אנג'ליקה דהוריקה - רפואה מסורתית : פעילות: מרחיק רוח ומשכך כאב, מפחית נפיחות ומסלק מוגלה, מרחיק לחות ומסלק הפרשות, פותח את דרכי הנשימה
אנג'ליקה דהוריקה – Angelica dahurica
שם סיני: bai zhi
משפחה: סוככיים, Apiaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תכונות: חריף, מחמם
הולך למרידיאנים: ריאות, קיבה
פעילות: מרחיק רוח ומשכך כאב, מפחית נפיחות ומסלק מוגלה, מרחיק לחות ומסלק הפרשות, פותח את דרכי הנשימה.
התוויות: לטיפול ברוח קרה הבאה מן החוץ, במיוחד כזאת שגורמת לכאבי ראש. משכך כאב, מומלץ לכאבים רוימטיים וכאבי מפרקים. לחסימה של האף והסינוסים, לכאבי שיניים. לטיפול בפצעים, כיבים, אבסס, הצמח מפחית נפיחות. במקרים שהצטברה מוגלה הצמח מסייע לסלק את המוגלה. להרחיק הפרשות מהווגינה בגלל רוח קרה, וגם רוח חמה. לפתיחה של חסימות בסינוסים.
שימוש חיצוני: מאז הזמן העתיק משתמשים בצמח בשימוש חיצוני לטיפול בבעיות שונות של העור, כגון, אקנה, נמשים, פרונקלים, סקביאס, גרוד. בימינו משתמשים בו גם לטיפול בפסוריאזיס, אקזמה וויטיליגו.
השימוש החיצוני בצמח מוזכר בפעם הראשונה בספר Perspriptions of fifty two diseases שנכתב בין השנים 1065-771 לפני הספירה. הצמח מופיע שם בפורמולה עם ג'ינג'ר ופרחים של מגנוליה , ומומלץ לשימוש חיצוני לטיפול בפרונקל.
בתהליך הכנת הצמח לשימוש מעשנים אותו עם גופרית, וזה מוריד את הריכוז של הפורוקומרינים (1).
השימוש ב-Angelica dahurica נמשך כבר למעלה מ-3000 שנה. מכינים ממנו משחות לאקנה, קרמים להסרת נמשים, משחות נגד פטריות, שמפו נגד קשקשים , מיצויים להגברת צמיחת שיער, משחות אנטי מיקרוביאליות, אנטי דלקתיות, נוגדות גרוד ומרפאות פצעים (2).
צרופים: עם Ligusticum לטיפול ברוח קרה הגורמת לכאבי ראש.
עם Asarum, לטיפול הגורמת לכאבי ראש, כאבים בסינוסים וכאבים מעל העיניים
עם Platycodon grandiflorum לטיפול בכיבים וכוויות ולסלק מוגלה
עם Chrysanthmum morifolium ועלים של תה לכאב ראש בגלל רוח חמה
עם שורש של Glycyrrhiza uralensis לכאב שקשור לכיבים
עם שורש של Taraxacum mongolicum פירות של Trichosanthus ופקעת של Fritillaria לאבסס בשד.
התוויות נגד: יש להימנע משימוש במקרים של חוסר דם או yin כי הו צמח מייבש מאד.
להשתמש בזהירות אם המוגלה מתנקזת באיטיות מהפצע.
ניתן להכין מהשורש משחה לטיפול בעיניים.
מינון: 3-9 ג' ליום
מקורות
K. Baba et al Planta Med. 51: 64, 1985
Leung AY. Foster S. Encyclopedia of Common Natural Ingredients used in food, Drugs and Cosmetics. A Wiley Interscience Publication, John Wiley & Sons , Inc. New York, 1996.
צמחים הודים לטיפול בסכרת - בהודו המחלה מופיעה בגיל מבוגר יותר בהשוואה לארצות מערביות (2). העמידות לאינסולין מצויה אצל רבים מהסכרתיים
צמחים הודים לטיפול בסכרת
בהודו ובארצות אסיאתיות אחרות יש עליה גדולה במספר החולים בסכרת מטיפוס 2. אחוז החולים בסכרת בגילאים 20-79 הוא: בהודו 8.31%, בנגלדש 9.85%, נפאל 3.03%, סרי לנקה 7.77%, פקיסטן 6.72% (1).
בהודו המחלה מופיעה בגיל מבוגר יותר בהשוואה לארצות מערביות (2). העמידות לאינסולין מצויה אצל רבים מהסכרתיים, ומוצאים אצלם היפרגיקמיה והיפראינסולינמיה (1).
סכרת ללא טיפול גורמת לפגיעה בכלי הדם, בעיניים, במערכת העצבים, בכליות. ידועים כ-800 צמחים בהודו בעלי פעילות היפוגלקמית , שהשתמשו בהם לטיפול בסכרתיים (3)
צמחים הודים לטיפול בסכרת: (להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו בעברית. הצמחים המסומנים ב * אינם קיימים בחנות)
פעילות היפוגליקמית הוכחה בעלים של הפיקוס. נתנו מיצוי מימי של העלים למטופלים סכרתים במשך 21 יום. התקבלה ירידה משמעותית ברמת הגלוקוז, ועליה בריכוז האינסולין. בנוסף הראו השפעה על הגליקוגן בכבד ובשרירים (5).התקבלה גם ירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים בדם (1).
2. Eugenia jambolana
השם באנגלית: Black plum
השם ההודי: Jamun
משפחה: הדסיים, Myrtaceae
חלקי צמח בשימוש: זרעים, עלים, פירות, קליפת גזע
3 ה-Eugenia הוא עץ הגדל בהודו, נפאל, בורמה, סרילנקה, אינדונזיה, פקיסטן ובנגלדש.
הפירות הם ענבות בצבע ארגמן-שחור והם אכילים. בפרי יש רק זרע אחד.
הפירות ידועים מאז שנים רבות כיעילים לטיפול בסכרת. לפני שהתחילו להשתמש באינסולין היו הפירות בין התרופות החשובות לטיפול בסכרת. השתמשו גם במשקה שהכינו מהזרעים שהשרו אותם במים רותחים (6).
העלים מכילים: קוורצטין, מירצטין, טאנינים, לכולם יש פעילות היפוגלקמית.
ניתן להסביר את פעילות ה-Eugenia כמוריד רמת סוכר על ידי הגברת שחרור אינסולין מהפנקריאס, או על ידי עיכוב פירוק האינסולין (1).
החלקים השונים של העץ מסייעים גם להורדת רמת כולסטרול ושומנים בדם (7). מיצויים של הזרעים מורידים לחץ דם (1).
לפירות ה-Eugenia יש גם פעילות דיורטית ופעילות המרגיעה את מערכת העיכול. הפירות נמכרים בהודו בשווקים וברחובות, והם נחשבים לפירות רפואיים.
3. Momordica charantia
השם בעברית: מלון מר
משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae
חלקי צמח בשימוש: פירות, זרעים
השימוש בפרי המלון המר לטיפול בסכרת, ובמחלות של הלב וכלי הדם נפוץ באסיה, בדרום אמריקה ובמזרח אפריקה. מרבים להשתמש בו כירק מאכל אהוב על אף מרירותו.
הפרי מכיל מרכיבים היפוגליקמיים, כגון, vicine, charantin וטריטרפנואידם וכן מרכיבים בעלי פעילות אנטיאוקסידנטים (1).
פעילות הצמח כהיפוגליקמי הוכחה בכמה מחקרים (8,9). הוכח גם שלצמח יש פעילות אנטי ויראלית, אנטי בקטריאלית ונוגד סרטן (9). מחקרים נוספים הראו שיפור בסימפטומים של המחלה המטבולית (1).
הצמח מעלה ריכוז של אינסולין, משפר רגישות לאינסולין, מאיט ספיגה של גלוקוז.
המיצוי האלכוהולי מוריד רמה של טריגליצירידים בדם הטריטרפנואידים נחשבים למרכיב האחראי לפעילות ההיפוקלגמית (1).
פעילות: אנטי אוקסידנט, מוריד רמת גלוקוז בדם ורמה של חומצת שתן. מעלה רמה של גליקוגן, המוגלובין (1).
מיצוי בכלורופורם של נוף הצמח מוריד רמה של טריגליצרידים ושל LDL-כולסטרול (1)
ירידה ברמת גלוקוז, כולסטרול וטריגליצרידים התקבל בניסויים עם עכברים, חולדות וארנבות (1)
פעילות נוספת של הריחן הקדוש: אנטי מיקרוביאלי, משכך כאב, פעיל נגד תולעים, מפחית סטרס, מפחית פוריות, אנטי דלקתי, מועיל למערכת העיכול, אימונומודולנט, אנטי סרטני, מסייע להגנה מפני רדיו אקטיביות (1).
ברפואת האיורודה משתמשים בשום לטיפול בעקיצות של חרקים, תולעים במערכת העיכול, כאב ראש וסרטן (1).
ברפואה המסורתית משתמשים בשום לטיפול במחלות של הלב, בטפילים, מחלות הנגרמות על ידי פטריות וסכרת (1).
המרכיבים העיקריים המצויים בשום הם תרכובות של גופרית. מחקרים הראו שתרכובות אלה מורידות רמת גלוקוז ורמת כולסטרול, יש להם פעילות אנטי מיקרוביאלית וכן פעילות אנטי סרטנית (1).
השום מגביר שחרור של אינסולין על ידי הלבלב.
אליצין אחראי לטעם ולריח המיוחדים של השום, וכן גם לפעילות הנוגדת סכרת של הצמח. הספונינים מסייעים להורדת רמת כולסטרול.
ישנם עוד צמחים המסייעים להוריד רמת גלוקוז בדם. אלה שמוזכרים כאן נחקרו ופעילותם הוכחה (1).
1. Syed IR. Neetu M. Traditional Indian Medicines Used for the Management of Diabetes Mellitus. J. Diabetes Press 2013, 71292.
2. Ali MK. Narayan KMV. Tandon N. Diabetes & coronary heart disease: current perspectives. Indian Journal of Medical Research, 2010, 132 (11):584-597.
3. Patil R. Patil R. Ahirwar B. et al. Current status of Indian medicinal plants with antidiabetic potential: a review. Asian Pacific Journal of Tropical Biomedicine. 2011: 1(2): S291-S298.
4. Singh D. Singh B. Goel RK. Traditional uses, phytochemistry and pharmacology of Ficus religiosa: a review. Journal of Ethnopharmacology, 2011, 134 (3):565-583.
5. Bouche' C. Serdy S. Kahn CR. Et al. The cellular fate of glucose and its relevance in type 2 diabetes. Endocrine Reviews. 2004, 25: 807-830.
6. Baliga MS. Fernandes S. Thilackchand BP. Et al. Scientific validation of theantidiabetic effects of Syzygium jambolanum DC (Black Plum), a traditionamedicinalplant of India. Journal Alternative and Complemenaryt Medicine. 2013, 19(3): 191-197.
7. Sagrawat H. Mann AS. Kharya MD. Pharmacological potential of Eugenia jambolana: a review. Pharmacognosy Magazine, 2006, 2(6): 96-105.
8. Leung L. Birtwhistle R. Kotecha J. et al. Anti-diabetic and hypoglycaemic effects of Momordica charantia (bitter melon): a mini review. British Journal of Nutrition, 2009, 102(12): 1703-1708.
9. Grover JK. Yadav SP. Pharmacological actions and potential usus of Momordica charantia; a reviw. Journal of Ethnopharmacology 2004, 9391): 123-132.
אלוורה ופעילות אנטי סרטנית Anti cancer Potential of Aloes
אלוורה ופעילות אנטי סרטנית - המין אלויורה ידוע ברפואה המסורתית כאנטי סרטני. למעלה מ-4000 מחקרים נערכו על הפעילות הרפואית של אלויורה
אלוורה ופעילות אנטי סרטנית Anti cancer Potential of Aloes
העבודה נעשתה על ידי מדענים ישראלים מאוניברסיטת חיפה, ממרכז ערבה ומאוניברסיטת בן גוריון שבנגב. הם בדקו פעילות אנטי סרטנית בכמה מינים של אלוי.
הסוג אלוי כולל כ-400 מינים, שמוצאם מאפריקה, מערב הסעודית ומאיים שבמערב האוקינוס ההודי (1). הם גדלים בסוגי אקלים שונים, כגון במדבר, במקומות ירוקים, ליד חוף הים וגם במקומות גבוהים (1). רובם גדלים באזורים יבשים של דרום אפריקה.
מינים רבים של אלוי הם בעלי פעילות רפואית, ומרבים להשתמש בהם ברפואה המסורתית.
כמה מינים של אלוי הם בעלי פעילות אנטי סרטנית שהראו אותה in vivo ו- in vitro. מייחסים את הפעילות האנטי סרטנית לשלושה מנגנונים שונים: עיכוב של שגשוג תאים, חיזוק של מערכת החיסון ופעילות אנטי אוקסידנטית (1).
אלוורה ופעילות אנטי סרטנית Anti cancer Potential of Aloes:
המין אלויורה ידוע ברפואה המסורתית כאנטי סרטני.
למעלה מ-4000 מחקרים נערכו על הפעילות הרפואית של אלויורה. הצמח ידוע כצמח בחשיבותו לריפוי פצעים, לכוויות, לסכרת ולהורדת רמת שומנים (2). הפעילות מיוחסת למרכיבים, כגון, פוליסכרידים, אנתרקינונים, לקטינים ו-mannans (2).
כמה מרכיבים המצויים בעלים של אלויורה ושל מיני אלוי אחרים נבדקו.
Acemannan הוא הכינוי שניתן לתערובת של פוליסכרידים שמתקבלים מהג'ל של עלי האלויורה. לאצטמנאן יש פעילות אימונומודולנטית ואנטי סרטנית (3).
Aloe saponaria ידוע בשם אלוי סבוני או אלוי אפריקני. הוא נפוץ במקומות יבשים על פני כדור הארץ.
נבדקה הפעילות של הפוליסכריד Mannan מהצמח על תאים הומניים ותאים של עכברים. ה-mannan עיכב שגשוג של תאים נורמליים ושל תאים סרטניים. יש לו פעילות כפולה כשמשרים mannan עם תאים סרטניים. הוא מעכב את השגשוג של תאים סרטניים, ומעכב הפיכת תאים בריאים לתאים סרטניים (1).
Aloe barbadensis (aloe vera) מכיל שרשרות ארוכות של הפוליסכריד mannan.
כשטפלו בעכברים עם acemannan והשתילו להם תאים סרטניים, 40% מהעכברים שרדו, כלומר, ה-acemannan הגן עליהם מפני התאים הסרטניים.
הראו שהפוליסכרידים מכמה מינים של אלויורה מנעו התרבות של תאים סרטניים שהשתילו להם (1).
פוליסכרידים ממיני אלוי מעכבים צמחיה ושגשוג של תאים סרטניים. מכינים מהם תרופות אנטי סרטניות לטיפול בסרטן הכבד.
צרוף של פוליסכרידים של מיני אלוי עם תרופות כמותירפיות מגביר את כושר הריפוי שלהם ומפחית תופעות לוואי (1).
ניתן לתת את הצרוף של הפוליסכרידים והתרופות בצורות שונות, כגון, כדורים, קפסולות, אבקה, סירופ, תרופה נוזלית, ליפוזום, משחה וזריקות.
ניסויים קליניים
הזריקו פוליסכרידים acemannan שנלקחו מאלויורה ל-46 חתולים וכלבים חולים בסרטן. אצל 12 מהחיות הראו שיפור ברור. הגידול הצטמצם או שנימוק (1).
בניסוי נוסף השתתפו 50 מטופלים עם סוגים שונים של סרטן, כגון, סרטן בריאות, במערכת העיכול, בשד.
הם קבלו טיפול עם אינדול-מלטונין, או אינדול מלטונין בתוספת טינקטורה של אלויורה. תוצאות ראשוניות הראו שהטיפול בשילוב עם טינקטורה של אלויורה מועיל יותר. הוא מסייע לייצב את המחלה ומהאריך את החיים (1).
Aloin
אלויין הוא גליקוזיד של אנתרקינון. הוא מצוי באלויורה ובעוד כמה מינים אחרים. הציעו לשפר את הפעילות שלו על ידי הוספת חומצות אמינו, והפכו אותו למוצר סינתטי. הוא פעיל מאד כאנטי אוקסידנט בצורה הסינתטית.
ה-Aloin הטבעי נבדק על תאים שנלקחו מקרצינומה של הרחם, ועל תאים של סרטן השד והיה פעיל כמעכב שגשוג של תאים (1).
Aloe-emodin
מצוי בג'ל של אלויורה. Aloe-emodin פעיל כנוגד פטריות, אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי, משלשל וכן כנוגד סרטן (1).
הפעילות האנטי סרטנית נבדקה על תאים אנושיים עם סרטן הרחם ועם לויקמיה. Aloe-emodin מעודד אפופטוזיס ומעכב שגשוג של תאים. הוא עיכב שגשוג של תאים אנושיים שנלקחו מסרטן בכבד, ועודד גם אפופטוזיס בתאים אלה.
Aloe arborescens
המין הנפוץ ביותר בשימוש רפואי הוא Aloe arborescens. משתמשים בו לטיפול במחלות כרוניות ואקוטיות. מוצאו מהאזורים היבשים בדרום אפריקה.
מחקר שנערך על מטופלים עם סרטן בכבד הראה ש-Aloe arborescens מעכב התרבות של תאים, והוא יכול לסייע בטיפול בסרטן הכבד (1).
מחקרים רבים שנעשו מוכיחים שאלויורה ואלוי arborescens יעילים כאנטי סרטניים ומאריכים חיים של מטופלים.
המרכיבים העיקריים שהראו פעילות אנטי סרטנית הם: Aloin שנקרא גם barbloin, aloesin, aloe-emodin . שלושתם בודדו מהעלים של אלויורה. הם האריכו באופן משמעותי את החיים של חיות שהשתילו להם סוגים שונים של סרטן. הם מעכבים שגשוג של תאים של myeloid leukemia ולימפוציט- לויקמיה. Aloe-emodin פעיל נגד תאים אנושיים של סרטן המעי הגס (1).
נבדקה ההשפעה לעלים של אלויורה שערבבו אותם עם דבש ואתנול. הראו שהם עודדו אפוטוזיס של תאים סרטניים ועכבו שגשוג של תאים (1).
לסיכום,
עבודות רבות שנעשו בתחום של צמחים נוגדי סרטן מראים שלפוליפנולים שונים יש פעילות אנטי סרטנית. לא ברור מהו הצרוף הדרוש כדי למנוע סרטן. אין מרכיב אחד מסוים או צמח אחד מסוים שניתן לומר שהוא יפתור את הבעיה, אבל ידוע שמרכיבים הנמצאים בפירות ובירקות הם בעלי פעילות אנטי סרטנית.
האלויורה ידוע ברוסיה כצמח אנטי סרטני ומרבים להשתמש בו. העולים שהגיעו מרוסיה הביאו את הידע הזה לארץ. המחקרים שנעשים על מינים שונים של אלוי מעידים על כך שיש בסיס לידע הזה.
מקורות
Harlev E. Nevo Eviatar, Lansky E., Ofir R, Bishayee A. Anticancer Potential of Aloes: Antioxidant, Antuprolifrrative, and Immunostimulatory Attributes. Planta Med. 2012, 78: 843-852.
Grindlay D. Reynolds T. The Aloe vera phenomenon : a review of the properties and modern uses of the leaf parenchyma gel. J. Ethnopharmacol. 1986, 16:117-151.
Tizard IR. Ramamoothy L. Aloes and the immunesystem. Vol. 38. I,: Reynolds T. editor. Aloes: the genus Aole. Boca Raton: Medicinal Aromatic Plants- Industrial Profilles, 2004: 311-332.
Van Wyk BE, Smith G. Guide to the Aloes of South Africa, Pretoria; Briza Publication, 1996.
כורכומין - הצרכן המבולבל משפע המוצרים על המדף אינו יכול לבחון באמת את נכונות הטענות ל "יעילות מירבית". בשיטה פשוטה, כל אחד יכול לשפר את זמי
שורש צמח הכורכום, Curcuma longa, מכיל רכיבים טבעיים בעלי עוצמה, אשר פעילותם לריפוי ולמניעת מחלות הולכים ומתבררים בשנים האחרונות. פעילות הכורכום, ובמיוחד הcurcumin , שם קיבוצי למספר רכיבים פעילים בשורש, נחקרה רבות והיא נודעת בהשפעתה המיטיבה למגוון רחב של בעיות: דלקות, סרטן, מחלות עיכול, זיהומים, דיכאון ועוד. מגוון מוצרי הcurcumin המוצע בשוק הוא רחב, ולעיתים מבלבל. מרבית המוצרים הם תוספי תזונה, המכילים curcumin בכמות של 100-500 מ"ג כורכומין למנה.
במצבי מחלה ודלקת, ניתנות המלצות גם למנה יומית של 2-1 גרם curcumin. מנה יומית בסדר גודל היא מנה נכבדת, אילו נקלטה ונספגה במלואה ממע' העיכול למע' הדם. אלא שבדרך כלל, כורכומין אינו נקלט היטב, תנועתו מדפנות המעי ל"אברי המטרה" מוגבלת והפרשתו מחוץ לגוף מהירה. במילים אחרות, זמינותו הביולוגית נמוכה. מספר גורמים מגבילים את זמינות הכורכומין: כורכומין אינו מסיס במים, ספיגתו מהמעי נמוכה, והוא חשוף לתהליכי פירוק בכבד, ושטיפה במעי.
ברור כי כדי להתמודד עם מגוון בעיות אלה באופן אופטימלי, נדרש שילוב של מספר גורמים או מנגנונים. לפני מספר שנים מצאו חוקרים כי שילוב curcumin עם פיפרין (המרכיב האחראי לטעם החריף של פלפל שחור – Piper nigrum) , משפר מאוד את ספיגתו, במנגנון של עיכוב תהליכי פירוק הcurcumin בכבד. כן נמצא כי שילוב של curcumin עם שמנים אתריים (הנמצאים בעיקר בשורש הכורכום הטרי) שיפר את קליטתו במאות אחוזים. גם שילוב עם נגזרות של תאית (צלולוז) ונוגדי חימצון משפר את הקליטה מאוד. במחקר שנערך בפלורידה, ארה"ב, הושוו תכשירי כורכומין מכמה מקורות: 1 -כורכומין רגיל, 2 -כורכומין עם פיטוזום (פוספוליפיד), 3 -כורכומין עם שמנים נדיפים, 4 -פורמולה של כורכומין עם נשא הידרופילי, נגזרות תאית (צלולוז) ונוגדי חימצון טבעיים. הכורכומין הרגיל ניתן במנה של 1000 מ"ג, בעוד התכשירים המורכבים יותר נתנו במנה יומית של 375 מ"ג.
התכשיר מס' 4 , המבוסס על שילוב כמה חומרים, כולל נוגדי חמצון טבעיים, נתן את התוצאות הטובות ביותר (מקור) . תכשירי הcurcumin נבדלים זה מזה לא רק בתוספים למיצוי השורש, כי אם גם בהרכב הממס, שיטת הפורמולציה והגנה עליה. ברוב המקרים, המידע המסופק על ידי היצרן על שיטת המיצוי הוא מצומצם, והצרכן המבולבל משפע המוצרים על המדף אינו יכול לבחון באמת את נכונות הטענות ל "יעילות מירבית". בשיטה פשוטה, כל אחד יכול לשפר את זמינות הcurcumin כתוסף תזונה, על ידי שילובו במזון היומי.
חשוב לקחת את הcurcumin עם האוכל, בארוחה המכילה שמנים צמחים. הcurcumin נמס היטב במגוון של שמנים צמחיים וגם במוצרי חלב, המכילים שומן מן החי.
אבוקדו הוא מקור מצוין לחומצות שומן, אשר יכולות לסייע בספיגת הכורכומין.
אם את/ה לוקח/ת כמוסות של אומגה-3 ,יהיה זה רעיון מצוין לשלב אותן עם נטילת כמוסות הכורכומין, כדי לשפר את ספיגתו. גם ויטמין ,E, A ו D-נקלטים בסביבה שומנית, לכן אפשר לשלב תוספים אלה עם כורכומין. את כמוסות הכורכומין של "על עלים" ניתן לפתוח, לפזר או לערבב את האבקה על פרוסת לחם עם אבוקדו, שמן זית, או מזון שומני אחר. ניתן גם להרחיף בכוס מים, ולשתות עם הארוחה. במעבדות רבות ברחבי העולם עובדים כעת מדענים רבים במטרה למצוא את הנשא האידאלי לתוספי כורכומין. בשנים הקרובות בודאי נשמע על חידושים נוספים. ובינתיים, יהיה זה אך נבון ללמוד ממה שנמצא עד כה. כדאי לזכור גם, כי שורש הכורכום מכיל אוקסאלאטים, ויש להזהר ממינון יתר. בדרך כלל, התמקדות בcurcumin לבדו תהיה טעות. רצוי לשלב את הcurcumin עם מקורות אחרים של רכיבים טבעיים, למטרה המבוקשת.
תמצית כורכומין %55 – במיצוי אתיל אצטאט. זוהי תמצית ייחודית בשוק בישראל. אתיל אצטאט הוא ממס יחסית בטוח למשתמש, בטוח לאין שיעור מממסים אחרים, המשמשים במוצרי שוק מקבילים. (*המכירה לבתי מרקחת בלבד)
פוליגלה - Polygala tenuifolia - רפואה המסורתית: ידוע כצמח מכייח, המשמש לטיפול בשיעול, ברונכיט חריף וכרוני, ולמחלות של דרכי הנשימה העליונים
פוליגלה – Polygala tenuifolia
משפחה: Polygalaceae
השם באנגלית: Senega root
שם סיני: yuan zhi
תכונות: מר. חריף, מחמם
מרידיאן היעד: לב, ריאות
פעילות: מרגיע את הנפש ואת הלב
מכייח, מנקה את הפתחים
מנקה ליחה מהריאות
מפחית אבסס, מפזר נפיחות
התוויות: למקרים של הפרעות בשינה, חרדה, חוסר שקט, מבוכה, חוסר סדר פנימי
למקרים שליחה מכסה את פתחי הלב, והביטוי הוא בלבול של הרגשות והמחשבה
למקרים של שיעול עם ליחה מרובה, במיוחד כשהליחה לא מתפזרת
לטיפול בכוויות, פצעים, אבסס, נפיחות וכאבים בשדיים. משתמשים בצמח טחון לאבקה בשימוש חיצוני, או צמח מושרה ביין בשימוש פנימי.
צרופים: עם הפטריה Poria cocos, עם זרעים של שיזף- Zizyphus spinosa
עם כורכום, כאשר ליחה מכסה את פתחי הלב.
התוויות נגד: חוסר yin עם סימנים של חום
להשתמש בזהירות במקרים של אולקוס או גסטריטיס
מינון: 3-9 ג' ליום
Senega root כולל את השורש של Polygala senega L. ושל כמה מינים דומים (1). בפרמקופיאה האירופית מקובל לכלול כ- Senega root את שני המינים, Polygala senenga L. זן latifolia Torr et Gray, ו- P. tenuifolia שהם דומים מאד זה לזה(2).
בפרמקופיאה היפנית מכנים את ה-P. senega זן latifolia בשם שורש Senega, ואת P. tenuifolia בשם שורש Polygala (1).
מוצאו של המין P. senega var. latifolia בצפון אמריקה. מגדלים אותו ביפן.
מוצאו של המין P.tenuifolia (P. sibirica) באסיה, ובפרט בסין וביפן (3(.
תאור הצמח: צמח רב שנתי עשבוני, בעל גבעולים אחדים היוצאים משורש מסועף. הגבעולים רכים באורך 15-40 ס"מ. צבעו של השורש אפור-חום.
מרכיבים: triterpenoid saponins 6-12% המכילים אגליקון אחד presenegenin (4). כל הספונינים הטריטרפנואידים הם 3-glucosides של presenegenin, עם tetra-, penta-
או hexaglycosyl הקשורים בקשר אסטרי ל- C-28 (5).
הספונינים של P.tenuifolia נקראים onji-saponins A-G. הם דומים לאלה של P. senega ובמקרה אחד הם זהים, onjipsaponin B זהה ל- senegin III (6) .
מרכיבים אחרים הם אסטרים של phenypropanoids (7) וכמה מונוסכרידים ואוליגוסכרידים הנקראים senegoses A-O (8).
שמן נדיף 0.2% המכיל 25-45% methyl salicylate שנותן את הריח האופייני לשורש (9).
פעילות: מכייח, בריכוז גבוה גרום להקאה (1,3).
שימוש ברפואה המסורתית: ידוע כצמח מכייח, המשמש לטיפול בשיעול, ברונכיט חריף וכרוני, ולמחלות של דרכי הנשימה העליונים (11,10).
פרמקולוגיה: הגורם לפעילות המכייחת של השורש הוא גירוי של רירית הקיבה על ידי הספונינים. הגירוי מעורר רפלקס המגביר הפרשה מדרכי הנשימה. כתוצאה מכך חלה ירידה בצמיגות של הליחה, שמקלה על סילוקה (12).
מיצוי נוזלי של שורש Senega שהוחדר לקיבה של חיות בריכוז של 0.1-1.0 מ"ל ל-ק"ג גרם לעליה משמעותית בייצור של הנוזלים בדרכי הנשימה. לאחר 3-4 שעות עלה הנפח של הנוזלים ב-173% אצל חתולים, וב-186% אצל חזירי ים (13).
בניסוי נוסף ניתן לכלב מורדם סירופ של שורש Senega. נפח הנוזלים בדרכי הנשימה התחיל לעלות תוך 5-30 דקות (14). לאחר שעתיים היה נפח הנוזלים בחיות הניסוי 0.114 מ"ל, לעומת 0.02 מ"ל בקבוצת הביקורת שקיבלה מי מלח (14).
מיצוי של השורש ב-n-butanol שהוזרק לפריטונאום של עכברים בריכוז של 5 מ"ג ל-ק"ג, גרם לירידה בריכוז של טריליצרידים אצל עכברים שקבלו דיאטה נורמלית, ולירידה של טריגליצרידים וכולסטרול בעכברים שקבלו מזון עשיר בכולסטרול (15).
כשהוזרק לפריטונאום מיצוי של השורש בריכוז של 10 מ"ג ל-ק"ג נצפתה ירידה בריכוז גלוקוז אצל עכברים בריאים, ואצל עכברים עם היפרגליקמיה מושרה על ידי streptozocin (16).
פרמקוקינטיקה: ספונינים טריטרפניים נספגים מעט מאד אצל בני אדם וחיות בלקיחה פומית. הם יוצאים מהגוף ללא כל שינוי או שהם עוברים מטבוליזם במעי (17).
התוויות: מחלות של דרכי הנשימה העליונים, ברונכיט כרוני (3).
התוויות נגד: הריון. לצמח אין השפעה טרטוגנית, אבל הוא עלול להגביר התכווצויות של הרחם (10).
אינו מומלץ במקרים של גסטריטיס ושל כיב קיבה (3).
תופעות לוואי: בריכוז גבוה עלול לגרום להקאה, אצל אנשים רגישים המינון המומלץ עלול לגרום לבחילה (18).
רעילות: LD50 של השורש שהוחדר לקיבה לעכברים הוא 17 ג'.
LD50 של קליפת השורש בעכברים 10 ג' (10).
מיצויים מימיים ומיצוי באלכוהול הוכיחו שלשורש ה-Senega אין השפעה מוטגנית (19).
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
מינון: חליטה או מירתח של השורש 0.5-1.0 שלוש פעמים ביום
מיצוי נוזלי 1:1 ב-60% אלכוהול 0.3-1.0 מ"ל שלוש פעמים ביום
טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 2.5-5.0 מ"ל שלוש פעמים ביום (3).
סטטוס: באנגליה GSL
בבלגיה מאושר להתוויות מיוחדות
בצרפת מאושר להתוויות מיוחדות
בגרמניה מאושר ע"י Commission E (3).
מקורות:
1. Polygalae radix, Senega root in: ESCOP, European Scientific Cooperative on Phytotherapy Monograph, 1997.
3. Senega, Polygalae radix in; Bradley PR. Ed. British Herbal Compendium Vol. 1, 1992, British Herbal Medicine Association: 196-198.
4. Shoji J. Kawanishi S. and Tsukitani Y. Studies on the constituents of Senegae Radix. Isolation and quantitative analysis of the glycosides. Yakugaku Zasshi, 1971, 91:198-202.
5. Pelletier SW. Nakamura S. Soman R. Constituents of Polygala species. The structure of tenuifolin, a prosapogenin from P. senega and P. tenuifolia. Tetrahedron 1971, 27: 4417-4427.
6. Sakuma S. Shoji J. Studies on the constituents of the root of Polygala tenuifolia Willdenow. IL. On the structures of onjisaponins A, B and E. Chem. Pharm. Bull. 1982, 30: 810-821.
7. Ikeya Y. Sugama K. Okada M. et al. Four new phenolic glycosides from Polygala tenuifolia. Chem. Pharm. Bull. 1991, 39: 2600-2605.
8. Saitoh H. Miyase T. Ueno A. Senegoses A-E, oligosaccharide multi-esters from Polygala senega var. latifolia Torr et Gray. Chem. Pharm. Bull. 1993, 41: 1127-1131.
9. Hayashi S. Kameoka H. Volatile compounds of Polygala senega L. var. latifolia Torrey et Gray roots. Flavour Fragrance J. 1995, 10: 273-280.
10. Radix Senega in: WHO monograph on Selected Medicinal Plants WHO, 2002, World Health Organisation Geneva, 276-284.
11. Reynolds JEF editor, Cough suppressants, expectorants and mucolytics. In: Martindale, The Extra Pharmacopoeia, 31st ed. London: Royal Pharmaceutical Society, 1996, 1059-1060, 1074.
12. Boyd EM. Expectorants and respiratory tract fluid. J. Pharm. Phrmacol. 1954, 6: 521-542.
ליפוזומים - ניתן להחדיר ליפוזומים לגוף כחומר שיבלע על ידי המקרופאגים. החומר שהוכנס לליפוזומים ישוחרר לגוף כשהמקרופאגים יעכלו את הליפוזום
ליפוזומים – Liposomes
תוארו בפעם הראשונה על ידי המטולוג בריטי Dr. A. Bangham בשנת 1964. השם ליפוזום לקוח מיוונית. Lipos- שומן Soma- גוף.
הליפוזום הוא בועית קטנה עשויה מאותם המרכיבים כמו הממברנה של התא. מכינים את הליפוזומים מפוספוליפידים, שהם מולקולות הכוללות קבוצה של ראש ושל זנב. הראש הוא הידרופובי, ואילו הזנב שעשוי משרשרת ארוכה של פחמימות הוא הידרופילי.
הפוספוליפידים מצויים בדרך כלל כדו שכבתיים. כשהם באים במגע עם מים הראש של המולקולה מסתדר בשורה מול המים.
בתאים, שכבה אחת עם ראש מולקולה הידרופילי פונה לסביבה החיצונית של התא, ושכבה אחרת פונה לסביבה הפנימית של התא. הזנבות ההידרופוביים פונים זה לזה ויוצרים את המבנה הדו שכבתי.
הליפוזומים הם בעלי מבנה של בועית . ניתן לייצר אותם מהצטברות של ליפידים שפועלים בהדדיות זה על זה. הליפוזומים יכולים להפריד מולקולות הידרופוביות או הידרופיליות מהתמיסה.
המבנה של הבועיות הוא נוזלי וקל לעבוד אתם. ניתן לייצר אותם בגדלים שונים, ולמלא אותם בתרופות, בתמציות, ובמרכיבים לשימוש רפואי או קוסמטי.
הליפוזום מסוגל לסגור כמו בקפסולה חלק מימי בתוך ממברנה הדוחה מים.
ניתן להחדיר אותם לגוף כחומר שיבלע על ידי המקרופאגים. החומר שהוכנס לליפוזומים ישוחרר לגוף כשהמקרופאגים יעכלו את הליפוזום.
משתמשים בליפוזומים כדי להחדיר תרופות או מרכיבים אחרים לגוף.
יש להם שימוש רב גם בתעשיה.
לדוגמא, משתמשים בליפוזומים כדי להחדיר צבע לבדים, חומרי הדברה לצמחים, תוספי מזון למזון וחומרים קוסמטיים לעור.
שימוש רפואי נוסף הוא להזריק לגוף ליפוזומים ריקים שהם ייצמדו לתרופות ומרכיבים המצויים בתוך זרם הדם וינטרלו אותם.
תכונה ייחודית שלהם היא שהם מסוגלים להתקשר אל תאים סרטניים. הם מסוגלים להגיע אל תאים סרטניים בדם והם נשארים בתוך זרם הדם בתוך כלי דם בריאים.
התכונה שלהם שמאפשרת להם לייצר מבנה דו שכבתי עושה אותם לנשאים יעילים. הם נותנים את האפשרות לטפל באמצעות החומרים שהם נושאים על עצמם במחלות רבות כולל בסרטן.
מקורות
1. Anna Jone Liposomes: A short Review. J. Pharm. Sci.& Rev. 2013 Vol. 5(9) 181-183.
צתרה ורודה - המליצו בעיקר לגברים להשתמש בצתרה לבעיות בתפקוד מיני. ניתן להוסיף שמן נדיף לשמן בסיס בריכוז של 0.5-1.0%. כשמשתמשים בו ב
משפחה: שפתניים- Lamiaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח
מינים נוספים: Satureja montana
S. hortensis, S. cuneifolia, S. subspicata
תאור הצמח: צתרה וורודה הוא צמח נפוץ בארץ. הוא צמח רב שנתי, ריחני הגדל בשטחי בתה וגריגה ים תיכוניים. מין נוסף הגדל בארץ הוא צתרה מדברית- Satureja thymbrifolia. הוא גדל במדבר יהודה.
צתרה וורודה נפוץ בארצות ים תיכוניות נוספות, והוא היה בשימוש רפואי מאז אלפי שנים. השתמשו בו לטיפול במחלות זיהומיות, וכן כמשמר מזון. בארץ הצתרה פורחת בחודשים אפריל-מאי. בארצות ים תיכוניות במערב הים התיכון הפריחה היא ביוני. דבורים רבות מבקרות את הצמח, והוא מאובק על ידי הדבורים.
רפואה מסורתית: תיאופרסטוס שחי במאה הרביעית לפני הספירה מתאר את הצתרה בספרו Inquiry into plants. השם Satureja ניתן לצמח על ידי Pliny שקשר את הצמח לסטירים, שנאמר עליהם שהם יצורים מיסטיים החיים בטבע, ביערות, חצי בני אדם חצי עז. דיוסקורידס מתאר את הצמח כשהוא מכנה אותו thymbra . הוא כותב עליו שהוא דומה בתכונותיו ובשימוש שעושים בו לתימוס.
השמן הנדיף של הצמח נחשב באופן מסורתי לאפרודיזיאק. המליצו בעיקר לגברים להשתמש בצתרה לבעיות בתפקוד מיני. ניתן להוסיף שמן נדיף לשמן בסיס בריכוז של 0.5-1.0%. כשמשתמשים בו במבער, לבד או ביחד עם שמנים נדיפים אחרים, כגון, שמן של הדרים, הוא מוסיף כוח ואנרגיה, ועוזר להתרכז ולהתמקד.
מרכיבים: פלבונואידם, טאנינים, סטרולים צמחיים, שמן נדיף.
חבוש cydonia oblonga - רפואה מסורתית: משתמשים במוצילג לטיפול בכוויות קלות, בכאב גרון, לטיפול בברונכיט ובכאבי גרון.בשימוש חיצוני נוהגים להשתמש
חבוש – Cydonia oblonga
תיאור: חבוש הוא עץ פרי נשיר שפירותיו אכילים. נוהגים להכין מהם ריבות, לפתנים ומיני מתיקה שונים. העלים נחשבים למרגיעים, מורידי חום ועוצרי שלשול (1).
חלק בשימוש: הזרעים מכילים ריכוז גבוה של מוצילג. מפיקים אותו מהעלים על ידי השרייה במים פושרים במשך כמה שעות.
רפואה מסורתית: משתמשים במוצילג לטיפול בכוויות קלות, בכאב גרון, לטיפול בברונכיט ובכאבי גרון.
בשימוש חיצוני נוהגים להשתמש בו לריפוי פצעים ולבניית עור.
פעילות: ריפוי פצעים הוא תהליך דינמי הדורש התערבות של חומרים מסיסים, תאי דם, תאי פרנכימה וייצור של כלי דם חדשים.
הפיברובלסטים ממלאים תפקיד חשוב בריפוי פצעים ובניית רקמה. אלה הם תאים ארוכים ושטוחים המצויים ברקמת חיבור בכל מקום בגוף. הם מייצרים קולגן, אלסטין וסיבים אלסטיים.
הם חודרים לתוך פצעים ומייצרים בהם את המרכיבים הדרושים כדי לשקם את הרקמה אחרי הטיפול בפצע ובזיהום.
מחקר: המחקר הנוכחי בדק מה המנגנון שלפיו מסייע המוצילג של החבושים לרפא פצעים. החוקרים בדקו אם יש למוצילג של חבושים השפעה על הפיברובלסטים (1).
החוקרים מצאו שריכוז של 100 ו-200 מיקרוגרם של מוצילג מהזרעים הגביר שגשוג של פיברובלסטים, לאחר 48 שעות (1), כאשר הישרו פיברובלסטים בתרבית רקמה עם ריכוזים שונים של מוצילג.
ריכוז של 50 מיקרוגרם של מוצילג גרם לשגשוג של פיברובלסטים לאחר 72 שעות של אינקובציה.
החוקרים מסיקים שהגברת שגשוג של פיברובלסטים היא אחד המנגנונים לפיהם פועל המוצילג של זרעי החבושים , כשהוא מסייע לבנות עור חדש הסוגר פצעים ומשקם רקמות.
מקורות
1. Mehri G. Pari T. Alisghar H. Enhancement of Human Fibroblast Proliferation as a Result of Treating With Quince Seed Mucilage. Jundishapur J. Nat Pharm Prod. 2015, 10: e18820.
רגלת הגינה - רפואה מסורתית: הרגלה נחשב לצמח צונן, משתן ובעל סגולות ריפוי. הוא מומלץ לטיפול במקרים של צפדינה, בעיות בכבד, מחלות של הריאות וכן
השם בעברית: רגלת הגינה
משפחה: רגלתיים Portulacaceae
תאור הצמח: רגלת הגינה הוא צמח בר נפוץ בארץ. הוא גדל בקיץ בגינות ובשטחים מושקים. העלים והגבעולים בשרניים . הפרחים צהובים מקובצים בראשי הענפים.
הצמח נפוץ בארצות רבות, באפריקה, הודו, סין, אוסטרליה, בארצות המזרח התיכון, אירופה וארה"ב (1).
מקור השם פורטולקה מלטינית. Portare משמעו לשאת, ו-lac הוא חלב. השם מתייחס לנוזל החלבי המצוי בצמח.
שם המין oleracea אומר שהוא ראוי למאכל ומתקשר לגינות של מטבח. אמנם נהגו לאכול את הצמח, והשתמשו בו כמזון לחיות הבית.
רפואה מסורתית: הרגלה נחשב לצמח צונן, משתן ובעל סגולות ריפוי. הוא מומלץ לטיפול במקרים של צפדינה, בעיות בכבד, מחלות של הריאות וכן כמחזק (2). הוא נחשב למועיל במקרים של הכשת נחשים, מגביר הזעה, מומלץ לטיפול במחלות של הכליות ודרכי השתן, בהפרעות הקשורות לריאות, לטחול ולמערכת הדם (2). משתמשים בו גם לטיפול בשיעול יבש וקוצר נשימה.
הרגלה היה ידוע כצמח מרפא פצעים. הכינו משחה מהעלים והשתמשו בו לטיפול בפצעים מזוהמים, וכן לכוויות ולמחלות עור.
העלים הם אסטרינג'נט, מקררים, דיורטיים ומרככים.
הזרעים נחשבים למרגיעים, מרככים, אסטרינג'נט ודיורטיים (3).
הצמח מומלץ לטיפול בבעיות של הפה והשיניים, מרפא אולקוס, אנטי דלקתי ודוחה תולעים (1).
מיצוי מימי שנמרח על העור מסייע לשיכוך כאבי שרירים (19). לריפוי פצעים נהגו להשתמש בצמח הטרי שנחשב למשכך כאב ודלקת ומרפא פצעים (2).
נערך מחקר על ריפוי פצעים בחולדות. החוקרים בדקו שלבים שונים בריפוי הפצעים עם רגלת הגינה שריסקו במיקסר ללא כל תוספת. הם שמו על הפצעים את הרסק שקבלו מהצמח הטרי ללא תוספת של מים או חומר אחר (2). הרסק שהתקבל היה צמיג ומשחתי (2).
החוקרים הסיקו שלצמח הטרי יש השפעה חיובית על ריפוי פצעים. ההומוגנאט מהצמחי הטרי גרם לייצור מוגבר של קולגן ועל כיווץ של הפצע, ובזה גרם לזרוז של ריפוי הפצע (2).
מסקנת המחקר הייתה שצמח טרי של רגלת הגינה ללא כול תוספת מזרז ריפוי של פצעים. התוצאות מצדיקות את השימוש המסורתי ברגלת הגינה כצמח מרפא פצעים.
מקורות
1. Chan K. Islam M. Kamil M. et al. The analgesic and anti inflammatory effects of Portulaca oleracea L. subp. Sativa (Haw) Crlak, Jpurnal of Ethnopharmacology 73 2000: 445-451.
2. Rashed AN. Afifi FU. Disi AM. Simple evaluation of the wound healing of a crude extract of Portulaca oleracea L. in Mus musculus JVI-1 Journal of Ethnopharmacology 88, 2003, 131-136.
3. Mossa JS. Al-Yahya MA. Al-Meshal LA. 1987. Medicinal plants of Saudi Arabia Vol. 1. King Saud University Press Riyadh, Saudi Arabia
חבלבל השדה - פעילות פרמקולוגית - מעכב גידול של כלי דם חדשים אצל חולי סרטן, מעכב גידול של תאם סרטניים, מגביר פעילות של מערכת החיסון (5).
השם בעברית: חבלבל השדה
משפחה: חבלבליים, Covolvylaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח
תיאור הצמח: הסוג חבלבל כולל כ-250 מינים. בארץ גדלים 22 מינים של חבלבל. הצמח מטפס או משתרע על הקרקע. הוא מתרבה על ידי קני שורש או על ידי זרעים. הוא נפוץ באזורים רבים על פני כדור הארץ ויש שרואים בו עשב רע המטפס על צמחים אחרים ומכסה אותם (1).
החבלבל גדל במקומות יבשים וחמים, באדמות עם pH נויטרלי או קצת בסיסי. הוא שורד את היובש הודות למערכת שורשים ענפה ומסועפת, אבל הוא מעדיף אדמה עשירה ופוריה (1). הוא גדל בארץ בשדות מעובדים, שדות בור, בעיקר על אדמות כבדות. הוא גדל גם באזורים מדבריים, כגון, מדבר יהודה, מדבר שומרון, ערבות הירדן ובקעת ים המלח.
משמעות השם Convolvulus הוא להתגלגל ביחד, arvensis משמעותו שדה.
העלים מעט מאורכים ושוליהם חלקים. הפרחים בצבע לבן או וורוד, מאובקים על ידי דבורים או זבובים. בארץ פורח חבלבל השדה בחודשים מרץ עד נובמבר.
רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בנוף הצמח לטיפול בפצעים, כיבים, דלקת ונפיחות (2). שימוש נוסף היה לטיפול בכאבי בטן ותולעים (1).
בחליטה מהפרחים השתמשו כמשלשל וכן לטיפול בחולשה של השרירים (3). מיצוי מהעלים מחזק את מערכת החיסון (4). השפעות נוספות מדווחות הן: שימוש בצמח כדיורטי, מפסיק דימום, מומלץ לטיפול באסתמה ובצהבת (1).
מרכיבים: ספונינים, פלבונואידים, חומצה קפאית, אלקלואידים, חומצה אמינית-levulinic acid. בין האלקלואידים המצויים בצמח מצויים טרופן- אלקלואידים, פסוידוטרופין, טרופינין ופירולידין (1).
מעכב גידול של כלי דם חדשים אצל חולי סרטן, מעכב גידול של תאם סרטניים, מגביר פעילות של מערכת החיסון (5).
ניסוי בחיות מעבדה הראה שהאלקלואידים גרמו להרחבה של כלי דם ולהגברת הזרימה בכלי הדם הקורונריים (5).
השורשים וכן שרף המצוי בהם מגבירים ייצור של מיצי מרה על ידי הכבד,
יש להם פעילות דיורטית ומשלשלת (6).
מיצויים מימיים ואלכוהוליים הראו פעילות דיורטית, מרגיעה, עצירת דימומים, אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית. המיצויים היו בטוחים לשימוש, ולא הפריעו לתפקוד הכבד או הכליות (1).
פעילות נוספת היא הרגעת כאב של המעי והרחם.
לסיכום, חבלבל השדה הוא צמח רפואי שימושי, וחשוב להשקיע בו מחקרים נוספים כדי ללמוד עוד על הפעילות והבטיחות שלו.
מקורות
Kaur M. Kalia AN. Convoluluds arvensis-A useful weed. International Journal of Pharmacy and Pharmaceutical Sciences, 2012, Vol 4:38-40.
Brown EO and Porter RH. The viability and germination of seeds of Convolvulus arvensis L. and other perennial weeds. Agricultural Exp. Station. Iowa state College, Research Bulletin 294, 1942.
Daniel F. Austin "Bindweed (Cnovolvulus arvensis) in North America- From medicine to Menace. Journal of the Torrey botanical society 2000, 127(2):172-177.
Foster S. Duke JA. A field guide to Medicinal Plants. Houghton Mifflin Co. New York, USA 1990.
Meng XL. Riodan NH. Casciari JJ. et al. Effects of a high molecular mass Convolvulus arvensis extract on tumor growth and angiogenesis, P.R. Health Science Journal 2002:21:323-328.
Alan Keith Tillotsom Selection from the One Earth herbal Sourcebook Section two: The best of the best Herbs Chapters 7-8, 2001.
