים את האצות החוצה ומגיעים לשלב השני שהוא השלב האדום. כדי לקבל ייצור מוגבר של אסטקסנתין מביאים את האצות למצב עקה, על ידי כך שמקרינים אותן באור חזק בעצמה רבה, ומשנים את קרקע המזון. תאי האצה נכנסים למצב של ציסטות. הם בונים דופן עבה לתאים ומייצרים ואוגרים אסטקסנתין. ריכוז האסטקסנתין מגיע ל-4% מהמשקל היבש. ריכוז האסטקסנתין נמצא בהתאמה עם ההקרנה של התאים, וכנראה שהאצה מייצרת את הקרוטנואיד כהגנה בפני הסטרס החמצוני.
בארץ מגדלים את האצה בדרום, קרוב לאילת, ומנצלים את הקרינה החזקה של השמש הנמשכת לאורך כל השנה. החברה המייצרת נקראת Algatech.

מקורות

1. Boussiba S. Carotenogenesis in the green alga Haematococcus pluvialis: Cellular physiology and stress response. Physiologia Plantarum, 2000, Vol. 108 Issue 2, 111-117.
2. Neguib YMA. Antioxidant activities of astaxanthin and related carotenoids. J. Agric. Food Chem. 48: 1150-1154.
3. Chew BP. and Park JS. Dissertation in Supply Side West. Las Vegas. October 2003.
4. Tso MOM and Lam TT. Method of Retarding and Ameliorating Central Nervous System and Eye Damage. Assigned to US. Nutraceuticals 1996, US. Patent #5527533.
5. Guerin M. Huntley ME. and Olaizola M. Haematococcus astaxanthin , application for human health and Nutrition. Trends in Biotechnol. 2003, 21: 210-216.

מקור התמונה