קאוה קאוה – Piper methysticum
קאוה קאוה
משפחה: פלפליים, Piperaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש, גבעול מקולף. הקאוה הוא השם שניתן באיי האוקיאנוס השקט לצמח ולמשקה שמכינים ממנו. הקאוה הוא מטפס רב שנתי, המגיע לגובה של 3 מ'. הוא גדל בכמה מאיי האוקיאנוס השקט. המקור הוא כנראה האי Vanuatu. הצמח היה נפוץ בכל האיים, אבל בכמה מהם הוא נכחד בגלל שימוש יתר.
השימוש המסורתי הוא במשקה שמכינים מהשורש. נערים ונערות בעלי שיניים בריאות היו לועסים את השורש, ויורקים את השורש הלעוס לתוך קערה שהוסיפו לה מים קרים וחלב קוקוס (1). לאחר ערבוב היו מסננים דרך סיבים ושותים את הנוזל. בכמה מהאיים משתמשים גם בגבעול המקולף. הלעיסה הוחלפה במשך השנים בשיטות שונות של גריסת וטחינת השורש.
המרכיבים האחראים לפעילות הצמח הם kava lactones, כולל methysticin kawain, yangonin, dihydrokawain, המצויים בשורש בריכוז של 3-20%, תלוי בגיל הצמח ובתנאי הגידול. dihydrokawainו-dihydromethysticin משככים כאב וגורמים להרפייה של השרירים. ההרפייה היא תוצאה של השפעה ישירה על התכווצות השרירים ולא עיכוב של מעבר של גירוי עצבי.
הרדמה מקומית מתקבלת כשלועסים שורש טרי. האחראי לפעילות זו הוא בעיקר kawain. הזרקה תת-עורית של מיצויים אלכוהולים של kawain גורמת להרדמה מקומית שנמשכת שעות אחדות ואפילו ימים. היא עלולה לגרום לשיתוק של עצבים היקפיים, ולכן אין המלצה להשתמש בצמח כמרדים מקומי.
תושבי האיים נהגו לשתות את הקאוה כאירוע חברתי, האורח הנכבד, או אדם חשוב מבני השבט היה מקבל ראשון את המשקה, ואחריו קבלו כל המשתתפים לפי הירארכיה קבועה וידועה.
לקאוה יש השפעה נרקוטית. הוא גורם למצב של אופוריה ושלווה, להרפייה של השרירים, תוך כדי שליטה מלאה בכושר התנועה. המשתתפים נרדמים ומדווחים על חלומות רבים. שתייה מרובה גורמת להיווצרות של עור קשה ומחוספס.
הצמח נחקר בגרמניה ובארה"ב ונמצא שהוא יעיל מאד לטיפול בחרדות ובמצבי מתח ולחץ (2). הוא נחשב לצמח היעיל ביותר לטיפול בחרדה. הוא מצוי בשוק בקפסולות, טינקטורות, מיצוי נוזלי ומיצוי מוצק מרוכז.
לאחרונה דווח על נזקים שנגרמו לכבד בגלל שימוש במיצויים של קאוה.
בגרמניה היו 24 מקרים של נזק חמור לכבד. בשלושה מהמקרים החולים עברו השתלת כבד, ומקרה אחד הסתיים במוות. בכל המקרים נעשה שימוש במיצויים מכוילים שהכילו 30-70% של לקטונים (3,4) כתוצאה ממצאים אלה הצמח נאסר למכירה בארצות רבות באירופה. מכיוון שהקאוה יעיל מאד כצמח נוגד חרדה, קמה התנגדות גדולה בין חוקרים ומטפלים לפסילתו. מתנהלים ויכוחים מסביבו, ונערכים מחקרים חדשים על פעילות הצמח ועל רעילותו לכבד.
במעקב שנעשה באיים לא מצאו נזקים חמורים אצל האוכלוסיה, למרות שימוש קבוע במשקה מהקאוה במשך 2000 שנה (5). המשקה הובא לאוסטרליה והמליצו לילידים להשתמש בו במקום אלכוהול. הם השתמשו בריכוזים העולים פי 10-50 על הריכוז המומלץ, ללא כל פגיעה בכבד. הכנת מיצויים של קאוה לקטונים באיי האוקיאנוס השקט מעדיפים להשתמש בשורשים מצמחים בוגרים. כדי לברר אם ריכוז הקאוה-לקטונים והפיזור שלהם בשורש משתנה עם גיל הצמח, נבדקו שורשים שנלקחו מצמחים בני 5 ו-8 שנים (6). נעשה מיצוי של חלקים שונים של השורש ב-96% אלכוהול במשך 24 שעות. נמצא שריכוז הקאוה-לקטונים היה גבוה ביותר בקליפת השורש בשני הגילאים.
נבדק הבדל המרכיבים במיצויים במים, באלכוהול 96% אצטון 80% ו-אלכוהול 25%.במיצוי באלכוהול 96% ובאצטון התקבלו 100% של הקאוה-לקטונים, באלכוהול 25% התקבלו 15% ובמים פחות מ-3% מהקאוה-לקטונים.
ניתן להסיק שגורם ראשון שמשפיע על רעילות הקאוה הוא ריכוז הקאוה-לקטונים בתכשיר. המיצויים היבשים הנמכרים באירופה וארה"ב מכילים 30-70% של קאוה-לקטונים, בעוד שהמיצוי המימי ששותים תושבי האיים מכיל פחות מ-3%.בבדיקה של צמחי הקאוה שמוצאם באיים שונים נמצא ריכוז של קאוה-לקטונים בין 3-20% (7). זהו הבדל משמעותי, שמשפיע על התכשירים שמכינים מהצמחים, ועל הריכוז שמקבל המטופל.
לקטונים עוברים מטבוליזם בכבד על ידי קבוצת האנזימים ציטוכרום P450(8). יתכן שהקאוה-לקטונים המצויים בתכשירים המסחריים בריכוז גבוה, אינם מתפרקים במלואם על ידי הציטוכרום, והם עלולים לגרום לתופעות של רעילות לכבד.
במיצוי באלכוהול 25% התקבל מרכיב נוסף והוא גלוטטיון (6), שאינו נמס באלכוהול בריכוז העולה על 50% (Merck Index, 1996). טינקטורות של קאוה ומיצויים נוזליים שנבדקו הראו שריכוז הגלוטטיון היה גבוה יותר ככל שהפולריות של הממיס היתה גבוהה יותר (6).
גלוטטיון נקשר לקאוה-לקטונים על ידי פתיחת הטבעת של הלקטון. הוא ממלא תפקיד חשוב בדה- טוקסיפיקציה של הקאוה-לקטונים (8). הראו שקשירת לקטונים ססקויטרפנים לגלוטטיון מחישה את הסילוק שלהם מתאי הכבד על ידי לקטון הידרולאזות (9).
במקרים של חוסר גלוטטיון במיצוי, או בכבד של המטופל, יחשפו תאי הכבד ללקטונים חופשיים שאינם מתפרקים, והם עלולים לגרום לו נזק (10). הוספת גלוטטיון כתוסף מזון ביחד עם הלקטונים, מפחיתה את תופעות הלואי (11).
במיצוי במים נוכח גלוטטיון ביחס 1:1. אמנם, לא נמצא שמיצויים אלה גרמו נזק למשתתפים בהם. בתכשירים היבשים המרוכזים לא מצוי גלוטטיון כלל.
רעילות של הגבעולים. בכמה מהתכשירים המסחריים נעשה שימוש בגבעולים במקום או בנוסף לשורש (12). תושבי האיים משתמשים לפעמים בגבעול המקולף, אבל אינם משתמשים בקליפה. כשהביקוש עלה באירופה ובארה"ב, בשנים 2000-2001, נכנסו לשימוש קליפות הגבעולים שמכילות ריכוז גבוה של קאוה-לקטונים, והן זולות מפני שנחשבו לפסולת.
בודדו מקליפות הגבעול אלקלואיד pipermethysticine, שאינו מצוי בשורש (13).
הועלתה ההשערה שיתכן שקליפות הגבעול המכילות את האלקלואיד גרמו להשפעות הטוקסיות של הצמח.
לסיכום, החוקרים ממליצים (7) למצות את הקאוה בריכוז של אלכוהול שאינו עולה על 50%, לתת גלוטטיון כתוסף, במקרה שמשתמשים במיצויים יבשים מרוכזים, או בטינקטורה שבה השתמשו ב96% אלכוהול, וכן להמנע משימוש בקאוה במקרים של מחלות כבד.
ספרות.
1. Norton SA. Ruze P. Kava dermopathy. Journal of the American Academy of Dermatology, 31: 89-97, 1994.
2. Pittler MH. & Ernst E. Kava extract for treating anxiety (Cochrane review) In: The Cochrane Library, Issue 1, 2003.
3. Anon, Medicines Control Agency Meeting, London UK, December 2001.
4. Denham K. et al. Kava-the unfolding story: report on a work-in-progress. Journal of Alternative and Complemantary Medicine, 8: 237-263, 2002.
5. Steiner G.G. The correlation between cancer incidence and Kava consumption. Hawai Medical Journal 59: 420-422, 2000.
6. Witton PA. et al. Kava lactones and the Kava kava controversy. Phytochemistry 64: 673-679, 2003.
7. Simeoni P. Lebot V. Identification of factors determining kava lactone content and chymotype in kava (Piper methysticum Forst f.). Biochemical Systematics and Ecology, 30: 413-424, 2002.
8. Schmidt TL. et al. Helenanolide type sesquiterpene lactones. Part 7: the role of glutathione addition under physiological conditions. Bioorganic and Medical Chemistry 9: 2189-2194, 2001.
9. Bargota RS. et al. Structure- activity relationship on human serum paraoxonase (PONI) using substrate analogies and inhibitors. Bioorganic and Medicinal Chemistry Letters, 13: 1623-1626, 2003.
10. Zheng XG. et al. Naphthazarin derivatives (V): formation of glutathione conjugate and cytoside effects activity of 2-or 6-substituted 5,8-dimethoxy-1,4-naphthoquinones in the presence of glutathione-S-transferase, in rat liver S-9 fraction and mouse liver perfusate. Archives of Pharmacology Research 23: 22-25, 2000.
11. Lautermann. J. Glutathione- dependent antioxidant in the mammalian inner ear: effects of aging, otoside effects drugs and noise. Hearing Research 114: 75-82, 1997.
12. Dayton K. UH scientists may have solved kava mystery. Available from http:// www. The honoluluadvertiser.com/article/2003/Apr/07/In03a.html. 2003.13. Draguil K. et al. Piperidine alkaloids from Piper methysticum. Phytochemistry, 63: 193-198, 2003.
השוואה בין קאוה ותרופות קונבנציונליות. יעילותו של הקאוה כצמח נוגד חרדה ומתח הוכחה בשנים האחרונות. הצמח משרה הרפייה ורגיעה, מבלי לפגוע בכושר הקוגנטיבי של המוח, בזכרון או בעירנות. הוא אינו פוגע בפעילות המוח, אלא משפר אותה. בנוסף, הקאוה אינו גורם לסבילות או לתלות, כמו שעושות רבות מהתרופות נוגדות החרדה.
נעשו מחקרים מעטים המשווים את השפעת הקאוה לעומת תרופות קונבנציונליות מקבוצת הבנזודיאזפינים. זוהי קבוצת תרופות המשמשת להרגעה, להרפיית שרירים, למצבי פניקה, להשריית שינה ולהפסקת התקף אפילפטי.
תופעות לוואי: טשטוש, קשיי שיפוט וקואורדינציה, סבילות אחרי טיפול ממושך, התמכרות עלולה להתפתח לאחר טיפול ממושך. אב הטיפוס של הבנזודיאזפינים הוא הוואליום- diazepam.
מחקר אחד נעשה על 38 מטופלים מול קבוצת ביקורת. המטופלים סבלו מחרדות ומהפרעות פסיכוסומטיות. הם קבלו oxazepam או מיצויים מכוילים של קאוה. יעילות הטיפול נבדקה על ידי מבחנים מקובלים.
התקבלה השפעה דומה בשתי הקבוצות, והמטופלים לא סבלו מתופעות לוואי. הקאוה וה- oxazepan היו יעילים באותה מידה. מחקר נוסף נערך על 174 מטופלים שסבלו מחרדות במשך ששה שבועות. הם קבלו 300 מ"ג ליום של תכשיר שהכיל 70% קאוה-לקטונים, 15 מ"ג ליום של oxazepam או9 מ"ג ליום של bromazepam. המחקר נערך בשיטה של סמיות כפולה. השיפור במצב המטופלים היה זהה בשלוש הקבוצות. השוואה בין תופעות לוואי נערכה במחקר מבוקר שכלל 15 מתנדבים בריאים. הם קבלו 30 מ"ג של clobazam, פלצבו או kawain סינתטי בריכוז 200, 400 ו-600 מ"ג.נבדקו EEG, מבחנים פסיכומטריים, דופק, לחץ דם ותופעות לוואי שונות.
שלושת הריכוזים של ה-kawain גרמו לשיפור בפעילות המוח, בריכוז, הקשבה, זמן תגובה ומהירות התנועה.
בדיקת EEG הראתה שריכוז של 200 מ"ג של kawain גרם למצב רוח טוב, הרגשה כללית טובה, עירנות ושיפור בכושר לעומת הפלצבו.
ריכוז של 600 מ"ג של kawain גרם לרגיעה בדומה לריכוז של 30 מ"ג של clobazam. השיפור בהרגשה הכללית ובפעילות המוח לא התקבל אצל המשתתפים שקבלו clobazam.
לא נערכו מחקרים על שילוב של מיצויים מקאוה עם תרופות קונבנציונליות. ההמלצה היא לבחור בין שני הטיפולים ולא לשלב ביניהם.
מטופלים הסובלים ממצבי חרדה ורוצים לעבור לטיפול עם קאוה, צריכים להפסיק את הטיפול בבנזודיאזפינים. עדיף שיעשו זאת בליווי מעקב צמוד של מטפל. מומלץ לא להשתמש בקאוה כצמח בודד, אלא כפורמולה הכוללת צמחים נוגדי דכאון, מרגיעים או מחזקים של מערכת העצבים. כשהקאוה משמש מרכיב בפורמולה פוחתת הסכנה להשפעה טוקסית לכבד.
צמחים מומלצים לצרוף עם קאוה: Hypericum perforatum פרע, צמרות ענפים פורחים Humulus lupulusHops פרחים נקביים Passiflora incarnata שעונית נאכלת, עלים Melissa officinalis מליסה רפואית, נוף הצמח Avena sativa שבולת שועל, נוף הצמח וזרעים Astragalus membranaceus קדד, שורש Zizyphus jujuba שיזף תרבותי, פירות.
ספרות.
Woelk H. et al. The treatment of patients with anxiety. A double blind study: kava extract WS1490 vs. benzodiazepine. Zitschrift fur Allgemenie Medizine, 69: 271-277, 1993.Munte TF. et al. Effects of oxazepam and an extract of kava root (Piper methysticum) on event-related potentials in a word recognition task. Neuropsychobiology 27: 46-53, 1993.Heinze HJ. Et al. Pharmacopsychological effects of oxazepam and kava-extract in a visual search paradigm assessed with event-related potentials. Pharmacopsychiatry 27: 224-230, 1994.
חזרה לחנות
