צמחי מרפא לניקוי כבד

צמחי מרפא לניקוי כבד. מומלץ להשתמש בצמחים המגבירים ניקוז מהכבד לפחות פעם אחת בשנה, במשך 3-4 שבועות. לפרטים ולמאמר המלא

צמחי מרפא לניקוי כבד:

הכבד מתפקד כמחסן אגירה, כבית חרושת לייצור חומרי בנין שונים, וכמערכת טיהור המרחיקה פסולת ורעלנים.

הכבד מקבל אספקת דם כפולה: עורקית וורידית.

דם עורקי מגיע דרך עורק הכבד, ומביא אתו אספקה של חמצן. דם ורידי מגיע מהטחול והמעי דרך וריד השער, ומביא אתו את המזון שנספג מהמעי בסוף תהליך העיכול.
כל המזון המגיע לגוף עובר תהליך של דה-טוקסיפיקציה בכבד לפני שהוא מתפזר אל התאים.
כלי הדם נכנסים לכבד דרך שער הכבד. מאותו שער יוצאים בכיוון נגדי צינור המרה וכלי הלימפה.
הכבד הוא יחידה תפקודית אחת המורכבת משילוב של שלוש רקמות: תאי אפיתל הכבד, פרנכימה, מערכת כלי הדם והלימפה, דרכי המרה.

תפקידי הכבד
חילוף חומרים של פחמימות
הכבד מווסת את רמת הגלוקוז בדם באמצעות התהליכים של הגלוקוגנזה והגליקוגנוליזה. בתהליך הגלוקוגנזה נוצר גליקוגן מהגלוקוז, המגיע מהמעי אל הכבד. הגליקוגן נאגר בכבד. כאשר רמת הגלוקוז בדם יורדת והגוף זקוק לגלוקוז זמין, מתרחש תהליך הגליקוגנוליזה, שבו מתפרק הגליקוגן לגלוקוז. הוויסות בין שני התהליכים נעשה ע"י הורמונים.

ייצור מיצי מרה והפרשתם, וייצור של כולסטרול
מיצי המרה מיוצרים בכבד ונאגרים בכיס המרה. משם הם מוזרמים דרך צנור המרה אל התריסריון. הכבד מנקז באמצעות מיצי המרה עודפי כולסטרול ושומנים וכן בילירובין, שמוצאו מההמוגלובין.

חילוף חומרים של שומנים
השומנים שנספגו במעי מגיעים אל הכבד בעיקר בדרכי הלימפה. הכבד משתתף בחלוקת השומן בגוף, והוא המקור לגופי הקטו המיוצרים מחומצות שומן. הם משמשים מקור לאנרגיה במקרי סכרת.

חילוף חומרים של חלבונים
רוב חלבוני הפלסמה נוצרים בכבד, בעיקר אלבומין, פרותרומבין ופיברינוגן.
בכבד מתפרקים חלבונים שונים לחומצות אמיניות, הדרושות לגוף כדי ליצור חלבונים ספציפיים.

חילוף חומרים של הורמונים
הכבד מסייע לוויסות הורמונים שונים בדם ע"י פירוקם או הרחקתם. אינסולין מתפרק בכבד, וקצב פירוקו משפיע על רמת הגלוקוז בדם.

מאגר של ויטמינים
מיצי המרה המופרשים מהכבד מאפשרים ספיגה של ויטמינים המסיסים בשומן: A,D,E,K. הכבד אוגר כ-95% מכלל ויטמין A שבגוף. כמו כן אוגר הכבד ויטמינים מקבוצה B: חומצה פולית וניקוטינית.

ייצור שתנן – urea
הכבד מסייע לסילוק אמוניה מהגוף ע"י הפיכת האמוניום NH4 לאוריאה.

דה-טוקסיפיקציה
הכבד סותר רעלנים אקסוגניים המגיעים מדרכי העיכול, ורעלנים אנדוגניים הנוצרים בכבד בתהליכים שונים של מטבוליזם. לצורך הניטרול, צריך הכבד להפוך את המרכיבים הנמסים בשומן למרכיבים הנמסים במים, וכך יוכלו להשתחרר דרך הכליות או המעי הגס. תהליך זה נעשה ע"י אנזימים בתוך תאי הכבד, הפועלים על הרעלנים המגיעים עם הדם ממערכת העיכול. מנגנונים נוספים לנטרול רעלנים הם פירוק החומרים הרעילים כגון סטריכנין, מורפין, ברביטוראטים ועוד, או שינוי כימי שנעשה במולקולות של הרעלן שגורם לביטול רעילותו.

הפרעות בנטרול הרעלנים בכבד
רוב המחלות נותנות סימנים זמן רב לפני שהפתולוגיה שלהן מגיעה לביטוי. ניתן להרגיש בהגברת הרגישות לגורמים סביבתיים וירידה בחיוניות. סימנים קליניים המצביעים על דה-טוקסיפיקציה בלתי יעיל: כאבי ראש, קשיים בריכוז, כאבי פרקים, הפרעות בראיה, הפרעות בשמיעה, בעיות בכליות, עייפות, כאבים עצביים – myalgia, כאבי שרירים באזור הירכיים, הפרעות בעיכול, דלקות במקומות שונים בגוף כתוצאה מטוקסינים המגיעים עם זרם הדם. בדיקות ביוכימיות או סרולוגיות אינן מסייעות לזיהוי הפרעות בדה-טוקסיפיקציה. ניקוי הכבד מרעלנים חשוב כדי לאפשר לו להמשיך לפעול ביעילות.

ניקוי כבד שנתי- צמחי מרפא לניקוי הכבד:
מומלץ להשתמש בצמחים המגבירים ניקוז מהכבד לפחות פעם אחת בשנה, במשך 3-4 שבועות. הזמן המתאים ביותר לניקוי הכבד הוא האביב, אבל ניתן להשתמש בפורמולה המוצעת במשך כל הקיץ ותחילת הסתיו. אם יש צורך ניתן לחזור על הניקוי פעמיים או שלוש פעמים.

תערובת צמחים לניקוי כבד
Calendula officinalis   20g
Rosmarinus officinalis 20g
Cynara scolymus   20g או Boldo
Galium aparine   20g
Equisetum arvense   20g
Silybum marianum   20g
Taraxacum officinale   20g
Glycyrrhiza glabra   20g

מינון: בחליטה: כפית אחת שלוש פעמים ביום, בין הארוחות.
בטינקטורה: יש להכין מכל צמח בנפרד. להכין תערובת מ-20 מ"ל מכל צמח. המינון: כפית אחת ליום, מחולק לשתים עד שלוש פעמים.
רצוי להתחיל בהדרגה, במיוחד בפעם הראשונה, ובמקרים של אבנים במרה.
התוויות נגד: לא נמצאו.
תופעות לואי: עלול להופיע גרוד או פריחה.

מקור התמונה :5 Best Liver Cleansing Herbs | John Douillard's LifeSpa

לחזרה לחנות

Salicornia europea – פרקן עשבוני

פרקן עשבוני או סליקורניה- הוא צמח חד שנתי השייך לקבוצת צמחי halophyte או צמחי מלח , צמחים הגדלים באזורים בהם יש מים מלוחים.

שם עברי: פרקן עשבוני
משפחה: סילקיים, Chenopodiaceae
סליקורניה הוא צמח חד שנתי השייך לקבוצת צמחי halophyte או צמחי מלח , צמחים הגדלים באזורים בהם יש מים מלוחים. מקור השם סליקורניה ביוונית ומשמעותו צמח מלח. הצמח גדל בר בארץ באזור שפך זוהר ליד ים המלח ובאזור המלחות של עתלית. סליקורניה גדל בביצות מלוחות וליד חופים בצפון אמריקה, אירופה, בדרום אפריקה ובדרום אסיה (1).
לסוג סליקורניה משתייכים כ-60 מינים. הנפוצים ביניהם: S. virginica, S. bigelovii, S. perennis, S. maritime, S. brachiata.

הסליקרוניה הוא צמח קטן, בשרני, עם גבעול זקוף וענפים צדדיים. העלים קטנים, הפרי קטן ובשרני ובו זרע אחד (1).
השימוש העיקרי בסליקורניה הוא להכנת מזון פונקציונלי. בארץ מגדלים בימים אלו את הצמח, מייבשים וטוחנים אותו, והוא נמכר כמלח בריאות. לפי בדיקה שנעשתה על ידי Bactochem (נס ציונה) מכיל הצמח 7% נתרן, 1.5% סידן, 3.0% אשלגן, 1.4% מגנזיום.

מרכיבים: חומצה כלורוגנית, פלבונואידים, כגון קורצטין (2), סטרולים, בטא-סיטוסטרול, סטיגמהסטרול בטאין (2), חומצות אמיניות, פוליסכרידים (2).

פעילות: אנטי אוקסידנט, נוגד דלקת, מסייע להורדת שומנים בדם, אימונומודולנט (2).

שימוש בתעשייה: הזרעים של כמה מינים של סליקורניה מכילים שמן.
לדוגמא, הזרעים של המין S. bigelovii מכילים 30% שמן המכיל חומצות שומן בלתי רוויות, בעיקר חומצה לינולאית. הם מכילים גם 35% של חלבונים.
משתמשים בהם כמזון לבעלי חיים (3). נבדקת האפשרות להוסיף את הצמח לבריכות שמגדלים בהן פירות ים (3).
כיום מתבצע מחקר הבודק אפשרות שימוש בסליקורניה לייצור ביו-דיזל (4).
הייחודיות של הצמח היא בכך שניתן לגדל אותו עם מים עם מליחות גבוהה, שאינם מתאימים לגידולים חקלאיים. המחקר על הצמח נמצא בראשית דרכו. המלח שמייצרים ממנו נמכר במסעדות יוקרה באירופה ובעתיד יופיע המלח בארץ למכירה בשוק.

בארץ, באזור שפך זוהר, הסליקורניה גדלה במהירות עם מי התהום המלוחים של ים המלח בתנאים של חום מדברי גבוה. בחודשי הקיץ לא ניתן לגדל גידולים חקלאיים אחרים באזור זה. צמח נוסף שניתן לגדל באזור זה הוא המורינגה המכונפת. ניתן לקטוף את הסליקורניה כמה פעמים בעונה אחת.

השקעה של מחקר ולימוד הצמח היא כדאית, ויתכן שיהיה אפשר להשתמש בידע שיאסף לגידול ופיתוח של צמחי האלופיטים, צמחי מלח, נוספים.

מקורות 1.Ball PW. Salicornia L. in: Flora of North America: North of Mexico Vol. 4, Caryophyllidae, 2004. 2.Rhee MH. Park HJ. Cho JY. Salicornia herbacea; Botanical, chemical and pharmacological review of halophyte marsh plant. J. Med. Plants Res, 2009 3 (8): 545-555. 3.Glenn EP. Brown JJ. O'Leary JW. Irrigating crops with Seawater. Scientific America, 1998: 76-81. 4.Dickerson M. Letting the sea cultivating the land. Los Angeles Times, Tribune Company 17 November 2008.

מקור תמונה : ¿Conoces la Salicornia? (gastromakers.com)

לחזרה לחנות

שאלות נפוצות

שאלות נפוצות צמחי מרפא על עלים

מהו משך "חיי המדף" של הצמחים? או, במילים אחרות, מהו זמן התפוגה?
צמח יבש מתאים בדרך כלל לאיחסון ממושך, ובתנאים טובים יכול איחסון כזה להימשך חודשים רבים ואף שנים.השינויים העשויים להתרחש בצמח יבש לאחר הייבוש הם פיזיקליים או כימיים והם מואצים ע"י טמפרטורה גבוהה, אור ורטיבות. לכל צמח ניתן לקבוע את משך חיי המדף על פי רגישותו לשינויי אקלים ואחסון. צמחים יבשים המאוחסנים בתנאים טובים (מקום יבש, קריר וחשוך) ניתנים לשימוש בדרך כלל במשך שנתיים ויותר, ומחקרים מעידים על קיום חומרים פעילים בצמחי מרפא גם לאחר עשרות שנים של אחסון בתנאים טובים!
שינוי בצבע הצמח אינו מצביע כשלעצמו בדרך כלל על קלקול כלשהו, אך עשוי להצביע על דעיכת החומרים הפעילים.שינוי בריח או בטעם הוא כבר משמעותי יותר, ואין להשתמש בצמח שריחו או טעמו השתנו משמעותית ביחס לריחו או טעמו הטיפוסיים.
באופן כללי, אך מבלי לקבוע גזירה שווה ומחייבת לכל הצמחים, ניתן לייחס חיי מדף מירביים של 18-24 חודש לעלים, 24-36 חודש לשורשים ו36-48 חודש לזרעים. תקופות אלה מתייחסות לחלקי הצמח במצבם השלם, גריסה או טחינה מגדילה של שטח הפנים וממילא מגדילה את חשיפתו של החומר הצמחי לפגעי האחסון. תמציות יבשות של צמחים הן עמידות יותר מהצמח הגולמי, ובתנאי אחסון טובים ניתן לשמרן במצבן המקורי בדרך כלל במשך מספר שנים ללא חשש.

האם יש כשרות למוצרי על עלים?
כן. "על עלים" נמצא בפיקוח כשרות על ידי משגיח מטעם הרב מרדכי זמיר, רב המועצה האזורית יזרעאל, המוצרים באריזה הסיטונאית והקמעונאית מסומנים בסימול הכשרות. עבור לקוחות מסוימים ועל פי בקשתם, ב"על עלים" מייצרים תחת השגחת בד"ץ העדה החרדית והמוצרים מקבלים הכשר מיוחד (מוצרים אלה מסומנים: "על עלים מהדרין"). על פי בקשה מיוחדת, ניתן לקבל גם את אישור הבד"צ בית יוסף, בד"צ חתם סופר ובד"צ הרב שלמה מחפוד.

מהי "תמצית יבשה"?
תמציות יבשות (Dry Extracts) של צמחים הן אבקות, המופקות מתמציות נוזליות. התמציות הנוזליות השכיחות ביותר הן טינקטורות, תמציות של צמח בתערובת של מים ואתנול (אלכוהול), אך יש לעיתים גם שימוש בממסים אורגניים אחרים.
לאחר מיצוי הצמחים בנוזל, מסננים את הנוזל ואח"כ מתבצעת הפרדה בין המקטע הנוזלי, הממס, לבין המקטע המוצק, המומס. האבקה המתקבלת מכילה את כל מרכיבי הצמח המסיסים. בתהליך ההפרדה והייבוש מוסיפים למוצק גם חומרים מונעי-גיוש, כגון מגנזיום סטאראט ומביאים את האבקה לריכוז תקני ("סטנדרטי") של החומרים הפעילים ע"י תוספות של חומרים מדללים, כגון עמילן, סוכר דקסטרוז וכד'. באופן זה, ניתן לשמור על מוצר בעל ריכוז ידוע וקבוע . חלק מהאבקות עוברות תהליך נוסף: ציפוי (Coating), המגן עליהן, מעניק יציבות, תנאי שחרור מבוקרים ומאריך את חיי המדף.
תמציות יבשות משמשות כחומר גלם איכותי לייצור טבליות, כמוסות (קפסולות), לשילוב במוצרי מזון בריאות ולקוסמטיקה.יש להבדיל בין תמציות יבשות שהן מוצר מרוכז מצמחים, לבין "אבקה", שהיא הצמח הגלמי היבש, לאחר טחינתו בלבד.

מה מעמדם החוקי של צמחי המרפא בישראל?
ראה מאמר באתר זה…, לחץ'י כאן.

כיצד משתמשים בצמחי מרפא?
על מגוון השיטות הנהוגות בנטילת צמחי מרפא יש מספר רב של מאמרים.
(לינק)

האם עדיף להשתמש בצמחים טריים?
השימוש הרווח בצמחי מרפא, להכנת חליטות, מרתחים, טינקטורות או תכשירים אחרים, הוא בצמח היבש.בייבוש מקצועי משתדלים להפחית את איבוד החומרים הפעילים למינימום, בהקפדה על תנאי ייבוש נאותים כגון טמפרטורה, אוורור וצל. במהלך הייבוש, החומר הצמחי הטרי מאבד את מרבית משקלו – בעיקר בגלל איבוד המים, אך עשויים להתנדף גם שמנים אתריים וחומרים נדיפים אחרים. לפיכך, לכאורה תמיד עדיף השימוש בצמח הטרי. אלא שלכך מספר חסרונות: ראשית, חיי המדף: הצמח הטרי רגיש להתעפשות (קלקול) בגלל תכולת רטיבות גבוהה, ועל כן יש לשמר אותו או להשתמש בו בסמוך לקטיף. יש קושי בגריסה או קיצוץ הצמח, וטחינתו לאבקה אינה אפשרית. אך יש גם שיקול חשוב נוסף: הניסיון המצטבר בשימוש במרבית הצמחים הוא בצמח היבש. גם ניסויים קליניים בצמחים מתבצעים בדרך כלל עם צמח יבש או תכשיר המיוצר מצמח יבש. לפיכך, שימוש בצמח הטרי מכניס בהכרח גורם פרמקולוגי חדש, שיש לבדוק אותו מראש או לקחתו בחשבון. עם זאת, ידועים צמחים מסוימים, ממשפחת הפרגיים, למשל, שבהם נהוג להשתמש בצמח הטרי. אסכולה הרבליסטית קלינית מסוימת, כמו זו של ההרבליסט מת'יו ווד, מעדיפה שימוש רחב בצמחים טריים, על פני צמחים יבשים.

מהו המועד המתאים לקטיף צמחי מרפא?
קטיף או אסיף של צמחי מרפא צריך להתבצע במועד המיטבי והמיוחד לכל מין. המועד נקבע על פי מספר שיקולים:
1. המועד המסורתי של האסיף בשימוש העממי.
2. ריכוז מירבי של חומרים פעילים.
3. סיכון של פגיעת מזיקים ומחלות בצמח.
4. יבול. בדרך כלל, המועד המתאים לקטיף עלים הוא בסמוך לפריחה, ושורשים – בסוף עונת הגידול, או לפני כניסת הצמח לתרדמה. יש מספר מינים יוצאי דופן, אותם קוטפים בעיתוי אחר.

מי מפקח על איכות צמחי המרפא?
משרד הבריאות ממונה על פי חוק, על פיקוח תברואתי, בטיחותי ואדמיניסטרטיבי על יצרני מזון, יבואנים ויצרנים של תוספי תזונה וקוסמטיקה. היצרנים בעלי רישיון היצרןחייבים לעמוד בתנאי הרישיון. היצרנים נתונים לביקורות תקופתיות, בדיקות מעבדה מדגמיות וכד'. מהנדסי משרד הבריאות מפקחים גם בנמלי הארץ על צמחים המיובאים דרך הים ובאויר, בודקים בקפדנות את אישורי היבוא לכל צמח ואת אישורי בדיקות המעבדה הנדרשות. ככל עסק אחר, היצרנים חייבים גם להחזיק ברישיון עסק, המונפק ע"י הרשות המקומית ומחייב עמידה בתנאים סניטריים, הנדסיים וסביבתיים.

מהי עמדת משרד הבריאות לגבי שימוש בצמחי מרפא?
לעמדת משרד הבריאות בנוגע למוצרים טבעיים כחומרי מרפא, ראה התייחסות באתר משרד הבריאות . באופן כללי, צמחים המוכרים ע"י משרד הבריאות כצמחי מרפא, מותרים למכירה בבתי מרקחת בלבד. צמחים אחרים מותרים למכירה חופשית או למכירה כתוספי תזונה בלבד, והם נכללים ברשימה מיוחדת של צמחים המפורסמת ע"י המשרד. לצמחים אלה, על פי התקנות המחייבות היום, אין לייחס סגולות מרפא.

מקור התמונה: Rock of Israel Ministries

לחזרה לחנות

אגוז ברזילאי – Bertholletia excelsa

שם עברי: אגוז ברזילאי
שם אנגלי: Brazil nut
משפחה: לציתידיים
תיאור בוטני: אגוז ברזיל הוא אחד העצים הגדולים ביותר ביערות הגשם שעל גדות נהר האמזונס, הריו נגרו והאורינוקו. גובהו 25-45 מטר. הענפים הצדדיים מתחילים את צמיחתם קרוב לצמרת העץ. העלים גדולים. אורכם 20-35 ס"מ, ורוחבם 10-15 ס"מ. העץ ירוק-עד. הפרחים קטנים וצבעם לבן ירקרק. הזרעים גדולים. קוראים להם אגוזי ברזיל למרות שמבחינה בוטנית אינם אגוזים. הפרי הוא הלקט בקוטר 10-15 ס"מ. הקליפה עבה. משקל הפרי עד 2 ק"ג. בתוך הפרי מצויים 8-24 זרעים מסודרים כפלחים של תפוז. הזרעים עטופים במיץ חום שמנוני מתוק. קליפת הפרי קשה לפיצוח וצריך להשקיע מאמץ רב. הפירות הבשלים נופלים על קרקע היער, והם נשארים שם זמן רב עד שמכרסמים מצליחים לעשות חורים בקליפה. אגוז ברזילאי הוא עץ מאריך ימים, ועשוי לחיות למעלה מ-500 שנה. שם העץ ניתן על שם כימאי צרפתי קלוד לואי ברתולה. ההפריה של העץ מתרחשת בשיתוף של כמה גורמים והיא משמשת דוגמא לתלות של כמה גורמים זה בזה. ישנה סכנה שפגיעה באחד מהם תפגע בהפריה כולה. ההפריה תלויה בסחלב מסוג מסוים שהריח שלו מושך דבורים זכרים קטנים משבט דבורי הסחלבים- Euglosini. הזכרים נעזרים בריח הסחלב כדי למשוך אליהם דבורים נקבות. הזכרים מאביקים את פרחי הסחלב. הנקבות, מזיזות את האבקנים של פרחי העץ ומצליחות להשחיל את לשונן אל תחתית גביע הפרח שבו נמצא הצוף. נביטת זרעי העץ תלויה במכרסמים שיעשו חורים בקליפה הקשה ויאפשר לזרעים להגיע אל האדמה.

ערך תזונתי של הפרי
100 ג' של אגוזי ברזיל מכילים: 14.3 ג' חלבון, 12.3 ג' פחמימות, 66.4 ג' שומן, מתוכן 25% שומן רווי, 41% שומן חד בלתי רווי, 34% שומן רב בלתי רווי. הפרי עשיר במינרלים: סידן 160 מ"ג ל-100 ג', מגנזיום 376 מ"ג, זרחן 725 מ"ג, אשלגן 659 מ"ג, נתרן 3 מ"ג. הפרי עשיר בסלניום (1,2). הערך התזונתי של 100 ג' פרי 656 קלוריות.

מקורות
Chang JC., Walter H. Gutenmann CM. et al. Selenium content of Brazil nuts from two geograohic locations in Brazil. Chemosphere, 1995, 30: 801-802.http://www.all-creatures.org/recipes/i-brazilnuts.html מקור התמונה Nuez de Brasil Bertholletia excelsa es un árbol de Sudamérica en la familia Lecythidaceae Fotografía de stock – Alamy

לחזרה לחנות

גשם של פטריות – סיכום כנס בנושא פטריות הבר בישראל

גשם של פטריות החלק השני- הוקדש להרצאות בתחומי מחקר הפטריות בארץ. בהפסקת הצהריים ובמהלך הכנס לקחו חלק נגני כלי הקשת דני פו

גשם של פטריות – הכנס אורגן על ידי ד"ר דליה לוינסון, פרץ גן ורוני גן – מ"על עלים מרכז לצמחי מרפא", מושב ציפורי AL ALIM MEDICINAL HERB CENTER ובחסות משק תשרי, מושב היוגב ו"מרינה פטריות הגליל".
כנס זה הוא מיוחד מסוגו ומתקיים זו הפעם השנייה בישראל, בנושא פטריות הבר. שמחנו לפגוש שוב
את חובבי הפטריות הוותיקים והחדשים.
הכנס נערך ביום חמישי, ה- 1 בפברואר 2018.
מטרת הכנס הייתה לימוד ועיון במגוון מיני פטריות הבר של ישראל.
בכנס נטלו חלק קהל חובבי הפטריות בארץ, סטודנטים וחוקרים בתחום הפטריות.

היום חולק לשני חלקים:
החלק הראשון – הוקדש לסיור בשני בתי גידול שונים: ביער אלון תבור וביער אלון מצוי ב"יער הסוללים" ובאזור של אורנים בסמוך לגן הלאומי של ציפורי. הסיור הודרך על ידי יניב סגל ודליה לוינסון.

החלק השני- הוקדש להרצאות בתחומי מחקר הפטריות בארץ. בהפסקת הצהריים ובמהלך הכנס לקחו חלק נגני כלי הקשת דני פוקץ ורותם לוינסון, שהנעימו ביצירות מוזיקליות.
המרצים שנטלו חלק בכנס ונושאי ההרצאות:
אלינער שביט יו"ר הועדה לפטריות רפואיות ב NAMA – האגודה המיקולוגית של צפון אמריקה: על פטריות רפואיות ופטריות ברפואה .
פרופ' סגולה מוצפי מיג"ל מכללת תל-חי: פעילות נוגדת חמצון של פטריית המורל.
דר' דליה לוינסון על פטריות ואתנומיקולוגיה, מסע בין שבטי האינדיאנים במקסיקו.

מגוון הפטריות שנמצאו באותו יום ביער הסוללים מתחת לאלוני תבור ואלון מצוי ובחורשת
האורנים היה מעניין מאוד.
להלן רשימת הפטריות שמצאנו בתאריך 1 פברואר 2018 בסוללים, סינגל שימשית.
יער האלון המצוי:
מין של צמודית .sp Phellinus
אזנונית יהודה Auricularia auricula-judae
אחלמית ערומה nuda Lepista
דרדסית Crepidotus sp (C. cesatii)
דיואית מחורצת plicatilis Parasola
שברירית דו עורית bipellis Psathyrella
צנומת הכרוב דוחה brassicolens Micromphale
אטלנטית נטופה Lactarius atlanticus Bon
נטופה שעירה mairei Lactarius
באלוני תבור, בכניסה לסוללים:
אטלנטית נטופה Lactarius atlanticus Bon
דפים סגולת הינומה Cortinarius crustulinus/caligatus Malencon
מלבינה משפכנית Clitocybe rivulosa/dealbata
כרסנית הגליל galileensis Macowanites
גושית מעורקת lepidum Leccinum
דפונית ים תיכונית littoralis Lyophyllum
אדומית סרטנית cancrinum Entoloma
לבדית Xerocomus
שברירית כהה subatrata Psathyrella
שברירית דו עורית bipellis Psathyrella
פינית מבאישה impudicus Phallus
עדינית זיפנית cuspidata Delicatula
בחורשת האורנים ליד שער הכניסה לגן הלאומי ציפורי:
שחרחרית Melanoleuca sp.
חריפית אדומת רגל rhodopoda Russula
דביקה נאה נרתיקנית Volvariella speciosa var gliocephala
ארניה סיבית collinitus Suillus
צנומה כיפתית wynnei Marasmius
אבנטית עטורה coronilla Stropharia
כישורית מרושתת hirudinosus Colus
משפכניות?
אדומית Entoloma sp.

להשוואה, המינים שמצאנו בכנס הקודם ב29 ב דצמבר 2016 בגלבוע:
חרוטית עדינה tenera Conocybe
חרוטית Conocybe sp.
דיואית מנצנצת micaceus Coprinellus
כוכבנית נמוכה? Geastrum sp. (G. shmidelii,???)
אבקית מאפירה lividum Lycoperdon
פטרת האצטרובל seynii Mycena
פטרת אפרורית cinerella Mycena
דיואית מחורצת plicatilis Parasola
שברירית פעמונית marcessibilis Psathyrella
שברירית כהה subatrata Psathyrella
Schizophyllum commune
קשיחית שעירה hirsutum Stereum
שסועה מצויה panuoides Tapinella
סוככית קשקשית furfuracea Tubaria

ובאותו התאריך 29 דצמבר ביער הסוללים (סינגל שמשית):
מין פקועה לא ידוע .sp Agaricus
אמנית קיפודית echinocephala Amanita
אזנונית יהודה Auricularia auricula-judae
משפכנית לבנה candicans Clitocybe
דיואית צהובת שיער xanthothrix Coprinellus
דרדסית Crepidotus sp (C. cesatii)
דרדסית משתנה variabilis Crepidotus
פטמתית אדומית Entoloma sp. (E. mammosum)
בצקת הגרעין nucleate Exidia
פטרה Hemimycena sp.
צמרית מטרינית Lepiota sp. (L. laevigata group)
אחלמית ערומה nuda Lepista
לבקנית Leucoagaricus sp.
אבקית רכה molle Lycoperdon
צנומה עלויה epiphyllus Marasmius
צנומה כפתית wynnei Marasmius
צנומה דוחה brassicolens Micromphale
פטרה חורפית hiemalis Mycena
פטרה Mycena sp.
דורנית גלדנית corium Mycenastrum
מין של צמודית .sp Phellinus
קטיפנית אפורת רגל griseopus Pluteus
שברירית Psathyrella sp. (P. piluliformis)
קשיחית שעירה hirsutum Stereum
סוככית קשקשנית furfuracea Tubaria
מין של עציונית sp Xylaria

*** נשמח לראות אתכם בכנס הבא, שמרו על קשר! ***

צילום: אפרים לוינסון. בתמונה: ציור של אמן משבט הגווחימולויה במקסיקו על בהוקית שטוחה applanatum Ganoderma.

מקור התמונה The bioeconomy and non-timber forest products – MedForest

לחזרה לחנות

Copaiba, Copaifera officinalis, reticulate

Copaiba השבטים האינדיאנים בצפון-מערב אזור האמזונס, משתמשים בשרף בשימוש חיצוני לריפוי פצעים, לעצירת דימומים, למחלות עור שונות, כולל פסוריאזיס

שם מדעי: Copaifera officinalis, reticulata
משפחה: Fabaceae קטנייתיים
חלקי צמח בשימוש: שרף, קליפת הגזע

תיאור הצמח: Copaiba הוא עץ בעל ענפים רבים המגיע לגובה של 15-30 מ'. העלים רחבים, והפרחים לבנים. לסוג Copaiba משתייכים 35 מינים. הם גדלים רובם בארצות טרופיות בדרום אמריקה, בעיקר בברזיל, ארגנטינה, בוליביה, גויאנה, קולומביה, פרו וונצואלה (1). ישנם מינים הגדלים במקסיקו, באיים האנטיליים ובארצות טרופיות באפריקה. Copaiba reticulata הוא המין הנפוץ ביותר בצפון אזור האמזונס. Copaiba officinalis הוא המין הנחקר ביותר. הוא גדל בכמה ארצות בדרום אמריקה, כולל אזור האמזונס (1). כמה מהמינים שונים בצורתם אבל דומים בפעילות הפיזיולוגית שלהם ולכן משתמשים בכולם באופן שווה. מוציאים את האולאורזין המצוי בגזע על ידי כך שעושים חתכים או קודחים חורים בגזע העץ. השרף זורם החוצה. החורים אינם מסכנים את העץ ואינם פוגעים בו. ניתן לקבל מעץ אחד 40 ליטר של שרף כל שנה (1). השרף שמנוני, והוא בעל צבע ומבנה משתנה. לפעמים הוא צלול, כמעט חסר צבע, ולפעמים צהוב, כהה וסמיך. תלוי באקלים, בגיל העץ, באדמה שעליה גדל העץ ובאופן ההכנה.

רפואה מסורתית: השבטים האינדיאנים בצפון-מערב אזור האמזונס, משתמשים בשרף בשימוש חיצוני לריפוי פצעים, לעצירת דימומים, למחלות עור שונות, כולל פסוריאזיס. המרפאים המסורתיים משתמשים בשרף לטיפול בכל כאב, בעקיצות של חרקים ובדלקות (1,2,3).ברפואת הצמחים בברזיל משתמשים בשרף כאנטיספטי יעיל וכמכייח למערכת הנשימה, כמסייע לטיפול בברונכיט ובסינוסיטיס, כאנטי דלקתי ואנטיספטי למחלות זיהומיות של הכליות ודרכי השתן, וכאנטי דלקתי למחלות של העור (1,4).בשנת 1625 דווח בפעם הראשונה על שימוש בשרף של Copaiba ברפואה באירופה. הנוצרים הישועים הביאו אותו לאירופה מדרום אמריקה וקראו לו בלזם ישועי. השתמשו בו לטיפול בציסטיטיס כרוני, בברונכיט, בשלשול כרוני ובשימוש חיצוני לטיפול בטחורים (1).

מרכיבים: השרף מכיל כ-15% שמן נדיף. מרכיבים אחרים הם שרפים וחומצות. המרכיבים העיקריים בשרף הם ססקויטרפנים (כ-50%), דיטרפנים וחומצות טרפניות (1,5).הם כוללים: caryophylene, calamenene, copaic acid, copaiferic acid, kaurenoic acidcopaivic acid (1,5,6). השמן הנדיף מכיל: beta- caryophyllene, alpha- humulene, beta-bisabolenealpha-bergamotene, beta-humulene, beta-farnesene (1,5,7).

פעילות: אנטיספטי (8,9), אנטי דלקתי (2,3,4), מרפא פצעים (1,10), משכך כאב (1,11), נוגד כיב פפטי (1,12), מרכך את העור.

התוויות: חלק מההתוויות מבוססות על הרפואה המסורתית. לטיפול בבעיות של מערכת הנשימה, כגון, שיעול וברונכיט. בנוסף: ציסטיטיס, לויקוראה (הפרשות וגינליות), טיפול בפצעים שהזדהמו, מניעת זיהום של פצעים, ריפוי פצעים, טיפול באקזמה, אורטיקריה, פסוריאזיס וטיפול בכיב פפטי.

מינון: לשימוש פנימי 0.5-1.0 מ"ל 1-3 פעמים ביום. השימוש בצמח הוא בעיקר חיצוני.

שימוש בקוסמטיקה: כמקבע בושם, להכנת סבון, קרמים, קרם גוף.

תופעות לוואי: אין אם משתמשים במינון שהומלץ. מינון גבוה עלול לגרום לבחילה, להקאות ולפריחה.

התוויות נגד: יש להמנע משימוש פנימי בתקופת ההיריון וההנקה.

מקורות

1. Copaiba, Copaifera officinalis, www.rain-tree.com/copaiba.htm

2. Gomes N. et al. Caracterization of the antinociceptive and anti-inflammatory activities of fractions obtained from Copaifera multijuga Hayne. J. Ethnopharmacol. 2010 Jan. 12

3. Gomes N. Antinociceptive activity of Amazonian Copaiba oils. J. Ethnopharmacol. 2007 Feb, 109: 486-492.

4. Basile AC. et al. Antiinflammatory activity of oleoresin from Brazilian Copaifera. J. Ethnopharmacol. 1988, 22: 101-109.

5. Cascon V. et al. Characterization of the chemical composition of oleoresins of Copaifera guianensis Desf. Copaifera duckei Dwyer and Copaifera multijuna Hayne. Phytochemisty, 2000, 55: 773-778.

6. Paiva L. et al. Anti-inflammatory effect of kaurenoic acid, a diterpene from Copaifera langsorffi on acetic acid-induced colitis in rats. Vasul. Pharmacol. 2002, 39; 303-307.

7. Rogerio A. et al. Preventive and therapeutic anti-inflammatory properties of the sesquiterpene alpha-humulene in experimental airways allergic inflammation. Br. J. Pharmacol. 2009, 158: 1074-1087.

8. Tincusi BM. et al. Antimicrobial. Terpenoids from the oleoresin of the Peruvian medicinal plant Copaifera paupera. Planta Med. 2002, 68: 808-812.

9. Santos A. et al. Antimicrobial activity of Brazilian copaiba oils obtained from different specises of the Copaifera genus. Mem Inst. Oswaldo Cruz, 2008, 103: 277-281.

10. Paiva LA. et al. Investigation on the wound healing activity of oleo-resin on Copaifera langsdorfii in rats. Phytother. Res. 2002, 16: 737-739.

11. de Alencar et al. Smooth muscle relaxant effect of kaurenoic acid, a diterpene from Copaifera langsdorffii on rat uterus in vitro. Phytother. Res. 2003, 17: 320-324.

12. Paiva LA. et al. Gastroprotective effect of Copaifera langsdorffii oleo-resin on experimental gastric ulcer models in rats. J. Ethnopharmacol. 1998, 62: 73-78.

13. מקור התמונה Copaíba – Planta Medicinal – Ervanarium – Escola das Plantas

לחזרה לחנות

איך לשכנע את המטופלים שלך לקחת צמחי מרפא סיניים בתפזורת RAW?

סטודנטים רבים ואנשי מקצוע נמצאים תחת הרושם שהמטופלים שלהם לא ייקחו את צמחי המרפא בתפזורת. הם מרגישים שהמטופלים שלהם עסוקים מדי, אינם מוכנים לבשל, או שונאים את טעמם של הצמחים.

אין ספק שיש אנשים שמשתייכים לקטגוריות אלה, אך הרוב המכריע של החולים ייקחו צמחי מרפא בכמות גדולה, אפילו העמוסים ביותר מאוד מבין המטופלים. המטופלים מגיעים לרפואה הסינית בגלל המומחיות שלנו ובכדי לקבל עזרה. אם אנו יכולים להציג באופן ברור את הדרך להקלה בסימפטומים ולבריאות טובה יותר, הרוב ימלא אחר המלצותינו. אם אנו בעצמנו מרגישים שצמחי מרפא בכמות גדולה הם האפשרות הטובה והיעילה ביותר ויכולים להעביר זאת בצורה טובה לחולים, רוב החולים יצייתו. מצד שני, אם אנו לא מצליחים להציע את מה שאנו מאמינים בו כשיטת המרפא היעילה ביותר, לא רק שאנחנו נכשלים בטיפול נכון, כי אם גם מאבדים את ההזדמנות לגדול ולהצליח כמטפלים.

להלן כמה מחשבות על הגורמים המשפיעים על הנכונות של מטופלים לקחת צמחי מרפא בכמות גדולה ומכשולים צפויים, טיפים ושאלות נפוצות-

גורמים המשפיעים על הנכונות של מטופלים לקחת צמחי מרפא בכמות גדולה:
יחס והצגה: אלה עשויים להיות הגורמים החשובים ביותר בהבאת חולים לקחת צמחי מרפא. הדרך בה אנו מציגים את האפשרויות, והידיעה שלאופני ההגשה השונים ברפואה שלנו יש השפעה עצומה.
לדוגמא השוו בין: "ובכן, יש לנו כמה אפשרויות לצמחי מרפא: יש לנו את הצמחים המסריחים האלה שלוקחים
הרבה זמן לבשל, וטעמם נורא. או שיש לנו את הגלולה הזאת שאתה יכול לבלוע. איזה מהן אתה מעדיף?"
לעומת: " צמחי מרפא בתפזורת הם האופציה הטובה ביותר שלך להחלמה טובה יותר, מקצועית, מהירה והנכונה ביותר. הם התקן המסורתי והשיטה המנצחת במבחן הזמן של השימוש צמחי מרפא בסין. אכן, הם דורשים קצת זמן להכין, ובדרך כלל אין להם טעם נהדר, אבל זוהי ללא ספק שיטת ההגשה היעילה ומהירה ביותר עבור תרופות סיניות. יש גם אבקות צמחים או גלולות, אם אתם יוצאים לנסיעה ארוכה, או אם בישול באמת אינו אופציה".
אפשר גם להתייחס לתכונות של איכות מעולה, מוצר לא מעובד בעל עוצמה גבוהה, תמורה מצוינת, וסבירות מזערית לתגובה אלרגית כתוצאה מחומרי מילוי, חומרים בלתי פעילים וכו' בניגוד לגרנולות, או לפורמולות-פטנט.

נוחות: אין ספק שלקיחת כמוסות או טבליות, או אפילו גרנולות, היא הרבה יותר קלה מאשר מרתח של צמחי מרפא. עם זאת, אנחנו יכולים לעשות גם את בישול הצמחים בתפזורת קל יחסית.

טיפים ואנקדוטות על מנת ליצור חווית צמחים "חלקה" עבור המטופלים:
1 .הכן את הפורמולה כך שתהיה מוכנה למסירה כאשר המטופל יוצא מהדלת.
2 .ההוראות צריכה להיות ברורות ולא מורכבות יתר על המידה.

טיפים ואנקדוטות המגדילות באופן משמעותי את ציות (compliance) המטופל ללקיחה רצופה של הצמחים:
הוראות בישול -הוראות בכתב הן הכרחיות. על גבי של כל שקית של צמחים, ישנה הוראות לבישול, שהן ספציפיות לצמחים שבפורמולה. בנוסף, ניתן לכתוב בו את הערות המטפל.
זמן הבישול– אנו ממליצים לבשל 45 דקות ברצף, בניגוד ל2 בישולים קצרים. גילינו שזאת פשרה מועטה ביחס לעוצמת המרתח, ובתמורה מקבלים הגדלה משמעותית בציות (compliance).

משך הצריכה- באופן מסורתי בסין, שקית אחת של צמחי מרפא היא המנה היומית. במערב, לעיתים קרובות בשקית אחת אורזים מנה ליומיים. מצאנו כי אם נותנים לחולים לבשל צמחים אחת ל4 ימים , אנחנו משפרים באופן משמעותי את הציות. אין חיסרון לאסטרטגיה זו, אם הצמחים המבושלים נשמרים בקירור וחתומים בצנצנת. לכן, נכפיל את המינונים כך ששקית אחת של צמחים תספיק ל-4 ימים. במצבים אקוטיים, התקופה עשויה להתקצר ל-2 ימים , או להתארך לכ6 ימים אם החולה זקוק ליותר מהמינון הרגיל.

כמות הצריכה- נראה ציות טוב יותר גם אם נפחית את כמות המרתח שהחולה חייב לצרוך. אנו ממליצים ללמד את החולים לבשל את צמחי המרפא שלהם בכמות קטנה של נוזל, כך שהם צריכים לשתות רק כמה לגימות בכל מנה. כמות הנוזל הסופית של המרתח קשורה ישירות לכמות המים שמתחילים איתה את ההרתחה.
לכן כדאי לציין שיש להתחיל עם מספיק מים כדי לכסות את הצמחים ב 3-2 סנטימטר בערך, במקום לציין כמות קבועה.

ההוראות הכלליות שלנו לצריכה הן כדלקמן–
אם רשמנו מרשם של שקית אחת שמספיקה לארבעה ימים , כמות הנוזל שהמטופל/ת חייב/ת לצרוך ביום אחד היא 1/4 מהסכום הסופי. לכן, אם החולה מסיים את הבישול עם שתי כוסות, הוא חייב לשתות 1/2 כוס בכל יום, או 1/4 כוס פעמיים ביום.

ולכן טריק נוסף ושימושי יהיה לפצל את הכמות שהוכנה ל4 ימים ל4 צנצנות ולשתות בכל יום צנצנת אחת

אנו ממליצים פשוט להשאיר את הצנצנת על השיש במטבח, כדי לקבל תזכורת. רבים מעדיפים ללגום את המנה במנות קטנות לאורך כל היום. בדרך כלל זה לא בעייתי.
כמובן שאם את הטעם המרוכז הוא חזק מדי , או אם צמחי המרפא גורמים להפרעה כלשהיא במע' העיכול, ניתן לדלל את המרתח, או להתחיל את הבישול עם יותר מים.

שאלות נפוצות:
1 . האם החולים צריכים לבשל כל מנה בנפרד בכל יום, או שיבשלו את כל הצמחים שלהם יחד (לדוגמא: 3 שקיות של צמחים) ולאחר מכן מחדש יחממו את המרתח, לפי הצורך ?
התשובה מתייחסת באופן ישיר לכמה זמן שקית אחת נועדה להספיק. מכיוון שאנחנו הכפלנו את המינונים המסורתיים לכל שקית, שקית אחת של צמחים שאנחנו נותנים תספיק בדרך כלל ל- 4 ימים. במצבים אקוטיים, שתי שקיות של צמחים יכולות להיות מבושלות יחד וייצרכו במשך ארבעה עד שישה ימים. שימו לב שצמחי מרפא מבושלים יתחילו להתקלקל, גם אם בקירור, לאחר כשבעה ימים.
בדרך כלל מחממים מחדש את צמחי המרפא המבושלים לפני השתייה, או שצורכים אותם בטמפרטורת חדר. אסטרטגיה שימושית אחת היא להמליץ למטופלים להשאיר מחוץ למקרר את כמות הצמחים שעליהם לשתות במהלך היום. לאחר מכן הם שותים את המרתח בטמפרטורת חדר בכל פעם שזה נוח או מתאים (כפי שנקבע על ידי המטפל) . הדבר החשוב ביותר עבור החולים כדי לקבל את הצמחים לתוך גופם . אם לחולה יש קושי כלשהו, יש לעודד אותו להיכנס להרגל של שתיית הצמחים שלהם בכל יום, ולא לדאוג לפרטים.

2 . האם עדיף לומר למטופל לקחת את הצמחים המבושלים בזמנים מסוימים של היום? האם יש לצרוך צמחי מרפא עם מזון או בנפרד ממזון? האם יש שיקולים אחרים ?

אנחנו בדרך כלל ממליצים לחולים לקחת צמחים 4-2 פעמים במהלך היום, בדרך כלל בנפרד ממזון (30 דקות לפני האכילה או שעה לאחר אכילה). להפרעות או קושי בעיכול, אנו ממליצים לצרוך את הצמחים ביחד עם אוכל. צמחי מרפא לשינה ניתן לקחת לפני השינה.
באופן כללי, חשוב יותר שהחולה ייקח את הצמחים, ורק אח"כ נקפיד על תזמון מדויק .

3 . האם לוקחים את צמחי המרפא נלקחים בנפרד מן התרופות ותוספים אחרים ?…. וכמה שעות ביניהם?
זה תלוי במידה רבה בסוג הצמח וסוג התרופה. על המטפל לתת הוראות מתאימות, בעת שהוא רושם את המרשם . באופן כללי, הדבר הבטוח ביותר הוא לקחת צמחים בהפרש של לפחות שעה מנטילת תוספי תזונה ותרופות אחרות.

4 . אם המטופלים שונאים את הטעם, האם זה בסדר להוסיף דבש, סוכר וכו' ?

זה בדרך כלל המוצא האחרון. אחרי השבוע הראשון, רוב החולים סובלניים לטעם. למי שלא, אנו ממליצים תחילה על אכילת צימוקים (או פירות יבשים אחרים) מיד אחרי שתיית הצמחים, או שפשוף הלשון עם פיסת ג'ינג'ר טרי לפני שתייתם. אם זה לא עובד, או לילדים, ניתן להשתמש בסירופ אגבה או ממתיקים אחרים כגון דבש. בדרך כלל, הדבר משנה רק במעט את האפקט הטיפולי.

5 . באיזה חומר כדאי לבשל את הצמחים? סירי חרס , זכוכית, crockpots, נירוסטה?
בדרך כלל אנחנו ממליצים על זכוכית, חרס או סירי קרמיקה, ונירוסטה היא אופציה גם כן. אנו לא ממליצים על בישול באלומיניום, וסירים בדרך כלל לוקחים יותר מדי זמן כדי להתחמם. שוב, בדרך כלל זה בסדר גמור עבור חולים להשתמש במה שיש להם, ואין להיתפס לפרטים.

מתוך האתר: http://www.redpinechineseherbs.com

מקור התמונה Healing herbs. | Health & Medical Stock Photos ~ Creative Market

לחזרה לחנות

סינגריה בצמחי מרפא פסיכואקטיביים

צמחי מרפא פסיכואקטיביים - מחקרים רבים נערכו על ההיפריקום, והוא ידוע כנוגד דכאון, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת , מרגיע ומרפא פצעים.

צמחי מרפא פסיכואקטיביים – מאז שחר ההיסטוריה נאלצו בני אדם להתמודד עם בעיות נפשיות, כגון, דכאון, חרדה, פחדים, עצבנות, היסטריה. הם נעזרו בצמחים כדי להתגבר על הקשיים ולתפקד בחיי היום-יום. ברפואות המסורתיות שמקורן בתרבויות שונות מומלצים צמחים נוגדי דכאון, נוגדי חרדה ומשפרי מצב הרוח. מחקרים רבים נערכים בשנים האחרונות בניסיון להבין את מנגנון הפעולה של צמחים שהשימוש בהם היה ידוע מאז אלפי שנים בכדי לבדוק את פעילות המרכיבים הפעילים המבודדים ואת פעילות הצמח השלם.

לעיתים קרובות ניתן להוכיח פעילות של מרכיב פעיל בודד, אבל הריכוז שדרוש לפעילות פיזיולוגית עולה בהרבה על ריכוז המרכיבים בצמח. במקרים אחרים מחקרים קליניים מוכיחים שהצמח פעיל, אבל לא ניתן לקשור את הפעילות לאחד מהמרכיבים או יותר. סינרגיזם בין מרכיבים שונים יכל להסביר פעילות פיזיולוגית עם ריכוז נמוך. נערכו מחקרים שבדקו סינרגיזם בכמה צמחי מרפא פסיכואקטיביים ידועים בפעילות על מערכת העצבים (1).

שני המנגנונים העיקריים של סינרגיזם הם פרמקודינמיקה ופרמקוקינטיקה. במקרים של פרמקודינמיקה יש שני מרכיבים או יותר שפועלים על אותו קולטן או על קולטן דומה, או על אותה מערכת פיזיולוגית. לדוגמא, מרכיבים שונים הפועלים על GABA יתנו ביחד פעילות משמעותית, למרות שהריכוז של כל אחד מהם יהיה נמוך. סינרגיזם פרמקוקינטי הוא תוצאה של תהליכים של ספיגה, פיזור, מטבוליזם או פינוי. שני מרכיבים שונים שמשפרים ספיגה או פינוי מרכיב מסוים, יגרמו ביחד להגברת היעילות של הפעולה.
נבדק סינרגיזם בצמחים Hypericum perforatum, Kava Kava, Valeriana

Hypericum perforatum פרע מחורר

הפרע ידוע כבר אלפי שנים כצמח נוגד דכאון, מועיל במקרים של הפרעות שינה וחרדה. מדווח על כך בכתביהם של תאופרסטוס, פליני וגאלן, שחיו במאה הראשונה לפני הספירה ובמאה הראשונה לספירה. מחקרים שנערכו בחיות מעבדה ובבני אדם הוכיחו את יעילות הפרע כצמח אנטי דכאוני (2,3). מרכיבים רבים מצויים בצמח: naphtodianthrones, flavonoids, phlroglucinols, xanthones, terpenes וחומצות פנוליות (1). היפריצין שהוא naphtodianthrone, פלבונואידים ו-xanthones מעכבים מונואמין אוקסידאז – MAO ו- catechol-o-methyltransferase- COMT -מקור (1). עיכוב של מונואמין אוקסידאז MAO, הוא אמנם המנגנון של הרבה תרופות נגד דכאון, אך מיצוי הפרע יעכב דיכאון רק בריכוזים גבוהים, ולכן עיכוב MAO אינו יכול להסביר את הפעילות האנטי דיכאונית של הצמח (1).

לעומת זאת היפרפורין, שהוא phloroglucinol- מעכב reuptake של סרוטונין, נור-אפינפרין ודופמנין בריכוזים נמוכים ננומולריים (4). היפרפורין עובר את מחסום הדם-מוח וחודר לרקמת המוח (1). מחקרים על חיות ובני אדם מראים שהיפרפורין הוא המרכיב העיקרי בעל פעילות אנטי דיכאונית של הפרע (5). סביר להניח שיש השפעה סינרגיסטית בין היפרפורין והיפריצין, דבר היכול להסביר את הפעילות העוצמתית שלו נגד דכאון וחרדה (6). בנוסף, יש גם סינרגיזם פרמקוקינטי בפרע עם פרוציאנידין. מיצוי המכיל נפתודיאנתרון אינו פעיל במיצוי מימי, אבל פעילותו גדלה מאד בנוכחות פרוציאנידין, שמגביר את המסיסות שלו במים.

Piper methysticum, Kava Kava

Kava Kava הוא צמח המשתייך למשפחת הפלפליים, שמוצאו מאיים שבדרום האוקינוס השקט. פעילותו כצמח מרגיע ונוגד חרדה הוכחה במחקרים קליניים, והוא נחשב לצמח הטוב ביותר לטיפול נגד חרדה (1). המרכיבים הפעילים שלו הם לקטונים, שהחשובים בהם הם: kavain, sihydrokavain, yangonin, dimethyloxyyangonin, methysticin, dihydromethysticin (1). הלקטונים של הקאוה עוברים את מחסום דם-מוח, והשפעות התנהגותיות ופסיכיות מתרחשות בריכוזים מיקרומולריים (7). הלקטונים מגבירים קישור לקולטנים של GABA עם ריכוז נמוך מאד של מיקרומולרים. הם גם חוסמים תעלות נתרן וסידן במוח עם ריכוזים מיקרומולריים, וכך גורמים להרגעה ולדיכוי של מערכת העצבים (1). בנוסף, הלקטונים של הקאוה חוסמים reuptake של נור-אפינפרין ןמעכבים MAO (1).

אצל הקאוה יש פעילות סינרגיסטית פרמקודינמית. הצרוף של kavain ו- dihydromethisticin מחזק את חסימת תעלות הסידן. הצרוף של הגברת השפעת ה-GABA וחסימת תעלות נתרן סידן, נותן השפעה סינרגיסטית המדכאה את מערכת העצבים ומביאה לרגיעה.

הסינרגיזם בין המרכיבים השונים הוכח כאשר בדקו השפעה של לקטונים מבודדים. הפעילות של yangonin במוח גדלה פי 20 כאשר נתנו אותו ביחד עם לקטונים נוספים (1). הפעילות של ה-kavain במוח הוכפלה בצרוף עם לקטונים אחרים (1).

לסיכום, מנגנון הסינרגיזם מסביר את הפעילות הפוטנטית של הפרע והקאוה על מערכת העצבים. אצל צמחים אחרים, שהוכחו כמרגיעים וכהיפנוטיים, כגון, ולריאנה רפואית ופסיפלורה ידועים המרכיבים של הצמח, אבל לא ברור מי הוא המרכיב האחראי לפעילות הצמח על המוח וכיצד הוא פועל. יש להמשיך ולחפש השפעות סינרגיסטיות בין המרכיבים השונים כדי להכיר דרכים נוספות להשפעה על מערכת העצבים, ולחפש צמחים שיוכלו להחליף את הטיפול האלים בתרופות הפועלות על מערכת העצבים.

מקורות

Spinella M. The importance of Pharmacological Synergy in Psychoactive Herbal Medicines. Alternative Medicine Review, 2002, 7: 130-137.
2.Kim HL. Strelzer J. Goebert D. St. John's wort for depression: a meta analysis of well-defined clinical trials. J. Nerv. Ment Dis 1999, 187: 532-538.
Linde K. Ramirez G. Mulrow CD. et al. St. John's wort for depression- an overeview and meta-analysis of randomized clinical trials. BNJ 1996, 313: 253-258.
Muller WE. Singer A. Wonnemann M. et al. Hyperforin represents the neurotransmitter reuptake inhibiting constituent of Hypericum extract. Pharmacopsychiatry 1998, 31: 16-21.
Chatterjee SS. Noldner M. Koch M. et al. Antidepressant activity of Hypericum perforatum and Hyperforin: the neglected possibility. Pharmacopsychiatry 1997, 30:117-124.
Bennett DA. Phun L. Polk JF. et al. Neuropharmacology of St. John's wort (Hypericum). Ann Pharmacother. 1998, 32: 1201-1208.
Keledjian J. Duffield PH. Jamieson DD. et al. Uptake into mouse brain of four compounds present in psychoactive beverage kava. J. Pharm. Sci. 1988, 77: 1003-1006.

מרכיבים פעילים במינים אחרים של היפריקום

לסוג היפריקום משתייכים 484 מינים, הגדלים בארצות בעלות אקלים סוב טרופי וממוזג על פני כל כדור הארץ. מבין כל המינים האלה רק המין Hypericum perforatum נמצא בשימוש רחב ומוכר גם על ידי הרפואה הקונבנציונלית. מכינים ממנו מיצויים שונים וגם תרופות רוקחיות.

מחקרים רבים נערכו על ההיפריקום, והוא ידוע כנוגד דכאון, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת , מרגיע ומרפא פצעים.

המרכיבים הפעילים העיקריים שלו הם: naphthodianthrones במיוחד היפריצין ופסוידוהיפריצין, phloroglucinol במיוחד היפרפורין ופלבונואידים: קוורצטין, קוורציטריו, רוטין, היפרוזיד.

בעובדה הנוכחית אספו החוקרים חומר על מינים אחרים של היפריקום, בהם נבדקו המרכיבים הפעילים (1). בארצות רבות נוהגים להשתמש במינים של היפריקום שגדלים בר. לטענת החוקרים ישנם מינים המכילים ריכוז גבוה יותר של היפריצין ופלבונואידים, וכן מינים שהראו פעילות רבה יותר משל הפרע המחורר. לדוגמא המין Hypericum richeri דומה מאד בתכולת המרכיבים הפעילים ובפעילות שלו לפרע המחורר.

החוקרים מזכירים 3 מינים הגדלים בר בארץ (1).

בין המינים המכילים ריכוז גבוה של naphthdianthrones שניתן להשתמש בהם לטיפול במחלות הנגרמות על ידי וירוסים ורטרווירוסים מוזכרים:

Hypericum hisspifolium – פרע אזובי

Hypericum triquetrifolium- פרע מסולסל

כמה מינים של פרע מכילים נגזרות של acylphloroglucinol ביניהם Hypericum scabrum – פרע מחוספס

מינים אלה הם בעלי פוטנציאל להיות אנטי בקטריאליים.

מינים מעטים מכילים היפרפורין, בכמות קטנה בהרבה מהפרע המחורר. כנראה שהפרע המחורר הוא הפעיל ביותר כנוגד דכאון וחרדה. יש לציין שרוב המינים לא נחקרו, ולא נערכו עליהם מחקרים קליניים.

מקורות

Stajavnic G. Dordevic A. Smelcerovic A. Do other Hypericum species have medicinal potential as St. John'd wort? Curr. Med. Chem. 2013 20: 2273-2295.
מקור התמונה Psychoactive Herbs: From Sleepless Nights to Refreshed Awakenings | Total Health ND | Naturopathic Doctor In London

לחזרה לחנות

חומצות שומן אומגה-3 בצמחים

מחקרים רבים הוכיחו שחומצות שומניות אומגה-3 חיוניות לצמיחה והתפתחות של האדם. ישנם צמחים שידועים כעשירים באומגה 3 כמו: נבטי שבולת שועל, פולי סויה יבשים ועוד. לחצו כאן

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו שחומצות שומניות אומגה-3 חיוניות לצמיחה והתפתחות של האדם. הן ממלאות תפקיד חשוב במניעת יתר-לחץ דם, מחלות של הלב וכלי הדם, סכרת, מחלות כליות, דלקות מפרקים ומחלות דלקתיות של מערכת העיכול (1). המחקרים נערכו בתרביות רקמה, בחיות מעבדה ובבני אדם (1). המחקר הנוכחי בודק את השפעת החומצות השומניות אומגה-3 בצמחים ותזונה ואומגה-6 על מחלות הלב וכלי הדם (1).

ריכוז החומצות השומניות אומגה-3 במזון נמוך בימינו, בעיקר מפני שהמזון שניתן לדגים שמגדלים ולחיות הבית עשיר בחומצות אומגה-6. כך מתקבלים בשר, דגים וביצים עשירים בחומצות שומניות אומגה-6 (1).

החומצות השומניות הן מרכיב חשוב בבנין הקרומים של תאי בעלי חיים וצמחים. חומצות שומניות אומגה -3, כגון EPA ו-DHA כשהן נספגות דרך המזון מחליפות באופן חלקי חומצות אומגה-6 המצויות על קרומי התאים, ביניהן החומצה הארכידונית (2). כשחומצות שומניות אומגה-3 הופכות לחלק מקרומי טסיות הדם, הכדוריות האדומות, הנויטרופילים, המונוציטים, תאי הכבד ורקמות נוספות יקטינו ייצור של פרוסטגלנדינים E2, יפחיתו ייצור של תרומבוקסן ושל לויקוטריאנים B4, יפחיתו מצבי דלקת ויסייעו לדילול הדם (3). בנוסף, מולקולות של חומצות שומניות פעילות כמולקולות איתות. הן מעבירות מסרים בין התאים (4). הראו שחומצות שומניות שמקורן בתזונה משפיעות על העברת מסרים, ועלולות לשנות ביטוי של גנים (5).

חומצה
אלפה-לינולנית שמקורה בצמחים הופכת באמצעות אנזימים המצויים בגוף האדם לחומצה רב
בלתי רוויה. הוספה של אטום פחמן לחומצה הלינולנית הופכת אותה לחומצה שומנית בעלת
20 אטומי פחמן, בדומה לאיקוסנואידים. הורדת שני אטומי מימן הופכת אותה לחומצה עם 4
קשרים כפולים. היא דומה אז לחומצה הארכידונית שהיא בעלת 20 אטומי פחמן ו-4 קשרים
כפולים אומגה-6, והיא משמשת פרקורסור לחומצות הלינולניות.

החומצה האלפה-לינולנית והגאמא-לינולנית משמשות סובסטרט לאנזימים הפועלים על החומצה הארכידונית, ציקלוקסיג'נז וליפוקסיג'נז, ותורמות לאיזון ייצור של פרוסטגלנדינים, תרומבוקסן ולויקוטריאנים.

ריכוז החומצה הלינולאית בגוף והיחס בין החומצה הלינולאית ואלפה-לינולנית משפיעים על הפיכת ALA לחומצה רב בלתי רוויה. הראו שהיחס האופטימלי הוא 4:1 חומצה לינולאית לALA. עליה בריכוז של חומצה לינולאית מפחית ייצור של חומצה רב בלתי רוויה (6,7). לעומת זאת תוספת של ALA בתזונה, באמצעות שמנים עשירים ב-ALA, כגון, שמן פשתן, גרמה לעליה בריכוז של חומצה עם 20 אטומי פחמן (8).

מחקרים קליניים הראו שהעלאת ריכוז של ALA בתזונה סייעה להורדת לחץ דם (9).

ALA אינה זהה בפעילות הביולוגית שלה ל-EPA ו-DHA המצויות בשמן דגים ובאצות החיות באוקינוס (1). EPA ו-DHA נקלטות בקלות יתר ובמהירות רבה יותר לשומנים של הפלסמה ושל הממברנות, וההשפעה שלהן מהירה יותר משל ALA (מקור 1).

נוכחות ALA בתזונה

אצל אנשים הניזונים באופן קבוע משמנים עשירים בחומצה לינולאית, תהיה ירידה במשך השנים בייצור של חומצות שומניות רב בלתי רוויות, בגלל השינוי ביחס בין אומגה-6 לאומגה-3. מכאן שהחשיבות של ALA בתזונה היא לטווח ארוך (1).

ALA בודד בפעם הראשונה משמן Hemp בשנת 1887. בצמחים, השומנים
המצויים בעלים מכילים ריכוז גבוה של ALA.
הם מצויים בממברנות של תאי הכלורופלסטים, שבהם מתרחש תהליך הפוטוסינתיזה. אצל בעלי
חיים הניזונים בטבע מעלים יש ריכוז גבוה של חומצות שומניות אומגה-3 (1).

רגלת הגינה, Portulaca oleracae הוא הצמח העשיר ביותר ב-ALA בעלים. ריכוז ה-ALA הוא 4 מ"ג ב-1ג' של הצמח.

נבדקה
כמות ALA בחלקים שונים של צמחי מאכל.

בין הדגניים הריכוז הגבוה ביותר נמצא בנבטי שבולת שועל, 1.4 ג' ב-100 ג' של נבטים. בנבטי חיטה נמצאו 0.7 ג' ב-100 ג' של נבטים טריים (1).
בין הקטניות הריכוז הגבוה ביותר נמצא בפולי סויה יבשים, 1.6 ג' ב-100 ג' זרעים.
בשעועית מצאו 0.6 ג' של ALA ב-100ג', ובכל שאר הקטניות הריכוז נמוך, 0.1-0.2 ג' ב-100 ג' של זרעים.
הירקות מכילים בין 0.1 ל-0.3 ג' ב-100 ג' של ירקות טריים (1).
האצות מכילות יותר מ-1ג' ל-100 ג' אצה טריה.
אגוזים וזרעים מכילים כמות גדולה יותר של ALA:
אגוז מלך       6.8g/100g
אגוז שחור     3.3g/100g
זרעי צ'יה      3.9g/100g
עפץ תאשור     1.7g/100g
ריכוז של ALA בשמנים
שמן פשתן          53.3g/100g
שמן קנולה          11.1g/100g
שמן אגוז מלך      10.4g/100g
שמן סויה            6.8g/100g
שמן נבט חיטה 6.9g/100g

מסקנות
המחקר הן שהשינויים בחקלאות ובמזון גרמו לעליה בריכוז חומצות שומן אומגה-6, וירידה
בריכוז חומצות שומן אומגה-3 במזון.

החוקרים
קושרים לשינוי הזה עליה בלחץ דם ובמחלות של הלב וכלי הדם.

הם טוענים שצריך להחזיר את חומצות השומן אומגה-3 למזון.

מקורות

1. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in wild plants, nuts and seeds. Asia Pacific J. Clin. Nutr. 2002, 11 (S6): S163-S173.
2. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in health and disease and in growth and development. Am. J. Clin. Nutr. 1991, 54: 438-463.
3. Lewis RA. Lee TH. Austen KF. Effects of omega-3 fatty acids on the generation of products of the 5-lipoxygenase pathway. In: Simopoulos AP. Kifer RR. Martin RE. eds. Health effects of polyunsaturated ffatty acids in seafoods, Orlando, Fl.Academic Press 1986, 227-238.
4. Graber R. Sumida C. Nunez EA. Fatty acids and cell signal transduction. J. Lipid Med. Cell Signal, 1994, 9: 91-116.
5. Clarke SD. Jump DB. Dietary polyunsaturated fatty acid regulation of gene transcripton. Annal Rev. Nutr. 1994, 14: 83-98.
6. Indu. M. Ghafoorunissa. N-3 fatty acids in Indian diets: Comparison of the effects of precursor (alpha-linolenic acid) vs product (long chain n-3 Polyunsaturated fatty acids). Nutr. Res. 1992, 12: 569-582.
7. Emken EA. Adlot RO. Gulley RM. et al. Dietary linoleic acid influences desaturation and acylation of deuterium-labeled linoleic and linolenic acids in young adults males. Biochem. Biophys. Acta 1994, 59: 277-288.
8. Mantzioris E. James MJ. Gibson RA. et al. Dietary substitution with an alpha-linolec acid-rich vegetable oil increses eicosapentaenoic acid concentrations in tissues. Am. J. Clin.Nutr. 1994, 59: 1304-1309.
9. Berry EM. Hirsch J. Does dietary linoleic acid influence blood pressure? Am. J. Clin. Nutr. 1986, 44: 336-340.
מקור התמונה Продукты, содержащие Омега-3 кислоты » Народные средства и народные рецепты (1000listnik.ru)

לחזרה לחנות

בוצין גדול – Verbascum thapsus

בוצין - חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

Verbascum thapsus – בוצין גדול

שם עברי: בוצין
משפחה: לועניתיים, Scrophulariaceae

תיאור בוטני

צמח דו שנתי המפתח בשנתו הראשונה שורש ושושנת עלים. בשנה השנייה הוא מוציא עמוד תפרחת בגובה של 2 מ'. הפרחים צהובים וגדולים, והם מבשילים מהבסיס אל הצמרת. הצמח מוציא כמות גדולה של זרעים, שחיוניותם נשמרת לשנים רבות. כל חלקי הצמח חוץ מהשורש, מכוסים בשערות, הנותנות לעלים מראה לבדי. הצמח גדל באירופה, תורכיה, צפון אפריקה ואתיופיה. בארץ גדלים למעלה מ-20 מינים של בוצין.

חלקי צמח בשימוש

עלים, פרחים, שורש

מרכיבים

מוצילג 3%, כולל: D-galactose, arabinosed-glucose, d-xylose, L- fucose, L-rhamnoseD-mannose, arabinogalactan iridoids, כולל aucubin, catapol, iso-catapol ספונינים טרי טרפניים 1.5-4.0% פלבנואידים, כולל אפיגנין, לוטאולין, רוטיןחומצות פנוליות, קפאית ופרוליתסטרולים וסוכרים.

פעילות

מרכך, מכייח, משכך כאב

התוויות

לטיפול בשיעול, הפרעות של דרכי הנשימה, אסתמה, ציסטיטיס, הפרעות בכליות

שימוש חיצוני

שמן מהפרחים מומלץ לכאבי אזניים, דלקות עור, אקסמה, גרוד, כוויות, גרוד בפי הטבעת.

התוויות נגד

לא נמצאו תופעות לוואי. לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות.

הכנות ומינון

בחליטה: 3-4 ג' ליום. בטינקטורה: 1:5 ב-45% אלכוהול 1.0-1.5 מ"ל 3-5 פעמים ביום.

שמן בוצין

מניחים את הפרחים בתוך שמן זית או שמן שקדים (כיסוי הפרחים בערך 2-3 ס"מ) ומניחים בשמש חמה כ3 שבועות. השימוש חיצוני כמשכך כאב.

שימוש בשורש

מכינים מירתח או טינקטורה משורש טרי כתוש. אין מחקרים על השורש, אבל יש דיווחים ממטפלים שמשתמשים בו. Jim Mcdonald משתמש בשורש למעלה מ-15 שנים. הוא מדווח שהשורש יעיל לטיפול פנימי בכאבים עצביים, לדוגמא דלקת של עצב הפנים- Trigeminal neuralgia, בצרוף עם היפריקום, מלילוטוס, Zanthoxylum ו- .Piscidia הוא ממליץ על טיפול פנימי עם השורש לטיפול בכאבי צוואר בצרוף עם קודזו וPetasites. מינונים נמוכים של 0.5-1.0 מ"ל מסייעים ליישור עמוד שדרה שנתפס, להחזרת החוליות למקומן ולשיכוך הכאב. מתקבלת הרפיה של השרירים והכאב נעלם. ההשפעה מיידית.
למקרים של אישיאס מומלץ השורש בצרוף עם: היפריקום, Viburnum opulus, Cimicifuga ארניקה או לובליה. צמח נוסף מומלץ מאד לכאבי גב ובעיות בעמוד השדרה הוא Polygonatum multiflorum. אותו Mcdonald, הרבליסט ידוע בארה"ב, מדווח על הצלחות רבות בטיפול בכאבי גב קשים עם שורש הבוצין. הוא ממליץ על השורש כצמח הנבחר. מינון של 0.5-1.0 מ"ל נראה כאופטימלי.

ספרות רפואית על בוצין

Wichtl M. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Teedrogen, 4 Aufl. Wiss. Verlagsges, Stuttgart, 1997.PDR for Herbal Medicines 3^rd Ed. Thomson, 2004.Ben-Erik van Wyk, Michaek Wink, Medicinal Plants of the World, Timber Pres, Portland Oregon 2004.

להזמנת בוצין גדול

חזרה לחנות