עשב לימון – Cymbopogon citratus – רב זקן לימוני

עשב לימון מסייע לטיפול בכאב ראש, שפעת, כאב בטן, רוימטיזם, התכווצויות שרירים, מדלל דם, השמן הנדיף מומלץ כעיסוי להרפות שרירים מכווצים

שם עברי: עשב לימון

שם אנגלי: Lemongrass

משפחה: דגניים, Poaceae

תאור בוטני: הסוג Cymbopogon כולל 56 מינים של צמחים רב-שנתיים, לפעמים חד-שנתיים, ארומטיים, הגדלים באזורים טרופיים וחמים של אסיה ואירופה. רבים מהמינים מכילים שמן נדיף, המכיל ריכוזים גבוהים של ציטראל וגרניול.

C. citratus הוא צמח רב שנתי, שמוצאו מהודו וסרי-לנקה. העלים ישרים, צרים וארוכים. אורכם מגיע ל-90 ס"מ. התפרחת גדולה. היא כוללת שיבולת באורך 1 מ'. מרבים לגדל את הצמח במרכז ודרום אמריקה וכן באוסטרליה. הודו היא היצרנית העיקרית של שמן ציטרונלה (1).

חלקי צמח בשימוש: עלים, שמן נדיף.

מרכיבים: שמן נדיף : 0.2-0.4% הנקרא שמן ציטרונלה. הוא כולל citronellal 32-45%

Geraniol 12-25%

Geranyl acetate 3-8%

Citronellyl acetate 1-4%

הצמח מכיל אלקלואיד, ספונין, בטא-סיטסטרול, טריטרפנואיד- cymbopogonol

שמן אתרי שמקורו בצמחים הגדלים במערב הודו מכיל 65-85% של ציטראל ו-12-20% של myrcene(1)

פעילות: אנטי בקטריאלי בעיקר נגד חיידקים גרם-חיוביים,

נוגד פטריות (2,3,4), אנטי אוקסידנט, מרגיע של העצבים, משכך כאב (1),

שימוש ברפואה המסורתית: ברפואה הסינית משתמשים בצמח לטיפול בהצטננות,

כאב ראש, כאב בטן, כאבים רוימטיים ואחרים

שימוש ברפואת האיורודה: לטיפול בטפילים בדרכי העיכול, כאבי בטן, עודף גזים, ברונכיט, חום גבוה

התוויות: לטיפול בכאב ראש, שפעת, כאב בטן, רוימטיזם, התכווצויות שרירים (5), מדלל דם

השמן הנדיף מומלץ כעיסוי להרפות שרירים מכווצים. כנראה שהשמן הנדיף מפחית ריכוז של חומצה לקטית שחדרה לשריר (5). השמן הנדיף בעיסוי ישירות לעור משמש לדחיית יתושים.

הפעילות האנטי בקטריאלית יעילה יותר ב-pHבסיסי (4).

שמן נדיף של הצמח מעכב קנדידה (6).

מחקרים קליניים.

פעילות אנטי בקטריאלית: המרכיבים העיקריים הפעילים נגד חיידקים הם ציטראל, נראל, גרניאל ו-myrcene(4). הם מעכבים קולי, Bacillus subtilis, Staphylococcus aureus.

פעילות נוגדת פטריות: מחקרים in vitroהראו פעילות נגד מינים אחדים של קנדידה, נגד Mycrosporum

Aspergillus fumigatusו-Trichophyton mentegrophytes (3). הניסויים נעשו עם השמן הנדיף. המרכיבים הפעילים הם נראל, גרניאל וציטרונלאל (3).

התוויות נגד: הריון

תופעות לוואי: לא נמצאו

אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו

הכנות ומינון:חליטה 2 ג' של עלים יבשים לכוס, פעמים אחדות ביום

לשמן הנדיף יש שימוש רב בתעשיה של סבון, מוצרי הגיינה שונים, קרם ומשחות

סטטוס: GRAS

ספרות:

1. Lemongrass, in:Leung AY. Foster S. Encyclopedia of Common Natural Ingredients A Wiley-Interscience Publication, John Wiley & Sons, INC, 1996, p.344-345.

2. Hammer KA. Carson CF & Riley TV. Antimicrobial activity of essential oils and other plant extracts. J. Applied Microbiol. 1999, 86: 985-990.

3. Onawunmi GO. Evaluation of antifungal activity of lemongrass oil. Int. J. Crude Res. 1989, 27:121-126.

4. Onawumni GO. & Ogunlana A study of the antibacterial activity of the essential oil of lemon grass. Int. J. Crude Res. 1986, 24: 64-68.

5. Lemongrass in; PDR for Herbal Medicines 3^rd Edition, Thomson PDR, 2004 p. 505-507.Pattnaik S. Subramanyam VR. Kole C. Antibacterial and anti fungal activity of ten essential oils in vitro. Microbios. 1996, 86: 237-246.

להזמנת עשב לימון

דלעת – Cucurbita pepo

דלעת - רפואה מסורתית: זרעי הדלעת היו ידועים כהורגי תולעים. בטיחות: הזרעים נחשבים לבטוחים לשימוש, הזרעים והשמן משמשים למאכל >

דלעת

משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae

שם אנגלי: Pumpkin seed

חלקי צמח בשימוש:זרעים

ישנם זנים רבים של דלעת, המשתייכים כולם למין C. pepo. לחלק יש זרעים בצבע ירוק כהה בעלי קליפה רכה. הנפוצים יותר הם זרעים לבנים בעלי קליפה קשה. המונוגרף הנוכחי מתייחס לזרעים בעלי הקליפה הלבנה הקשה.

מרכיבים: שמן 45-52% (1). השמן המתקבל על ידי כבישה הוא בעל צבע אדום כהה עד ירוק (2). הוא מכיל למעלה מ-80% חומצות שומן בלתי רוויות, בעיקר חומצה לינולאית (42-64%), חומצה אולאית (20-38%), ו-19% של חומצות רוויות, בעיקר חומצה פלמיטית וסטארית.

סטרולים, עד 0.5% מהשמן,בעיקר דלתא-7 סטרולים. דלתא-7 מראה שיש קשר כפול בין פחמן מספר 7 ופחמן מספר 8. ארבע סטרולים דלתא-7 מהווים 75-88% מכלל הסטרולים (3): stigmastadienol, alpha-spinasterol

דלתא-7,22,25 stigmastatrienol, avenasterol.

היתרון של סטרולים דלתא-7 הוא בניגוד לרוב השמנים המופקים מזרעים, שהסטרולים שלהם הם דלתא-5.

Squalene, אופייני לשמן דלעת

בטא וגמא- tocopherols360-540 מ"ג ל-ק"ג

קרוטנואידים, בעיקר לוטאין (50%), בטא-קרוטן 10-12% (4), כלורופיל

Sesquiterpenoids

מרכיבים נוספים: חלבונים 30-34%, פחמימות 6-10%, מינרלים בעיקר זרחן, אשלגן, מגנזיום, סידן, ברזל, אבץ, סלניום (1), cucurbitine, peponin

פעילות: מחזר dihydrotestosterone ברקמות של בלוטת הערמונית, מחזק את תפקוד שלפוחית השתן,

מסייע לשיפור פעילות השריר הסוגר של שלפוחית השתן, נוגד דלקת (5).

התוויות: לטיפול בגידול שפיר של בלוטת הערמונית, להפרעות בזרימת השתן כתוצאה מהגידול של בלוטת הערמונית, לשלפוחית שתן רגיזה, להפרעות בתפקוד של שלפוחית השתן (6).

פרמקולוגיה: הסטרולים דלתא-7, המצויים בזרעי הדלעת דומים במבנה המולקולרי שלהם ל-dihydrotestosterone

והם יכולים להתקשר לרצפטור שלו.

peponin הוא חלבון בעל שרשרת יחידה. הוא מעכב יעיל של HIV וירוס האיידס (7).

פעילות הזרעים כהורגי תולעים מיוחסת ל-cucurbitine.

הראו שהם מעכבים גם גידול של Schistosoma japonicum(8).

רפואה מסורתית: זרעי הדלעת היו ידועים כהורגי תולעים.

התוויות נגד: אינן ידועות

תופעות לוואי:אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות: בלתי ידועות

הכנות ומינון: אבקה 10-30 ג', טינקטורה כמות אקויולנטיות, שמן דלעת.

בטיחות: הזרעים נחשבים לבטוחים לשימוש, הזרעים והשמן משמשים למאכל.

ספרות:

1. Mabsour EH. et al. Nutritive value of Pumpkin (Cucurbita pepo kakai 35) seed products. J. Sci. Food Agric. 1993, 61: 73-78.

2. Murkovic M. et al. Variability of fatty acid content in pumpkin seeds (Cucurbita pepo) Z. lebensm. Unters. Forsch. 1996, 203: 216-219.

3. Tsakins J. Lalas Lj. Lazos ES. Characterization of crude and purified pumpkin seed oil. Grasas y Aceites 1997, 48: 267-272.

4. Matus Z. Molnar P. and Szabo LG. Main carotenoids in pressed seed (Cucurbita semen) of oil- pumpkin (Cucurbita pepo convar. Pepo var. styriaca). Acta Pharm Hung 1993, 63: 247-256.

5. Fahim AT. et al. Effect of pumpkin seed oil on the level of free radical scavengers induced during adjuvant arthritis in rats. Pharmacol. Res. 1995, 31: 73-79.

6. Pumpkin seed in: Bradley P. British Herbal Compendium Vol 2 British Herbal Medicine Association 2006, 320-324.

7. Gerhauser C. et al. Peponin a new ribosome-inactivating protein isolated from the seeds of Cucurbita pepo L. inhibits human immunodeficiency virus Type 1 reverse transcriptase. Pharm. Pharmacol. Lettr. 1993, 3: 71-75.Miharanian VH. And Abu-Chaar CI. Extraction and estimation of cucurbitin in Cucurbita seeds. Lloydia 1968, 31: 23-29.

חזרה לחנות

Coptis chinensis – קופטיס

קופטיס מטיב לטיפול בעודף חום המתבטא בעיניים אדומות, כאב גרון, אבצס, ריח לא נעים בפה בגלל חום בקיבה, דימומים מהאף, דימום בשתן.

Coptis chinensis – קופטיס
משפחה: נוריתיים, Ranunculaceae
חלקי צמח בשימוש: קנה שורש
תיאור בוטני: צמח רב שנתי, שגובהו 20-50 ס"מ. הפריחה בצבע לבן-ירוק, קנה השורש באורך 5-6 ס"מ וצבעו חום-צהוב. קוטרו 3-8 מ"מ. החלק הפנימי של קנה השורש בצבע צהוב-כתום (1). טעמו מר מאד, וכשלועסים אותו הוא צובע את הפה והרוק בצהוב (2). מוצאו של הצמח מסין. מין נוסף הוא Coptis japonica שמוצאו מיפן.
מרכיבים: המרכיב העיקרי הוא האלקלואיד ברברין, המצוי בריכוז של 4-8% (3). berberine אלקלואידים פרוטוברבריניים: coptisine, berberastine, palmatine (4).
פעילות: אנטי מיקרוביאלי, מעכב in vitro גידול של סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים, פנוימוקוקים, Vibrio cholera, Bacillus anthracis, Bacillus dysenteria(5), וכן טפילים, כגון, EntamoebaGiardia lambia, Trichomonas vaginalis(6).
פעילות לפי הרפואה המסורתית הסינית: הקופטיס הוא צמח מר וקר, ההולך למרידיאנים של הלב, המעי הגס, כבד וקיבה. הוא מנקז חום ומייבש עודף לחות, מפחית חום מהלב, עוצר דימומים, מנקז חום מקיבה.

שימוש רפואי על פי הרפואה הסינית המסורתית: לטיפול בעודף חום המתבטא בעיניים אדומות, כאב גרון, אבצס, ריח לא נעים בפה בגלל חום בקיבה, דימומים מהאף, דימום בשתן.
שימוש חיצוני: לטיפול בעיניים אדומות ושורפות, לכיבים בפה ועל הלשון.
התוויות: לטיפול בשלשול שנגרם על ידי חיידקים (2), בדלקות של מערכת העיכול, כוויות, ליישמניה (7).

מחקרים קליניים: נערך מחקר על טיפול בליישמניה עם ברברין. הזריקו ברברין בריכוז של 2% לתוך הפצע שנגרם על ידי הזיהום בליישמניה. הטיפול היה יעיל (7).
התוויות נגד: הריון, הנקה, אינו מומלץ לטיפול בילדים קטנים. הבטיחות של טיפול בילדים לא נבדקה (1).

תופעות לוואי: לא נמצאו בריכוזים של 500 מ"ג (1)
מינון: 1.5-6.0 ג' ליום (1,2).
ספרות

1. Rhizoma coptidis, WHO monographs on selected medicinal plants, Vol. 1, 1999, World Health Organization, Geneva, 105-113.

2. Pharmacopoeia of the People’s Republic of China (English ed.). Guangzhou,Guangdong Science and Technology Press, 1992.

3. Quality control methods for medicinal plant materisals. Geneva, World Health Organization, 1998.

4. Ikuta A. Kobayashi A. Itokawa H. Studies on the quantitative analysis of protoberberine alkaloids in Japanese, Chinese and other countries Coptis rhizomes by thin-layer chromatography-densitometry. Shoyakugaku zasshi, 1984, 38: 279-282.

5. Simeon S. Rios JK. Villar A. Pharmacological activities of prtoberberine alkaloids. Plantes medicinales et phytotherapie, 1989, 23: 202-250.

6. Kaneda Y. et al. In vitro effects of berberine sulfate on the growth and structure of Entamoeba histolytica, Giardia lambia and Trichomonas vaginalis. Annala of tropical medicine and parasitology, 1991, 85: 417-425.

7. Medicinal plants in China, Manila, World Health Organization, 1989, (WHO Regional Publications, Western Pacific Series, No. 2).Ds Gupta BM., Dikshit BB. Berberine in the treatment of Oriental boil. Indian medical gazette, 1929, 67: 70.

להזמנת קופטיס

כלורלה – Chlrella vulgaris

כלורלה נוגדת סרטן, מגבירה פעילות של מערכת החיסון, מסייעת לניקוי הגוף מרעלנים, מעכבת ספיגה של רעלנים וסילוקם מהגוף, מסייעת להרחקת מתכות כבדות

שם עברי: כלורלה

השם המדעי: Chlorella vulgarisו- C. pyrenoidosa

תאור בוטני: כלורלה היא אצה ירוקה חד-תאית הגדלה במים מתוקים. היא התגלתה בשנת 1890 על ידי מדען הולנדי Beijernick. תאי הכלורלה מכילים גרעין מוגדר, כלורופלסטים ומיטוכונדריה.

הודות לתכולת החלבון הגבוהה באצה, ולקצב הצמיחה המהיר שלה, נערך מחקר אחרי מלחמת העולם השניה על האפשרות לשימוש בה כמקור עשיר למזון.

מרכיבים: חלבון הכולל 19 חומצות אמיניות, בריכוז של כ-60% (1).

חומצות שומן בריכוז 11%, ביניהן חומצות שומן חיוניות וחומצות אומגה 3 (alpha linolenic acid)

חומצות גרעין, 3% של RNAו-0.3% של DNA(1). הריכוז הגבוה של חומצות הגרעין קשור להגברה של תהליכי גדילה, התחדשות ושיקום של תאים.

ויטמינים, E, A, K אלפה ובטא- קרוטן, ויטמין C, B1, ,B2, B3, B5, B6B12

מינרלים, תכולת המינרלים בכלורלה תלויה בקרקע המזון. היא מכילה ברזל, סידן, מגנזיום, אשלגן, נחושת, אבץ ומנגן.

כלורופיל, הכלורלה עשירה מאד בכלורופיל (2).

פקטור הגדילה CGF- Clorella growth factor

זהו קומפלקס ייחודי המצוי בגרעין של הכלורלה. הוא מורכב בעיקר מפפטידים, חלבונים, חומצות אמיניות, חומצות גרעין ופוליסכרידים (3). הוא התגלה בראשית שנות החמישים של המאה ה-20 על ידי מדען יפני (3). הוא מתקבל על ידי מיצוי של האצה במים חמים.

פעילות

נוגד חמצון הודות לקרוטנואידים ולויטמינים (4)

הגברת פעילות של מערכת החיסון (2). ממריץ פעילות של תאי הרג טבעיים (6), מגביר ייצור של אינטרפרון ושל ציטוקינים (6). ניסוי קליני שכלל 117 משתתפים, הראה כי תמצית של כלורלה המריצה ייצור של נוגדנים בעקבות מתן חיסון נגד שפעת (5).

הכלורלה מסייעת לניקוי הגוף מרעלנים, מעכבת ספיגה של רעלנים ומזרזת את סילוקם מהגוף (7). מסייעת להרחקת מתכות כבדות.

פעילות נוגדת סרטן.

הראו שכלורלה מסייעת במניעת תופעות לוואי כתוצאה מטיפולים כימותרפיים בחולי סרטן, מבלי לפגוע בפעילות האנטי סרטנית של התרופה (8). החוקרים מסיקים שכלורלה מתאימה לשמש כתוסף מזון לחולי סרטן המקבלים טיפולים כימותירפיים (8).

כמה מחקרים טוענים שמיצוי מהכלורלה מעכב גידול של תאים סרטניים (9).

השפעה על מערכת העיכול.

הסיבים המרכיבים את דופן התא של האצה משמשים כסיבים תזונתיים. הם מגדילים את נפח הצואה וממריצים את התנועה הפריסטלטית של המעי. הם מסייעים במקרים של עצירות כרונית (1). הראו שהוספה של כלורלה לתרבית של לקטובצילוס גרמה להגדלת קצב ההתרבות שלו פי ארבע. מניחים שכלורלה מסייעת לשגשוג חיידיקים פרו-ביוטיים במעי (1).

פעילות של פקטור הגדילה של הכלורלה.

מחקרים בבעלי חיים הראו שהוספת המיצוי המכיל את קומפלקס ה-CGF למזון של ארנבים, עכברים, חולדות ועופות גרמו לעליה בקצב הגדילה שלהם בשיעור שנע בין 10-47% בהשוואה לקבוצת ביקורת (3). עוד נמצא כי לאחר שהגיעו לבגרות מינית, שיעור ההריונות והלידות אצלן היה גבוה יותר מאשר אצל חיות אחרות (3).

התוצאות של מחקרים אלה הביאו לכינוי פקטור הגדילה שניתן לקומפלקס שהופק מהכלורלה.

Yamagishi, החוקר היפני שגילה את ה-CGFמתאר ניסוי שערך בפעוטות וילדים. הוא מצא שהוספת כלורלה לתזונה שלהם גרמה לשיפור תהליך הגדילה שלהם. בנוסף הם היו עמידים יותר למחלות של דרכי הנשימה (3).

אופן השימוש:הכלורלה נמכרת כתוסף מזון. היצרנים ממליצים על מינון של 2.5 ג' ליום.

ישנם הממליצים להוסיף אבקה של כלורלה ללחם.

ישנם חוקרים המשמיעים ביקורת על הצגת הכלורלה כמזון-על, ללא הוכחות קליניות. רוב המחקרים נעשו על ידי החברות המוכרות את האצה. נערכו רק מעט מחקרים קליניים, רובם ללא קבוצת ביקורת. לא נערכו מחקרים על רעילות האצה, תופעות לוואי ואינטראקציות עם תרופות.

ספרות.

1. Ley BM. Chlorella. Detroit Lakes, MN, USA. BL. Publication, 2003.

2. Pitchford P. Healing with whole foods. Berkeley, California, USA. North AtlanticBooks, 2002.

3. Lee WH. Rosenbaum M. Chlorella, McGraw-Hill, 1987.

4. Christen WG. Liu S. Glynn RJ. et al. Dietary carotenoids, vitamins C and E, and risk of cataract in women: A prospective study. Arch. Ophthalmol. 2008, 126: 102-109.

5. Halperin SA. Smith B. Nolan C. et al. Safety and immunoenhancing effect of a Chlorella-derived dietary supplement in healthy adults undergoing influenza vaccination: Randomized double-blind, placebo-controlled trial. CMAJ. 2003, 169: 111-117.

6. Queiroz ML. Bincoletto C. Valadares MC. et al. Effects of Chlorella vulgaris extract on cytokines production in Listeria monocytogenes infected mice. Immunopharmacol. Immunotoxicol. 2002, 24: 483-496.

7. Takekoshi H. Suzuki G. Chubachi H. et al. Effect of Chlorella pyrenoidosa on fecal excretion and liver accumulation of polychlorinated dibenzo-p-dioxin in mice. Chemosphere. 2005, 59: 297-304.

8. Konishi F. Motsuyama M. Okuda M. et al. Protective effect of an acidic glycoprotein obtained from culture of Chlorella vulgaris against myelosuppression by 5-fluorouracil. Cancer Immunol. Immunother. 1996, 42: 268-274.

9. Merchant R. Andre C. Dietary supplementation with Chlorella pyrenoidosa produces positive results in humans with cancer or suffering from certain common chronic illnesses. JANA 2001, 4: 31-38.

להזמנת כלורלה

צ'ימפילה – Chimaphila umbellata

צ'ימפילה - רפואה מסורתית: האינדיאנים השתמשו בצמח כאנטי רוימטי. הרופאים האקלקטיים ראו אותו כאסטרינג'נט, והשתמשו בו לטיפול בבעיות דרכי השתן >

צ'ימפילה
שם מקומי: Pipsissewa
משפחה: Ericaceae אברשיים
תאור בוטני: גדל באירופה, אסיה, סיביר, צפון ודרום אמריקה. השם Pipsissewa ניתן לו על ידי האינדיאנים של מזרח אמריקה.
שם הסוג Chimaphila מקורו ביוונית, ומשמעותו אהבת חורף. זהו צמח קטן רב-שנתי, ירוק-עד, הגדל באזורים הממוזגים של ארה"ב וקנדה. הוא מגיע לגובה של 25 ס"מ.

חלקי צמח בשימוש: העלים היבשים או הצמח השלם.

רפואה מסורתית: האינדיאנים השתמשו בצמח כאנטי רוימטי. הרופאים האקלקטיים ראו אותו כאסטרינג'נט, והשתמשו בו לטיפול בבעיות של דרכי השתן. הם ראו אותו כמתאים למקרים של הטלת שתן תכופה ביום ובלילה, לטיפול בדלקות וכאבים ולאבנים בדרכי השתן. השתמשו בצמח גם כמחזק של מערכת העיכול. השימוש היה בדרך כלל כחליטה. מאוחר יותר העדיפו להרתיח ולנדף את המים. לקחו מהמירתח המרוכז 5-20 טיפות כל 2-4 שעות. הרופאים האקלקטים טענו שהצמח נעשה פעיל וחזק יותר לאחר כמה חודשים. השאירו את הצמח ששה חודשים, והנוזל נעשה ג'לטיני.

מרכיבים: גליקוזידים הידרוקינונים, בעיקר isohomoarbutin, homoarbutin נגזרות של נפתוקינון, chimaphilin שהוא 2,7-dimethyl-1,4-naphthquinone

פלבנואידים, כולל avicularinו- 4-5% טאנינים

טריטרפן beta-amyrin.

פעילות: chimaphilin הוא חומר גבישי צהוב, הדומה במבנה שלו לויטמין K. הוא אנטי בקטריאלי ואנטי פטרייתי. הוא מעכב S. aureus, קולי וקנדידה.

ה-chimaphilin עלול לגרום לדרמטיטיס.

מרכיב אנטי בקטריאלי נוסף הוא הארבוטין. הצמח הוא נוגד דלקת, כפי שהוכח במחקרים שנערכו בחיות. המרכיבים האנטי דלקתיים הם chimaphilin, חומצה אורסולית וחלק מהפלבנואידים.

התוויות: ציסטיטיס חריף וכרוני, רוימטיזם.

בשימוש חיצוני משתמשים בו לטיפול בפגעי עור שונים ולאבעבועות רוח.

התוויות נגד: אינו מתאים לשימוש ממושך בגלל תכולת ההידרוקינון שבו.

מינון: מיצוי נוזלי 1:1 באלכוהול 1-4 מ"ל ליום, חליטה 1-3 ג' ליום.
תכשיר הומיאופטי שמכינים מהצמח משמש לטיפול בדלקות כרוניות של דרכי השתן ובלוטת הערמונית.
המינון 5-10 טיפות או 5-10 גלובולים 1-3 פעמים ביום.
ספרות:

1. Brinker F. Chimphila, 2003 J. of American Herbalists Guild, 4:4-7.

2. Hausen BM. Schiedermair I. 1988, The sensitizing capacity of chimaphilin, a naturally- occurring quinine. Contact Dermatitis 19: 180-183.

3. Thomson RH. Naturally Occuring Quinones, 1971 2^nd Ed,. Academic Press, New York.

חזרה לחנות

ערבז סוככני – Centaurium erythraea

ערבז סוככני - רפואה מסורתית: לחוסר תיאבון, אנורקסיה, הפרעות בעיכול, למקרים של חוסר מיץ קיבה, או חוסר פפסין או חומציות נמוכה במיץ הקיבה >

ערבז סוככני

שם נרדף: Erythraea centarium

משפחה: ערבזיים, Gentianaceae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח בפריחה

תאור בוטני: לסוג Centaurium משתייכים 40 מינים של צמחים חד-שנתיים ודו-שנתיים, לפעמים רב-שנתיים, הגדלים באזורים ממוזגים. הפרחים בצבע ורוד. C. erythraea גדל באירופה ובדרום-מערב אסיה.

מרכיבים: secoiridoid glucosides, בעיקר4-9% של swertiamarin, 0.3-0.9% gentiopicrin ו-gentiopicrin

sweroside. מקדם המרירות של מרכיבים אלה הוא 12.000 (1). שני אסטרים של sweroside אחראים לרוב המרירות של הצמח: centapicrinו- deacetylcentapicrin. השנים מצויים בריכוז נמוך בשחלות של הפרח. מקדם המרירות של centapicrin4.000.000 (2), ושל deacetylcentapicrin1.000.000 (3).

Xanthones: eustomin 0.04-0.06%(4) ו-demethl-eustomin0.03-0.04% (5).

חומצות פנוליות, קומרית, ונגזרות של חומצה צינמית, כגון, חומצה קפאית, פרולית וסינאפית, וכן נגזרות של חומצה בנזואית: ונילית וסירינגית (6).

טריטרפנים, כולל beta-amyrin, oleanolic acid oleanolic acid lactone (7).
אלקלואידים, בעיקר gentianine0.3% . flavonols, גליקוזידים של קורצטין ו-kaempferol (6) ופיטוסטרולים, כולל בטא-סיטוסטרול, סטיגמהסטרול, קמפסטרול.

פעילות: צמח מר וקר, מזרז של העיכול (8), נוגד דלקת עדין (9), מוריד חום (10).

מקדם המרירות של הצמח השלם הוא 2000 -10.000, בהשוואה לגנציאנה שהמקדם אצלו הוא 10.000-20.000.

התוויות: לחוסר תיאבון (11), אנורקסיה במיוחד אצל ילדים (12), הפרעות בעיכול, למקרים של חוסר מיץ קיבה, או חוסר פפסין או חומציות נמוכה במיץ הקיבה (12).

התוויות נגד: לא נמצאו

תופעות לוואי: לא נמצאו

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: חליטה, 1-3ג' 3-4 פעמים ביום, טינקטורה 1:5 ב-40% אלכוהול 1-3 מ"ל שלוש פעמים ביום.

לשיפור העיכול יש לקחת את הצמח 20-30 ד' לפני הארוחה. יש ללגום באיטיות כדי לתת למרירות להמריץ את שחרור מיצי העיכול (12,13).

סטטוס: GSL באנגליה, מאושר לשימוש בצרפת ובגרמניה. בארה"ב משתמשים בצמח לתיבול משקאות אלכוהוליים.

מחקרים פרמקולוגיים בבני אדם

צמחים שהם tonic bitters כמו Cenaurium ואחרים מגבירים הפרשה של כל מיצי העיכול, כולל, רוק, מיץ קיבה, מיצים מהפנקריאס ומיצי המרה. הם מגבירים את התנועתיות והחומציות של מיץ הקיבה, על ידי סטימולציה התחלתית של הקולטנים למרירות שעל הלשון, וסטימולציה משנית כשהמרכיבים המרים מגיעים לקיבה.

כנראה שהמרכיבים המרים אינם מגבירים הפרשת מיצי עיכול במקרים שהרפלקסים הטבעיים גורמים להפרשה אופטימלית של כל מיצי העיכול (12,13).

ספרות.

1.Jankovic T. Krisic D. Savikin-Fodulivik K. et al. Comparative investigation of secoiridoid compounds of Centaurium erythraea grown in nature and cultivated in vitro. Pharm. Pharmacol. Lett. 1998, 8: 30-32.

2. van der Sluis WG. and Labadie RP. Secoiridoid glucoside occurring in Gentianaceae. Pharm. Weekblad 1978, 113: 21-32.

3. van der Sluis WG. and Labadie RP. Secoiridoids and Xanthones in the Genus Centaurium. Part III Decentapicrins A,B and C new m-hydroxybenzoyl esters of sweroside from Centaurium littorale. Planta Medica 1981, 41: 150-160.

4. Jankovic T. Krstic D. Savikin-Fodulivic K. et al. Xanthone compounds of Centaurium erythraea grown in nature and cultured in vitro. Pharm. Pharmacol. Lett. 2000 8: 23-25.

5. Schimmer O. and Mauthner H. Polymethoxylated xanthones from the herb of Centaurium erythraea with strong antimutagenic properties in Salmonella typhimurium . Planta Med, 1996, 62: 561-564.

6. Andrade PB. Seabra RM. Valentao P. et al. Simultaneous determination of flavonoids, phenolic acids and coumarins in seven medicinal species by HPLC/dioderray detector. J. Liq. Chrom. Rel. Technol. 1998, 21: 2813-1820.

7. Bellavita V. Schiaffella F and Mazzetti. Triterpenoids of Centaurium erythraea. Phytochemistry 1974, 13: 289-290.

8. Chevallier A. Centaury, in: The Encyclopedia of Medicinal Plants. ISBN 0-7513-0314-3. London, New York, Stuttgart: Dorling Kindersley, 1996:204.

9. Capasso F. Mascolo N. Morrica P. Phytotherapeutic profile of some plants used in folk medicine. Boll. Soc. Ital. Biol. Sper. 1983, 59: 1398-1404.

10. Berkan T. Ustunes L. Lemioglu F. et al. Antiinflammatory , Analgesic and Antipyretic Effects of an Aqueous Extract of Erythraea centaurium. Planta Medica 1991, 57: 34-37.

11. Centauree (Petite). In: Medicaments a base de plantes. ISBN 2-911473-02-7. Saint Denis Cedex, France: Agence du Medicaments, 1998.

12. Weiss RF and Fintelmann V. Amara Bitters Centaurium minus (C. erythraea) Lesser Centaury. In: Herbal Medicine 2^th ed. ISBN 3-13-126332-6 and 0-86577-970-8, Stuttgart-New york: Tieme 2000:51-54.

13. Schulz V. Hansel R. and Tyler VE. Bitter Herbs (Bitters) . in: Rational Phytotherapy – A Physicians’ Guide to Herbal Medicine 4^th ed. ISBN 3-540-67096-3.Berlin- Heidelberg, New York, London , Springer-Verlag, 2001: 204-209.

חזרה לחנות

ילקוט הרועים – Capsella bursa

ילקוט הרועים - רפואה מסורתית: לעצירת שטפי דם של מחזור חודשי, לעצירת דימומים פנימיים, לדימום בשתן, לטיפול בטחורים, בשלשול, בציסטיטיס חריף >

ילקוט הרועים
השם באנגלית: Shepherd’s purse
משפחה: מצליבים, Cruciferae, Brassicaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח.
קוצרים את הצמח לקראת סוף עונת הפריחה, כשהתרמילים המכילים זרעים נמצאים.
תאור בוטני: עשב חד שנתי, בעל גבעול זקוף. העלים התחתונים ערוכים בשושנת. הפרחים קטנים, לבנים, הפרי פחוס, דמוי לב. נפוץ מאד בארץ.
מרכיבים: פלבנואידים, כולל נגזרות של kaempferol ושל קורצטין, רוטין ו-hesperidin(1)

חומצות אורגניות, כולל חומצה פומרית, מאלית, אוקסאלית, טרטארית, פירובית וגלוטמית, בעלים מצויה חומצה אסקורבית 136 מ"ג ב-100 ג' (2)

חומצות אמיניות 2-3%, זיהו 22 חומצות אמיניות בצמח, ביניהן פרולין בריכוז הגבוה ביותר (3) טיראמין, אלפה- וגמה- חומצה אמינובוטירית, אורניתין (3)

שמן חרדל המכיל sinigrin, ו9-methylsulfinylnonyl-glucosinolate(4) שמן נדיף 0.02%, כולל מעל 70 מרכיבים, שהבולט מביניהם הוא הקמפור
מרכיבים נוספים: בטא-סיטוסטרול (4), כולין, היסטמין, סוכר ומינרלים, בעיקר אשלגן.

פעילות: עוצר דימום (5), עוצר שטפי דם של מחזור חודשי(6), אסטרינג'נט (6), ממריץ של הרחם (7), דיורטי (8), נוגד דלקת (8), מעכב חדירות של קפילרות (8), אנטיספטי בדרכי השתן (9).
התוויות: אין התוויות שהוכחו על ידי מחקרים קליניים.
התוויות לפי הרפואה המסורתית: לעצירת שטפי דם של מחזור חודשי (6,9), לעצירת דימומים פנימיים (10), לדימום בשתן (6,9), לטיפול בטחורים, בשלשול, בציסטיטיס חריף (6,9). בשימוש חיצוני, לעצירת דימום באף ובעור (6,10)
התוויות נגד: הריון (6)
תופעות לוואי: בלתי ידועות אינטראקציות עם תרופות: בלתי ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-4ג' שלוש פעמים ביום, ניתן לקחת עד 15 ג' ליום בחליטה מחולק לשלוש פעמים (6,10)

שימוש חיצוני: חליטה של 3-5 ג' בתוך כוס מים, להשתמש כקומפרס. לעצירת דימום באף להכניס עם צמר גפן לנחיריים.

בטיחות: LD50 בעכברים 31.5ג' לק"ג במתן תת עורי, ו-1.5ג' לק"ג במתן אינטרה-פריטונאלי (1).

סטטוס: GSL באנגליה, מאושר בצרפת ובגרמניה.
ספרות

1. Shepherd’s purse, in:British Herbal Compendium Vol 2, by Peter Bradley, 2006 British Herbal Medicine Association, Bournemouth, p. 353-356

2. Jones E. and Hughes RE. Foliar ascorbic acid in some Angiosperms. Phytochemistry 1983, 22: 2493-2499.

3. Maillard C. Barlatier A. Debrauwer L. et al. Identification des acides amines des parties aeriennes de Bourse a Pasteur, Capsella bursa pastoris Moench, interet dans le controle analytique. Ann. Pharm. Fr. 1988, 46: 211-216.

4. Nazmi Sabri N. Sarg T. and Seif el Din AA. Phytochemical investigation of Capsella bursa pastoris. Growing in Egypt. Egypt. J. Pharm. Sci. 1975, 16: 521-522.

5. Vermathen M. and Glasl H. Effect of the Herb Extract of Capsella bursa pastoris in Blood Coagulation. Planta Medica 1993, 59 (suppl) A 670.

6. Chevallier A. Shepherd’s purse in: Encyclopedia of Medicinal Plants. ISBN 0-7513-0314-3. London-New York-Stuttgart: Dorling Kindersley, 1996:181.

7. Kuroda K. and Takagi K. Physiologically Active Substance in Capsella bursa pastoris. Nature, 1968, 220; 707-708.

8. Kuroda K. and Takagi K. Studies on Capsella bursa pastoris II. Diuretic, anti-inflammatory and anti-ulcer action of ethanol extracts of the herb. Arch. Int. Pharmacodyn. 1969, 178: 392-399.

9. Capsella in: British Herbal Pharmacopeia 1983, ISBN 0-903032-07-4, Bournemouth, British Herbal Medicine Association 1983.

10. Bursae pastoris herba. German Commission E Monograph published in: Bundesanzeiger No 173 of 18 September 1986, amended in Bundesanzeiger No 50 of 13 March 1990.

חזרה לחנות

קלנדולה – Calendula officinalis – צפורני חתול רפואיות

קלנודלה לטיפול בדלקות של הפה וריריות הלוע. אושר גם שימוש חיצוני לטיפול בפצעים שנרפאים בקושי. חליטות, טינקטורות ומשחות משמשות לטיפול

שם עברי: קלנדולה, ציפורני חתול רפואיות (פרח)

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Calendula flos

שמות נוספים marigold, poet’s marigold, pot marigold

סקירה כללית

מוצאו של הקלנדולה מארצות הים-התיכון. השם, קלנדולה, מתייחס לנטייה של הצמח לפרוח בהתאמה ללוח השנה בכל חודש באזורים מסויימים, או בימים של ירח חדש. השם, מריגולד, מתייחס לבתולה מריה. פרחי מריגולד משמשים בטקסים קתוליים הקשורים למריה.

לפעמים מבלבלים את פרחי הקלנדולה עם פרחי הטגטס, האחרונים משמשים בנוי יותר מפרחי הקלנדולה¹. בעבר השתמשו בצמח כתחליף זול לזעפרן, הפרחים מוסיפים טעם וצבע למאכלים שונים, בעיקר אורז ומרק דגים. באירופה, בתקופת ימי הביניים, היה שכיח בשווקים ושימש בדרך-כלל כמתאבן. היום, מוסיפים לפעמים לסלט את עלי הכותרת.

חליטות, מיצויים ומשחות שמכינים מעלי הכותרת שימשו את המרפאים המסורתיים באירופה בכדי לזרז מחזור חודשי, לייזע במקרים של חום ולרפא צהבת. הרופאים האקלקטים האמריקאיים, מהמאה ה-19, נהגו להשתמש בקלנדולה לטיפול בכיב קיבה, בעיות כבד, דלקת הלחמית, וכו בפצעים שטחיים, חבלות וכוויות ². ההכנות שהכינו מפרחי הקלנדולה הראו תכונות אנטי-דלקתיות ומכווצות. בעבר ובהווה, טינקטורות, משחות ושטיפות של קלנדולה שימשו לריפוי מהיר של כוויות, חבלות, חתכים ודלקות קלות שנגרמו מהם ^1,³.

למרות שמנגנון הפעולה של קלנדולה בזירוז ריפוי פצעים אינו מובן לחלוטין, התוצאות הן ברורות 1, המרכיבים הטריטרפנים מציגים תכונות אנטי-דלקתיות, במקרים מסוימים גוברים על השפעת אינדומטצין (תרופה נוגדת דלקת) ⁴. באירופה, משתמשים במשחות מקלנדולה לטיפול בפצעים בפה וחתכים או פצעים שנרפאים לאט, ומסתמכים על הפעילות האימונוסטימולנטית והאנטי-בקטריאלית של הצמח ¹. ניסויים הראו שמשחות המכילות קלנדולה מסייעות לשיקום הרקמות והתפתחות תאי אפיתל ⁵.

מחקרים קליניים אחדים הוכיחו יכולת טיפול מוקדם בכיב קיבה, למרות שמחקר נוסף עדיין נדרש ^{6, 7}. דווחו גם פעילות אימונוסטימולנטית ואנטי-ויראלית. המשקל המולקולרי הגבוה של הפוליסכרידים של הקלנדולה ממריץ את פעילות מערכת החיסון ⁸. נחקרה ההשפעה של קלנדולה על מערכת החיסון ונקבע שיש פוטנציאל לטיפול בנגיף האיידס-HIV. מיצויים דכאו באופן משמעותי את HIV-1במבחנה, והפחיתו reverse-transcriptase של HIV-1 בתלות במינון ובזמן ⁹.

תיאור

פרחי קלנדולה כוללים ראשי פרחים יבשים של Caendula officinalis L.(משפחת מורכבים) וההכנות שלהם במינון יעיל.

ההכנות מכילות טריטרפנים גליקוזידים ואגליקונים, כמו גם קרוטנואידים ושמן נדיף.

כימיה ופרמקולוגיה

מרכיבים פעילים כוללים גליקוזיגים של פלבנול – isoquercitrin, narcissin, neohesperidoside, rutin

טרפנואידים – a & b-amyrin, lupeol, longispinogenin.

סטרולים, שמן נדיף, arvoside A, פיגמנטים קרוטנואידים, קלנדולין ופוליסכרידים ¹⁰.

Commission Eדיווח על פעילות אנטי דלקתית, מגרענת ומרפאה פצעים בשימוש מקומי.

מחקרים בבני אדם במקרים של נפיחות אחרי כריתת שד הראו שמריחה חיצונית של קלנדולה (בשילוב עם מיצויים מצמחים אחרים) הפחיתו את הכאב ¹⁰. במבחנה, מחקרים הראו פעילות אנטי-בקטריאלית, בגלל קיומו של אתנול ¹¹. פעילות נוספת כוללת הגברה של גליקופרוטאין, מטבוליזם של קולגן, ונוקליאו- פרוטאינים באתרי פצעים, ופעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-ויראלית ונוגדת פרזיטים ¹².

שימוש

Commission E אישר שימוש פנימי ומקומי של פרחי קלנודלה לטיפול בדלקות של הפה וריריות הלוע. אושר גם שימוש חיצוני לטיפול בפצעים שנרפאים בקושי. במיוחד, חליטות, טינקטורות ומשחות משמשות לטיפול בדלקות עור וקרומים ריריים כמו דלקת הלוע, דרמטיטיס, כיבים ברגליים, חבלות, נפיחות ופריחה ¹³.

התוויות נגד – לא ידועות

תופעות לוואי – לא ידועות

שימוש בתקופת הריון והנקה – לא ידועות מגבלות

אינטראקציה עם תרופות אחרות – לא ידוע

צורת שימוש ומינון אלא אם כן נאמר אחרת –

בשימוש פנימי 1-2 גרם ליום של הפרח השלם המיובש

חליטה 1-2 גרם צמח יבש ב-150 מ"ל

מיצוי נוזלי 1:1 (גרם/מ"ל) 1-2 מ"ל

טינקטורה 1:5 (גרם/מ"ל) ד 5-10 מ"ל

מקורות / סימוכין

1. Foster, S. 1993. 101 Medicinal Herbs: An Illustrated Guide. Loveland: Interweave Press.

2. Ellingwood, F. 1983. American Materia Medica, Therapeutics and Pharmacognosy.Portland, OR: Eclectic Medical Publications [reprint of 1919 original].

3. Tyler, V.E. 1994. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York: Pharmaceutical Products Press.

4. Zitterl-Eglseer, K. et al. 1997. Anti-oedematous activities of the main triterpendiol esters of marigold (Calendula officinalis L.). J Ethnopharmacol 57(2):139-144.

5. Klouchek-Popova, E. et al. 1982. Influence of the physiological regeneration and epithelialization using fractions isolated from Calendula officinalis. Acta Physiol Pharmacol Bulg 8(4):63-67.

6. ChakurskiI., M. Matev, A. Koichev, I. Angelova, G. Stefanov. 1981. [Treatment of chronic colitis with an herbal combination of Taraxacum officinale, Hipericum perforatum, Melissa officinalis, Calendula officinalis and Foeniculum vulgare] [In Bulgarian]. Vutr Boles 20(6):51-54.

7. Krivenko, V.V., G.P. Potebnia, V.V. Loiko. 1989. [Experience in treating digestive organ diseases with medicinal plants] [In Russian]. Vrach Delo (3):76-78.

8. Wagner, H. et al. 1985. [Immunostimulating action of polysaccharides (heteroglycans) from higher plants] [In German]. Arzneimforsch 35(7):1069-1075.

9. Kalvatchev, Z., R. Walder, D. Garzaro. 1997. Anti-HIV activity of extracts fromCalendula officinalis flowers. Biomed Pharmacother 51(4):176-180.

10. Newall, C.A., L.A. Anderson, J.D. Phillipson. 1996. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals. London: The Pharmaceutical Press.

11. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

12. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

13. Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals.Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers.

מקורות נוספים

· Akihisa, T. et al. 1996. Triterpene alcohols from the flowers of compositae and their anti-inflammatory effects. Phytochemistry 43(6):1255-1260.

· Boucaud-Maitre, Y., O. Algernon, J. Raynaud. 1988. Cytotoxic and antitumoral activity of Calendula officinalis extracts. Pharmazie 43(3):220-221.

· Della Loggia, R. et al. 1994. The role of triterpenoids in the topical anti-inflammatory activity of Calendula officinalis flowers. Planta Med 60(6):516-520.

· Gasiorowska, I., M. Jachimowicz, B. Patalas, A. Mlynarczyk. 1983. [The use of Calendula officinalis in the treatment of periodontopathies] [In Polish]. Czas Stomatol 36(4):307-311.

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.

להזמנת קלנדולה אורגנית בגידול על עלים

חזרה לחנות

שדר לבן – Betula alba

שדר לבן - רפואה מסורתית: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לטיפול בגאוט, בצקות >

שדר לבן
שם אנגלי: Silver Birch
משפחה: שדריים, Betulaceae
תאור בוטני: הסוג Betula כולל כ-60 מינים של עצים או שיחים נשירים הגדלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. הם בין העצים הנפוצים ביותר באזורים הצפוניים, ומרבים לגדל אותם כי הם גדלים במהירות על אדמות שונות.
Betula pendula הוא עץ נשיר עם קליפת גזע מתקלפת בצבע כסף-לבן. הפרחים הזכריים והנקביים גדלים על אותו עץ באביב, לפני הלבלוב. הפרחים הזכריים משתלשלים,הפרחים הנקביים קצרים וזקופים. העץ גדל באירופה עד מערב סיביר. גובהו 10-25 מ'.

חלקי צמח בשימוש: עלים שנקטפים באביב.

מרכיבים: פלבנואידים, כולל flavonol glycosides1-2%, במיוחד hyperoside, myricetin 3-galactoside

Quercetin 3-glucuronide, rutin, isohamnetinLuteolin, acacetin, scutellarein(1-3).
ריכוז הפלבנואידים עולה במשך עונת הצמיחה.

פנולים בעלי משקל מולקולרי נמוך 3,4-dihydroxypropiophenone 3-glycoside0.8%

הריכוז הכולל של הפנולים והפלבנואידים הוא 2.7%.
טאנינים: תערובת של galltannins, ellagitannins ופרואנתוציאנידינים, במיוחד delphinidinעד 10%.
טרפנים: 8 dammarane triterpenes בודדו מהעלים (4)

בודדו גם מונוטרפנים וססקויטרפנים. סליצילאטים.

פעילות: אסטרינג'נט, מר, דיורטי, נוגד דלקת, משכך כאב, מגביר הזעה, ל-dammarane טריטרפנים יש פעילות המוליטית.

התוויות: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לפי הידע המסורתי משתמשים בעלים לטיפול בגאוט, מחלות שגרוניות ובצקת.

התוויות נגד: בצקת בגלל אי ספיקת לב או כליות

תופעות לוואי: אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-3 ג' 3-5 פעמים ביום

טינקטורה 1:5 2 מ"ל שלוש פעמים ביום

מנת יתר: לא נראתה השפעה טוקסית.

הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

סטטוס: באנגליה GSL- general sale list גרמניה מאושר על ידי Commission E

מחקר קליני נערך בגרמניה. מיצוי יבש מהעלים ניתן ל-1066 מטופלים, שסבלו מדלקת בדרכי השתן. כחצי מהמשתתפים קבלו טיפול באנטיביוטיקה בנוסף לטיפול הצמחי. המחקר נמשך 2-4 שבועות. 80% מהמטופלים שקבלו אנטיביוטיקה, ו-75% מאלו שלא קבלו אנטיביוטיקה נרפאו עד סוף המחקר. רק שמונה מהנבדקים התלוננו על תופעות לוואי קלות (6).

ספרות.

1. Dallenbach-Tolke K. Nyiredy S. et al. Flavonoid glycosides from Betula pubescens and Betula pedula. J. Nat. Prod. 1986, 49: 1155-1156.

2. Salminen JP. Ossipov V. Characterization of hydrolysable tannins from leaves of Betula pubescens by high performance liquid chromatography mass spectrometry. J. Chromatogr. A 1999, 864: 283-291.

3. Hilpisch S. Hartmann R. et al. New dammaranes esterified with malonic acid from leaves of Betula pendula. Planta Medica 1997, 63: 347-351

4. Rickling B and G lombitza KW. Saponins in the leaves of Birch? Hemolytic dammarane triterpenoid esters of Betula pendula. Planta Medica 1993 59: 76-79.

5. Betula folium German Commission E Monographs, Published in: Bundessanzeiger, 198

חומצה בטולינית

חומצה בטולינית היא טריטרפן פנטה-ציקלי. היא בודדה לראשונה מעץ אפריקאי Zizyphus mauritiana ממשפחת האשחריים, Rhamnaceae (1).

החומצה מעכבת את וירוס האיידס – HIV, נוגדת מלריה ואנטי דלקתית.

זמן קצר לאחר מכן בודדו בטולין מקליפת הגזע של Betula alba שדר לבן. הבטולין מצוי בריכוז גבוה בקליפת הגזע שנושרת מעצמה, וכך מקבל העץ את צבע הגזע הלבן האופייני לו. ניתן לייצר ללא קושי את החומצה הבטולינית מהבטולין.

ממצים את החומצה מהגזע עם כלורופורם.

מצאו שהחומצה הבטולינית הורגת באופן סלקטיבי תאי מלנומה אנושיים, מבלי לפגוע בתאים בריאים (2). בדקו תאי מלנומה בתרבית רקמה. התאים נלקחו מקשרי לימפה, נוזל של הריאה והעור. גידול התאים עוכב באופן משמעותי ע"י חומצה בטולינית בריכוז 1-5 מ"ג למ"ל.

פעילות החומצה נבדקה בעכברים שהזריקו להם תאי מלנומה. עקבו אחרי התפתחות הגידול במשך 40 יום. לחלק מהם הזריקו חומצה בטולינית.

התקבל עיכוב משמעותי בגידול המלנומה בעכברים שקבלו חומצה בטולינית. לא נראתה רעילות של התרופה והעכברים לא ירדו במשקל.

החומצה הבטולינית מעודדת אפופטוזיס של תאים סרטניים, והפעילות שלה ייחודית לתאי מלנומה ולכמה סוגים בודדים של סרטן.

עידוד של אפופטוזיס הוא מנגנון של מרכיבים אנטי סרטניים שונים. הם פועלים ברמה סוב-סלולרית ומעוררים מנגנונים של איתות אל התאים.

החומצה הבטולינית פועלת על ידי השפעה ישירה על המיטוכונדריה (3,4). היא משנה את החדירות של הממברנה של המיטוכונדריה ובכך מגרה את מנגנון האפופטוזיס.

בנוסף מצאו החוקרים שלחומצה הבטולינית יש פעילות נגד גידולים ממאירים במוח (5,6), קרצינומה ברחם (5) ובתאי לויקמיה HL-60(7).

מחקר שבדק צרוף של חומצה בטלינית עם הקרנות מצא השפעה אדיטיבית, והוא מציין שהם שונים זה מזה בדרך הפעולה שלהם (8).

היתרון הגדול של החומצה הבטולינית הוא הסלקטיביות שלה כלפי תאים סרטניים, והרעילות המינימלית שלה כלפי תאים נורמליים (5).

כמה חברות תרופות ממנות את המשך המחקר, כדי להכין מהחומצה תרופה נגד סרטן, וכן תכשיר למניעת מלנומה בצורת משחה שבו תהווה החומצה הבטולינית את אחד המרכיבים העיקריים (9).

פעילות אנטי מיקרוביאלית לחומצה הבטולינית פעילות אנטי בקטריאלית. היא מעכבת Staphylococcus aureus ו- E. coli. עיכוב מיוחד התקבל נגד טיפוסים שונים של וירוס האיידס- HIV(10,11). החומצה הבטולינית פחות רעילה ממרכיבים ציטוטוקסיים אחרים, היא זולה יחסית ומצויה בריכוז גבוה בקליפת הגזע של השדר הלבן בצורת בטולין ההופך לחומצה בטולינית.

ספרות

1. Cowdhury AR. Mandel S. mittra B. et al. Betulinic acid, a potent inhibitor of eukaryotic topoisomerase I: identification of the inhibitory step, the major functional group responsible and development of more potent derivatives. Med. Sci. Monit. 2002, 8: BR254-265

.2. Pisha E. Chai H. Lee IS. et al. Discovery of betulinic acid as a selective inhibitor of human melanoma. Nature Medicine 1995, 1: 1046-1051.

3. Fulda S. Scaffidi C. Susin SA. et al. Activation of mitochondria and release of mitochondrial apoptogenic factors by betulinic acid, J. Biol. Chem. 1998, 273; 33942-33948.

4. Ying Meei T. Rong Y. Pezzuto JM. Betulinic acid-induced programmed cell death in human melanoma cells involved mitogen-activated protein kinase activation. Clinical Cancer Research 2003, 9: 2866-2875.

5. Zuco V. Supino R. Righetti SC. Selective cytotoxicity of betulinic acid on tumor cell lines, but not on normal cells. Cancer Lett. 2002, 175: 17-25.

6. Wick W. Grimmel C. Wagenknecht B. Betulinic acid-induced apoptosis in glioma cells: A sequential requirement for new protein synthesis, formation of reactive oxygen species, and caspase processing. J. Pharmacol. Exp. Ther. 1999, 289: 1306-1312.

7. Ji ZN. YE WC. LIU GG. 23-Hydroxylbetulinic acid-mediated apoptosis is accompanied by decreases in bcl-2 expression and telomerase activity in HL-60 Cells. Life Sci 2002, 72: 1-9.

8. Selzer E. Pimentel E. Wacheck V. et al. Effects of betulinic acid alone and in combination with irradiation in human melanoma cells. J. Invest. Dermatol. 2000, 114: 935-940.

9. Betulinic acid selectively kills melanoma cells, point to new mechanism against HIV, Economic Botany Leaflets, Southern Illinois University www.siu.edu/ebl/issue1/betulini.htm

10. Evers M. Poujade F. Soler F. Betulinic acid derivatives: a new class of human immunodeficiency virus type 1 specific inhibitors with a new mode of action. 1996, J. of Medical Chemistry 39: 1056-1068.

11. Soler F. Poujade C. Evers M. et al. Betulinic acid derivatives: a new class of specific inhibitors of human immunodeficiency virus type 1 entry, J. of Medical Chemistry 39: 1069-1083.

חזרה לחנות

בלוטה שחורה – Ballota nigra

בלוטה שחורה - רפואה מסורתית: להפרעות שינה, חרדה, סטרס, בחילות, שיעול, שעלת, כאבי בטן עוויתיים, הפרעות עצביות בתקופת המנופאוזה >

בלוטה שחורה

שם אנגלי: Black horehound

משפחה: שפתניים, Lamiaceae(Labiatae)

חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים

תאור בוטני: צמח רב-שנתי ארומטי בגובה 30-80 ס"מ. הפריחה בצבע סגול-לילך. הצמח נפוץ באירופה עד מרכז אסיה. למין nigra יש לפחות ששה תת-מין מצויים באירופה. הנפוצים ביותר הם B. nigraו- B. foetida. בארץ גדלים ארבעה מינים של בלוטה.

מרכיבים: phenylpropanoids עד 5.5%, בעיקר נגזרות של ortho-dihydroxycinnamic acid, ריכוז נמוך מאד של שלושה גליקוזידים, alyssonoside, angoroside lavandulifolioside, 1% של E-caffeoyl-malic acid

במחקר שנערך באוקראינה, כנראה על תת-מין שונה (1), דווח על המצאות חומצה כלורוגנית 3.8%, קפאית 0.15% ופרולית 0.15%. דיטרפנואידים ballotinone, ballotenolפלבנואידים, luteoline 7-lactate, apigenin, scutellarin, acacetin(1).

שמן נדיף 0.01%.

פעילות: מפחית חרדה (2,3), מרגיע (2,4), נוגד דכאון (5),ספסמוליטי (6).

התוויות: אין התוויות שהוכחו במחקרים קליניים.

רפואה מסורתית: להפרעות שינה, חרדה, סטרס (2,3), בחילות (3), שיעול (6), שעלת, כאבי בטן עוויתיים (6,3), הפרעות עצביות בתקופת המנופאוזה (3).

התוויות נגד: אינן ידועות

תופעות לוואי: במקרים בודדים יש עייפות או בחילה בתחילת הטיפול (3).

הכנות ומינון: חליטה, 0.5-4.0 ג' שלוש פעמים ביום או טינקטורה במינון דומה.

בטיחות: הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

מחקרים in vitro

ה-phenylpropanoides המצויים בצמח בודדו ונבדקו. לשלושה מהם, verbascoside, forsythoside, arenarioside יש אפיניות לקולטנים של דופמין, מורפין ו- benzodiazepine. כנראה שהפעילות המרגיעה של מערכת העצבים קשורה לפניל-פרופנואידים (7).

הוכיחו פעילות נוגדת חמצון של הפניל-פרופנואידים. הם נטרלו פעילות מחמצנת של סופראוקסיד, H202, ושל הקבוצה ההידרוקסילית OH(7).

מחקרים in vivo

השפעה מרגיעה התקבלה אצל חולדות ועכברים שקבלו 200 מ"ג ממיצוי הצמח בהזרקה לפריטונאום (2). מחקר נוסף הראה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים בהשפעת מיצוי מהצמח שניתן לפריטונאום (4). אחרי שעה אחת התקבלה ירידה של תנועות ספונטניות של 60% ואחרי שלוש שעות ירידה של 65% (4).

מחקרים קליניים

במחקר פתוח נבדקו 28 איש עם חרדה, דכאון והפרעות בשינה. הם קבלו במשך 90 יום, כמות אקוויולנטית ל1.5 ג' של הצמח בצורת טינקטורה, בלקיחה אוראלית. הם נבדקו בימים: 0, 15, 30, 60, 90. שיפור במצב הנבדקים התקבל אחרי 60 יום (60%) ואחרי 90 יום (73%). השיפור בכל מה שקשור להפרעות בשינה היה המשמעותי ביותר (3).

ספרות.

1. Zhukov IM and Belikov VV. Chromatospectrophotometric determination of flvonoids and dioxycinnamic acids in the above – ground parts of Ballota nigra L.1990, Chem Abstracts, 1990, 112: 18874.

2. Mongold JJ. Camilleri S. Serrano JJ. et al. Etude experimentale de l’activite psychotrope de Ballota nigra. Phytotherapy (Paris) 1991, 36/37: 5-11.

3. Huriez A. L’utilisation du M.D.E. de Ballota chez des patients anxieux ( a propos de 28 cases) Phytotherapy (Paris) 1991, 36/37: 12-19.

4. Racz-Kotilla E., Racz G. and Jozsa J. Activity of some species belonging to Labiatae on the central nervous system in mice. Herba Hungarica 1980, 19: 49-53.

5. Vural K. Ezer N. Erol K. and Sahin PP. Anxiolytic and antidepressant activities of some Ballota species. J. Fac. Pharm. Gazi 1996, 13: 29-32.

6. Darbour N. Baltassat F. and Raynaud J. Sur la presence d’un O-heteroside et d’un C-heteroside d’apigenine dans les feulles de Ballota foetida Lamk (Labiatae). Pharmazie 1986, 41: 605-609.

7. Daels-Rakotoarison DA. Seidel V. Gressier B. et al. Neurosedative and antioxidant activities of phenylpropanoids from Ballota nigra. Arzneim.-Forsch. Drug Res. 2000, 50: 16-23.

חזרה לחנות