ילקוט הרועים – Capsella bursa

ילקוט הרועים - רפואה מסורתית: לעצירת שטפי דם של מחזור חודשי, לעצירת דימומים פנימיים, לדימום בשתן, לטיפול בטחורים, בשלשול, בציסטיטיס חריף >

ילקוט הרועים
השם באנגלית: Shepherd’s purse
משפחה: מצליבים, Cruciferae, Brassicaceae
חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח.
קוצרים את הצמח לקראת סוף עונת הפריחה, כשהתרמילים המכילים זרעים נמצאים.
תאור בוטני: עשב חד שנתי, בעל גבעול זקוף. העלים התחתונים ערוכים בשושנת. הפרחים קטנים, לבנים, הפרי פחוס, דמוי לב. נפוץ מאד בארץ.
מרכיבים: פלבנואידים, כולל נגזרות של kaempferol ושל קורצטין, רוטין ו-hesperidin(1)

חומצות אורגניות, כולל חומצה פומרית, מאלית, אוקסאלית, טרטארית, פירובית וגלוטמית, בעלים מצויה חומצה אסקורבית 136 מ"ג ב-100 ג' (2)

חומצות אמיניות 2-3%, זיהו 22 חומצות אמיניות בצמח, ביניהן פרולין בריכוז הגבוה ביותר (3) טיראמין, אלפה- וגמה- חומצה אמינובוטירית, אורניתין (3)

שמן חרדל המכיל sinigrin, ו9-methylsulfinylnonyl-glucosinolate(4) שמן נדיף 0.02%, כולל מעל 70 מרכיבים, שהבולט מביניהם הוא הקמפור
מרכיבים נוספים: בטא-סיטוסטרול (4), כולין, היסטמין, סוכר ומינרלים, בעיקר אשלגן.

פעילות: עוצר דימום (5), עוצר שטפי דם של מחזור חודשי(6), אסטרינג'נט (6), ממריץ של הרחם (7), דיורטי (8), נוגד דלקת (8), מעכב חדירות של קפילרות (8), אנטיספטי בדרכי השתן (9).
התוויות: אין התוויות שהוכחו על ידי מחקרים קליניים.
התוויות לפי הרפואה המסורתית: לעצירת שטפי דם של מחזור חודשי (6,9), לעצירת דימומים פנימיים (10), לדימום בשתן (6,9), לטיפול בטחורים, בשלשול, בציסטיטיס חריף (6,9). בשימוש חיצוני, לעצירת דימום באף ובעור (6,10)
התוויות נגד: הריון (6)
תופעות לוואי: בלתי ידועות אינטראקציות עם תרופות: בלתי ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-4ג' שלוש פעמים ביום, ניתן לקחת עד 15 ג' ליום בחליטה מחולק לשלוש פעמים (6,10)

שימוש חיצוני: חליטה של 3-5 ג' בתוך כוס מים, להשתמש כקומפרס. לעצירת דימום באף להכניס עם צמר גפן לנחיריים.

בטיחות: LD50 בעכברים 31.5ג' לק"ג במתן תת עורי, ו-1.5ג' לק"ג במתן אינטרה-פריטונאלי (1).

סטטוס: GSL באנגליה, מאושר בצרפת ובגרמניה.
ספרות

1. Shepherd’s purse, in:British Herbal Compendium Vol 2, by Peter Bradley, 2006 British Herbal Medicine Association, Bournemouth, p. 353-356

2. Jones E. and Hughes RE. Foliar ascorbic acid in some Angiosperms. Phytochemistry 1983, 22: 2493-2499.

3. Maillard C. Barlatier A. Debrauwer L. et al. Identification des acides amines des parties aeriennes de Bourse a Pasteur, Capsella bursa pastoris Moench, interet dans le controle analytique. Ann. Pharm. Fr. 1988, 46: 211-216.

4. Nazmi Sabri N. Sarg T. and Seif el Din AA. Phytochemical investigation of Capsella bursa pastoris. Growing in Egypt. Egypt. J. Pharm. Sci. 1975, 16: 521-522.

5. Vermathen M. and Glasl H. Effect of the Herb Extract of Capsella bursa pastoris in Blood Coagulation. Planta Medica 1993, 59 (suppl) A 670.

6. Chevallier A. Shepherd’s purse in: Encyclopedia of Medicinal Plants. ISBN 0-7513-0314-3. London-New York-Stuttgart: Dorling Kindersley, 1996:181.

7. Kuroda K. and Takagi K. Physiologically Active Substance in Capsella bursa pastoris. Nature, 1968, 220; 707-708.

8. Kuroda K. and Takagi K. Studies on Capsella bursa pastoris II. Diuretic, anti-inflammatory and anti-ulcer action of ethanol extracts of the herb. Arch. Int. Pharmacodyn. 1969, 178: 392-399.

9. Capsella in: British Herbal Pharmacopeia 1983, ISBN 0-903032-07-4, Bournemouth, British Herbal Medicine Association 1983.

10. Bursae pastoris herba. German Commission E Monograph published in: Bundesanzeiger No 173 of 18 September 1986, amended in Bundesanzeiger No 50 of 13 March 1990.

חזרה לחנות

קלנדולה – Calendula officinalis – צפורני חתול רפואיות

קלנודלה לטיפול בדלקות של הפה וריריות הלוע. אושר גם שימוש חיצוני לטיפול בפצעים שנרפאים בקושי. חליטות, טינקטורות ומשחות משמשות לטיפול

שם עברי: קלנדולה, ציפורני חתול רפואיות (פרח)

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Calendula flos

שמות נוספים marigold, poet’s marigold, pot marigold

סקירה כללית

מוצאו של הקלנדולה מארצות הים-התיכון. השם, קלנדולה, מתייחס לנטייה של הצמח לפרוח בהתאמה ללוח השנה בכל חודש באזורים מסויימים, או בימים של ירח חדש. השם, מריגולד, מתייחס לבתולה מריה. פרחי מריגולד משמשים בטקסים קתוליים הקשורים למריה.

לפעמים מבלבלים את פרחי הקלנדולה עם פרחי הטגטס, האחרונים משמשים בנוי יותר מפרחי הקלנדולה¹. בעבר השתמשו בצמח כתחליף זול לזעפרן, הפרחים מוסיפים טעם וצבע למאכלים שונים, בעיקר אורז ומרק דגים. באירופה, בתקופת ימי הביניים, היה שכיח בשווקים ושימש בדרך-כלל כמתאבן. היום, מוסיפים לפעמים לסלט את עלי הכותרת.

חליטות, מיצויים ומשחות שמכינים מעלי הכותרת שימשו את המרפאים המסורתיים באירופה בכדי לזרז מחזור חודשי, לייזע במקרים של חום ולרפא צהבת. הרופאים האקלקטים האמריקאיים, מהמאה ה-19, נהגו להשתמש בקלנדולה לטיפול בכיב קיבה, בעיות כבד, דלקת הלחמית, וכו בפצעים שטחיים, חבלות וכוויות ². ההכנות שהכינו מפרחי הקלנדולה הראו תכונות אנטי-דלקתיות ומכווצות. בעבר ובהווה, טינקטורות, משחות ושטיפות של קלנדולה שימשו לריפוי מהיר של כוויות, חבלות, חתכים ודלקות קלות שנגרמו מהם ^1,³.

למרות שמנגנון הפעולה של קלנדולה בזירוז ריפוי פצעים אינו מובן לחלוטין, התוצאות הן ברורות 1, המרכיבים הטריטרפנים מציגים תכונות אנטי-דלקתיות, במקרים מסוימים גוברים על השפעת אינדומטצין (תרופה נוגדת דלקת) ⁴. באירופה, משתמשים במשחות מקלנדולה לטיפול בפצעים בפה וחתכים או פצעים שנרפאים לאט, ומסתמכים על הפעילות האימונוסטימולנטית והאנטי-בקטריאלית של הצמח ¹. ניסויים הראו שמשחות המכילות קלנדולה מסייעות לשיקום הרקמות והתפתחות תאי אפיתל ⁵.

מחקרים קליניים אחדים הוכיחו יכולת טיפול מוקדם בכיב קיבה, למרות שמחקר נוסף עדיין נדרש ^{6, 7}. דווחו גם פעילות אימונוסטימולנטית ואנטי-ויראלית. המשקל המולקולרי הגבוה של הפוליסכרידים של הקלנדולה ממריץ את פעילות מערכת החיסון ⁸. נחקרה ההשפעה של קלנדולה על מערכת החיסון ונקבע שיש פוטנציאל לטיפול בנגיף האיידס-HIV. מיצויים דכאו באופן משמעותי את HIV-1במבחנה, והפחיתו reverse-transcriptase של HIV-1 בתלות במינון ובזמן ⁹.

תיאור

פרחי קלנדולה כוללים ראשי פרחים יבשים של Caendula officinalis L.(משפחת מורכבים) וההכנות שלהם במינון יעיל.

ההכנות מכילות טריטרפנים גליקוזידים ואגליקונים, כמו גם קרוטנואידים ושמן נדיף.

כימיה ופרמקולוגיה

מרכיבים פעילים כוללים גליקוזיגים של פלבנול – isoquercitrin, narcissin, neohesperidoside, rutin

טרפנואידים – a & b-amyrin, lupeol, longispinogenin.

סטרולים, שמן נדיף, arvoside A, פיגמנטים קרוטנואידים, קלנדולין ופוליסכרידים ¹⁰.

Commission Eדיווח על פעילות אנטי דלקתית, מגרענת ומרפאה פצעים בשימוש מקומי.

מחקרים בבני אדם במקרים של נפיחות אחרי כריתת שד הראו שמריחה חיצונית של קלנדולה (בשילוב עם מיצויים מצמחים אחרים) הפחיתו את הכאב ¹⁰. במבחנה, מחקרים הראו פעילות אנטי-בקטריאלית, בגלל קיומו של אתנול ¹¹. פעילות נוספת כוללת הגברה של גליקופרוטאין, מטבוליזם של קולגן, ונוקליאו- פרוטאינים באתרי פצעים, ופעילות אנטי-בקטריאלית, אנטי-פטרייתית, אנטי-ויראלית ונוגדת פרזיטים ¹².

שימוש

Commission E אישר שימוש פנימי ומקומי של פרחי קלנודלה לטיפול בדלקות של הפה וריריות הלוע. אושר גם שימוש חיצוני לטיפול בפצעים שנרפאים בקושי. במיוחד, חליטות, טינקטורות ומשחות משמשות לטיפול בדלקות עור וקרומים ריריים כמו דלקת הלוע, דרמטיטיס, כיבים ברגליים, חבלות, נפיחות ופריחה ¹³.

התוויות נגד – לא ידועות

תופעות לוואי – לא ידועות

שימוש בתקופת הריון והנקה – לא ידועות מגבלות

אינטראקציה עם תרופות אחרות – לא ידוע

צורת שימוש ומינון אלא אם כן נאמר אחרת –

בשימוש פנימי 1-2 גרם ליום של הפרח השלם המיובש

חליטה 1-2 גרם צמח יבש ב-150 מ"ל

מיצוי נוזלי 1:1 (גרם/מ"ל) 1-2 מ"ל

טינקטורה 1:5 (גרם/מ"ל) ד 5-10 מ"ל

מקורות / סימוכין

1. Foster, S. 1993. 101 Medicinal Herbs: An Illustrated Guide. Loveland: Interweave Press.

2. Ellingwood, F. 1983. American Materia Medica, Therapeutics and Pharmacognosy.Portland, OR: Eclectic Medical Publications [reprint of 1919 original].

3. Tyler, V.E. 1994. Herbs of Choice: The Therapeutic Use of Phytomedicinals. New York: Pharmaceutical Products Press.

4. Zitterl-Eglseer, K. et al. 1997. Anti-oedematous activities of the main triterpendiol esters of marigold (Calendula officinalis L.). J Ethnopharmacol 57(2):139-144.

5. Klouchek-Popova, E. et al. 1982. Influence of the physiological regeneration and epithelialization using fractions isolated from Calendula officinalis. Acta Physiol Pharmacol Bulg 8(4):63-67.

6. ChakurskiI., M. Matev, A. Koichev, I. Angelova, G. Stefanov. 1981. [Treatment of chronic colitis with an herbal combination of Taraxacum officinale, Hipericum perforatum, Melissa officinalis, Calendula officinalis and Foeniculum vulgare] [In Bulgarian]. Vutr Boles 20(6):51-54.

7. Krivenko, V.V., G.P. Potebnia, V.V. Loiko. 1989. [Experience in treating digestive organ diseases with medicinal plants] [In Russian]. Vrach Delo (3):76-78.

8. Wagner, H. et al. 1985. [Immunostimulating action of polysaccharides (heteroglycans) from higher plants] [In German]. Arzneimforsch 35(7):1069-1075.

9. Kalvatchev, Z., R. Walder, D. Garzaro. 1997. Anti-HIV activity of extracts fromCalendula officinalis flowers. Biomed Pharmacother 51(4):176-180.

10. Newall, C.A., L.A. Anderson, J.D. Phillipson. 1996. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals. London: The Pharmaceutical Press.

11. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

12. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

13. Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals.Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers.

מקורות נוספים

· Akihisa, T. et al. 1996. Triterpene alcohols from the flowers of compositae and their anti-inflammatory effects. Phytochemistry 43(6):1255-1260.

· Boucaud-Maitre, Y., O. Algernon, J. Raynaud. 1988. Cytotoxic and antitumoral activity of Calendula officinalis extracts. Pharmazie 43(3):220-221.

· Della Loggia, R. et al. 1994. The role of triterpenoids in the topical anti-inflammatory activity of Calendula officinalis flowers. Planta Med 60(6):516-520.

· Gasiorowska, I., M. Jachimowicz, B. Patalas, A. Mlynarczyk. 1983. [The use of Calendula officinalis in the treatment of periodontopathies] [In Polish]. Czas Stomatol 36(4):307-311.

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.

להזמנת קלנדולה אורגנית בגידול על עלים

חזרה לחנות

שדר לבן – Betula alba

שדר לבן - רפואה מסורתית: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לטיפול בגאוט, בצקות >

שדר לבן
שם אנגלי: Silver Birch
משפחה: שדריים, Betulaceae
תאור בוטני: הסוג Betula כולל כ-60 מינים של עצים או שיחים נשירים הגדלים בחצי הצפוני של כדור הארץ. הם בין העצים הנפוצים ביותר באזורים הצפוניים, ומרבים לגדל אותם כי הם גדלים במהירות על אדמות שונות.
Betula pendula הוא עץ נשיר עם קליפת גזע מתקלפת בצבע כסף-לבן. הפרחים הזכריים והנקביים גדלים על אותו עץ באביב, לפני הלבלוב. הפרחים הזכריים משתלשלים,הפרחים הנקביים קצרים וזקופים. העץ גדל באירופה עד מערב סיביר. גובהו 10-25 מ'.

חלקי צמח בשימוש: עלים שנקטפים באביב.

מרכיבים: פלבנואידים, כולל flavonol glycosides1-2%, במיוחד hyperoside, myricetin 3-galactoside

Quercetin 3-glucuronide, rutin, isohamnetinLuteolin, acacetin, scutellarein(1-3).
ריכוז הפלבנואידים עולה במשך עונת הצמיחה.

פנולים בעלי משקל מולקולרי נמוך 3,4-dihydroxypropiophenone 3-glycoside0.8%

הריכוז הכולל של הפנולים והפלבנואידים הוא 2.7%.
טאנינים: תערובת של galltannins, ellagitannins ופרואנתוציאנידינים, במיוחד delphinidinעד 10%.
טרפנים: 8 dammarane triterpenes בודדו מהעלים (4)

בודדו גם מונוטרפנים וססקויטרפנים. סליצילאטים.

פעילות: אסטרינג'נט, מר, דיורטי, נוגד דלקת, משכך כאב, מגביר הזעה, ל-dammarane טריטרפנים יש פעילות המוליטית.

התוויות: כדיורטי מומלץ לטיפול בדלקות בדרכי השתן. העליה בכמות השתן מונעת הצטברות של אבנים בכליות. לפי הידע המסורתי משתמשים בעלים לטיפול בגאוט, מחלות שגרוניות ובצקת.

התוויות נגד: בצקת בגלל אי ספיקת לב או כליות

תופעות לוואי: אינן ידועות

אינטראקציות עם תרופות: אינן ידועות

הכנות ומינון: חליטה 2-3 ג' 3-5 פעמים ביום

טינקטורה 1:5 2 מ"ל שלוש פעמים ביום

מנת יתר: לא נראתה השפעה טוקסית.

הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

סטטוס: באנגליה GSL- general sale list גרמניה מאושר על ידי Commission E

מחקר קליני נערך בגרמניה. מיצוי יבש מהעלים ניתן ל-1066 מטופלים, שסבלו מדלקת בדרכי השתן. כחצי מהמשתתפים קבלו טיפול באנטיביוטיקה בנוסף לטיפול הצמחי. המחקר נמשך 2-4 שבועות. 80% מהמטופלים שקבלו אנטיביוטיקה, ו-75% מאלו שלא קבלו אנטיביוטיקה נרפאו עד סוף המחקר. רק שמונה מהנבדקים התלוננו על תופעות לוואי קלות (6).

ספרות.

1. Dallenbach-Tolke K. Nyiredy S. et al. Flavonoid glycosides from Betula pubescens and Betula pedula. J. Nat. Prod. 1986, 49: 1155-1156.

2. Salminen JP. Ossipov V. Characterization of hydrolysable tannins from leaves of Betula pubescens by high performance liquid chromatography mass spectrometry. J. Chromatogr. A 1999, 864: 283-291.

3. Hilpisch S. Hartmann R. et al. New dammaranes esterified with malonic acid from leaves of Betula pendula. Planta Medica 1997, 63: 347-351

4. Rickling B and G lombitza KW. Saponins in the leaves of Birch? Hemolytic dammarane triterpenoid esters of Betula pendula. Planta Medica 1993 59: 76-79.

5. Betula folium German Commission E Monographs, Published in: Bundessanzeiger, 198

חומצה בטולינית

חומצה בטולינית היא טריטרפן פנטה-ציקלי. היא בודדה לראשונה מעץ אפריקאי Zizyphus mauritiana ממשפחת האשחריים, Rhamnaceae (1).

החומצה מעכבת את וירוס האיידס – HIV, נוגדת מלריה ואנטי דלקתית.

זמן קצר לאחר מכן בודדו בטולין מקליפת הגזע של Betula alba שדר לבן. הבטולין מצוי בריכוז גבוה בקליפת הגזע שנושרת מעצמה, וכך מקבל העץ את צבע הגזע הלבן האופייני לו. ניתן לייצר ללא קושי את החומצה הבטולינית מהבטולין.

ממצים את החומצה מהגזע עם כלורופורם.

מצאו שהחומצה הבטולינית הורגת באופן סלקטיבי תאי מלנומה אנושיים, מבלי לפגוע בתאים בריאים (2). בדקו תאי מלנומה בתרבית רקמה. התאים נלקחו מקשרי לימפה, נוזל של הריאה והעור. גידול התאים עוכב באופן משמעותי ע"י חומצה בטולינית בריכוז 1-5 מ"ג למ"ל.

פעילות החומצה נבדקה בעכברים שהזריקו להם תאי מלנומה. עקבו אחרי התפתחות הגידול במשך 40 יום. לחלק מהם הזריקו חומצה בטולינית.

התקבל עיכוב משמעותי בגידול המלנומה בעכברים שקבלו חומצה בטולינית. לא נראתה רעילות של התרופה והעכברים לא ירדו במשקל.

החומצה הבטולינית מעודדת אפופטוזיס של תאים סרטניים, והפעילות שלה ייחודית לתאי מלנומה ולכמה סוגים בודדים של סרטן.

עידוד של אפופטוזיס הוא מנגנון של מרכיבים אנטי סרטניים שונים. הם פועלים ברמה סוב-סלולרית ומעוררים מנגנונים של איתות אל התאים.

החומצה הבטולינית פועלת על ידי השפעה ישירה על המיטוכונדריה (3,4). היא משנה את החדירות של הממברנה של המיטוכונדריה ובכך מגרה את מנגנון האפופטוזיס.

בנוסף מצאו החוקרים שלחומצה הבטולינית יש פעילות נגד גידולים ממאירים במוח (5,6), קרצינומה ברחם (5) ובתאי לויקמיה HL-60(7).

מחקר שבדק צרוף של חומצה בטלינית עם הקרנות מצא השפעה אדיטיבית, והוא מציין שהם שונים זה מזה בדרך הפעולה שלהם (8).

היתרון הגדול של החומצה הבטולינית הוא הסלקטיביות שלה כלפי תאים סרטניים, והרעילות המינימלית שלה כלפי תאים נורמליים (5).

כמה חברות תרופות ממנות את המשך המחקר, כדי להכין מהחומצה תרופה נגד סרטן, וכן תכשיר למניעת מלנומה בצורת משחה שבו תהווה החומצה הבטולינית את אחד המרכיבים העיקריים (9).

פעילות אנטי מיקרוביאלית לחומצה הבטולינית פעילות אנטי בקטריאלית. היא מעכבת Staphylococcus aureus ו- E. coli. עיכוב מיוחד התקבל נגד טיפוסים שונים של וירוס האיידס- HIV(10,11). החומצה הבטולינית פחות רעילה ממרכיבים ציטוטוקסיים אחרים, היא זולה יחסית ומצויה בריכוז גבוה בקליפת הגזע של השדר הלבן בצורת בטולין ההופך לחומצה בטולינית.

ספרות

1. Cowdhury AR. Mandel S. mittra B. et al. Betulinic acid, a potent inhibitor of eukaryotic topoisomerase I: identification of the inhibitory step, the major functional group responsible and development of more potent derivatives. Med. Sci. Monit. 2002, 8: BR254-265

.2. Pisha E. Chai H. Lee IS. et al. Discovery of betulinic acid as a selective inhibitor of human melanoma. Nature Medicine 1995, 1: 1046-1051.

3. Fulda S. Scaffidi C. Susin SA. et al. Activation of mitochondria and release of mitochondrial apoptogenic factors by betulinic acid, J. Biol. Chem. 1998, 273; 33942-33948.

4. Ying Meei T. Rong Y. Pezzuto JM. Betulinic acid-induced programmed cell death in human melanoma cells involved mitogen-activated protein kinase activation. Clinical Cancer Research 2003, 9: 2866-2875.

5. Zuco V. Supino R. Righetti SC. Selective cytotoxicity of betulinic acid on tumor cell lines, but not on normal cells. Cancer Lett. 2002, 175: 17-25.

6. Wick W. Grimmel C. Wagenknecht B. Betulinic acid-induced apoptosis in glioma cells: A sequential requirement for new protein synthesis, formation of reactive oxygen species, and caspase processing. J. Pharmacol. Exp. Ther. 1999, 289: 1306-1312.

7. Ji ZN. YE WC. LIU GG. 23-Hydroxylbetulinic acid-mediated apoptosis is accompanied by decreases in bcl-2 expression and telomerase activity in HL-60 Cells. Life Sci 2002, 72: 1-9.

8. Selzer E. Pimentel E. Wacheck V. et al. Effects of betulinic acid alone and in combination with irradiation in human melanoma cells. J. Invest. Dermatol. 2000, 114: 935-940.

9. Betulinic acid selectively kills melanoma cells, point to new mechanism against HIV, Economic Botany Leaflets, Southern Illinois University www.siu.edu/ebl/issue1/betulini.htm

10. Evers M. Poujade F. Soler F. Betulinic acid derivatives: a new class of human immunodeficiency virus type 1 specific inhibitors with a new mode of action. 1996, J. of Medical Chemistry 39: 1056-1068.

11. Soler F. Poujade C. Evers M. et al. Betulinic acid derivatives: a new class of specific inhibitors of human immunodeficiency virus type 1 entry, J. of Medical Chemistry 39: 1069-1083.

חזרה לחנות

בלוטה שחורה – Ballota nigra

בלוטה שחורה - רפואה מסורתית: להפרעות שינה, חרדה, סטרס, בחילות, שיעול, שעלת, כאבי בטן עוויתיים, הפרעות עצביות בתקופת המנופאוזה >

בלוטה שחורה

שם אנגלי: Black horehound

משפחה: שפתניים, Lamiaceae(Labiatae)

חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים

תאור בוטני: צמח רב-שנתי ארומטי בגובה 30-80 ס"מ. הפריחה בצבע סגול-לילך. הצמח נפוץ באירופה עד מרכז אסיה. למין nigra יש לפחות ששה תת-מין מצויים באירופה. הנפוצים ביותר הם B. nigraו- B. foetida. בארץ גדלים ארבעה מינים של בלוטה.

מרכיבים: phenylpropanoids עד 5.5%, בעיקר נגזרות של ortho-dihydroxycinnamic acid, ריכוז נמוך מאד של שלושה גליקוזידים, alyssonoside, angoroside lavandulifolioside, 1% של E-caffeoyl-malic acid

במחקר שנערך באוקראינה, כנראה על תת-מין שונה (1), דווח על המצאות חומצה כלורוגנית 3.8%, קפאית 0.15% ופרולית 0.15%. דיטרפנואידים ballotinone, ballotenolפלבנואידים, luteoline 7-lactate, apigenin, scutellarin, acacetin(1).

שמן נדיף 0.01%.

פעילות: מפחית חרדה (2,3), מרגיע (2,4), נוגד דכאון (5),ספסמוליטי (6).

התוויות: אין התוויות שהוכחו במחקרים קליניים.

רפואה מסורתית: להפרעות שינה, חרדה, סטרס (2,3), בחילות (3), שיעול (6), שעלת, כאבי בטן עוויתיים (6,3), הפרעות עצביות בתקופת המנופאוזה (3).

התוויות נגד: אינן ידועות

תופעות לוואי: במקרים בודדים יש עייפות או בחילה בתחילת הטיפול (3).

הכנות ומינון: חליטה, 0.5-4.0 ג' שלוש פעמים ביום או טינקטורה במינון דומה.

בטיחות: הצמח נחשב לבטוח לשימוש.

מחקרים in vitro

ה-phenylpropanoides המצויים בצמח בודדו ונבדקו. לשלושה מהם, verbascoside, forsythoside, arenarioside יש אפיניות לקולטנים של דופמין, מורפין ו- benzodiazepine. כנראה שהפעילות המרגיעה של מערכת העצבים קשורה לפניל-פרופנואידים (7).

הוכיחו פעילות נוגדת חמצון של הפניל-פרופנואידים. הם נטרלו פעילות מחמצנת של סופראוקסיד, H202, ושל הקבוצה ההידרוקסילית OH(7).

מחקרים in vivo

השפעה מרגיעה התקבלה אצל חולדות ועכברים שקבלו 200 מ"ג ממיצוי הצמח בהזרקה לפריטונאום (2). מחקר נוסף הראה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים בהשפעת מיצוי מהצמח שניתן לפריטונאום (4). אחרי שעה אחת התקבלה ירידה של תנועות ספונטניות של 60% ואחרי שלוש שעות ירידה של 65% (4).

מחקרים קליניים

במחקר פתוח נבדקו 28 איש עם חרדה, דכאון והפרעות בשינה. הם קבלו במשך 90 יום, כמות אקוויולנטית ל1.5 ג' של הצמח בצורת טינקטורה, בלקיחה אוראלית. הם נבדקו בימים: 0, 15, 30, 60, 90. שיפור במצב הנבדקים התקבל אחרי 60 יום (60%) ואחרי 90 יום (73%). השיפור בכל מה שקשור להפרעות בשינה היה המשמעותי ביותר (3).

ספרות.

1. Zhukov IM and Belikov VV. Chromatospectrophotometric determination of flvonoids and dioxycinnamic acids in the above – ground parts of Ballota nigra L.1990, Chem Abstracts, 1990, 112: 18874.

2. Mongold JJ. Camilleri S. Serrano JJ. et al. Etude experimentale de l’activite psychotrope de Ballota nigra. Phytotherapy (Paris) 1991, 36/37: 5-11.

3. Huriez A. L’utilisation du M.D.E. de Ballota chez des patients anxieux ( a propos de 28 cases) Phytotherapy (Paris) 1991, 36/37: 12-19.

4. Racz-Kotilla E., Racz G. and Jozsa J. Activity of some species belonging to Labiatae on the central nervous system in mice. Herba Hungarica 1980, 19: 49-53.

5. Vural K. Ezer N. Erol K. and Sahin PP. Anxiolytic and antidepressant activities of some Ballota species. J. Fac. Pharm. Gazi 1996, 13: 29-32.

6. Darbour N. Baltassat F. and Raynaud J. Sur la presence d’un O-heteroside et d’un C-heteroside d’apigenine dans les feulles de Ballota foetida Lamk (Labiatae). Pharmazie 1986, 41: 605-609.

7. Daels-Rakotoarison DA. Seidel V. Gressier B. et al. Neurosedative and antioxidant activities of phenylpropanoids from Ballota nigra. Arzneim.-Forsch. Drug Res. 2000, 50: 16-23.

חזרה לחנות

בקופה פשוטה – Bacopa monniera

בקופה פשוטה מועילה למקרים של חולשה עצבית, להגברת זיכרון חלש, להגברת כושר הלימוד והריכוז, לחיזוק הלב, להרגעה במקרים של חרדה ועצבנות,

בקופה פשוטה – Bacopa monniera

שם נרדף: Herpestis monniera

שם בסנסקריט: Brahmi

משפחה: לועניתיים, Scrophulariaceae

חלקי צמח בשימוש: הצמח השלם.

תיאור בוטני: צמח מטפס, בשרני. הפרחים לבנים או כחולים. גדל באזורי ביצות בהודו, עד לגובה של 1320מ'. ניתן להרבות אותו מזרעים או מייחורים.

רפואה מסורתית: זהו הצמח השני, בנוסף לגוטו קולה, הנקרא בסנסקריט Brahmi. שם שמצביע על הערצה רבה לצמח.

Bacopa הוא צמח מר, צונן ואסטרינג'נט. נוהגים להשתמש בו לטיפול בצרידות, אסתמה, אפילפסיה, לחיזוק מערכת העצבים והלב. מיץ מהעלים ניתן לילדים במקרים של שלשול ולהקלה על שיעול. מחית שמכינים מהעלים משמשת לטיפול ברוימטיזם.

ברפואת האיורודה משתמשים בצמח לטיפול באנמיה וסכרת, וכן לניקוי הדם, לשיפור הזכרון, לשיפור פעילות המוח, לחיזוק הלב, לטיפול בדרמטיטיס וקטרקט. הצמח מומלץ במקרים של חרדה ודאגנות יתר.

מרכיבים: אלקלואידים, brahmine, herpestatine, ספונינים טריטרפניים, bacoside B, bacoside A,
monnierin, hersaponin, Bacopa monnierie

מרכיבים נוספים: D-mannitol, betulic acid

beta-sitosterol, stigmasterol, heptacosine, triacontane, luteolin glucoside

חומצות אמיניות, גלוטמית, אספרטית, סרין, אלנין.

פעילות: bacoside A &Bהם ספונינים המוליטיים.

hersaponin הוא ספסמוליטי, מרגיע ומחזק את הלב. לספונינים יש פעילות נוגדת דלקת.

מיצוי אלכוהולי (50%) של הצמח הראה פעילות אנטי סרטנית בעכברים.

הצמח הוא אדפטוגן, מגביר עמידות למצבי לחץ פיזיים ונפשיים, מחזק ומשקם של מערכת העצבים, מגביר את הפעילות הקוגניטיבית של המוח, מסייע לשיפור הזכרון וכושר הריכוז.

התוויות: למקרים של חולשה עצבית, להגברת זיכרון חלש, להגברת כושר הלימוד והריכוז, לחיזוק הלב במקרים של אי ספיקת לב קלה, להרגעה במקרים של חרדה ועצבנות, לטיפול באפילפסיה, כאדפטוגן נעזרים בצמח במצבי לחץ נפשי ופיזי, כסיוע להחלמה ממחלות ולשיפור ההרגשה הכללית הטובה.

התוויות נגד: בלתי ידועות.

תופעות לואי: בלתי ידועות.

רעילות: חסר רעילות. במתן אורלי לא הייתה תמותה אצל חולדות ועכברים עד מינון של 2150 מ"ג ל-ק"ג.

מיצוי הספונינים לא גרם לתופעות לואי שליליות במערכת העיכול או במערכת האנדוקרינית.

הכנות ומינון: אבקה, 5-10 ג' ליום.

חליטה, 8-16 ג' ליום.

טינקטורה 1:5 ב-50% אלכוהול, 5-15 מ"ל ליום.

ספרות:

Elangovan V. et al. In vitro studies on anti cancer studies of Bacopa monnieri. Fitoterpaia, 66: 211-215, 1995.

Garai S. et al. Damarane- type triterpenoid saponins from Bacopa monnieri. Phytochemistry, 42: 815-820, 1996.

Gupta SS. A few observations on the psychotropic and anticonvulsant effects of some ayurvedic remedies. Indian J. Physiol. Pharmacol. 6: 25-27, 1962,

Mahato SB. et al. Bacosaponins E and F, two jujubogenin bisdesmosides from Bacopa monniera. Phytochemistry, 53: 6-7, 2000.

Samiulla DS. et al. Mast cell stabillising activity of Bacopa monnieri. Fitoterapia, 72:284-285, 2001.

Singh HK. and Dhawan BN. Neuropsychopharmacological effects of the Ayurvedic nootropic Bacopa monnieri Linn. (Brahmi). India Pharmacoly 29: 5359-5365, 1996.

Vaidya ADB. The status and scope of Indian medicinal plants acting on central nervous system. Indian Journal of Pharmacology, 29: S340-S344, 1997.

Vohra SB. Analgesic activity of bacosine a new triterpene isolated from B. monnieri. Fitoterapia, 68: 361-365, 1997.

Martis G. et al. Neuropharmacological activity of Bacopa monniera. Fitoterapia, 63: 399-404, 1992.

להזמנת בקופה פשוטה

להזמנת בקופה אורגנית

אסטרגלוס- קדד סיני – Astragalus membranaceus

אסטרגלוס - לטיפול בבצקות שמקורן בחולשה בטחול. למקרים של פצעים וכיבים שאינם נרפאים, לפרונקלים, לאחר איבוד רב של דם. השורש הטרי משמש לריפוי

משפחה: פרפרניים- Papillonaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תכונות: מתוק, מחמם עדין
מרידיאן היעד: טחול, ריאות
תיאור הצמח: צמח רב שנתי בגובה 50-80 ס"צ. גדל בעיקר בצפון סין ובטיבט.
מרבים לגדל אותו. קוצרים את הצמח כשהוא בן 4-7 שנים. קוצרים אותו באביב לפני שהופיעו העלים, או בסתיו אחרי שהם נופלים.
מרכיבים: ספונינים, למעלה מ-40 גליקוזידים טריטרפניים
פוליסכרידים, פלבונואידים
למעלה מ-20 חומצות אמינו ביניהן: אספרגין, חומצה גלוטמית, חומצה אספרטית, פרולין, ארגינין, אלאנין, חומצה בטא-אמינו בוטירית
מינרלים: מגנזיום, ברזל. אבץ, נחושת, מנגן, מוליבדן, כרום
שורש אסטרגלוס טרי ידוע כמנקז מוגלה, מסייע לבניית רקמות ומחזק את השרירים.
פעילות: מחזק את הטחול, מגביר את הצ'י מעלה כלפי מעלה את ה- yang qi של הטחול והקיבה, מפחית הזעה, דיורטי, מפחית בצקות, ממריץ ניקוז של מוגלה,
מגביר ריפוי של פצעים, מחזק צ'י ודם, מפחית נפיחות
מחזק של מערכת החיסון
משפר את כושר הלימוד והזיכרון
התוויות: חוסר אנרגיה עם חולשה ועייפות
חוסר אנרגיה של הטחול עם עייפות ושלשול
למקרים של צניחת רחם, קיבה או פי הטבעת
לדימומים מהרחם- בצרוף עם אנג'ליקה
לתופעות של חולשה המתבטאות בהזעת יתר וקור
לחיזוק הריאות
למקרים של הצטננויות חוזרות וקוצר נשימה
לטיפול בבצקות שמקורן בחולשה בטחול
למקרים של פצעים וכיבים שאינם נרפאים, לפרונקלים
לאחר איבוד רב של דם. השורש הטרי משמש לריפוי פצעים קשים שאינם נרפאים וכיבים.
התוויות נגד: חוסר של YIN עם חום
מינון: 3-15ג' ליום כמרתח. ניתן להשתמש בצמח בשימוש חיצוני לאחר קליה עם דבש. מכינים כעין משחה ומורחים על כיבים ופצעים שאינם נרפאים.

מקור התמונה

להזמנת אסטרגלוס

חזרה לחנות

Angelica archangelica – אנג'ליקה אירופאית

אנג'ליקה אירופאית לטיפול בחוסר תיאבון, אי-נוחות במערכת העיכול כמו – עוויתות קלות של המעי והקיבה, תחושת מלאות, נפיחות, גזים,

סקירה כללית: אנג'ליקה אירופאית היא צמח דו- או רב-שנתי, שמוצאו מצפון ומזרח אירופה ¹ ומחלקים של אסיה. ^2,3

בית הגידול הטבעי שלה כולל את איסלנד, סקוטלנד, הולנד ולפלנד. ^1,4 בגרמניה מגדלים אותה בחבל בווריה ובחבל טרינגן. ⁵ החומר המסחרי המשמש למטרות מרפא מיובא מצפון אירופה, כולל אנגליה.⁶הוא מופק מצמחים הגדלים בהולנד, פולין וגרמניה ובהיקף קטן יותר בבלגיה, איטליה והרפובליקה הצ'כית. ³

במשך דורות של רפואה אירופאית מסורתית השתמשו באנג'ליקה בתור צמח מכייח במחלות כמו ברונכיט, הצטננות ושיעול וגם כמסייע בהפרעות בדרכי העיכול.^1,7 במאה ה-15 השימוש באנג'ליקה היה מאוד נרחב. בספר צמחי מרפא אנגלי שפורסם על-ידי ג'ון פרקינסון בשנת 1629 (Paradisus Terrestris), אנג'ליקה מוזכר כאחד הצמחים החשובים ביותר בין צמחי המרפא באותה תקופה. ^4,8

בגרמניה, שורש אנג'ליקה נמצא באופן רשמי בפרמקופיאה הגרמנית. ⁹ הוא רשום בקודקס התרופות הגרמנית ¹⁰ ומאושר על-ידי .Commission E¹¹החליטה נמצאת באופן רשמי ברשימה הסטנדרטית של צמחי המרפא המאושרים לשימוש בגרמניה . ¹² מבחינה רפואית, השימוש באנג'ליקה הוא בעיקר כמרענן ומחזק ארומטי ומר עבור מערכת העיכול, משמש כמגביר תיאבון ולטיפול בהפרעות בעיכול (דיספפסיה). מרבים להשתמש בו כמרכיב במשקאות מרים וליקרים, כגון, Benedictine, Boonekamp, Charreuse^3,13וכן גם כמרכיב במספר רב של תרופות לטיפול בקיבה ובמעיים, בכיס המרה ולהמרצת הפרשות מיצי מרה.³ ברפואת הילדים בגרמניה, שורש האנג'ליקה משמש לטיפול בבעיות מעיים וקיבה.

לדוגמא תערובת צמחים לחליטה שמאושרת על-ידי Commission Eהגרמני עבור בעיות במערכת העיכול מורכבת מ-20% שורש אנג'ליקה, 40% שורש גנציאנה ו-40% זרעים קימל. ¹⁴

בארצות הברית שורש האנג'ליקה התווסף באופן רשמי לפרמקופיאה האמריקאית ולרשימת הפורמולות הארצית (National Formulary). ¹

הדירוג של אנג'ליקה אירופאית בפרמקופיאה הגרמנית כולל את קנה השורש היבש והשורשים של Angelica archangelica L. שיובשו בזהירות בטמפרטורות נמוכות מ-40°C.

השורש צריך להכיל לפחות 0.25% שמן נדיף בהשוואה לתרופה היבשה. יכול להכיל לא יותר מ-5% גבעולים וחלקי עלים ולא יותר מ-5% מרכיבים שצבעם דהה.

הזיהוי הבוטני חייב להיות מאושר על-ידי כרומטוגרפיה (TLC), בחינות מקרוסקופיות ומיקרוסקופיות כמו גם בדיקות אורגנולפטיות.

בנוסף נדרשת גם בדיקת לזיוף עם שורש של לביסטיקום (Levisticum officinale).⁹

הפרמקופיאה האוסטרית דורשת לא פחות מ-0.3% שמן נדיף. ^3,15

הפרמקופיאה הבריטית דורשת שהקציר יעשה בסתיו ושיכיל לא פחות מ-30% מרכיבים מסיסים במים.¹⁶ גם קודקס התרופות הגרמני דורשת לא פחות מ-30% מרכיבים המתמצים. ^3,10

תיאור: שורש אנג'ליקה כולל את השורש היבש וקנה השורש של Angelica archangelica L.(משפחת סוככיים), וההכנות שלהם במינון יעיל. השורש וקנה השורש מכילים שמן נדיף, קומארינים ונגזרות שלהם.

כימיה ופרמקולוגיה: שורש אנג'ליקה כולל 0.35-1.9% שמן נדיף – מתוכו 80-90% מונוטרפנים, כגון, (β-phellandrene (13-28

α-phellandrene (2-14%), α-pinene (14-31%), ; ססקויטרפנים.³

0.3% חומצה אנג'לית (angelic acid)^2,13

6% שרפים (רזינים)

סטרולים (לדוגמא סיטוסטרול)

חומצות פנוליות – כלורוגנית, קפאית ²

חומצות שומן (לדוגמא – פלמיטית, אולאית, לינולאית)

קומארינים (בסביבות 0.2% osthol) ופוראנוקומרינים (לדוגמא – אנג'ליצין וברגפטן)

סוכרים וטאנינים ^1,3,17

הערה: בתנאי אחסון נאותים, שורש אנג'ליקה מאבד עדין מתכולת השמן הנדיף בסביבות 0.05-0.1% לשנה. לכן, אורך חיי המדף של המוצר צריך להיות מחושב על-פי נתון זה, תוך חישוב ההפרש בין כמות השמן הנדיף במוצר ביום האריזה לעומת הכמות המינימאלית הנדרשת על-פי קודקס התרופות או הפרמקופיאה. אורך חיי מדף של שורש אנג'ליקה אירופאית יבש חתוך פרוס הוא לא יותר מ-18 חודשים. ¹² אורך חיי המדף של אבקת השורש היבש הוא רק 24 שעות. ^18,19

Commission E דיווח על פעילות אנטיספסמודית וממריצה הפרשת מיצי מרה, כמו גם המרצת הפרשת מיצי עיכול.

הפרמקופיאה הבריטית מדווחת על פעילות ספסמוליטית. ¹⁶

מרק (Merck Index) כולל בפעילות של אנג'ליקה – נוגד גזים (קרמינטיבי), מייזע ומשתן. ²

בנוסף דווח שעבודה עם השמן שהופק מהשורש על בעלי-חיים הראתה פעילות אנטי-בקטריאלית נגד mycobacterium avium ופעילות אנטי-פטרייתית נגד 14 סוגי פטריות. ²⁰

במבחנה (in-vitro), מיצוי של שורש האנג'ליקה ממינים שונים הראה תופעות דומות לפעילות של חומר-נוגד לסידן, דבר שיכול לעזור לטיפול במחלות לב וכלי-דם. ¹

חלקם של השימושים הקדומים של שורש האנג'ליקה הוכחו בניסיונות במבחנה של המרכיבים הפעילים קומארינים ופורנוקומארינים. אחד מהם, אנג'ליצין, מרפה שרירים חלקים לרבות אלה של מערכות העיכול והנשימה. אנג'ליקה גם מרפה שרירים חלקים של קנה הנשימה ²¹ וכלי הדם. האחרון מדמה פעילות של מנגנון נוגד-סידן. ²²

אנג'ליקה אירופאית יכולה גם להגביר התכווצויות רחם, בדומה להשפעה של אנג'ליקה סינית Angelica sinensis (dong quai)על ארנבות מורדמות. ²³

שימוש: Commission E אישר את השימוש באנג'ליקה לטיפול בחוסר תיאבון, אי-נוחות במערכת העיכול כמו – עוויתות קלות של המעי והקיבה, תחושת מלאות ונפיחות, גזים.

האישור הגרמני הסטנדרטי מציין שימוש של תה משורש אנג'ליקה לטיפול בתחושת מלאות, נפיחות, גזים ועוויתות קלות, כמו גם בבעיות קיבה כמו – חוסר בייצור מיצי קיבה. ¹²

בהודו משתמשים באנג'ליקה לטיפול באנוקרסיה, גזים והפרעות עיכול. ²⁴

התוויות נגד: לא ידועות

תופעות לוואי: נוכחות של פוראנקומרינים בשורש אנג'ליקה גורמים להגברת הרגישות של העור לאור. חשיפה לאור אולטרא-סגול בסמיכות לשימוש באנג'ליקה יכולה להוביל לדלקות בעור.

במהלך השימוש בתרופה או במהלך הכנתה יש להמנע מ שהות ממושכת בשמש או לחשיפה לקרינה אולטרא-סגולית.

שימוש בתקופת הריון והנקה: לא מומלץ לשימוש בתקופת ההריון. ²⁵ אין התוויות נגד לתקופת ההנקה.

אינטראקציה עם תרופות אחרות: לא ידוע

צורת שימוש ומינון: אלא אם כן נאמר אחרת – 4.5 גרם ליום שורש יבש או תכשירים גאלניים אחרים.

מיצוי יבש של שורש וקנה שורש יבש: 1-2 גרם, 3 פעמים ביום.^6,24,26
מירתח 1.5 גרם שורש חתוך ב- 150-250 מל' מים קרים, להביא לרתיחה ולהשאיר לרתיחה על אש קטנה במשך 10 דקות בכלי מכוסה. ^3,19 או – להרתיח 2-4 גרם ב- 150 מל' במים רותחים למשך כ-10 דקות. לשתות חם, מספר פעמים ביום כחצי שעה לפני הארוחה. ^12,19
חליטה – להשרות 2-4 גרם ב-150 מל' מים רותחים למשך כ-10 דקות. לשתות חם, מספר פעמים ביום כחצי שעה לפני הארוחה. ^12,19

הערה: לפי הפרמקופיאה האוסטרית, מנה אחת ממוצעת של חליטת שורש אנג'ליקה היא 1.5 גרם לכוס.^19,27

מיצוי נוזלי 1: 1 (גרם/מל'): 1.5-3 מל' (Commission E), 0.5-2.0 מל' שלוש פעמים ביום^6,24,26
טינקטורה 1:5 (גרם/מל'): 1.5 מל' (Commission E), 0.5-2.0 מל' שלוש פעמים ביום ^6,26
שמן נדיף (Oleum Angelicae)– 10-20 טיפות (Commission E)

מקורות / סימוכין

1. – Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc. 3234.

2. – Budavari, S. (ed.). 1996. The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals, Drugs, and Biologicals, 12^th ed. Whitehouse Station, N.J.: Merck & Co, Inc. 109.

3. – Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals.Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers. 7072.

4. – Grieve, M. 1979. A Modern Herbal. New York: Dover Publications, Inc.

5. – Lange, D. and U. Schippmann. 1997. Trade Survey of Medicinal Plants in GermanyA Contribution to International Plant Species Conservation. Bonn: Bundesamt f r Naturschutz. 32.

6. – British Herbal Pharmacopoeia (BHP).1983. Keighley, U.K.: British Herbal Medicine Association.

7. – Wren, R.C. 1988. Potter's New Cyclopaedia of Botanical Drugs and Preparations.Essex: The C.W. Daniel Company Ltd.

8. – Bown, D. 1995. Encyclopedia of Herbs and Their Uses. New York: DK Publishing, Inc. 238

9. – Deutsches Arzneibuch, 10^th ed., 2^nd suppl. (DAB 10). 1993. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

10. – Deutscher Arzneimittel-Codex (DAC). 1986. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

11. – Bundesanzeiger (BAnz). 1998. Monographien der Kommission E (Zulassungs- und Aufbereitungskommission am BGA f r den humanmed. Bereich, phytotherapeutische Therapierichtung und Stoffgruppe). Kln: Bundesgesundheitsamt (BGA).

12. – Braun, R. et al. 1997. Standardzulassungen f r FertigarzneimittelText and Kommentar. Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

13. Weiss, R.F. 1988. Herbal Medicine. Beaconsfield, England: BeaconsfieldPublishers. 4647.

14. – Schilcher, H. 1997. Phytotherapy in Paediatrics: Handbook for Physicians and Pharmacists. Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers. 48.

15. – sterreichisches Arzneibuch, 1^st suppl. ( AB). 1983. Wien: Verlag der sterreichischen Staatsdruckerei.

16. – British Herbal Pharmacopoeia (BHP). 1996. Exeter, U.K.: British Herbal Medicine Association

17. – Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

18. – Deutsches Arzneibuch der Deutsche Demokratische Republik(DAB-DDR). 1983.Berlin: Akademie Verlag.

19. – Meyer-Buchtela, E. 1999. Tee-RezepturenEin Handbuch f r Apotheker und rzte.Stuttgart: Deutscher Apotheker Verlag.

20. – Opdyke, D.L.J. 1975. Angelica root oil. Food Cosmet Toxicol 13(suppl.):713.

21. – Reiter, M. and W. Brandt. 1985. Relaxant effects on tracheal and ileal smooth muscles of the guinea pig. Arnzeimforsch 35(1A):408414.

22. – Hrml, P., H. Vuorela, K. Tornquist, R. Hiltunen. 1992. Choice of solvent in the extraction of Angelica archangelica roots with reference to calcium blocking activity. Planta Med 58(2):176183.

23. – Harada, M., M. Suzuki, Y. Ozaki. 1984. Effect of Japanese Angelica root and peony root on uterine contraction in the rabbit in situ. J Pharmacobiodyn 7(5):304311.

24. – Karnick, C.R. 1994. Pharmacopoeial Standards of Herbal Plants, Vol. 1. Delhi: Sri Satguru Publications. 1112.

25. – McGuffin, M., C. Hobbs, R. Upton, A. Goldberg. 1997. American Herbal Product Association's Botanical Safety Handbook. Boca Raton: CRC Press. 10.

26. – Newall, C.A., L.A. Anderson, J.D. Phillipson. 1996. Herbal Medicines: A Guide for Health-Care Professionals. London: The Pharmaceutical Press. 2829.

27. – Staatsdruckerei. sterreichisches Arzneibuch ( AB). 1991. Wien: Verlag der sterreichischen Staatsdruckerei.

מקורות נוספים

British Pharmaceutical Codex(BPC). 1934. London: The Pharmaceutical Press.

Salikhova, R.A., Sh.N. Dulatova, G.G. Poroshenko. 1993. Izuchenie antimutagennykh svoistv dudnika lekarstvennogo (Angelica archangelica L.) mikroiadernym testom [Study of the antimutagenic properties of Angelica archangelica by the micronucleus test]. Biull Eksp Biol Med 115(4):371372.

Salikhova, R.A. and G.G. Poroshenko. 1995. Antimutagennye svoistva dudnika lekarstvennogo [Antimutagenic properties of Angelica archangelica L]. Vestn Ross Akad Med Nauk (1):58-61.

Wichtl, M. (ed.). 1989. Teedrogen, 2^nd ed. Stuttgart: Wissenschaftliche Verlagsgesellschaft.

להזמנת אנג'ליקה אירופאית

אמיתה קייצית – Anemone pulsatilla

אמיתה קייצית - לטיפול עוויתיים, לדלקות וזיהומים של העור, לטיפול במחלות של מערכת העיכול והשתן, לטיפול בנוירלגיה, מיגרנות, ולחוסר שקט >

אמיתה קייצית

משפחה: נוריתיים Ranunculaceae

השם באנגלית: Pasque flower

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תאור בוטני: השם האנגלי קשור כנראה להופעת הפרח לקראת חג הפסחא. הצמח פורח מאפריל עד יוני. המין A. pratensis דומה מאד ל-pulsatilla, ובדרך כלל משתמשים בתערובת של שניהם.

מרכיבים: לקטונים, ranunculinמצוי בצמח הטרי וניתן לקבל אותו כמרכיב יציב. כאשר מרסקים את הצמח משתחרר האגליקון protoanemonin(1). ניתן להפיק בזיקוק protoanemonin. הוא אינו יציב והופך באופן ספונטני ל-anemonin(1,2).

ספונינים טריטרפניים 0.2-0.75%

מרכיבים נוספים: טאנינים, שמן נדיף (2), חומצה כלידונית, מלחי סידן של חומצה סוקצינית, פלבונואידים

בפרחים מצויים אנתוציאנינים דלפינידין ופלרגונידין.

פעילות: נוגד עוויתות, מרגיע, מדכא של מערכת העצבים המרכזית (3). יעיל במיוחד להפרעות של המערכת האורו-גניטלית. protoanemonin שמצוי בצמח הטרי הוא אנטי בקטריאלי וגורם לגירוי קשה של העור ושל הקרומים הריריים. הוא אינו מצוי בצמח היבש. לדימר anemoninאין פעילות דומה (4).

התוויות: לטיפול בכאבים עוויתיים הקשורים למערכת הרבייה של הגבר או האשה, לדלקות וזיהומים של העור, לטיפול במחלות של מערכת העיכול והשתן, לטיפול בנוירלגיה, מיגרנות, ולחוסר שקט.

התוויות נגד: הריון

תופעות לוואי: גירוי קשה בעור עלול להופיע אצל אנשים המטפלים בצמח הטרי.

הכנות ומינון: חליטה של צמח יבש 0.1-0.3 ג' שלוש פעמים ביום, טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול 0.5-3.0 מ"ל שלוש פעמים ביום.

ספרות

1. Hill R. and van Heyningen R. Ranunculin: The precursor of the vesicant substance in the Buttercup. Biochem. J. 1951, 49: 332-335.

2. Baer H. Holden M. and Seegal BC. The nature of the antibacterial agent from Anemone pulsatilla. J. Biol. Chem. 1946, 162: 65-68.

3. Pulsatilla in: Bradley PR. British Herbal Compendium, Vol. 1 1992 British herbal sAssociation Bournemouth, p. 179-180.

4. Hifny SA. Mahran GH. and El-Alfy T. Phytochemical investigation of Rannunculus sceleratus L. Planta Med. 1968, 16: 231-238

חזרה לחנות

Ananas comosus – ברומלין

ברומלין - אישר את השימוש בברומלין במקרים אקוטיים של נפיחות, במיוחד בסינוסים באזור האף (לאחר ניתוח ובמצבי פוסט-טראומה) בנוסף, משולב עם

ברומלין. מאת: דר' מינה פארן

שם לטיני: Ananas comosus

שם בפרמקופיאה (ספר התרופות) Bromelanium

שם אחר pineapple enzyme

שם בעברית: אננס / ברומליין

סקירה כללית

ברומלין הוא אנזים מפרק חלבונים שמיוצר משאריות מיץ של גבעול האננס והפרי (בוסר ובשל) משולב עם חומרים ממיסים, כמו אצטון או מתנול, או לאחר סינון ^{1; 2; 3}. במשך 25 השנים האחרונות השתמשו בתעשיית המזון באנזימים מפרקי חלבונים שמכילים חומרים פעילים מקבוצת ה-thiol, לריכוך בשר² אנזימים נוספים המכילים קבוצות תיול הםו פפאין, המצוי בלטקס של הפאפיה (Carica papaya) ופיצין המצוי בלטקס של התאנה (Ficus species). שימושים נוספים לאנזימים מפרקי חלבונים כוללים הכנת עור בעלי חיים, ייצור של שמן דגים, ייצור סבונים וכיווץ בדים¹.

באירופה, משתמשים באגד שמכיל ברומלין (פטנט רשום) בכדי לאחות ולעזור להגלדת פצעים¹. ברומלין משמש גם לטיפול בנפיחות שנוצרה בעקבות ניתוח. Commission E אישר שימוש בברומלין לטיפול בנפיחות לאחר ניתוח, בעיקר נפיחות בסינוסים. יש חוקרים שמטילים ספק באישור הזה. הם מעירים שההערכה של Commission E מבוססת על 5 מחקרים, מתוכם שלושה חיוביים ושניים שליליים, שמובילים להוכחה דו-משמעית ליעילות הטיפול בברומלין³.

בבדיקות פרמקולוגיות, ברומליין הראה פעילות של עיכוב צימות טסיות דם, עובדה שמסבירה, לפחות באופן חלקי, את הפעילות האנטי-דלקתית שלו⁴. ברומליין יכול להשפיע על פירוק פיברין, גידולים סרטניים, ספיגת תרופות, קרישת דם והגלדת כוויות מדרגה שלישית⁴. מחקר נוסף מראה השפעה אנטי-בקטריאלית בטיפול בשלשול⁵.

זמינותו הביולוגית של ברומליין בבני אדם מהווה מכשול ביכולת לקבוע את השפעותיו המרפאות. מכיוון שהחלבונים שבברומליין מתפרקים, בדרך כלל, עוד לפני הספיגה שלהם בקיבה ובמעי, הם כנראה לא ישרדו את מערכת העיכול. בחולדות, רמת ספיגת הברומליין עומדת על 50%, אצל חיות אחרות בדיקות הראו שמספר חלבונים מגיעים ללימפה ולזרם הדם³. רמות הספיגה בבני אדם אינה ידועה. מחקר אחד שנערך על 19 גברים בריאים מראה שכמות קטנה של ברומלין יכולה לעבור את מערכת העיכול בשלמותה⁶.

המקור לברומלין המסחרי הוא בדרך כלל גבעול צמח האננס ^{3 ;1}. הפירות הבשלים נמכרים כמוצרי מזון. בעבר השתמשו בגבעולים, בפרי ובלטקס.

רפואה מסורתית בהוואי, יפן וטיוואן כמו גם תיאורים בני-זמננו, מדווחים על שימוש בטקס של הפרי לניקוי וריפוי פצעים וכוויות, הקלה על הפרעות עיכול ולטיפול במספר סוגי סרטן⁴.

תיאור

ברומלין (Bromelain EC 3.4.22.4)הוא תערובת אמיתית של ברומלין Aו-B, האנזימים מפרקי החלבונים של פרי האננס (Ananas comosus L. Merill)ממשפחת Bromeliaceae, במינונים יעילים.

כימיה ופרמקולוגיה

המרכיבים הפעילים של הברומלין הם תערובת של גליקופרוטאינים פשוטים בדומה לפאפאין⁷. הפרי מכיל מונוסכרידים ודיסכרידים מסיסים, חומצות אורגניות וויטמינים⁷.

במספר מחקרים בבעלי חיים נבדקה השפעה של ברומלין על בצקת שנגרמה על ידי חלבון ביצה-, carrageen-, דקסטרן-, שמרים, בצקת טראומתית ובצקת בריאות כתוצאה מאדרנלין. המחקרים הראו הפחתת בצקת על ידי מינונים גבוהים של ברומלין שניתן בלקיחה פנימית ובהחדרה לקרום הבטן.

בלקיחה פנימית, ברומלין יכול להאריך את השפעת פרותרומבין (גורם בקרישת הדם) וזמן דימום, כמו גם עיכוב צימות תרומבוציטים.

אין נתונים לגבי ספיגת המרכיבים הפעילים בבני אדם לאחר לקיחה פנימית דרך הפה. קיימים רק נתונים ישנים לגבי רעילות אקוטית וכרונית של המרכיבים. LD50אצל חולדות, בהזרקה לבטן, הוא 85.2 מ"ג/ק"ג; אצל עכברים – 30-35 מ"ג/ק"ג; אצל ארנבות – גדול מ-20 מ"ג/ק"ג ממשקל הגוף. אין נתונים לגבי מוטגניות וקרצינוגניות. אצל חולדות וארנבות, לא היו השפעות רעילות או טרטוגניות על התפתחות העובר.

שימוש

Commission E אישר את השימוש בברומלין במקרים אקוטיים של נפיחות, במיוחד בסינוסים באזור האף (לאחר ניתוח ובמצבי פוסט-טראומה)

בנוסף, ברומלין משולב עם מיצויים של אנזימים מהפנקריאס, Trypsin amylase, ו-lipase, מומלץ כטיפול לסימפטומים של הפרעות בעיכול ואי-ספיקה של הפרשת הורמוני כבד אקסוקריניים⁷.

התוויות נגד

רגישות יתר לברומלין.

תופעות לוואי

לפעמים הפרעות בעיכול או שלשול. מדי פעם תגובות אלרגיות.

שימוש בתקופת הריון והנקה

לא ידועות הגבלות.

אינטראקציה עם תרופות אחרות

נטייה מוגברת לדימומים בלקיחה יחד עם תרופות מדללות דם ומעכבות צימות טסיות דם. מגביר את רמת האנטיביוטיקה מסוג tetracyclines בפלסמה ובשתן בזמן לקיחה יחד עם ברומלין.

צורת שימוש ומינון

אלא אם כן נאמר אחרת –

80-320 מ"ג, 2-3 פעמים ביום בלקיחה פנימית במשך 8-10 ימים. אם יש צורך, אפשר להאריך את משך הטיפול.

מינון למיצוי מוצק– 80-320 מ"ג ברומליין (200-800 יחידות FIP) ב 2-3 מנות.

מקורות / סימוכין

1. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

2. Samuelsson, G. 1992. Drugs of Natural Origin: A Textbook of Pharmacognosy.Stockholm: Sweden Pharmaceutical Press.

3. Schulz, V., R. Hnsel, V.E. Tyler. 1998. Rational Phytotherapy: A Physicians' Guide to Herbal Medicine. New York: Springer.

4. Taussig, S.J. and S. Batkin. 1988. Bromelain, the enzyme complex of pineapple (Ananas comosus) and its clinical application. An update. J Ethnopharmacol22(2):191203.

5. Mynott, T.L., S. Guandalini, F. Raimondi, A. Fasano. 1997. Bromelain prevents secretion caused by Vibrio cholerae and Escherichia coli enterotoxins in rabbit ileum in vitro. Gastroenterol 113(1):175184.

6. Castell, J.V., G. Friedrich, C.S. Kuhn, G.E. Poppe. 1997. Intestinal absorption of undegraded proteins in men: presence of bromelain in plasma after oral intake. Am J Physiol 273(1 Pt. 1):G139146.

7. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

8. Baur, X. et al. 1979. Allergic reactions, including asthma, to the pineapple protease bromelain following occupational exposure. Clin Allergy 9(5):443450.

9. Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons.

10. Duke, J.A. 1985. Handbook of Medicinal Herbs. Boca Raton: CRC Press.

11. Edenharder, R., K. John, H. Ivo-Boor. 1990. [Antimutagenic activity of vegetable and fruit extracts against in-vitro benzo(a)pyrene] [In German]. Z Gesamte Hyg 36(3):144147.

12. International Commission on Pharmaceutical Enzymes. 1977. Farm Tijdschr Belg 54(85).

13. Lenarcic, B., A. Ritonja, B. Turk, I. Dolenc, V. Turk. 1992. Characterization and structure of pineapple stem inhibitor of cysteine proteinases. Biol Chem Hoppe Seyler 373(7):459464.

14. Lotz-Winter, H. 1990. On the pharmacology of bromelain: an update with special regard to animal studies on dose-dependent effects. Planta Med 56(3):249253.

15. Morton, J.F. 1977. Major Medicinal Plants. Springfield: C.C. Thomas.

16. Reynolds, J.E.F. (ed.). 1989. Martindale: The Extra Pharmacopoeia, 29^th ed.London: The Pharmaceutical Press.

17. Rowan, A.D., D.J. Buttle, A.J. Barrett. 1990. The cysteine proteinases of the pineapple plant. Biochem J (266):869875.

18. Stecher, P.G. et al. 1968. The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals and Drugs, 8^th ed. Rahway, N.J.: Merck & Co., Inc.

19. Taussig, S.J., J. Szekerczes, S. Batkin. 1985. Inhibition of tumour growth in vitro by bromelain, an extract of the pineapple plant (Ananas comosus). Planta Med (6):538539.

20. Werbach, M. and M. Murray. 1994. Botanical Influences on Illness: A Sourcebook of Clinical Research. Tarzana: Third Line Press.

חזרה לחנות

אמיתה גדולה – Ammi majus

אמיתה גדולה - ברפואה המסורתית: נהגו להשתמש בצמח כ- emmenagogue לווסת מחזור חודשי, כדיורטי, לטיפול באבנים בכליות ובזיהומים של דרכי השתן >

אמיתה גדולה

משפחה: סוככיים Apiaceae(Umbelliferae)

חלקי צמח בשימוש: פירות

שם נרדף: Apium ammi

תאור בוטני: מוצאו של הצמח ממצרים. הוא נפוץ בארצות ים-תיכוניות, באירופה ובמערב אסיה. זהו צמח חד שנתי, בגובה של 90-150 ס"מ. העלים מנוצים פעמיים. הפרחים לבנים, דו מיניים. הזרעים קטנים וצבעם חום כהה.

מרכיבים: פורנוקומרינים, שהחשובים ביותר ביניהם הם ,xanthotoxinimperatorin, bergapten

קומרינים נוספים: marmesin, isopimpinellin, heraclenin(1).

בנוסף מכיל הצמח פלבונואידים

פעילות: xanthotoxin מגביר רגישות לאור השמש, נוגד פסוריאזיס (2)

שימוש ברפואה המסורתית: נהגו להשתמש בצמח כ- emmenagogue לווסת מחזור חודשי, כדיורטי, לטיפול באבנים בכליות ובזיהומים של דרכי השתן, לטיפול בצרעת (3).

התוויות: לטיפול בפסוריאזיס ובויטיליגו (2,4,5)

הגברת הרגישות לשמש גורמת לקשירה של המולקולות עם ה-DNA שבעור. נוצרת טבעת עם הבדסיסים הפירימידיניים של ה-DNAבתאי האפידרמיס של העור. חל עיכוב בחלוקה ובשגשוג של תאי האפידרמיס (2).

מחקרים קליניים: המחקרים נעשו עם הפירות או הקומרינים המבודדים. נתנו פירות טחונים למטופלים עם ויטיליגו, ואז חשפו את הכתמים חסרי המלנין לשמש במשך שעה (6). במקום הכתם הופיעו גרוד, אודם ובצקת. לאחר כמה ימים התכסו הכתמים הלבנים בצבע חום כהה (6).

מאז 1966 נעשו למעלה מ-100 מחקרים שבדקו את הבטיחות והיעילות של ה- xanthotoxin לטיפול במחלות עור, כולל פסוריאזיס וויטיליגו (1). לאחר לקיחת התרופה חושפים את המטופל באופן מבוקר לקרניים אולרה סגוליות.

באחד המחקרים השתתפו 34 מטופלים הסובלים מפסוריאזיס. הם טופלו עם xanthotoxin. קבוצה אחת שכללה 17 איש קבלה את התרופה בלקיחה פומית, והקבוצה השניה שכללה גם היא 17 איש קבלה את התרופה באמבט (7). לאחר מכן הם נחשפו לקרניים UV-A. שני הטיפולים היו יעילים. הטיפול באמבט היה יעיל יותר, וגם לפחות תופעות לוואי (7).

חטיפול עם פירות של האמיתה הגדולה או xanthotoxin בצרוף עם חשיפה לקרני UV-A, מעורר דלקת בעור, אודם ובצקת. התהליך הדלקתי מגיע לשיא תוך 72 שעות (1) ופיגמנטציה מוגברת מתקבלת אחרי שבוע עד שבועיים ונשארת במשך כמה חודשים (8). לאחר 72 שעות מופיעה חלוקת תאים מהירה בתאי המלנין (8).

תופעות לוואי: אצל מטופלים שנחשפו לשמש התפתח אודם ובצקת שנשארו במשך כמה ימים. אצל מטופלים שלא נחשפו לשמש במשך 30 יום לאחר קבלת התרופה, נשאר האודם על העור, וכשהם נחשפו לשמש מאוחר יותר, חזרו כל התופעות השליליות ((9). שימוש ממושך או מינון מוגזם גורמים לבחילות, ורטיגו, עצירות, חוסר תאבון, כאב ראש, תגובות אלרגיות והפרעות בשינה (10).

התוויות נגד: אינו מומלץ לשימוש במקרים של קטרקט, סרטן עור, רגישות ידועה לפסורלן, הריון, הנקה, מחלות כבד או כליות, מחלות אוטואימוניות, אינו מומלץ לילדים מתחת לגיל 12 (11,1).

אזהרה: מומלץ לא לתת למטופל משחות מאמיתה גדולה לשימוש אישי. ההקרנה עם קרניים UV-A מסוכנת. היא עלולה לגרום לכוויות (1). יש להמנע מחשיפה לשמש שמונה שעות אחרי לקיחה פומית של תכשירים מהצמח ו-14-48 שעות אחרי טיפול חיצוני (1).

טיפולים עם הקומרינים מעלים את הסיכון לסרטן. בשבדיה נערך מחקר שכלל 4799 מטולים שקבלו xanthotoxinו-UV-A. הסיכון לסרטן של התאים הקשקשיים בעור עלה בהתאם למינון שנלקח (12). אצל גברים שקבלו 200 טיפולים עלה הסיכון לסרטן התאים הקשקשיים פי 30 (12). היתה עליה גם בסרטן הלבלב, המעי הגס והריאות (12).

הכנות ומינון: פירות בלקיחה פומית 0.02-0.04 ג', מחולק לשלוש פעמים ביום Xanthotoxin 0.25-0.7 מ"ג לק"ג. הטיפולים נעשים רק על ידי צוות מאומן.

ספרות

1. Fructus Ammi majoris, WHO Monograph, 2008, 9-22.

2. Pathak MA. Worden LR Kaufman KD. Effect of structural alterations on the photosensitizing potency of furocoumarins (psoralens) and related compounds. Journal of Investigative Dermatology, 1967, 48: 103-118.

3. Farnsworth NR. Ed. NAPRALET database, Chicago. IL. University of Illinois at Chicago, 9 February 2001 production (an online database available directly through the University of Illinois at Chicago or through the Scientific and Technical Network (STNo of Chemical Abstracts Services).

4. Egyptian pharmacopoeia. Vol. 2, 3^rd ed. Cairo Organization for Government Printing, 1972.

5. De Berker DA et al. Comparison of psoralen-UVB and psoralen UVA photochemotherapy in the treatment of psoriasis. Journal of the American Academy of Dermatology, 1997, 36: 577-581.

6. El-Mofty AM. A preliminary clinical report on the treatment of leucodermia with Ammi majus Linn. Journal of the Royal Egyptian Medical Association, 1948 31: 651-665.

7. Cooper EJ. et al. AS comparison of bathwater and oral delivery of 8-methoxy-psoralen in PUVA therapy for for plaque psoriasis. Clinical and Experimental Dermatology, 2000 25: 111-114.

8. Becker SW. Psoralen phototherapeutic agents. Journal of the American Medical Association, 1967, 202: 422-424.

9. Kiistala R. et al. Occupational allergic rhinitis and contact urticaria caused by bishop’s weed (Ammi majus). Allergy, 1999 54: 635-639.

10. Bisset NG. Herbal drugs and phytopharmaceuticals. Boca Raton, FL, CRC Press. 1994.

11. Wagner H. Wisenauer M. Phytotherapie (Phytoterapy) Stuttgart, Gustav Fisher, 1995.

12. Lindelof B. et al. PUVA and cancer; a large-scale epidemiological study. Lancet, 1999, 338: 91-93.

חזרה לחנות