Rosacea

רוזצאה וטיפול בעזרת צמחי מרפא - מורחים שמן קמפור לאזורים פגועים בעור. הוא נספג בעור בקלות, ויש לו השפעה מרגיעה. הוא אנטיספטי ומשכך כאב (4).

רוזצאה היא מחלת עור כרונית המתבטאת בפריחה אדומה (erythema) ותחושה של בעירה ודלקת בעיקר על הלחיים, האף, מסביב לפה והמצח. המקור לתופעות אלה הוא הרחבה של כלי דם המצויים ברקמות שמתחת לעור. הצוואר, האוזניים ובית החזה עלולים גם הם להפגע. עם הזמן עלולים כלי הדם להראות על פני העור, מופיעות תפיחות, והאף מתנפח.

המחלה מופיעה לרוב בגיל 30-50. נשים נפגעות יותר מגברים (1). ללא טיפול הולם תהיה הרעה עם הזמן. מופיעות על הפנים כעין שלפוחיות אדומות, שעלולות להתמלא במוגלה. האף נעשה גדול ונפוח, ומופיעות עליו תפיחות כעין ציסטות.

במקרים רבים המחלה תוקפת את העיניים. קוראים לה במקרים אלה occular rosacea. מופיעה נפיחות על העפעפיים, ולפעמים הריסים נושרים. העיניים שורפות ומגרדות, ולעתים קרובות יש דלקות (1).

רגשות, כגון, כעס, חרדה, דאגנות-יתר, תסכול וסטרס עלולים לגרום להחמרת המחלה.

טיפול ברוזצאה באמצעות תזונה וצמחי מרפא

הטיפול ברוזצאה הוא כולל, ודורש שינוי באורח החיים. הביטוי של המחלה מעיד על עודף של חום בגוף, או על חום שמשתחרר ועולה למעלה בגלל חולשה של אזורים אחרים בגוף. חשוב להמנע מחימום של הגוף על ידי תרגילים, תזונה, משקאות וצמחים (2).

פעילות גופנית: מומלץ להמנע מהתעמלות אארובית, מריצה ומתרגילים מאמצים מאד בחדרי כושר.

הליכה רגועה מומלצת, שחיה, ותרגילים עדינים, כגון, פלדנקרייס, טאי צ'י, צ'י קונג וכדומה.

חשוב להמנע ממקומות מחוממים, כגון, סאונה, מלשבת מול תנורים במיוחד עם אש גלויה, משהות ארוכה בחוץ בימים חמים ותחת שמש יוקדת. חשוב מאד להמנע מעישון אקטיבי ופסיבי.

תזונה: להמנע ממזונות חמים ולאכול מזונות קרירים (3).

להפחית באכילת בשר ובאוכל מטוגן, להמנע משומנים טרנס, משומן אנימלי, ממרגרינה, מאוכל חריף שעלול לגרום להרחבת כלי דם, מתבלינים חמים, כגון, פלפל שחור, הל, קנמון.

להמנע מסוכרים מזוקקים שעלולים לעורר צמיחה של פטריות בגוף. להמנע ממזון מעושן ומוחמץ. להפחית במשקאות אלכוהוליים.

להפחית מצבי דלקת בגוף על ידי הימנעות ממזון שאינו מתאים באופן אישי, על ידי שימוש בשמנים מכבישה קרה המכילים חומצות שומניות פעילות, ועל ידי הוספת חומצות שומניות אומגה 3.

לאכול מאכלים קרירים, כגון, סלק, סלרי, עלים של שינן, חסה, עלי סלק, מלפפון, קישואים, דלעת, סלטים מעלים ירוקים.

לאכול פירות מקררים, כגון, מלון, אגסים, פאפיה, ענבים, אננס.

פירות המחזקים קפילרות ומגינים על כלי דם: רימון, פטל שחור, אוכמניות, פירות אדומים ושחורים.

השימוש בצמחי מרפא

צמחי מרפא המכילים פלבנואידים ואנתוציאנינים הם אנטי אוקסידנטים, אנטי דלקתיים, מחזקים של הקפילרות, מגינים על כלי הדם, כגון, מיצוי מגרעיני ענבים, מיצוי מפירות של סמבוק, מיץ רימון.

צמחים אנטי דלקתיים: כורכום, קמומיל, שורש של לפה, שורש של שינן

ויטמין C הוא אנטי אוקסידנט יעיל, ומגן על הקפילרות (2)

צמחים מומלצים לשימוש חיצוני

שמן קמפור : Cinnamomum camphora

מורחים שמן קמפור לאזורים פגועים בעור. הוא נספג בעור בקלות, ויש לו השפעה מרגיעה. הוא אנטיספטי ומשכך כאב (4). שמן אתרי של קמפור עלול לגרום לגירויים בעור בשימוש ממושך. עדיף להשתמש בשמן שממיסים בו שמן אתרי של קמפור בריכוז של 20%.

קמומיל, Matricaria recutita

משתמשים בחליטה של קמומיל כקטמפרס קר על העור האדום והשורף. מכינים חליטה מפרחי הקמומיל. משאירים לחלוט במים הרותחים 10-15 ד'. מקררים את החליטה ועושים קומפרס על האזורים האדומים שבעור (5).

הקמומיל מכיל שמן אתרי, אזולן, שהוא אנטי דלקתי ומשכך כאב.

בן חרצית ריחנית, Tanacetum parthenium

הצמח הוא אנטי דלקתי. הוא מעכב את האנזימים cyclooxygenase ו- 5-lipoxygenase. המיצויים של הצמח מכילים פרתנולידים שפועלים על העור (6). מחקר שנערך על יעילותו של הצמח כמפחית דלקות בעור, מצא שהוא הפחית את האודם שבעור (6).

הצמח אינו מומלץ בתקופת ההריון וההנקה (7).

שמן אתרי של לבנדר

ניתן בדרך כלל למרוח אותו ישירות על העור, והוא משכך כאב ומסייע לרפא פצעים. ישנם מקרים שהוא מעורר תופעות אלרגיות. מומלץ למרוח כמות קטנה ממנו על העור ועל אזור פגוע, לחכות ולראות אם אין תגובה אלרגית, ואז למרוח על הפנים, האף והמצח.

תה ירוק, Camellia sinensis

ניתן להשתמש בתה ירוק כקומפרס שמכינים מחליטה של העלים, או שמשתמשים בקרם מתה ירוק.התה מכיל ריכוז גבוה של טאנינים שהם אנטי אוקסידנטים ואנטי דלקתיים. התה הירוק קר, והוא עוזר לקרר את העור האדום והמודלק.

שוש קירח, Glycyrrhiza glabra

נחשב לצמח אדפטוגן. מחקר שנעשה על שימוש חיצוני בצמח במקרים של דרמטיטיס, הראה שהוא סייע להפחתת אודם, בצקת וגרוד במקרים של דרמטיטיס אטופי (8). במחקר השתמשו בו בצורת ג'ל.

שבולת שועל, Avena sativa

ניתן להשתמש בשיבולת שועל כמסכה על הפנים. הוא מנקה, מוסיף לחות, מפחית גרוד, מרגיע את העור, ומפחית דלקת. המסכה מבודדת את העור הפגוע מהסביבה החיצונית ועוזרת לו להשתקם.

גוטו קולה, Centella asiatica

צמח מקרר, מרפא פצעים, מרפא כוויות ומגביר זרימת דם בורידים. ניתן להשתמש בו כקומפרס או להכין ממנו קרם.

מקורות

1. http:/www.internatinalrosaceafoundation.org/

2. Brigitte Mars Rosacea, Herbalhall

3. http:/www.wikihow.com/Use-Herbal-Remedies-for-Rosacea

4. El Shazly AM. Hassan AA. Soliman M. et al. Treatment of human Demodex folliculorum by Camphor oil and metronidazole. J. Egypt Soc. Parasitol. 2004, 34: 107-116.

5. Chamomile (Matricaia recutita, Chamaemelum nobile) Medline Plus U.S National Library of Medicine. National Institute of Health , Department of Health and Human Sevices, 30 January, 2009.

6. Sur R. Martin K. Liebel F. et al. Anti-inflammatory activity of parthinolide-depleted Feverfew (Tanacetum parthenium) inflammopharmacology 2009, 17: 42-49.

7. http:/www.eherbalorg/data/feverfew/htmlSaeedi M. Morteza-Semnani K. Ghoreishi MR. The treatment of atopic dermatitis with licorice gel. J. Dermatolog. Treat. 2003, 14: 153-157.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

מחלת אלצהיימר והשימוש בצמחי מרפא

אלצהיימר וצמחי מרפא - התרופות המוצעות לטיפול באלצהיימר מתבססות בעיקר על עיכוב של אצטילכולין אסטראז. יש ביקוש רב לטיפול צמחי שהשפעתם החיובית >

מחלת אלצהיימר מתבטאת באיבוד זכרון, איבוד כושר התמצאות, איבוד השליטה על תפקודי הגוף, התנתקות מוחלטת מהסביבה ומוות. המחלה תוארה לראשונה על ידי נוירולוג גרמני בשם Alois Alzheimer בשנת 1907. מספר החולים באלצהיימר עולה עם השנים, בגלל העליה בתוחלת החיים, ומפני שאנשים נחשפים לחומרים רעילים רבים במשך השנים. המחלה מתפתחת בהדרגה, וחלקים מהמוח הולכים ומתנוונים. תאי עצב נהרסים, ויכולת ההגבה למתווכים של מערכת העצבים פוחתת.

מופיעות במוח רקמות אנומליות, רבדים עשויים מעמילואיד שהוא סוג של חלבון אנומלי. לרוב מגלים אותו בניתוחים שלאחר המוות.

המוח רגיש במיוחד לחמצון. נזק חמצוני הנגרם למוח עלול להיות אירוע מוקדם הגורם להתחלה של תהליך הרסני במוח . המוח צורך חמצן רב בשביל הפעילות שלו, ובתאי המוח יש ריכוז גבוה של חומצות שומניות רב-בלתי רוויות . פעילות חמצונית רבה עלולה לגרום לשחרור של רדיקלים חופשיים ולנזק לתאי המוח.

התרופות המוצעות לטיפול באלצהיימר מתבססות בעיקר על עיכוב של אצטילכולין אסטראז. יש להן תופעות לוואי בלתי נעימות, והן אינן משנות את מהלך המחלה (1). יש ביקוש רב לטיפול אלטרנטיבי, ומוצעים כמה צמחים שהשפעתם החיובית הוכחה במחקרים שנערכו בשנים האחרונות (1).

גינקו בילובה

ברפואה הסינית המסורתית היה מוכר השימוש בפירות ובזרעים של הגינקו. השימוש הנרחב בעלים התחיל רק אחרי שמחקרים שנערכו בגרמניה הוכיחו את פעילותם המסייעת לשמירה על פעילות המוח, (1). השימוש בגינקו בילובה נפוץ באירופה כטיפול בשלבים ראשונים של אלצהיימר ושל סניליות. ישנן הוכחות שלגינקו יש השפעות חיוביות על המטופלים במקרים אלה. מחקר שהשווה טיפול בחולי אלצהיימר עם גינקו מול פלצבו, הראה אצל המטופלים בגינקו דחייה בהתפתחות המחלה (2). סיכום של 33 מחקרים קליניים שנעשה על ידי Cochrane הראה שגינקו הוא צמח בטוח לשימוש, והטיפול עם גינקו בחולי אלצהיימר תרם לשיפור בכושר הקוגנטיבי שלהם (3). לעתים קרובות מעדיפים טיפול בגינקו על טיפול עם מעכבים של אצטילכולין אסטראז, שמלווה בתופעות לוואי קשות. ברוב המחקרים השתמשו במיצוי של גינקו שהכיל 24% פלבונואידים ו-6% טרפנים. המינון היה בדרך כלל 120-240 מ"ג ליום מחולק לשלוש פעמים (1). ממליצים להפסיק את השימוש בגינקו לקראת ניתוח.

להזמנת גינקו בילובה

Curcuma longa

מחקרים אפידמיולוגיים הראו שבמקומות בהם נפוץ הכורוכום בשימוש, כגון, הודו, קטן מספר החולים באלצהיימר פי 4.4 בהשוואה לארצות המערב (4). מחקרים אפידמיולוגיים אחרים הראו קשר בין סיכון נמוך למחלת אלצהיימר ושימוש בתרופות אנטי דלקתיות לא סטרואידיות NSAID (5). הכורכום פעיל כאנטי דלקתי עוצמתי ללא תופעות לוואי (6). לא נערכו מחקרים על שימוש בכורכום לטיפול בחולי אלצהיימר. כמה מחקרים שנעשו עם חולדות ועכברים הוכיחו שהכורכום או הכורכומין מונעים נזק מחמצון במוח, ומקטינים ריכוז של beta-amyloid alpha-amyloid (7). הכורכום חסר רעילות. המינון שלוקחים מטינקטורה של כורכום הוא 5 מ"ל שלוש פעמים ליום (8). ניתן להשתמש בכורכום כחלק מהתזונה במינון של 1-3 כפיות ליום, או לקחת אותו בקפסולות 500 מ"ג שלוש פעמים ליום.

להזמנת כמוסות כורכום

מליסה רפואית

המליסה ידועה כבר שנים רבות כצמח נוגד חרדה, מרגיע ומסייע לשיפור הזכרון (1). משתמשים במליסה לטיפול בהרפס ובזיהומים ויראליים אחרים, וכן משתמשים בו לשיפור טעם של פורמולות של צמחי מרפא (1). נערכו כמה מחקרים קליניים שהראו שטיפול בחולי אלצהיימר עם מליסה עשוי לתת תוצאות חיוביות. נערך מחקר מבוקר שבו נתנו לחולי אלצהיימר במצב קל עד בינוני מיצוי נוזלי (1:1) של מליסה. החולים קבלו 60 טיפות מהמיצוי ליום במשך ארבעה חודשים (9). התקבל שיפור משמעותי בכושר הקוגנטיבי של חולי אלצהיימר שקבלו מליסה לעומת אלה שקבלו פלצבו. בנוסף, בקבוצה שקיבלה פלצבו היה חוסר שקט שלא נראה בקבוצה שקיבלה מליסה (9). מחקר נוסף הראה השפעה מרגיעה של השמן הנדיף של מליסה על חולי אלצהיימר (10). הטיפול עם השמן הנדיף היה חיצוני וניתן פעמיים ביום (10). המליסה הוא צמח בטוח לשימוש. אין לו התוויות נגד ולא אינטראקציות עם תרופות (1).

להזמנת מליסה רפואית

מיני מרוה

מרוה רפואית הוא צמח שהשתמשו בו באופן מסורתי לשיפור הזיכרון והכושר הקוגנטיבי. בשנים האחרונות הוכח שמינים נוספים של מרוה מכילים מרכיבים הפועלים על המוח, מעכבים אצטילכולין אסטראז ויש להם פעילות אסטרוגנית (11). כמה מחקרים קליניים קטנים הראו שמיני מרוה הם בעלי פוטנציאל להועיל לטיפול באלצהיימר. שני מחקרים בדקו השפעה של שמן נדיף של S. lavendufolia על חולי אלצהיימר. השמן הנדיף של מין זה מכיל כמות קטנה מאד של thujone. השתתפו במחקר 50 מטופלים שאובחנו עם אלצהיימר התחלתי או בינוני (11). הם קבלו קפסולות שהכילו 50 מ"ל שמן נדיף במשך 6 שבועות. היה שיפור בזיכרון ובערנות של המטופלים. מחקר נוסף בדק את השפעת השמן הנדיף על אנשים בריאים. עשרים מתנדבים צעירים מנה אחת של שמן נדיף של S. lavendufolia (5-10מ"ל). התגובה הייתה שיפור משמעותי בזיכרון של מילים ומספרים, לעומת קבוצת הביקורת (12). מנה גדולה יותר של שמן נדיף, בין 25-150 מ"ל לא גרמה לשיפור נוסף (12). נבדקה השפעה של טינקטורה של מרוה רפואית על חולי אלצהיימר. במחקר השתתפו 42 מטופלים מבוגרים, שאובחנה אצלם מחלת אלצהיימר קלה עד בינונית (13). הם קבלו 60 טיפות ליום ממיצוי נוזלי 1:1 של מרוה רפואית. המחקר נמשך ארבעה חודשים. לא התגלו תופעות לוואי בכל תקופת המחקר. בקבוצת הפלצבו היה יותר חוסר שקט. לטינקטורה הייתה השפעה חיובית משמעותית על הכושר הקוגנטיבי של החולים (13).

להזמנת מרווה רפואית

רוזמרין רפואי

הרוזמרין ידוע מאז שנים רבות כצמח שמגביר זרימת דם, וממריץ פעילות של המוח (1). הוא מומלץ במקורות רבים לשמירה על הכושר הקוגנטיבי, למניעת סניליות ולשיפור הזיכרון (1). במחקר שכלל 144 משתתפים בריאים נבדקה ההשפעה של השמן הנדיף של הרוזמרין (14). החוקרים מדווחים על הגברה משמעותית בכושר הקוגנטיבי (14). המינון המומלץ של טינקטורה של רוזמרין הוא 3-5 מ"ל שלוש פעמים ביום. הרוזמרין הוא צמח בטוח לשימוש, וניתן להשתמש בו גם בשימוש חיצוני לשיפור זרימת הדם.

להזמנת רוזמרין רפואי

ויתניה משכרת

ויתניה נחשב לצמח אדפטוגן, שמחזק את הגוף והמוח. הוא מומלץ במיוחד כדי להפחית מצב של סטרס (1). ברפואה ההודית נהגו להשתמש בויתניה כדי לעכב תהליכי זיקנה (15). במחקרים בחיות ובן במחקרים in vitro הראו שויתניה מגביר את הכושר הגופני, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד, מגן על הכבד והכליות, אנטי דלקתי, אנטי אוקסידנט ומגביר פעילות של מערכת החיסון (14). הויתניה הוא אדפטוגן מרגיע, ויכל להתאים לכן לטיפול בחולי אלצהיימר. לא נערכו מחקרים על השפעה של ויתניה על המוח, אבל לפי השימוש בצמח ברפואת האיורודה נראה שהוא יהיה מועיל לחולים באלצהיימר. לשני מיני הג'ינסנג האסיאתי והאמריקאי יש השפעה חיובית על הזכרון.

להזמנת ויתניה משכרת

פורמולה מומלצת לטיפול באלצהיימר– (להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו)

Curcuma longa 30% כורכום טינקטורה מקנה שורש טרי

Salvia spp 15% מרווה טינקטורה מעליים טריים

Melissa officinalis 15% מליסה טינקטורה מעלים טריים

Rosmarinus officinalis 10% רוזמרין טינקטורה מצמח טרי

Withania somnifera 30% ויטניה טינקטורה משורש טרי

המינון: 10 מ"ל ליום מחולק לשלוש פעמים

בנוסף מומלץ לקחת:

גינקו בילובה 120-240 מ"ג מחולק לשלוש פעמים, ממיצוי סטנדרטי המכיל 24% פלבונואידים ו-6% טרפנים.

ויטמין E 400 יחידות ליום

ויטמין C 1000 מ"ג ליום

אוכמניות כוס אחת של פירות או מיץ מהפרי ליום

סלק, חצי כוס פעם ביומיים

מקורות

1. Abascal K. Yarnell E. Alzheimer’s Disease, A Botanical Treatment Plan. Alternative and Complementary Therapies 2004 April: 67-72.

2. Schultz V. Ginkgo extract or cholinesterase inhibitors in patients with dementia: What clinical trials and guidelines fail to consider. Phytomed. 2003, 10 (suppl IV): 74-79.

3. Birks J. Grimley E. Van Dongen M. Ginkgo biloba for cognitive impairment and dementia. Cochrane Database Syst Rev. 2002:4:CD003120.

4. Ganguli M. Chandra V. Kamboh MI. et al. Apolipoprotein E polymorphism and Alzheimer disease: The Indo-U.S. cross-nutritional dementia study. Arch. Neurol. 2000, 57: 824-830.

5. Breitner JCS. Welsh KA. Helms MJ. et al. Delayed onset of Alzheimer’s disease with nonsteroidal anti-inflammatory and histamine H2 blocking drugs. Neurobiol. Aging 1995, 16: 523-530.

6. Chainani-Wu N. Safety and anti inflammatory activity of curcumin: A component of turmeric (Curcuma longa) J. Altern. Compement Med. 2003, 9: 161-168.

7. Lim GP. Chu T. Yang F. et al. The curry spice curcumin reduces oxidative damage and amyloid pathology in an Alzheimer transgenic mouse. J. Neurosci 2001, 21: 8370-8377.

8. Yarnel E. Abascal K. Hooper CG. Clinical Botanical Medicine. Larchmont NY: Mary Ann. Liebert, Inc. 2003.

9. Akhondzadeh S. Noroozian M. Mohammadi M. et al. Melissa officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s diseae: A double blind, randomized, placebo controlled trial. J. Neurol. Neurosurg Psychiatry, 2003, 74; 863-866.

10. Ballard CG. O’Brien JT. Reichelt K. Perry EK. Aromatherapy as a safe and effective treatment for the management of agitation in severe dementia: The results of a double blind, placebo-controlled trial with Melissa. J. Clin. Psychology, 2002, 63: 553-558.

11. Perry NSL. Bollen C. Perry EK. Ballard C. Salvia for dementia therapy: Review of pharmacological activity and pilot tolerability clinical trial. Pharmacol. Biochem. Behav. 2003, 75: 651-659.

12. Tildesley NTJ. Kennedy DO. Perry EK. et al. Salvia lavendufolia (Spanish sage) enhances memory in healthy young volunteers. Pharmacol. Biochem. Behav. 2003, 75: 669-674.

13. Akhondzadeh S. Noroozian M. Mohammadi M. et al. Salvia officinalis extract in the treatment of patients with mild to moderate Alzheimer’s disease: A double blind, randomized and placebo-controlled trial. J. Clin. Pharm. Ther. 2003, 28: 53-59.

14. Moss M. Cook J. Wesnes K. Duckett P. Aromas of rosemary and lavender essential oils differentially affect cognition and mood in healthy adults. Int. J. Neurosci 2003, 113: 15-38.

15. Abascal K. Yarnell E. Increasing vitality with adaptogens: Multifaceted herbs for treating physical and mental stress. Altern. Complement Ther. 2003, 9: 54-60.

לחזרה לחנות

מחקר ישראלי על יעילות של טיפות אוזניים מצמחי מרפא

טיפות אוזניים מצמחי מרפא - בקבוצה א' ו-ב' התקבלה ביום השני ירידה בעוצמת הכאב מ-8.53 עד 0.56, 30 דקות לאחר הטיפול. זוהי ירידה של 93.4% >

חוקרים מאוניברסיטת תל- אביב, בשיתוף עם בית החולים וולפסון, ערכו מחקר בו הישוו טיפול בדלקת האוזן התיכונה עם טיפות אוזניים מצמחי מרפא לעומת טיפול עם טיפות אוזניים סטנדרטיות (1). במחקר השתתפו 171 ילדים בגיל 5-18 שנים, שאובחנה אצלם דלקת של האוזן התיכונה. הם חולקו ל-4 קבוצות וקבלו טיפול במשך שלושה ימים. קבוצה א' קבלה טיפות אוזניים מצמחי מרפא (M. Pharm Co פתח תקוה), 5 טיפות שלוש פעמים ביום. הטיפות כללו מיצויים של: Calendula officinalis 28% צפורני חתול פרחים, 30% Hypericum perforatum פרע מחורר נוף הצמח, 25% Vebascum tapsus בוצין פרחים, 10% Allium sativum שמן אתרי 0.05% בשמן זית, 5.0% Lavandula angustifolia לבנדר פרחים, 2.0% ויטמין E כל הצמחים בתוך שמן זית. קבוצה ב' קבלה את טיפות האוזניים הצמחיות בשילוב עם amoxicillin 80 מ"ג ל-ק"ג מחולק ל-3 פעמים. קבוצה ג' קבלה טיפות משככות כאב amethocaine and phenazone בגליצרין, 5 טיפות שלוש פעמים ביום. קבוצה ד' קבלה אותן טיפות משככות כאב בשילוב עם amoxicillin 5 טיפות שלוש פעמים ביום. עוצמת הכאב נמדדה על ידי מכשיר מודד כאב עם סקלה מ-1 עד 10, ועל ידי דיווח של המטופלים. המדידות נעשו לפני הטיפול עם טיפות אוזניים ו-15-30 דקות אחרי. בקבוצה א' ו-ב' התקבלה ביום השני ירידה בעוצמת הכאב מ-8.53 עד 0.56, 30 דקות לאחר הטיפול. זוהי ירידה של 93.4%. בקבוצה ג' ו-ד' שקבלו טיפות סטנדרטיות התקבלה ביום השני ירידה מ-8.44 ל-1.61, ירידה של 80.9%. ביום השלישי התקבלו ירידה בכאב של 95.9% בקבוצה א' 90.9% בקבוצה ב', 84% בקבוצה ג' 77.8% בקבוצה ד'. זהו מחקר שני שנערך על ידי קבוצת החוקרים מאוניברסיטת תל אביב ביחד עם בי"ח וולפסון, על היעילות בטיפול בדלקת אוזניים עם טיפות מצמחי מרפא. במחקר הראשון השתמשו בטיפות אוזניים דומות בלי הלבנדר (2).

במחקר הנוכחי הם בדקו את יעילות הטיפול עם תרופה אנטי ביוטית amoxicillin. הם מצאו שהוספת האנטיביוטיקה לא הוסיפה ליעילות הטיפול. הם לא בדקו את הטיפול עם אנטיביוטיקה בלבד ללא הטיפות הצמחיות. הם גם לא נתנו תוצאות בדיקה של רופא אוזניים בניגוד למחקר הראשון (3). החוקרים מסיקים שהטיפות הצמחיות יעילות לפחות כמו, ואף יותר מהטיפול הסטנדרטי בדלקת האוזן התיכונה.

מקורות

1. Sarrell EM. Cohen HA. Kahan E. Naturopathic treatment for ear pain in children. Pediatrics, 2003, 111:e574-579.

2. Sarrell EM. Mandelberg A. Cohen HA. Efficacy of naturopathic extracts in the management of ear pain associated with acute otitis media. Arch. Pediatr. Adolesc. Med. 2001, 155; 796-799.

3. Brown D. Herbal ear drops effectively treat ear pain associated with acute otitis media. HerbalGram 2002, 54: 23-24.

חזרה לחנות

טיפול בנוזלים באוזן הפנימית עם Aescin ו-Troxerutin

טיפול בנוזלים באוזן - Aescin הוא תערובת של כ-30 ספונינים המבודד מהזרעים של הצמח ערמונית הסוסים, Aesculus hippocastanum. משתמשים בו במקרים של

דליפה של נוזלים באוזן הפנימית היא בעיה נפוצה בעיקר אצל ילדים אך לא רק. היא עלולה לגרום לירידה בשמיעה. נערך מחקר על שימוש ב-aescin ו-troxerutin בלקיחה פנימית לטיפול בדליפת נוזלים באוזן.

Aescin הוא תערובת של כ-30 ספונינים המבודד מהזרעים של הצמח ערמונית הסוסים, Aesculus hippocastanum. משתמשים בו במקרים של אי ספיקת זרימת דם בורידים. ל-aescin יש פעילות אנטי דלקתית, והוא פעיל נגד בצקות מקומיות.

Troxerutin הוא נגזרת של רוטין ומשתמשים בו לטיפול בנוזלים באוזן, ולאי ספיקה בורידים. יש לו פעילות אנטי אוקסידנטית, והוא מחזק נימי דם.

לצרוף של aescin עם troxerutin יש השפעה סינרגיסטית. נערך מחקר קליני שבדק שילוב של שני התכשירים לטיפול בנוזלים באוזן. נבדקה קבוצה של מטופלים מול קבוצת ביקורת. המטופלים קבלו חמש קפסולות ליום של 25 מ"ג aescin ו-450 מ"ג troxerutin. הם קבלו בסה"כ 450 מ"ג ליום של aescin ו-2250 מ"ג של troxerutin. קבוצת המטופלים כללה 68 משתתפים, נשים (36) וגברים (32). המחקר נמשך 40-44 יום. אצל 70% מהמטופלים התקבל שיפור בשמיעה, לעומת 16% מהמשתתפים בקבוצת הביקורת. לא היו תופעות לוואי שליליות אצל המשתתפים. החוקרים הסיקו ששילוב של aescin ו-tiroxerutin ביחס 1:18 יעיל לטיפול בדליפת נוזלים באוזן הפנימית.

מקורות

Siegers CP. Syed Ali S. Tegtmeier M. Aescin and troxerutin as a successful combination for the treatment of inner ear perfusion disturbances. Phytomed. 2008, 15: 160-163.

חזרה לחנות

מסיסות ופולריות של מרכיבים צמחיים

מסיסות ופולריות של מרכיבים צמחיים - כורכומין וג'ינג'רול: נמסים בריכוז גבוה של אלכוהול ובשמןסטילבנואידים, כגון, resveratrol, נמסים בתמיסות

מסיסות של מרכיבים נקבעת על ידי כמה גורמים. הפולריות של החומר היא גורם חשוב, אבל לא יחידי. המשקל המולקולרי, מצב המרכיב שרוצים להמיס, אם הוא חופשי או קשור למולקולה אחרת, כגון, סוכר, אם הוא קשור כקומפלקס עם חומר אחר, אם הוא מחומצן או מחוזר, אם הוא מיונן, ומה ה-pH של התמיסה.

בנוסף, אנו מנסים להמיס מרכיבים מתוך הסביבה השלימה שהם נמצאים בה, מתוך הצמח. הם כמובן אינם מצויים בצמח כמרכיבים נקיים ומבודדים. הסביבה משפיעה עליהם, והיא תשפיע גם על מסיסותם. ב- Index Merck ניתן למצוא נתונים על מסיסות של רוב המרכיבים הכימיים. אבל הנתונים מתייחסים לחומרים מנוקים, ויש להניח שהם יהיו שונים כאשר אותם המרכיבים מצויים בתוך הצמח, בקשר עם מרכיבים אחרים.

באופן כללי מרכיבים פולריים נמסים בממיסים פולריים, ומרכיבים שאינם פולריים מסיסים בתוך ממיסים בלתי פולריים. ממיסים הדומים זה לזה בפולריות שלהם יתערבבו בקלות זה עם זה, כמו המים והאלכוהול, ואילו חומרים השונים בפולריות לא יתערבבו ביניהם כמו המים והשמן. הם יוכלו להתערבב רק בנוכחות מחליב.

המים הם הממיס הפולרי ביותר מכל הממיסים שאנו משתמשים בהם כדי למצות צמחי מרפא. כדי למדוד את הפולריות היחסית של ממיסים שונים נתנו למים ערך יחסי 1, ומשווים את שאר הממיסים הנפוצים למים, כמפורט בטבלה.

פולריות יחסית של ממיסים נפוצים

ממיס פולריות יחסית

מים 1.00

גליצרין 0.81

כוהל אתילי 0.65

חומצת חומץ 0.65

אצטון 0.35

אתיל אצטט 0.23

דיאתיל אתר 0.11

הקסאן 0.0009

שמן זית 0

הגליצרין דומה בפולריות שלו למים והוא ממיס מרכיבים הנמסים במים. החומץ כמעט זהה בפולריות שלו למים, כי החומץ מכיל 5% של חומצת חומץ בתוך מים. אצטון, אתיל אצטט והקסאן הם ממיסים שמרבים להשתמש בהם בתעשייה למיצוי מרכיבים בלתי פולריים מצמחי מרפא. דיאתיל אתר הוא ממיס יעיל מאד, אבל ממעטים להשתמש בו כי הוא מתפוצץ בקלות. שמן זית בעל פולריות 0 מוצג בטבלה כדוגמא לשמנים אחרים, כגון, שקדים, בוטנים, קוקוס, דלק, שומשום.

גורמים נוספים המשפיעים על מסיסות של חומרים.

משקל מולקולרי: מולקולות קטנות נמסות בדרך כלל בקלות, לעומת מולקולות בעלות משקל מולקולרי גבוה.

קישור לסוכרים: גליקוזיד הוא כל מולקולה הקשורה ליחידות של סוכר. מכיוון שהסוכרים נמסים במים הם מגדילים את הפולריות של המרכיבים שמתקשרים אליהם, ומגבירים את מסיסותם במים. כנראה שזו אחת הסיבות לכך שמרכיבים רבים בצמח מתחברים לסוכרים. הם הופכים למסיסים במים, ויכולים לנוע בקלות בתוך מוהל הצמח. מרכיבים הנוצרים בעלים בתהליך הפוטוסינתיזה נישאים אל השורש, הפקעת או אל מקומות אגירה אחרים.

קוורצטין רוטין

לדוגמא, הרוטין הוא אחד הגליקוזידים של הקוורצטין. מסיסותו במים גבוהה בהרבה משל הקוורצטין.

תלות ב-pH : מולקולות יכולות להיות מיוננות או בלתי מיוננות לפי ה-pH של הסביבה. כשהמולקולות מיוננות המסיסות שלהן עולה.

באופן כלל אלקלואידים ואמינים יותר מסיסים במים בסביבה חומצית, כי הם יהיו קטיונים. פלבונואידים וחומצות אורגניות יותר מסיסים בסביבה בסיסית, כי הם יהיו אניונים.

טמפרטורה: המסיסות של רוב המרכיבים גדולה יותר במים חמים. החום מוסיף למולקולות אנרגיה קינטית, אנרגיה של תנועה. המסיסות של אלקלואידים קשי תמס עולה כאשר מרתיחים את הצמח. שמנים נדיפים שמסיסותם במים קטנה מאד, נמסים בקיטור.

יוצאי דופן הם המרכיבים הריריים שנמסים היטב במים קרים או פושרים, אבל מתקשרים ביניהם בחימום ויוצרים מבנה של ג'ל.

פולריות ומסיסות של מרכיבים

נתונים כלליים על מסיסות של מרכיבים. יש יוצאים מן הכלל.

פחמימות

הפחמימות הן בדרך כלל פולריות ונמסות במים. הן שוקעות בתמיסות שיש בהן ריכוזים גבוהים של אלכוהול, ובדרך כלל אינן נמסות בשמנים.מונוסכרידים, כגון, גלוקוז, פרוקטוז, קסילוז : נמסים היטב במים

דיסכרידים, כגון, סוכרוז, מלטוז: נמסים היטב במיםאוליגוסכרידים, כגון, אינולין, FOS: נמסים במים, במיוחד במים חמים

הטרופוליסכרידים, כגון, מוצילג, גומי: נמסים במים, במיוחד במים קריםהומופוליסכרידים, כגון, עמילן נמס במים חמים, צלולוז אינו נמס במיםסיבים תזונתיים, ישנם מסיסים, כגון, פקטין, המיצלולוזה ובלתי מסיסים, כגון, ליגנין, צלולוז

חומצות אורגניות שהן נגזרות של פחמימות, כגון, חומצה ציטרית, פורמית, אסקורבית: בדרך כלל נמסות במים

פחמימות נשארות מסיסות במים בריכוזים נמוכים של אלכוהול (עד 30%) וכן בגליצרין. הן שוקעות בריכוזים גבוהים ש אלכוהול. טאנינים עלולים להתקשר לפחמימות ולהשקיע אותן.

שומנים

חומרים שומניים נמסים היטב בשמנים ובתמיסות של מים עם אלכוהול.חומצות שומניות, כגון, EPA, PUFA, DHA נמסות בשמן, נמסות מעט באלכוהולטריגליצרידים, שמנים כגון, שמן זית, שקדים, פשתן, חמניות : נמסים מעט באלכוהול , אינם נמסים במים, ממיסים מרכיבים רבים, כגון, פוספוליפידים: לציטין, פוספטידילכולין

שעוות, כגון, דונג דבורים: נמסים אחרי שמתיכים אותם בשמן חם, אבל לא בשמן קרAlkamides: נמסים בתערובת של מים עם אלכוהול בריכוז 40-60%Unsaponifiable matter: זהו מושג המתייחס לחומרים הנמסים בשמן, שאינם חומצות שומניות או טריגליצרידים. המשמעות המילולית היא חומר שאינו נהפך לסבון, כולל ויטמינים הנמסים בשמן, פיטוסטרולים, טרפנואידים, קרוטנואידיםשמנים נדיפים מורכבים ממונוטרפנים, ססקויטרפנים, אלדהידים, קטונים ועוד. נמסים בתערובות המכילות ריכוז בינוני עד גבוה של אלכוהול, בשמנים, נמסים מעט במים חמים, נמסים בקיטור

חומצות אמינו ונגזרותיהן

תרכובות רבות בנויות מחומצות אמיניות. ההתייחסות כאן היא לאמינים, מתיל קסנתינים, גליקוזידים ציאנוגניים ותרכובות גפרית אורגניות.חומצות אמינו ב-pH נייטרלי הן צויטריונים. הן נמסות היטב במים ובד"כ ישארו בתמיסה בריכוז נמוך של אלכוהולנגזרות של חומצות אמינו המכילות גפרית, כגון, ajoene, סולפידים של שום, חרדל ומצליבים אחרים: נמסים בשמן, אליצין משום טרי נמס מעט במיםגליקוזידים ציאנוגניים, כגון, אמיגדלין, prunasin: נמסים במים, נמסים טוב יותר במים חמיםאמינים, כגון אלקלואידים, נמסים יותר טוב בתמיסות חומציות, כשאטום החנקן בעל מטען חיובי, מלחים של אמינים נמסים היטב במיםמתיל קסנתינים, כגון, קפאין נמסים טוב במים חמיםפפטידים נמסים היטב במים

חלבונים, נמסים מעט במים, המסיסות תלויה ב- pH

חלבונים ואנזימים עוברים דנטורציה באלכוהול, הם מתפרקים ומאבדים את המבנה המיוחד שלהם

טאנינים גדולים קושרים חלבונים ומשקיעים אותם

תרכובות פנוליות

התרכובות הפנוליות שונות בהרבה זו מזו. רובן מופיעות כגליקוזידים או כאגליקון. הגליקוזידים בד"כ נמסים טוב במים. התרכובות שמסיסותן במים נמוכה בד"כ נמסות באלכוהול. הפוליפנולים הקטנים נמסים טוב יותר מאשר הגדולים. ב-pH גבוה יותר יש בד"כ קבוצות OH מיוננות וזה מגביר את המסיסות שלהן. חומצות פנוליות: המסיסות משתנה עם המבנה וה-pH

קומרינים: גליקוזידים של קומרינים נמסים במים ובאלכוהול, ללא קישור לסוכר הקומרינים פחות מסיסים

Lignans: נמסים באצטון-מים

נגזרות של פנילפרופנואידים, כגון, כורכומין וג'ינג'רול: נמסים בריכוז גבוה של אלכוהול ובשמן

סטילבנואידים, כגון, resveratrol, נמסים בתמיסות כוהליות, כולל ביין

Xanthones נמסים בריכוזים גבוהים של אלכוהול ובשמן

פלבונואידים: מסיסות משתנה, פלבונואידים רבים נמסים במים ובריכוזים נמוכים של אלכוהול

אנתוציאנינים: הגליקוזידים נמסים במים ובריכוזים נמוכים של אלכוהול, אלה שאינם קשורים לסוכר מסיסים פחות

פרואנתוציאנינים אוליגומרים: נמסים במים חמים ובריכוזים בינוניים של אלכוהול

טאינינים: בעלי משקל מולקולרי נמוך נמסים במים חמים ובריכוזים בינוניים של אלכוהול. טאנינים גדולים אינם נמסים במים ובאלכוהול

איזופלבונואידים: נמסים בתמיסות אלכוהוליות. הגליקוזידים יותר מסיסים מהתרכובות שאינן קשורות לסוכר

Chromones כגון קיילין המצוי באמיתה הקייצית, נמסים במים חמים ובאלכוהול

קינונים, כגון, אנתרקינונים: רובם נמסים במים חמים ובריכוזים נמוכים עד בינוניים של אלכוהול. ישנם כאלה, כגון, ההיפריצין שמסיסים בשמן

רזינים פנוליים, בדומה לאלה המצויים בניצנים של הצפצפה: נמסים בריכוזים גבוהים של אלכוהול ובשמן

טרפנואידים

באופן כללי הטרפנואידים נמסים בשמן ובריכוז גבוה של אלכוהול. ספונינים טריטרפניים וסטרואידליים נמסים במים ובשמן, הודות לפולריות הנמוכה של השלד הטרפנואידי, והפולריות הגבוהה של קבוצות הסוכר.

הטרפנואידים הקטנים, כגון אלה המצויים בשמנים הנדיפים נמסים מעט מאד במים, נמסים טוב באדי מים חמים, בשמן ובריכוז בינוני עד גבוה של אלכוהול. מונוטרפנים וססקויטרפנים נכללים בין הטרפנים הקטנים.

הטרפנים הגדולים יותר אינם נדיפים. הם נמסים בשמן, בממיסים בלתי פולריים אחרים ובריכוז גבוה של אלכוהול. הטרפנים הגדולים כוללים דיטרפנים, טריטרפנים וקרוטנואידים.

החלק הלא סוכרי של הספונינים הטריטרפנים, הנקרא ספוג'נין, אינו נמס במים, אבל הגליקוזיד נמס טוב במים ומייצר קצף.

סטרואידים

הסטרואידים הצמחיים הם בעלי פולריות נמוכה, והם נמסים בשמן ובממיסים בלתי פולריים. כשהם קשורים ליחידות סוכר, כגון ספונינים סטרואידיים הם מסיסים במים.

פיטוסטרולים, כגון, סטיגמה-סטרול, בטא-סיטוסטרול, הם אנלוגים לכולסטרול. הם נמסים בשמן ובריכוזים גבוהים של אלכוהול.

גליקוזידים קרדיאליים נמסים מעט במים, ונמסים יותר טוב באלכוהול מהול.

אלקלואידים מושפעים במסיסות שלהם מה-pH של הממיס. בסביבה אלקלית הם נמסים בשמן, ובסביבה חומצית הם נמסים יותר במים. רובם נמסים בריכוז בינוני וגבוה של אלכוהול.

מקור התמונה

חזרה לחנות

השפעת התזונה על תפקוד המוח

תזונה ותפקוד המוח - יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 EPA ו-DHA, וכן לחומצות אומגה 6 גמא-חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דכאון וסכיזופרניה

אחד הנושאים החשובים שנחקרים בשנים האחרונות הוא השפעת המרכיבים הכימיים הבונים את האדם על תפקוד המוח ועל ההתנהגות (1).

פגיעה באיזון של הכימיקלים במוח משפיעה על התנהגות הילד, האדם הבוגר והמזדקן (1,2).

פעילות תקינה של מערכת העצבים המרכזית תלויה בייצור המתווכים העצביים. הם נוצרים במוח מחומצות אמיניות, ויטמינים, מינרלים ומרכיבים נוספים שמקורם במזון.

הנחושת, לדוגמא, ממלאת תפקיד בהפיכת דופמין לנוראדרנלין (3), אבץ דרוש לייצור של GABA (4), הוא מהווה מרכיב של אנזימים רבים ומשפיע על ייצור של חלבונים ועל המטבוליזם של פחמימות. ויטמין B6 הכרחי לייצור סרוטונין, דופמין, GABA ונוראדרנלין (5), פולאט דרוש לייצור של קטכול אמינים (6).

גורמים גנטיים וסביבתיים משפיעים על עיבוד וספיגת המזון, ואנשים שאוכלים מזון זהה סופגים את המרכיבים ומעבדים אותם בצורה שונה. אצל רוב בני האדם מתקבל חוסר של מרכיבים מסוימים ועודף של אחרים.

דר' William Walsh, שחוקר את נושא המזון והשפעתו על המוח ב-30 השנים האחרונות טוען, שאחרי שהוא בדק למעלה מ-10.000 איש הוא משוכנע שהנזק הגדול נגרם לגוף מהמרכיבים שנאגרים בעודף הרבה יותר מאלה המצויים בחוסר (1). תוספי המזון, שנמכרים בצורה חופשית בכל מקום, ונלקחים כאילו הם בטוחים לשימוש ואין בהם סיכון, עלולים להשפיע בצורה שלילית אם הם מצויים בעודף אצל האדם שמשתמש בהם. חשוב שאדם ידע מה דרוש לו ומה מתאים בשבילו באופן אישי בתקופה מסוימת. האם הוא צריך לקחת תוספים, או ההיפך מוטב שינקה וירוקן במקום להוסיף.

המקור של הפרעות רבות במתווכים העצביים הוא גנטי, וקשור לספיגה, מטבוליזם ואחסון של מרכיבים חשובים. ניתן לתקן אותם על ידי התזונה שהיא המקור למרכיבים הבונים את המתווכים של מערכת העצבים. לימוד השימוש בתזונה לתיקון הביוכימיה של מערכת העצבים יחסוך שימוש בתרופות פסיכיאטריות שיש להן תופעות לוואי קשות.

חוסר איזון כימי, השפעה התנהגותית וטיפול

נערך מחקר על 207 מטופלים, שאובחנו אצלם בעיות התנהגותיות, כגון, קשיים בריכוז, התנהגות פרועה, קשיים בחברה, הפרעות קשב ובעיות אחרות (1). גיל המשתתפים היה בין שלוש ל-55, עם ממוצע של 11.5.

למשתתפים נעשו בדיקות דם, שתן ושיער על ידי מעבדות מוכרות. בדיקות הדם כללו בדיקות רבות שאינן נעשות באופן רוטיני, כגון, בדיקה של מתכות, היסטמין ואחרות. בשתן נבדקו בנוסף לבדיקות הרגילות הריכוז של krytopyrroles.

אצל כל אחד מהמשתתפים מצאו חוסר איזון לפחות באחד או שניים מהמרכיבים שנבדקו. הטיפול היה אישי, עם נסיון לאזן את הכימיקלים של כל אחד מהמשתתפים (7). המימצאים הנפוצים ביותר מפורטים להלן.

יחס גבוה בין נחושת לאבץ

אצל 75.4% מהמשתתפים מצאו רמה גבוהה של נחושת בסרום ורמה נמוכה יחסית של אבץ (8).

ההפרעות ההתנהגותיות הקשורות למימצא זה כוללות התפרצויות של כעס, הפרעות קשב והיפראקטיביות (9). הטיפול היה עם אבץ, ציסטאין, מנגן, ויטמין B6, ויטמין C, ויטמין E.

Overmethylation

אצל 29.5% מהמשתתפים מצאו ריכוז נמוך של היסטמין בדם, יחס גבוה בין מתיל לפולאט ורמה גבוהה של קטכול אמינים. כשיש ריכוז גבוה של קבוצות מתיליות, CH3, עולה הריכוז של דופמין, נור-אדרנלין וסרוטונין. התופעות הקשורות הן חרדה, פראנויה, דכאון, חוסר הישגיות ביחד עם רגישות למזון, ריכוז הפולאט נמוך וריכוז הנחושת גבוה (10).

הטיפול כלל הוספת חומצה פולית, cobalamine, ויטמין B3.

Undermethylation

אצל 37.7% מהמשתתפים היה מצב של תת-מתילציה. הביטוי הוא ריכוז גבוה של היסטמין בדם, ריכוז נמוך של סרוטונין, ריכוז נמוך של קטכול אמינים, ריכוז גבוה של חומצה פולית, ריכוז נמוך של מגנזיום, סידן ומתיונין. התופעות הקשורות הן דכאון, אלרגיות עונתיות, נטייה לכפייתיות וליבידו גבוה (10). הטיפול כולל הוספת מתיונין, סידן, מגנזיום, ויטמין D.

היפריקום מחורר וקאוה יביאו תועלת למטופלים אלה.

בעיות ב-pyrrole, pyroluria

אצל 32.9% מהמשתתפים מצאו pyroluria. המימצא הוא רמה גבוהה של kryptopyrroles בשתן. זוהי הפרעה תורשתית מולדת המתבטאת בפגיעה בכימיה של ה-pyrrole, אבל יכל להופיע גם במצבים של חשיפה למתכות כבדות, כימיקלים רעילים ומצבים הגורמים לסטרס חמצוני. Pyroluria הוא מצב המתגלה בהפרעות התנהגותיות ורגשיות רבות.

במצב זה יש חוסר חמור של ויטמין B6, של אבץ ושל חומצה ארכידונית. פירולים מסוימים הנקראים kryptopyrroles קושרים ויטמין B6, ואחר כך אבץ, וגורמים לירידה החדה בריכוז שלהם בדם.

התופעות הקשורות חוסר שליטה במצב של סטרס, קושי להתגבר על מצבי לחץ, התפרצות של כעס, שינויים במצב הרוח, חולים לעתים קרובות במחלות זיהומיות (1,8,11).

הטיפול הוא הוספת ויטמין B6, אבץ, ויטמין E, ויטמין C.

Pyrroles

הפירול הוא תרכובת הבנויה מטבעת מחומשת. pyrrole הפירולים הם חלק ממולקולות גדולות יותר, כגון, porphyrins של ה-heme, chlorines של הכלורופיל ו-porphyrinogens. האלקליות שלהם נמוכה מאד בהשוואה לאמינים.

אחת התופעות המשותפות להפרעות התנהגותיות ורגשיות רבות היא pyroluria שמגלים בשתן.

Pyroluria

היא הפרעה מולדת בכימיה של pyrrole. מוצאים בשתן מרכיבים הנקראים kryptopyrroles שהמשמעות המילולית היא פירולים נסתרים. הם התגלו לראשונה בשנת 1960 בבדיקת שתן של מטופל עם סכיזופרניה. נבדקו מאז אלפי חולים בסכיזופרניה לנוכחות של kryptopyrrole. התוצאות היו מפתיעות. היה יחס ברור ומשמעותי בין ריכוזים גבוהים של kryptopyrrole בשתן והופעת סימפטומים של סכיזופרניה.

Kryptopyrrole קושרים ויטמין B6 ואבץ, והתוצאה היא ירידה חדה במרכיבים אלה. התופעות הקשורות כוללות התפרצויות של זעם, חוסר שקט, ירידה בזכרון הקצר, פגיעה בתפקוד המוח, פגיעה בתפקוד של מערכת החיסון.

ריכוז גבוה של מתכות כבדות

ריכוז גבוה של עופרת, קדמיום ומתכות רעילות אחרות נמצא אצל 17.9% מהמשתתפים.

מצב זה קשור עם הפרעות בהתנהגות, הפרעות קשב והישגיות נמוכה בלימודים (12).

הטיפול כלל הוספת ויטמין B6, אבץ, ויטמין E, ויטמין C.

ריכוז נמוך של גלוקוז

אצל 30.4% מהמשתתפים היה ריכוז נמוך של גלוקוז בדם. זוהי החמרה של מצב המטופל. הביטוי עלול להיות סחרחורת, חוסר שקט, תשוקה לדברים מתוקים, רעד, קושי להתרכז.

הטיפול כולל תוספת של כרום, מנגן, טיפול תזונתי שכולל המלצה לאכול כמה ארוחות קטנות של פחמימות מורכבות וחלבון.

חוסר ספיגה

אצל 15.5% מהמשתתפים היתה תופעה של חוסר ספיגה, שהתבטאה ברמות נמוכות של חומצות אמינו, ויטמינים ומינרלים. ישנם כמה סוגים של חוסר ספיגה, כגון, חומציות נמוכה בקיבה, עיכול בלתי מושלם במעי הדק, קנדידה, הפרעות בוילי הקטנים במעי הדק שמשם נספג המזון המעוכל אל הדם.

התופעות הקשורות הן חוסר שקט, אימפולסיביות, תת-הישגיות (1,13). הטיפול משתנה לפי הבעיה של חוסר הספיגה.

חומצות שומניות חיוניות

השומן מהווה 20% מהמשקל היבש של המוח. לחומצות השומניות יש תפקיד חשוב במוח. המיילין מיוצר מהחומצות השומניות. יש חשיבות רבה לחומצות אומגה 3 EPA ו-DHA, וכן לחומצות אומגה 6 גמא-חומצה לינולנית, במקרים של הפרעות קשב, דכאון וסכיזופרניה (14)הטיפול הוא הוספת חומצות שומניות אומגה 3 ואומגה 6. לסיכום, רק 50% מהמשתתפים סיימו את כל הטיפול. אלה שהפסיקו לא עמדו בדרישות של לקיחת התוספים וויתור על דברים אחרים.

מבין המשתתפים שסיימו את הטיפול היה שיפור בבעיות השונות אצל 92% מהמשתתפים שמתחת לגיל 14, ו-79% מהמשתתפים המבוגרים יותר. לא היה הבדל בין הגברים והנשים.

הקושי העיקרי הוא במשמעת העצמית של האנשים ובנכונות לעמוד בדרישות של הטיפול. המזון ממלא תפקיד חשוב כאבני בניין הבונים את מערכת העצבים. יש חשיבות רבה לתזונה של האשה בהריון, ולחומצות השומן שהיא מספקת לבניית מערכת העצבים של העובר. ניתן לתקן חוסר גנטי על ידי תזונה ואורח חיים מתאימים.

המזון שמקבלים הילדים משפיע על ההתנהגות וכושר הריכוז והלימוד שלהם. חשוב להמנע ממזון שאינו מתאים באופן אישי. הראו שרגישות לגלוטן נפוצה באוכלוסיה הרבה מעבר לביטוי שלה כמחלת צליאק. ארוחת בוקר הכוללת דגנים מתוקים בתוך חלב קר היא אחת הסיבות לקשיים של הילד להתרכז בלימודים.

הרגישות לגלוטן עלולה לגרום לירידה בזרימת הדם אל המוח, דלקת במוח, בעיות התנהגותיות, הפרעות קשב, כאב ראש כרוני, ניוון של תאי עצב.

כל מזון שאינו מתאים לאדם מסוים עלול לגרום לתופעות אלה, ולהוביל בהמשך להתפתחות של טרשת נפוצה, מחלת פרקינסון או אלצהיימר.

מקורות

1.Walsh JW. Glab LB. Haakenson ML Reduced violent behavior following biochemical therapy, Biology and Behavior, 2004, 82: 835-839.

2. Gesch C. Hammond S. Eves A. Crowder M. Influence of supplementary vitamins, minerals, and essential fatty acids on the antisocial behaviour of young adult prisoners: randomized, placebo-controlled trial. Br. J. Psychol. 2002, 181: 22-28.

3. Klinman JP. Brenner M. Role of copper and catalytic mechanism in the copper monooxyganase, dopamine beta-hydrogenase (DBH). In: King TE.Masson HS. Morrison M. editors. Oxidases and related redox systems. New York: Alan R. Liss, 1988, p. 227-248.

4. Prasad AS. Biochemistry of zinc. Biochemistry of the elements, Vol. 11 Plenum Press 1993, p. 153-164.

5. Dakshinamurti K. et al. Neurobiology of pyridoxine, Vitamin B-6. Annal of the New York Acad. of Sci. 2000, 585: 128-144.

6. Alpert JE. Fava M. Nutrition and depression: the role of folate. Nutr. Rev. 1997, 55(5): 145-149.

7. Pfeiffer C. Nutrition and mental illness. Rochester (VT): Healing Arts Press, 1987, p. 93-103.

8. Pfeiffer C. Audette L. Pyrolutia, zinc and B-6 deficiencies. Int. Clin. Nutr. Rev. 1988:8 (30): 107-110.

9. Pfeiffer C. Live V. A study of zinc defieciency and copper excess in the schizophrenias. Int. Rev. Neurobiol. 1972, 72: 141.

10. Walsh WJ. Rehman F. Methylation syndromes in menthal illness. Abstract, Neuroscience Society, New Otleans: Nov. 1997.

11. Irvine D. Bayne W. Miyashita H. Identification of kryptopyrrole in human urine and its relation to psychosis. Nature 1969, 224:811-813.

12.Needleman H. The persistent threat of lead; a singular opportunity , Am. J. Public Health, 1989, 79: 643-645.

13. Benton D. et al. Vitamin supplementation for one year improves mood. Neuropsychobiology 1996, 32: 98-105.14. Walsh WJ. Nutrients help alleviate menthal symptoms, Well Being Journal, 2002, 11:4-6

חזרה לחנות