אבץ דרוש לגוף האדם לתפקודים רבים ושונים: לייצור של DNA, לחלוקת התא, לפעילות הורמונלית, לאיתות של נוירוטרנסמיטורים, לפעילות תקינה של מערכת החיסון ועוד…
הוא משתתף בפעילות של כ-300 אנזימים והוא דרוש לתפקוד תקין של רוב המערכות בגוף.
הוא חשוב במיוחד לצמיחה והתפתחות, לתיפקוד של מערכת העצבים, וכן לוויסות ברמה התאית. חוסר אבץ אצל תינוקות עלול למנוע גדילה והתפתחות של התינוק.
הוא נספג לכל אורך המעי הדק, בעיקר ב-jejunum. ועובר לתאים באופן אקטיבי כשהוא קשור לאלבומין, חומצות אמיניות ו- alpha2-macroglobulin. יין אדום, חלבונים של סויה וגלוקוז מגבירים ספיגה של אבץ. ברזל, נחושת, סיבים ופיטאט עלולים לעכב את הספיגה שלו.
האבץ יוצא מהגוף בעיקר בצואה, וכמויות קטנות יוצאות בשתן ובזיעה.
כמות בגוף אדם בוגר הוא 1.4 עד 2.5 ג'. מתוכם 60-65% מצויים בשרירי השלד, 30% בעצמות, בעיקר במוח העצם ו- 4-6% בעור.
המוח, במיוחד ההיפוקמפוס וקליפת המוח, הוא האיבר המכיל את הכמות היחסית הגדולה ביותר של אבץ. רוב האבץ, 85-95%, מצוי בתוך אנזימים, והשאר בסינפסות. ריכוז אבץ גבוה יחסית מצוי בעיניים, בעיקר בעדשה, במקולה וברישתית, וכן בכבד, בטחול, בלבלב, בכליות , בנוזל של בלוטת הערמונית ובנוזל הזרע.
כדוריות דם אדומות ולבנות מכילות גם הן ריכוז גבוה יחסית.
הוא מהווה מרכיב באנזימים רבים, יותר מכל מינרל אחר, הוא מהווה קו-פקטור בסינתיזה של חלבונים, שומנים וכולסטרול. ישנן פעילויות שעלולות להיפגע מחוסר מועט מאד שלו, כגון, הפעילות של ציטוכרום C – הדרוש להעברה של אלקטרונים ולייצור אנרגיה, האנזים superoxide dismutase –SOD המכיל אבץ ונחושת.
הוא מנטרל רדיקלים חופשיים בציטוזול של התאים, משחרר זרחן אי אורגני הדרוש למטבוליזם של העצם וגם האנזים alkaline phosphatase תלוי גם הוא באבץ.
מערכת החיסון תלויה ישירות באבץ לייצור התאים, להתמיינות שלהם בבלוטת התימוס, לוויסות הפעילות החיסונית, ולאיזון הפעילות התאית וההומורלית. חוסר אבץ יגרום ללימפופניה, לירידה בפרקורסור לתאי T ו-B לימפוציטים במוח העצם, לירידה בייצור של אינטרלויקינים IL-2 על ידי לימפוציטים סייענים, וירידה בפעילות של מערכת החיסון.
בנוסף, הוא ממלא תפקיד בתהליכים של גידול ודיפרנציאציה של תאים. דרוש לייצור של DNA ו-RNA, לייצור חלבון, לחלוקת תאים ולהתבטאות של גנים ומגן על DNA מנזק חמצוני.
הוא דרוש להבשלת תאי זרע, לביוץ, להפרייה ולהתפתחות של עובר בריא. אבץ מעכב את האנזים 5-alpha-reductase שגורם להפיכת טסטוסטרון לדי-הידרו טסטוסטרון, שנקשר לתאים בבלוטת הערמונית וגורם לגידול שלה. הוא מצוי בסינפסות בין תאי העצב במוח ומשתתף בפעילות של המתווכים העצביים. הוא עלול להיות קשור לבעיות התנהגותיות, לקשיים בלימודים וילירידה בכושר הקוגנטיבי.
לסיכום, דרוש לבריאות העור, לריפוי פצעים. הוא מצוי בשיער ובצפורניים. קוים לבנים (leukonychia) על הציפורניים מעידים על חוסר. כתוסף מזון מסייע במקרים של חוסר קשב וריכוז אצל ילדים או בוגרים. הוא מטפל בהתפתחות גופנית לקויה גם של תינוקות, לטיפול בפצעים קשים לריפוי, למקרים של חוסר בטסטוסטרון וספירה נמוכה של תאי זרע, לטיפול בבלוטת ערמונית מוגדלת ולשיפור הפעילות של מערכת החיסון.
ניתן להוסיף ככמוסות למזון
מקורות
Nitchell Bebel Stargrove, J. Treasure, DL. Mc Kee Interactions guides, Clinical Implications and Therapeutic Strategies, Elsevier Mosby, 2008.
טלומרים - הטלומר הוא אזור שיש בו רצף של DNA החוזר על עצמו בקצות הכרומוזומים. השם טלומר נלקח מיוונית, טלוס הוא קצה מסלול או סוף הקטע. תפקידו >
מתוך מאמר של Carol Greider משנת 1998 (1).
בשנת 1961 פרסמו Hayflick ו- Moorehead מחקר, שבו הם טענו שתאים פיברובלסטיים מתחלקים בתרבית 40 עד 50 פעמים, ואז מפסיקים להתחלק, מזדקנים ומתנוונים(2). במחקרים שנעשו מאוחר יותר מצא Hayflick שתאים שנלקחים מאדם בגיל מבוגר יותר מספר חלוקות התא קטן בהרבה משל תאים הנלקחים מצעירים. הוא הסיק שמספר חלוקות התא מוגבל אצל בני האדם, ומספר החלוקות בתרבית תלוי בגיל התא, או בגיל האדם ממנו נלקחו התאים(3). בשנת 1978 עבדה E. Blackburn על DNA של שוטון חד תאי Tetrahymena. מרבים להשתמש בשוטון זה כמודל לניסויים רבים.
המחקר שלה הביא אותה לידי מסקנה שקצות הכרומוזומים, הטלומרים, בנויים מיחידות פשוטות של DNA די.אן.איי (4). בהמשך הבינו החוקרים שהם עלו על תופעה שקיימת ביקום מאז תחילת התפתחות החיים, ושמנגנון זהה מצוי אצל האויקריוטים (1).בשנת 1984, Carol Greider, שעבדה במעבדה של Blackburn זיהתה את האנזים טלומראז, ומצאה שהוא מוסיף יחידות של DNA לקצות הכרומוזומים, ומונע את התקצרותם (5). הטלומראז הוא אנזים פולימראז בעל מבנה מיוחד. הוא כולל RNA שהוא חלק ממבנה האנזים, ובנוסף נותן את התבנית לסינתיזה של יחידות של טלומרים (6).בסוף שנות השמונים של המאה ה-20 נושא הטלומרים התחיל לעניין חוקרים נוספים. תוצאות של מחקרים שהתחילו להצטבר הראו שבתאי זרע הטלומרים יותר ארוכים מאשר בתאים סומטיים. שבתאים שנלקחו מעור של אנשים זקנים הטלומרים קצרים יותר מאשר בתאים מעור של צעירים. והתחיל המחקר על הקשר בין הטלומרים וסרטן (7,8). בתחילת שנות התשעים של המאה ה-20 נסחו כעין מודל על הטלומרים וההזדקנות של התאים, שהיה בגדר השערה עד שהוכיחו אותו על ידי ניסויים. נאמר בו: טלומרים מתקצרים בתאים שמתחלקים בגלל הבעיה של רפליקציה בקצות הכרומוזומים ובגלל העדר של טלומראז. תאי זרע מכילים טלומראז והם שומרים על אורך הטלומרים. התקצרות הטלומרים מאותת לתאים להפסיק להתחלק והתא מזדקן. תאים סרטניים משפעלים את הטלומראז, ששומר על אורך הטלומרים ואפילו מאריך אותם. תאי סרטן אינם מתים והם יכולים להמשיך ולהתחלק בלי סוף. בתרביות של תאים יש כמה חלוקות, עד שהתאים עוברים כעין משבר של גדילה ורובם מתים. המעטים שישרדו ולא ימותו הם אלה שמשפעלים טלומראז, והטלומרים שלהם אינם מתקצרים אלא שומרים על אורכם ואף מתארכים. הם הופכים לתאים נצחיים שאינם מזדקנים וממשיכים להתחלק (1). הניסויים שנערכו אשרו בודאות את ההשערה שאורך הטלומרים קובע את סוף חלוקת התאים ואת כניסתם לתהליך של זיקנה והתנוונות (9).
מקורות
1. Greider C. Telomeres and senescence: The history, the experiment, the future, Current Biology, 1998, 8: R178-R181.
2. Hayflick L. Moorehead PS. The serial cultivation of human diploid strains. Exp. Cell Res. 1961, 25: 585-621.
3. Hayflick L. The limited in vitro lifetime of human diploid strains. Exp. Cell Res. 1965, 37: 614-636.
4. Blackburn EH. Gall JG. A tandemly repeated sequence at the terminal of the extrachromosomal ribosomal RNA genes in Tetrahymena. J. Mol. Biol. 1978, 120: 33-53.
5. Greider CW. Blachburn EH. Identification of a specific telomere terminal transferase activity in Tetrahymena extracts. Cell, 1985, 43: 405-413.
6. Greider CW. Blacburn EH. A telomeric sequqnce in the RNA of Tetrahymena telomerase required synthesis. Nature 1989, 337: 331-337.
7. Cooke HJ. Smith BA. Variability at the telomeres of human X/Y pseudoautosomal region. Cold Spring Harbor Symp. Quant Biol. 1986, 51: 213-219.
8. Harley CB. Futcher AB. Greider CW. Telomeres shorten during aging of human fibroblasts. Nature 1990, 345: 458-460.
9. Vaziri H. Benchimol S. Reconstitution of telomerse activity in normal human cells leads to elongation of telomeres and extended replicative life span . Curr. Biol. 1998, 8: 279-282.
טלומרים
הטלומר הוא אזור שיש בו רצף של DNA החוזר על עצמו בקצות הכרומוזומים. השם טלומר נלקח מיוונית, טלוס הוא קצה מסלול או סוף הקטע. תפקידו של הטלומר להגן על הכרומוזומים מפני הרס ומפני מיזוג עם כרומוזומים אחרים. תיאורית הטלומר והקשר שלו להזדקנות של תאים הוצעה לראשונה על ידי מדען רוסי בשם Olonikov (1). הוא טען שבכל חלוקה של תא קצה הכרומוזומים אינו עובר תהליך של שכפול, ולכן הכרומוזומים מתקצרים. החלק שמתקצר הוא הטלומר, ועם התקצרות הטלומרים התא מזדקן. הכרומוזומים מאבדים עם התקצרות הטלומרים את האינפורמציה הגנטית המצויה בקצוות, וזה מגביל את מספר החלוקות שהתא יכל לעבור, ומביא למותם של תאים. טלומרים מצויים בכרומוזומים לינאריים של מרבית היצורים האויקריוטיים, ויצורים פרוקריוטיים מעטים. אצל בעלי חוליות ה-DNA של הטלומר מורכב ממאות או אלפי רצפים קצרים עשירים בנוקלאוטיד גואנוזין TTAGGG החוזרים על עצמם. הראו שבכל חלוקה של תא שנבדקה בתרביות תאים, הכרומוזומים מאבדים כ-50 נוקלאוטידים של רצף טלומרי (2). החוקרים הציעו שהתקצרות הטלומרים היא הקוצבת את מספר חלוקות התא (3). כשהטלומר מגיע לאורך מסוים, ניתן האות למנוע חלוקות נוספות של התא (3). תאים שאינם מתחלקים מזדקנים ומתים. בתאים הגדלים בתרבית ואינם מתים לא ראו התקצרות של הטלומר עם חלוקת התא, התאים יכולים להמשיך ולהתחלק ללא הגבלה (4). בתאים שנלקחו מגידולים סרטניים נמצאו טלומרים שאינם מתקצרים, והתאים ממשיכים להתחלק.
טלומראז
האנזים Telomerase מאפשר את הארכת הטלומרים בקצות הכרומוזום. החוקרים Elizabeth Blackburn, Carol Greider ו- Jack Szostak קבלו פרס נובל בשנת 2009 על מחקרם על פעילות הטלומראז על הכרומוזומים. באדם הטלומראז הוא ריבונוקלאופרוטאין שמרכיב ה-RNA שלו משמש תבנית שעליה נוצרים הרצפים החוזרים שמצטרפים לטלומרים. באמצעות reverse transcriptase של הטלומראז נוצר עותק של DNA המשלים את ה-RNA העצמי של האנזים (5). תוצר DNA זה מתאחה עם הקצה של הכרומוזום. האנזים טלומראז פעיל בתאים סומטיים של האדם בשלב הראשון של ההריון ומפסיק להיות פעיל בשליש האחרון של ההריון. פעילות הטלומראז דרושה כדי לאזן את תהליך התקצרות הכרומוזומים המתרחש עם כל שכפול של DNA על ידי האנזים DNA-polymerase. אורך הטלומר נקבע על ידי איזון בין מספר חלוקות התא לבין פעילות הטלומראז (6).מחקרים מראים שעודף חמצון ודלקת מגביר את התקצרות הטלומרים (7).לויטמין D יש השפעה על אורך הטלומרים של תאי דם לבנים המצויים בכלי הדם ההיקפיים (8). הראו שיש קשר בין ריכוז גבוה של ויטמין D בדם ואורך הטלומרים בתאי הדם הלבנים. הם מסיקים שויטמין D הוא בעל השפעה חיובית על מחלות הקשורות לגיל (8).
טלומראז וסרטן
תאי סרטן צריכים למצוא דרך לשמר את ה-DNA של הטלומרים שלהם כדי שיוכלו להמשיך להתחלק. הם מגבירים את פעילות הטלומראז כדי שיאריך את הטלומרים שלהם, ויהפוך אותם לתאים שאינם מתים. ב-90% מסוגי הסרטן השונים מצאו עליה משמעותית בפעילות הטלומראז. חוקרים מציעים להיעזר בבדיקת פעילות של טלומראז לאבחון סרטן. מכיון שטלומראז אינו פעיל בתאים סומטיים, אבל פעיל בתאי סרטן. הציעו גם לעכב את פעילות הטלומראז במקרים של סרטן, כדי לגרום לתאי הסרטן להזדקן ולמות. הצליחו לעשות זאת בתאים מתרבית של תאים אנושיים עם סרטן השד והפרוסטטה. יש סיכון רב בטיפול כזה, כי עיכוב של הטלומראז עלול לפגוע בפוריות, בריפוי של פצעים, בייצור תאי דם ותאים של מערכת החיסון. המחקרים העוסקים בטלומרים והטלומראז המאריך אותם ומונע את מות התא, הם חדישים ואינטנסיביים. האמנם ניתן יהיה למנוע את ניוון התאים והרקמות בעזרתם? האם ניתן יהיה לעכב את הזיקנה כפי שהאמינו רבים כשגילו אותם? האם עיכוב של פעילות הטלומראז אצל חולים בסרטן, אמנם יסייע להרס ולניוון של התאים הסרטניים? גילוי הטלומרים והטלומראז פתח בפני עולם המדע פתח להבנה חדשה של תהליכים ברמה של הביולוגיה המולקולרית, שמשפיעים על התהליכים הבסיסיים ביותר, הקשורים למחלה ובריאות, אורך החיים, זיקנה, מחלות ניווניות והעיכוב האפשרי שלהן.
מקורות
1. Olonikov AM. A theory of marginotomy. J. Theor. Biol. 1973, 41: 181-90.
2. Allsopp RC. Vaziri H. Patterson C. et al. Telomere length predicts replicative capacity of human fibroblasts. Oroc. Natl. Acad. Sci (USA) 1992, 89: 10114-10118.
3. Harley CB. Futcher AB. Greider CW. Telomeres shorten during aging of human fibroblasts. Nature, 1990, 345: 458-460.
4. Kim NW. Piatyszek MA. Prowse KR. et al. Specific association of human telomerase activity with immortal cells and cancer. Science. 1994, 260:2011-2014.
5. Weinrich Sl. Pruzan R. Ma L. et al. Reconstitution of human telomerase with the template RNA component hRT and the catalytic protein subunit hTRT. Nature Genet, 1997, 17: 498-500.
6. Nakayama J. Tahara H. Tahara E, et al. Telomerase activation by hTRT in human normal fibroblasts and hebatocellular cacinomas. Nature Genet 1998, 18: 65-68.
7. De Meyer T. Rietzschel ER. De Buyere ML. et al. Studying telomeres in a longitudinal population based study. Front. Biosci. 13: 2960-2970.Richard JB. Valdes AM. Gardner JP. et al. Higher serum vitamin D concentrations are associated with longer leukocyte telomere length in womwn. Am. J. Clin. Nutr. 2007, 86; 1420-1425.
צמחי מרפא בהריון- בחילות, דלקות בשתן, הכנה להריון ושימוש בזמן הנקה: באילו צמחים ניתן להשתמש בלי לסכן את האם והעובר? חילבה, גדילן מצוי בזמן >
שימוש בצמחי מרפא בהריון והנקה סיכום קצר של כתבה :Low Dog T. The use of botanicals during pregnancy and lactation. Altern. Complement. Ther. 2009, 15: 54-58.
נשים הן המשתמשות העיקריות ברפואה משלימה ומשולבת. מאז ומתמיד השתמשו ברפואה המסורתית שבאה מתרבויות שונות בצמחים לטיפול בבעיות שונות של האישה. ברפואה המסורתית ממליצים על צמחים לשימוש בתקופת ההריון וההנקה. מחברת הכתבה טוענת שהמספר המועט של מחקרים שנעשו על היעילות והבטיחות של צמחים אלה מבייש את עולם המדע.
נשים זקוקות לצמחים בתקופה זו, ומבקשות עזרה מהמטפלים, שחייבים לענות להן שאין מחקרים שמאשרים את בטיחות הצמח לאם ולעובר, ומוטב שלא יקחו בכלל.
צמחי מרפא ובחילות בהריון
מחברת הכתבה אספה חומר שפורסם ותאורי מקרים, שאותם היא מסכמת: נשים רבות מבקשות עזרה בשליש הראשון של ההריון לטיפול בבחילה והקאות. הבעיה יכולה להיות קלה או חמורה מאד. ג'ינג'ר מומלץ ברפואה המסורתית לטיפול בבחילות והקאות. מחקר שסיכם 6 עבודות שפורסמו טוען שהג'ינג'ר היה יעיל יותר מהפלצבו להקלה על בחילות והקאות אצל נשים בהריון. Commission E אוסרת שימוש בג'ינג'ר בהריון, כשהיא מתבססת על מקרים שנעשו על חיות שקבלו מינון גבוה של הצמח. המחברת שאספה חומר רב שפורסם, טוענת שריכוז של 1.0-1.5 ג' ליום של ג'ינג'ר בטוח לשימוש בתחילת הריון. היא ממליצה גם על שימוש בויטמין B6 שהוא יעיל ובטוח לשימוש.
צמחי מרפא ודלקות בשתן בהריון
הסיכון לזיהומים בדרכי השתן עולה בהריון. באילו צמחים ניתן להשתמש בלי לסכן את האם והעובר?
במסורות שונות נוהגים להשתמש בקוהוש כחול Caulophyllum thalictroides ביחד עם קוהוש שחור כהכנה ללידה. קוהוש כחול מכיל מרכיבים בעייתיים לשימוש בהריון. ניתן להשתמש בו בשבוע האחרון לקראת הלידה. קוהוש שחור הוא צמח שמשתמשים בו בתקופת המנופאוזה (=גיל המעבר) אך מחברת הכתבה טוענת שלא ברור מה עושה השימוש בו בתקופת ההריון.
במסורות רבות נוהגים להשתמש בעלי פטל ובמחקרים שנעשו מצאו שעלי הפטל אינם גורמים נזק לעובר או לאם. מיילדות שעוסקות ברפואה משולבת ממליצות לנשים בהריון לקחת חליטות או טינקטורות מעלי פטל. מצאו שאצל נשים שהשתמשו בפטל בהריון היה אחוז גבוה בהרבה של לידות נורמליות.
שימוש בצמחים בתקופת ההנקה
הכתבה עוסקת רק בצמחים המגבירים ייצור חלב. אין בכתבה התייחסות לצמחים אחרים שנשים צריכות בתקופה זו, כגון, עוצרי דימום, נוגדי דכאון, חיזוק כללי, צמחים לדלקות או גודש בשד וכו'.
החילבה, Trigonella foenum-graecum הוא צמח המשמש מאז אלפי שנים כמגביר חלב בהנקה. שני מחקרים שנעשו, ודיווח על שימוש אצל 1200 נשים מאשרים שאמנם הצמח יעיל. החילבה נותן ריח שעובר לזיעה, לחלב ולשתן. מטפלים שממליצים לנשים להשתמש בחלבה צריכים לדווח להן על התופעה של הריח שמופץ ממנו.
שורש של אספרגוס Asparagus racemosa מומלץ ברפואת האיורודה להגברת חלב בהנקה. כמה מחקרים שנעשו בבני אדם ובחיות ממליצים על שימוש בשורש אספגרוס להגביר חלב.
Galega officinalis הוא צמח שדווח עליו ב-1873 כמגביר יעיל של ייצור חלב אצל פרות. המחקר על הצמח התחיל ב-1913. הוא נמצא לעתים קרובות בתערובות הנמכרות כ"תה להריון".
גדילן מצוי, Silybum marianum, משמש מאז מאות שנים כצמח להגברת חלב בהנקה. לאחרונה נערך מחקר קטן. אין מחקרים על בטיחות. המחברת מביעה צער על אבדן הידע של נשים ידעניות שבעבר תמכו ועזרו בהריון, לידה, הנקה וגידול של תינוקות. היא מצטערת על שנעלמו כל אותם עשרות ומאות צמחים ומוצרים שנמכרו בשווקים, אפילו אם יעילותם הייתה בספק.
שרירנים, או פיברואידים הם גידולים של שריר בתוך הרחם. לפי מיקומם מבחינים ב:
Intramural fibroids- הממוקמים בשיכבה הפנימית ביותר ברחם
Subserous fibroids- החודרים לתוך חלל הרחם
Submucous fibroids- אלו הפולשים אל רירית הרחם
Parasitic fibroids אלו שנודדים אל מחוץ לרחם.
מכנים אותם גם myomas (מיומות) או leiomyiomas. פיברואידים נפוצים מאד אצל נשים, ומופיעים אצל כ-50% מהנשים מעל גיל 50 (1). אסטרוגן, ובמיוחד אסטרדיול מאפשרים את הגידול שלהם. לאחר סיום גיל הפוריות הפיברואידים נעלמים, אבל לעתים קרובות הם מתרבים וגדלים לקראת המנופאוזה, כשריכוז האסטרוגן עולה באופן זמני.
הסימפטומים כוללים שטפי דם של מחזור חודשי, מחזור ארוך, דימום בין מחזור אחד לשני, כאבי מחזור, תחושת כובד בבטן, כאבי גב תחתון, אי שליטה בשתן, תכיפות במתן שתן.
אסטרוגן הוא הורמון הממריץ רפליקציה של DNA. Xeno-אסטרוגן, הנכנס לגוף עם חומרי הדברה ודישון, ועם הורמונים הניתנים לבקר וצאן פועלים בצורה דומה.
טיפול בשרירנים בצמחי מרפא והמלצות לתזונה
להימנע ממזון מסחרי מוכן, כולל xeno-אסטרוגן, ממזון מהיר המכיל מתכות כבדות ושמנים מזוקקים טרנס. להפחית במזון חומצי. רוב האנזימים פועלים ב-pH נייטרלי או מעט בסיסי. פעילות אופטימלית של האנזימים דרושה כדי לשמור על ההומיאוסטזיס. להפחית באכילת בשר שכולל אסטרוגן שניתן לבקר ולצאן. להפחית מצבי דלקת בגוף על ידי שימוש קבוע בשמנים מכבישה קרה ללא זיקוק. מומלץ לקחת שמן דגים המכיל חומצות שומניות EPA ו-DHA, המאזנות ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים (2).להרבות באכילת ירקות ופירות הפועלים כנוגדי חמצון (2).
צמחים מומלצים לטיפול בשרירנים ברחם
הכבד ממלא תפקיד חשוב בוויסות רמת האסטרוגן בדם, ובהרחקת ההורמון המיותר מהגוף. פעילות תקינה של הכבד תמנע הצטברות של עודף אסטרוגן, שעלול לגרום לשגשוג של תאים ברחם ולהיווצרות הגידולים (1).
צמחים המגינים ומנקים את הכבד
להזמנת צמח יש ללחוץ על שמו. במידה והצמח אינו קיים אצלינו, יסומן ב *.
צמחי מרפא נגד אלרגיה: אלרגיה או רגישות יתר למזון היא תגובה של מערכת החיסון. על עלים משווקים צמחי מרפא לטיפול באלרגיה באיכות גבוהה.
צמחי מרפא נגד אלרגיה למזון ולמרכיבים כימיים – אלרגיה או רגישות יתר למזון ובכלל היא תגובה של מערכת החיסון הגורמת לפגיעה ברקמה נורמלית בגוף. בתגובה האלרגית משתתפים כמה גורמים: האלרגן, נוגדנים מסוג IgE הנוצרים נגדו, ותאים הקושרים נוגדנים אלה. כמעט כל דבר עלול להיות אלרגן, חלקיקי אבק, אבקות של צמחים, תרופות, מזון, תוספי מזון, צבעי מאכל, ממתיקים כימיים, קשקשים של חיות ועוד. האלרגן פועל כאנטיגן וגורם לייצור ריכוז גבוה של נוגדנים מסוג IgE. נוגדנים אלה מתקשרים לבאזופילים המצויים במחזור הדם ולתאי פיטום (mast cells) המצויים ברקמות. כתגובה משחררים התאים מתווכים של מערכת החיסון, כגון, היסטמין, לויקוטריאנים ופרוסטגלנדינים.
היסטמין גורם לעליה בחדירות כלי הדם, שגורמת לדליפה של נוזלים מכלי הדם , ומכאן לבצקת ונפיחות. בנוסף הוא גורם להרחבת כלי דם, הגורמת לאודם וחום מקומי. הפרוסטגלנידינים המשתחררים עלולים לגרום להתכווצות של שריר חלק, שגורם להיצרות של דרכי הנשימה, לקוצר נשימה, ובמקרים קיצוניים להתקף אסמתי. לויקטריאנים וציטוקינים אחרים גורמים לגיוס תאים לבנים, ולנדידתם מזרם הדם אל אזור הגירוי האלרגני. מתפתח תהליך דלקתי. התאים הלבנים תוקפים, מפרישים אנזימים וציטוקינים, והתהליך עלול להמשך וגם להתעצם.
אלרגיה למזון
אי התאמה של מזון מסוים איננה תופעה אלרגית. היא יכולה לנבוע מחוסר אנזים הדרוש לעיכול המאכל, כמו במקרה של חלב וכמה ממוצריו, הביטוי יהיה קשיים בעיכול, גזים, בחילה ושלשול.
כשהתגובה היא אלרגית יופיעו נוגדנים בדם, ומערכת החיסון תתעורר לפעולה. באופן אישי אדם יכול להיות רגיש לכל מזון. ישנם כמה מזונות שגורמים לתופעות אלרגיות למספר רב של תינוקות, ילדים ובוגרים, כגון, אגוזים, קטניות, ביצים, סויה, חיטה, בוטנים.
האלרגיה מתבטאת במערכת העיכול, בעור ובמערכת הנשימה. היא מתבטאת בגרד ונפיחות של ריריות הפה, הלשון והשפתיים, בבחילה, הקאה וכאב בטן. בעור עלולה להתפתח פריחה הנקראת אורטיקריה, ובעברית חרלת, המתבטאת באודם, נפיחות ובצקת (אנגיואדמה). אצל ילדים מוכרת התופעה של דרמטיטיס אטופי, המתבטא בגרוד קשה, פריחה, פצעים, שעלולים להמשך כמה שנים. אורטיקריה עלולה להגרם גם בגלל מרכיבים כימיים, אופטלגין, אספירין, עקיצות של דבורים וצרעות, חשיפה לקור או לרוח. היא יכולה להמשך עד ששה שבועות. אם היא נמשכת מעל ששה שבועות מדובר על אורטיקריה כרונית. הביטוי במערכת הנשימה הוא בנזלת, גרד באף ובעיניים, שיעול.
רגישות לגלוטן
שני חלבונים מרכיבים את הגלוטן המצוי בחיטה ובדגנים נוספים. האחד הוא גליקופרוטאין בשם גליאדין והשני הוא גלוטנין, שהוא חלבון בעל מבנה של רשת תלת-מימדית הנותן לעיסת הבצק את היציבות. הגלוטן בגרעיני החיטה מעורב בעמילן, והוא ממוקם באנדוספרם, המספק מזון לנבט עד שהוא מתחיל להטמיע. הגלוטן מצוי בעיקר בחיטה, שעורה ושיפון. בחיטה הוא מהווה 80% מהחלבון שבגרעין, והוא אחראי לאלסטיות של עיסת הבצק, ולכך שהשמרים יכולים בתסיסתם להתפיח את העיסה.
במצב קיצוני של רגישות לגלוטן מתפתחת מחלת צליאק, הגורמת לנזק לסיסים (villi) ולרירית של המעי הדק. זוהי מחלה אוטואימונית, שבה מערכת החיסון תוקפת את רירית המעי הדק. הלימפוציטים מפרישים ציטוקינים ונוגדנים נגד תאי הרירית וגורמים להרס שלהם.
היה מקובל לחשוב שתפוצת מחלת הצליאק באוכלוסיה המערבית היא 1:1000, אולם עם הבנת הפתוגנזה של המחלה, ושיפור האבחון הסתבר שתפוצת המחלה גדולה בהרבה, בעיקר כשמדובר בחולים ללא סימנים קליניים ברורים.
הפגיעה ברירית המעי הדק גורמת להפרעה בספיגת המזון. המזון שלא נספג נשאר בחלל המעי , וחיידקי המעי פועלים עליו. כתוצאה מכך מופיע שלשול עם ריח לא נעים. המחלה פורצת בעיקר בילדות, לאחר חודשים של צריכת גלוטן. עם שיפור האבחון מאובחנים מקרים רבים של רגישות לגלוטן אצל בני 60 ומעלה. גילוי הרגישות מסביר לפעמים תופעות מהם סבל המטופל במשך שנים מבלי להבין את הסיבה. האבחנה נעשית על ידי בדיקת דם המאתרת נוגדנים אופייניים למחלה. ביטויים נוספים של רגישות לגלוטן הם: אורטיקריה, אקסמה, ארטריטיס שגרוני, מיגרנות, אוטיזם, הפרעות קשב, הפרעות בריכוז, דלקת עור הרפטיפורמית.
דלקת עור הרפטיפורמית
היא מחלה אוטואימונית. מופיעים צבירים של בועות קטנות ושל נפיחות דומה לזו של אורטיקריה. היא נגרמת על ידי גלוטנים המצויים בחיטה, בשעורה, בשיפון ובשיבולת שועל המפעילים את מערכת החיסון, שתוקפת את העור. בדרך כלל מתפתחות הבועות על המרפקים, על הברכיים, על הגב התחתון ועל החלק האחורי של הראש. לעתים הן מופיעות גם על הפנים והצוואר. הפתרון לכל התופעות הקשות הוא תזונה חסרת גלוטן.
אלרגיה ללטקס
הגומי הטבעי מופק מעץ טרופי והוא עלול לגרום לאלרגיה למשתמשים במוצרים העשויים ממנו. כפפות גומי עלולות לגרום לאקזמה בידיים, אבל גם לקוצר נשימה. לפעמים יש אינטראקציה בין רגישות לגומי עם רגישות לפירות טרופיים, כגון, קיווי, אבוקדו, אנונה ובננה. רופאים ורופאי שיניים משתמשים בכפפות גומי בבדיקות, טיפול וניתוחים. חוסר מודעות לרגישות ללטקס של הרופא ושל המטופל עלול לגרום לחשיפה לחומר, ולתופעות קשות עד כדי הלם אנפילקטי.
אדם שיודע שהוא רגיש ללטקס צריך לספר על כך לרופא. רצוי שייקח אתו כפפות מחומר שהוא אינו רגיש לו כשהוא הולך לבדיקה או לטיפול.
צמחי מרפא נגד אלרגיה
הטיפול הטוב ביותר באלרגיה הוא הימנעות מוחלטת ממגע עם האלרגן. דבר זה אינו אפשרי כשמדובר ברגישות לאבק, לאבקות של צמחים ולדברים נוספים שמצויים בכל מקום. כשיש רגישות למזון, על אף כל הזהירות שננקוט בה לא נוכל להמנע מאלרגנים מוסתרים שאין עליהם דיווח. הרפואה הקונבנציונלית משתמשת בנוגדי היסטמין ובסטרואידים כנוגדי דלקת, כדי להחיש את הריפוי במקרים של אלרגיה.
צמחים בעלי פעילות נוגדת היסטמין ונוגדי דלקת מסייעים במקרים של אלרגיה. צמחים עשירים בפלבונואידים ובפרואנתוצאינינים מעכבים שחרור היסטמין. צמחים אנטי דלקתיים יסייעו על ידי עיכוב מתווכים של מערכת החיסון המעוררים ומגבירים את התהליך הדלקתי.
מחקרים קליניים על יעילות של תוספי תזונה - האם הם דרושים לי? האם הם ישפרו משהו באיכות החיים שלי? האם הם יעילים?" רוב המחקרים של תוספי ת
מחקרים קליניים על יעילות של תוספי תזונה/ השווקים מוצפים בשפע רב של תוספי מזון המיוצרים על ידי חברות בארץ ובעולם. הקונה הנבוך שואל את עצמו "האם הם דרושים לי? האם הם ישפרו משהו באיכות החיים שלי? האם הם יעילים?" רוב המחקרים של תוספי תזונה נבדקו על חיות מעבדה, ועל חלק גדול מהם נערכו מחקרים קליניים. מדענים התחילו לערוך סיכומים (meta-analyses) של מחקרים שהתפרסמו כדי לקבל מידע מדויק יותר ממדגם גדול של משתתפים (1).רבים מהמחקרים טוענים בסיכום שיש להמשיך ולעשות מחקרים נוספים, עם מספר גדול יותר של משתתתפים ולתקופה ארוכה יותר כדי להוכיח את יעילות המוצר (2).ארבעה מחקרים מסכמים נערכו על השימוש בגלוקוז אמין וכונדריוטין סולפט לטיפול באוסטיאוארתריטיס. הם מראים שיפור מסוים בסימפטומים של המחלה (3, 4). S-adenosyl methionine גרם לירידה בכאב ושיפור בתפקוד במקרים של אוסטיאוארתריטיס (5). הוא היה יעיל גם בטיפול בדכאון (6).שיפור מה במצבם של חולי לב התקבל על ידי טיפול עם קואנזים Q10 (מקור 7). חמישה מחקרים מסכמים נעשו על מלטונין. התקבל שיפור ב- jet lag כשהשתמשו במלטונין כתוסף מזון (8), אולם לא התקבל שיפור במקרים של הפרעות בשינה (9). שמן נר הלילה נתן תוצאות טובות בטיפול בדרמטיטיס אטופי (10), אבל הראה יעילות מועטה בטיפול בתסמונת טרום-ויסתית (11). שמן דגים סייע להורדת לחץ דם והיתה לו השפעה חיובית על הלב וכלי הדם (12). מוצרי סויה סייעו להורדת ריכוז LDL בדם (13). הם הפחיתו סיכון לסרטן הפרוסטטה אצל גברים (14), וסיכון לסרטן השד אצל נשים (15). התקבלו תוצאות סותרות לגבי יעילות מוצרי הסויה לטיפול בסימפטומים של תקופת המנופאוזה, בעיקר בקשר להשפעתם על גלי חום. מוצרים מעגבניות וליקופן כתוסף מזון הפחיתו סיכון לסרטן הפרוסטטה (16). לא נערכו מחקרים מסכמים על השפעת זרעי פשתן, על resveratrol, פיקנוגנול, על מיצוי מזרעי ענבים ועל חומצה ליפאית. יש מחקרים מעטים על השפעת MSM methyl-sulfonylmethane.
מקורות
1. Meta-analyses and systematic reviews of nutraceutical clinical trials, in: Lockwood B. Nutraceuticals, A guide for healthcare professionals, Pharmaceutical Press, London, Chicago,2007 p. 327-3337.
2. Leeb BE. Schweitzer H. Montag K. et al. A meta analysis of chondroitin sulfate in the treatment of osteoarthritis. J. Rheumatol. 2000, 27: 205-211.
3. McAlindon TE. La Valley MP. Gulin JP. et al. Glucosamine and chondriotin for treatment of osteoarthritis: a systematic quality assessment and meta-analysis. JAMA 2000, 283: 1469-1475.
4. Towheed TE. Anastassiades TP. Shea B. et al. Glucoamine therapy for treating osteoarthritis (Cochrane Review) In: The Cochrane Library , Issue 2, Chichester, John Wiley & Sons, 2004.
5. Soeken KL. Lee WL. Bausell RB. et al. Safety and efficacy of S-adenosyl-methionine (SAMe) for osteoarthritis. J. Fam. Pract. 2002, 51: 425-430.
6. Williama AL. Girard C. Jui D. et al. S-adenosylmethionine (SAMe) as treatment for depression: a systematic review. Clin. Invest. Med. 2005, 28: 132-139.
7. Soja AM. Mortensen SA. Treatment of congestive heart failure with coenzyme Q10 illuminated by meta-analysis of clinical trials. Mol. Aspect. Med. 1997, 18: s159-s168.
8. Herxeimer A. Petrie KJ. Melatonin for the prevention and treatment of jet lag (Cochrane Review). In: The Cochrane Library, Issue 2. Chichester: John Wiley & Sons , 2004.
9. Brzezinski A. Vangel MG. Wurtman RJ. et al. Effects of exogenous melatonin on sleep: a meta-analysis. Sleep Med. Rev. 2005, 9: 41-50.
10. Kerscher MJ. Korting HC. Treatment of atopic eczema with evening primrose oil: rationale and clinical results. Clin. Invest. 1992, 70: 167-171.
11. Budeiri D. Li Wan Po A. Dornan JC. Is evening primrose oil of value in the treatment of premenstrual syndrome? Controlled Clin. Trial 1996, 17: 60-68.
12. Appel LJ. Miller ER. Seider AJ. et al. Does supplementation of diet with “fish oil” reduce blood pressure? A meta-analysis of controlled clinical trials. Arch. Intern Med. 1993, 153: 1429-1438.
13. Zhuo X-G, Melby MK. Watanabe S. Soy isoflavone intake lowers serum LDL cholesterol: a meta-analysis of 8 randomized controlled trials in humans. J. Nutr. 2004, 134: 2395-2400.
14. Yan L. Spitznagel EL. Meta-analysis of soy food and risk of prostate cancer in men. Int. J. Cancer 2005, 117: 667-669.
15. Trock BJ. Hilaivi –Clarke L. Clarke R. Meta-analysis of soy intake and breast cancer risk. J. Natl. Cancer Inst. 2006, 98: 459-471. Etminan M. Takkouche B. Caamano-Isorna F. The role of tomato products and lycopene in the prevention of prostate cancer: a meta-analysis of observational studies. Cancer Epidemiol. Biomarkers Prev. 2004, 13: 340-345.
MSM הוא תרכובת גפריתית אורגנית. הוא מטבוליט של DMSO (dimethyl sulfoxide) ויש לו שימוש תעשייתי כממיס לחומרים אורגניים ואי אורגניים. MSM הוא
MSM הוא תרכובת גפריתית אורגנית. הוא מטבוליט של DMSO (dimethyl sulfoxide) ויש לו שימוש תעשייתי כממיס לחומרים אורגניים ואי אורגניים. MSM הוא חומר פולרי ויציב בחום, ולכן משתמשים בו להמסת חומרים בטמפרטורה גבוהה. השימוש בו כתוסף מזון התפתח בעקבות שימוש קודם ב-DMSO. השתמשו ב-DMSO לטיפול בדלקת מפרקים, אבל היו דיווחים על תופעות לוואי בלתי נעימות ועל ריח דומה לריח שום המופץ מהגוף (1). MSM הוא מטבוליט טבעי של DMSO. כ-15% מה-DMSO שנכנס לגוף הופך ל- MSM (2).MSM מצוי באופן טבעי בבשר, חלב, צלפים, אספרגוס (3). הוא מצוי בפלסמה של בני אדם בריכוז של 4 מ"ג לאיש. הוא מופרש מהשתן בריכוז של 4-11 מ"ג ב-24 שעות (1).
פעילות פיזיולוגית
מוצע כתוסף מזון כדי לספק גופרית לגוף, מתוך טענה שלאנשים רבים יש חוסר בגופרית. לא נעשו מחקרים על הכמות היומית של גופרית שדרושה לגוף. לעתים קרובות משתמשים בו ביחד עם גלוקוז אמין במקרים של אוסטאוארטריטיס. לא ברור איך הוא במקרים של אוסטאוארטריטיס. כמה חוקרים טוענים שיש לו פעילות אנטי דלקתית (4). הראו ש-MSM מסייע לשיכוך כאבים במקרים של דלקת מפרקים ושל אוסטאוארטריטיס (5).
בטיחות
נחשב לבטוח לשימוש. לא היו תופעות לוואי שליליות. לא נערכו מחקרים על שימוש לטווח ארוך. מינון: קפסולות או כדורים, 2 ג' ליום.
מקורות
1. Volpi N. Oral absorption and bioavailability of ichthyic origin chondriotin sulfate in healthy male volunteers. Osteoarthritis Cartilage 2003, 11: 433-441.
2. Payan E. Presle N. Lapicque F. et al. Separation and quantification by ion-association capillary zone electrophoresis of unsaturated disaccharide units of chondriotin sulfates and oligosaccarides derived from hyaluronan. Anal. Chem. 1998, 70: 4780-4786.
3. Methlsulfonylmethane in: Lockwood B. Nutraceuticals, A guide for healthcare professionals , Second edition 2007, Pharmaceutical Press, UK.
4. Morton JI. Siegel BV. Effects of oral dimethyl sulfoxide and dimethyl sulfone on murine autoimmune lymphoproliferative diseases. Proc. Soc. Exp. Biol. Med. 1986, 183: 227-230.
5. Pharmacists review the effectiveness, benefits and side effects of MSM in:6. www.natural remedies-review.com/ms.m.html.
מיץ רימון- POM - בדיקה של הפרמקוקינטיקה נערכה במטופל שצרך 180 מ"ל POM Wonderful PJ, המכיל 25 מ"ג חומצה אלאגית ו- 318 מ"ג פומניקאלגינים
מונוגרפיה זו כוללת סקירה של המחקר הבסיסי והקליני של המוצר הרשום POM Wonderful®, מיץ רימון תיקני מפרי הרימון Punica Juice.
POM Wonderful® הוא מוצר רשום המיוצר מהפירות השלמים של רימון מצוי Punica granatum ממשפחת הרימוניים.
Punicaceae מזן וונדרפול מגודל בקליפורניה על ידי Paramount Farming Company Bakersfield. מיץ הרימון מופק מהפרי בשלמותו ועשיר יותר בתרכובות נוגדות חמצון בהשוואה למיץ רימון המופק מציפת הזרע (אריל) בלבד.
לפרי הרימון היסטוריה ארוכה בת אלפי שנים של שימושים מסורתיים כמזון, רפואה וכסמל תרבותי.1 מוצאו מהמזרח התיכון (צפון אירן, שם הוא גדל בבר). הרימון היה אחד מהמינים הראשונים שבויתו. תפוצתו כיום כוללת את המזרח הרחוק, הודו, ארצות הים התיכון ואמריקה. התכונות המרפאות של הרימון תוארו כבר באחד מהכתבים הרפואיים העתיקים ביותר, פפירוס אברס (Ebers) ממצרים (1500 לפני הספירה ).2 פרי זה מוזכר במיתולוגיות יווניות ופרסיות, כמיצג חיים, רגנרציה ונישואין. במחקרים מדעיים מודרניים, הכוללים ניסויים in vitro ו- in vivo בבעלי חיים ובני אדם, נמצא כי PJ POM Wonderful® הינו נוגד חמצון רב השפעה, המשפר את בריאות מערכת הלב וכלי הדם ומעכב שגשוג של מחלות סרטן רבות. כיום רוב המחקר מתרכז במרכיבים הפוליפנוליים במיץ, בעיקר מקבוצת האלאגיטאנינים (ellagitannins) וגאלוטאנינים (gallotannins), כגון punicalagins. לתרכובות אלו פעילות נוגדת חמצון חזקה וכן פעילות אנטיבקטריאלית ואנטי סרטנית.
רימון מצוי Punica granatum
שייך למשפחת הרימוניים – Punicaceae והינו עץ מרשים המגיע לגובה של 5 מטר. עליו קרחים ומבריקים והוא נושא פרחים אדומים בולטים. הפרי ענבה כדורית בקוטר 8-15 ס"מ, ראשו עטור באונות הגביע הגלדניות, שאינן נושרות לאחר הפריחה ומקנות לפרי את צורתו האופינית. קליפת הפרי (פריקרפ) קשה וגלדנית, צבעה אדום, החלק הפנימי מחולק למגורות על ידי קרומים היוצרים מחיצות וליבה לבנה וספוגית. המגורות מכילות 600-800 זרעים, כל אחד מהם עטוף בשקיק עם מוהל חמצמץ (אריל-שמקורו בקליפת הזרע). מיץ רימון מהווה 45-65% מכלל הפרי. החלק הנאכל (הארילים) מורכבים מכ-80% שקיקי מיץ וכ-20% זרעים. באופן מסורתי כותשים את כל החלק הנאכל כדי לקבל מיץ רימון, כך שהמיץ הנסחט מכיל נוזל מהזרעים ומשקיקי המיץ המקיפים . (3,4). ה -POM Wonderful® PJ אינו מכיל כלל מרכיבים מהזרעים.
מיץ מרימון POM Wonderful® PJ
מיוצר מהזן וונדרפול הגדל בקליפורניה . זן זה נושא פירות גדולים בצבע אדום-ארגמני. קליפת הפרי קשה ועוביה בינוני. המיץ שצבעו אדום כהה הוא בעל ריח אופיני. המיץ מסונן או מטופל אנזימתית ולאחר מכן מרכזים אותו עד לערך של Brix 6.5. (Brix הוא מדד של היחס בין המסה של מוצקים מומסים למסה של המים בנוזל, כגון מיץ פירות או יין). בהסתמך על נתונים שנאספו משנת 2000 ועד 2007, המיץ התיקני POM Wonderful® PJ מכיל בין 2400 ל-4000 מ"ג/ליטר (ppm) פוליפנולים (מחושב כשווה ערך לחומצה גאלית- GAE). המרכיב הפוליפנולי מכיל כ -80-90% אלאגיטאנינים וגאלוטאנינים, 8-15% אנתוציאנינים, 2-5% חומצה אלאגית (ellagic acid).
מוצר POM Wonderful® משווק החל משנת 2002, הוא מבוסס על 100% מיץ רימון טבעי וזמין כל השנה בארה"ב, קנדה ובריטניה (5).
מרכיבי מיץ רימון מצוי
PJ מכיל 85.4% מים, 10.6% סוכרים, 1.4% פקטין, 0.2-1.0% פוליפנולים וחומצות אורגניות (4). תרכובות מינוריות נוספות כוללות חומצות שומן, סטרולים, טריטרפנואידים וויטמין E (tocopherol -α) (6). הפרופיל הכמותי של מרכיבי PJ משתנה במידה ניכרת בהתאם לזן, לגורמים גיאואקלימיים , ולתנאי הקציר, העיבוד והאחסון (7). הפוליפנולים אחראים לתכונת העפיצות של המיץ. כל חלקי הפרי מכילים פוליפנולים, כולל הקליפה, הקרומים הפנימיים והארילים (ציפת הזרע). הפריקרפ (הקליפה והקרומים) מכיל את הריכוזים הגבוהים ביותר (7). PJ מכיל שתי קבוצות עיקריות של תרכובות פוליפנוליות: טאנינים פריקים שעוברים הידרוליזה (hydrolysable tannins- HT) ופלבונואידים. הכמות של טאנינים דחוסים (condensed tannins) נמוכה מאד.
HT- המרכיב העיקרי של הפוליפנולים ב-PJ מכיל אלאגיטאנינים, גאלוטאנינים ו-gallagoyl esters (7) ה-HT הנפוצים ביותר הם ה gallagyl tannins- -punicalagins A ו-B (אנומרים) וטאנינים דומים המהווים כ-63% מתכולת הפוליפנולים. מרכיב הפלבונואידים מכיל בעיקר אנתוציאנידינים, פלבאנולים (flavanols) וגלוקוזידים של פלבאנולים. האנתוציאנידינים הם הפיגמנטים המעניקים למיץ הרימון את צבעו האדום כדם, הם כוללים את התרכובות הבאות: ציאנידין, ציאנידין-3-גלוקוזיד, ציאנידין-3,5-דיגלוקוזיד, ציאנידין-3-רוטינוזיד, דלפינידין, דלפינידין-3-גלוקוזיד, דלפינידין-3,5-גלוקוזיד, פלרגונידין-3-גלוקוזיד ופלרגונידין-3,5-גלוקוזיד (8)
נגזרות של ציאנידין הן הנפוצות ביותר ובעקבותיהן גלוקוזידים של דלפינידין (7) ד. הפלבאנולים כוללים את התרכובות קאמפרול (kaempferol), מיריציטין (myricetin), רוטין, נאריגנין, לוטאולין וגליקוזידים של לוטאולין, קוורצטין וגלוקוזידים של קוורצטין(9).מבין הטאנינים הדחוסים (condensed tannins) המרכיבים העיקריים הם קטכין (catechin), פרוציאנידין B1, פרוציאנדין B2 (9).
פעילות פרמקולוגית/ מנגנוני פעולה
פעילות נוגדת חימצון In vitro במיץ רימון
הראו כי ה- punicalagins מגינים על ליפידים, חלבונים ו-DNA בפני נזק חמצוני באמצעות מספר מנגנונים: ניטרול רדיקלים חופשיים, העברת אלקטרונים לתרכובות שניזוקו ועל ידי כך תיקון הנזק החמצוני, ויצירת כילאטים עם יונים מתכתיים (10). אנתוציאנידינים, חומצה אלאגית ופנולים נוספים תורמים לפעילות נוגדת החמצון של הפוליפנולים ב-PJ, למרות שהריכוז שלהם הרבה יותר נמוך מאשר ה-HT. מחקר עדכני על POM Wonderful PJ מדגים בברור את העליונות של המיץ כולו על מקטעים או תרכובות מבודדות ממנו. במחקרם של Seeram et al נמצא כי לא רק שהפעילות נוגדת החמצון של POM Wonderful PJ הייתה גבוהה יותר מאשר של punicalagins או של חומצה אלאגית מבודדים אלא גם יותר ממיצוי של כלל הטאנינים שבמיץ (11)
פעילות מגינה על הלב In vitro מיץ רימון
עקת חמצון מהווה גורם חשוב בהתפתחות טרשת עורקים (התפתחות של משקעים ליפידיים בעורקים). למקרופאגים שניזוקו עקב חמצון, כושר גבוה יותר לחמצן low density lipoprotein (LDL), ולגרום לעליה בתכולת פראוקסיד ולירידה ברמת גלוטתיון. גורמים אלו מעודדים הצטברות כולסטרול במקרופאגים ויצירת תאי קצף (12), שהם סמנים מוקדמים של התהליך הטרשתי. לכן, עיכוב החמצון של LDL ממלא תפקיד מפתח בהגנה בפני טרשת עורקים. ל-POM Wonderful PJ היכולת הגבוהה ביותר להפחית את חמצון ה-LDL ולעכב התפתחות של עקת חמצון במקרופאגים, וזאת בהשוואה ליין אדום, תה ירוק, מיץ אוכמניות או מיץ תפוזים (13).התפתחות הרובד הטרשתי מואצת באזורי העורקים הנתונים להפרעות בזרימת הדם.
בנוסף להשפעה הישירה נוגדת החמצון, קיימים מנגנונים נוספים בהם PJ עשוי להגן בפני מחלות לב וכלי דם. POM Wonderful PJ עיכב ב-31% את פעילות אנזים המהפך (angiotensin converting enzyme) (ACE) כתלות בריכוז in vitro(14).
עליה בסינתזת פרוסטציקלין יכולה גם היא לספק הגנה בפני מחלות לב וכלי דם. בתאי אנדותל הומניים מאבי העורקים מנה חד פעמית של PJ גרמה לעליה בפרוסטציקלין במדיום ואילו חשיפה כרוניתגרמה לעליה של 61% בסינתזת פרוסטציקלין (15).
פעילות נוגדת סרטן In vitro במיץ רימון
ההשפעה נוגדת הסרטן של פרי הרימון ומרכיביו נחקרה במערכות מודל in vitro רבות ושונות. בין השאר נבדקו שורות תאים סרטניים של שד, ערמונית, מעי גס, לויקמיה ועוד .ההשפעה של (POM Wonderful PJ (1.74mg/ml punicalagins, 0.14mg/ml ellagic acid על עיכוב שגשוג התאים (antiproliferation) נבדקה במבחן luminescence בתאי סרטן המעי הגס וסרטן הפה (11). מספר מחקרים בדקו את הפעילות נוגדת הסרטן של מקטע הטאנינים מפרי הרימון ושל המרכיבים הפעילים המבודדים, חומצה אלאגית ו-punicalagins. Seeram et al בדקו את הפעילות נוגדת השגשוג של 3 מרכיבים של POM Wonderful PJ : חומצה אלאגית, פוניקלאגינים ומיצוי של כל הטאנינים TPT(11). למרות שכל שלושת המרכיבים עיכבו במידה מסוימת את השגשוג של תאי הסרטן, הרי שהפעילות שלהם הייתה חלשה יותר, באופן מובהק. תוצאות אלו מצביעות על כך שחומרים נוספים המצויים ב- POM Wonderful PJ, בנוסף לטאנינים, תורמים להשפעה נוגדת השגשוג של המיץ. יש לציין שהאנטוציאנידינים, הפלבונואידים והשמנים הוזכרו כבעלי השפעה נוגדת סרטן כנגד גידולי לויקמיה, מעי גס, שד, ערמונית, עור וריאות.
טיפול מוקדם עם האנטוציאנידין דלפינידין סיפק הגנה בפני קרינת UV-B בתאי עור קרטינוציטים HaCaT. קרינת UV-B משרה אפופטוזיס ופוגעת בחיוניות התאים. הטיפול בדלפינידין עיכב סמנים רבים של העקה החמצונית הנגרמת על ידי הקרינה, כולל הגברת פראוקסידציה של ליפידים.
פעילות אסטרוגנית In vitro במיץ רימון
החשש מפעילות אסטרוגנית משוערת של פרי הרימון מהווה פוטנציאל לדאגה בעיקר בקרב חולים בסרטן השד או סרטן הערמונית. קיימות תוצאות שונות ומנוגדות לגבי ההשפעה של PJ על תאי 7-MCF, תאי סרטן שד הרגישים לאסטרוגן. ל- POM Wonderful PJ אין כל פעילות אסטרוגנית. כמו כן לא נמצאה השפעה אדטיבית של POM Wonderful PJ יחד עם 17- β- estradiol במבחן עם תאי 7-MCF שעברו טרנספקציה.
ריכוז גבוה של PJ מרוכז הראה השפעה אנטגוניסטית חלשה במבחן עם הקולטן לאסטרוגן β.
בני אדם
במחקר קדימי , קטן ופתוח קבלו 11 נשים, שהיו לאחר הפסקת הווסת, POM Wonderful PJ במשך 7 ימים (240 מ"ל ליום). נמצאה עליה משמעותית ברמות האסטרון בסרום (16). לא היה שינוי משמעותי ברמות ההורמונים estradiol,follicle stimulating hormone, luteinizing hormone, gonadotropins ואילו רמת ה- estriol הייתה מתחת לסף הזיהוי. לא נצפתה כול השפעה אסטרוגנית משמעותית (כפי שנמדד על ידי ההתקרנות של הנרתיק (ווגינה). המחברים טוענים שהשפעות אסטרוגניות צפויות רק בריכוזי אסטרון גבוהים הרבה יותר.
פרמקוקינטיקה בני אדם
בדיקה של הפרמקוקינטיקה נערכה במטופל שצרך 180 מ"ל POM Wonderful PJ, המכיל 25 מ"ג חומצה אלאגית ו- 318 מ"ג פומניקאלגינים (17). הריכוז המרבי של חומצה אלאגית בפלסמה (31.9 ng/ml) אובחן לאחר 1 שעה, אך היא הורחקה במהירות תוך 4 שעות.
18 מתנדבים בריאים קבלו מנה חד פעמית של 180 מ"ל POM Wonderful PJ מרוכז ונאספו מהם דגימות דם ושתן (18). חומצה אלאגית זוהתה בפלסמה של כל הנבדקים. הריכוז המרבי היה 0.06 mmol/L, השטח מתחת לעקום ריכוז-זמן (AUC היה 0.17(mmol/h)/L-1 , tmax – 0.98h וזמן מחצית החיים להרחקה 0.71h . כמו כן זוהו בפלסמה ובשתן מטבוליטים (תוצרי פירוק) של חומצה אלאגית –dimethylellagic acid glucuronide ונגזרות של urolithin A. ביום הניסוי (יום 0) dimethylellagic acid glucuronide אובחן בשתן של 15 מ-18 הנבדקים, אך הוא לא אובחן ביום הקודם או ביום שלאחריו. urolithinA נמצא בשתן של 11 נבדקים ביום 0, ובשתן של 16 נבדקים ביום שלאחריו. urolithinB נמצא בשתן של 3 נבדקים ביום 0 ובשתן של 5 נבדקים ביום שלאחריו.
התוויות נגד ואמצעי זהירות במיץ רימון
לא ידוע על התוויות נגד ל- POM Wonderful PJ. למיץ רימון ולפרי הרימון היסטוריה ארוכה של שימוש כמזון בתרבויות רבות. הצריכה של פרי ומיץ הרימון בארה"ב עלתה באופן חד בעשור האחרון, אך רימון מגודל ונצרך בארצות רבות משך מאות בשנים. מחקרים קליניים עם POM Wonderful PJ נערכו בתת אוכלוסיות רגישות כגון מטופלים עם מחלות טרשתיות, הצרה של עורק התרדמה, סכרת, יתר לחץ דם וסרטן הערמונית (14) למרות כמות הסוכר ב-PJ, מחקר קליני אחד קטן ממדים לא מצא כל השפעה שלילית על האיזון הגליקמי בחולי סכרת טיפוס 2 שצרכו 240 מ"ל ליום POM Wonderful PJ במשך 3 חודשים (19).
הריון והנקה
לא ידוע על הגבלות
תופעות לוואי שליליות/ מידע בטיחותי
עד היום פורסמה רק כמות מוגבלת של מידע בטיחותי ייחודי ל- POM Wonderful PJ. ב- 6 מחקרים קליניים, שכללו סך הכול 201 מטופלים שנחשפו ל- POM Wonderful PJ לתקופות שבין שבועיים ל-54 חודשים (14). לא נמצאו תופעות לוואי שליליות, לא קליניות ולא מעבדתיות. על פי ה-FDA בארה"ב PJ נחשב כמזון, והוא בעל מעמד של GRAS (generally recognized as safe). מכיוון שאינו תרופה או תוסף תזונה אין דרישה לדיווח על תופעות לוואי שליליות. לכן לא קיימת לגבי מוצר זה מערכת דיווח ולא מידע שנאסף מהצרכנים.
תגובות בין תרופתיות
לא ידועות תגובות ספציפיות בין POM Wonderful PJ לבין תרופות. המיץ ניתן משך 3 חודשים לחולי סכרת טיפוס 2, שנוטלים תרופות היפוגליקמיות, ללא כל השפעה שלילית על האיזון הגליקמי.
טבלה 1 ערכים תזונתיים של מיץ רימון Pom Wonderful®
הכמות ב240 מ"ל
% הצריכה היומית
קלוריות
150
קלוריות משומנים
0
שומן כללי
0 גרם
שומן רווי
0 גרם
שומן טרנס
0 גרם
כולסטרול
0 מ"ג
נתרן
0 מ"ג
אשלגן
520 מ"ג 15%
פחמימות כללי
40 גרם 13%
סיבים תזונתיים
0 גרם
סוכרים
32 גרם
חלבון
<1 גרם
ויטמינים ומינרלים
ויטמין A
0%
ויטמין C
0%
סידן
2%
ברזל
2%
תיאמין
2%
ריבופלבין
6%
ניאצין
4%
ויטמין B6
6%
ביוטין
4%
חומצה פנטוטנית
4%
זרחן
2%
מגנזיום
4%
אבץ
2%
מנגן
8%
מקורות
1. Still DW. Pomegranates: A botanical perspective. In: Seeram N, Schulman R, Heber D, eds. Pomegranates: Ancient Roots to Modern Medicine. Boca Raton: CRC Press; 2006:199–209.
2. Jayaprakasha GK, Negi PS, Jena BS. Antimicrobial activities of pomegranate. In: Seeram N, Schulman R, Heber D, eds. Pomegranates: Ancient Roots to Modern Medicine. Boca Raton: CRC Press; 2006:167– 183
3. Tous J, Ferguson L. Mediterranean fruits. In: Janick J, ed. Progress in New Crops. Arlington, VA: ASHS Press;1996:416–430.
4. El-Nemr SE, Ismail IA, Ragab M. Chemical composition of juice and seeds of pomegranate fruit. Nahrung. 1990;34:601–606.
5. Chemical analysis of the polyphenolic compounds in POM Wonderful pomegranate juice—cumulative data from 2002–2007 (Based on inhouse data and data from the University of Wisconsin [Madison] and Brunswick Labs, Norton, MA). Unpublished document provided by POM Wonderful, October 2007.
6. . Lansky EP, Newman RA. Punica granatum (pomegranate) and its potential for prevention and treatment of inflammation and cancer. J Ethnopharmacol. 2007;109:177–206.
7. . Gil M, Tomas-Barberan F, Hess-Pierce B, et al. Antioxidant activity of pomegranate juice and its relationship with phenolic composition and processing. J Agric Food Chem. 2000;48:4581–4589.
8. . Gil M, Garcia-Viguera C, Artes F, Tomas-Barberan F. Changes in pomegranate juice pigmentation during ripening. J Sci Food Agric. 1995;68:77–81.
9. . Artik N, Cemeroglu B, Murakami H, et al. Determination of phenolic compounds in pomegranate juice by HPLC. Fruit Processing. 1998;8:492–499.
10. . Kulkarni AP, Aradhya SM, Divakar S. Isolation and identification of a radical scavenging antioxidant -punicalagin from pith and carpellary membrane of pomegranate fruit. Food Chem. 2004;87:551–557.
11. . Seeram N, Adams L, Henning S, et al. In vitro antiproliferative, apoptotic and antioxidant activities of punicalagin, ellagic acid and a total pomegranate tannin extract are enhanced in combination withother polyphenols as found in pomegranate juice. J Nutr Biochem. 2005;16:360–367.
12. . Fuhrman B, Volkova N, Michael Aviram. Pomegranate juice inhibits oxidized LDL uptake and cholesterol biosynthesis in macrophages. J Nutr Biochem. 2005;16:570–576.
13. . Azadroi M, Schulman R, Aviram M, Siroky M. Oxidative stress in artriogenic erectile dysfunction: Prophylactic role of antioxidants. J Urol. 2005;174:386–393.
14. . Aviram M, Dronfeld L. Pomegranate juice consumption inhibits serum angiotensin converting enzyme activity and reduces systolic blood pressure. Atherosclerosis. 2001;158:195–198.
15. . Polagruto J, Schramm D, Wang-Polagruto J, et al. Effects of flavonoidrich beverages on prostacyclin synthesis in humans and human aortic endothelial cells: Association with ex vivo platelet function. J Med Food. 2003;6:301–308.
16. . Warren MP, Ng E, Russalind HR, Halpert S. Absence of significant estrogenic effects in the postmenopausal population. In: Seeram N, Schulman R, Heber D, eds. Pomegranates: Ancient Roots to Modern Medicine. Boca Raton: CRC Press; 2006:157–166.
17. . Seeram NP, Lee R, Heber D. Bioavailability of ellagic acid in human plasma after consumption of ellagitannins from pomegranate (Punica granatum L.) juice. Clin Chim Acta. 2004;348:63–68.
18. . Cerd. B, Cer.n JJ, Tom.s-Barber.n FA, Esp.n JC. Repeated oral administration of high doses of the pomegranate ellagitannin punicalagin to rats for 37 days is not toxic. J Agric Food Chem. 2003;51:3493–501.
19. . Rosenblat M, Hayek T, Aviram M. Anti-oxidative effects of pomegranate juice (PJ) consumption by diabetic patients on serum and macrophages. Atherosclerosis. 2006;187:363–371.
חימר - ביערות הגשם של מרכז ודרום אמריקה ידועה התופעה של תוכים האוכלים חימר. הם באים בשעות הבוקר המוקדמות למקומות מסוימים.
חימר וחרסית. חרסית היא מילה המתארת שני מושגים בגיאולוגיה: גרגרים המרכיבים סלע או קרקע, קטנים מ-0.004 מ"מ, וכן מתאר המונח חרסית קבוצת מינרלים הנקראת מינרלי חרסית. אלה הם מינרלים יציבים מאד המתפתחים מתוצרי פירוק של פצלות השדה ורוב המינרלים האחרים, מלבד קוורץ.
אופייני למינרלי החרסית גבישים זעירים הבנויים מסיליקה, שהיא תחמוצת צורן Si2O3 ואלומינה שהיא תחמוצת אלומיניום Al203.
סוג המינרלים והחומרים האורגניים קובעים את צבע החרסית. תחמוצת מנגן נותנת לחרסית צבע שחור, ברזל תלת-ערכי נותן צבע אדום, ברזל דו-ערכי נותן צבע ירוק.
החרסית היא המרכיב העיקרי של החרס. שם נרדף לחרס הוא חומר, הנקרא בטעות חימר, clay.
החימר היה בשימוש האדם מאז הזמן העתיק ביותר. הדיווח העתיק ביותר הוא מלפני כ-5000 שנה מקפריסין ומיוון (1). מסופר על שימוש בו להלבנה של הכביסה ולהסרת כתמים ושומנים מבגדים (1). שימושים נוספים לאורך ההיסטוריה היו בסין, להכנת כלי קרמיקה עדינים מאד (2), לקוסמטיקה, לאומנות לשימוש רפואי פנימי וחיצוני.
לחימר, שמורכב מחלקיקים קטנים מאד יש שטח פנים גדול. החלקיקים הקטנים טעונים במטען חשמלי, וזה מאפשר אינטראקציות אלקטרוסטטיות בין המינרלים של החמר והמרכיבים האורגניים שלו (3).החמר טעון מטענים שליליים וקטיונים יכולים להתקשר אל שטח הפנים שלו. קטיונים אורגניים יכולים להחליף את הקטיונים המינרליים המקורייים, וכך הם נספחים אל החמר (3). דוגמא לקטיונים אורגניים הנספחים אליו הם יונים של אמוניה שמקורם בשתן המתפרק באדמה (3).
שימושים נפוצים בחימר
לכביסה ולהלבנת צמר
אחד השמות הנפוצים לחימר הוא אדמת fuller’s- fuller’s earth. מקור המונח במושג בלטיני fullo שמשמעותו לעבוד בהסרת שמן מבגדים (4).
חרסינה סינית
דיווח ראשון על הכנת כלי חרסינה בסין מגיע מהמאה הששית או השביעית לספירה (3). הם השתמשו בקוורץ וקאולין להכנת החרסינה. מקור המושג קאולין, שהוא כינוי היום לסוג של חימר, בא מסין. הוא מתייחס לשכבות של חימר בהר Kao- ling בסין. החרסינה היתה דקה ועדינה מאד. העובי של הכלים היה 0.4 מ"מ (3). היתה לסינים טכניקה מיוחדת שלא הגיעה למערב.
מוצרי קוסמטיקה מחימר
השימוש בחימר להכנת מוצרים קוסמטיים היה וידוע בכל העולם. במצרים העתיקה הכינו מחמר משחות, סבונים ומסכות. בנוסף, צבע אדום שהכינו ממינרלים של חמר הכיל ריכוז גבוה של ברזל תלת-ערכי. השתמשו בו לצביעת השפתיים והלחיים (3).
שמירה על צלילות של מיצים, יין ושמן
שימוש למניעת עכירות שניונית של יינות, במיוחד יין לבן. בתהליך התסיסה של הענבים מתפרקים רוב החלבונים בגלל האלכוהול שנוצר וה-pH הנמוך. החלבונים המפורקים עלולים ליצור חלקיקים שיגרמו לעכירות של היין, שאין להם השפעה על הטעם, אבל הם פוגעים בצלילות של היין (3). הם נקשרים למינרלים של החימר. נוהגים להוסיף ריכוז נמוך של חימר בשלבים שונים של הכנת היין.
הכנת כלי בית וחפצי אמנות
הכנת כלים, כדים גדולים וקטנים, כלים לשמירת יין, מים ושמן, וכן כלי בישול ידוע מאז אלפי שנים. בחפירות ארכיאולוגיות מוצאים חרסים עם ובלי כתוביות, המלמדים הרבה על ההיסטוריה של ארצות ועמים. ניתן ללמוד מהחרסים העתיקים על הידע הרב שהיה לעמי הקדם על שריפת כלי החרס, הצבעים היציבים שציירו בהם על הכלים וגם על ציפויי הזכוכית.
שימוש רפואי של חימר
גאלן, שחי ביוון במאה השניה לספירה, דיווח על חיות חולות או פצועות שמשתמשות בחימר (5). ביערות הגשם של מרכז ודרום אמריקה ידועה התופעה של תוכים האוכלים חימר. הם באים בשעות הבוקר המוקדמות למקומות מסוימים שהם מכירים ואוכלים מהחימר. הם מחפשים בעיקר את החנקן המצוי בו.
החימר מוצע בשימוש פנימי על ידי חברות המפיצות סוגים שונים של חימר. התפרסם במיוחד החמר הירוק המגיע מצרפת. ממליצים להשתמש בחימר לטיפול במעי רגיז, לניקוי הגוף במקרים של מחלות כרוניות, לטיפול באקנה, כטיפול נגד השמר הלבן, Candida albicans, בשימוש פנימי וחיצוני.
תכונות הספיחה של החימר יכולות להסביר את ההמלצה להשתמש בו לניקוי מרעלנים וממתכות כבדות. ה-pH של החמר הוא בסביבות 10, וזה מסביר את השימוש במקרים של עודף חומציות.
המחקרים שנעשו עד היום אינם נותנים הוכחות מדעיות ליעילות של השימוש הפנימי בחימר. פליני מספר על שימוש בחימר שחצבו אותו באי Lemnos והוא נקרא Lemnian earth (6). הוא מספר שאם מורחים את החימר מתחת העיניים הוא משכך כאב ומפסיק דימוע של העיניים (6). הוא מציין שימוש פנימי למקרים של הפרעות בטחול ובכליות, שטפי דם של מחזור חודשי וכנוגדי הרעלה מארס של נחשים (6). הראו שהחימר שהגיע מ-Lemnos דומה לזה שנקרה היום Bentonite.
הרופא הערבי Ibn al- Baitar שחי במאה ה-13 בספרד מספר על שמונה סוגים של חימר בשימוש רפואי (7).
החימר המוצע בשוק עובר תהליכים של חימום או אפיה, ונמכר ב-pharmaceutical grade clay. הראו שהטיפולים שעובר החימר מפחית מערכו ומהסגולות הרפואיות שלו (8). הוא מאבד חלק מהמינרלים המצויים במצב טבעי (8).
שימוש חיצוני: הדרך הנפוצה ביותר בשימוש חיצוני היא באמבטיות בוץ. מרבים להשתמש בטיפולים אלה בכל מכוני הספא. הטיפול באמבטיות בוץ נקרא Pelotherapy.הטיפול כמסיכה מומלץ לטיפול באקנה, בדלקות של העור, בכאבים כתוצאה מפציעה, להרגעת פריחות אלרגיות. החמר מצנן ומרגיע את הכאב והדלקת.
מכינים תחבושות בהן החמר מרוח על גאזה, ומשתמשים בהן לטיפול בפצעים, פריחות ודלקות של העור.
מקורות
1. Beneke K. and Legaly G. ECGA (European Clay Group Association) Newaletter No 5 July 2002,: 57-78.
2. Weiss A. Angewandte Chemie International Edition in English, 1963, 2: 697-703.
3. Rytwo G. Clay Minerals as an Ancient Nanotechnology: Historical Uses of Clay Organic Interactions, and Future Possible Perspectives. Macia 2008, 9: 15-17.
4. Robertson RHS. In: Fuller’s earth. A history. Voltura Press, Hythe, Kent, UK, 1986, p. 1-83.
5. Selinius O. Alloway BJ. Essentials of medical geology : impacts of the natural environment on public health. 2005, Academic Press ISBN 0126363412, p. 446.
6. Cited in Thompson CJS. The mystery and art of the apothecary, by CJS. Thompson 1929, London, Jone Lane, p. 44.Laufer B. Geography 1930, Chicago: Field Museum Press .
אינטראקציות בין צמחים לתרופות - ביחד עם פקטין או סובין שבולת שועל היתה עליה ברמה של LDL. רמת LDL חזרה לנורמלי לאחר שהפסיקו לקחת את הסיבים
מנגנונים של אינטראקציה
ישנם כמה מנגנונים לאינטראקציות בין צמחים לתרופות, צמחים ומזון, תרופות ומזון, תרופות ותרופות. מרכיבים עלולים להשפיע על ספיגה של מרכיב אחר, על הפיזור שלו ועל האלימינציה שלו (1). הם עלולים לשנות את ה-pH של הסביבה, לקשור חומר אחר, להמריץ או לעכב פעילות אנזימתית.
השפעה על ספיגה
סיבים מסיסים ובלתי מסיסים מפחיתים ספיגה של מזון, צמחים ותרופות (2). לדוגמה, Plantago psyllium, סובין של חיטה, סובין של שבולת שועל ורבים אחרים. טאנינים קושרים חלבונים ומרכיבים אחרים ומפחיתים ספיגה. הם מצויים בפירות, בתבלינים ובמשקאות, כגון, תה.הראו בניסוי קליני שאצל אנשים שלקחו lovastatin ביחד עם פקטין או סובין שבולת שועל היתה עליה ברמה של LDL- low density lipoprotein. רמת LDL חזרה לנורמלי לאחר שהפסיקו לקחת את הסיבים כתוספי מזון (3).
מטבוליזם
הכבד, המעי, הכליות והריאות הם המקומות שבהם מתרחש המטבוליזם של התרופות והאינטראקציות ביניהם (4). מתוכם הכבבד הוא המקום העיקרי ואחריו המעי.
מבחינים במסלולי המטבוליזם של התרופות שתי קבוצות, שמכנים אותם פאזה I ופאזה II, כשאחת ממשיכה את הפעילות שהתחילה בפאזה הראשונה.
האנזימים הקשורים לפאזה I הם קבוצה של המו-פרוטאינים הנקראים cytochrome P450- CYP. הם מחמצנים מולקות בלתי פולריות, מגבירים את הפולריות שלהם, ומאפשרים את סילוקם מהגוף דרך הכליות. פאזה I ופאזה II חייבות לפעול בהתאמה, כדי למנוע היווצרות של מוצרי ביניים.
האנזימים המצויים בפאזה II פועלים במנגנון של מיזוג (1). לדוגמה, במטבוליזם של acetaminophen. פרוק על ידי ציטוכרומים בפאזה I מביאים לייצור של חומר ביניים רעיל. בפאזה II מתקשר לחומר הביניים גלוטטיון, ואז הוא מועבר לכליות ומופרש בשתן (1).
מסלול נוסף המשפיע על מטבוליזם של תרופות הוא זה של protein p-glycoprotein (Pgp). זהו חלבון הקשור לממברנה, תלוי ב-ATP ומניע חומרים אל מחוץ לתא (5). ביכולתו להפחית מההשפעה התירפואיטית של תרופות בכך שהוא מגביר את ההפרשה שלהם מחוץ לתא. הוא יכל להפחית את כמות התרופות שתא יכל לאגור, ובכך להפוך אותו לעמיד לכימותירפיה ולאנטיביוטיקה.
ישנם צמחים המעכבים CYP ו- Pgp (6). עיכוב אנזימים אלה עלול לגרום לעליה בריכוז התרופה בצורה מסוכנת למטופל. הראו ששתיית כוס מיץ אשכוליות מעלה ריכוז של תרופות בדם (7).
ישנם קשיים בזיהוי המרכיבים המשפיעים על הציטוכרומים, ולכן קשה לדעת מראש כיצד ישפיעו תוספי מזון על תרופות שלוקחים המטופלים.
רוב הנתונים על אינטראקציות בין צמחים ותרופות מבוססים על תאורי מקרים, על ניסויים in vitro ועל מחקרים על חיות מעבדה. לעיתים קרובות מסיקים ממקרה אחד או שניים שצמח מסוים גורם לאינטראקציות מסוכנות, למרות שמדובר במקרים מועטים, ושהמידע ברוב המקרים אינו מדויק ואינו מושלם (1).
בחיפוש ב-Medline ובספריה של Cochrane נמצאו 187 מקרים שהיה חשד אצלם לאינטראקציה עם תרופות. ב-68.5% מהמקרים היה חוסר אינפורמציה במידה שלא איפשרה להסיק מסקנות. רק ב- 13% מהמקרים היה דיווח מדויק. הסיקו מהמחקרים שרק ב-18.5% מכל המקרים יש אפשרות שאמנם מדובר באינטראקציה (8). התרופה הנפוצה ביותר שנבדקה היתה קומדין, והצמח הנפוץ ביותר בבדיקה היה Hypericum perforatum.
מחקרים in vitro יכולים להצביע על מנגנון של אינטראקציה מולקולרית בין תרופות וצמחים, כגון עיכוב או זרוז של ציטוכרומים או של Pgp. המקור למרבית ההוכחות על אינטראקציות כאלה אצל בני אדם הוא מחקרים in vitro. אבל המינון שמשתמשים בו במחקרים אלה הוא גדול בהרבה מהמינון התרפויטי.
ישנם מקרים שהתוצאות המתקבלות במחקר in vitro אינן מקבלות אישור במחקר קליני. לדוגמה, הצמח גדילן מצוי מראה במחקר במעבדה עיכוב של CYP3A4 (6,9). מחקר שנעשה על מתנדבים שקבלו 185 מ"ג מיצוי של גדילן מצוי שהכיל 80% סילימרין במשך 28 יום, הראה שלא היתה למיצוי השפעה כלשהיא על הציטוכרומים השונים שנבדקו (10).
סיכום של תוצאות של מחקרים קליניים על אינטראקציות שבין צמחים ותרופות
Cimicifuga racemosa
הראו ירידה של 7% באחד מהציטוכרומים. לפי החוקרים לא ניתן להסיק מסקנות מתוצאות המחקר. המדגם היה קטן מאד ונבדק רק תכשיר אחד.
Citrus auranthus התכשיר שנבדק הוא Synephrine
לא נמצאו אינטראקציות
Echinacea pururea
לא נמצאו אינטראקציה
Allium sativum
לא נמצאו אינטראקציות עם שום טרי ולא עם קפסולות שהכילו 100 מ"ג אבקת שום שהכילה אליין. נמצא עיכוב של ציטוכרומים עם קפסולות של 500 מ"ג שום.
Ginkgo biloba
נבדקו כמה תכשירים. המיצוי Tavonin של Schwabe לא הראה אינטראקציה עם קומדין. המשתתפים לקחו 25 מ"ג של קומדין ושתי קפסולות ליום של גינקו. לא היתה השפעה על INR.התכשיר היחידי שהראה אינטראקציות עם תרופות היה Ginkgold של
Nature’s Way.
Hydrastis Canadensis
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Crataegus oxyacantha
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Zingiber officinalis
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Kava Kava
נמצא עיכוב של 40% בפעילות של הציטוכרומים כשהשתמשו במיצוי מרוכז במינון של 1ג'. לא נמצאו אינטראקציות עם הצמח.
Panax ginseng
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Silybum marianum
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Saw palmetto
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Eleuterococcus senticosus
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Valeriana officinalis
לא נמצאו אינטראקציות עם תרופות
Hypericum perforatum
נמצאו אינטראקציות רבות
מקורות
1. Neuatadt J. Herb-Drug Interactions: What clinians need to know.Integrative Medicine, 2006, 5:16-26.
2. Bluementhal M. Interactions between herbs and conventional drugs: introductory considerations. HerbalGram, 2000, 49:52-63.
3. Richter WO, Jacob BG. Schwandt P. Interaction between fibre and lovastatin. Lancet, 1991, 338:706.
4. Wilkinson GW. Pharmacokinetics: The dynamics of drug absorption, distribution, and elimination. In: Goodman AG. Hardman JG. Limbird LE eds. The Pharmacological Basis of Therapeutics, 10th ed. New York, NY, McGrow Hill Book Co, 2001:3-29.
5. Johnstone RW. Ruefli AA. Smyth MJ. Multiple physiological functions for multidrug transporter P-glycoprotein. Trends in Biochem. Sci. 2000, 25:1-6.
6. Sridar C. Goosen TC. Kent UM. et al. Silybin inactivates cytochrome P4503A4 and 2C9, and inhibit major hepatit glucuronosyltransferases. Drug Metab. Dispos. 2004, 32:587-594.
7. Lundahl J. Regardh CG. Edgar B. Johnson G. Effects of grapefruit juice ingestion – pharmacokinetics and haemodynamics of intra-venously and orally administered felodipine in healthy men. Eur. J. Clin. Pharmacol. 1997, 52: 139-145.
8. Fugh-Berman A. Ernst E. Herb-Drug interactions: review and assessment of report reliability published correction in Br. J. Clin. Pharmacol. 2001, 52: 587-595.
9. Venkataramanan R. Ramachandran V. Komoroski BJ. et al. Milk thistle a herbal supplement, decreases the activity of CYP3A4 and uridine diphosphoglucuronosyl transferase in human hepatocyte cultures. Drug Metab. Dispos. 2000, 28: 1270-1273.
10. Gurley BJ. Gardner SF. Hubbard MA. et al. In vivo assement of botanical supplementation on human cytochrome P450 phenotypes: Citrus auranthium, Echinacea purpurea, Milk thistle and Saw palmetto.{ Published correction in Clin. Phamacol. Ther. 2005, 77;456} Clin. Pharmacol. Ther. 2004, 76;428-440.
