חומצות אמינו והשימוש בהם

חומצות אמינו -

חומצות אמינו מבודדות מצויות כיום בשימוש כתוספי מזון. נוהגים גם להוסיף אותן למזון מתועש. הן נמכרות באופן חופשי, וחשוב להבין מה התועלת והנזק שיש בבשימוש בהן.

בשנת 2011 קבע וועד נורבגי לענייני בטיחות במזון הגדרות ל-30 חומצות אמינו ונגזרותיהן. הוא סיווג את החומצות לפי מידת הסכנה שבלקיחתן כתוספי מזון. החומצות הוגדרו כבעלות סיכון נמוך בינוני או גבוה.

חומצות האמינו היסטידין, מתיונין, אדנוזילמתיונין וטריפטופן הוגדרו כבעלות סיכון גבוה. הגדרות אלה מתייחסות לחומצות האמינו כשהן ניתנות מבודדות כתוספי מזון או כתוסף למשקאות. הן אינן מתייחסות לתוספים הניתנים כחלבון מאוזן לחיזוק חולים או לבניית שרירים לספורטאים.

היסטידין, מתיונין וטריפטופן הן חומצות אמינו חיוניות. אדנוזילמתיונין הוא מטבוליט של מתיונין. רק צורת L של חומצות אמינו יכולות לעבור מטבוליזם בגוף האדם. צורת D של חומצות אמינו אינן נספגות בגוף.

אדנוזילמתיונין – SAM מיוצר מ-L מתיונין ואדנוזין טריפוספט- ATP.

כשהשתמשו בארבע החומצות המוזכרות להלן כתוספי מזון דווח על מצבים מתונים של בחילות וירידה בתאבון.

בבדיקה של העמסת מתיונין בריכוז של 100 מ"ג לק"ג (כ7-8 ג' ליום לאדם בוגר), נצפו תופעות, כגון, סחרחורת, נמנום וירידה או עליה בלחץ הדם. בנוסף נמצאה עלייה של הומוסיצטאין בפלסמה, מצב המיוחס למחלות קרדיו-וסקולריות.

מינון של 6 ג' טריפטופן ליום העלה באופן משמעותי פראוקסידציה של שומנים.

מינון של 4.2 ג' טריפטופן ליום גרם לעלייה במספר האאוזינופילים בדם. אין וודאות שעלייה במספר אאוזינופים שאינה קשורה לתגובה אלרגית או לנוכחות של פרזיטים בגוף, מצביעה על בעיה בריאותית מדאיגה.

משרד הבריאות קובע על סמך נתונים כאלה את המינון המומלץ ליום של חומצות האמינו.

טריפטופן

L-Tryptophan היא חומצת אמינו חיונית, המשמשת כפרקורסור למולקולות חיוניות, כגון ניאצין שהוא ויטמין B3, סרוטונין, טריפטמין שהוא מטבוליט של טריפטופן, ומלטונין שהוא הורמון הנוצר בבלוטת האיצטרובל.

כמות הטריפטופן המומלצת ליום היא 5מ"ג לק"ג משקל.

באנגליה הוגדר המינון המירבי של טריפטופן ל-220 מ"ג ליום.

ניאצין הוא ויטמין B3 שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק של גלוקוז ובמטבוליזם של חלבון.

חוסר ממושך בניאצין עלול לגרום למחלה קטלנית הנקראת פלגרה. היא מתבטאת בעייפות, רגישות גבוהה לשמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, שיטיון ומוות.

טריפטמין הוא אלקלואיד המצוי בצמחים, פטריות וחיות. הוא מהווה בסיס לקבוצה של תרכובות המכונות טריפטמינים, והן בעלות פעילויות ביולוגיות, ומשפיעות על מערכת העצבים.

חולדות שהאכילו אותן בתזונה שכללה 20% קזאין ו- 14.3% טריפטופן במשך ארבעה שבועות, פיתחו קשקשת בזנב והשיער שלהן נעשה דקיק.

במחקר קליני כפול סמיות דווחו המשתתפים על סחרחורות וכאבי ראש זמן קצר לאחר ספיגת הטריפטופן דרך מערכת העיכול.

דיווחים שונים שהתקבלו בעקבות שימוש מופרז בטריפטופן כללו פיברוזיס עורי, עלייה במספר האאוזינופילים וכן דווח על שני מקרים של סקלרודרמה.

במחקרים אחרים נצפו כבד שומני ושינויים פיברוטיים בשרירים, בריאות ובלבלב.

שימוש מוגזם בטריפטופן עלול לגרום לתסמונת של עודף סרוטונין, שמתבטא בהזעה, טכיקרדיה, היפרתרמיה, רעד, הרחבת אישונים, רפלקסים מוגברים עד חוסר הכרה. יש חשש בשילוב של טריפטופן עם טיפול תרופתי נוגד דכאון.

מקורות לטריפטופן בתזונה: שוקולד, תמרים, חלב, קוטג', חלמוני ביצה, דגים, בשר עוף, שומשום, זרעי חמניות, ספירולינה, שעועית, בוטנים.

היסטידין,

L-histidine מוגדר כבטיחותי בטווח של 4-4.5 ג' ליום, מעבר לרמות הרגילות המצויות בתזונה. עם זאת, המידע מבוסס על מעט מחקרים. נראה שרמות גבוהות של היסטידין עלולות להשפיע על מטבוליזם של נחושת ואבץ, ובמצבי עודף קיצוני אף לגרום לבלבול מנטלי.

חוסר בהיסטידין אינו מורגש בעשרה הימים הראשונים בגלל המאגרים הגדולים המצויים בשרירים. באופן הדרגתי נוצר מאזן חלבון שלילי, החוזר לאיזון במהירות עם השבת ההיסטידין לתזונה.

היסטידין הוא רכיב חשוב של המוגלובין. הוא מהווה 8% מתכולת החלבון המצוי בהמוגלובין.

היסטידין הוא גם פרקורסור לביוסינתיזה של היסטמין. רמה נדרשת לתינוקות היא 33 צ"ג לק"ג משקל גוף. לא הוגדרה הרמה הנדרשת אצל מבוגרים.

מקורות בתזונה: בשר אדום, עוף, דגים, מוצרי חלב. סויה מכילה היסטידין.

רוב הצמחים אינם מכילים כמות גדולה של היסטידין.

מתיונין

במחקר על חולדות הן קבלו מתיונין בריכוז של 2.7% מהתזונה הרגילה במשך 6-20 יום.

מצאו אצל החולדות הגדלה של כדוריות דם אדומות, הצטברות של המוסידרין (סוג של ברזל), נזק בטחול, הפחתה בתאבון והאטה בקצב הגדילה.

מינון של 2-4% מהתזונה של מתיונין שניתן לחולדות בהריון, גרם לשינוי קל בתפקודי כבד, ירידה ברמת הברזל בכבד, הטחול השחיר בגלל שקיעת ברזל ונצפו שינויים בשיליה.

בבני אדם שצרכו 0.6ג' מתיונין ליום עלתה רמת החומצה האמינית אלנין, וירדה רמה של חומצות אמינו אחרות בפלסמה, כגון, לאוצין, ואלין, תירוזין, טריפטופן ופנילאלנין. לא דווח על תופעות לוואי אחרות במחקרים שנעשו.

רמות של מתיונין גבוהות יותר מ-7 ג' ליום השפיעו על ריכוז הדיסולפידים. בחלק מהמשתתפים במחקר הופיעה עייפות ונטייה לנמנום.

רמות של מתיונין מעל ל-10 ג' ליום גרמו לבחילה והקאה. לאחר ימים אחדים היתה ירידה ברמת החומצה הפולית.

רמת המתיונין והומו ציסטאין עלתה. רמה גבוהה של הומוציסטאין נחשבת לגורם סיכון במחלות לב.

בילדים תועדו מקרים של הפרעה במשאבת נתרן-אשלגן אשר הובילו לבצקת מוחית.

ההמלצה היא לא לעבור את המינון של 3 מ"ג לק"ג, כלומר, ניתן לקחת 219 מ"ג ליום.

חוסר במתיונין גורם לירידה בייצור S-אדנוזילמתיונין, ופוגע בייצור של ציסטאין, שוהוא רכיב חשוב בגלוטטיון.

גלוטטיון הוא אנזים חשוב כאנטיאוקסידנט המנטרל רדיקלים חופשיים בנשימת התאים. הוא מונע נזק, בין היתר, לכדוריות הדם האדומות.

מקורות בתזונה: ביצים, דגים, מוצרי חלב, אגוזים, שומשום. הוא מצוי בריכוז נמוך בבשר ובדגנים.

SAM- S-adenosylmethionine

אדנוזילמתיונין מתקבל ממתיונין על ידי האנזים methionine adenosyltransferanse שנמצא בעיקר בכבד. ע"י הידרוליזה של SAM מתקבל הומוציסטאין ואדנוזין.

תפקיד החומצה S-אדנוזילמתיונין לתרום קבוצות מתיליות –CH3 לחלבונים, DNA, RNA או פוספוליפידים. בנוסף הוא מספק את קבוצת הפרופילאמין החיונית לסינתיזה של פוליאמינים. מעריכים ש-85% מהמתילציות ו-50% מהמטבוליזם של מתיונין נעשים בכבד.

S-אדנוזילמתיונין עובר את המחסום דם-מוח והוא מצוי גם בנוזל השדרתי-מוחי- CSF- Cerebral Spinal Fluid. הספיגה הביולוגית (Bioavailability) נמוכה בגלל קושי בספיגה שלו, מטבוליזם מהיר וחוסר יציבות כימית. רמתו בפלסמה עולה ב-2-3% לאחר צריכה פומית. צריכה מוגברת שלו עלולה לגרום לבחילות ושלשולים על רקע חוסר הספיגה.

משתמשים ב S-אדנוזילמתיונין לטיפול באנשים דיכאוניים. אסור לתת ממנו לחולי מניה דפרסיה מפני שהוא עלול לגרום למניה. הוא כמעט ואינו נמצא בתזונה. משתמשים בו במצבי חוסר על רקע מחלות כבד, אוסטאוארטריטיס ודכיאון. בשל יכולות הספיגה הנמוכות וזמן מדף קצר מקובל לתת אותו בהזרקה.

מקורות

Opinion of the Panel on nutrition, dietetic products, novel food and allergy of the Norwegian Scientific Committee for Food Safty

מקור התמונה

חזרה לחנות

הגבלה קלורית והזדקנות

הגבלה קלורית והזדקנות - בשנים האחרונות נערכים מחקרים על גורמים, כגון, תזונה, אורח חיים, תרופות שונות על אריכות ימים

הגבלה קלורית והזדקנות

בשנים האחרונות נערכים מחקרים על גורמים, כגון, תזונה, אורח חיים, תרופות שונות על אריכות ימים. נבדקו בעלי חיים שונים, זבוב הדרוזופילה, עכברים, חולדות, כלבים, קופים ובני אדם.

התוצאות הטובות ביותר התקבלו עם הפחתה של 10-50% במספר הקלוריות של התזונה היומית. אצל בעלי החיים השונים שנבדקו מצאו האטה בתהליכי ההזדקנות, ירידה במחלות הקשורות לגיל והארכת החיים.

תוצאה זאת חזרה על עצמה אצל בעלי חיים קטנים וגדולים יותר , והתעוררה השאלה מה המנגנון שמשפיע על הארכת החיים כשמפחיתים באכילה (1,2).

ברור לחלוטין שהפחתה בקלוריות מקטינה את הסיכון למחלות המתפתחות עם הגיל אצל בני אדם, כגון, סכרת ומחלות של הלב וכלי הדם. אין הסכמה אם אמנם יש הארכה גם בשנות החיים (3).

ההסבר שניתן בשנות החמישים של המאה ה-20 היה שהפחתה באכילה תפחית את המטבוליזם. במחקר שפורסם על ידי Harman ב- 1956 הוא עשה קשר בין הפעילות המטבולית , בעיקר זאת של מערכת הנשימה עם ייצור של חמצון הגורם לנזק, reactive oxygen species ( ROS)(4).

טענו שמטבוליזם מוגבר יעלה ייצור של ROS שיגרום לנזק בתוך התאים והרקמות. ההצטברות של החומרים המזיקים תגרום לירידה הקשורה לגיל, למחלות למוות (4).

מחקרים שנעשו בשנים מאוחרות יותר הראו שהפחתה בקלוריות מעודדת מנגנונים של הגנה, במיוחד את אלה הקשורים בדה-טוקסיפיקציה של ROS, כגון אנזימים המנטרלים רדיקלים חופשיים (1).

הפחתה במרכיבי תזונה מסוימים

מרכיבי התזונה העיקריים כוללים פחמימות, טריגליצרידים וחלבונים. אחרי שאנזימי העיכול פועלים עליהם הם הופכים למונוסכרידים כגון, גלוקוז, לחומצות שומניות ולחומצות אמינו. הם נותנים את האנרגיה הדרושה לגוף.

נערכו מחקרים מעטים על התוצאות של הגבלה באחד ממרכיבי המזון מבלי להפחית את מנת הקלוריות היומית. מחקר אחד בדק השפעה של הגבלה בשומנים אצל עכברים מבלי להפחית בקלוריות (5). לא הייתה השפעה על אורך החיים במחקר זה (5).

הפחתה בכמות החלבון בתזונה מבלי להפחית קלוריות, גרמה להארכת החיים של עכברים (6). הפחתה בכמות המתיונין במכרסמים גרמה להאטה בהזדקנות ולשיפור ביוגנזה במיטוכונדריה. לעומת זאת עליה בריכוז החלבון במזון גרמה לפראוקסידציה של השומנים ולירידה בפעילות האנזים superoxde dismutase אחד האנזימים האנטי אוקסידנטים החשובים בגוף (7).

הפחתה של סוכר היא חיובית ומועילה לדרוזופילה ולמכרסמים שנבדקו. היו פחות מקרי מוות בקבוצות בעלי החיים שנבדקו ושיפור באורך החיים (1).

אצל בני אדם תזונה דלה בפחמימות מפחיתה סיכון למחלות לב. הראו שלהורדת כמות הסוכרים יש השפעה חיובית יותר על המחלה המטבולית, מאשר להורדת ריכוז השומנים (8).

הקטנת פעילות insulin/IGF-1 signaling

אינסולין ו- IGF-1 (insulin growth factor-1) הם הורמונים פפטידיים המיוצרים על ידי תאי בטא של הלבלב ועל ידי הכבד. IGF-1 נוצר כתוצאה משחרור של הורמון הגדילה מבלוטת ההיפופיזה, והוא ממריץ את ייצור ההורמון בכבד.

IGF-1 הוא משום כך גם מתווך לכמה מהפעילויות של הורמון הגדילה- GH.

הוא קשור לצמיחה ולתהליכים של פירוק.

החוקרים רצו לבדוק אם הקטנת הפעילות של IGF-1 תפעל כמו הפחתה במספר הקלוריות בתזונה. התוצאות לא נתנו תשובות ברורות (1).

השפעת הפחתה של קלוריות או גלוקוז על המטבוליזם במיטוכונדריה.

המיטוכונדריה הם אברונים המצויים בתוך התאים, והם היצרנים העיקריים של אנרגית התא. הם גם המקור ל-ROS שמשתחרר בתהליך נשימת התאים.

פעילות המיטוכונדריה נפגעת על ידי מחלות, כגון, סכרת, סרטן וניוון של תאי עצב (1). הפגיעה במיטוכונדיה ובייצור האנרגיה היא אחת הסיבות העיקריות להתפתחות של תהליכי זקנה (1).

ירידה במספר הקלוריות ובריכוז הגלוקוז גורמת לירידה בייצור של אנרגיה, וזה גורם למיטוכונדריה לפעול נגד הקטנת האנרגיה. המיטוכונדריה פועלת על ידי הגדלת הנשימה. הגברת פעילות המיטוכונדריה קשורה להארכת החיים (8).

בנוסף, הפחתת קלוריות מגבירה את הביוגנזה במיטוכונדריה , ואת ייצור האנרגיה (9).

החוקרים מזהירים שהפחתת קלוריות איננה דיאטה של רעב, שהיא קצרת -מועד ועלולה להזיק. הפחתת קלוריות היא תזונה שנותנת לגוף את מה שהוא זקוק, בלי להגזים עם מאכלים עתירי קלוריות שהופכים לשומן, ומגדילים את הסיכון לעמידות לאינסולין, לסכרת ולעליה בלחץ הדם.

פעילות גופנית ותרגילי נשימה ממריצים גם הם את פעילות המיטוכונדריה וייצור האנרגיה, והם משפרים את איכות החיים ואורך החיים.

שיטות של פעילות גופנית שהגיעו למערב מהודו וסין, כגון, יוגה וצ'י קונג, בהם מעורבים גם תרגילי נשימה, יעילות יותר להפעלת המיטוכונדריה ולהגברת ייצור האנרגיה בגוף. כדי להמשיך וליהנות מהם גם בגיל מתקדם, צריך להתמיד בהם במשך כל החיים.

מסקנות

התוצאות שהתקבלו במחקרים השונים המצוטטים במאמר, מראים שהפחתה במספר הקלוריות, הגבלה בגלוקוז ובסוכרים בכלל, ופעילות גופנית מתונה מלווה בתרגילי נשימה, משפיעים על תהליכי ההזדקנות, מגבירים את פעילות המיטוכונדריה, ומגבירים ייצור של ROS, שממריץ מנגנונים של הגנה נגד עודף של חמצון.

זאת עבודה אישית לאורך שנים, שהשכר עליה הוא תפקוד תקין של הגוף לאורך שנים, ואפשרות לאריכות ימים.

מקורות

1. Ristow M. Schmeisser S. Extending life span by increasing oxidative stress. Free Radical Biology & Medicine, 2011, 51: 327-336.

2. Fontana L. Patridge L. Longo VD. Extending healthy life span – from yeast to human. Science, 2010, 328: 321-326.

3. FontanaL. Klein S. Aging, adiposity and calorie restriction. JAMA 2007, 297: 986-994.

4. Harman D. Aging: a theory based on free radical and radiation chemistry. J. Gerontol. 1956, 11: 298-300.

5. Iwasaki K. Gleiser CA. Masoro EJ. et al. Influence of the restriction of individual dietary components on longevity and age-related diease of Fischer rats: the fat component and the mineral component. J. Gerontol. 1988, 43: 813-821.

6. Leto S. Kokkonen GC. Barrows Jr CH. Dietary protein, life span, and biochemical variables in female mice. J. Gerontol. 1976, 41: 337-348.

7. De AK .Chipalkatti S. Aiyar AS. Some biochemical parameters of aging in relation to dietary protein. Mech. Ageing Dev. 1983, 21: 37-48.

8. Lin SJ. Kaeberlein M. Andalis AA. et al. Calorie restriction extends Saccharomyces cervisiae life span by increasing respiration. Nature, 2002, 418; 344-348.

9. Volek JS. Pinney SD. Forsythe CE. et al. Carbohydrate restriction has a more favorable impact on the metabolic syndrome than a low fat diet. Lipids, 2009, 44: 297-309.

10. Lopez-Liuch G. Hunt N. Jones B. et al. Calorie restriction induces mitochondrial biogenesis and bioenergetics efficiency. Proc. Natl. Acad. Sci. USA, 2006, 103: 1768-1773.

חזרה לחנות

אלצהיימר צמחי מרפא – שינוי כיוון בירידת הכושר הקוגנטיבי

אלצהיימר צמחי מרפא - התוצאות שהתקבלו מהטיפול שניתן ל-10 מטופלים עם איבוד זיכרון, או ירידה בכושר הקוגנטיבי, מראות שניתן להחזיר אנשים למצב נורמ

אלצהיימר צמחי מרפא – שינוי כיוון בירידת הכושר הקוגנטיבי

ירידה בכושר הקוגנטיבי כתוצאה ממחלת אלצהיימר, או פגיעה במוח אחרי אירוע מוחי מדאיגים מאד את האוכלוסיה המזדקנת. תוחלת החיים עלתה, ואנשים מגיעים לגיל 90-100 שנים.

אין הדרכה למזדקנים איך למנוע מחלות הגורמות להידרדרות של המוח. הרפואה מאריכה את החיים גם לאחר שהמוח הפסיק לפעול, ונגרם סבל נורא לחולה, למשפחתו ולסביבתו הקרובה.

בעבודה הנוכחית נעשה ניסיון לטפל בחולי אלצהיימר בטיפול משולב (1). הטענה של החוקר היא שהרפואה מטפלת בסימפטומים של המחלה בלי הצלחה לעצור את ההתקדמות שלה, או להביא לשיפור במצב החולה (1).

הוא מציע גישה חדשה של טיפול אישי, תוך התייחסות למחלת אלצהיימר ולירידה בכושר של המוח, כאל מחלה כרונית.

הטיפול צריך להיות משולב כמו במחלות כרוניות אחרות, כגון, אוסטאוארטריטיס, מחלות לב, איידס ואחרות.

עשרה אנשים , שאבדו את הזיכרון בגלל מחלת אלצהיימר, טופלו לפי השיטה החדשה שהוא מציע. תשעה מתוך העשרה הראו התקדמות בכושר הקוגנטיבי בתוך 3-6 חודשים. האחד שנכשל היה בשלבים מאוחרים של אלצהיימר.

ששה מטופלים ששקלו לעזוב את מקום העבודה שלהם בגלל המחלה, הצליחו לחזור לעבודה מסודרת.

מעקב שנערך אחרי המטופלים במשך שנתיים וחצי הראה התקדמות ניכרת במצבם ובתפקוד שלהם (1).

פירוט של הטיפול בשלושה מטופלים:

מטופלת מס 1

אישה בת 67 הגיעה לטיפול לאחר שנתיים של איבוד זיכרון מתקדם.

היא עסקה בעבודה שדרשה ממנה נסיעות רבות, וכתיבת דו"חות מנוסחים, הנותנים ניתוח מעמיק על מפגשים שהשתתפה בהם (1).

הירידה ההדרגתית בתפקוד המוח גרמה לכך שהיא התקשתה יותר ויותר לכתוב את הדו"חות שהייתה צריכה להגיש, והיא שקלה לעזוב את העבודה.

בתיאור של מצבה כשהגיעה לטיפול היא סיפרה שכשהיא קוראת עמוד היא שוכחת מה קראה, וכשהיא מגיעה לסוף העמוד היא חייבת להתחיל לקרוא הכול מחדש. היא לא הייתה מסוגלת לזכור מספרים, והתקשתה מאד בנהיגה. היא לא זכרה את הרחובות שהיא צריכה להיכנס אליהם למרות שנסעה בהם במשך שנים רבות. היא לא זכרה איפה הניחה דברים בביתה, למרות שהיא גרה בו שנים רבות.

אמה התחילה לסבול מירידה בכושר הקוגנטיבי כשהייתה בתחילת שנות ה-60 שלה, ונפטרה בבית אבות סיעודי בגיל 80, כשלא הכירה את בני משפחתה.

המטופלת דיווחה שהיא חווה חוויות דומות לאלה של אימה.

הרופאים אליהם פנו לעזרה עם האימא כתבו שאינם יכולים לעזור, והפנו אותה לטיפול סיעודי בבית אבות , שבו התקדם הניוון אצלה בקצב מהיר⁽¹⁾.

שלושה חודשים לאחר התחלת הטיפול יכלה המטופלת לנהוג ללא קושי, זכרה מספרי טלפון, הצליחה להכין ללא קושי את הדו"חות שהייתה צריכה להגיש. הזיכרון שלה השתפר מאד, והיה טוב בהרבה בהשוואה לשנים האחרונות.

במשך הטיפול היא חלתה במחלה ויראלית והפסיקה את הטיפול עד שהבריאה. בתקופה זאת הייתה נסיגה בזיכרון שלה. כשחזרה לטיפול שהציעו לה, השתפר שוב הזיכרון.

לאחר שנתיים וחצי של טיפול, כשהגיעה לגיל 70 שנה, המוח פועל היטב והיא ממשיכה לעבוד במשרה מלאה, ולבצע ללא קושי את כל מה שדורשים ממנה.

תיאור הטיפול של מטופלת מספר 1

הימנעות מפחמימות, כגון, קמח לבן, עוגיות, סוכר, ממתקים. המטופלת הורידה ממשקלה 7.0 ק"ג בתוך זמן קצר.

הימנעות מגלוטן ומאוכל מתועש. היא הגבירה אכילה של ירקות, פירות ודגי ים.

כדי להפחית סטרס המטופלת התחילה לעסוק ביוגה.

כאמצעי נוסף להפחתת סטרס היא ישבה במדיטציה 20 דקות פעמיים ביום.

היא לקחה 0.5 מ"ג מלטונין ליום.

היא האריכה את שעות השינה שלה מ- 4-5 שעות בלילה ל-7-8 שעות בלילה.

היא לקחה 1.0 מ"ג methylcobalamin (ויטמין B12) ליום.

היא לקחה 2000 יחידות של ויטמין D ליום

היא לקחה 200 מ"ג קואנזים Q10 ליום

המטופלת נדרשה להקפיד מאד על ההגיינה של הפה, לצחצח שיניים לפחות פעמיים ביום.

היא הקפידה על הפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב לארוחת הבוקר, ועל הפסקה של שלוש שעות בין ארוחת הערב והשינה.

התזונה הדלה בפחמימות מזוקקות נועדה להפחית דלקת ועמידות לאינסולין.

ההפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב והבוקר, וההפסקה של 3 שעות בין ארוחת הערב והשינה נועדו להפחית רמה של אינסולין.

תרגול היוגה והמדיטציה הפחיתו סטרס.

צמחי מרפא ותוספי מזון

נוגדי דלקת: כורכומין, חומצות שומניות EPA, DHA

לשיפור התפקוד של המעי הגס: חיידקים פרוביוטיים

לשיפור הכושר הקוגנטיבי: Bacopa monnieri, Withania somnifera

אנטי אוקסידנטים: אוכמניות, ויטמין C, ויטמין E, alpha lipoic acid

לשיפור פעילות המיטוכונדריה: Resveratrol, מיצוי מזרעי ענבים, ויטמין C, alpha lipoic acid, CoQ10

מטופל מספר 2

קבלן בן 69, הגיע לטיפול אחרי 11 שנים של ירידה הדרגתית איטית בזיכרון. בשנה האחרונה חלה האצה בירידה בתפקוד המוח.

כשהיה בן 58 הרגיש בפעם הראשונה בקושי לזכור דברים. בבדיקות שנערכו לו מצאו סימנים להתחלה של מחלת אלצהיימר. אחרי 10 שנים מצאו אצלו במבחן להבנת הנקרא ירידה מ-84% ל-1%.

הוא התקשה להכיר את האנשים שעבדו אתו, והיו זקוק לעוזרים כדי לסיים את התוכנית היומית שלו. הוא נוכח שאינו מסוגל יותר לעשות את הדבר שהצטיין בו כל חייו, לחבר במהירות בראש עמודות של ספרות.

הוא התחיל בטיפול, ואחרי 6 חודשים, אשתו, חברים בעבודה והוא עצמו כולם ציינו שחל בו שיפור ניכר.

הוא הוריד 4 ק"ג ממשקלו. הוא הכיר את האנשים שעבדו אתו, זכר היטב את התוכנית היומית שלו, והיה מסוגל לתפקד בעבודה ללא קושי.

הוא הבין בקלות שאלות שנשאל ונתן תשובות מהירות. חזר אליו הכושר לחבר במהירות מספרים בעל פה. אשתו ציינה שנעצרה לגמרי הירידה המהירה בזיכרון שהייתה לו בשנתיים האחרונות.

תיאור הטיפול של מטופל מספר 2

המטופל הקפיד על הפסקה של 3 שעות בין ארוחת הערב והשינה, ועל הפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב והבוקר.

הוא נמנע מלאכול פחמימות מזוקקות ואוכל מתועש.

הוא הוסיף ירקות ופירות לתזונה שלו, אכל רק דגי ים ולא דגים שמגדלים בבריכות, אכל בשר רק של בקר הרועה באחו ועוף אורגני.

הוא לקח חיידקים פרוביוטיים

הוא לקח כפית של שמן קוקוס מכבישה קרה פעמיים ביום

הוא שחה 3-4 פעמים בשבוע, רכב על אופניים פעמים בשבוע ורץ פעם בשבוע.

הוא לקח מלטונין והשתדל לישון קרוב ל-8 שעות בלילה.

הוא לקח 1.0 מ"ג ליום methylcobalamin, 0.8 מ"ג ליום חומצה פולית, 50 מ"ג ליום פירידוקסין, 1.0 ג' ליום ויטמין C, 5000 יחידות ליום ויטמין D, 400 יחידות ליום ויטמין E, 200 מ"ג ליום CoQ10, 50 מ"ג ליום אבץ פיקולינט, 100 מ"ג ליום אלפה-חומצה ליפואית,

320 מ"ג ליום EPA, 180 מ"ג ליום DHA.

צמחי מרפא: 250 מ"ג ליום של Bacopa monnieri

500 מ"ג ליום של Withania somnifera

400 מ"ג ליום של כורכומין

מטופל מספר 3

עורכת דין בת 55 סבלה מאיבוד זיכרון מתקדם במשך ארבע שנים. היא סיפרה שכבר כמה פעמים קרה לה להשאיר תנור דולק כשיצאה מהבית. היא שכחה להגיע לפגישות שהיא קבעה, או שקבעה פגישות אחדות לאותה שעה. מכיוון שלא זכרה מה נאמר בפגישות, היא הייתה מקליטה את כל השיחות שניהלה עם הלקוחות שלה, ואז שוכחת איפה הקליטה. היא התקשתה להמשיך לעבוד כעורכת דין.

הילדים שלה ציינו שלעיתים קרובות שלעיתים קרובות היא הולכת לאיבוד באמצע משפט, ושהיא איטית מאד בתשובות.

אחרי שהתמידה בטיפול במשך חמישה חודשים היא לא הייתה צריכה יותר להקליט את השיחות שלה עם לקוחות, היא חזרה לתפקוד מלא בעבודה שלה, והתחילה ללמוד לימודים הקשורים להתמחות מיוחדת בעבודתה כעורכת דין.

הילדים שלה ציינו שהיא מסיימת כל משפט שהתחילה להגיד ללא כל קושי, ועונה במהירות ובטבעיות על שאלותיהם.

תיאור הטיפול של מטופלת מספר 3

בדומה למטופלים האחרים גם היא נדרשה לסיים את ארוחת הערב שלוש שעות לפני השינה, ולשמור על הפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב והבוקר.

היא הורידה מהתזונה שלה פחמימות מזוקקות ואוכל מתועש.

היא הוסיפה ירקות ופירות לארוחות שלה, אכלה רק דגי ים ולא אכלה בשר.

היא עסקה בפעילות גופנית 4-5 פעמים בשבוע.

היא לקחה 0.5 מ"ג מלטונין, והשתדלה לישון קרוב ל-8 שעות.

היא השתדלה להפחית מתח בחיים שלה עם מדיטציה והרגעה.

היא לקחה 1.0מ"ג של methylcobalamin ארבע פעמים בשבוע ו-20 מ"ג ליום של פירידוקסין

היא לקחה 2000 יחידות של ויטמין D ליום ו-200 מ"ג של קואנזים Q10 ליום.

היא לקחה 700 מ"ג חומצה שומנית DHA ליום ו-500 מ"ג EPA ליום.

צמחי מרפא: Bacopa monnieri, Whithania somnifera, curcumin.

נוגדי חמצון: אוכמניות, פטל שחור, Resveratrol.

סיכום השפעת הטיפול על שבעת המטופלים האחרים

מטופל	מצב רפואי	מצב המטופל לאחרשנתיים וחצי
זכר בן 70	4 שנים של ירידה בזיכרון מחלת אלצהיימר	שיפור
זכר בן 75	שנה אחת של ירידה בזיכרון ירידה בכושר קוגנטיבי	שיפור ניכר, חזר לעבודה
נקבה בת 75	שנה אחת של ירידה בזיכרון אלצהיימר במצב התחלתי	שיפור ניכר
זכר בן 72	שבע שנים של ירידה בזיכרון ירידה בכושר קוגנטיבי	שיפור ניכר, חזר לעבודה
זכר בן 55	ירידה של שנתיים בזיכרון ירידה של כושר קוגנטיבי	חזרה למצב נורמלי, חזר לעבודה
נקבה בת 60	ארבע שנים של ירידה מהירה אלצהיימר בשלב מאוחר	ירידה, הטיפול לא שיפר את מצבה
נקבה בת 63	סיפור משפחתי של דמנציה ירידה בכושר קוגנטיבי	חזרה למצב נורמלי, חזרה לעבודה

סיכום

התוצאות שהתקבלו מהטיפול שניתן ל-10 מטופלים עם איבוד זיכרון, או ירידה בכושר הקוגנטיבי, מראות שניתן להחזיר אנשים למצב נורמלי עם טיפול מתאים. הטיפול אמנם קשה, ודורש מעקב צמוד של המטפל, ומשמעת רבה של המטופל. המעקב נמשך שנתיים וחצי, אבל המטופלים היו צריכים להמשיך בטיפול לכל משך חייהם, כדי להימנע מלחזור למצב של איבוד זיכרון וכושר קוגנטיבי.

השינוי בתזונה וכל התוספים הרבים הקשו מאד על המטופלים. כולם לא הצליחו למלא את כל הדרישות. מה שעזר להם להמשיך היה השיפור במצבם שהתחיל להיות מורגש אחרי 3-5 חודשים של טיפול.

התוצאות מראות עד כמה יכולה התזונה להשפיע על פעילות המוח, וכמה מרכיבים חשובים חסרים לאדם שכל מזונו הוא פחמימות מזוקקות ומזון מתועש. תזונה נכונה הכוללת ירקות, פירות ומזון אורגני יכולה למנוע את הצורך להשתמש בתוספי מזון.

מקורות

1. Dale E. Bredesen, Reversal pf cognitive decline: A novel therapeutic program. Aging Journal, 2014. Advanced online publications,

2. Online ISSN: 1945-4589 Correspondence: Dale E. Bredensen, email: dbredesen@mednet.ucla.edu

חזרה לחנות

ריבס – Da huang – RHEUM PALMATUM/OFFICINALE

ריבס- חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

שם עברי: ריבס

שם אנגלי: Rhubarb

שם סיני: Da huang

משפחה Polygonaceae: , ארכוביתיים

חלקי צמח בשימוש: שורש וקני שורש (rhizome )

Rubarb כולל את השורש וקני השורש של Rheum palmatum,

Rheum officinale או של שניהם (1,2).

מיני ה-Rhubarb השונים הם צמחים רב שנתיים. הם דומים בצורתם לרוברב המוכר לנו כירק מאכל. החלק הנאכל הוא פטוטרת העלים הארוכה והגבעול הנושא את התפרחת. מכינים מהם ליפתנים, מיצים ופשטידות.

בהר הנגב גדל המין ריבס המדבר, Rheum palaestinum. הבדווים משתמשים למאכל בגבעולי הפריחה והפירות. הם משתמשים בשורש כתבלין הצובע תה, חמאה ואורז. הוא נותן צבע צהוב לחמאה ותורם לשיפור טעמה. בנוסף, משתמשים בשורש במקרים של עצירות.

השורש וקני השורש מכילים נגזרות של אנתרקינונים בריכוז 2-5% וטאנינים(3).

האנתרקינונים אחראים לפעילות המשלשלת של הצמח.

בנוסף מכילים השורש וקני השורש טאנינים. ריכוז נמוך שלהם (100 עד 300 ג' מהצמח) מסייעים לעצירת שלשול.

השורש וקני השורש משמשים למקרים של עצירות, שלשול, לריקון המעי הגס לפני בדיקות, לריכוך הצואה במקרים של טחורים או פיזורה.

הצמח בטוח לשימוש במינון המומלץ (1,2,3)

ברפואה הסינית כולל השם da huang את המינים .R. palmaum, R. officinale ו- R. tanguticum. השתמשו בצמח למטרות דומות, לטיפול בעצירות, לניקוז ולמקרים של טחורים (4) השימוש בצמח הוא תמיד כחלק מפורמולה. ביחד עם תאור הצמח והשימוש בו, ניתנת רשימה של צמחים המתאימים להצטרף אליו (4).

תכונות: מר, קר

מרידיאן היעד: לב,המעי הגס, כבד, קיבה

פעילות: מפחית חום, מנקז הצטברויות

מפחית חום מהדם

מחזק את הדם, מפזר סטגנציה בדם

מפחית חום ורעילות של אש

התוויות: להורדת חום גבוה, לעצירות, לכאבי בטן, לעודף של חום במעי

למקרים של דם בצואה מטחורים מדממים או מחום רב במעי

במקרים של הקאת דם או דימום מהאף ביחד עם עצירות

למקרים של סטגנציה בדם בגלל פציעה במעי או אבסס במעי

לטיפול בעיניים אדומות ונפוחות, למקרים של פצעים הנגרמים מרעילות של חום

הטיפול בפצעים הוא פנימי וחיצוני

התוויות נגד: הצמח אינו מומלץ לשימוש בתקופת ההיריון וההנקה. לא נערכו מחקרים המוכיחים שהוא בטוח לשימוש בהריון.

אינו מומלץ במקרים של חולשה של הטחול והקיבה

אינו מומלץ בהנקה

מינון: לעצירת שלשול , מירתח מ- 100-300 מ"ג מהשורש וקני השורש (1,2,3)

לעצירות, מירתח מ- 1-4 ג' (1,2,3)

לריכוך הצואה, מירתח מ – 0.5-1.5 ג' (1).

מינון לפי הרפואה הסינית: 3-12 ג'

מקורות

Rhizoma Rhei in: WHO Monographs on Selected Plants, Vol. 1, World Health Organization, 1999.

Rhei radix in: British Herbal Compendum, Vol 1, Ed. Bradley PR. British Herbal Medicine Association, 1992, p.188-190.

Monograph Rhubarb, Rheum palmatum, Natural Standard Safety Update, Dietary Supplements.

Du huang, Rheum palmatum, tanguticum or officimale in: Benski D and Gamble A. Chinese Herbal Medicine, Materia Medica, Revised Edition 1993, Eastland Press Seattle Washington. P. 115-117.

Rhei radix in: Wichtl M. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Medpharm CRS Press Stuttgart, 1994. p. 415-418

חזרה לחנות

Lycopus lucidus

Lycopus lucidus - למקרים של כאב בגלל סטגנציה של דם המפריעה למחזור החודשי, לטיפול פנימי וחיצוני בכאב ונפיחות מפציעה ואבסס, לטיפול בבצקת, כאבים

Lycopus lucidus

שם סיני: ze lan

משפחה: שפתניים, Lamiaceae

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תכונות: חריף, מחמם מעט, ארומטי

מרידיאן היעד: כבד, טחול

צמח גדל בכל רחבי סין. קוטפים את הצמח בקיץ ובסתיו.

פעילות: מגביר תנועה של דם

מחזק את הדם, מפזר תקיעות של דם

משפר זרימה של שתן

התוויות: למקרים של כאב בגלל סטגנציה של דם המפריעה למחזור החודשי

לטיפול פנימי וחיצוני בכאב ונפיחות מפציעה ואבסס

לטיפול בבצקת אחרי לידה

כאבים בדרכי השתן אחרי לידה

בצקת בפנים

צרופים Lycopus lucidus:

עם Salvia milttiorriza לטיפול בכאב כתוצאה מפציעה

עם Angelica sinensis ופרחים של יערה-Lonicera japonica לכאבים ונפיחות בגלל אבצס.

התוויות נגד: להשתמש בזהירות במשך ההיריון
מינון: 3-9 ג' ליום

בשימוש חיצוני ניתן להשתמש במינון עד 30 ג'

חזרה לחנות

כורכום – Curcuma longa, aromatica

כורכום מחזק את הדם, ממריץ מחזור חודשי, ממריץ את האנרגיה, משכך כאבים, ממריץ זרימה של דם. התוויות: אל-וסת, כאבים בבית החזה ובבטן, למקרים של

כורכום

שם סיני: Jiang Huang
משפחה: Zingiberaceae
חלקי צמח בשימוש: קנה שורש
תכונות: חריף, מר, מחמם
מרידיאן היעד: טחול, קיבה, כבד
פעילות: כורכום מחזק את הדם, ממריץ מחזור חודשי, ממריץ את האנרגיה, משכך כאבים, ממריץ זרימה של דם.
התוויות: אל-וסת, כאבים בבית החזה ובבטן, למקרים של סטגנציה של הצ'י שגורמת לכאבי בטן.
מרכיבים: turmerone, zingerene, phellandrene, cineole, sabinene, borneol, curcumin
צרופים: עם Angelica sinensis במקרים של כאבים הנובעים מרוח ולחות, במיוחד בכתפיים,

עם קינמון במקרים של כאבים בתקופת המחזור החודשי

עם אסטרגלוס וקינמון במקרים של כאבים הנובעים מקור וגבישים בדם, או מחסימות הנגרמות ע"י רוח קרה. מתאים במיוחד לכאבים בכתפיים. מחקרים הוכיחו שלצמח יש תכונות של משכך כאב, שהוא מעכב גידול של כמה חיידקים, שיש לו השפעה ממריצה על הרחם ושהוא ממריץ הפרשה של מיצי מרה.
מינון: 5-10 ג' ליום.

מקור התמונה

חזרה לחנות

אספרגוס הודי – Asparagus racemosus

אספרגוס הודי - חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

אספרגוס הודי:

שם בסנסקריט: Shatavari
משפחה: שושניים, Liliaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש

תיאור הצמח: משמעות השם Shatavari היא מרפא של מאה מחלות. אספרגוס רצמוסוס הוא צמח נפוץ בהודו ובהרי ההימלאיה. גובהו 1-2 מ', והוא מעדיף אדמה סלעית בגובה 1300-1400 מ' ⁽¹⁾. גדל גם בדרום-מזרח אסיה, אפריקה ואוסטרליה ^(2). העלים קטנים ומחטניים. השורשים מרובים, מעובים ומגיעים לעומק של 1 מ'. הענפים הצעירים עדינים ורכים, הותיקים מעוצים. הפרחים לבנים וקטנים, הפירות קטנים ונעשים שחורים בהבשלה.

מרכיבים: גליקוזידים סטרואידליים, כולל, shatavarins I-IV, דיוסג'נין, סטרוליםפלבונואידים, כולל, קוורצין, רוטין, היפרוזיד, איזופלבוניםאלקלואיד aspargamine A ⁽³⁾.

רפואה מסורתית: צמח חשוב ברפואת האיורודה והסידהא, וכן ברפואה הסינית. נחשב ברפואת האיורודה לצמח מחזק, מלחלח ומרכך את העור. משתמשים בו בכל מקרה של גירוי או דלקת במערכת העיכול, הנשימה, הכליות ודרכי השתן ⁽⁴⁾. במקרים של גסטריטיס ועודף חומציות בקיבה משתמשים בשורש אספרגוס עם ghee. מרתיחים מרתח מהשורש עם כמות שווה של מיץ משורש טרי עם חלב וגי ⁽⁴⁾. תכשיר זה משמש גם לטיפול בדיספפסיה, צמאון וגאוט. מרתח של שורש אספרגוס בתוך חלב עז משמש לטיפול במקרים של דימום מהאף או שטפי דם מהוגינה ⁽⁴⁾. השורש משמש מרכיב בתרופות רבות של רפואת האיורודה המוצעות לטיפול בבעיות שונות של מערכת הרבייה של האישה, למניעת הפלות, להגברת חלב בהנקה ⁽⁴⁾.

Asparagus cochinchinensis משתמשים בשורש ובקנה השורש. הוא נחשב לצמח מתוק-מר וקר מאד ⁽⁵⁾ הוא מזין את הכליות ומרחיק חום מהריאות. חשוב במקרים של יובש בריאות, שמתבטא ביובש בפה וליחה צמיגה. השורש מומלץ לטיפול במקרים של חוסר של יין עם חום שעולה ופגיעה בנוזלי הגוף. מזהירים מפני שימוש בשורש האספרגוס במקרים של יובש בטחול ובקיבה ⁽⁵⁾.

פעילות: נוגד דלקת, אנטי אוקסידנט ⁽⁶⁾ אסטרוגני, נוגד שיעול ⁽⁷⁾, נוגד עוויתות, אנטי בקטריאלי הוכיחו שמיצוי במתנול של שורש טרי שניתן לחולדות במשך 5 ימים סייע לריפוי כיב פפטי מושרה ⁽⁴⁾. מחקרים שנערכו בחיות מעבדה עם מיצויים שונים של הצמח הוכיחו את יעילות השורש כמגן על הכבד, אמטי אוקסידנט ונוגד שיעול ⁽⁴⁾. בניסויים in vitro הראו שמיצוי מתנולי של השורש מעכב E. coli, Shigella flekneriShigella sonnei, Shigella disenteria, Vibrio cholera, Salmonella typhiSalmonella typhimurium, Pseudomonas putida, Bacillus subtilis

התוויות: דיספפסיה, כיב פפטי, דלקות של מערכת העיכול, שלשול, הפטיטיס, כבד מוגדל, טחורים, דלקת גרון, שיעול, ברונכיט, דלקת בכליות, כאבים של מחזור חודשי, אי פוריות של הזכר ושל הנקבה, סכנה להפלה, מנופאוזה, עייפות

רעילות: לא דווח על רעילות של השורש

מינון: חליטה 3-15 ג' פעמיים עד שלוש פעמים ביוםטינקטורה 1:3 ב-25% אלכוהול, 1-10 מ"ל פעמיים עד שלוש פעמים ביום ⁽⁴⁾

Asparagus officinalis גדל באירופה, אסיה ומרכז אמריקה. משתמשים בשורש ובקנה השורש. המרכיבים הם ספונינים סטרואידליים, גליקוזידים של פלבונואידים, כגון, רוטין,אלקלואיד

פעילות: דיורטי. משמש להגברת ניקוי דרך הכליות, לטפל בזיהומים בכליות ובדרכי השתן, ולמנוע התחדשות של אבנים בדרכי השתן

מינון: 800 מ"ג בקפסולות5-10 ג' בחליטה ⁽⁸⁾.

מקורות:

1.Goyal RK. Singh J.Lal H. Asparagus racemosa- an update (Review). Indian Journal of Medical Sciences, 2003, 57: 408-414.

2. Bopana N. Saxena S. Asparagus racemosus- ethnopharmacological evaluation and conservation needs. (Review) Journal of Ethnopharmacology, 2007, 110: 1-15.

3. Sharma U. Saini R. Kumar N. Singh B. Steroidal saponins from Asparagus racemosus. Chemical and Pharmaceitical Bulletin, 2009, 57: 890-893.

4. Shatavari in: Caldecott Todd, 2006, Ayurveda: The devine Science of Life. Elsevier/Mosby

5. Asparagus cochinchnensis, tian men dong, in: Benski D, and Ganble A. Materia Medica, Revised Edition, Eastland Press, Seattle, Washington, 1993.

6.Visavadiya NP. Soni B. Soni B Madamwar D. Suppression of reactive oxygen species and nitric oxide by Asparagus racemosus root extract using in vitro studies. Cellilar and Molecular Biology, 2009, 55Suppl.1083-1095.

7.Kamat JP. Boloor KK. Devasagayam TP. et al. Antioxidant properties of Asparagus racemosus against damage induced by gamma-radiation in rat liver mitochondria. Journal of Ethnopharmacology 2000, 71: 425-435.

8. Asparagus officinalis in: PDR for Herbal Medicine 3^rd Ed, Thomson, PDR, 2004

להזמנת אספרגוס בחנות

חזרה לחנות

אלביציה – Albizia julibrissin

אלביציה - הצמח מרגיע את הרוח ומפזר את הדכאון, מביא להרמוניה בדם. הוא מטפל בחוסר השקט של הלב, מפחית חרדה ודאגנות-יתר,

משפחה: Mimosaceae

שם אנגלי: Silk tree

שם סיני: קליפת הגזע he huan pi

הפרחים he huan hua

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע, פרחים

תאור הצמח: הסוג אלביציה כולל כ-150 מינים, של עצים, שיחים ומטפסים הגדלים באזורים סוב-טרופיים של אסיה, אפריקה ואוסטרליה.

המין A. julibrissin גדל בדרום- מזרח אסיה, מאירן עד סין וקוריאה. מרבים לגדל אותו כעץ נוי, הפורח בקיץ עם פריחה עדינה ויפה.

מקלפים את הגזע באביב או בסוף הקיץ.

פעילות: אסטרינג'נט, מרגיע של העצבים, משכך כאב, נוגד תולעים, דיורטי, ממריץ, מגביר התכווצויות בזמן הלידה

שימוש רפואי: למקרים של חרדה, הפרעות בשינה, קוצר נשימה, לסיוע בלידה

הפרחים משמשים לטיפול בנדודי שינה, לשיפור העיכול, להרגעה ולחיזוק, לשיפור הזכרון.

בשימוש חיצוני משתמשים בפרחים ובקליפת הגזע לריפוי פצעים, לטיפול באבצס, להפחית נפיחות.

השימוש באלביציה ברפואה הסינית המסורתית: ברפואה הסינית משתמשים בקליפת הגזע ובפרחים להרגיע את הרוח.

השימוש בקליפת הגזע הוא עתיק יותר. הוא מוזכר בספרו של Shen Nong. נאמר שם שהטעם של קליפת הגזע מתוק והטבע שלו נייטרלי.

הוא מרגיע את חמשת האיברים, את הלב והמוח. הוא מביא שמחה ללא חרדה, וכשמשתמשים בו במשך תקופה ארוכה הוא גורם לתחושת קלילות של הגוף ולבהירות של העיניים. בספר The Grand Dictionary of Chinese Medicinals כתוב שמרידיאן היעד של קליפת הגזע הוא הלב והכבד. הצמח מרגיע את הרוח ומפזר את הדכאון, מביא להרמוניה בדם.

הוא מטפל בחוסר השקט של הלב, מפחית חרדה ודאגנות-יתר, מרחיק דכאון, מסייע במקרים של הפרעות בשינה.

מטפל בנפיחות ואבצס, ובמכות, פציעות וחבלות בגלל נפילה. השימוש בפרחים התחיל מאוחר יותר. הם מוזכרים בפעם הראשונה בספר שהופיע ב-1116 – Augmented Materia Medica. הספר The Grand Dictionary of Chinese Medicine כותב שטעם הפרחים מתוק-מר, הטבע שלהם נייטרלי, מרידיאן היעד הוא הלב והכבד. הפרחים מרגיעים דכאון, משקיטים את הרוח, מאזנים את הצ'י, מוסיפים בהירות לעיניים ומשפרים את זרימת האנרגיה בגוף.

משתמשים בהם לטיפול בחרדה, בדאגנות-יתר, בדכאון, בנדודי שינה, בחוסר מנוחה, בשיכחה, בעיניים אדומות, בכאבים בבית החזה וכאבים בגלל נפילות וחבלות.

ב- Ling shu מסופר על קליפת הגזע: אלביציה מקבל מהאדמה את הצ'י כדי לצמוח. הטעם שלו מתוק, הצ'י שלו מאוזן ואין בו רעילות. הוא מזין את חמשת האיברים. הלב הוא שורש ההרמוניה של הגוף. אם אנרגית הלב אינה רגועה האדם יהיה בדכאון.

אם הטחול חסר אנרגיה חמשת האיברים יהיו בלתי רגועים. הטעם המתוק מזין את הטחול, והוא מביא את הרגיעה לחמשת האיברים.

אם הלב רגוע הרוח תהיה חופשיה, ללא דאגה, והאדם יהיה בנוכחות ובפתיחות מלאה.

מקורות

Albizia julibrissin, www.naturalstandard.com

Sylvan Institute of Botanical Medicine

Materia Medica by Dan Benski

לרכישת אלביציה באתר שלנו לחצו כאן

חזרה לחנות

קערורית סינית – Scutellaria baicalensis

קערורית סינית - Scutellaria baicalensis - לטיפול בחום במחמם העליון המתבטא בצימאון, שיעול, ליחה צהובה וצמיגה, פצעים חמים ונפיחות.לטיפול בחום

שם סיני: huang qin

שם אנגלי: baical skullcap root

משפחה: שפתניים, Lamiaceae

חלקי צמח בשימוש: שורש

תכונות: צמח מר וקר

מרידיאן יעד: כיס המרה, המעי הגס, ריאות, קיבה

פעילות לפי הרפואה הסינית: מטהר חום, מנקז אש בעיקר מהמחמם העליון, מייבש לחות, צמח עיקרי לשימוש במקרים של חום עם לחות בקיבה או במעי שגורם לשלשול.

מטהר חום ועוצר דימום, מרגיע את הרחם כשהעובר חסר מנוחה, מרגיע יאנג עולה של הכבד במקרים של אודם חזק בעיניים, אודם בפנים או טעם מר בפה.

התוויות לפי הרפואה המסורתית: לטיפול בחום במחמם העליון המתבטא בצימאון, שיעול, ליחה צהובה וצמיגה, פצעים חמים ונפיחות. לטיפול בחום ולחות במערכת העיכול, המתבטא בשלשול, תחושה של נוקשות בבית החזה, צימאון ללא יכולת לשתות.

התוויות נגד: חום בגלל חולשה בריאות, שלשול הנובע מקור.

מרכיבים: למעלה מ-50 נגזרות של פלבונים בודדו מהצמח. העיקריים הם wagonin, baicalin, baicalein, wagonosidebeta-sitosterol, benzoic acid

פעילות: אנטי בקטריאלי. הוכחה פעילות נגד סטפילוקוקים, כולרה, salmonella typhoid, S, paratyphoid

פנוימוקוקים, פסוידומונס, Bacillus diphtheria

נוגד אלרגיה, מעכב שחרור היסטמין מתאי פיטום.

אנטי פטרייתי, המיצוי המימי מעכב גידול של פטריות עור.

מוריד לחץ דם (הוכח בחיות), baicalin פעיל כנוגד דלקת, נוגד חמצון, מרגיע.

הצמח משמש לטיפול בזיהומים של דרכי הנשימה, דלקת גרון, הפטיטיס ויראלי ונפריטיס.

תופעות לוואי: לא נמצאו

רעילות: מינון של 10ג' ל-ק"ג שניתן לארנבות בלקיחה פומית גרם להרגעה. לא היו מקרי מוות. מינון של 1ג' תוך-ורידי גרם להרגעה ללא מקרי מוות. מינון של 2ג' תוך-ורידי גרם לרגיעה ושינה של הארנבות, ומוות לאחר 8-12 שעות. LD50 של מיצויים שונים של השורש שניתן כזריקה תת-עורית, הוא 6 ג' ל-ק"ג אצל עכברים.

LD50 של baicalin המוזרק לעכברים לפריטונאום הוא 3.08 ג' ל-ק"ג.

הצמח נחשב לבטוח לשימוש. המינון המומלץ ברפואה הסינית הוא 9-15 ג' ליום.

מקורות

1. Zhang YY. et al. 1994, Four flavonoids from Scutellaria baicalensis, Phytochemistry 35: 511-514.

2. Miyaichi Y. Tomimori T. 1995, Studies on the constituents of Scutellaria spp. XVII: Phenol glycosides of the root of Scutellaria baicalensis. Natural Medicines, 48: 215-218.

3. Kubo M. et al. 1984, Scutellaria radix. Inhibitory effects of various flavonoids on histamine release from rat peritoneal mast cells in vitro. Chemical and Pharmaceutical Bulletin 32: 5051-5054.

4. Kubo M. et al. 1984 Studies on Scutellaria radix VII. Anti arthritic and anti inflammatory actions of methanolic extract and flavonoid compounds from Scutellaria radix. Chemical and Pharmaceutical Bulletin 32: 2724-2729.

5. Zhen MR. et al. 1990, Preliminary report on the effect of baicalin for psoriasis vulgaris. Chinese Journal of Dermatology and Venereology, 4: 217-218.

מקור התמונה

חזרה לחנות

פוליגלה – Yuan zhi

פוליגלה - רפואה מסורתית: מחלות של דרכי הנשימה העליונים, ברונכיט כרוני. התוויות נגד: הריון. הצמח עלול להגביר התכווצויות של הרחם

משפחה: Polygalaceae

השם באנגלית: Senega root

שם סיני: yuan zhi

תכונות: מר. חריף, מחמם

מרידיאן היעד: לב, ריאות

פעילות: מרגיע את הנפש ואת הלב. מכייח, מנקה את הפתחים. מנקה ליחה מהריאות. מפחית אבסס, מפזר נפיחות.

התוויות: למקרים של הפרעות בשינה, חרדה, חוסר שקט, מבוכה, חוסר סדר פנימי. למקרים שליחה מכסה את פתחי הלב, והביטוי הוא בלבול של הרגשות והמחשבה. למקרים של שיעול עם ליחה מרובה, במיוחד כשהליחה לא מתפזרת. לטיפול בכוויות, פצעים, אבסס, נפיחות וכאבים בשדיים. משתמשים בצמח טחון לאבקה בשימוש חיצוני, או צמח מושרה ביין בשימוש פנימי.

צרופים: עם הפטריה Poria cocos, עם זרעים של שיזף- Zizyphus spinosa. עם כורכום, כאשר ליחה מכסה את פתחי הלב.

התוויות נגד: חוסר yin עם סימנים של חום. להשתמש בזהירות במקרים של אולקוס או גסטריטיס.

מינון: 3-9 ג' ליום

Senega root כולל את השורש של Polygala senega L. ושל כמה מינים דומים (1). בפרמקופיאה האירופית מקובל לכלול כ- Senega root את שני המינים, Polygala senenga L. זן latifolia Torr et Gray, ו- P. tenuifolia שהם דומים מאד זה לזה(2).

בפרמקופיאה היפנית מכנים את ה-P. senega זן latifolia בשם שורש Senega, ואת P. tenuifolia בשם שורש Polygala (1).

מוצאו של המין P. senega var. latifolia בצפון אמריקה. מגדלים אותו ביפן.

מוצאו של המין P.tenuifolia (P. sibirica) באסיה, ובפרט בסין וביפן (3).

תאור הצמח: צמח רב שנתי עשבוני, בעל גבעולים אחדים היוצאים משורש מסועף. הגבעולים רכים באורך 15-40 ס"מ. צבעו של השורש אפור-חום.

מרכיבים: triterpenoid saponins 6-12% המכילים אגליקון אחד presenegenin (4). כל הספונינים הטריטרפנואידים הם 3-glucosides של presenegenin, עם tetra-, penta- או hexaglycosyl הקשורים בקשר אסטרי ל- C-28 (5).

הספונינים של P.tenuifolia נקראים onji-saponins A-G. הם דומים לאלה של P. senega ובמקרה אחד הם זהים, onjipsaponin B זהה ל- senegin III (6) .

מרכיבים אחרים הם אסטרים של phenypropanoids (7) וכמה מונוסכרידים ואוליגוסכרידים הנקראים senegoses A-O (8).

שמן נדיף 0.2% המכיל 25-45% methyl salicylate שנותן את הריח האופייני לשורש (9).

פעילות: מכייח, בריכוז גבוה גרום להקאה (1,3).

שימוש ברפואה המסורתית: ידוע כצמח מכייח, המשמש לטיפול בשיעול, ברונכיט חריף וכרוני, ולמחלות של דרכי הנשימה העליונים (11,10).

פרמקולוגיה: הגורם לפעילות המכייחת של השורש הוא גירוי של רירית הקיבה על ידי הספונינים. הגירוי מעורר רפלקס המגביר הפרשה מדרכי הנשימה. כתוצאה מכך חלה ירידה בצמיגות של הליחה, שמקלה על סילוקה (12).

מיצוי נוזלי של שורש Senega שהוחדר לקיבה של חיות בריכוז של 0.1-1.0 מ"ל ל-ק"ג גרם לעליה משמעותית בייצור של הנוזלים בדרכי הנשימה. לאחר 3-4 שעות עלה הנפח של הנוזלים ב-173% אצל חתולים, וב-186% אצל חזירי ים (13).

בניסוי נוסף ניתן לכלב מורדם סירופ של שורש Senega. נפח הנוזלים בדרכי הנשימה התחיל לעלות תוך 5-30 דקות (14). לאחר שעתיים היה נפח הנוזלים בחיות הניסוי 0.114 מ"ל, לעומת 0.02 מ"ל בקבוצת הביקורת שקיבלה מי מלח (14).

מיצוי של השורש ב-n-butanol שהוזרק לפריטונאום של עכברים בריכוז של 5 מ"ג ל-ק"ג, גרם לירידה בריכוז של טריליצרידים אצל עכברים שקבלו דיאטה נורמלית, ולירידה של טריגליצרידים וכולסטרול בעכברים שקבלו מזון עשיר בכולסטרול (15).

כשהוזרק לפריטונאום מיצוי של השורש בריכוז של 10 מ"ג ל-ק"ג נצפתה ירידה בריכוז גלוקוז אצל עכברים בריאים, ואצל עכברים עם היפרגליקמיה מושרה על ידי streptozocin (16).

פרמקוקינטיקה: ספונינים טריטרפניים נספגים מעט מאד אצל בני אדם וחיות בלקיחה פומית. הם יוצאים מהגוף ללא כל שינוי או שהם עוברים מטבוליזם במעי (17).

התוויות: מחלות של דרכי הנשימה העליונים, ברונכיט כרוני (3).

התוויות נגד: הריון. לצמח אין השפעה טרטוגנית, אבל הוא עלול להגביר התכווצויות של הרחם (10).

אינו מומלץ במקרים של גסטריטיס ושל כיב קיבה (3).

תופעות לוואי: בריכוז גבוה עלול לגרום להקאה, אצל אנשים רגישים המינון המומלץ עלול לגרום לבחילה (18).

רעילות: LD50 של השורש שהוחדר לקיבה לעכברים הוא 17 ג'.

LD50 של קליפת השורש בעכברים 10 ג' (10).

מיצויים מימיים ומיצוי באלכוהול הוכיחו שלשורש ה-Senega אין השפעה מוטגנית (19).

אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו

מינון: חליטה או מירתח של השורש 0.5-1.0 שלוש פעמים ביום

מיצוי נוזלי 1:1 ב-60% אלכוהול 0.3-1.0 מ"ל שלוש פעמים ביום

טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 2.5-5.0 מ"ל שלוש פעמים ביום (3).

סטטוס: באנגליה GSL

בבלגיה מאושר להתוויות מיוחדות

בצרפת מאושר להתוויות מיוחדות

בגרמניה מאושר ע"י Commission E (3).

מקורות:

1. Polygalae radix, Senega root in: ESCOP, European Scientific Cooperative on Phytotherapy Monograph, 1997.

2. Evans WC. Senega root. In: Trease and Evans’ Pharmacognosy, 14^th ed. London- Philadelphia: WB. Saunders, 1996: 308-309.

3. Senega, Polygalae radix in; Bradley PR. Ed. British Herbal Compendium Vol. 1, 1992, British Herbal Medicine Association: 196-198.

4. Shoji J. Kawanishi S. and Tsukitani Y. Studies on the constituents of Senegae Radix. Isolation and quantitative analysis of the glycosides. Yakugaku Zasshi, 1971, 91:198-202.

5. Pelletier SW. Nakamura S. Soman R. Constituents of Polygala species. The structure of tenuifolin, a prosapogenin from P. senega and P. tenuifolia. Tetrahedron 1971, 27: 4417-4427.

6. Sakuma S. Shoji J. Studies on the constituents of the root of Polygala tenuifolia Willdenow. IL. On the structures of onjisaponins A, B and E. Chem. Pharm. Bull. 1982, 30: 810-821.

7. Ikeya Y. Sugama K. Okada M. et al. Four new phenolic glycosides from Polygala tenuifolia. Chem. Pharm. Bull. 1991, 39: 2600-2605.

8. Saitoh H. Miyase T. Ueno A. Senegoses A-E, oligosaccharide multi-esters from Polygala senega var. latifolia Torr et Gray. Chem. Pharm. Bull. 1993, 41: 1127-1131.

9. Hayashi S. Kameoka H. Volatile compounds of Polygala senega L. var. latifolia Torrey et Gray roots. Flavour Fragrance J. 1995, 10: 273-280. Radix Senega in: WHO monograph on Selected Medicinal Plants WHO, 2002, World Health Organisation Geneva, 276-284.

10. Reynolds JEF editor, Cough suppressants, expectorants and mucolytics. In: Martindale, The Extra Pharmacopoeia, 31^st ed. London: Royal Pharmaceutical Society, 1996, 1059-1060, 1074.

11. Boyd EM. Expectorants and respiratory tract fluid. J. Pharm. Phrmacol. 1954, 6: 521-542.

חזרה לחנות