איך לשכנע את המטופלים שלך לקחת צמחי מרפא סיניים בתפזורת RAW?

סטודנטים רבים ואנשי מקצוע נמצאים תחת הרושם שהמטופלים שלהם לא ייקחו את צמחי המרפא בתפזורת. הם מרגישים שהמטופלים שלהם עסוקים מדי, אינם מוכנים לבשל, או שונאים את טעמם של הצמחים.

אין ספק שיש אנשים שמשתייכים לקטגוריות אלה, אך הרוב המכריע של החולים ייקחו צמחי מרפא בכמות גדולה, אפילו העמוסים ביותר מאוד מבין המטופלים. המטופלים מגיעים לרפואה הסינית בגלל המומחיות שלנו ובכדי לקבל עזרה. אם אנו יכולים להציג באופן ברור את הדרך להקלה בסימפטומים ולבריאות טובה יותר, הרוב ימלא אחר המלצותינו. אם אנו בעצמנו מרגישים שצמחי מרפא בכמות גדולה הם האפשרות הטובה והיעילה ביותר ויכולים להעביר זאת בצורה טובה לחולים, רוב החולים יצייתו. מצד שני, אם אנו לא מצליחים להציע את מה שאנו מאמינים בו כשיטת המרפא היעילה ביותר, לא רק שאנחנו נכשלים בטיפול נכון, כי אם גם מאבדים את ההזדמנות לגדול ולהצליח כמטפלים.

להלן כמה מחשבות על הגורמים המשפיעים על הנכונות של מטופלים לקחת צמחי מרפא בכמות גדולה ומכשולים צפויים, טיפים ושאלות נפוצות-

גורמים המשפיעים על הנכונות של מטופלים לקחת צמחי מרפא בכמות גדולה:
יחס והצגה: אלה עשויים להיות הגורמים החשובים ביותר בהבאת חולים לקחת צמחי מרפא. הדרך בה אנו מציגים את האפשרויות, והידיעה שלאופני ההגשה השונים ברפואה שלנו יש השפעה עצומה.
לדוגמא השוו בין: "ובכן, יש לנו כמה אפשרויות לצמחי מרפא: יש לנו את הצמחים המסריחים האלה שלוקחים
הרבה זמן לבשל, וטעמם נורא. או שיש לנו את הגלולה הזאת שאתה יכול לבלוע. איזה מהן אתה מעדיף?"
לעומת: " צמחי מרפא בתפזורת הם האופציה הטובה ביותר שלך להחלמה טובה יותר, מקצועית, מהירה והנכונה ביותר. הם התקן המסורתי והשיטה המנצחת במבחן הזמן של השימוש צמחי מרפא בסין. אכן, הם דורשים קצת זמן להכין, ובדרך כלל אין להם טעם נהדר, אבל זוהי ללא ספק שיטת ההגשה היעילה ומהירה ביותר עבור תרופות סיניות. יש גם אבקות צמחים או גלולות, אם אתם יוצאים לנסיעה ארוכה, או אם בישול באמת אינו אופציה".
אפשר גם להתייחס לתכונות של איכות מעולה, מוצר לא מעובד בעל עוצמה גבוהה, תמורה מצוינת, וסבירות מזערית לתגובה אלרגית כתוצאה מחומרי מילוי, חומרים בלתי פעילים וכו' בניגוד לגרנולות, או לפורמולות-פטנט.

נוחות: אין ספק שלקיחת כמוסות או טבליות, או אפילו גרנולות, היא הרבה יותר קלה מאשר מרתח של צמחי מרפא. עם זאת, אנחנו יכולים לעשות גם את בישול הצמחים בתפזורת קל יחסית.

טיפים ואנקדוטות על מנת ליצור חווית צמחים "חלקה" עבור המטופלים:
1 .הכן את הפורמולה כך שתהיה מוכנה למסירה כאשר המטופל יוצא מהדלת.
2 .ההוראות צריכה להיות ברורות ולא מורכבות יתר על המידה.

טיפים ואנקדוטות המגדילות באופן משמעותי את ציות (compliance) המטופל ללקיחה רצופה של הצמחים:
הוראות בישול -הוראות בכתב הן הכרחיות. על גבי של כל שקית של צמחים, ישנה הוראות לבישול, שהן ספציפיות לצמחים שבפורמולה. בנוסף, ניתן לכתוב בו את הערות המטפל.
זמן הבישול– אנו ממליצים לבשל 45 דקות ברצף, בניגוד ל2 בישולים קצרים. גילינו שזאת פשרה מועטה ביחס לעוצמת המרתח, ובתמורה מקבלים הגדלה משמעותית בציות (compliance).

משך הצריכה- באופן מסורתי בסין, שקית אחת של צמחי מרפא היא המנה היומית. במערב, לעיתים קרובות בשקית אחת אורזים מנה ליומיים. מצאנו כי אם נותנים לחולים לבשל צמחים אחת ל4 ימים , אנחנו משפרים באופן משמעותי את הציות. אין חיסרון לאסטרטגיה זו, אם הצמחים המבושלים נשמרים בקירור וחתומים בצנצנת. לכן, נכפיל את המינונים כך ששקית אחת של צמחים תספיק ל-4 ימים. במצבים אקוטיים, התקופה עשויה להתקצר ל-2 ימים , או להתארך לכ6 ימים אם החולה זקוק ליותר מהמינון הרגיל.

כמות הצריכה- נראה ציות טוב יותר גם אם נפחית את כמות המרתח שהחולה חייב לצרוך. אנו ממליצים ללמד את החולים לבשל את צמחי המרפא שלהם בכמות קטנה של נוזל, כך שהם צריכים לשתות רק כמה לגימות בכל מנה. כמות הנוזל הסופית של המרתח קשורה ישירות לכמות המים שמתחילים איתה את ההרתחה.
לכן כדאי לציין שיש להתחיל עם מספיק מים כדי לכסות את הצמחים ב 3-2 סנטימטר בערך, במקום לציין כמות קבועה.

ההוראות הכלליות שלנו לצריכה הן כדלקמן–
אם רשמנו מרשם של שקית אחת שמספיקה לארבעה ימים , כמות הנוזל שהמטופל/ת חייב/ת לצרוך ביום אחד היא 1/4 מהסכום הסופי. לכן, אם החולה מסיים את הבישול עם שתי כוסות, הוא חייב לשתות 1/2 כוס בכל יום, או 1/4 כוס פעמיים ביום.

ולכן טריק נוסף ושימושי יהיה לפצל את הכמות שהוכנה ל4 ימים ל4 צנצנות ולשתות בכל יום צנצנת אחת

אנו ממליצים פשוט להשאיר את הצנצנת על השיש במטבח, כדי לקבל תזכורת. רבים מעדיפים ללגום את המנה במנות קטנות לאורך כל היום. בדרך כלל זה לא בעייתי.
כמובן שאם את הטעם המרוכז הוא חזק מדי , או אם צמחי המרפא גורמים להפרעה כלשהיא במע' העיכול, ניתן לדלל את המרתח, או להתחיל את הבישול עם יותר מים.

שאלות נפוצות:
1 . האם החולים צריכים לבשל כל מנה בנפרד בכל יום, או שיבשלו את כל הצמחים שלהם יחד (לדוגמא: 3 שקיות של צמחים) ולאחר מכן מחדש יחממו את המרתח, לפי הצורך ?
התשובה מתייחסת באופן ישיר לכמה זמן שקית אחת נועדה להספיק. מכיוון שאנחנו הכפלנו את המינונים המסורתיים לכל שקית, שקית אחת של צמחים שאנחנו נותנים תספיק בדרך כלל ל- 4 ימים. במצבים אקוטיים, שתי שקיות של צמחים יכולות להיות מבושלות יחד וייצרכו במשך ארבעה עד שישה ימים. שימו לב שצמחי מרפא מבושלים יתחילו להתקלקל, גם אם בקירור, לאחר כשבעה ימים.
בדרך כלל מחממים מחדש את צמחי המרפא המבושלים לפני השתייה, או שצורכים אותם בטמפרטורת חדר. אסטרטגיה שימושית אחת היא להמליץ למטופלים להשאיר מחוץ למקרר את כמות הצמחים שעליהם לשתות במהלך היום. לאחר מכן הם שותים את המרתח בטמפרטורת חדר בכל פעם שזה נוח או מתאים (כפי שנקבע על ידי המטפל) . הדבר החשוב ביותר עבור החולים כדי לקבל את הצמחים לתוך גופם . אם לחולה יש קושי כלשהו, יש לעודד אותו להיכנס להרגל של שתיית הצמחים שלהם בכל יום, ולא לדאוג לפרטים.

2 . האם עדיף לומר למטופל לקחת את הצמחים המבושלים בזמנים מסוימים של היום? האם יש לצרוך צמחי מרפא עם מזון או בנפרד ממזון? האם יש שיקולים אחרים ?

אנחנו בדרך כלל ממליצים לחולים לקחת צמחים 4-2 פעמים במהלך היום, בדרך כלל בנפרד ממזון (30 דקות לפני האכילה או שעה לאחר אכילה). להפרעות או קושי בעיכול, אנו ממליצים לצרוך את הצמחים ביחד עם אוכל. צמחי מרפא לשינה ניתן לקחת לפני השינה.
באופן כללי, חשוב יותר שהחולה ייקח את הצמחים, ורק אח"כ נקפיד על תזמון מדויק .

3 . האם לוקחים את צמחי המרפא נלקחים בנפרד מן התרופות ותוספים אחרים ?…. וכמה שעות ביניהם?
זה תלוי במידה רבה בסוג הצמח וסוג התרופה. על המטפל לתת הוראות מתאימות, בעת שהוא רושם את המרשם . באופן כללי, הדבר הבטוח ביותר הוא לקחת צמחים בהפרש של לפחות שעה מנטילת תוספי תזונה ותרופות אחרות.

4 . אם המטופלים שונאים את הטעם, האם זה בסדר להוסיף דבש, סוכר וכו' ?

זה בדרך כלל המוצא האחרון. אחרי השבוע הראשון, רוב החולים סובלניים לטעם. למי שלא, אנו ממליצים תחילה על אכילת צימוקים (או פירות יבשים אחרים) מיד אחרי שתיית הצמחים, או שפשוף הלשון עם פיסת ג'ינג'ר טרי לפני שתייתם. אם זה לא עובד, או לילדים, ניתן להשתמש בסירופ אגבה או ממתיקים אחרים כגון דבש. בדרך כלל, הדבר משנה רק במעט את האפקט הטיפולי.

5 . באיזה חומר כדאי לבשל את הצמחים? סירי חרס , זכוכית, crockpots, נירוסטה?
בדרך כלל אנחנו ממליצים על זכוכית, חרס או סירי קרמיקה, ונירוסטה היא אופציה גם כן. אנו לא ממליצים על בישול באלומיניום, וסירים בדרך כלל לוקחים יותר מדי זמן כדי להתחמם. שוב, בדרך כלל זה בסדר גמור עבור חולים להשתמש במה שיש להם, ואין להיתפס לפרטים.

מתוך האתר: http://www.redpinechineseherbs.com

מקור התמונה Healing herbs. | Health & Medical Stock Photos ~ Creative Market

לחזרה לחנות

סינגריה בצמחי מרפא פסיכואקטיביים

צמחי מרפא פסיכואקטיביים - מחקרים רבים נערכו על ההיפריקום, והוא ידוע כנוגד דכאון, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת , מרגיע ומרפא פצעים.

צמחי מרפא פסיכואקטיביים – מאז שחר ההיסטוריה נאלצו בני אדם להתמודד עם בעיות נפשיות, כגון, דכאון, חרדה, פחדים, עצבנות, היסטריה. הם נעזרו בצמחים כדי להתגבר על הקשיים ולתפקד בחיי היום-יום. ברפואות המסורתיות שמקורן בתרבויות שונות מומלצים צמחים נוגדי דכאון, נוגדי חרדה ומשפרי מצב הרוח. מחקרים רבים נערכים בשנים האחרונות בניסיון להבין את מנגנון הפעולה של צמחים שהשימוש בהם היה ידוע מאז אלפי שנים בכדי לבדוק את פעילות המרכיבים הפעילים המבודדים ואת פעילות הצמח השלם.

לעיתים קרובות ניתן להוכיח פעילות של מרכיב פעיל בודד, אבל הריכוז שדרוש לפעילות פיזיולוגית עולה בהרבה על ריכוז המרכיבים בצמח. במקרים אחרים מחקרים קליניים מוכיחים שהצמח פעיל, אבל לא ניתן לקשור את הפעילות לאחד מהמרכיבים או יותר. סינרגיזם בין מרכיבים שונים יכל להסביר פעילות פיזיולוגית עם ריכוז נמוך. נערכו מחקרים שבדקו סינרגיזם בכמה צמחי מרפא פסיכואקטיביים ידועים בפעילות על מערכת העצבים (1).

שני המנגנונים העיקריים של סינרגיזם הם פרמקודינמיקה ופרמקוקינטיקה. במקרים של פרמקודינמיקה יש שני מרכיבים או יותר שפועלים על אותו קולטן או על קולטן דומה, או על אותה מערכת פיזיולוגית. לדוגמא, מרכיבים שונים הפועלים על GABA יתנו ביחד פעילות משמעותית, למרות שהריכוז של כל אחד מהם יהיה נמוך. סינרגיזם פרמקוקינטי הוא תוצאה של תהליכים של ספיגה, פיזור, מטבוליזם או פינוי. שני מרכיבים שונים שמשפרים ספיגה או פינוי מרכיב מסוים, יגרמו ביחד להגברת היעילות של הפעולה.
נבדק סינרגיזם בצמחים Hypericum perforatum, Kava Kava, Valeriana

Hypericum perforatum פרע מחורר

הפרע ידוע כבר אלפי שנים כצמח נוגד דכאון, מועיל במקרים של הפרעות שינה וחרדה. מדווח על כך בכתביהם של תאופרסטוס, פליני וגאלן, שחיו במאה הראשונה לפני הספירה ובמאה הראשונה לספירה. מחקרים שנערכו בחיות מעבדה ובבני אדם הוכיחו את יעילות הפרע כצמח אנטי דכאוני (2,3). מרכיבים רבים מצויים בצמח: naphtodianthrones, flavonoids, phlroglucinols, xanthones, terpenes וחומצות פנוליות (1). היפריצין שהוא naphtodianthrone, פלבונואידים ו-xanthones מעכבים מונואמין אוקסידאז – MAO ו- catechol-o-methyltransferase- COMT -מקור (1). עיכוב של מונואמין אוקסידאז MAO, הוא אמנם המנגנון של הרבה תרופות נגד דכאון, אך מיצוי הפרע יעכב דיכאון רק בריכוזים גבוהים, ולכן עיכוב MAO אינו יכול להסביר את הפעילות האנטי דיכאונית של הצמח (1).

לעומת זאת היפרפורין, שהוא phloroglucinol- מעכב reuptake של סרוטונין, נור-אפינפרין ודופמנין בריכוזים נמוכים ננומולריים (4). היפרפורין עובר את מחסום הדם-מוח וחודר לרקמת המוח (1). מחקרים על חיות ובני אדם מראים שהיפרפורין הוא המרכיב העיקרי בעל פעילות אנטי דיכאונית של הפרע (5). סביר להניח שיש השפעה סינרגיסטית בין היפרפורין והיפריצין, דבר היכול להסביר את הפעילות העוצמתית שלו נגד דכאון וחרדה (6). בנוסף, יש גם סינרגיזם פרמקוקינטי בפרע עם פרוציאנידין. מיצוי המכיל נפתודיאנתרון אינו פעיל במיצוי מימי, אבל פעילותו גדלה מאד בנוכחות פרוציאנידין, שמגביר את המסיסות שלו במים.

Piper methysticum, Kava Kava

Kava Kava הוא צמח המשתייך למשפחת הפלפליים, שמוצאו מאיים שבדרום האוקינוס השקט. פעילותו כצמח מרגיע ונוגד חרדה הוכחה במחקרים קליניים, והוא נחשב לצמח הטוב ביותר לטיפול נגד חרדה (1). המרכיבים הפעילים שלו הם לקטונים, שהחשובים בהם הם: kavain, sihydrokavain, yangonin, dimethyloxyyangonin, methysticin, dihydromethysticin (1). הלקטונים של הקאוה עוברים את מחסום דם-מוח, והשפעות התנהגותיות ופסיכיות מתרחשות בריכוזים מיקרומולריים (7). הלקטונים מגבירים קישור לקולטנים של GABA עם ריכוז נמוך מאד של מיקרומולרים. הם גם חוסמים תעלות נתרן וסידן במוח עם ריכוזים מיקרומולריים, וכך גורמים להרגעה ולדיכוי של מערכת העצבים (1). בנוסף, הלקטונים של הקאוה חוסמים reuptake של נור-אפינפרין ןמעכבים MAO (1).

אצל הקאוה יש פעילות סינרגיסטית פרמקודינמית. הצרוף של kavain ו- dihydromethisticin מחזק את חסימת תעלות הסידן. הצרוף של הגברת השפעת ה-GABA וחסימת תעלות נתרן סידן, נותן השפעה סינרגיסטית המדכאה את מערכת העצבים ומביאה לרגיעה.

הסינרגיזם בין המרכיבים השונים הוכח כאשר בדקו השפעה של לקטונים מבודדים. הפעילות של yangonin במוח גדלה פי 20 כאשר נתנו אותו ביחד עם לקטונים נוספים (1). הפעילות של ה-kavain במוח הוכפלה בצרוף עם לקטונים אחרים (1).

לסיכום, מנגנון הסינרגיזם מסביר את הפעילות הפוטנטית של הפרע והקאוה על מערכת העצבים. אצל צמחים אחרים, שהוכחו כמרגיעים וכהיפנוטיים, כגון, ולריאנה רפואית ופסיפלורה ידועים המרכיבים של הצמח, אבל לא ברור מי הוא המרכיב האחראי לפעילות הצמח על המוח וכיצד הוא פועל. יש להמשיך ולחפש השפעות סינרגיסטיות בין המרכיבים השונים כדי להכיר דרכים נוספות להשפעה על מערכת העצבים, ולחפש צמחים שיוכלו להחליף את הטיפול האלים בתרופות הפועלות על מערכת העצבים.

מקורות

Spinella M. The importance of Pharmacological Synergy in Psychoactive Herbal Medicines. Alternative Medicine Review, 2002, 7: 130-137.
2.Kim HL. Strelzer J. Goebert D. St. John's wort for depression: a meta analysis of well-defined clinical trials. J. Nerv. Ment Dis 1999, 187: 532-538.
Linde K. Ramirez G. Mulrow CD. et al. St. John's wort for depression- an overeview and meta-analysis of randomized clinical trials. BNJ 1996, 313: 253-258.
Muller WE. Singer A. Wonnemann M. et al. Hyperforin represents the neurotransmitter reuptake inhibiting constituent of Hypericum extract. Pharmacopsychiatry 1998, 31: 16-21.
Chatterjee SS. Noldner M. Koch M. et al. Antidepressant activity of Hypericum perforatum and Hyperforin: the neglected possibility. Pharmacopsychiatry 1997, 30:117-124.
Bennett DA. Phun L. Polk JF. et al. Neuropharmacology of St. John's wort (Hypericum). Ann Pharmacother. 1998, 32: 1201-1208.
Keledjian J. Duffield PH. Jamieson DD. et al. Uptake into mouse brain of four compounds present in psychoactive beverage kava. J. Pharm. Sci. 1988, 77: 1003-1006.

מרכיבים פעילים במינים אחרים של היפריקום

לסוג היפריקום משתייכים 484 מינים, הגדלים בארצות בעלות אקלים סוב טרופי וממוזג על פני כל כדור הארץ. מבין כל המינים האלה רק המין Hypericum perforatum נמצא בשימוש רחב ומוכר גם על ידי הרפואה הקונבנציונלית. מכינים ממנו מיצויים שונים וגם תרופות רוקחיות.

מחקרים רבים נערכו על ההיפריקום, והוא ידוע כנוגד דכאון, אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת , מרגיע ומרפא פצעים.

המרכיבים הפעילים העיקריים שלו הם: naphthodianthrones במיוחד היפריצין ופסוידוהיפריצין, phloroglucinol במיוחד היפרפורין ופלבונואידים: קוורצטין, קוורציטריו, רוטין, היפרוזיד.

בעובדה הנוכחית אספו החוקרים חומר על מינים אחרים של היפריקום, בהם נבדקו המרכיבים הפעילים (1). בארצות רבות נוהגים להשתמש במינים של היפריקום שגדלים בר. לטענת החוקרים ישנם מינים המכילים ריכוז גבוה יותר של היפריצין ופלבונואידים, וכן מינים שהראו פעילות רבה יותר משל הפרע המחורר. לדוגמא המין Hypericum richeri דומה מאד בתכולת המרכיבים הפעילים ובפעילות שלו לפרע המחורר.

החוקרים מזכירים 3 מינים הגדלים בר בארץ (1).

בין המינים המכילים ריכוז גבוה של naphthdianthrones שניתן להשתמש בהם לטיפול במחלות הנגרמות על ידי וירוסים ורטרווירוסים מוזכרים:

Hypericum hisspifolium – פרע אזובי

Hypericum triquetrifolium- פרע מסולסל

כמה מינים של פרע מכילים נגזרות של acylphloroglucinol ביניהם Hypericum scabrum – פרע מחוספס

מינים אלה הם בעלי פוטנציאל להיות אנטי בקטריאליים.

מינים מעטים מכילים היפרפורין, בכמות קטנה בהרבה מהפרע המחורר. כנראה שהפרע המחורר הוא הפעיל ביותר כנוגד דכאון וחרדה. יש לציין שרוב המינים לא נחקרו, ולא נערכו עליהם מחקרים קליניים.

מקורות

Stajavnic G. Dordevic A. Smelcerovic A. Do other Hypericum species have medicinal potential as St. John'd wort? Curr. Med. Chem. 2013 20: 2273-2295.
מקור התמונה Psychoactive Herbs: From Sleepless Nights to Refreshed Awakenings | Total Health ND | Naturopathic Doctor In London

לחזרה לחנות

חומצות שומן אומגה-3 בצמחים

מחקרים רבים הוכיחו שחומצות שומניות אומגה-3 חיוניות לצמיחה והתפתחות של האדם. ישנם צמחים שידועים כעשירים באומגה 3 כמו: נבטי שבולת שועל, פולי סויה יבשים ועוד. לחצו כאן

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו שחומצות שומניות אומגה-3 חיוניות לצמיחה והתפתחות של האדם. הן ממלאות תפקיד חשוב במניעת יתר-לחץ דם, מחלות של הלב וכלי הדם, סכרת, מחלות כליות, דלקות מפרקים ומחלות דלקתיות של מערכת העיכול (1). המחקרים נערכו בתרביות רקמה, בחיות מעבדה ובבני אדם (1). המחקר הנוכחי בודק את השפעת החומצות השומניות אומגה-3 בצמחים ותזונה ואומגה-6 על מחלות הלב וכלי הדם (1).

ריכוז החומצות השומניות אומגה-3 במזון נמוך בימינו, בעיקר מפני שהמזון שניתן לדגים שמגדלים ולחיות הבית עשיר בחומצות אומגה-6. כך מתקבלים בשר, דגים וביצים עשירים בחומצות שומניות אומגה-6 (1).

החומצות השומניות הן מרכיב חשוב בבנין הקרומים של תאי בעלי חיים וצמחים. חומצות שומניות אומגה -3, כגון EPA ו-DHA כשהן נספגות דרך המזון מחליפות באופן חלקי חומצות אומגה-6 המצויות על קרומי התאים, ביניהן החומצה הארכידונית (2). כשחומצות שומניות אומגה-3 הופכות לחלק מקרומי טסיות הדם, הכדוריות האדומות, הנויטרופילים, המונוציטים, תאי הכבד ורקמות נוספות יקטינו ייצור של פרוסטגלנדינים E2, יפחיתו ייצור של תרומבוקסן ושל לויקוטריאנים B4, יפחיתו מצבי דלקת ויסייעו לדילול הדם (3). בנוסף, מולקולות של חומצות שומניות פעילות כמולקולות איתות. הן מעבירות מסרים בין התאים (4). הראו שחומצות שומניות שמקורן בתזונה משפיעות על העברת מסרים, ועלולות לשנות ביטוי של גנים (5).

חומצה
אלפה-לינולנית שמקורה בצמחים הופכת באמצעות אנזימים המצויים בגוף האדם לחומצה רב
בלתי רוויה. הוספה של אטום פחמן לחומצה הלינולנית הופכת אותה לחומצה שומנית בעלת
20 אטומי פחמן, בדומה לאיקוסנואידים. הורדת שני אטומי מימן הופכת אותה לחומצה עם 4
קשרים כפולים. היא דומה אז לחומצה הארכידונית שהיא בעלת 20 אטומי פחמן ו-4 קשרים
כפולים אומגה-6, והיא משמשת פרקורסור לחומצות הלינולניות.

החומצה האלפה-לינולנית והגאמא-לינולנית משמשות סובסטרט לאנזימים הפועלים על החומצה הארכידונית, ציקלוקסיג'נז וליפוקסיג'נז, ותורמות לאיזון ייצור של פרוסטגלנדינים, תרומבוקסן ולויקוטריאנים.

ריכוז החומצה הלינולאית בגוף והיחס בין החומצה הלינולאית ואלפה-לינולנית משפיעים על הפיכת ALA לחומצה רב בלתי רוויה. הראו שהיחס האופטימלי הוא 4:1 חומצה לינולאית לALA. עליה בריכוז של חומצה לינולאית מפחית ייצור של חומצה רב בלתי רוויה (6,7). לעומת זאת תוספת של ALA בתזונה, באמצעות שמנים עשירים ב-ALA, כגון, שמן פשתן, גרמה לעליה בריכוז של חומצה עם 20 אטומי פחמן (8).

מחקרים קליניים הראו שהעלאת ריכוז של ALA בתזונה סייעה להורדת לחץ דם (9).

ALA אינה זהה בפעילות הביולוגית שלה ל-EPA ו-DHA המצויות בשמן דגים ובאצות החיות באוקינוס (1). EPA ו-DHA נקלטות בקלות יתר ובמהירות רבה יותר לשומנים של הפלסמה ושל הממברנות, וההשפעה שלהן מהירה יותר משל ALA (מקור 1).

נוכחות ALA בתזונה

אצל אנשים הניזונים באופן קבוע משמנים עשירים בחומצה לינולאית, תהיה ירידה במשך השנים בייצור של חומצות שומניות רב בלתי רוויות, בגלל השינוי ביחס בין אומגה-6 לאומגה-3. מכאן שהחשיבות של ALA בתזונה היא לטווח ארוך (1).

ALA בודד בפעם הראשונה משמן Hemp בשנת 1887. בצמחים, השומנים
המצויים בעלים מכילים ריכוז גבוה של ALA.
הם מצויים בממברנות של תאי הכלורופלסטים, שבהם מתרחש תהליך הפוטוסינתיזה. אצל בעלי
חיים הניזונים בטבע מעלים יש ריכוז גבוה של חומצות שומניות אומגה-3 (1).

רגלת הגינה, Portulaca oleracae הוא הצמח העשיר ביותר ב-ALA בעלים. ריכוז ה-ALA הוא 4 מ"ג ב-1ג' של הצמח.

נבדקה
כמות ALA בחלקים שונים של צמחי מאכל.

בין הדגניים הריכוז הגבוה ביותר נמצא בנבטי שבולת שועל, 1.4 ג' ב-100 ג' של נבטים. בנבטי חיטה נמצאו 0.7 ג' ב-100 ג' של נבטים טריים (1).
בין הקטניות הריכוז הגבוה ביותר נמצא בפולי סויה יבשים, 1.6 ג' ב-100 ג' זרעים.
בשעועית מצאו 0.6 ג' של ALA ב-100ג', ובכל שאר הקטניות הריכוז נמוך, 0.1-0.2 ג' ב-100 ג' של זרעים.
הירקות מכילים בין 0.1 ל-0.3 ג' ב-100 ג' של ירקות טריים (1).
האצות מכילות יותר מ-1ג' ל-100 ג' אצה טריה.
אגוזים וזרעים מכילים כמות גדולה יותר של ALA:
אגוז מלך       6.8g/100g
אגוז שחור     3.3g/100g
זרעי צ'יה      3.9g/100g
עפץ תאשור     1.7g/100g
ריכוז של ALA בשמנים
שמן פשתן          53.3g/100g
שמן קנולה          11.1g/100g
שמן אגוז מלך      10.4g/100g
שמן סויה            6.8g/100g
שמן נבט חיטה 6.9g/100g

מסקנות
המחקר הן שהשינויים בחקלאות ובמזון גרמו לעליה בריכוז חומצות שומן אומגה-6, וירידה
בריכוז חומצות שומן אומגה-3 במזון.

החוקרים
קושרים לשינוי הזה עליה בלחץ דם ובמחלות של הלב וכלי הדם.

הם טוענים שצריך להחזיר את חומצות השומן אומגה-3 למזון.

מקורות

1. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in wild plants, nuts and seeds. Asia Pacific J. Clin. Nutr. 2002, 11 (S6): S163-S173.
2. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in health and disease and in growth and development. Am. J. Clin. Nutr. 1991, 54: 438-463.
3. Lewis RA. Lee TH. Austen KF. Effects of omega-3 fatty acids on the generation of products of the 5-lipoxygenase pathway. In: Simopoulos AP. Kifer RR. Martin RE. eds. Health effects of polyunsaturated ffatty acids in seafoods, Orlando, Fl.Academic Press 1986, 227-238.
4. Graber R. Sumida C. Nunez EA. Fatty acids and cell signal transduction. J. Lipid Med. Cell Signal, 1994, 9: 91-116.
5. Clarke SD. Jump DB. Dietary polyunsaturated fatty acid regulation of gene transcripton. Annal Rev. Nutr. 1994, 14: 83-98.
6. Indu. M. Ghafoorunissa. N-3 fatty acids in Indian diets: Comparison of the effects of precursor (alpha-linolenic acid) vs product (long chain n-3 Polyunsaturated fatty acids). Nutr. Res. 1992, 12: 569-582.
7. Emken EA. Adlot RO. Gulley RM. et al. Dietary linoleic acid influences desaturation and acylation of deuterium-labeled linoleic and linolenic acids in young adults males. Biochem. Biophys. Acta 1994, 59: 277-288.
8. Mantzioris E. James MJ. Gibson RA. et al. Dietary substitution with an alpha-linolec acid-rich vegetable oil increses eicosapentaenoic acid concentrations in tissues. Am. J. Clin.Nutr. 1994, 59: 1304-1309.
9. Berry EM. Hirsch J. Does dietary linoleic acid influence blood pressure? Am. J. Clin. Nutr. 1986, 44: 336-340.
מקור התמונה Продукты, содержащие Омега-3 кислоты » Народные средства и народные рецепты (1000listnik.ru)

לחזרה לחנות

בוצין גדול – Verbascum thapsus

בוצין - חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

Verbascum thapsus – בוצין גדול

שם עברי: בוצין
משפחה: לועניתיים, Scrophulariaceae

תיאור בוטני

צמח דו שנתי המפתח בשנתו הראשונה שורש ושושנת עלים. בשנה השנייה הוא מוציא עמוד תפרחת בגובה של 2 מ'. הפרחים צהובים וגדולים, והם מבשילים מהבסיס אל הצמרת. הצמח מוציא כמות גדולה של זרעים, שחיוניותם נשמרת לשנים רבות. כל חלקי הצמח חוץ מהשורש, מכוסים בשערות, הנותנות לעלים מראה לבדי. הצמח גדל באירופה, תורכיה, צפון אפריקה ואתיופיה. בארץ גדלים למעלה מ-20 מינים של בוצין.

חלקי צמח בשימוש

עלים, פרחים, שורש

מרכיבים

מוצילג 3%, כולל: D-galactose, arabinosed-glucose, d-xylose, L- fucose, L-rhamnoseD-mannose, arabinogalactan iridoids, כולל aucubin, catapol, iso-catapol ספונינים טרי טרפניים 1.5-4.0% פלבנואידים, כולל אפיגנין, לוטאולין, רוטיןחומצות פנוליות, קפאית ופרוליתסטרולים וסוכרים.

פעילות

מרכך, מכייח, משכך כאב

התוויות

לטיפול בשיעול, הפרעות של דרכי הנשימה, אסתמה, ציסטיטיס, הפרעות בכליות

שימוש חיצוני

שמן מהפרחים מומלץ לכאבי אזניים, דלקות עור, אקסמה, גרוד, כוויות, גרוד בפי הטבעת.

התוויות נגד

לא נמצאו תופעות לוואי. לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות.

הכנות ומינון

בחליטה: 3-4 ג' ליום. בטינקטורה: 1:5 ב-45% אלכוהול 1.0-1.5 מ"ל 3-5 פעמים ביום.

שמן בוצין

מניחים את הפרחים בתוך שמן זית או שמן שקדים (כיסוי הפרחים בערך 2-3 ס"מ) ומניחים בשמש חמה כ3 שבועות. השימוש חיצוני כמשכך כאב.

שימוש בשורש

מכינים מירתח או טינקטורה משורש טרי כתוש. אין מחקרים על השורש, אבל יש דיווחים ממטפלים שמשתמשים בו. Jim Mcdonald משתמש בשורש למעלה מ-15 שנים. הוא מדווח שהשורש יעיל לטיפול פנימי בכאבים עצביים, לדוגמא דלקת של עצב הפנים- Trigeminal neuralgia, בצרוף עם היפריקום, מלילוטוס, Zanthoxylum ו- .Piscidia הוא ממליץ על טיפול פנימי עם השורש לטיפול בכאבי צוואר בצרוף עם קודזו וPetasites. מינונים נמוכים של 0.5-1.0 מ"ל מסייעים ליישור עמוד שדרה שנתפס, להחזרת החוליות למקומן ולשיכוך הכאב. מתקבלת הרפיה של השרירים והכאב נעלם. ההשפעה מיידית.
למקרים של אישיאס מומלץ השורש בצרוף עם: היפריקום, Viburnum opulus, Cimicifuga ארניקה או לובליה. צמח נוסף מומלץ מאד לכאבי גב ובעיות בעמוד השדרה הוא Polygonatum multiflorum. אותו Mcdonald, הרבליסט ידוע בארה"ב, מדווח על הצלחות רבות בטיפול בכאבי גב קשים עם שורש הבוצין. הוא ממליץ על השורש כצמח הנבחר. מינון של 0.5-1.0 מ"ל נראה כאופטימלי.

ספרות רפואית על בוצין

Wichtl M. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Teedrogen, 4 Aufl. Wiss. Verlagsges, Stuttgart, 1997.PDR for Herbal Medicines 3^rd Ed. Thomson, 2004.Ben-Erik van Wyk, Michaek Wink, Medicinal Plants of the World, Timber Pres, Portland Oregon 2004.

להזמנת בוצין גדול

חזרה לחנות

מורינגה

מורינגה - מחקר זה מראה כי עלי העץ מכילים פי 30 יותר ברזל, ופי מאה יותר סידן מאשר תרד. ברזל, אבץ ומגנזיום נמצאו בשפע מאוד בשורשים ובחלקי הגזע

תמונת הגנום של המורינגה

מחקר ביו-מולקולרי חדש מגלה את סודות הצמח בחלקיו השונים, ופוטנציאל פעולתו הביולוגית (רפואית). להלן תקציר המחקר, בכתבה שפורסמה לאחרונה ע"י המכון הלאומי למדעי הביולוגיה NATIONAL CENTRE FOR BIOLOGICAL SCIENCES בהודו:

הודעה לעתונות: 8- מאי -2019:
הגנומיקה חושפת את תעלומת עץ הdrumstick המופלא – Moringa oleifera (שם עברי: מורינגה מכונפת)

בתמונה: חלקים שונים של מורינגה מכונפת. נוטרינטים עיקריים וערכי הרפואה מסומנים לכל רקמה.

האם תהית אי פעם מדוע הסבתות שלנו התעקשו לשתול צמח טולסי (ריחן קדוש) לפני הבית ועץ מורינגה (Drumstick) בחצר האחורית? לכל חלק וחלק של עץ המורינגה יש ערך רפואי והוא מקור עשיר לחומרים מזינים ומינרלים. באופן מסורתי, ידוע שיש לעץ אפקט נוגד-סוכרת (עלים), מגן על הלב (שורשים), מעודד פוריות (שורשים), אנטי דלקתי (שורשים), אנטי מיקרוביאלי (שורשים), נוגד חימצון (עלים, פרחים), תכונות נגד השמנת יתר (עלים), והוא משמש גם לטיהור מים (זרעים), וכשמן סיכה (זרעים), בין יתרונותיו האחרים.

צוות מדענים בראשותו של פרופ' ר. סודהמיני במרכז הלאומי למדעים ביולוגיים (NCBS), בנגלורו, פענח לאחרונה את התעתיק (טרנסקריפטום) על ידי טיהור והגדרת רצף של RNA מחמש רקמות שונות (שורש, גזע, פרח, זרע ועלה) של "עץ הפלא" הזה. רקמות העץ נאספו מקמפוס Gandhi Krishi Vigyan Kendra של אוניברסיטת מדעי החקלאות בבנגלור. נתוני הרצף נותחו באמצעות שילוב של אלגוריתמים חישוביים וגישה של "מעבדה רטובה". העבודה מומנה בחלקה על ידי מענק מטעם המחלקה לביוטכנולוגיה, הודו ובחלקה על ידי מלגת J.C. Bose שהעניקה Sowdhamini על ידי SERB-DST, הודו. לאחרונה פורסם דו"ח מלא בכתב העת Genomics.

בדרך כלל נצרכים עלי המורינגה, פרחים ותרמילים. מחקר זה מראה כי עלי העץ מכילים פי 30 יותר ברזל, ופי מאה יותר סידן מאשר תרד. "אכן, (אנזימים) מובילי ברזל, אבץ ומגנזיום נמצאו בשפע מאוד בשורשים ובחלקי הגזע של העץ הזה," אומר ד"ר נאסר פאשה, המחבר הראשון של המחקר.

אחד האנזימים העיקריים הנדרשים לייצור ויטמין C נמצא בביטוי משמעותי, בכל חמש הרקמות שנחקרו.

עץ זה, שמקורו מתחת להימלאיה, אינו דורש הרבה מאמץ בגידולו, והוא יכול לשרוד באזורים צחיחים. נתוני התעתיק מצביעים על גנים רבים הקשורים לתגובה לעקה (סטרס), כמו משפחות C2H2 ומשפחות הגן Myb. במבט כללי, התעתיק מספק עדויות משכנעות לכך שצמח זה הוא "מזון-על", ויכול לספק ערך תזונתי גבוה במהלך בצורת.

בסך הכל 36 גנים מועמדים אותרו במחקר זה, מכל חמש הרקמות. אלה כוללים אנזימים יוצרי תרכובות (פלבונואידים, טרפנואידים, ויטמינים ואלקלואידים כמו מורינגין) ומובילי מינרלים. בין אלה, התרכובות הביו-אקטיביות בעלות ערך רפואי כמו קוורצטין (יעיל בהפרעות מטבוליות) והאנזימים המסנתזים שלה נצפים יותר בעלים ובפרחים. התרכובת Kaempferol (יעילה כחומר נוגד סרטן) נצפתה בריכוז גבוה בפרחים. התעתיק (טרנסקריפט) של אנזים המאפשר סינתזה של מורינגין/ בנזילמין, הנצפה בדרך כלל בחיידקים, בא לידי ביטוי רב בזרעי מורינגה. מורינגין מועבר אולי לשורשים וידוע כמשפר את העמידות לגלוקוז ומטבוליזם השומנים אצל יונקים. תוצרי החומצה האורסולית וחומצה האולנולית והאנזימים המסנתזים נצפים יותר בשורשים, וידועים כנוגדי פוריות ונוגדי סרטן. "בסך הכל 17000 תעתיקים נצפו, וזה היה אתגר של ביו-אינפורמטיקה לזהות את הגנים המועמדים", אומר ד"ר אדוויט ג'ושי, שהוא אחד מחברי הצוות. הקבוצה של Sowdhamini שילבה והשוותה את הנתונים עם רצף הגנום של Moringa oleifera שכבר אותר ע"י קבוצה בסין (Tian et al., 2015).

"חשיפת פרטי האנזימים שמאפשרים למורינגה את הערכים הרפואיים שלה, מדגימה את כוחה של הגנומיקה. יחד עם היישומים המסחריים, כמו השימוש בעלים של מורינגה בטיהור מים וחומצה אולאית בתמציות השמן, מחקר זה יכול לסלול את הדרך לצמח זה בתחום הביוטכנולוגיה, אומר פרופ' ר. סודהמיני. בדומה למאמר אחר על טולסי (בזיל קדוש), (Upadhyay et al., 2015, doi: 10.1186 / s12870-015-0562-x), זהו ניסיון נוסף של קבוצת המחקר לפענח את תעלומות צמחי המרפא ההודים.

ב"על עלים" – מגדלים מורינגה בגידול אורגני במושב ציפורי, אוספים את הזרעים, מייבשים וטוחנים את העלים, מייצרים חליטות בתפזורת או באריזות, מהם מכינים תוסף תזונה בכמוסות.

ניתן ללחוץ על המילים: זרעים, טוחנים (אבקת מורינגה טחונה), תפזורת וכמוסות לרכישת המוצרים הנ"ל.

הסרת אחריות: AAAS ו- EurekAlert אינן אחראיות לדיוק הודעות לעתונות שפורסמו ב- EurekAlert! על ידי תרומה למוסדות או לשימוש במידע כלשהו באמצעות מערכת EurekAlert.

עריכה לעברית: פרץ גן.

להזמנת מורינגה

חזרה לחנות

יאקון Smallanthus sonchifolius – Yacon

יאקון - בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, בעיקר לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

שם בעברית: יאקון

שם נרדף: Polymnia edulis

משפחה: מורכבים, Asteraceae

חלקי צמח בשימוש: עלים, שורש

שמות מקומיים: Yacon, Mexican potato, aricona, aricoma

תיאור הצמח

Yacon הוא צמח רב שנתי המשתייך למשפחת המורכבים. הוא גדל לגובה של 1.5-3.0 מ'. הפרחים בצבע צהוב עד כתום. הם מאובקים על ידי חרקים. כל צמח מייצר בין ארבעה ל-20 שורשים בשרניים גדולים הדומים לפקעות (1). כל שורש יכול להגיע למשקל של 500 גר'. קליפת השורש בהירה כשהצמח באדמה, והופכת במהירות לחום כהה כשהיא נחשפת לאוויר.

הצמח גדל בעמקים שבין הרי האנדים, וניתן למצוא אותו גם בגובה של 3200
מ' בהרים. מוצאו מהאזור של האנדים הנמוכים ומיערות העננים של דרום אמריקה. הוא גדל
בפרו, אקוודור, בוליביה וקולומביה.

מרבים לגדל את היאקון בהרי האנדים של דרום אמריקה. מוכרים את השורשים
ליפן, טייואן, ניו זילנד, ולצ'כיה. השורש נמכר לארה"ב כשורש אכיל חדש.

השורשים הטריים הם פריכים ומכילים מיץ. טעמם נעים, והוא מזכיר טעם של תפוח או מלון. השורש מתוק, והמתיקות עולה בקו שווה עם משך אחסון השורש. בדרך כלל אוכלים אותם טריים או מיובשים בשמש. נוהגים גם לאפות אותם, לבשל באדים לצלות אותם או להכין מהם מיץ, ולעשות ממנו סירופ.

בפרו מרבים להכין מוצרים שונים מהשורש של ה-Yacon. בשווקים בפרו ניתן למצוא
מוצרים רבים שמכינים מהשורש, כולל משקאות, סירופ, עוגיות, דגני בוקר, ריבות
ופודינג (1).

רפואה מסורתית

התושבים שחיו בהרי האנדים לפני שהגיעו לשם האינדיאנים משבט האינקה,
הכירו את היאקון ואת הערך כמזון. לא נשארו מהם דברים כתובים.

בשנת 1615 כלל Felipe Guaman Poma de Ayala את היאקון ברשימה של 55 צמחים שמגדלים אותם באנדים (1). בארצות השונות של דרום אמריקה משתמשים בשורש הטרי כדיורטי, לטיפול בבעיות של הכליות ושלפוחית השתן.

מקור תמונה

לחזרה לחנות

דלעת נחש – בריוניה – Bryonia alba

בריוניה התוויות: למחלות שגרוניות, קדחת שגרון, להפרעות בלב כתוצאה מקדחת שגרון, לרפיון של עמוד השדרה. כצמח טרי רעיל מאד >

שם בעברית: בריוניה

משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae

חלקי צמח בשימוש: שורש

תיאור בוטני: מטפס רב שנתי שגדל במהירות רבה, ומגיע לגובה של 4 מ'. הגבעולים מסתעפים ונאחזים בעצים בעזרת ווים. הפריחה בחודשים מאי-יוני. הפרחים לבנים, זכריים או נקביים, יושבים על אותו צמח. ההאבקה נעשית על ידי דבורים. השורש עבה ובשרני, צהוב-אפור בחוץ ולבן בפנים. טעמו מר וחריף. העלים אכילים.

מוצא הצמח מצפון-מזרח ודרום-מזרח אירופה, וכן מאירן.

מרכיבים:

טריטרפנים- cucurbitacins B,D,E,I,J,K,L, 23,24-dihydro-cucurbitacins, tetra-cucrbitacins

cucurbitacin גליקוזידים של cucrbitacins, כולל bryonin, elaterinide, bryonosid, bryodulcigenin

סטרואידים, כולל סטרולים Polyhydroxy fatty acids כולל Trihydroxy-octadeca-10(E)-15(z)-dienic acid. לקטינים.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בבריוניה כמשלשל חזק, משתן ומעורר הקאה. הוא נחשב למשתן יעיל ופותח חסימות בדרכי השתן. בארמניה נחשב הצמח במשך מאות שנים כמרפא כל מחלה (1). הוא מוזכר גם בכתבים של היפוקרטס, גאלן ואבן סינה. כיום משתמשים בו בארמניה כתרופה לטיפול במחלות שונות (1).

פעילות: לחלק מה-cucurbitacins יש פעילות טוקסית וציטוטוקסית. בשימוש חיצוני הם עלולים לגרום לגירוי לעור ולקרומים הריריים. מיצויים מימיים שונים של השורש הראו פעילות אנטי סרטנית בחיות. השרף הוא משלשל חזק. למיצויים במתנול יש השפעה היפוגליקמית יעילה. החומצות השומניות משתייכות לקבוצה של ה-oxylipins, שמייחסים לה פעילות אדפטוגנית (2). ה-cucurbitacins דומים במבנה שלהם ללויקוטריאנים.

התוויות: למחלות שגרוניות, קדחת שגרון, להפרעות בלב כתוצאה מקדחת שגרון, לרפיון של עמוד השדרה.

מנת יתר: עלולה לגרום להקאות, שלשול עם דימום, כאבים עוויתיים, שיתוק.

שימוש בהומיאופתיה: מהשורש הטרי לפני הפריחה מכינים תכשיר הומיאופתי שנחשב למשתן יעיל, מומלץ למקרים של אבנים בדרכי השתן ולעצירת שתן.

רעילות: בריוניה כצמח טרי רעיל מאד. הרעילות יורדת עם הזמן, כי ה-cucrbitacins אינם יציבים.

מגע עם מיץ מהצמח עלול לגרום לפריחה, שלפוחיות ונמק.

מינון: מירתח, 0.3-0.5 ג' ליום

ספרות:

1. Panossian AG. Gabrielian E. and Wagner H.
1997. Plant adaptogens. II. Bryonia as an adaptogen. Phytomedicine, 4: 85-99.

2. Panossian AG. 2003, Adaptogens: a historical
overview and perspective. Natural Parmacy, 7: 19-20.

3. Panossian AG. Gabrielian E. and Wagner
H.1999a. On the mechanism of action of plant adaptogens with particular
reference to cucurbitacin R diglucoside. Phytomedicine, 6: 147-155.

4. Miro M. 1995. Cucurbitacins and their Pharmacological Effects. Phytother. Res. 9: 159-168.

5. מקור התמונה Plant World: Bryonia alba (plantworld2.blogspot.com)

לחזרה לחנות

רשימת צמחים נפוצים

אודות ד"ר מינה פארן

מינה פארן ד"ר מינה פארן היא ביולוגית, אשר התמחתה בתחום הבוטניקה והכימיה של צמחי המרפא. ד"ר פארן חיברה שני ספרים וכתבה מאות מאמרים על צמחי מרפא

ד"ר מינה פארן היא ביולוגית, אשר התמחתה בתחום הבוטניקה והכימיה של צמחי המרפא. את לימודיה השלימה במסגרות רבות, אקדמיות וחוץ-אקדמיות. את לימודי הדוקטוראט שלה עשתה באוניברסיטת שטראסבורג בצרפת. מינה עסקה משך שנים במחקר רפואי בתחום המיקרוביולוגיה והאימונולוגיה, והתמחתה במחקר על חיידקים מסוג סטרפטוקוקים.
בשנת 1983 החלה ללמוד רפואה סינית, ולימודים אלה הביאו אותה בהמשך לחזור ולעסוק בצמחים.
מינה איחדה את כל מה שלמדה מהמחקר הרפואי, לימודי ארץ ישראל והרפואה הסינית וכך הגיעה לצמחי המרפא.

מאז שנת 1986 עוסקת ד"ר פארן בהוראה, כתיבה ומחקר בתחום צמחי המרפא. היא מלמדת אנשי מקצוע -רופאים, רוקחים ומטפלים, וגם קהל פתוח ובלתי מקצועי. מאות מתלמידיה בישראל עוסקים בטיפול וריפוי, הדרכה ומחקר של צמחי המרפא.

במסעותיה ברחבי תבל הכירה מינה צמחי מרפא מן הבר ומן החקלאות, אלה גם אלה בשימוש עממי ע"י בני המקום. ד"ר פארן חיברה שני ספרים וכתבה מאות מאמרים על צמחי מרפא שונים מישראל ומרחבי תבל.

ב 2003 היתה מינה בין מייסדי עיל"ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא, אשר שמה לה למטרה לקרב את הנושא לציבור הרחב, ולשפר את רמת הלימוד והידע של המטפלים והמטופלים. מאז הקמת עיל"ם מכהנת ד"ר מינה פארן כנשיאת העמותה.

כמומחית בעלת שם בתחום, העמידה דור שלם של תלמידים בישראל, מהם גם מורים ומטפלים בזכות עצמם. לשמחתנו, הסכימה מינה להעמיד לרשות "על עלים" מספר רב של מאמרים מפרי עטה.

צא ולמד… לשדות צמחי המרפא, בעקבות ד"ר מינה פארן:
בלעדי ב"על עלים": מאגר מידע ובו כ300 מאמרים
פרי עטה של ד"ר מינה פארן, על צמחי מרפא ומה שקרוב אליהם.

מנגנונים נוגדי דלקת בצמחי מרפא

מנגנונים-נוגדי-דלקת-בצמחי-מרפא-1

לחזרה לחנות