צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם-

צמחים לטיפול לחץ דם - אכילאה, דבקון לבן, עלי זית, שום, מיני עוזרר... צמחים המונעים עליה ברמת של טריגליצרידים וחסימות כלי דם. לקריאה >>>

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם

לחץ דם הוא הלחץ הנמדד בעורקים הגדולים, והוא ניתן בשני ערכים: לחץ דם סיסטולי- הלחץ המירבי בעורקים בזמן כיווץ שריר הלב, לחץ דם דיאסטולי- הלחץ המירבי בזמן התרחבות הלב.

לחץ דם דיאסטולי- הלחץ המינימלי בעורקים בזמן הרפייה של שריר הלב:

הלחץ תלוי בתפוקת הלב, בהתנגדות כלי הדם, במיוחד הקטנים יותר, לזרימת הדם, ובנפח הדם.

הטווח האופטימלי של ערכי לחץ דם נשמר על ידי מערכות בקרה הקשורות לפעילות הלב, לתפקודי הכליות ולמערכת העצבים האוטונמית.

הערך שנחשב לתקין הוא 80/120 מ"מ כספית. לחץ דם העולה על 140/90 נחשב ליתר לחץ דם.

הסיבה לעליה בלחץ הדם אינה ידועה, ומכאן הכינוי יתר לחץ דם ראשוני או ממקור בלתי ידוע. זהו המצב הנפוץ ביותר וכולל מעל 90% מהמקרים.

יתר לחץ דם שניוני עלול להיות תוצאה של מחלות שונות של הכליות, הפרעות הורמונליות, כגון, עודף אלדוסטרון, או תרופות שונות.

הסכנה שביתר לחץ דם היא בכך שנגרם עומס-יתר ממושך ללב, שעלול להוביל לאי ספיקת לב ולהאצת תהליכי טרשת עורקים שיגרמו לחסימת כלי דם. הוא מגביר את הסיכון להתקף לב ולאי ספיקת כליות. יתר לחץ דם מקצר את תוחלת החיים.

עליה חדה מהירה בלחץ הדם לערכים גבוהים עלולה לגרום לפיצוץ של כלי דם עדינים, וכתוצאה מכך יופיעו שטפי דם, שבץ, אירוע מוחי או דימומים.

הטיפול התרופתי ביתר לחץ דם מכוון למערכות גוף שונות שמשתתפות בשליטה על לחץ הדם.

רוב התרופות המשמשות לטיפול ביתר לחץ דם משתייכות לאחת משלוש הקבוצות הבאות:

○ תרופות דיורטיות שמקטינות את נפח הדם.

○ תרופות המעכבות פעילות של מערכת העצבים הסימפתטית, הקובעת את דרגת כיווץ כלי הדם, ובכך את ההתנגדות לזרימת הדם.

○ תרופות המרחיבות כלי דם.

צמחים מומלצים לטיפול ביתר לחץ דם:

Achillea millefolium אכילאה אלף העלים

Viscum album דבקון לבן

Olea europaea זית אירופאי

Allium sativum שום הגינה

Crataegus spp. מיני עוזרר

Apium graveolens כרפס ריחני

Petroselinum crispum פטרוזיליה מסולסלת

הצמחים פועלים לפי מנגנונים שונים:

○ צמחים נוגדי חמצון מונעים חמצון שלLDL , ובכך מונעים חדירות- יתר של כולסטרול לכלי הדם, וחסימה על ידי הכולסטרול.

○ צמחים ספסמוליטיים מסייעים להרפיה של דפנות כלי הדם, ומונעים היצרות של כלי דם.

○ צמחים המונעים עליה ברמת של טריגליצרידים מונעים חסימות של כלי דם.

○ צמחים משתנים מסייעים להורדת נפח הדם.

○ צמחים המעכבים את האנזים המהפך, angiotensin converting enzymeמונעים הפיכת angiotensinI ל-II.

פורמולה מומלצת למקרים של יתר לחץ דם:

Olea eurpaea 30% זית אירופאי, עלים

Crataegus spp. 30% מיני עוזרר, עלים, פרחים, פירות

Achillea millefolium 20% אכילאה אלף העלים, נוף הצמח

Viscum album 10% דבקון לבן, עלים וענפים צעירים

Tilia europaea 10% תירזה, עלים

מינון: חליטה מהתערובת 3-5 ג' ליום.

תערובת של טינקטורות 5-10 מ"ל ליום.

למעבר לחנות

צמחים משככי כאב

צמחים משככי כאב - קוהוש שחור, פרג קליפורניה, פלפלת חריפה, צפורן, בן חרצית ריחנית, צפצפה, ערבה לבנה, שחורה, ספיראה, מורן, פיסידיה, פרע מחורר,

צמחים משככי כאב

הכאב הוא מנגנון של אזהרה והתראה. הוא מתחיל בקולטני כאב המפוזרים בגופנו, עובר כגירוי בסיבי עצב דקים, סיבי Cו-דלתא A, מגיע אל מוח השדרה וממנו אל המוח, שבו קיים (כנראה בתלאמוס), אזור האחראי לקליטת תחושת הכאב ולתגובה עליו.

הכאב מתריע על פגיעה אקוטית, או על תהליך של הרס רקמות הגורם לכאב כרוני.

על אף הצד החיובי והמועיל שבכאב, זוהי תחושה קשה, ובני אדם חפשו מאז שחר ההיסטוריה צמחים המסייעים לשיכוך הכאב ובכל התרבויות יש מסורת לשימוש בצמחים כאלה שעוברת בכתב ובעל פה.

כשבודקים את הצמחים משככי הכאב המומלצים בתרבויות השונות, ניתן לחלק אותם לפי אופן פעילותם:

1. צמחים משככי כאב- פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית:

פעילות על קולטנים לאופיאטים במערכת העצבים המרכזית, שמביאה לדיכוי הרגישות של המרכז לכאב לקליטת גירויים של כאב, ולהפחתת התגובה עליהם. מורפין הוא אב הטיפוס לפעילות לפי מנגנון זה, והוא נחשב למשכך הכאב היעיל ביותר. לקבוצה זו משתייכים צמחים המכילים אופיאטים ואופיואידים. אופיאטים הם מרכיבים הדומים במבנה הכימי שלהם ובפעילותם למורפין. האופיואידים דומים למורפין בפעילותם אך שונים במבנה הכימי שלהם.

לקבוצת המורפין משתייך פרג האופיום Papaver somniferum.

האופיאטים והאופיואידים של הפרג מתקשרים לקולטנים אנדוגניים לאנדורפינים.

2. צמחים משככי כאב- חסימת המעבר מהעצב למוח:

חסימת מעבר הגירוי לכאב בעצב תחושתי מונעת את הגעתו למוח. החומרים הפועלים לפי מנגנון זה נקראים מאלחשים, והם גורמים לאיבוד של תחושה.

החומר המאלחש עובר דיפוזיה לתוך העצב, וחוסם את תעלות הנתרן האחראיות לתהליך העברת הגירויים. משתמשים בחומרים מאלחשים להרדמה מקומית בזמן ניתוח. צמחים המכילים מרכיבים מאלחשים שימשו בעבר לשיכוך כאבים קשים.

דוגמאות לצמחים מאלחשים: Erythroxylum coca, Atropa belladonna, Hyoscyamus niger Bromelain

3. צמחים משככי כאב- עיכוב הייצור של פרוסטגלנדינים:

עיכוב ייצור של פרוסטגלנדינים הגורמים בין השאר לכאבים עוויתיים. צמחים הפועלים לפי מנגנון זה מכילים מרכיבים המעכבים את האנזים cyclo-oxygenase האחראי לייצור של פרוסטגלנדינים מהחומצה הארכידונית. פרוסטגלנדינים נוצרים במקום של פגיעה בממברנה, והם משתתפים בהופעת האודם, הנפיחות, החום והכאב במקום הפגיעה. האנזים cyclo-oxygenase אחראי גם לייצור של תרומבוקסאן מהחומצה הארכידונית. תרומבוקסאן מעודד צימות של טסיות דם. הצמחים המעכבים אנזים זה מונעים קרישיות יתר. היעילים ביותר פועלים כמדללי דם.

המרכיבים העיקריים המעכבים אנזים זה הם: סליצילאטים, פלבנואידים, טאנינים, פנולים.

הצמחים המעכבים cyclo-oxygenase הם, בנוסף, נוגדי דלקת ונוגדי עוויתות. הם גורמים להרפיה של שרירים מכווצים ובכך מסייעים לשיכוך כאבים. ניתן להשוות פעילות זו לפתיחת חסימות שאותן רואה הרפואה הסינית כמקור לכל כאב.

צמחים משככי כאב

להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו. צמחים המסומנים ב* אינם קיימים בחנות.

Cimicifuga racemosa שורש קוהוש שחור

Eschscholtzia californica נוף הצמח פרג קליפורניה*

Capsicum annuum פירות פלפלת חריפה

Syzygium aromaticum שמן נדיף צפורן

Tanacetum parthenium נוף הצמח בן חרצית ריחנית

Petasites hybridus שורש, עלים *

Populus spp. ניצנים, קליפת גזע צפצפה*

Salix alba/nigra קליפת הגזע ערבה לבנה, שחורה*

Filipedula ulmaria נוף הצמח ספיראה

Corydalis yan hu suo פקעת קורידלית*

Viburnum opulus קליפת הגזע מורן

Piscidia piscipula קליפת הגזע פיסידיה

Hypericum perforatum ענפים פורחים פרע מחורר*

Piper methysticum שורש קאוה*

Lobelia inflata נוף הצמח, זרעים לובליה*

Ruta graveolens נוף הצמח פיגם ריחני*

Betula alba עלים, קליפת גזע שדר לבן*

Gaultheria procumbens שמן נדיף Wintergreen*

Harpagophytum procumbens קנה שורש הרפגו

Dioscorea villosa שורש דיוסקוראה

Smilax sarsaparilla שורש קיסוסית

נפרט כמה מהצמחים היעילים כמשככי כאב. נבחר באלה שהם פחות מוכרים, אך כדאי להכיר אותם וללמוד להשתמש בהם.

hybridus Petasites

שם אנגלי: Butterbur

משפחה: מורכבים Compositae

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תיאור בוטני: צמח עשבוני רב שנתי, הגדל באירופה ובחלקים של אסיה וצפון אמריקה. הוא גדל במקומות לחים, ביצתיים, ביערות לחים ועל גדות נחלים ונהרות. גובהו של הצמח כ-1 מ'.

מקור השם Petasites בשם היווני petasos, שהוא כינוי לכובע של רועים. הוא מתייחס לעלים הגדולים של הצמח. מקורו של השם האנגלי בשימוש שנעשה בעלים הגדולים לכיסוי חמאה בימים חמים.

רפואה מסורתית:בימי הביניים השתמשו בצמח לטיפול בדבר ובחום גבוה. כמו כן, השתמשו בשורש לטיפול בשיעול, אסתמה ופגעי עור שונים. הוא היה ידוע כמשכך כאב, והשתמשו בו לשיכוך כאבי ראש וכאבים בכליות ובדרכי השתן.

מרכיבים: sesquiterpenes: petasin, isopetasin

שמן נדיף, פלבנואידים, טאנינים, אלקלואידים פירוזילידינים.

פעילות: ספסמוליטי, petasin אחראי לפעילות הספסמוליטית של הצמח, על ידי הרפיית שרירים חלקים ודפנות של כלי דם. ה- petasin מעכב ייצור של לויקוטריאנים, ויש לו פעילות נוגדת דלקת.

לצמח יש אפיניות מיוחדת לכלי הדם של המוח.

התוויות: להקלה על כאבי מחזור, כאבים הקשורים להפרעות בדרכי השתן, מיגרנה, אבנים בכליות, כאבים הקשורים לחסימות בזרימת מיצי המרה, אסתמה, כאבי בטן עוויתיים.

שני מחקרים שנעשו לאחרונה הוכיחו את יעילות הצמח כטיפול מונע למיגרנות. הניסויים נעשו בשיטת הסמיות הכפולה (1,2). המטופלים קבלו 50 מ"ג של מיצוי מכויל של הצמח פעמיים ביום, במשך 12 שבועות. המחקרים הראו ירידה משמעותית בתדירות ההתקפים אצל 60% מהנבדקים. בנוסף הראו, הקלה בעוצמת ההתקפים, קיצור זמן כל התקף וירידה בסימפטומים השונים המלווים מיגרנות.

מחקרים שבדקו את השפעת הצמח על חולי אסתמה וברונכיט כרוני (3), הראו הגדלה משמעותית של נפח האויר בנשיפה שעתיים עד שלוש שעות לאחר שהמטופלים קבלו 600 מ"ג של מיצוי מהצמח.

התוויות נגד: הריון והנקה.

תופעות לוואי: בלתי ידועות.

אינטראקציות עם תרופות אחרות: בלתי ידועות.

הכנות ומינון: המרכיבים הפעילים הם ליפופיליים. ניתן למצות אותם עם ריכוז גבוה של אלכוהול או ממיסים ליפופיליים אחרים.

משתמשים במינון המקביל ל-4.5-7 ג' של הצמח.

משך הטיפול: לא יותר מ- 4-6 שבועות בשנה.

חלקי צמח בשימוש: עלים.

השימוש בעלים ידוע ברפואה המסורתית כבר מאות שנים. נהגו להשתמש בצמח השלם, כולל השורש, או בשורש ובעלים באופן נפרד. הידע בא רובו מהרפואה המסורתית.

שימוש רפואי: לטיפול בכאבים עוויתיים, במיוחד כאלה הקשורים בכאבים עצביים, להקלה על כאבי ראש, למחלות של דרכי הנשימה, הצטננות, הפרעות הקשורות לכבד, כיס המרה והלבלב, לחיזוק העצבים, להגברת התיאבון, להפרעות בשינה ולמצבים של חוסר שקט.

אזהרה: העלים מכילים אלקלואידים פירוזילידינים.

ספרות:

1. Mauskop A. Grossmann WM. Schmidramsl H. Petasites hybridus (butter root) extract is effective in the prophylaxis of migraines. Results of a randomized, double-blind trial. J. Head Face Pain, 40:4, 2000.

2. Grossmann WM. Schmidramsl H. An extract of Petasites hybridus is effective in the prophylaxis of migraine. Int. J. Clin. Pharmacol. Ther. 38: 430-435, 2000.

3. Ziolo G. Samochowiec L. Study on clinical properties and mechanism of action of Petasites in bronchial asthma and chronic obstructive bronchitis. Pharmaceutica Acta Helvetica, 72: 359-380, 1998.

4. Mauskop A. Petasites hybridus: ancient medicinal plant is effective prophylactic for migraine. Townsend Lett. 202: 104-106, 2000.

Corydalis cava (yan hu suo)

משפחה: פרגיים, Papaveraceae

חלקי צמח בשימוש: פקעות, קני שורש

תיאור בוטני: צמח רב שנתי הגדל לגובה של 15-30 ס"מ. כמה גבעולים זקופים יוצאים מקני השורש המעובים, והם נעשים במהירות חלולים. הפרחים בעלי ריח עדין. הצמח גדל בצפון מערב סין וכן במרכז ודרום אירופה.

קוצרים את קני השורש בסתיו ומיבשים אותם במקום מאוורר וקריר.

מרכיבים: כ-40 אלקלואידים איזוקינולידים, כולל, tetrahydropalmatine, corydaline, corytuberine, protropine

פעילות: מרגיע, משרה שינה,ספסמוליטי, מדכא של מערכת העצבים המרכזית, מוריד לחץ דם.

ברפואה הסינית מרבים להשתמש בצמח כמשכך כאב בשימוש פנימי וחיצוני. הוא נחשב לצמח הפותח חסימות של דם ושל צ'י, ומאפשר זרימה תקינה שלהם. מומלץ לטיפול בכאבים שונים, בעיקר כאלה הקשורים לחסימה של הדם או הצ'י. ממצים את הצמח בכוהל או בחומץ.

התוויות: לטיפול בדיכאון קל, פגיעה בעצב, רעד, הפרעות רגשיות, מחלת פרקינסון, פיברומיאלגיה.

התוויות נגד: הריון

מינון: 3-5 ג' ליום.

Gelsemium sempervirens

שם אנגלי: Yellow jessamine או Carolina jessamine

משפחה: Loganiaceae, לוגניים

חלקי צמח בשימוש: שורש, קנה שורש.

תיאור בוטני: צמח מטפס רב שנתי, ירוק-עד, הגדל בצפון ומרכז אמריקה ודרום-מזרח אסיה. הוא מגיע לגובה רב, ומטפס ועובר מעץ לעץ. נחשב לצמח הלאומי של דרום קרולינה. מרבים להשתמש בו כצמח נוי בארצות חמות. הגבעול מכיל מיץ חלבי. העלים איזמלניים ומבריקים. הפרחים צהובים, ריחניים מאד, פורחים באביב ובקיץ. הם רעילים מאד. פרח אחד עלול לגרום למוות של ילד.

מרכיבים: אינדול אלקלואידים, gelseminine, gelsemine

iridoids, קומרינים, טאנינים.

gelseminine הוא אלקלואיד צהוב, מר ורעיל, הנמס בקלות באלכוהול ואתר. המלחים שלו נמסים במים.

האלקלואיד gelsemine הוא חסר צבע, חסר ריח, מר מאד. המלחים שלו הם גבישיים ונמסים במים.

שמן נדיף 6%, רזין 4%.

קנה השורש מכיל גם gelsemic acid.

רפואה מסורתית: נהגו להשתמש בצמח להורדת חום גבוה, במיוחד לחום שעולה לסרוגין.

הדיווח הראשון על שימוש בצמח הוא מתחילת המאה ה-19. מסופר על חקלאי ממיסיסיפי שהיה חולה בקדחת צהובה, ומתוך טעות בזיהוי נתנו לו לשתות מירתח מהשורש. הוא הגיב בצורה קשה מאד, אבל הצליח להתגבר ולשרוד, ואז התברר שהוא נרפא מקדחת צהובה שממנה סבל.

פעילות: מוריד חום, מגביר הזעה, משכך כאב, ספסמוליטי, מרגיע עוויתות והתכווצויות, אחד מהצמחים היעילים ביותר להרפיית שרירים.

התוויות: נוירלגיה, כאבים של עצב הפנים, כאב שיניים, מיגרנות, כאבי ראש קשים, אישיאס, להרגעת כאבים במצב סופני או אחרי תאונות קשות.

התוויות נגד: מומלץ לא להשתמש בצמח במקרים של מחלות לב שונות, לחץ דם נמוך ו-myasthenia gravis.

השימוש בצמח מומלץ רק למטפלים מקצועיים שיודעים איך להשתמש בו מבלי לסכן את המטופל.

רעילות: הצמח הוא מדכא של מוח השדרה והמוח. הוא גורם למוות על ידי דיכוי מרכז הנשימה. זמן קצר לאחר לקיחת הצמח הנשימה מואטת עד שנפסקת.

סימפטומים של הרעלה: הרחבה של האישונים, ראייה כפולה, דופק מואץ מאד וחלש, חום הגוף יורד מתחת לנורמלי, כובד של השרירים, העור נעשה קר, נשימה מואטת, חלשה ובלתי סדירה.

הומיאפתיה:תכשיר הומיאופתי של הצמח משמש לשיכוך כאבי ראש, כאבי מחזור, כאבי שרירים למחלות המלוות בחום גבוה וכן לטיפול בחרדה.

Viburnum prunifolium

שם אנגלי: Black haw

שם עברי: מורן

משפחה: Caprifoliaceae יערתיים

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע והשורש.

תיאור בוטני: שיח או עץ קטן נשיר שגובהו מגיע ל- 5 מ'. מוצאו מצפון אמריקה. הפריחה בתחילת האביב. הפרחים לבנים וקטנים. הפירות הם ענבות בצבע כחול-שחור. השתמשו בהם להכנת צבע ודיו.

רפואה מסורתית: האינדיאנים נהגו להשתמש בצמח לטיפול לכאבים הקשורים למחזור החודשי, למנוע הפלות, לשיכוך כאבים עוויתיים, לטיפול בפצעים בפה (1,2). מרתחים ומשחות מהצמח שמשו לשיכוך כאבי גב, שרירים ומפרקים. האינדיאנים השתמשו במינים שונים של מורן, בעיקר, .V. opulus.

כל המינים נקראים באנגלית Cramp bark.

מרכיבים: קומרינים, בעיקר scopoletin, וכן scopolin

חומצות אורגניות: מאלית, ציטרית, אוקסאלית, ואלרית, איזוואלרית, אצטית וקפרילית.

חומצות סליציליות, סאליצין

חומצות פנוליות: קפאית, כלורוגנית, איזוכלורוגנית. בנוסף מכיל הצמח טאנינים, מרכבים מרים, ארבוטין.

salicilate

פעילות: ספסמוליטי ברקמות השרירים, בדרכי הנשימה וברחם, אסטרנג'נט, מוריד לחץ דם, מרגיע, נוגד אסתמה, מעכב התכווצויות ספונטניות של השרירים.

התוויות: כאבים בזמן המחזור החודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות של הרחם בתקופת ההריון, כאבים והתכווצויות אחרי הלידה, אסתמה, יתר לחץ דם, לטיפול בשלשול.

התוויות נגד: לא ידועות, לא נערכו ניסויים קליניים.

הכנות ומינון: מרתח כפית לכוס, להרתיח על אש קטנה במשך 10 ד'. לשתות שלוש כוסות ליום.

אבקה, 2-5 ג' שלוש פעמים ליום.

טינקטורה 1:5 ב- 50% אלכוהול 5 מ"ל שלוש פעמים ביום.

המין Viburnum opulus דומה במרכיבים הפעילים ובתכונות הפיזיולוגיות ל- V. prunifolium.

הוא משכך כאבים, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט, מרגיע, מסייע להרפיה של שרירים.

התוויות: שלשול, יתר לחץ דם, כאבי מחזור חודשי, למניעת הפלה, להתכווצויות שרירים ספונטניות, לכאבי שרירים, גב תחתון ומפרקים. במקרים של נטייה ללידות מוקדמות, מומלץ להשתמש בצמח באופן פרופילקטי בשליש האחרון של ההריון.

ספרות.

1. Trickey R. Women, Hormones & the Menstrual Cycle. Allen & Unwin, St. Leonards, Australia, 1998.

2. Woodbury RA. The Viburnums, Drug Standards, 19: 143-152, 1951.

מקור התמונה

לחזרה לחנות >

צמחים נוגדי סרטן

צמחים נוגדי סרטן - הפורמולה הוצעה על ידי אחות מקנדה. היא טענה שקבלה אותה ממרפאים אינדיאנים שהשתמשו בה, בין השאר, לטיפול בחולי סרטן. לקריאה >>

צמחים נוגדי סרטן:

טיפול בלויקמיה באמצעות צמחי מרפא

הצמחים שניתן לסייע בעזרתם לחולי סרטן פועלים לפי מנגנונים שונים:

צמחים נוגדי חמצון מגינים מפני הרדיקלים החופשיים, הפוגעים בקרום התא, בחדירות הסלקטיבית שלו ועלולים לפגוע ב-DNA. פגיעה ב-DNA עלולה לגרום למוטציה ולעורר תהליך סרטני.

צמחים המגבירים פעילות של מערכת החיסון מסייעים במהלך הטיפול הכימותירפי, כאשר מערכת החיסון נפגעת, והמטופל נחשף למחלות זיהומיות.

צמחים הפועלים על תופעות לוואי של המחלה ושל הטיפולים שהחולה מקבל, כגון, נוגדי הקאה, נוגדי חרדה, אדפטוגנים המסייעים לעמוד במצבי לחץ, משככי כאב, צמחים לטיפול בהפרעות בשינה, צמחים מנקזים המגבירים פעילות של מערכות הפרשה וניקוי בגוף. הצטברות של פסולת בגוף עלולה להיות בין הגורמים למחלה או בין אלה המחריפים אותה.

במשך שנים רבות נעשו ניסיונות על ידי רופאים ומרפאים לטפל בחולים עם פורמולות של צמחים. המפורסמות מכולן הן נוסחת Hoxsey ונוסחת ה- ESSIAC.

נוסחת Hoxsey

זוהי פורמולה שהוצעה בשנת 1840 על ידי ג'ון הוקסי, ופותחה ונוסתה באמצע המאה ה-20 בידי נכדו הרי הוקסי. הפורמולה פורסמה בספר You Don’t Have To Die, ב-1956. היא מבוססת על נתונים שנלקחו מהרפואה המסורתית באמריקה וניתנה במשך שנים לחולי סרטן.

Trifolium pratense 40g תלתן אדום פרחים

Rhamnus catharica 40g אשחר קליפת הגזע

Arctium lappa 20g לפה שורש

Stilligia sylvatica 20g סטילינגיה שורש

Berberis vulgaris 20g ברברית קליפת הגזע

Glycyrrhiza glabra 40g שוש קירח שורש

Phytolacca americana 20g פיטולקה שורש

Cascara sagrada 15g אשחר קליפת גזע

Zanthxylum americanum 15gזנתוקסילום קליפת גזע

Potassium iodide salt מלח יודיד האשלגן

הפורמולה נמכרת היום כצמחים בתפזורת, תערובת של טינקטורות וכן ככדורים וקפסולות.

Trifolium pretense– משתמשים בפרחים. הם מכילים איזופלבונים, מעכבים צימות של טסיות דם, משרים התאבדות תאים (apoptosis), מעכבים חלוקת תאים, מעכבים ייצור של לויקוטריאנים, מעכבים ייצור של כלי דם חדשים במקום הגידול (angiogenesis).

Rhamnus catharica– השימוש בקליפת הגזע כצמח משלשל המכיל אנתרקינונים. ל- emodinמייחסים תכונות של מעכב ייצור של כלי דם חדשים.

Arctium lappa–מכיל ססקויטרפנים לקטונים נוגדי סרטן. הם פועלים על תאי הגזע במוח העצם ומשפיעים על ייצור תאי דם. הלפה נחשב לאחד מהצמחים המנקזים היעילים ביותר, במיוחד כשהבעיה היא בעור.

Stillingia sylvatica– שייך למשפחת החלבלוביים -Euphorbiaceae. משתמשים בשורש, שמכיל

3-4% שמן נדיף,טאנינים, חומצות רזיניות

טרפנואידים – אסתרים די טרפניים.

פעילות: מגביר הפרשת רוק, מכייח, מגביר הפרשת זיעה, נוגד עוויתות, אסטרינג'נט. ברפואה המסורתית, בדרום ארה"ב, היה ידוע כצמח מנקה וממריץ זרימת דם.

מומלץ לשימוש במקרים של ברונכיט, לרינגיטיס, סטרידו, לפגעי עור, במיוחד כאלה הכוללים פצעים מפרישים, לטחורים ועצירות.

ניתן להשתמש בצמח כמירתח, 1-2 ג' שלוש פעמים ביום,

או טינקטורה 1:5 ב-45% אלכוהול, 1-4 מ"ל שלוש פעמים ביום.

רעילות- האסתרים הדי טרפניים אופייניים למשפחת החלבלוביים. במינון גבוה מהמומלץ הם עלולים לגרום לבחילה, סחרחורת, יובש בפה ובגרון, גירוי של קרומים ריריים, שלשול, כאב וגרוד.

Berberis vulgaris-צמח מנקה המגביר הפרשת מיץ מרה. מכיל אלקלואידים, בעיקר ברברין שהוא אנטי בקטריאלי ונוגד פטריות. מייחסים תכונות אנטי סרטניות לשני אלקלואידים: berberrubineו- lycobetain.

Glycyrrhiza glabra– החומצה הגליצריטינית מעכבת גידולים סרטניים, מעכבת שחרור היסטמין, ממריצה את פעילות מערכת החיסון.

Phytolacca Americana–מנקז של דרכי הלימפה, מגביר פעילות של מערכת החיסון.

Zanthoxylum americanum–ממריץ זרימת דם, נוגד דלקת, משכך כאב.

יודיד האשלגןמסייע להמיס פצעים פיברוטיים.

Essiac Formula

הפורמולה הוצעה על ידי אחות מקנדה בשם Rene Caisse. היא טענה שקבלה אותה ממרפאים אינדיאנים שהשתמשו בה, בין השאר, לטיפול בחולי סרטן. היא קראה לפורמולה Essiac שהוא השם שלה Caisse כשקוראים אותו מימין לשמאל. היא טיפלה במשך עשרות שנים עם הפורמולה בחולי סרטן, ודווחה על שיפור במצב החולים, הארכת תוחלת החיים שלהם והקלה בכאב.

סיפור חייה של רנה קייס, והחומר על השימוש ב-Essiacמתפרסמים בספר: Calling of an Angel

By Gary L. Glum, Los Angeles.

הרכב הפורמולה

Rumex acetosella חומעה נוף הצמח

Actiumlappa לפה שורש

Ulmus fulva/rubra אולמוס קליפת הגזע

Rheum palmatum ריבס שורש

החומעה והריבס מכילים אנתרקינונים, ביניהם אמודין הנחשב לאנטי סרטני. הם מנקים הודות לפעילותם על המעי הגס כמשלשלים. האולמוס מרכך. ארבעת הצמחים פועלים באופן סינרגיסטי כאנטי סרטניים.

Catharanthus rosea

משפחה: הרדופיים Apocyanaceae

התרופות הידועות בטיפול בלויקמיה vincristineו- vinblastineבודדו מהצמח Catharanthus rosea שמוצאו ממדגסקר. במשך השנים פיתחו מאלקלואידים אלה מרכיבים סינתטיים למחצה, ומרבים להשתמש בהם לטיפול בלויקמיה.

נפרט להלן את תכונותיו של הצמח, מרכיביו ואופן השימוש בו.

תאור בוטני: לסוג Catharanthus משתייכים 8 מינים. שבעה מתוכם אנדמיים לאי מדגסקר, והשמיני

C. pusillus גדל בהודו ובסרי לנקה. עד לפני זמן לא רב, נהגו לשייך את מיני ה-Catharanthusלסוג Vinca. שם הצמח הוחלף ל-Catharanthus שמשמעותו ביוונית פרח טהור.

ה – Catharanthus הוא צמח רב שנתי, ירוק-עד, שגובהו 30-60 ס"מ. פרח הבר הוא ורוד בהיר, ובמרכזו עיגול ארגמן. הוא צנוע בדרישותיו, קל לגדל אותו, והוא פורח במשך כל הקיץ ועד ירידת הטמפרטורה בחורף. מגדלים אותו היום בכל הארצות הסוב-טרופיות והממוזגות כצמח נוי. פיתחו ממנו זנים בעלי צבעים וגוונים שונים מלבן ועד ארגמן.

מדענים מערביים התחילו להתעניין בצמח כשלמדו שחליטה מהצמח השלם משמשת לטיפול בסכרת.

מרכיבים: הצמח נחקר בשנות החמישים של המאה ה-20. מצאו בו למעלה מ-70 אלקלואידים, ביניהם,

Catharanthine, leurosine sulphate, lochnerine, tetrahydroalstonine, vindoline, vindolinine, vincristine, vinblastine ואחרים.

הנגזרות החצי סינתטיות של וינבלסטין הן vindesineו- vinorelbine.

פעילות: מוריד רמת סוכר, עוצר דימומים, מוריד לחץ דם, מרגיע, אנטי סרטני.

Vincristine ו- vinblastineו הנגזרות החצי סינתטיות שלהם vindesine ו- vinorelbine מעכבים חלוקת תאים בשלב במטפאזה. הם נקשרים לדימר טובולין ומונעים ממנו להפוך לפולימר מיקרוטובולין, בכך הם מונעים את ייצור כישור החלוקה, וחלוקת התא נעצרת. בנוסף, הם מעכבים ייצור של DNA ו-RNA.

משתמשים במלחי סולפט של האלקלואידים, ונותנים אותם לחולה במתן תוך-ורידי. זמן מחצית החיים של Vincristine הוא 85 שעות. השימוש העיקרי שלו הוא לטיפול בלויקמיה, מחלת Hodgkin’s ולימפומות אחרות.

האלקלואידים של הצמח והמרכיבים הסינתטיים הם ציטוטוקסיים, והצמח נחשב לרעיל. האלקלואידים פועלים על כל התאים המתחלקים מהר, כולל תאי סרטן, אבל גם תאי אפיתל של רירית הקיבה והמעי ותאי דם המתחלקים במוח העצם.

תופעות הלוואי קשות. הן כוללות איבוד השיער, בחילה, ספירה נמוכה של תאי דם, כאב ראש, כאבי בטן, נימול, עצירות ופצעים בפה.

ספרות

Goodman LS. Gilman A. Goodman A. eds. 1990. The Pharmacololgical Basis of Therapeutics, 8^th Edition, Elmsford, NY, Pergamon Press.

Mutschler E. and Derendorf H. 1995. Drug Actions: Basic Principles and Therapeutic Aspect. Stuttgart, Germany, medpharm Scientific Publishers.

Dobelis Inge N. ed. Magic and Medicine of Plants. Pleasantville, NY, Reader’s Digest Books.

Heywood VH. Ed 1993. Flowering Plants of the World. New York. NY, Oxford University Press.

http://biotech.icmb.utexas.edu/botany/vvv.html

http://biotech.icmb.utexas.edu/botany/perhist.html

חזרה לחנות

Alzheimer's disease מחלת אלצהיימר

אלצהיימר - האם יש קשר למחקר הנוכחי ולהשפעה של צמחים על מחלות ניווניות של המוח? מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים שאנתוציאנינים הניתנים בתזונה

תרופה חדשה המסייעת לשיפור מהיר בכושר הקוגנטיבי אצל חולי אלצהיימר.

בעתון המדעי J. of Neuroinflammationהתפרסם ב-9 לינואר מקרה של שיפור בכושר הקוגניטיבי תוך דקות, אצל חולה אלצהיימר שקבל תרופה בהזרקה לעמוד השדרה ⁽¹⁾. התרופה נקראת etanercept, והיא פועלת כאנטגוניסט ל- tumor necrosis factor –alpha (TNF-alpha).

דלקת של העצבים עם פעילות מוגזמת של ציטוקינים מאפיינים את הפתולוגיה של המוח במקרים של אלצהיימר ⁽²⁾. אחד מהציטוקינים הפעילים הוא TNF-alpha, שממלא תפקיד מרכזי במחלת אלצהיימר. מחקרים הראו שמלבד הפעילות שלו כמעודד דלקת הוא פועל גם כמוליך עצבי בין תאי הגליה שבמוח ^(3,4).

בשנת 1998 אושרה לשימוש תרופה בשם etanercept (שם מסחרי Enbrel) שפועלת כמעכב יעיל ל-TNF. השתמשו בה לטיפול בדלקת מפרקים שגרונית. התרופה מתקשרת ל-TNF-alpha ומונעת את ההתקשרות שלו לקולטנים שלו המצויים על שטח הפנים של התא.

מאז משתמשים ב-etanercept לטיפול במחלות דלקתיות שבהן מניחים שיש השתתפות של TNF-alpha.

בשנת 2006 פרסמו Tobinick ו- Gross מחקר ראשוני על טיפול ב-etanercept בחולי אלצהיימר.

הזריקו את התרופה לעמוד השדרה באזור העורף פעם בשבוע במשך 6 חודשים. הם ראו שיפור בכושר הקוגנטיבי ⁽⁵⁾. במחקר השתתפה גם S. Griffin שפרסמה מאמר ב-1989 על השפעת עודף ציטוקינים במוח על מחלת אלצהיימר ⁽⁶⁾. מחקר זה סלל את הדרך לעבודה שנעשתה על טיפול באלצהיימר עם מעכבים של TNF⁽⁷⁾.

המחקר הנוכחי מדווח על הצלחה מהירה וגדולה אצל מטופל יחיד, אבל ביחד עם התוצאות שהתקבלו במחקרים שנעשו בשלוש השנים האחרונות, יש פתיחה לכיוון חדש ותקווה להצלחה.

האם יש קשר למחקר הנוכחי ולהשפעה של צמחים על מחלות ניווניות של המוח? מחקרים שנעשו לאחרונה מוכיחים שאנתוציאנינים הניתנים בתזונה מונעים התפתחות דלקת של תאי גליה⁽⁸⁾. העיכוב נעשה על ידי עיכוב של גורמים המשתתפים בתהליכי הדלקת, ביניהם TNF-אלפה ואחרים ⁽⁹⁾.

מקורות

1 .Tobinick L. Gross H. Rapid cognitive improvement in Alzheimer’s disease following perispinal etanercept administration. J. of Neuroinflammation 2008, 5:2-31. התקציר מופיע באינטרנט www.jneuroinflammation.com/content/5/1/2/abstract

2. Mrak RE. and Griffin WS. Interleukin-1, neuroinflammation, and Alzheimer’s disease, Neurobiol. Aging, 2001, 22: 903-908

3. Mrak RE. and Griffin WS. Glia and their cytokines in progression of neurodegeneration. Neurobiol Aging, 2005, 26: 349-354.

4. Perry RT. Collins JS. Wiener R. et al. The role of TNF and its receptors in Alzheimer’s disease. Neurobiol. Aging, 2001, 22: 873-883.

5.Tobinick E. Gross H. Weinberger A. and Cohen H. TNF-alpha modulation for trearment of Alzheimer’s disease: a 6-month pilot study. Medscape General Medicine 2006, 8; 25f and U.S patent 7,214,658.

6. Griffin WS. Stanley LC. Ling C. and al. Brain interleukin 1 ND s-100 immunoreactivity are elevated in Down syndrome and Alzheimer disease. Proc. Natl. Acad. Sci. 1989, 86:7611-7615.

7. Tobinick E. Perispinal etanercept for treatment of Alzhimer’s disease. Curr. Alzeimer Res. 2007, 4: 550-552.

8. Lau FC. Bielinski DF. Joseph JA. Inhibitory effects of blueberry extract on the production of inflammatory mediators in lipopolysaccharide-activated BV2 microglia. J. neurosci. Res. 2007, 85: 1010-1017.

9. שפירא צ. אנתוציאנינים במזון האדם, קול הצמחים 2008, 8: 34-37.

חזרה לחנות

תיאנין- Theanine

תיאנין - שני מחקרים התחילו במטרה לבדוק אם תיאנין הוא בעל השפעה אנטי דכאונית. במחקר על חולדות שנמשך 10 ימים, בדקו השפעה אנטי דכאונית של

Theanine (gamma –glutamylamide or gamma-ethylamino-l-glutamic acid) היא נגזרת של חומצה גלוטמית. תיאנין הוא חומצה אמינית שאינה קשורה לחלבון. בודדו והגדירו אותה לראשונה בשנת 1949 (1).
התיאנין הוא המרכיב העיקרי בצמח התה- Camellia sinensis והוא נחשב למרכיב הריחני ביותר בתה. הריכוז שלו בתה מגיע ל-50% מכלל חומצות האמינו החופשיות, או 2% מהתוכן הכללי של המרכיבים (1). הוא מצוי בריכוז גבוה בתה הירוק ובתה השחור. הריכוז הגבוה ביותר מצוי בתה ירוק ובתה Oolong (1).
אלה הם סוגי התה שנחשבו במיוחד למרגיעים, ובו בזמן מגבירים ערנות.
התיאנין נמכר כתוסף מזון צמחי, בשם המסחרי Suntheamine.

ביוכימיה

כשהתיאנין נלקח דרך פה הריכוז שלו עולה לשיא בתוך 60 דקות, והוא מופיע בשתן אחרי חמש שעות. הרמה שלו יורדת במשך 24 שעות (1). הוא מגיע לרמה המקסימלית שלו במוח בתוך חמש שעות , ובאופן הדרגתי נעלם מהכבד, הכליות והמוח בתוך 24 שעות (2).
הוא עובר באופן חופשי את מחסום הדם-מוח באופן תחרותי יחסית לחומצות אמינו גדולות. הרמה של התיאנין במוח עולה תוך שעה מאז שהוא נלקח דרך הפה, הרמה שלו ממשיכה לעלות בארבע השעות הבאות, ואז ב-19 השעות הבאות רמתו יורדת בהדרגה עד שלא ניתן להבחין בה. מופיעה עליה ברמת הגלוטמאט ואתילאמין במוח.

ההשפעה על הכימיה של המוח

אחת העבודות הראשונות על השפעת L-תיאנין על מערכת העצבים המרכזית (CNS) הראתה עליה של GABA 30 דקות אחרי הזרקת תיאנין לפריטונאום (3).
נערך ניסוי שבו האכילו חולדות בהריון עם תיאנין במשך שלושה שבועות. בדקו אחר כך את המוחות של הצאצאים. מצאו שהרמות של גליצין ו-GABA עלו בשבוע הראשון עד שלושה שבועות בהשוואה לביקורת. גליצין ו-GABA פועלים כמתווכים עצביים מעוררים בזמן התפתחות המוח. יש להם תפקיד חשוב מאד בהתפתחות של מוח בריא. המחקר מראה שהוספת תיאנין לתזונה של חולדה בהריון יכולה לעזור להבשלה של עצבים, ולזירוז ייצור של GABA אצל הצאצאים (1).
מחקר אחד הראה עליה ברמה של סרוטונין ודופמין בסטריאטום, בהיפותלאמוס ובהיפוקמפוס כשהחדירו תיאנין למוח של חולדות.
הסטריאום הוא חלק תת קורטיקלי של המוח. הוא מורכב מתאי עצב המופעלים על ידי המוליך העצבי GABA, אך ניתן למצוא בו גם תאי עצב כולינרגיים, כלומר, כאלה המופעלים על יד אצטילכולין.
הסטריאטום הוא החלק הגדול ביותר של גרעיני הבסיס. הוא מקבל מידע מכל האזורים של קליפת המוח. הוא מעורב בהנחייה לעבר הגשמת מטרות רצויות.
הסטריאטום הוא חלק מהמערכת הדופימינרגית של המוח.
מחקרים נערכים כדי לברר את השפעת התיאנין הנלקח לאורך זמן. בודקים השפעה של תיאנין הנלקח למשך 14 יום, 30 יום שלושה חודשים.
הממצא שתיאנין גורם לעליה ברמה של סרוטונין ודופמין בסטריאטום, בהיפותלמוס ובהיפוקמפוס, מראה שלתיאמין יש פוטנציאל להשפיע על מצב הרוח, מוטיבציה, קוגניציה וזיכרון.

Neuroprotective effects of theamine

נערך מחקר על השפעת תיאנין על ירידה של הכושר הקוגנטיבי אצל בני אדם וחיות מעבדה.
נתנו לאנשים מבוגרים מנה יומית של 47.5 מ"ג של תיאנין ובדקו אותם מול קבוצת ביקורת שקבלה פלצבו.
התוצאות הראו ירידה קטנה בהרבה בכושר הקוגניטיבי בקבוצה שקבלה תיאנין לעומת קבוצת הביקורת (4).
במחקרים נוספים נתנו לאנשים את התיאנין על ידי שתייה של תה ירוק, או על ידי לקיחת אבקה של תיאנין.
בכל המחקרים קבלו פחות ירידה של הכושר הקוגנטיבי לעומת קבוצת הביקורת שקבלה תיאנין.
מצאו גם שתיאנין משנה גלי אלפה של המוח אצל בני אדם וחיות מעבדה.
הפעילות של גלי אלפה במוח של בני אדם מתבטאת בהרגעה והגברה של היצירתיות, שיפור של פעילות וביצוע דברים תחת סטרס, שיפור בכושר הלמידה והריכוז וירידה בחרדה ובדאגנות.
ארבעה מחקרים הראו עליה בגלי אלפה אצל אנשים שקבלו 50 עד 250 מ"ג של תיאנין (1).

טיפול בחרדה עם תיאנין

מחקרים מעטים בדקו השפעה של תיאנין על חרדה. שלושה מחקרים בדקו השפעה של מנה יחידה שלו על חרדה.
מחקר אחד הישווה בין הפעילות של 200 מ"ג של תיאנין לעומת 1 מ"ג של benzodiazepine על חרדה אצל 16 אנשים בריאים. התיאנין אמנם הישרה רגיעה אבל לא הייתה לו השפעה על מצב של חרדה.
נערך מחקר על 60 מטופלים עם סכיזופרניה. הם קבלו 400 מ"ג של תיאנין ביום ביחד עם התרופות האנטי פסיכוטיות שהם לוקחים באופן קבוע. המחקר נמשך 32 חודשים. התוספת של תיאנין גרמה לירידה בחרדה. הריכוז הגבוה שלו היה בטוח ולא היה קושי לנבחנים לקחת אותו.
החוקרים הסיקו שהריכוז הגדול של התיאנין שנלקח מיטיב עם המטופלים החולים בסכוזופרניה וגורם לשיפור במצב שלהם.
צריך להמשיך את המחקר, לדייק בבדיקה של החרדה, לבדוק מצבים של פניקה.
ניתן להסיק שיש לו פוטנציאל לעזור למקרים של סכיזופרניה, אבל צריך לערוך עוד הרבה מחקרים כדי לדעת איך לעזור במקרים קשים אלה.

תיאנין ודכאון

שני מחקרים התחילו במטרה לבדוק אם תיאנין הוא בעל השפעה אנטי דכאונית.
במחקר על חולדות שנמשך 10 ימים, בדקו השפעה אנטי דכאונית בריכוז של 1,4 ו-20 מ"ג ל-ק"ג. מצאו שיפור בשני מבחנים שבודקים אם השפעה אנטי דכאונית. החוקרים הסיקו שהוא יכול לעזור במקרים של דכאון, וחשוב להמשיך לחקור וללמוד על תכונותיו, ומה הדרך הנכונה להשתמש בו במקרים של דיכאון קל, בדיכאון קשה יותר.

סיכום

המחקרים שנעשו מראים שיתכן שעלו על חומר שיכול לשנות את פעילות המוח. צריך לעשות עוד מחקרים רבים כדי לבסס את המידע שהתקבל על פעילות התיאנין בהסדר הפעילות שלל המתווכים העיצביים GABA וגליצין, ואת העיכוב של המתווך העצבי גלוטמאט.
הפעילות שלו כמפחית של חרדה ומגביר הרגשה של רגיעה חוזרת במחקרים השונים. ההשפעה החיובית שיש לו על גלי אלפה של המוח יכולה להיות בעלת משמעות רבה לטיפול .
יתכן שימצאו פעילות סינרגיסטית שתעזור לטיפול במקרים של חרדה.
עוד לא נעשו המחקרים המראים אם אמנם הוא יכול לטפל במקרים אקוטיים של חרדה ושל פניקה. כמה מחקרים הראו שיפור במקרים של חרדה כרונית וסכיזופרניה. המחקרים בבני אדם הראו שהגברת גלי אלפה במוח גורמת לשיפור של הכושר הקוגנטיבי ושל הערנות. תוצאה זאת חזרה בכל המחקרים שנעשו על בני אדם.
ישנם כבר כמה מחקרים על הטאנינים הקטכינים של התה הירוק שמסייעים להגנה על העצבים.
התוצאות שהתקבלו במחקרים שנעשו על בני אדם וחיות מעבדה מעודדים את המשך המחקר על הפעילות שלו.
ישנן בעיות פסיכולוגיות רבות שהאדם מתמודד אתן, דכאון, אלימות, חוסר ריכוז, אלצהיימר, דמנציה, חרדה, חוסר ביטחון, ויש מקום לעבודה רבה כדי ללמוד כיצד להתגבר עליהן.

מקורות

1. Lardner AL. Neurobiological effects of the green tea constituent theanine and its potential role in the treatment of psychiatric and neurodegenerative disorders. Nutritional Neuroscience 2013.
2. Terashima T. Takido J. Yokogoshi H. Time- dependent changes of amino acids in the serum, liver, brain and urine of rat administered with theanine.
Biosci Biotechno. Biochem. 1999: 63:615-618.
3.Yamada T. Terashima T. Okubo T. et al. Effects of theanine –glutamyl ethylamide, on netrotransmitter release and its relationship with glutamic acid neurotransmission, Nutr. Neurosci 2005:8:219-226.
4. Kakuda T. Neuroptotective effects of thenine and its preventive effects on cognitive function. Pharm Res. 2011:64:162-168.

לחזרה לחנות

פוליפנולים במזון

פוליפנולים במזון - polyphenols-in-food - סקירה מלאה של ההשפעות הפיזיולוגית של פוליפנולים המצויים במזון. קבוצות של פלבונואידים:

ההשפעה הפיזיולוגית של פוליפנולים המצויים במזון.

קבוצות של פלבונואידים:
אנתוציאנינים
האנתוציאנינים הם גליקוזידים של אנתוציאנידינים. מצויים באוכמניות, דובדבנים, תות עץ, תות גינה, פטל שחור, פטל אדום ועוד. הכמות שלהם בפירות הולכת ועולה לקראת הבשלת הפרי.
הם נמסים במים ונהרסים בבישול ממושך.
פרואנתוציאנינים הם חסרי צבע. הם בנויים מאוליגומרים או פולימרים קטנים ופעילים כטאנינים. הם עוברים הידרוליזה עם חומצה או מים חמים, ומשחררים אנתוציאנינים.
הם מצויים בהרבה פירות ביחד עם חומצות פנוליות. הם מגינים על תאים מפני נזק חמצוני.
Catchins
הקטכינים הם פלבונולים.
הם נהרסים כשמייבשים ענבים ואינם מצויים בצימוקים. catechin מגבירים מטבוליזם, וביחד עם זה מייצרים רדיקלים חופשיים.
מסוגלים לעצור סרטן בשלבים הראשונים.
יכולים להגן מפני נזק ל-DNA, ולכן עשויים להועיל לאנשים העוברים טיפול כימותירפי.
בתה ירוק יש 15-20% של קטכינים
בתה שחור יש 5-10% של קטכינים.
הקטכינים הנפוצים ביותר בתה ירוק הם epigallocatechin galleate. הם אינם מצויים בתה שחור. מצויים בחמוציות
Isoflavoes
בזרעי סויה יש 2-4 מ"ג איזופלבונים ב-1 ג'. הנפוץ ביותר הוא genistein.
מצויים בקטניות ובזרעי רימונים
מסייעים להעלאת רמה של HDL ולהורדת רמה של LDL
אנטיאוקסידנט יעיל נגד סופראוקסיד ומימן פראוקסיד
פעילים כפיטואסטרוגנים – איזופלבונים ו-lignans הם הפיטואסטרוגנים העיקריים
מסייעים למנוע אוסטאופורוזיס אצל נשים בתקופת המנופאוזה
איזופלבונים מסויה מעכבים סרטן הערמונית
Hesperetin
flavanone, הפלבונואיד העיקרי בתפוזים ובפירות הדר אחרים
אנטיאוקסידנט, מאיט שגשוג של תאי סרטן
מאיט רפליקציה של וירוסים, כולל וירוסים של פוליו, הרפס ושפעת
Naringin
Flavanone, נותן לאשכולית את הטעם המריר האופייני
עלול לפעול על אנזימים במעי, כגון Cyt P-450 ולהגביר ספיגה של תרופות
מגביר מטבוליזם של אלכוהול וליפידים בכבד, מגביר פעילות אנטי אוקסידנטית בכבד
Rutin
מצוי באספרגוס ובפירות הדר. רוטין לא נהרס בייבוש של ענבים, מצוי בצימוקים
מחזק קפילרות
Quercetin
Flavonol, מצוי בריכוז גבוה בבצל אדום, בענבים אדומים, בתה ירוק, בקליפה של תפוחי עץ, בצימוקים. אינו נהרס בייבוש של ענבים
אנטיאוקסידנט פעיל, מעכב חמצון של LDL. קוורצטין מרחיב כלי דם ומדלל דם
נוגד אלרגיה, מעכב שחרור של היסטמין
Silymarin
מצוי בעלי ארטישוק ובגדילן
מגן בפני סרטן העור
אנטי אוקסידנט פעיל, נוגד דלקת
מסייע לעיכול השומנים
טאנינים
מושג המתאר תפקוד יותר מאשר קבוצה כימית
טאנינים ביחד עם ויטמין C מסייעים לבנות ולהגן על קולגן
מונעים זיהומים בדרכי השתן בכך שהם מעכבים קישור של חיידקים לדפנות
שילוב של טאנינים עם אנתוציאנינים, כמו במיץ רימון, עשוי לפרק כולסטרול מחומצן בזרם הדם וברובד של טרשת עורקים
נפוצים בצמחי מרפא, בירקות ובפירות
ריכוז הטאנינים בצמחים מסוימים גבוה מאד, ומגיע ל- 25-35% מהחומר היבש

חומצות פנוליות
מפחיתות צימות של חיידקים לשיניים ולשלפוחית השתן
ממתיקים מפחיתים את הפעילות המבטלת צימות של החומצות הפנוליות
מפחיתות חמצון של LDL כולסטרול
Ellagic acid
מסייעת למנוע סרטן בושט ובמעי הגס
פטל ותות שדה עשירים בחומצה זו
Chlorogenic acid
מצויה בריכוז גבוה באוכמניות, עגבניות, בענבים
לעתים קרובות מופיעה כאסטר של חומצה קפאית
משתתפת בפעילות האנטי אוקסידנטית של הקפה
חומצה קפאית עשויה לשקם ויטמין E מחומצן
קליית קפה מגבירה את הפעילות האנטי אוקסידנטית שלו
Phytic acid
מצויה בריכוז גבוה בסובין של חיטה ובזרעי פשתן
קושרת מינרלים, בעיקר סידן וברזל
עשויה להפחית ספיגת סידן מהמעי
מפחיתה עיכול של עמילן
קשירה של ברזל על ידי החומצה הפיטית מאיטה התפתחות של סרטן ומפחיתה מחלות של הלב וכלי הדם. תאי סרטן זקוקים לברזל לצמיחה שלהם.
Ferulic acid
שכיחה בדופן התא הצמחי
מצויה באורז מלא, חיטה ושבולת שועל
מצויה בתפוחי עץ, ארטישוק, תפוזים, בוטנים, אננס
אנטי אוקסידנט ונוגד סרטן
בעלת פעילות אנטי סרטנית בסרטן השד והכבד
Vanllin
חומר טעם וריח המופק מתרמילים של וניל
בתעשיה מייצרים אותו מתסיסה של ליגנין (מוצר לוואי בתעשיית נייר)

Cinnamic acid
נותנת לשמן קנמון את הריח והטעם האופייניים
אנטיבקטריאלית, אנטי ויראלית, נוגדת טפילים
בונה יחידות של lignans
נפוצה בשרפים של עצים ובקליפה הפנימית
Oxalic acid
מצויה בתרד טרי, סלק, קקאו, אגוזים, פטרוזיליה, תה
ריבס עשיר במיוחד בחומצה אוקסלית
נקשרת לסידן ומפחיתה מהזמינות שלו
מופרשת בשתן עם הסידן.
עלולה לייצר אבנים בכליות

מקורות

Phytochemicals as Nutraceuticals, Ben Best, 2012
The color code JA. Joseph. 2002
Cheynier V. Review of the chemistry of polyphenols. American J. Clin. Nutr. 2005, 81 (SUPPL): 223S-229S.

מקור התמונה

חזרה לחנות

שרף לבונה צמח מרפא

שרף הלבונה מופק מחומרים תחת קליפת עץ הבוסווליה. העץ גדל בהודו וצפון אמריקה בעיקר. על עלים מציעים לבונה צמח מרפא המסייע בפעילות אנטי דלקתית ועוד. לקנייה לחצו

סיכום מאמר של אריק מוסיוף ורפי משולם: Moussaieff A. Mechoulam R. Boswellia resin from religious ceremonies tp medical uses: a review of in-vitro, in-vivo and clinical trials. J. Pharm Pharmacol. Oct. 2009, 61 (10): 1281-1293.

במשך אלפי שנים משמש שרף הלבונה כקטורת בטקסים דתיים. הוא היה מרכיב חשוב בקטורת שהקטירו בבית המקדש, ובשמן המשחה ששימש למשיחת מלכים וכוהנים גדולים.

לשרף הלבונה יש שימוש רפואי פנימי וחיצוני. הוא נוגד דלקת , ומרפא פצעים (1). בודדו למעלה מ-200 מרכיבים מהשרף של הלבונה. ייחסו את הפעילות נוגדת הדלקת של שרף הלבונה ל- boswellic acid ולנגזרות שלהן, Acetyl-beta-boswellic acid, 11-keto-beta-boswellic acid,acetyl-11-keto-boswellic acid. כמה מחקרים הראו שהפעילות האנטי דלקתית של השרף כולו עולה על זו של החומצות המבודדות. החוקרים בודדו מרכיבים רבים מהשרף, ומצאו שהמרכיבים acetate incensole והנגזרות שלו הם כנראה המרכיבים העיקריים הפועלים כנוגדי דלקת בשרף של מין נוסף של לבונה Boswellia carterii. הוא מעכב in vitro ציטוקינים, כגון, אינטרלויקינים 1-בטא ו-IL-6, וכן Tumor Necrotic Factor-alpha ופרוסטגלנדינים E2.

מיצוי אלכוהולי של Boswellia serrata מעכב cyclooxygenase-1 והוא פחות יעיל בעיכוב של cyclooxygenase-2, ואילו incensole acetate מעכב COX-2. מיצויים של מיני לבונה והחומצות המבודדות מעכבים ציטוכרום P-450 .

הנגזרות של החומצות משרות אפוםטוזיס בתרביות רקמה של תאי סרטן. מחקרים שנעשו על חיות מעבדה הראו פעילות נוגדת דלקת של שרף בלבונה במקרים של דלקות חריפות וכרוניות. כמו כן הראו פעילות נוגדת דלקת מפרקים בארנבות. החוקרים של עבודה זו הראו פעילות מרגיעה, אנטי דכאונית ומשככת כאב של incensole acetate. מחקרים קליניים קטנים הראו ששרף הלבונה הוא בעל השפעה חיובית במצבי דלקת, כגון, אסתמה ודלקת כרונית של המעי הגס (2). שרף הלבונה אינו גורם לתופעות לוואי בשימוש חיצוני. בשימוש פנימי הוא נספג טוב יותר אם לוקחים אותו עם ארוחה שומנית (3). החוקרים מראים שלשרף הלבונה פעילות המאזנת את מערכת החיסון. המחקרים הקליניים נעשו על מדגמים קטנים, ויש צורך במחקרים נוספים.

פעילות אנטי דלקתית של מיני Boswellia

נבדקה השפעה של לבונה על חולים עם סרטן במוח. במקרים של סרטן במוח נוצרים נוזלים מסביב לגידול, בגלל פעילות של לויקוטריאנים ומתווכי דלקת נוספים. הנוזלים גורמים להרס של תאי עצב בריאים (1). נערכו כמה מחקרים ראשוניים שבדקו השפעה של Boswellia serrata על דלקת המלוווה גידול סרטני במוח. במחקר הראשון שנערך נבדקו 12 חולים בסרטן ממאיר במוח. הם קבלו 3600 מ"ג ליום של מיצוי של לבונה, מכויל ל-60% חומצות בוסבליות, במשך שבעה ימים לפני ניתוח. אצל 10 מהמשתתפים היתה ירידה בנוזל שמסביב לגידול. פחתו גם הסימנים להרס במוח. אצל מטופל אחד הייתה החמרה. אצל משתתף אחר היו תופעות לוואי בצורת הקאות. במחקר נוסף נבדקו 19 ילדים ומבוגרים עם סרטן בגולגולת. הם קבלו מיצוי של לבונה, מינון מקסימלי 126 מ"ג ל-ק"ג ליום. המחקר נמשך 26 חודשים (3). פעילות נגד בצקת נראתה ב- MRI אצל משתתף אחד. חמישה מתוך 19 הנבדקים טענו שיש שיפור בהרגשה הכללית שלהם. שיפור בא וחולף היה אצל שבעה משתתפים. במחקר אחר קבלו 12 מטופלים עם סרטן במוח ובצקת מתקדמת 3600 מ"ג של מיצוי לבונה ליום במשך ארבעה שבועות (4). נראתה ירידה בבצקת אצל 5 מטופלים. השיפור נשמר במשך מספר חודשים (4). המחקר האחרון נערך לפני מספר חודשים. 44 מטופלים עם גידול סרטני במוח קבלו טיפול בהקרנות וב-4200 מ"ג ליום של מיצוי לבונה או פלצבו במחקר עם סמיות כפולה. בבדיקה שנערכה מיד לאחר סיום ההקרנות מצאו ירידה בבצקת אצל יותר מ-75% אצל 60% מהמטופלים שקבלו לבונה, בהשוואה ל-26% של אלה שקבלו פלצבו (5). באופן בלתי צפוי ראו תגובה יותר טובה להקרנות בקבוצה שקבלה לבונה. בנוסף הייתה אצלם ירידה ביחס בין הגידול והבצקת, וזה יכל להצביע על פעילות אנטי סרטנית מסוימת. אבל לא היה הבדל בהישרדות בין שתי הקבוצות. אי נוחות במערכת העיכול התקבלה אצל רוב המשתתפים שקבלו כולם הקרנות, אבל בקבוצה שקבלה מיצוי של לבונה היו יותר מקרים של הקאות.

הפעילות נוגדת הדלקת של הלבונה הוכחה במחקרים רבים (1). הוכיחו ששרף הלבונה מעכב את האנזים 5-lipoxygenase ומפחית ייצור של לויקוטריאנים שמגבירים ומנציחים את הדלקת. מאז התגלו תכונות אנטי דלקתיות נוספות של השרף. במחקרים in vitro הראו עיכוב של ציטוקינים הגורמים לדלקת. כמה מהחומצות הבוסבליות עכבו tumor necrosis factor alpha (TNF-alpha).מין נוסף של לבונה Boswellia carterii עיכב in vitro ציטוקינים נוספים.חומצות בוסבליות עכבו in vitro את האנזים הפרו-דלקתי human leukocyte elastase. העיכוב הכפול של ליפוקסיגנאז וhuman leukocyte elastase הוא כנראה ייחודי לחומצות הבוסבליות (1), שמעכבות גם פעילות במערכת המשלים. מערכת זו כוללת אנזימים המגבירים או משלימים תהליכים דלקתיים. היא קשורה במיוחד לדלקת במקרים של ארטריטיס שגרוני.Cathepsin G (catG) הוא serine protease נוסף המצוי בניוטרופילים. הוא משתתף בפירוק של הפתוגנים שנבלעו על ידי התאים הלבנים, ובתגובות נוספות של מערכת החיסון (1). מעכבים של האנזים catG יכולים לסייע בטיפול במצבי דלקת הקשורים לאסתמה, קוצר נשימה, פסוריאזיס וארטריטיס שגרוני (1). הראו אצל החומצות הבוסבליות אפיניות לקשירה של catG במבחנה. הן עכבו את הפעילות הפרוטאוליטית שלו באופן תחרותי והפיך. נתנו מיצוי של לבונה ל- 12 מתנדבים בריאים ול-5 חולים במחלת קרון. הם קבלו 800 מ"ג מהמיצוי של הלבונה שלוש פעמים ביום, בסה"כ 2400 מ"ג ליום. הראו ירידה משמעותית בפעילות של catG בדם של המשתתפים (6).שרף הלבונה אינו רעיל, ויש לו תופעות לוואי מעטות. הוא מוכח כצמח אנטי דלקתי יעיל, בלי הסיכונים שבקורטיקוסטרואידים ובאנטי דלקתיים בלתי סטרואידיים.

מקורות

1. Bone K. Boswellia and brain inflammation, Medi Herb e-Monitor No 39 November 2011.

2. Reising K. Meins J. Bastian B. et al. Anal. Chem. 2005, 77: 6640-6645.

3. Janssen G. Bode U. Breu H. et al. Klin. Padiatr. 2000, 212: 189-195.

4. Streffer JR. Bitzer M. Schabet M. et al. Neurology 2001, 56 (9):1219-1221.

5. Kirste S. Treier M. Wehrle SJ. et al. Cancer 2011, 117 (16): 3788-3795.

6. Ammon HP. Phytomedicine 2010, 17 (11): 862-867.

7. מקור התמונה

להזמנת לבונה שרף

חזרה לחנות

שמן Tamanu

שמן Tamanu - חברות קוסמטיקה משתמשות בשמן להכנת תכשירים קוסמטיים. מעודדים את תושבי האיים לאסוף את הפירות שנופלים מהעצים ומכינים מהם את השמן.

שמן Tamanu מופק מהזרעים של העץ Calophyllum inophyllum

מקור השם Calophyllum ביוונית, kalos משמעותו יפה ו-phullon משמעותו עלה. מוצאו בדרום מזרח אסיה, והוא נפוץ מאד באיי פולינזיה ובאיים של האוקיאנוס השקט (1). עץ ה-Tamanu מגיע לגובה 30-35 מ'. יש לו פרחים קטנים עדינים בצבע לבן ובמרכזם צהוב, והם בעלי ריח עדין ונעים (1).

העץ נותן כ-100 ק"ג פירות בשנה. בתוך הפרי יש גרעין אחד גדול. מהגרעינים מפיקים את שמן הטמאנו. ניתן להפיק מעץ אחד כ-10 ק"ג שמן לשנה. עצי הטמאנו גדלים על אדמה חולית, ומסוגלים לגדול על סלעים ועל מדרונות קרובים לים. הפירות נושרים מהעצים ונופלים למי האוקיאנוס. הם מגיעים עם המים לחופים של איים נוספים ונובטים וגדלים שם. כך מתפזרים העצים בכל האיים (2).

תושבי פולינזיה משתמשים בעץ לבניית סירות, בתים, מתקנים שונים ועבודות יד. בעבר נחשבו העצים לקדושים, ובנו מהם אלילים. מרבים לנטוע אותם כעצי נוי.

הזרעים מכילים שמן, שבמשך אלפי שנים השתמשו בו תושבי האיים לריפוי חיצוני של פגעי עור שונים (1). העלים והזרעים משמשים גם הם לטיפול בפצעים, נפיחויות, בעור יבש או מתקלף, בפציעות וכוויות שמש (3). חליטה מרסק של עלים משמשת לשטיפות של פצעים שהזדהמו, דלקות, פריחות בעור ודלקות עיניים (4).

השמן משמש לטיפול בפריחות חיתולים אצל תינוקות, וכן כטיפול קוסמטי. במקרים של כאב בצוואר או במפרקים משתמשים בשמן לעיסוי כמשכך כאב (3).

חברות קוסמטיקה משתמשות בשמן להכנת תכשירים קוסמטיים. מעודדים את תושבי האיים לאסוף את הפירות שנופלים מהעצים ומכינים מהם את השמן.

מסייעים בכך לכלכלה של תושבי הכפרים הקטנים על חוף הים.

בפולינזיה יש יחס של הערצה לשמן טמאנו. הוא נחשב לשמן שנספג היטב לעור, ומסייע לריפוי פצעים, לשיכוך כאבים ולטיפול במחלות עור, כגון, פסוריאזיס, אקסמה, כוויות, עקיצות וחתכים.

השמן מתפרסם בעולם, וניתן להשיג אותו בארצות רבות. נערך מחקר אחד בבני אדם שהראה שהשמן משפר מראה של צלקות, ומסייע לריפוי פצעים (5).

מקורות

1. Kilham C. Tamanu oil: a tropical topical remedy. HerbalGram 2004, No. 63: 26-31.

2. Cox PA. Banack SA. Islands, Plants and Polynesians: An Introduction to Polynesian Ethnobotany Portland Or, Dioscorides Press, 1991.

3. Chevalier J. Study on a new cicatrizing agent for cutaneous and mucus wounds, oil of Xalophyllum inophyllum (doctoral thesis) Paris, France: Institut de Biologie Normale Superiere, October 1951.

4. Whistler WA. Polynesian Herbal Medicine. Kaual HI. National Tropical Botanical Garden, 1992.

5. Beausoleil C. Lehman L. et al. Evaluaton of the Ability of One Test Product to improve the Appearance of Scars. Bioscience Laboraties Inc. Bozeman MT. Cited in Dweck AC. Meadows T. Tamanu (Calophyllum inophyllum)- The African Asian Polynesian and Pacific Panacea. International Journal of Cosmetic Science, 2002, 24: 341-349.

מקור התמונה

לחזרה לחנות

שמן קיק

שמן קיק - שמן קיק היה ידוע ברפואה המסורתית כמזרז לידה. מיילדות הרבו להמליץ לנשים להשתמש בו לקראת הלידה. מנגנון הפעולה שלו אינו

שם מדעי: Ricinus communis

שם עברי: קיקיון מצוי

שם אנגלי: Castor oil plant

משפחה: חלבלוביים, Euphorbiaceae

חלקי צמח בשימוש: שמן המופק מהזרעים

תאור הצמח: מוצאו של הקיקיון מאפריקה, כנראה מאתיופיה (1) הוא הסתגל לארצות סוב-טרופיות, והוא נפוץ בארצות חמות (2). הוא גדל בר בארץ. בארצות הטרופיות הוא מגיע לגובה של 15 מ'. בארצות ממוזגות הוא גדל כשיח (1). העלים גדולים, בעלי 5-12 אונות.

הפירות מכוסים בקוצים רכים אדומים. בתוכם זרע מאורך, רעיל (3).

השמן המופק מהזרעים נקרא שמן קיק. הוא חסר צבע או צהוב בהיר, צמיג, נמס חלקית בהקסן, בניגוד לשאר השמנים שנמסים היטב בהקסאן. כשמקררים אותו ל-0 מעלות הוא נעשה צמיג יותר, ובהדרגה מופיעה עכירות (4).

השמן מכיל: חומצות שומנית: פלמיטית עד 2%, סטארית עד 2.5%, אולאית 2.5-6.0%, לינולאית 2.5-7.0%, לינולנית עד 2.5%, eicosenoic עד 1.0%, ריצינולאית 85-92% ועוד חומצות שומניות בריכוז נמוך (4).

המרכיב העיקרי של השמן הוא החומצה הריצינולאית, שהיא חומצה בלתי רוויה, בעלת 18 אטומי פחמן (4). היא מצויה בשמן בעיקר בצורת הפרקורסור, הטריגליצריד ריצינולאין 70-77% מהשמן (5).

חומצה ריצינולאית פעילות: נוגד דלקת, מזרז לידה, משלשל, מרפא פצעים.

פרמקולוגיה

פעילות נוגדת דלקת

ניסויים שנעשו בחיות מעבדה הראו שחומצה ריצינולאית גורמת לדלקת עם ריכוזים גבוהים, ומעכבת דלקת עם ריכוזים נמוכים (6). נערכו ניסויים המשווים את פעילות החומצה הרצינולאית והקפסאיצין כגורמים וכמעכבים דלקת. הראו בשניהם עליה בחומר P בטיפול הראשון, ובהמשך גם כשניתן אותו מינון של חומר במשך 8 ימים, התקבל עיכוב של הדלקת וירידה ברמת חומר P (7).

זרוז לידה

שמן קיק היה ידוע ברפואה המסורתית כמזרז לידה. מיילדות הרבו להמליץ לנשים להשתמש בו לקראת הלידה (1). מנגנון הפעולה שלו אינו ברור, והמספר הקטן של מחקרים שנעשו אינו מאפשר להמליץ על שמן קיק כאמצעי יעיל ובטוח לשימוש (1).

במחקר שנערך על השפעת שמן קיק על זרוז לידה השתתפו 100 נשים, שהיו כולן בשבוע 40-42 להריון (8). קבוצה אחת כללה 52 נשים שקבלו פעם אחת 60 מ"ל של שמן קיק. הקבוצה השניה כללה 48 נשים ולא קבלה כלום. השפעה חיובית של השמן התבטאה בלידה מוצלחת תוך 24 שעות.

שלושים מתוך 52 הנשים (57.7%) שקבלו שמן קיק ילדו תוך 24 שעות, בהשוואה ל- 2 מתוך 48 הנשים (4.2%) שלא קבלו טיפול. לא התקבל מידע על תמותה או מחלה של האמהות או התינוקות (8). תופעת הלוואי העיקרית היתה בחילה.

התוצאות ניראות חיוביות אבל המידגם היה קטן ולא ניתן להסיק ממנו על יעילות ובטיחות הטיפול בשמן קיק לזירוז לידה (1).

שמן קיק כמשלשל

הפעילות העיקרית של שמן קיק היא הרטבה וריכוך של הצואה, והקלה על הערבוב שלה עם מים וליפידים. הטריגליצריד של החומצה הריצינולאית המצויה בשמן הקיק מתפרק במעי הדק על ידי אנזימים מפרקי שומנים, ליפאזות, לחומצה ריצינולאית וגליצרול (1). הריצינולאט שנוצר מגביר ייצור של AMP ציקלי, וזה גורם לשחרור מוגבר של אלקטרוליטים מהמעי הדק, הודות לעיכוב בספיגה של נוזלים ושל אלקטרוליטים. הצטברות הנוזלים במעי הדק וההתרוקנות שלהם מהירה, בדרך כלל 1-6 שעות. היא נמשכת עד שכל המסה עוברת למעי הגס, שמתרוקן לגמרי (1).

הפעילות המשלשלת של שמן קיק הוכחה במחקרים שנעשו עם חיות מעבדה וכן במחקרים קליניים (1).

השפעה על ריפוי פצעים

מחקר נעשה על קצב הריפוי של תורמים שנתנו עור להשתלה. טיפלו בהם עם בלזם פרו ביחד עם שמן קיק. כל התורמים נרפאו בתוך 6-11 יום, ממוצע 8 ימים. לא היו סיבוכים ולא נוצרו זיהומים (9).

תופעות לוואי

שמן קיק עלול לגרום לבחילה, להקאה, לכאבי בטן עוויתיים, לשלשול, לאיבוד של מים ואלקטרוליטים. במקרים כאלה יש להוריד את המינון או להפסיק את השימוש.ישנם אנשים אלרגים לפירות של הקיקיון, שעלולים לגרום לאסתמה. דווח על מקרים של אלרגיה אצל אנשים שעבדו במפעלים לייצור שמן קוקוס (1).

משתמשים בשמן קיק בקוסמטיקה, במיוחד בייצור של שפתונים, מפני שהשמן פועל כמלחלח יעיל. אלרגיה למוצרים אלה היא נדירה ביותר (1).

התוויות נגד: יש להימנע משימוש בשמן קיק כמשלשל בתקופת ההיריון וההנקה (10).

אינו מתאים לשימוש אצל ילדים מתחת לגיל 12 (1).

השמן אינו מומלץ לשימוש במקרים של חסימות בכיס המרה, ובמקרים של רגישות- יתר ונטייה לאלרגיה, במקרים של דלקות כרוניות בדרכי העיכול. ליווי של רופא או מיילדת הכרחי לשימוש בשמן קיק לזרוז לידה.

מנת יתר: עלול לגרום לבחילה, הקאה, התכווצויות בבטן, שלשול חזק, איבוד של מים ואלקטרוליטים.

אינטראקציות עם תרופות: עלולה להיות אינטראקציה עם גליקוזידים קרדיאליים, עם תרופות לטיפול בקצב לא סדיר של הלב, עם משתנים, עם היסטמין ועם ויטמינים הנמסים בשמן. בכל המקרים חוץ מהגליקוזידים הקרדיאליים, שמן קיק עלול להפחית את היעילות שלהם. במקרה של גליקוזידים קרדיאליים הוא עלול להגביר את תופעות הלוואי (1).

מינון: כמשלשל 1-10 מ"ל ליום (11) לזרוז לידה 4-60 מ"ל (8) לשימוש חיצוני משתמשים בשמן למריחה (10)

מקורות

1. Oleum Ricinus in: WHO Monogaphs on Selected Medicinal Plants, Vol 4, 2005, p. 284-299.

2. Iwu MM. Handbookok African medicinal plants. Boca Raton, FL, CRC Press, 1993.

3. Medicinal plants in China. Manila, World Health Organization Regional Office for the Western Pacific, 1989 (WHO Regional Publications, Western Pacific Series, No. 2).

4. European Pharmacopoeia, 5^th ed. Strasbourg Directorate for the Quality of Medicines of the Council of Europe (edqm), 2005.

5. Hagers Handuch der Drogen (CD ROM). Heidelberg, Springer Verlag, 2003.

6. Vieira C. et al. Pro- and anti-inflammatory actions of ricinoleic acid: similarities and differences with capsaicin. Naunyn Schmiedeberg's Archives of Pharmacology, 2001, 364: 87-95.

7. Veira C. et al. Effect of ricinoleic acid in acute and subchronic experimental models in inflammation. Mediators of Inflammation, 2000, 9: 222-228.

8. Kelly AJ. Kavanagh J. Thomas J. Castor oil, bath and/or enema for cervical priming and induction of labour. Cochrane Database Systematic Review, 2001, 2: CD0003099.

9. Carson SN. et al. Using a castor oil balsam of Peru-trypsin ointment to assist in healing skin graft donor sites. Ostomy Wound Management, 2003, 49: 60-64.

10. Pharmacopoeia of the People 's Republic of China, Vol 1. Guang-zhou, Guangdong Science and Technology Press, 2005.Bluemental M. et al. eds. The Complete German Commission E monographs. Austin, TX, American Botanical Council.

מקור התמונה

לרכישת שמן קיק

חזרה לחנות

שילאג'יט

שילאג'יט - בדומה למומיו, מחיש ריפוי של פצעים בשימוש פנימי וחיצוני. נוגד דלקת. נוגד אולקוס, מחזק עצמות, מפחית חרדה, מפחית סטרס, מסייע בחיזוק ה

שילאג'יט הוא חומר שמוצאים בהרי ההימלאיה, שהוא דומה מאד למומיו. מוצאים את השילאג'יט בקיץ כשהוא מטפטף מסלעים בהרי ההימלאיה, בגובה 2000-5000מ'.

המומיו שדומה לשילאג'יט מצוי בהרי קוקז, אוראל, פאמיר, אלטאי שבסיביר, טיאן שן בסין, וגם בנורבגיה מצאו מעט ממנו (1).

בקיץ, כשהשמש מחממת את הסלעים החשופים השילאג'יט הופך לנוזל. עם ירידת הטמפרטורה הוא נעשה שוב מוצק. הוא מורכב מרקבובית וחומרים אורגניים נוספים. רוב המרכיבים הם צמחיים.

חוקרים מצאו בשילאג'יט מרכיבים של צמחי מרפא ידועים, כגון, Trifolium repens, Euphorbia royleena. היו חוקרים שהסיקו מכך שהשילאג'יט מורכב מרקבובית המכילה שרפים ו-latex של צמחים. הרכב החומר תלוי בצמחים המצויים בו, במבנה הסלע, בלחות, בטמפרטורה ובגובה המקום (2).

מקור השם שילאג'יט בסנסקריט, ומשמעותו סלע בלתי מנוצח. מקור השם מומיו ביוונית, והוא מוזכר בכתבים של אריסטו ואבן סינה כתרופה אנטיספטית וסטימולנטית שמרבים להשתמש בה בהרי קוקז.

ישנה הסכמה בין החוקרים את המומיו, שבני אדם התוודעו אליו כאשר ראו חיות פצועות הולכות למערות בהרים ויוצאות משם בריאות. כשהתעוררה סקרנותם והם הלכו לברר מה עושות שם החיות, הם מצאו את המומיו (3).

אחרי שמנקים את השילאג'יט מהחומרים המצויים על הסלע, מתקבל חומר הומגני בצבע חום-שחור. הוא מבריק, יש לו ריח אופייני וטעם מר. הוא נעשה קשה בטמפרטורה נמוכה ומתרכך בחום. הוא נמס בקלות במים בלי להשאיר שאריות. הוא מתרכך אם מועכים אותו בין האצבעות. יש לו חיי מדף ארוכים.

מרכיבים: חומצה בנזואית, חומצה היפורית, חומצות שומניות, רזינים, שעוות. מינרלים: סידן, אשלגן, סיליקה, אלומיניום, מגנזיום, נתרן. טריטרפנים, חומצות פנוליות. מינרלים נוספים בכמויות זעירות, כולל, קובלט, נחושת, ברזל, מנגן, מוליבדן, אבץ (4,5).

פעילות: נוגד דלקת (6,7). נוגד אולקוס (4), מחזק עצמות (4), מפחית חרדה, מפחית סטרס (8), מסייע לשיפור הזכרון והכושר הקוגנטיבי (8), מאיט תהליכי זיקנה (9).

שימוש רפואי: בהודו נהגו באופן מסורתי לטחון את החומר הנקי לאבקה. השרו את האבקה במים חמים לשעות אחדות, סננו וייבשו את הנוזל (9). התקבלה אבקה שהיו משרים אותה בתוך מים רותחים או בתוך מירתח של צמחים, לפי הבעיה שרצו לטפל בה.

ישנם תכשירים בשוק שלא עברו את העיבוד המסורתי הזה. מכיילים אותם לפי Fulvic acid ו-dibenzo-pyrone (9). שילאג'יט, בדומה למומיו, משמש לטיפול במחלות וכמונע מחלות, מחזק של הגוף ומאיט תהליכים ניווניים של זיקנה (9). מרבים להשתמש בשילאג'יט לטיפול בסכרת. לשימוש זה משרים את האבקה במירתח של צמחים מורידי רמת סוכר.

הודות לתכולה הגבוהה של מינרלים שיש בשילאג'יט, מרבים להשתמש בו לטיפול במחלות הקשורות לשלד ולשרירים, למנוע ולטפל באוסטאוארטריטיס ואוסטאופורוזיס, לכאבי שרירים, כאבי ברכיים, ריפוי שברים (9).

השילאג'יט משמש לטיפול במחלות דלקתיות, במצבים של חולשה ותשישות, במקרים של חוסר אנרגיה (9).

ברפואת האיורודה משתמשים בשילאג'יט לחזק את מערכת החיסון, להגביר פעילות רפואית של צמחים, לחזק את הכבד והכליות, לטיפול באנמיה, מחלות עור, אקנה, כוויות, מחלות כבד, אלרגיות, עייפות, מחלות של מערכת השתן (10).

שילאג'יט, בדומה למומיו, מחיש ריפוי של פצעים בשימוש פנימי וחיצוני (10).

רעילות: לא נעשו מחקרים על בטיחות השימוש בשילאג'יט בהריון והנקה, וכן אצל ילדים.

מקובל לחשוב שזהו חומר חסר רעילות.

הכנות ומינון: ממיסים את החומר במים פושרים. המינון 1.0 מ"ל פעמיים ביום

מקורות

1. Hill A. Paolo F. 1997, Cave minerals of the world, Vol. 2, National Speleological Society, p. 217-223.

2. Chopra RN. Chopra IC. Handa KL. Kapur LD., Chopra's Indigenous Drugs of India. http://www.ajtmh.org/cgi/content/abstracts

3. David Winston and Steven Maimes. Adaptogen: Herbs for Strength, Stamina and Stress Relief, Healing Arts Press, 2007, ISBN 9781594771583.

4. Talbert R. Shilajit- a material medica monograph- California College of Ayurveda. www.oriveda.com/chaga/resources.php.2004.

5. Frolova LN. Kiseleva TL. 1996. Chemical composition of mumijo and methds for determining its authenticity and quality (a review) Pharmceutical Chemistry Journal 30 (8): 543-547.

6. Shibnath G. Chemistry of Shilajit, an immunomodultory sAyurvedic rasayan. www.oriveda.com/chaga/resources.php.

7. Acharya SB. Frotan MH. Goel RK. et al. Pharmacological actions of Shilajit. www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed.

8. Jaiswal AK. Bhattacharya SK. Effects of Shilajit on memoty, anxiety and brain monoamines in rats. Indian Journal of Pharmacology.www.ijp-online.com/article.asp

9. Caldescott T. Shilajit toddcaldecott.com/learning-herb/332-Shilajitu

10. Shilajatu,Shilajeet in Tiloston's Herbal Encyclopedia

חזרה לחנות