methyl jasmonate

methyl jasmonate - מחקר שנעשה על ידי קבוצה של חוקרים (6) בדקה השפעה של הוספת MJ לפירות לפני קטיפתם על הפעילות האנטי אוקסידנטית

קבוצת חוקרים ישראלים מהפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, שבראשה עומד פרופ' אליעזר פלשר, נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של תרופה נגד מחלת הסרטן. פרופ' פלשר חוקר כבר 10 שנים את ההשפעה של הורמון צמחי, methyl jasmonate על גידולים סרטניים. הוא מצא שההורמון, המיוצר בצמח כהגנה נגד זיהומים, יובש ומצבי עקה, מזרז את מותם של תאים סרטניים.

התבצע מחקר קליני בודד, שנערך על קבוצה קטנה של חולים. המחקר הראה ש-methyl jasmonate –MJ חודר לדם, ושאין לו תופעות לוואי שליליות.

מאז שהתחיל פרופ' פלשר לפרסם את מחקריו התחילו שש קבוצות נוספות מארצות שונות לחקור את השפעת MJ על סרטן (1).

פרופ' פלשר מקווה שתהיה אפשרות להכניס את התרופה המבוססת על MJ במהירות לשימוש, מכיוון ש-jasmonates הם קבוצה של מרכיבים צמחיים המצויים בשימוש נרחב בקוסמטיקה ובחקלאות. הוכח שהם אינם רעילים (1).

Jasmonates הם קבוצה של הורמונים צמחים המווסתים צמיחה והתפתחות של צמחים. בדומה לפרוסטגלנדינים גם הם נגזרות של חומצות שומניות. רמות גבוהות של ז'סמונאט מצויות בפרחים, בפירות ובכלורופלסטים. במקרים של פציעה או פגיעה בצמח עולה רמת הז'סמונאט (2).

פעילות של jasmonates בצמח: מעודדים נביטה של זרעים (3).

מעודדים אגירה של חלבונים (4).

כנראה שיש להם תפקיד בהבשלה של פירות, בהרכב הקרוטנואידים ובביטוי של גנים הקשורים לאגירת חלבונים בזרעים (3).

ממלאים תפקיד בהגנה על הצמח מפני מחלות (5).

Methy jasmonate

מחקר שנעשה על ידי קבוצה של חוקרים (6) בדקה השפעה של הוספת MJ לפירות לפני קטיפתם על הפעילות האנטי אוקסידנטית והאנטי סרטנית שלהם. הם טפלו בפירות של פטל שחור עם 0.01mM ו- 0.1mM של MJ לפני קטיפת הפירות. הם בדקו פעילות אנטי אוקסידנטית, תכולה של פלבונואידים ופעילות אנטי סרטנית של הפירות לאחר הבשלתם.

הם מצאו ריכוז גבוה יותר של פלבונואידים ואנתוציאנינים בפירות שטופלו ב-MJ לעומת אלו שלא טופלו, ריכוז גבוה יותר של סוכר, ריכוז נמוך יותר של חומצות, עליה בפעילות אנטי אוקסידנטית, עליה בפעילות אנטי סרטנית נגד תאי סרטן הריאות ותאי לויקמיה בתרביות ריקמה (6). הפעילות האנטי סרטנית התבטאה בעיכוב של שגשוג של התאים.

מקורות

1. Anti cancer flower power: Researchers combat cancer with a Jasmine-based drug. Science Daily (Aug. 25, 2008).

2. Creelman RA and Mullet ME. Biosynthesis and action of jasmonates in plants. Annual Review of Plant Physiology and Plant Molecular Biology, 1997, 48: 355-381.

3. Falkenstein E. et al. Methyljasmonate and alpha-linolenic acid are potent inducers of tendril coiling. Planta, 1991, 185; 316-322.

4. Anderson JM. Jasmonic acid –dependent increases in the level of specific polypeptides in soybean suspension cultures and seedlings. Journal of Plant Groth and Regulation, 1988, 7: 203-211.

5. Xu Y. et al. Plant defense genes are synergistically induced by ethylene and methyl jasmonate. Plant Cell, 1994, 6: 1077-1085.Wang SY. Bowman L. Ding M. Methyl Jasmonate enhances antioxidant activity, flavonoid content and antiproliferation of human cancer cells in Blackberries (Rubus spp). Journal of Agricultural and Food Chemistry, 2008, 107; 1261-1269.s

מקור התמונה

חזרה לחנות

ברומלין 2 – Bromelain

ברומלין - לטיפול בנקע בקרסול, בקדחת השחת, בכאבים בבית החזה, כסיוע לספיגת אנטיביוטיקה, לטרשת עורקים, להמסת קרישי דם, לאלרגיות למזון,

הברומלין הוא אנזים פרוטאוליטי המכיל גפרית. ממצים אותו מהגבעול והפרי של צמח האננס, Ananas comosus ממשפחת הברומליים, Bromeliaceae. הברומלין התקבל כתוסף צמחי.

כשלוקחים את הברומלין עם הארוחה הוא כנראה מסייע לעיכול החלבונים. כשלוקחים אותו על קיבה ריקה הוא פועל כנוגד דלקת.

Commission E ממליצה להשתמש בברומלין למקרים של נפיחות ודלקת של האף והסינוסים שנגרמו על ידי ניתוחים.

שימוש רפואי בברומלין

מבוסס על ניסויים בבני אדם וחיות

טיפול בדלקות: מחקרים ראשוניים מראים שברומלין הנלקח באופן פומי מפחית דלקת וכאב הנגרם על ידי דלקת.

טיפול בסינוסיטיס: ברומלין הוא תוסף יעיל בשילוב עם תרופות אחרות במקרים של סינוסיטיס. הוא מסייע להפחתת הדלקת והנפיחות, ובכך פותח את דרכי הנשימה.

טיפול בכוויות: נחקרה השפעת הברומלין על ריפוי של כוויות מדרגה שניה ושלישית. התוצאות הראו השפעה חיובית.

השפעה על העיכול, לאי ספיקה של אנזימים מהפנקריאס: הברומלין הוא אנזים מפרק חלבון. יש מעט מחקרים מדעיים המוכיחים שפועל כמסייע לעיכול.

השפעה על פריחות: יכל לסייע בטיפול בפריחות, הודות לפעילות האנטי דלקתית שלו ולהשפעתו המאזנת על מערכת החיסון.

שימוש רפואי מומלץ ברפואה המסורתית

לטיפול בנקע בקרסול, בקדחת השחת, בכאבים בבית החזה, כסיוע לספיגת אנטיביוטיקה, לטרשת עורקים, להמסת קרישי דם, לאלרגיות למזון, ברונכיט, דלקת של התעלה הקרפלית, הצטננות, שיעול, לטיפול בטחורים, לאיזון מערכת החיסון, לדילול דם, לזרימת דם לקויה אל הרגליים, לטיפול בסקלרודרמה, לפציעות וחבלות, לנפיחות אחרי ניתוח, טיפול בצלקות, בזיהומים של דרכי הנשימה העליונים, בדליות ברגליים לריפוי פצעים.

מינון: מבוסס על מחקרים מדעיים, פרסומים, שימוש מסורתי, המלצות של מומחים.

למבוגרים מעל גיל 18 Commission E ממליצים על מינון של 80-320 מ"ג פעמיים עד שלוש פעמים ביום. יש הממליצים על 120-240 מ"ג כמו בתכשירים Traumanase ו- Ananase.ישנם חוקרים הממליצים על 500-1000 מ"ג שלוש פעמים ביום.

ישנם יצרנים המוכרים כדורים של 500 מ"ג.

משחה בריכוז 35% ברומלין מומלצת לטיפול בפצעים.

אין מחקרים מדעיים שממליצים על מינון בטוח לילדים.

בטיחות

אין רגולציה לגבי הבטיחות, החוזק והנקיון של המוצרים. ישנם דיווחים על תגובות אלרגיות .

תופעות לואי: דווח על תופעות לוואי מעטות. דווח על שלשול ואי נוחות בקיבה. היו כמה דיווחים על הגברת קצב הלב, בחילה, גירוי של קרומים ריריים.

יש להיות זהירים אם לוקחים תרופות מדללות דם, וכן במקרים של אולקוס.

אינו מומלץ בתקופת ההריון וההנקה, כי לא נערכו מחקרים הבודקים בטיחות בהריון והנקה.

אינטראקציות עם תרופות

באופן עקרוני ברומלין עלול להגביר דימום בצרוף עם קומדין, אספירין והפרין. לא נערכו בדיקות.

מחקרים קליניים הראו שהוא מגביר ספיגה של אנטיביוטיקה, כגון, טטרהציקלין, ואמוקסצילין. הוא עלול להגביר פעילות של כימותירפיה, אבל לא נעשה מחקר שמוכיח או שולל.

עלול להגביר דילול דם אם לוקחים עם גינקו.

מקור התמונה

חזרה לחנות

סקוולן – Squalene

סקוולן - המחקר העוסק בסקוולן הוא התחלתי. נחקרת האפשרות להשתמש בו כתוסף לטיפול בסרטן. נערכו ניסויים על חיות מעבדה.

ה-sqaulene הוא איזופרנואיד בעל 30 אטומי פחמן, ושש יחידות של איזופרן. הוא ליפיד המצוי בריכוז גבוה בשמן כרישים, ובריכוז נמוך יותר (0.1- 0.7) בשמן זית, שמן נבט חיטה ובשמרים. הוא מצוי גם בחלב (sebum) שבשכבת הדרמיס אצל האדם.

הסקוולן הוא מרכיב ביניים בביוסינתיזה של כולסטרול ושל סטרולים צמחיים. עד השלב של סקוולן הביוסינתיזה של הסטרולים זהה בצומח ובחי.

הסקוולן הוא בעל כושר לספוג חמצן, ויש לכך משמעות פיזיולוגית עבור הכרישים.

פרמקוקיטיקה: מעל 60% מהסקוולן שמגיע מהמזון נספג מהמעי הדק. משם הוא מגיע למערכת הלימפה כשהוא נישא בצורה של כילומיקרונים. הוא מועבר בדם על ידי VLDL ומתפזר בכמה רקמות. ריכוז גבוה מתפזר בעור. הוא עובר מטבוליזם והופך לכולסטרול.

מחקרים על פעילות: המחקר בנושא התחלתי. נחקרת האפשרות להשתמש כתוסף לטיפול בסרטן. נערכו ניסויים על חיות מעבדה. לא נערכו בשלב זה ניסויים קליניים על בני אדם.

המחקר הראה שהסקוולן מעכב גידולים בריאה (1). הוא יעיל במניעת סרטן המעי הגס אצל חיות (2).

הוספתו לתזונה של עכברים גרמה להמרצת הפעילות של מערכת החיסון. במחקר אחר הראו שהוספת סקוולן לתזונה סייעה להורדת רמת כולסטרול (1).

החוקרים טוענים שהמחקרים שנעשו עם חיות מצביעים על אפשרות לשימוש בסקוולן למניעת וטיפול בכמה סוגים של סרטן, להגברת הפעילות של מערכת החיסון, ואולי גם להורדת רמת כולסטרול (3).

הכנות ומינון: הסקוולן הוא נוזל המצוי בשוק בצורת קפסולות בריכוז של 400 מ"ג, 450 מ"ג, 1000 מ"ג.

המינון הוא 500 מ"ג עד 4.0 ג'. המינון הגבוה מומלץ לחולי סרטן. המקור לסקוולן הוא בדרך כלל משמן מכבד של כרישים ולפעמים משמן זית.

ספרות:

1. Kelly GS. Squalene and its potential clinical uses. Altern. Med. Rev. 1999, 4; 29-36.

2. Rao CV. Newmark HL. Reddy BS. Chemopreventive effect of squalene on colon cancer. Carcinogenesis, 1998, 19: 287-290.

3. Newmark HL. Squalene, olive oil, and cancer risk; a review and hypothesis. Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev. 1997, 6: 1101-1103.

מקור התמונה

חזרה לחנות

ברומלין – Bromelain

ברומלין - טיפול בברומלין מסייע במקרים של תרומבופלביטיס. טיפול ב-14 חולים. ניתן להשתמש במקרים של עצירות, גזים וטחורים.

הברומלין הוא אנזים פרוטאוליטי המצוי בפרי ובגבעולים של האננס, Ananas comosus. הסוג אננס שייך למשפחת הברומליה, Bromeliaceae. מוצאו מדרום אמריקה, ומשם הביאו אותו לאיים הקריביים. האננס הפך במרוצת השנים לפרי נפוץ מאד בשימוש. מגדלים אותו בארצות טרופיות וסוב טרופיות, כגון, איי האוקינוס השקט, במיוחד האי Moorea, במזרח אסיה ובדרום אפריקה.

האננס מכיל אנזימים פרוטאוליטיים,ברומלין ופפאין. הברומלין הוא המרכיב העיקרי והוא מצוי בפרי, במיץ מהפרי ובגבעולים (1). הברומלין הוא אנזים פעיל בטווח רחב של pH (2,3). הוא כולל אנזימים אחדים,כגון, פרוטאינאזות, פראוקסידאזות, פוספטידאזות וסידן קשור (1).

בארצות בהן גדל האננס נוהגים להשתמש בו, ובמיצויים שלו לטיפול בבעיות שונות, כגון, כנוגד דלקת במקרים של ארטריטיס שגרוני, דלקות של המעי הגס, אסתמה, סינוסיטיס, כאבים כרוניים (3,4).

הפעילות של הברומלין נחקרה כדי לבדוק אם אמנם ניתן להמליץ עליו כעל מיצוי צמחי רפואי.

פעילות אנטי דלקתית

ברומלין מפחית רצפטורים שעל פני השטח של התא, כגון, רצפטור ל- hyaluronan הקשור לנדידה של לויקוציטים ואינדוקציה של מתווכים פרו-דלקתיים (5,6). חוקרים הראו פעילות אנטי דלקתית ואימונו-מודולנטית של ברומלין (7). הם הראו שטיפול עם ברומלין מפחית תהליך דלקתי בדרכי הנשימה שנגרם על ידי אלרגן מושרה (7).מתוארים שני מקרים של מטופלים שהשתמשו בברומלין, על דעת עצמם, לטיפול בדלקת המעי הגס המתכייבת (8). המחלה נסוגה כתוצאה מהטיפול.הפעילות האנטי דלקתית של הברומלין הנלקח בלקיחה פומית מתבטאת לכל אורך המעי הדק. הפעילות האנטי דלקתית קשורה לפעילות הפרוטאוליטית של הברומלין (9). מכיוון שהברומלין יציב בטווח רחב של pH הוא יכל לפעול לכל אורך המעי ואין צורך להגן עליו עם קפסולות או בשיטות אחרות.

פעילות אנטי סרטנית של הברומלין

עיכוב של היווצרות גרורות נראו בניסוי על סרטן ריאות אצל חיות (10,11). הניסויים נערכו מול קבוצת ביקורת, וההפרש בין מספר הגרורות היה משמעותי (10,11). החוקרים הראו ששני חלבונים, שהם כינו אותם CCS ו- CCZ, חוסמים גידול של תאי סרטן השד, הריאות, המעי הגס, השחלות ומלנומה (10).

שימוש בברומלין לריפוי כוויות

כוויות מתאפיינות בצלקות קשות הנוצרות על הרקמה הפגועה. הצלקות מפריעות לריפוי, ועלולות לגרום לזיהום של הכוויה. טיפול חיצוני עם ברומלין (35% בתוך שמן או שומן) מפרק את הצלקות הקשות, ומחיש את ריפוי הכוויה. הראו ניקוי של כוויה אצל עכברים תוך יומיים, בעוד שטיפול בקולגנאז נמשך 10 ימים (12).

שיפור העיכול באמצעות ברומלין

ברומלין מסייע לעיכול במקרים של אי ספיקה של אנזימים מהפמקריאס (13). ניתן להשתמש בברומלין במקרים של עצירות, גזים וטחורים (1).

ברומלין מונע היווצרות קרישים

מחקרים in vivo ו- in vitro הראו עיכוב של צימות טסיות דם על ידי ברומלין (1). טיפול בברומלין מסייע במקרים של תרומבופלביטיס. טיפול ב-14 חולים באנגינה פקטוריס עם 400-1000 מ"ג ברומלין ליום גרם להעלמות של הסימפטומים הקשורים למחלה (14). השרייה של טסיות דם בתוך 10 מיקרוגרם במ"ל של ברומלין מנעה צימות של הטסיות (15).

סיכום

ניתן לראות את הברומלין כמיצוי צמחי, הכולל אנזימים שונים, כגון, פרוטאזות,פראוקסידאז,פוספטאזות. הברומלין הוא מנם אנזים פרוטאוליטי, אבל פעילות זו היא רק חלק מהפעילות הפרמקולוגית שלו. פעילויות נוספות הן: אימונומודולטורית, פיברינוליטית, אנטי דלקתית, עיכוב ציטוקינים.

הברומלין פועל לאורך כל דרכי העיכול. הוא בטוח לשימוש, ומתאים לייצור תוסף מזון.

ספרות

1. Tochi BN. Wang Z. Xu SY. et al. Therapeutic Application of Pineapple protease (Bromelain): A review. Pakistan J. of Nutrition, 2008, 7:513-520.

2. Chandier DS. and Mynott TL. Bromelain protects piglets from diarrhea caused by oral challenge with K88 positive entertoxigenic Escherichia coli. Gut, 1998, 43:196-202.

3. Hale LP. Greer PK. Trinh CT. et al. Proteinases activity and stability of natural bromelain preparations. Int. Immunopharmacol. 2005, 5: 783-793.

4. Lemay M. Murray MA. Davies A. et al. In vitro and ex vivo cyclooxygenase inhibition by a hops extract. Asian Pac. J. Clin. Nutr. 2004, 13: S 110.

5. Egwerda CR. Andrew D. Ladhams A. et al. Bromelain modulates T cell and B cell immune responses in vitro and in vivo. Cell Immunol. 2001, 210: 66-75.

6. Hale LP. Greer PK. and Sempowski GD. Bromelain treatment alters leukocyte expression of cell surface molecules involved in cellular adhesion and activation. Clin. Immunol. 2002. 104: 183-190.

7. Secor ER. Carson WF. Cloutier MM. et al. Bromelain exerts anti-inflammatory effects in an ovalbumin –induced murine model of allergic airway disease. Cell Immunol. 2005, 237: 68-75.

8. Kane S. and Goldberg MJ. Use of bromelain for mild ulcerative colitis. Ann. Int. Med. 2000, 132: 680.

9. Hale LP. Proteolytic activity and immunogenicity of oral bromelain within the gastrointestinal tract of mice. Internationl Immunopharmacol. 2004, 4: 255-264.

10. Batkin S. Taussig SJ. and Szekerczes J. Modulation of pulmonary metastasis (Lewis lung carcinoma) by bromelain and extract of the pineapple stem (Ananas comosus). Cancer Invest. 1988a, 6: 233-234.

11. Batkin S. Taussig SJ. and Szekerczes J. Antimetastatic effect of bromelain with or without its proteolytic and anticoagulant activity. J. Cancer Res. Clin. Oncol. 1988b, 114: 507-508.

12. Rosenberg L. Lapid O. Bogdanov-Berezolvsky A. et al. Safety and efficacy of a proteolytic enzyme for enzymatic burn de bridement; A preliminary report. Burns, 2004, 30: 843-850.

13. Knill – Jones RP. Pearce H. and Batten J. Comparative trial of Nutrizym in chronic pancreatic insufficiency. Br. Med. J. 1970, 4: 21.

14. Nieper HA. Effect of bromelain on coronary heart disease and angina pectoris. Acta Med. Empirica, 1978, 5: 274-278.

15. Metzig C. Grabowaska E. Eckert K. et al. Bromelain proteases reduce human platelet aggregation in vitro, adhesion to bovine endothelial cells and thrombus formation in rat vessels in vivo. In vivo, 1999, 13: 7-12.

חזרה לחנות

שמן ארגן – Argania spinosa

שמן ארגן - שימוש חיצוני לחיזוק והברקת השיער, לטיפול בעור יבש, לשמירה על העור, לטיפול באקנה ובכוויות. התערובת נחשבת למחזקת ומגבירה תשוקה מינית

שמן ארגן – Argania spinosa
משפחה: Sapotaceae

תאור בוטני: הארגן הוא עץ אנדמי למרוקו ואלגיר. הוא נפוץ מאד באזור של אגדיר, שם מצויים יערות צפופים של עצי ארגן. העץ גדל גם ביערות הרריים עד לגובה של 1500מ'.

חלקי צמח בשימוש: שמן מהזרעים.

עץ בוגר נותן 6-8 ק"ג של פירות. השמן הוא חומר התשמורת העיקרי של הזרע, ומהווה 60% ממשקלו.

מרכיבים: חומצה אולאית 41-48%, חומצה לינולאית 32-34%, חומצה פלמיטית 12%, חומצה סטארית 7%. סטרולים: beta- stigmasterol, campesterol, spinasterol, schttenol. אלכוהולים טריטרפניים: beta-amyrine, tirucallol.

רפואה מסורתית: השמן הוכן באופן מסורתי בכל בית. נוהגים להשתמש בשמן בשימוש חיצוני לחיזוק והברקת השיער, לטיפול בעור יבש, לשמירה על העור, לטיפול באקנה ובכוויות.

בשימוש פנימי משתמשים בתערובת של שמן ארגן עם קמח שעורה ודבש. התערובת נחשבת למחזקת, מסייעת לאחלמה ומגבירה תשוקה מינית.

מאכל מחזק נוסף הוא שמן מעורבב עם זרעים קלויים טחונים של ארגן ודבש. נותנים ממנו לילדים ולאנשים הזקוקים לחיזוק. השמן הוא מרכיב חשוב בתזונה. משתמשים בו לאכילה עם לחם וזעתר, וגם לבישול. פעילות: השמן מכיל כ- 80% חומצות בלתי רוויות, והוא מומלץ למאכל. הוא יציב ואינו מתחמצן בקלות.

העושר בחומצה לינולאית עושה אותו לשמן מעולה לקוסמטיקה. הוא מפחית יובש ומעכב ייצור מוגזם של קרטין. הסטרול schottenol מסייע לריפוי כוויות ודלקות בעור.

רעילות: השמן חסר רעילות לחלוטין ובטוח לשימוש.

חמאת שיאה Shea:

מפיקים את חמאת השיה מעץ שמוצאו ממערב אפריקה, Butyrospermum parkii, המשתייך גם הוא למשפחת ה-Sapotaceae. מפיקים את השומן מהזרעים המכילים כ-50% שמן בלתי מייבש. השמן משמש לבישול ומפיקים ממנו מרגרינה. הוא עשיר בויטמין A ו-E, ומשמש להכנת קרמים ומשחות לטיפול בעור.

חמאת שיה מוסיפה לחות לעור. הויטמינים A ו-E הם נוגדי חמצון. ויטמין E מגביר זרימת דם בכלי הדם הנימיים. החמאה מומלצת לשמירה על העור, וכן לטיפול באקסמה, כתמים, פריחות אלרגיות של העור, כוויות שמש, עקיצות חרקים ועור מתקלף.

ספרות

Charrouf Z. et al. Occurrence of erythrodiol in Argania spinosa (Sapotaceae). Al Biruniya, Rev. Mar. Pharm. Rabat, 1990 tome 6, pp.135-139. Bellakhdar J. La Phrmacopee marocaine traditionelle. Ibis Press, 1997.

חזרה לחנות

רסרבטרול – Resveratrol

רסרבטרול - ריכוז גבוה מצוי בגפן היין, בעלים ובקליפת הפרי. בזן מוסקט מצוי גם בזרעים. פועל כאנטי דלקתי ומעכב שחרור של ציטוקינים מזרזי דלקת.

רסרבטרול הוא פיטואלקסין המיוצר על ידי כ-70 מינים של צמחים (1).

צמחים מייצרים פיטואלקסינים בתגובה להתקפה על ידי חיידקים, פטריות, הקרנה עם קרניים אולטרה-סגוליות ומצבי עקה שונים. הרסרבטרול הוא פוליפנול השייך לקבוצת ה- stilbenes. הוא מצוי בצמחים המהווים חלק מהתזונת האדם, כולל ענבים, יין אדום, בוטנים, תות עץ, אוכמניות ועוד.

רסרבטרול Reservatrol

ריכוז גבוה מצוי בגפן היין, בעלים ובקליפת הפרי. בזן מוסקט מצוי הרסרבטרול גם בזרעים. הראו ייצור מוגבר של רסרבטרול כאשר הצמח הותקף על ידי הפטריה Botrytis cinerea(2). ככל שעולה ריכוז הרסבטרול עולה עמידות הגפן לפטריה (2). אותו חוקר הראה גם שכאשר שיח יחיד של גפן מותקף על ידי הפטריה, עולה ריכוז הרסרבטרול בגפנים המצויים בקרבתו (2). ככל שהפרי מתקרב לבשלות הוא מייצר פחות רסרבטרול (3). כשמכינים יין, עובר הרסרבטרול מקליפות הפרי ליין. ריכוז הרסרבטרול גבוה באופן משמעותי ביין האדום מאשר ביין לבן (4).

באופן מסחרי מפיקים רסרבטרול מנצרים של גפן עם אלומיניום כלוריד או אלומיניום סולפט, כשמקרינים אותם עם קרני UV(5). העלו את ייצור הרסרבטרול בצמחים על ידי הנדסה גנטית, והחדירו את הגן לייצור החומר לתפוחי אדמה, אורז, עגבניות, אספסת וטבק.

מדען יפני, Takaoka, מיצה רסרבטרול בשנת 1963 משורש של Polygonum cuspidatum. השורש מכיל עד 187 מ"ג ב-1ק"ג של שורש. זוהי כמות גדולה בהרבה מזו שיש בגפן. הרסרבטרול לא עורר עניין באותה תקופה. ב-1992 הוא התחיל לעורר עניין רב, כשקשרו את המצאותו ביין כהסבר לפעילות של היין האדום על הלב (6).

פרמקוקינטיקה של רסרבטרול

החומר נספג במהירות, ועובר במהירות רבה מטבוליזם והרחקה מהגוף (7). כשנתנו לבני אדם 25 מ"ג של רסרבטרול בלקיחה פומית, מצאו מטבוליטים של החומר שהגיעו למקסימום תוך 30-60 דקות (4).

רוב המחקרים נעשו in vitro על תאים בתרבויות רקמה, על שמרים, תולעים, זבובי פירות, עכברים וחולדות. אין מידע מדויק על פעילות הרסרבטרול והמטבוליטים שלו ברקמות שונות של גוף האדם (7). למרות זאת נעשה השימוש בחומר כתוסף מזון נפוץ מאד.

פעילות של רסרבטרול

הוכיחו שהוא מאריך את תוחלת החיים של שמרים ושל זבוב הפירות דרוזופילה (8).

אנטי אוקסידנט, מנטרל רדיקלים חופשיים, מעכב פראוקסידציה של שומנים, מעכב צימות של טסיות דם, אנטי ויראלי, מעכב Herpes simplex, Influenza(9), אנטי דלקתי, אנטי סרטני, מעכב התפתחות של סרטן העור אצל עכברים בשימוש חיצוני (10).

לאחרונה פורסמו ב-Pub Med כמה עבודות שנעשו על תאי מקרופאגים שנלקחו מחולים במחלות ריאה חסימתיות COPD- Chronic Obstructive Pulmonary Disease

מחקר אחד הראה שרסרבטרול עיכב שחרור של ציטוקינים מסוג אינטרלויקינים IL-8, ממקרופאגים של תאי סימפונות, שנלקחו על ידי שטיפות של דרכי הנשימה (11). החוקרים הסיקו שרסברטרול פועל כאנטי דלקתי ומעכב שחרור של ציטוקינים מזרזי דלקת.

חלק מהמחקרים מומנו על ידי חברות המייצרות רסרבטרול.

ספרות

1. Turner L. 1999, Supplement spotlight: Resveratrol. Vitamin retailer: Dietary Supplement Industry’s Leading Magazine.

2. Sbaghi M. 1994, Physiological and biochemical aspects of the interaction between grapevines and Botrytis cinerea: Synthesis and degradation of resveratrol. University de Bourgogne.

3. Jeandet P. Sbaghi M. Meunier P. 1995, The potential relationship of stilbene (reservatrol) synthesis to anthocyanin content in grape berry skins. Vitis 34: 91-94.

4. Goldberg DM. Yan J. Soleas GJ. Absorption of three vine-related polyphenols in three different matrices by healthy subjects. Clin. Biochem. 2003, 36: 79-87.

5. Cantos E. Garcia Viguera C. De Pascal T. et al. Effect of postharvest ultraviolet irradiation on reservatrol and other phenols of cv. Napoleon table grapes. J. Aggric. Food Chem. 2000, 48: 4606-4612.

6. Baur JA. Sinclair DA. Therapeutic potential of reservatrol: the in vivo evidence. Nat. Rev. Drug Discov. 2006, 5: 493-506.

7. Walle T. Hsieh F. Delegge MH. et al. High absorption but very low bioavailability of oral reservatrol in humans. Drug Metab. Dispos. 2004, 32: 1377-1382.

8. Wood JG. Rogina B. Lavul S. et al. Sirtuin activators mimic caloric restriction and delay aging in metazoans. Nature 2004, 430: 686-689.

9. Palamara AT. Nenicioni L. Aquilano K. et al. Inhibition of influenza A virus replication by resveratrol. J. Infect. Dis. 2005, 191: 1719-1729.

10. Jang M. Cai L. Udeani GO. et al. Cancer chemopreventive activity of resevratrol, a natural product derived from grapes. Science, 275: 218-220.

11. Culpitt SV. Rogers DF. Fenwick PS et al. Inhibition of red wine extract, reservatrol, of cytokine release by alveolar macrophages in COPD. Department of Thoractic Medicine, National Heart & Lung Institute, Imperial College London.

חזרה לחנות

פיטואקדיסטרואידים – Phytoecdysteroids

פיטואקדיסטרואידים - מרכיבים כימיים שהצמח מייצר כהגנה נגד חרקים אוכלי צמחים. תכשירים המכילים פיטואקדיסטרואידים מומלצים בטיפול בסכרתיים.

פיטואקדיסטרואידים הם מרכיבים כימיים שהצמח מייצר כהגנה נגד חרקים אוכלי צמחים. הם דומים במבנה המולקולרי שלהם להורמוני הנשל ecdysteroids שמייצרים החרקים (נשל מכונה ecdysis). חרקים שאוכלים פיטואקדי-סטרואידים, מבלי שהם מורגלים לכך, סובלים מתופעות, כגון, ירידה במשקל, הפרעות בתהליך הנשל ומוות (1).

פיטואקדיסטרואידים התגלו בצמחים בשנת 1996. במחקרים שנערכו מאז נמצא שהם משפיעים על יונקים בצורה שונה לחלוטין. הם מגבירים ייצור חלבונים אצל בני אדם וחיות, יש להם פעילות אדפטוגנית, אנטי מוטגנית, tonic, הם פעילים כאימונוסטימולנטים, מורידים רמה של כולסטרול (2).

הכימיה של פיטואקדיסטרואידים

פיטוטאקדיסטרואידים הם טריטרפנואידים. קבוצה זו כוללת, בנוסף, ספונינים טריטרפניים ופיטוסטרולים, ecdysterone campesterol.

ספונינים טריטרפניים של Cimicifuga

כ-250 פיטואקדיסטרואידים נמצאו בצמחים, ומעריכים שיש למעלה מ-1000 תרכובות שונות (1). אקדיסטרואידים הם סטרואידים פולריים מסיסים במים, בניגוד להורמונים הסטרואידיים של היונקים שהם ליפופיליים. רוב הפיטואקדיסטרואידים מכילים 19 עד 29 אטומי פחמן.

פיזור של טקדיסטרואדים בצמחים

כ-2% מהצמחים בעולם נבדקו לנוכחות של פיטואקדי-סטרואידים (3). נוכחותם הוכחה אצל כ-6% מבין אלה שנבדקו (1). ריכוז הפיטואקדיסטרואידים בצמחים הוא 0.1% או פחות. בודדו אותם מכל חלקי הצמח. הריכוז שלהם גבוה יותר בחלקי הצמח החשובים ביותר להישרדות שלו. הריכוז משתנה במהלך התפתחות הצמח.

הפיטואקדיסטרואיד הנפוץ ביותר בצמחים הוא ecdysone.

התרד (Spinacia oleracea) הוא אחד הצמחים העשירים בפיטואקדיסטרואידים. צמחים אחרים הם: שיח אברהם ממשפחת ה- Verbenaceae, Rhaponticum carthamoides ממשפחת המורכבים, Tinospora cordifolia ממשפחת ה- Menispermaceae ומינים אחדים ממשפחת הנוריתיים (4).

פעילות פיזיולוגית

אנטי אוקסידנטים, מגינים על הכבד, מורידים רמת סוכר בדם, מקנים לצמח תכונות של אדפטוגן.

כמה מהצמחים הידועים כאדפטוגנים נבדקו לנוכחות של פיטואקדיסטרואידים ונמצאו חיוביים, ביניהם: Achiranthes bidentata, Pfaffia paniculata, Tinospora cordifolia, Rhaponticum carthamoides, Serrulata coronata.

פיטואקדיסטרואידים מעודדים ייצור של RNA ומייצבים חלבון ופוספוליפידים על קרומי התאים (5). הם מגבירים גידול של שרירי השלד. הם מסייעים להורדת רמת כולסטרול בכבד על ידי הגברת ההפרשה של הכולסטרול במרה.

פיטואקדוסטרואידים, אפילו בריכוז גבוה, אינם משפעלים רצפטורים של הורמונים סטרואידליים (1). הם אינם משפיעים גם על חולדות וציפורים הניזונות מזרעים המכילים 20 ג' של אקדיסטרואידים בק"ג. כנראה שהפעילות ההורמונלית של האקדיסטרואידים מוגבלת לחרקים בלבד.

תכשירים המכילים פיטואקדיסטרואידים

השימוש באקדיסטרואידים כתוספי מזון התחיל לפני כ-40 שנה כש-Burdette (6) גילה ש- ecdysterone ממריץ ייצור של חלבון ברקמות של יונקים. מאז חזרו חוקרים נוספים והוכיחו את הפעילות האנבולית של האקדיסטרואידים בבני אדם ובחיות. ברוסיה ובסין התעניינו בצמחים המכילים מרכיבים אלה והמליצו עליהם לספורטאים התחרותיים. מרימי משקולות מרבים להשתמש בהם.

כיום מצויים כ-140 תוספי מזון המכילים ecdysone(4), ביניהם: Syntabol, Ecdysen, Ecdybol(7).

התכשירים מכילים אקדוסטרואידים מנוקים או אבקות של צמחים עשירים במרכיבים אלה, כגון, somaliensis, Achyranthes aspera,Cyanotis, Cyanthula officinalis, Rhaponticum carthamoides, Pfaffia paniculata, Polypodium vulgare.

לסיכום, הפיטואקדיסטרואידים שהתגלו בשנים האחרונות, הם מרכיבים בעלי השפעה חיובית וניתן להכין מהם תכשירים ותוספי מזון בטוחים לשימוש. נראה שהם מהווים פקטור חשוב במנגנון הפעילות של צמחים רבים שהיו נערצים ברפואה המסורתית של עמים שונים.

רק חלק קטן מצמחיית העולם נבדק עד עכשיו לנוכחות של פיטואקדיסטרואידים. הדמיון בין הפעילות שלהם לבין הפעילות של צמחים אדפטוגנים מדגיש את הצורך לבדוק נוכחות של פיטואקדיסטרואידים בכל הצמחים האדפטוגנים המוכרים ומומלצים בתרבויות השונות.

פעילות פרמקולוגית של פיטואקדיסטרואידים על יונקים

למעלה מ-300 אקדיסטרואידים שונים בודדו מבעלי חיים וצמחים. הגילוי של מרכיבים זהים בצמחים בשנת 1966, הפך אותם לזמינים בכמויות גדולות, ואיפשר לערוך מחקרים בקנה מידה גדול על השפעתם על יונקים.

כשהתברר שאקדיסטרואידים מווסתים ריבוי של חרקים ואינם רעילים כלל ליונקים, התעוררה התקוה שניתן יהיה להכין מהם חומרי הדברה בטוחים לשימוש.

יחד עם זה התעוררה השאלה כמה נפוצים מרכיבים אלה בירקות ופירות מאכל, ומה השפעתם על בני אדם הניזונים מהם. עושר רב בפיטואקדיסטרואידים התגלה בעלי התרד.

אקדיסטרואידים שונים במבנה שלהם מסטרואידים של יונקים והם אינם נקשרים לרצפטורים סטרואידיים.

מחקרים שעסקו בפעילות הפרמקולוגית של אקדיסטרואידים

נערכו על בני אדם וחיות מעבדה. התוצאות שהתקבלו עודדו הכנת תכשירים שהולכים ומתרבים בשווקי העולם.

השפעה על צמיחה

האפקט האנבולי של פיטואקדיסטרואידים אחדים הוכח בעכברים, חולדות, חזירים ועוד. ברוב החיות הגידול במשקל ובמימדים לא היה בולט. מחקר אחד הראה ש-ecdysone גרם לצמיחה מוגברת של הגוף והצמר אצל כבשים. המינון שגרם לצמיחה היה קטן, 0.02 מיקרוגרם לק"ג ליום.

ההשפעה היתה בולטת יותר אצל חיות שהתזונה שלהן היתה דלה יותר, ומניחים שניתן לייחס זאת לשיפור ניצול המזון בהשפעת האקדיסון. מחקרים אחרים הראו שכאשר ניתנו לחזירים במשך 30 יום תוספי מזון שהכילו צמחים עשירים בפיטו- אקדיסטרואידים, כגון, Rhaponticum carthamoides), התקבלה אצלם השפעה דומה של צמיחה (8).

השפעה על פעילות גופנית

פיטואקדיסטרואידים מגבירים בניית שרירים וגורמים לשיפור הכושר הגופני ללא אימונים מפרכים. השפעה זאת הראו אצל חולדות, שלאחר שבוע של טיפול במרכיבים אלה היו מסוגלות לשחות זמן ארוך בהרבה מקבוצת הביקורת.

השפעה על בניית עור ועצמות

אקדיסטרואידים מקצרים את זמן הריפוי מפציעה על ידי הגברת ייצור של חלבון וקרטין (9).

הכנות קוסמטיות רבות מכילות אקדיסטרואידים. הן מומלצות לריפוי פצעים ולמניעת קמטים.

ניסוי שנערך בחולדות הראה ש-ecdysterone בריכוז של 5 מ"ג לק"ג החיש ריפוי של שבר.

השפעה על ייצור חלבון

הגברה של ייצור חלבון בהשפעת ecdysone הראו כבר בשנת 1963. הראו הגברת ייצור חלבון בכבד של עכברים, בלב ובשרירים. הפעילים ביותר מבין האקדיסטרואידים היו turkesterone ואחריו cyasterone.

השפעה על מטבוליזם של גלוקוז

אקדיסטרואידים גורמים לירידה בריכוז של גלוקוז בדם. המנגנון הוא הגברת הפיכה של גלוקוז לגליקוגן, והמרצה של שימוש בגלוקוז על ידי הרקמות. כנראה שהמנגנון הוא הגברה של רגישות של הרקמות לגלוקוז. תכשירים המכילים פיטו-אקדיסטרואידים מומלצים לטיפול בסכרתיים (10).

השפעה על מטבוליזם של שומנים

אקדיסטרואידים מסייעים להורדת רמת כולסטרול בדם על ידי הפחתת ייצור של כולסטרול והגברת הפירוק שלו. הראו גם הגברה של ייצור חומצות מרה.

השפעה על הכבד

אקדיסטרואידים מגינים על הכבד מפני רעלנים, כגון, CCl4 ומחישים ריפוי אחרי הפטיטיס.

השפעות נוספות: ממריצים פעילות של מערכת החיסון, אנטי דלקתיים, נוגדי חמצון, מפחיתים חמצון של שומנים.

רעילות: אקדיסטרואידים אינם רעילים ליונקים. LD50 יותר מ-6 ג' לק"ג. אין להם השפעה אסטרוגנית ולא אנדרוגנית.

מוצרים מאקדיסטרואידים המצויים בשוק

Victory Beta Ecdysone*, מיוצר בארה"ב על ידי חברת General Nutrition Centers, מומלץ לשיפור הכושר הגופני ולבניית שרירים. קפסולות.

Immunectare*, מיוצר בארה"ב על ידי חברת Nature Plus Productמומלץ כאדפטוגן לחולי איידס. משקה.

Retibol*, מיוצר בארה"ב על ידי Atletica Sport International, מומלץ כאנבולי לספורטאים. כדורים.

Breckhman Gold*, מיוצר בארה"ב על ידי Prime Firm, מומלץ להגנה מפני לחץ ומתח, לשיפור הכושר הגופני והמיני, לבניית רקמת שרירים. נוזל וכדורים.

Ecdysten*, מיוצר ברוסיה על ידי Soviet Union, מומלץ כאנבולי, מחזק כללי, מגביר עמידות נגד מחלות זיהומיות. כדורים המכילים 5 מ"ג חומר פעיל.

Robofit Drops*, מיוצר בהונגריה על ידי Research Institute of Medicinal Plants, מומלץ כאדפטוגן, נגד stress, לשיפור המצב הגופני והפיזי. טינקטורה.

Maralan*, מיוצר בסלובקיה על ידי J. Kren Firm, מומלץ כסטימולנט, לשיפור הכושר הגופני, נגד stress, לשיפור התפקוד של מערכת העצבים המרכזית. תה ירוק.Leveton*, מיוצר ברוסיה על ידי Bipharm, מומלץ כאדפטוגן, לשיפור הכושר של ספורטאים, משפר כושר מיני.

ספרות

1. Dinan L. Phytoecdysteroids: biological aspects. Phytochemistry, 57: 325-339, 2001.

2. Kholodova YD. Phytoecdysteroids: biological effects, application in agriculture and complementary medicine. Ukr. Biokhim Z. 73: 21-29, 2001.

3. Dinan L. Sanchenko T. Whiting P. Chemotaxonomic significance of ecdysteroid agonists and antagonists in the Ranunculaceae: Phytorcdysteroids in the genera Helleborus and Hepatica. Biochemical Systematics and Ecology, 30: 171-182, 2002.

4. Klein R. Phytoecdysteroids, J. of the American Herbalist Guild. Fall/winter: 18-27, 2004.

5. Melzig MF. Bader G. Loose R. Investigations of the mechanism of membrane activity of selected triterpenoid saponins. Planta Medica 67: 43-48, 2001.

6. Burdette WJ. Effect of invertebrate hormones on vertebrate tissues. Science, 139: 987, 1962.

7. Lafont R. & Dinan L. Practical uses for ecdysteroids in mammals including humans: an update. J. of Insect Science, 3:7, 2003

8. Selecova L. et al. Use of Rhaponticum carthamoides Wild in animals nutrition. Cultivation, Harvesting and Processing of Herbs. Meeting held in the High Tatras, Slovak Republic, June 15-17, 1993. Book of Abstracts, p. 76.

9. Syrov VN. Khushbaktova ZA. Wound-healing effects of ecdysteroids. Doklady Akademii Nauk Respubliki Uzbekistana (12): 47-50, 1996

10. Yoshida T. et al. Effect of ecdysteroone on hyperglycemia in experimental animals. Biochemical Pharmacology 20: 3262-3268, 1971.

חזרה לחנות

פיטוכימיקלים בצמחים

פיטוכימיקלים בצמחים - בכרוב מצוי indole-3-carbinol שהוכח שהוא נוגד סרטן. נפוץ ביותר שימוש חיצוני בכרוב לטיפול בדלקת ובגודש. הוא מפחית דלקת

פיטוכימיקלים בצמחים

פיטוכימיקלים המצויים בצמחי המרפא נחשבים למרכיבים הפעילים הקובעים את הפעילות הפיזיולוגית של הצמח.

מרכיבים אלה מצויים בכל חלקי הצמח, בשורש, בעלים, בפרחים, בזרעים, והם הכרחיים לקיום הצמח.

הצמחים בהם מצויים מרכיבים אלה בריכוזים משמעותיים נחשבים לצמחי מרפא, ומאז שחר ההיסטוריה למדו אנשים כיצד להשתמש בהם למנוע מחלות ולטפל בהן.

מה מקומם של פיטוכימיקלים בתזונת האדם? כיצד הם משפיעים על חיינו? היכן הם מצויים?

ככל שיגדל הידע על ההשפעה הפיזיולוגית של התזונה, תגדל גם המודעות לחשיבות שיש למזון שאנו אוכלים.

נפרט כמה מהמרכיבים הפעילים הנפוצים במזון.

טרפנים קבוצה גדולה של מרכיבים הכוללים מונוטרפנים, דיטרפנים, טריטרפנים, קרוטנואידים וספונינים.

מונוטרפנים

מצויים ברבים מהשמנים הנדיפים, כגון, myrcene, limonene, geraniol, alpha & beta pinene

limonene

הם נפוצים ברבים מהתבלינים המשמשים לתיבול מאכלים ומשקאות. הם נוגדי חיידקים, וירוסים ופטריות, משככי כאב, ממריצים זרימת דם, מרגיעים.

שימוש קבוע בהם מפחית רגישות למיקרואורגניזמים, ומונע מחלות זיהומיות. ניתן לקבל אותם על ידי שתיית חליטות של צמחים ארומטיים, או הוספתם למזון כתבלינים. הם נמסים בתרכובות אורגניות, וניתן להכין מהם מיצויים בשמן לשיכוך כאבים, לחיטוי פצעים, להגברת זרימת דם, לטיפול במחלות של דרכי הנשימה.

הם מצויים בשמנים הנדיפים של צמחי המרפא והתבלין בני משפחת השפתניים, בשמן הנדיף של מיני האורן ומחטניים אחרים, בפלפל השחור, בג'ינג'ר, בקליפות של ההדרים, בשמן הנדיף של האקליפטוס ועוד.

ספונינים

קבוצה של גליקוזידים המייצרים קצף בתמיסות מימיות. הם אינם נספגים היטב מהמעי, ורובם אינם רעילים עבור האדם.

ginsenoid ספונין

מחקרים קליניים רבים הוכיחו שהספונינים הם אימונוסטימולנטים, אנטי ויראליים, מכייחים, מגינים על הכבד, היפוגליקמיים, מונעים עליה ברמת כולסטרול וטריגליצרידים, נוגדי פטריות, פועלים על הלב ועל כלי הדם. הספונינים המצויים בצמחים אדפטוגניים מפחיתים מצבי לחץ, מגבירים את עמידות הגוף למחלות, מגבירים את כושר ההתמודדות עם מצבים קשים. חלק מהספונינים פועלים כפיטואסטרוגנים, משמשים כמחליפי הורמונים, מעכבים סרטן ומפחיתים סימפטומים לא נעימים בגיל המעבר.

השימוש בהם בחיי יום-יום, כחלק מהתזונה או בחליטות, מונע עליה ברמת סוכר, טריגליצרידים וכולסטרול. הם נפוצים בקטניות, במיוחד בסויה, בסלק, בשוש קירח, בג'ינסנג, באסטרגלוס, בפטריות ובצמחים אדפטוגניים.

רוב הספונינים מסיסים במים, והשימוש בהם יהפוך כל מרק למזון רפואי. פטריות, כגון, השיטקי, תתן למרק סגולות של אימונוסטמולנט, מונע סרטן ומחזק כליות.

באסטרגלוס מצויים כ-40 ספונינים. השימוש בו במרק יסייע להגברת פעילות מערכת החיסון, לשקם רקמות פגועות, וכן להגביר את כושר הלימוד והריכוז.

קרוטנואידים

טטרה-טרפנים בעלי צבע צהוב עד אדום, המצויים בעלים ירוקים, בפירות, ירקות ואצות ים. הם ממלאים תפקיד חשוב בחיי הצמח, בכך שהם בולעים קרנים באורכי גל שונים מהכלורופיל, ומסייעים לפוטוסינתיזה. בנוסף הם נוגדי חמצון ברקמות השומניות, מגינים על קרומי התאים ועל ה-DNA.

ניתן לקבל אותם מפירות וירקות צהובים, כתומים ואדומים, וכן מעלים בצבע ירוק כהה ומאצות ים. הם חשובים כפרו-ויטמינים, כמסייעים לראייה, מונעים ניוון של המקולה, נוגדי סרטן, נוגדי חמצון ונוגדי דלקת. ליקופן מצוי בעגבנייה, אבטיח, פפאיה. הוכח לאחרונה שהוא מעכב סרטן של בלוטת הערמונית. הקרוטנואידים אינם נמסים במים, ורצוי לשפר את הספיגה שלהם עם מעט שמן.

תרכובות גפרית אורגניות

תרכובות הכוללות צורות שונות של גפרית, כולל glucosinolates, indoles, thiosulfonates isothiocyanates

Glucosinolates

גליקוזידים בהם הסוכר, שהוא תמיד גלוקוז, קשור לאגליקון דרך אטום של גפרית- S-glycoside

הם עוברים הידרוליזה על ידי האנזים myrosinaseומתקבל isothiocyanate.

Glucosinolates הם חסרי טעם וריח, ו isothiocyanate הם בעלי טעם וריח חריף. הם נקראים בשם כולל שמן חרדל. כל הסוגים של משפחת המצליבים מכילים גלוקוזינולטים.

glucosinolate הם אנטי בקטריאליים, מכייחים ונוגדי סרטן. זרעי חרדל מגבירים זרימת דם. הגליקוזינולטים של הברוקולי מפעילים אנזימים בכבד המנטרלים קרצינוגנים פוטנציאליים.

Thiosulfonates

מצויים בשום, בצל, כרישה ועירית. כשחותכים או מרסקים את הירקות משתחררים מהם מרכיבים, כגון, אליצין, ajoene, allylic sulfides ועוד. הם נוגדי חיידקים, וירוסים ופטריות, מונעים עודף קרישיות של הדם, מחממים, מכייחים. ניתן להשתמש בהם בשימוש חיצוני במקרים של עקיצות של חרקים. בבצל משתמשים לזרוז הבשלת מוגלה וכאנטי דלקתי.

Indoles

בכרוב מצוי indole-3-carbinol שהוכח שהוא נוגד סרטן. נפוץ ביותר שימוש חיצוני בכרוב לטיפול בדלקת ובגודש. הוא מפחית דלקת ומשכך כאב.

פנולים

משפחה גדולה של מרכיבים נפוצים מאד בצמחים. הם מצויים בריכוז גבוה בירקות בפירות ובצמחי תבלין, ומהווים חלק מהתזונה היום-יומית של האדם.

הם כוללים פנילפרופנואידים, פלבונים, אנתוציאנינים, טאנינים, איזופלבונים.

הפשוטים ביותר הם מרכיבים בעלי יחידה אחת של פנול, כדוגמת האפיול המצוי בפטרוזיליה, התימול והקרבקרול המצויים באורגנו, באזוב, בבת קורנית, והג'ינג'רול המצוי בג'ינג'ר. כולם צמחי תבלין נפוצים בשימוש. הם אנטי מיקרוביאליים ואנטי פטרייתיים.

eugenol הם פעילים כנוגדי חמצון ומשככי כאב.

Phenylpropanes

נפוצים כשמנים נדיפים בצמחים ארומטיים. שמנים נדיפים מצויים במשפחות בוטניות רבות. ריכוזים גבוהים של שמנים נדיפים מצויים במשפחת השפתניים-Lamiaceae, הסוככיים-Apiaceae, ההדסיים-Myrtaceae, הפיגמיים-Rutaceae והעריים-Lauraceae. יש להם ערך רפואי וכלכלי רב.

אנתול המצוי בשומר המצוי, באניס ובאניס הכוכבי הוא פנילפרופאן. מרבים להשתמש בו בתעשיית המזון, הממתקים, ההיגיינה וכן בתעשיית התרופות.

פלבונואידים

כולל פלבונים, פלבאנים, אנתוציאנינים, פרואנתוציאנינים, איזופלבונים.

הפלבונואידים נפוצים מאד בחלקים שונים של הצמח, בירקות ובפירות. הם נוגדי חמצון, אנטי דלקתיים, מעכבים שחרור היסטמין, מגינים על הכבד, אנטי ויראליים, אנטי מיקרוביאליים, נוגדי סרטן, נוגדי עוויתות, מונעים שבירות של קפילרות, מונעים עודף חדירות של קפילרות.

חלק מהפלבונואידים מגיעים אל המוח ומגינים על תאי העצב מפני חמצון והרס. הם מסייעים לשיפור פעילות המוח.

פלבונואידים המגיעים אל הרישתית פועלים כנוגדי חמצון ברקמות של העין, ומגינים על העין מפני מחלות ניווניות.

מרכיבים נוספים המצויים במזון הם חומצות אורגניות, חומצות פנוליות, סטרולים צמחיים, חומצות שומניות,

פוליסכרידים, ויטמינים, אנזימים, קואנזימים.לימוד המרכיבים הפעילים המצויים וההשפעה הפיזיולוגית שלהם, יגרום לאדם להתייחס ברצינות רבה יותר לבחירת המזון, לאופן ההכנה ולמינון.

מקור התמונה

חזרה לחנות

אומגה 3

אומגה 3 - מצויים בשוק ארבעה תוספי מזון עיקריים: שמן מכבד של דגים עשיר בויטמין A ו-D2. שמן צמחי העשוי בעיקר מזרעים של פשתן, פטל שחור

תפקיד השומנים בגוף

השומנים הם המקור הראשון להפקת אנרגיה, מסייעים לספיגת ויטמינים הנמסים בשמן, השומנים הם מרכיב חשוב בממברנה של התא, הם מעורבים בפעילות של מערכת העצבים, בתהליך דלקתי ובתקשורת בין-תאית.

כ-98% מהשומנים שאדם אוכל הם טריגליצרידים. השאר הם פוספוליפידים, וכן סטרולים, שרובם כולסטרול.

הפוספוליפידים דומים לטריגליצרידים. הם מורכבים ממולקולה של גליצרול המחוברת לשתי חומצות שומניות, והפחמן השלישי קשור לאינוסיטול, כולין, סרין או אתנול-אמין. הם מצויים בעיקר בממברנות של התאים.

רוב החומצות השומניות בגופנו הן במצב cis.

בקונפיגורציה ציס שני אטומי המימן מצויים באותו צד של הקשר הכפול, בעוד שבטרנס הם מצויים משני צידי הקשר הכפול. הגוף יכל לייצר חומצות רוויות וחד בלתי רוויות, ומשום כך אין ביניהן חומצות חיוניות.

חומצות רב-בלתי רוויות מצויות כאומגה 3 או 6. גוף האדם אינו יכל להכניס קשר כפול למקומות אלו, והאדם חייב לקבלן מהתזונה.

החומצה הראשונה מכל קבוצה נחשבת לחיונית, וחייבים לקבל אותה מהמזון. החומצה הלינולאית 18:2(LA) היא הראשונה מהקבוצה של אומגה 6. היא מהווה כ-85-90% של חומצות אומגה 6 שאדם אוכל. היא עוברת מטבוליזם והופכת לחומצה גמא-לינולאית (GLA), די הומו גמא-לינולאית (DGLA) וחומצה ארכידונית (AA). האנזימים הפועלים עליה הם elongaseו- denaturase.

החומצה האלפה-לינולנית 18:3(ALA) היא הראשונה בקבוצה של אומגה 3. היא עוברת מטבוליזם על ידי אותם אנזימים ל-20:5-EPAול- docosahexaenoic acid-22:6-DHA . התפקיד היחיד הידוע ל-ALA הוא להיות הפרקורסור של שתי החומצות המוזכרות כאן.

מחקרים שבדקו את שיעור ההפיכה ל-EPAול-DHA מצאו שיעורים של 0.2-15% (1). ניתן לראות שהמטבוליזם של החומצה אינו גבוה. יש הטוענים שהוא גבוה יותר אצל צעירים, והולך ופוחת עם השנים. כדי להפחית סיכונים עדיף לקבל את החומצות מהתזונה באופן ישיר (2). שתי החומצות הן פרקורסור של איקוסנואידים: פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסאן.

בדרך כלל, איקוסנואידים הנוצרים מחומצות שומניות אומגה 6, נוטות להגביר פעילות דלקתית. הם מגבירים סיכון למחלות, כגון, דלקת מפרקים, לופוס, פסוריאזיס, דלקת המעי הגס המתכייבת, מחלות חניכיים ואלצהיימר (3).

איקוסנואידים הנוצרים מחומצות אומגה 3, הם עדינים יותר, או נוגדי דלקת (1).

השפעה של חומצות אומגה 3 על הלב וכלי הדם

בשנת 1970 מצאו חוקרים מדנמרק, שלאסקימוסים הגרים בגרינלנד יש אחוז תמותה נמוך ממחלות קרדיו-וסקולריות, על אף האחוז הגבוה של שומנים וכוסטרול בתזונה שלהם (4). החוקרים הניחו שהסיבה היא האחוז הגבוה של EPAו- DHAשמגן על כלי הדם. כאשר הגרו האסקימוסים לדנמרק, ושינו את התזונה שלהם עלה הסיכון למות ממחלת לב פי 8 (4).

מאז יצאו מחקרים רבים שהראו את הערך של חומצות אומגה 3 בשמירה על קצב תקין של הלב ובמניעת קרישים בכלי הדם. באיטליה יצא מחקר גדול בו השתתפו 11.324

חולי לב, שכולם טופלו בתרופות (5). הם קבלו 300 מ"ג של ויטמין E, 850 מ"ג של EPAו-DHA ליום או פלצבו. המחקר נמשך שלוש וחצי שנים.

התוצאות הראו שבקבוצה שקבלה חומצות אומגה-3 היתה ירידה של 15% לעומת קבוצת הביקורת בהתקפי לב ואירועי מוח שלא גרמו למוות, 20% ירידה במוות מכל הסיבות, ו45% ירידה במוות ממחלות לב. ויטמין Eלא הגן בכלל (5).

EPAו-DHA מגינות על הלב בכמה דרכים: הן מייצבות את שריר הלב ובכך מגינות עליו מפני שינויי קצב, הן מפחיתות את צימות טסיות הדם ומונעות היווצרות קרישים בתוך כלי הדם, מקטינות את גידול הקריש הנוצר על דפנות כלי הדם, מסייעים להורדת רמת טריגליצרידים בדם, ותורמים להרפייה של החלק הפנימי של העורקים וכך מונעים את היצרותם.

השפעה של חומצות אומגה-3 על מחלות נפשיות והתפתחות המוח

השומן מהווה כחצי מהמשקל היבש של המוח, והוא עשיר בחומצות אומגה-3. הן נמצאות בכל הממברנות של תאי המוח, וחיוניות לכל פעילות המוח, כולל זכרון, התנהגות, מחשבה ושיקול דעת.

כמה מחקרים הראו שחומצות אומגה-3, כתוסף מזון, מסייעות במצבים של סכיזופרניה (6), דכאון (7) ומאניה-דפרסיה (8), כשהן ניתנות ביחד עם התרופות המתאימות.

מומלץ מאד לנשים בהריון לקחת חומצות אומגה-3 כתוסף מזון, אם אינן אוכלות דגים המכילים חומצות אלה.

DHA מצויה בריכוז גבוה בפוספוליפידים של רישתית העין ובממברנות של תאי המוח.

השפעה של חומצות אומגה-3 על דלקת מפרקים

חומצות אומגה-3 מסייעות במקרים של דלקת מפרקים שגרונית להפחית כאב, ולהגביר את הגמישות והתנועה במפרקים. הם מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים המגבירים כאב ומנציחים דלקות, ומפחיתים את הדלקת הכרונית. המינון המומלץ הוא 3000 מ"ג ל-12 שבועות. ניתן להפחית אחרי זה, או להמשיך לעוד 6-12 שבועות (9).

השפעות נוספות של חומצות אומגה-3

חומצות אומגה-3 מפחיתות את הסיכון לפיתוח עמידות לאינסולין, הסיכון לאיבוד הכושר הקוגנטיבי ולמחלת

אלצהיימר. הן מסייעות במקרים של הפרעות קשב אצל ילדים ובמקרים של לופוס.

מקורות לחומצות אומגה-3

הכמות המומלצת על ידי מקורות שונים, כולל WHO היא 300 – 500 מ"ג ליום (25) של EPA ו-DHA ביחד.

מקורות בטבע: דגים, כגון, הרינג, מקרל, סלמון, סרדינים, לפחות פעמיים בשבוע.

שמן קנולה: היחס בין חומצות אומגה 6 לאומגה 3 הוא 2:1. בכל כף יש 2.8 ג' חומצה לינולאית- LA, ו-1.3 ג' חומצה אלפה-לינולנית-ALA.

פשתן ושמן פשתן: הזרעים של הפשתן מכילים חומצה אלפה-לינולנית בריכוז של 1800 מ"ג בכף שטוחה (8 ג') של זרעים. המינון המומלץ הוא 1-3 כפות ליום של זרעים שלמים או טחונים. שמן פשתן מכיל 8 ג' של ALA בכף.

בין הירקות, העשיר ביותר בחומצות אומגה-3 הוא רגילת הגינה- Portulaca oleracea.

בטיחות השימוש בשמן דגים

אין בעיות של בטיחות עם שמן דגים כאשר משתמשים בו במינון המומלץ של 300-500 מ"ג ליום. בטוח יותר להשתמש בו ביחד עם הארוחה.

כאשר משתמשים בריכוז גבוה, הוא עלול לגרום לגזים, בחילה, צואה רכה ולפעמים שלשול קל (10).

חומצות אומגה-3 מעכבות צימות של טסיות דם, ומפחיתות קרישיות של הדם. מומלץ לא להשתמש בהן לפני ניתוח.

סיכון כזה קיים בעיקר במינונים של 3000 מ"ג ליום ומעלה.

חשוב להתייעץ עם רופא אם לוקחים קומדין או אספירין לדילול הדם.

תוספי אומגה 3 המצויים בשוק

מצויים בשוק ארבעה טיפוסים עיקריים של תוספי מזון:

1. שמן מכבד של דגים עשיר בויטמין Aו-D

2. שמן צמחי העשוי בעיקר מזרעים של פשתן, פטל שחור, בורגו ושמן נר הלילה.

3. שמן דגים מרוכז המכיל מינון גבוה של EPA ו-DHA

4. DHA שנלקח מאצות ים.

אנשים האוכלים תזונה מסודרת אינם זקוקים לשמן המכיל ויטמינים Aו-D. ויטמין Aעלול להיות מסוכן בריכוז גבוה.

השמן של תערובת הצמחים הוא היקר ביותר. הוא מכיל תערובת של אומגה 3,6 ו-9. עדיף לקבל אותו דרך הצמחים עצמם. השמן השלישי מכיל בד"כ כמות של 180 מ"ג של EPAו-120 מ"ג של DHA. הוא המתאים ביותר.

צמחונים שאינם מוכנים לקבל תכשירים מהחי יכולים להשתמש בתכשיר המופק מאצת הים Neurominis שאין בו EPA והוא עשיר מאד ב- DHA. ילדים יכולים להשתמש בשמן דגים או באצת הים, ולנשים בהריון הוא מתאים במיוחד.

ספרות

1. Thomas PR. Omega-3 fatty acids: The fats of life and good health. The Dietary Supplement 2003 Mar-April, 4: 1-12.

2. Harris WS. Editorial: n-3 long chain polyunsaturated fatty acids reduce risk of coronary heart disease death: extending the evidence to the elderly. American journal of Clinical Nutrition, 77: 279-280, 2003.

3. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in inflammation and autoimmune diseases. Journal of the American College of Nutrition, 2: 495-505, 2002.

4. Dyeberg J et al. Fatty acid composition of the plasma lipids in Greenland Eskimos. American Journal of Clinical Nutrition, 28: 958-966, 1975.

5. Gruppo Italiano per lo Studio della Sopravivenza nell’ infarto myocardico. Dietary supplement with n-3 polyunsaturated fatty acids and vitamin E after myocardial infraction: results of the GISSI-Prevenzione trial. The Lancet, 354: 447-455, 1999.

6. Emsley R. et al. Randomized placebo controlled study of ethyl-eicosapentaenoic acid as supplemental treatment in schizophrenia. American Journal of Psychiatry, 159: 1596-1598, 2002.

7. Brujnsma KA. Taren DL. Dieting essential fatty acid intake , and depression. Nutrition Review 58: 98-108, 2002.

8. Stoll Al. et al. Omega 3 fatty acids in bipolar disorder. Archives of General Psychiatry, 56: 407-412, 1999.

9. Nelson ME. et al. Strong women and Men Beat Arthritis. GP. Punam’s Sons New York, NY. 2002, pp. 300.

10. Vanschoonbeek K. et al. Fish oil consumption and reduction of arterial disease. Journal of Nutrition, 133: 657-660, 2003.

חזרה לחנות

פוליסכרידים כאימונוסטימולנטים

אימונוסטימולנטים - שיטאקי מייטאקי ריישי קורדיספס - המבנה המולקולרי שלהם שונה, אבל השפעתם על מערכת החיסון דומה. הם מגבירים את הבליעה של חידקים

אימונוסטימולנטים

המונחים אימונוסטימולציה או אימונומודולציה הם חדשים יחסית, והם אינם מוזכרים ברפואה המסורתית. ניתן למצוא הגדרה של צמח כמגביר עמידות להשפעות הבאות מהחוץ. העבודות הרבות שנעשו בעשרות השנים האחרונות על המבנה והתפקוד של מערכת החיסון, הביאו לגילוי של מרכיבים שמסוגלים לשפעל את מרכיבי המערכת ולסייע לשיקומה במקרים של תפקוד לקוי.

Spelman et al.(1) הגדיר צמחים אימונוסטימולנטים, כצמחים שעל ידי ויסות דינמי או מולקולות אינפורמטיביות משנים את הפעילות של מערכת החיסון. הם מזרזים את מערכת החיסון הבלתי ספציפית, מתערבים בפעילות של המערכת הספציפית, משנים את התפקוד והיעילות של מקרופאגים, גרנולוציטים, תאי הרג טבעיים, לימפוציטים, ציטוקינים ומערכת המשלים (2).

המרכיבים הצמחיים המשתתפים בשפעול מערכת החיסון משתייכים לקבוצות שונות של חומרי טבע: אלקלואידים, טרפנואידים, קינונים, תרכובות פנוליות, פוליסכרידים, פפטידים וגליקופרוטאינים (3).

פוליסכרידים כאימונוסטימולנטים

פוליסכרידים רבים, המסיסים במים, בודדו מפטריות, אצות וצמחים עילאיים. מקורם בדפנות התא הצמחי.

המבנה המולקולרי שלהם שונה, אבל השפעתם על מערכת החיסון דומה. הם מגבירים את הבליעה של חידקים על ידי גרנולוציטים ומקרופאגים, מחישים ייצור של אינטרלויקינים ואינטרפרון, וממריצים פעילות של תאי הרג טבעיים ו-T- לימפוציטים.

קבוצה חשובה של פוליסכרידים פעילים היא זו המצויה בפטריות אכילות ורפואיות. הקבוצה הפעילה היא כנראה beta-glucans המצויים בזרעים, בשמרים, חיידקים, פטריות ואצות.

beta glucan:

glucans הם שרשרות ארוכות של מולקולות של פוליסכרידים, הבנויות מגלוקוז. קישור אלפה או בטא מתייחס לצורה שתת- היחידות קשורות זו לזו. הפעילות שלהם תלויה במבנה הכימי שלהם, כגון, משקל מולקולרי, אופן הסתעפותם, מסיסותם במים והמבנה השלישוני שלהם.

פטריות עשירות ב-beta glucan:

Lentinula edodes Shitake

Grifola frondosa Maitake

Ganoderma lucidum Reishi

Coriolus versicolor, Poria cocos, Cordyceps

ה-beta-glucans הנחקרים ביותר הם lentinan מהשיטקי, grifolan מהמייטקי והפוליסכריד-פפטיד PSP מ-Coriolus versicolor.

lentinan:

lentinan הוא בעל משקל מולקולרי 500.000, בעל שלד בנוי מיחידות 1-3 והסתעפויות 1-6, ומבנה שלישוני של helixמשולש. grifolan בנוי בצורה דומה.

lentinan ניתן בהזרקה לחולי סרטן ביפן. מחקרים קליניים הראו הארכת זמן ההישרדות במקרים של סרטן המעי הגס (4). ריכוז ה-lentinan בפטריות הטריות קטן. באחד המחקרים בודדו 31 ג' של lentinanמ-200 ק"ג של פטריות טריות (0.02%). לפחות חמישה פוליסכרידים נוספים בודדו מהשיטקי.

קבוצה שונה של פוליסכרידים שמוצאים בצמחים אימונוסטימולנטים הם heteropolysaccharides. הם מורכבים משנים או שלושה מונוסכרידים שונים.

רבים מבין ההטרופוליסכרידים הם בעלי שרשרות מסועפות, והם קשורים לחלבונים בקשר קוולנטי ויוצרים גליקופרוטאינים, או שהם קשורים לליפידים, ויוצרים גליקוליפידים. גוף האדם אינו מייצר סוכרים. הוא צריך לקבל אותם מצמחים, פטריות או אצות, ולבנות סוכרים מיחידות של מונוסכרידים. כמה מהמונוסכרידים השכיחים ביותר בהם משתמש הגוף לייצר פוליסכרידים הם: mannose, galactose, xylose, arabinose, glucoronic acid, N-acetyl glucosamine, N-acetyl galactoseamine.

Rhamnogalacturan

הטרופוליסכרידים בעלי פעילות אימונוסטימולנטית מוצאים באליטרוקוקוס Eleutherococcus senticosus. הפוליסכריד העיקרי שלו הוא heteroxylan עם משקל מולקולרי 30.000, עם שאריות של beta-xylose, ושרשרות צדדיות המכילות ארבינוז ומתיל-חומצה גלוקורונית (5). אליטרוקוקוס מגביר חלוקה של לימפוציטים ומזרז פעילות של T-לימפוציטים (6).

הפוליסכרידים השונים משפעלים פעילויות שונות של מערכת החיסון. יש ביניהם כאלה הפועלים בעיקר על מערכת המשלים. המבנה, המשקל המולקולרי ואיפיון הכימי שלהם שונה.

אין בידי המדענים אפשרות לקבוע מהו היחס בין המבנה והפעילות, ומהו מבנה הפוליסכריד שיתן פעילות אימונוסטימולנטית אופטימלית.

כדי לקבל פעילות יעילה ומעט תופעות נגד שליליות, משתמשים בפורמולה המכילה כמה צמחים אימונוסטימולנטים, כפי שעשו בתרביות השונות מאז הזמן העתיק ביותר.

שימוש רפואי במרכיב מבודד ומנוקה הוא דבר חדש בביולוגיה, וחדש לתפקוד הפיזיולוגי של הגוף. צרוף של כמה צמחים, בעלי מרכיבים שונים, מתאים יותר לפעילות הפיזיולוגית, שבה אנזימים ורצפטורים רבים מגיבים ביחד.

ספרות.

1. Spelman K. Duke J.A. and Bogenschutz-Godwin MI. 2006. The Synergy principle in Plants, Pathogens, Insects, Herbivores and Humans. In “Natural products from plants” (PB. Kaufman, ed), Vol. 2e, pp. 475-501, CRC Press, Boca Raton, Fla.

2. Wagner H. 1990, Search for plant derived natural products with immunostimulatory activity (recent advances). Pure & Appl. Chem. Vol. 62: 1217-1222.

3. Wagner H. and Prokach A. 1985, Immunostimulatory Drugs of Fungi and Higher Plants. In Economic and Medicinal Plant Research, Vol 1, Academic Press- London- New York, p. 113-153.

4. Ladanyl A. Timar J. Lapis K. Effect of lentinan on macrophage, cytotoxicity against metastatic tumor cells. Cancer Immunol. 1993, 36; 123-126.

5. British Herbal Compendium Vol. 1992, ( Bradley PR. Ed.) Eleutherococcus pp. 89-91, British Herbal Medicine Association, Bournemouth, Dorset.The Clinical Guide to Herbs, 2003 (Bluementhal M. Ed.) Eleuthero, pp.97-107, American Botanical Council, Austin, Texas.

חזרה לחנות