גינקו בילובה - Ginkgo biloba - התוויות: לטיפול בשיעול כרוני ואסתמה בגלל חולשה של הריאות, למועקה וכאב בבית החזה ובלב
זרעי גינקו Ginkgo biloba
שם סיני:bai guo משפחה: Ginkoacece השם בעברית: גינקו דו אונתי
תכונות: מתוק, מר, נייטרלי
נכנס למרידיאנים: כליות, ריאות
חלקי צמח בשימוש: זרעים
משמעות השם הסיני של הצמח הוא אגוז הכסף, על שם הזרעים הנאכלים ונחשבים למעדן.
פעילות: מכייח, מפסיק שיעול, מפחית לחות, עוצר עודף של הפרשות, מייצב את המחמם התחתון
התוויות: למקרים של שיעול עם ליחה מרובה, להפרשות מהוגינה ולשתן עכור, למקרים של חוסר שליטה בשתן ובשפיכת זרע מוקדמת.
צרופים: למקרים של שיעול וליחה צהובה בגלל חולשה של הריאות להוסיף: Ephedra sinica Prunus armeniaca- זרעים של משמש, Morus alba קליפת הגזע של תות.
למקרים של הפרשות מימיות מהוגינה בגלל חולשה של האגן להוסיף: Nelumbo nucifera- זרעים של לוטוס, Piper nigrum פירות של פלפל שחור .
התוויות נגד: בזרעים יש רעילות מסוימת. יש להימנע מלקחת מינון גבוה מהם. מנת יתר גורמת לכאב ראש, רעד, קוצר נשימה. מקלפים את הזרעים וטוחנים את הזרע. הרעילות גבוהה יותר בזרע טרי. כשמשתמשים בזרע טרי לוקחים מינון נמוך.
מינון: 4.5-9.0 ג' ליום
רעילות: ישנן דיווחים סותרים על רעילות ועל חוסר רעילות של הזרעים. נוהגים לאכול אותם קלויים ולכן מדווח על חוסר רעילות. מומלץ לא לאכול מהזרעים יותר מהמינון שנקבע. מנת יתר עלולה לפגוע גם בעור.
עלי גינקו Ginkgo biloba
שם סיני: bai guo ye משפחה: Ginkgoaceae העלים נקטפים בסתיו כשהם מתחילים להצהיב אבל עדיין ירוקים תכונות: מתוק, מר, אסטרינג'נט טבע: נייטרלי מרידיאן היעד: ריאות, לב פעילות: מחזק את הריאות, מסייע במקרים של אסתמה, מזין את הלב, משכך כאב
התוויות: לטיפול בשיעול כרוני ואסתמה בגלל חולשה של הריאות, למועקה וכאב בבית החזה ובלב
פרמקולוגיה: גורם להרפיה של שרירים בדרכי הנשימה, מעכב שחרור היסטמין, מגביר זרימה של דם, מונע בצקת במוח במקרים של חוסר חמצן, אנטי אוקסידנט, מפחית נזק מרדיקלים חופשיים, הגינקולידים הם מעכבים ספסיפיים של PAF- Platelet Activating Factor, העלים הם נוגדי אלרגיה יעילים. שימוש רפואי: לזרימת דם לקויה בעורקים הכליליים, לאנגינה פקטוריס, למנוע איבוד זיכרון, לשיפור הזיכרון במקרים של התחלה של שכחה. מחקרים הראו שיפור רב בזיכרון ארוך וקצר- מועד, בריכוז ובהבנה. לטיפול בירידה בשמיעה וטיניטוס לקשיים בהליכה בגלל זרימת דם לקויה בוורידים ובעורקים.
מינון: 3-6 ג'
מקורות
1. You-Ping Zhu Chinese Materia Medica, Chemixtry, Pharmacology and Application. Harwood academic publishers, Amsterdam, 1998, p. 509-512.
קודונופסיס - פרמקולוגיה: הצמח גורם לעליה במספר כדוריות דם אדומות ובריכוז ההמוגלובין. בנוסף, הוא גורם לעליה במספר הנויטרופילים
קודונופסיס – Codonopsis pilosula
שם סיני: Dang Shen
משפחה: פעמוניתיים – Campanulaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תכונות: מתוק, נייטרלי
הולך למרידיאן: טחול, ריאות. שני המרידיאנים משתייכים לשכבת רמה האנרגטית tai yin
פעילות: ממריץ ומחזק את המחמם האמצעי
מחזק את הצ'י ומזין את הנוזלים
מחזק את הריאות
הצמח דומה בהשפעתו לג'ינסנג, אבל הוא מתון יותר. השפעתו על הצ'י המקורי חלשה יותר משל הג'ינסנג.
התוויות: חוסר אנרגיה, בעיקר ממקור של חולשה בריאות או בטחול. מומלץ למקרים של עייפות, חוסר תאבון, שלשול, הקאות, עייפות של הגפיים, צניחת רחם או צניחת פי הטבעת. לחיזוק הריאות, שיעול כרוני, קוצר נשימה או ליחה מרובה הנובעת מחוסר אנרגיה של הטחול. למקרים של צימאון רב שמקורו בפגיעה בנוזלים.
פרמקולוגיה: הצמח גורם לעליה במספר כדוריות דם אדומות ובריכוז ההמוגלובין. בנוסף, הוא גורם לעליה במספר הנויטרופילים. הראו שבעכברים שעברו כריתת טחול לא התקבלו ההשפעות הנ"ל, מכאן שהצמח פועל על הטחול, ובאמצעותו משפיע על הדם.
מרחיב כלי דם היקפיים ומסייע להורדת לחץ דם. לצמח יש השפעה ממריצה על מערכת העצבים, הוא משפר את מצב העירנות, ומסייע להפחית שעות שינה.
מפחית עייפות, מאפשר לעבוד או להתרכז במשך זמן ארוך יותר.
מגביר עמידות, מחזק, מאפשר התמודדות עם רעלנים שונים.
תויה - התוויות: למקרים של רגזנות, נדודי שינה, שכחה, פלפיטציות עם חרדהלמקרים של עצירות אצל אנשים מבוגרים, חולשה אחרי לידה בגלל חוסר של דם
תויה Biota orientalis
שם סיני: ce bai ye
שם אנגלי: Arbor vitae
משפחה: ברושיים Cupressaceae
חלקי צמח בשימוש: עלים
תכונות: מר אסטרינג'נט, צונן
מרידיאן היעד: לב, כבד, מעי גס
תאור הצמח: לסוג ביוטה משתייכים 6 מינים של צמחים מחטניים, הגדלים במזרח אסיה ובצפון אמריקה. מרבים לגדל את המין Biota orentalis כצמח נוי. ביוטה הוא שם נרדף לתויה.
התויה או ביוטה הוא עץ קטן , בצורת פירמידה עם עלים ארומטיים עשירים בשמן נדיף. העלים קטנים ובחורף הם מקבלים צבע חום. מוצא העץ מסין ואירן.
פעילות: מזין את הלב ומרגיע את הרוח
מוסיף לחות למעי ומשחרר חסימות
מועיל במקרים של הזעות לילה בגלל חולשה של ה-yin
התוויות: למקרים של רגזנות, נדודי שינה, שכחה, פלפיטציות עם חרדה
למקרים של עצירות אצל אנשים מבוגרים, חולשה אחרי לידה בגלל חוסר של דם או של yin.
מרכיבים: חומצות שומניות 14%שמן נדיף, ספונינים
פרוציאנידינים, epicatechin, catechin
צרופים: במקרים של פלפיטציות או נדודי שינה בגלל חולשה של הלב, להוסיף שורש של Polygala tenuifolia וזרעים של Zizyphus spinosa
במקרים של הזעות לילה להוסיף Schizandra chinensis
התוויות נגד: במקרים של צואה רכה או הפרעות הקשורות בליחה
כאשר משתמשים בזרעים בשימוש חיצוני קולים אותם בקליה יבשה
חיידקי ילדים- מחקר חדש מצא קשר בין התפתחות החיידקים במעי של התינוקות לבין אופן הלידה שלהם. אצל תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי חיידקי המעי
חיידקי ילדים מחקר-
מחקר חדש נערך באוניברסיטת Gothenburg בשבדיה, על ידי פרופ' Fredrik Backhed ו – Jovanna Dahlgen.
המחקר פורסם במאי 2015 בעיתון Cell Host & Microbes (1).
החוקרים בדקו דגימות של צואה של 98 ילדים בשנה הראשונה לחייהם. הם מצאו קשר בין התפתחות החיידקים במעי של התינוקות לבין אופן הלידה שלהם. אצל תינוקות שנולדו בניתוח קיסרי חיידקי המעי היו פחות דומים לחיידקי האם באופן משמעותי, בהשוואה לילדים שנולדו בלידה נורמלית (1). המחקר תומך במימצאים שהתקבלו במחקרים קודמים שהראו שהחיידקים שמתיישבים במעי בשלב המוקדם ביותר הם אלה המגיעים לתינוק מהאם.
תינוקות שנולדים בניתוח קיסרי מקבלים פחות חיידקים מהאם, אבל הם יכולים לקבל חיידקים מהאם דרך הפה.
אחרי שהחיידקים התיישבו במעי של התינוק, ההתרבות שלהם תלויה במזון שהתינוק מקבל. הפסקת ההנקה היא שלב משמעותי בהתפתחות של המיקרוביום. חלק מהחיידקים מצליחים להתרבות ולהתפתח בעזרת המרכיבים המצויים בחלב אם. כשאינם מקבלים את המרכיבים האלה מופיעים חיידקים אחרים, שהם שכיחים יותר אצל מבוגרים.
החוקרים טוענים שהתוצאות שלהם מדגישות את התפקיד שיש להנקה ברציפות של מושבות החיידקים בשנה הראשונה של החיים.
אצל תינוקות שינקו במשך כל השנה הראשונה לחייהם היו החיידקים לקטובצילוס ו-Bifidobacterium הבולטים ביותר עד סוף השנה. לעומת זאת אצל אלה שהפסיקו לינוק הופיעו חיידקים מסוג Clostridium שהם נפוצים יותר אצל מבוגרים.
המעי של תינוקות והאנטיביוטקה.
אנטיביוטיקה מהווה בערך רבע מהתרופות שנותנים לילדים. לפחות שליש מהאנטיביוטיקה מיותר. לתרופות האנטיביוטיות יש בנוסף השפעות לטווח ארוך. הפגיעה שלהם במיקוביום עלולה לגרום אחרי שנים רבות להשמנה, לאלרגיות ולמחלות אוטאימנויות (1).
נעשו מחקרים העוסקים בהשפעות של האנטיביוטיקה לטווח קצר ולטווח ארוך, לגבי הרכב החיידקים והסיכון למחלות.
תפקיד המיקרוביום של המעי באסתמה.
בשנים האחרונות יש עליה במקרים של אסתמה, במיוחד אצל ילדים עד גיל ארבע. החוקרים תולים את העלייה בתפוצת האסתמה, בשינויים במיקרוביום במעי ובאויר, כשותפים לפקטורים הסביבתיים.
מחקרים שנעשים על חיידקים מראים איך טיפוסים מיוחדים של חיידקים משנים את הנוכחות של תאים שונים של מערכת החיסון (2).
מקורות
Backhed F. et al. Dynamics and Stabilization of the human Gut Microbiome during the First year of Life. Cell Host & Microbe, May 2015, 17: 690-703
Fujimura et al. Microbiotica in Allergy and Asthma and the Emerging Relationship with the Gut Micrbiome.
חומצות אמינו מבודדות מצויות כיום בשימוש כתוספי מזון. נוהגים גם להוסיף אותן למזון מתועש. הן נמכרות באופן חופשי, וחשוב להבין מה התועלת והנזק שיש בבשימוש בהן.
בשנת 2011 קבע וועד נורבגי לענייני בטיחות במזון הגדרות ל-30 חומצות אמינו ונגזרותיהן. הוא סיווג את החומצות לפי מידת הסכנה שבלקיחתן כתוספי מזון. החומצות הוגדרו כבעלות סיכון נמוך בינוני או גבוה.
חומצות האמינו היסטידין, מתיונין, אדנוזילמתיונין וטריפטופן הוגדרו כבעלות סיכון גבוה. הגדרות אלה מתייחסות לחומצות האמינו כשהן ניתנות מבודדות כתוספי מזון או כתוסף למשקאות. הן אינן מתייחסות לתוספים הניתנים כחלבון מאוזן לחיזוק חולים או לבניית שרירים לספורטאים.
היסטידין, מתיונין וטריפטופן הן חומצות אמינו חיוניות. אדנוזילמתיונין הוא מטבוליט של מתיונין. רק צורת L של חומצות אמינו יכולות לעבור מטבוליזם בגוף האדם. צורת D של חומצות אמינו אינן נספגות בגוף.
אדנוזילמתיונין – SAM מיוצר מ-L מתיונין ואדנוזין טריפוספט- ATP.
כשהשתמשו בארבע החומצות המוזכרות להלן כתוספי מזון דווח על מצבים מתונים של בחילות וירידה בתאבון.
בבדיקה של העמסת מתיונין בריכוז של 100 מ"ג לק"ג (כ7-8 ג' ליום לאדם בוגר), נצפו תופעות, כגון, סחרחורת, נמנום וירידה או עליה בלחץ הדם. בנוסף נמצאה עלייה של הומוסיצטאין בפלסמה, מצב המיוחס למחלות קרדיו-וסקולריות.
מינון של 6 ג' טריפטופן ליום העלה באופן משמעותי פראוקסידציה של שומנים.
מינון של 4.2 ג' טריפטופן ליום גרם לעלייה במספר האאוזינופילים בדם. אין וודאות שעלייה במספר אאוזינופים שאינה קשורה לתגובה אלרגית או לנוכחות של פרזיטים בגוף, מצביעה על בעיה בריאותית מדאיגה.
משרד הבריאות קובע על סמך נתונים כאלה את המינון המומלץ ליום של חומצות האמינו.
טריפטופן
L-Tryptophan היא חומצת אמינו חיונית, המשמשת כפרקורסור למולקולות חיוניות, כגון ניאצין שהוא ויטמין B3, סרוטונין, טריפטמין שהוא מטבוליט של טריפטופן, ומלטונין שהוא הורמון הנוצר בבלוטת האיצטרובל.
כמות הטריפטופן המומלצת ליום היא 5מ"ג לק"ג משקל.
באנגליה הוגדר המינון המירבי של טריפטופן ל-220 מ"ג ליום.
ניאצין הוא ויטמין B3 שמשתתף בייצור חומצות שומן, בפירוק של גלוקוז ובמטבוליזם של חלבון.
חוסר ממושך בניאצין עלול לגרום למחלה קטלנית הנקראת פלגרה. היא מתבטאת בעייפות, רגישות גבוהה לשמש, דלקות בעור, הפרעות עיכול, שיטיון ומוות.
טריפטמין הוא אלקלואיד המצוי בצמחים, פטריות וחיות. הוא מהווה בסיס לקבוצה של תרכובות המכונות טריפטמינים, והן בעלות פעילויות ביולוגיות, ומשפיעות על מערכת העצבים.
חולדות שהאכילו אותן בתזונה שכללה 20% קזאין ו- 14.3% טריפטופן במשך ארבעה שבועות, פיתחו קשקשת בזנב והשיער שלהן נעשה דקיק.
במחקר קליני כפול סמיות דווחו המשתתפים על סחרחורות וכאבי ראש זמן קצר לאחר ספיגת הטריפטופן דרך מערכת העיכול.
דיווחים שונים שהתקבלו בעקבות שימוש מופרז בטריפטופן כללו פיברוזיס עורי, עלייה במספר האאוזינופילים וכן דווח על שני מקרים של סקלרודרמה.
במחקרים אחרים נצפו כבד שומני ושינויים פיברוטיים בשרירים, בריאות ובלבלב.
שימוש מוגזם בטריפטופן עלול לגרום לתסמונת של עודף סרוטונין, שמתבטא בהזעה, טכיקרדיה, היפרתרמיה, רעד, הרחבת אישונים, רפלקסים מוגברים עד חוסר הכרה. יש חשש בשילוב של טריפטופן עם טיפול תרופתי נוגד דכאון.
מקורות לטריפטופן בתזונה: שוקולד, תמרים, חלב, קוטג', חלמוני ביצה, דגים, בשר עוף, שומשום, זרעי חמניות, ספירולינה, שעועית, בוטנים.
היסטידין,
L-histidine מוגדר כבטיחותי בטווח של 4-4.5 ג' ליום, מעבר לרמות הרגילות המצויות בתזונה. עם זאת, המידע מבוסס על מעט מחקרים. נראה שרמות גבוהות של היסטידין עלולות להשפיע על מטבוליזם של נחושת ואבץ, ובמצבי עודף קיצוני אף לגרום לבלבול מנטלי.
חוסר בהיסטידין אינו מורגש בעשרה הימים הראשונים בגלל המאגרים הגדולים המצויים בשרירים. באופן הדרגתי נוצר מאזן חלבון שלילי, החוזר לאיזון במהירות עם השבת ההיסטידין לתזונה.
היסטידין הוא רכיב חשוב של המוגלובין. הוא מהווה 8% מתכולת החלבון המצוי בהמוגלובין.
היסטידין הוא גם פרקורסור לביוסינתיזה של היסטמין. רמה נדרשת לתינוקות היא 33 צ"ג לק"ג משקל גוף. לא הוגדרה הרמה הנדרשת אצל מבוגרים.
מקורות בתזונה: בשר אדום, עוף, דגים, מוצרי חלב. סויה מכילה היסטידין.
רוב הצמחים אינם מכילים כמות גדולה של היסטידין.
מתיונין
במחקר על חולדות הן קבלו מתיונין בריכוז של 2.7% מהתזונה הרגילה במשך 6-20 יום.
מצאו אצל החולדות הגדלה של כדוריות דם אדומות, הצטברות של המוסידרין (סוג של ברזל), נזק בטחול, הפחתה בתאבון והאטה בקצב הגדילה.
מינון של 2-4% מהתזונה של מתיונין שניתן לחולדות בהריון, גרם לשינוי קל בתפקודי כבד, ירידה ברמת הברזל בכבד, הטחול השחיר בגלל שקיעת ברזל ונצפו שינויים בשיליה.
בבני אדם שצרכו 0.6ג' מתיונין ליום עלתה רמת החומצה האמינית אלנין, וירדה רמה של חומצות אמינו אחרות בפלסמה, כגון, לאוצין, ואלין, תירוזין, טריפטופן ופנילאלנין. לא דווח על תופעות לוואי אחרות במחקרים שנעשו.
רמות של מתיונין גבוהות יותר מ-7 ג' ליום השפיעו על ריכוז הדיסולפידים. בחלק מהמשתתפים במחקר הופיעה עייפות ונטייה לנמנום.
רמות של מתיונין מעל ל-10 ג' ליום גרמו לבחילה והקאה. לאחר ימים אחדים היתה ירידה ברמת החומצה הפולית.
רמת המתיונין והומו ציסטאין עלתה. רמה גבוהה של הומוציסטאין נחשבת לגורם סיכון במחלות לב.
בילדים תועדו מקרים של הפרעה במשאבת נתרן-אשלגן אשר הובילו לבצקת מוחית.
ההמלצה היא לא לעבור את המינון של 3 מ"ג לק"ג, כלומר, ניתן לקחת 219 מ"ג ליום.
חוסר במתיונין גורם לירידה בייצור S-אדנוזילמתיונין, ופוגע בייצור של ציסטאין, שוהוא רכיב חשוב בגלוטטיון.
גלוטטיון הוא אנזים חשוב כאנטיאוקסידנט המנטרל רדיקלים חופשיים בנשימת התאים. הוא מונע נזק, בין היתר, לכדוריות הדם האדומות.
מקורות בתזונה: ביצים, דגים, מוצרי חלב, אגוזים, שומשום. הוא מצוי בריכוז נמוך בבשר ובדגנים.
SAM- S-adenosylmethionine
אדנוזילמתיונין מתקבל ממתיונין על ידי האנזים methionine adenosyltransferanse שנמצא בעיקר בכבד. ע"י הידרוליזה של SAM מתקבל הומוציסטאין ואדנוזין.
תפקיד החומצה S-אדנוזילמתיונין לתרום קבוצות מתיליות –CH3 לחלבונים, DNA, RNA או פוספוליפידים. בנוסף הוא מספק את קבוצת הפרופילאמין החיונית לסינתיזה של פוליאמינים. מעריכים ש-85% מהמתילציות ו-50% מהמטבוליזם של מתיונין נעשים בכבד.
S-אדנוזילמתיונין עובר את המחסום דם-מוח והוא מצוי גם בנוזל השדרתי-מוחי- CSF- Cerebral Spinal Fluid. הספיגה הביולוגית (Bioavailability) נמוכה בגלל קושי בספיגה שלו, מטבוליזם מהיר וחוסר יציבות כימית. רמתו בפלסמה עולה ב-2-3% לאחר צריכה פומית. צריכה מוגברת שלו עלולה לגרום לבחילות ושלשולים על רקע חוסר הספיגה.
משתמשים ב S-אדנוזילמתיונין לטיפול באנשים דיכאוניים. אסור לתת ממנו לחולי מניה דפרסיה מפני שהוא עלול לגרום למניה. הוא כמעט ואינו נמצא בתזונה. משתמשים בו במצבי חוסר על רקע מחלות כבד, אוסטאוארטריטיס ודכיאון. בשל יכולות הספיגה הנמוכות וזמן מדף קצר מקובל לתת אותו בהזרקה.
מקורות
Opinion of the Panel on nutrition, dietetic products, novel food and allergy of the Norwegian Scientific Committee for Food Safty
הגבלה קלורית והזדקנות - בשנים האחרונות נערכים מחקרים על גורמים, כגון, תזונה, אורח חיים, תרופות שונות על אריכות ימים
הגבלה קלורית והזדקנות
בשנים האחרונות נערכים מחקרים על גורמים, כגון, תזונה, אורח חיים, תרופות שונות על אריכות ימים. נבדקו בעלי חיים שונים, זבוב הדרוזופילה, עכברים, חולדות, כלבים, קופים ובני אדם.
התוצאות הטובות ביותר התקבלו עם הפחתה של 10-50% במספר הקלוריות של התזונה היומית. אצל בעלי החיים השונים שנבדקו מצאו האטה בתהליכי ההזדקנות, ירידה במחלות הקשורות לגיל והארכת החיים.
תוצאה זאת חזרה על עצמה אצל בעלי חיים קטנים וגדולים יותר , והתעוררה השאלה מה המנגנון שמשפיע על הארכת החיים כשמפחיתים באכילה (1,2).
ברור לחלוטין שהפחתה בקלוריות מקטינה את הסיכון למחלות המתפתחות עם הגיל אצל בני אדם, כגון, סכרת ומחלות של הלב וכלי הדם. אין הסכמה אם אמנם יש הארכה גם בשנות החיים (3).
ההסבר שניתן בשנות החמישים של המאה ה-20 היה שהפחתה באכילה תפחית את המטבוליזם. במחקר שפורסם על ידי Harman ב- 1956 הוא עשה קשר בין הפעילות המטבולית , בעיקר זאת של מערכת הנשימה עם ייצור של חמצון הגורם לנזק, reactive oxygen species ( ROS)(4).
טענו שמטבוליזם מוגבר יעלה ייצור של ROS שיגרום לנזק בתוך התאים והרקמות. ההצטברות של החומרים המזיקים תגרום לירידה הקשורה לגיל, למחלות למוות (4).
מחקרים שנעשו בשנים מאוחרות יותר הראו שהפחתה בקלוריות מעודדת מנגנונים של הגנה, במיוחד את אלה הקשורים בדה-טוקסיפיקציה של ROS, כגון אנזימים המנטרלים רדיקלים חופשיים (1).
הפחתה במרכיבי תזונה מסוימים
מרכיבי התזונה העיקריים כוללים פחמימות, טריגליצרידים וחלבונים. אחרי שאנזימי העיכול פועלים עליהם הם הופכים למונוסכרידים כגון, גלוקוז, לחומצות שומניות ולחומצות אמינו. הם נותנים את האנרגיה הדרושה לגוף.
נערכו מחקרים מעטים על התוצאות של הגבלה באחד ממרכיבי המזון מבלי להפחית את מנת הקלוריות היומית. מחקר אחד בדק השפעה של הגבלה בשומנים אצל עכברים מבלי להפחית בקלוריות (5). לא הייתה השפעה על אורך החיים במחקר זה (5).
הפחתה בכמות החלבון בתזונה מבלי להפחית קלוריות, גרמה להארכת החיים של עכברים (6). הפחתה בכמות המתיונין במכרסמים גרמה להאטה בהזדקנות ולשיפור ביוגנזה במיטוכונדריה. לעומת זאת עליה בריכוז החלבון במזון גרמה לפראוקסידציה של השומנים ולירידה בפעילות האנזים superoxde dismutase אחד האנזימים האנטי אוקסידנטים החשובים בגוף (7).
הפחתה של סוכר היא חיובית ומועילה לדרוזופילה ולמכרסמים שנבדקו. היו פחות מקרי מוות בקבוצות בעלי החיים שנבדקו ושיפור באורך החיים (1).
אצל בני אדם תזונה דלה בפחמימות מפחיתה סיכון למחלות לב. הראו שלהורדת כמות הסוכרים יש השפעה חיובית יותר על המחלה המטבולית, מאשר להורדת ריכוז השומנים (8).
הקטנת פעילות insulin/IGF-1 signaling
אינסולין ו- IGF-1 (insulin growth factor-1) הם הורמונים פפטידיים המיוצרים על ידי תאי בטא של הלבלב ועל ידי הכבד. IGF-1 נוצר כתוצאה משחרור של הורמון הגדילה מבלוטת ההיפופיזה, והוא ממריץ את ייצור ההורמון בכבד.
IGF-1 הוא משום כך גם מתווך לכמה מהפעילויות של הורמון הגדילה- GH.
הוא קשור לצמיחה ולתהליכים של פירוק.
החוקרים רצו לבדוק אם הקטנת הפעילות של IGF-1 תפעל כמו הפחתה במספר הקלוריות בתזונה. התוצאות לא נתנו תשובות ברורות (1).
השפעת הפחתה של קלוריות או גלוקוז על המטבוליזם במיטוכונדריה.
המיטוכונדריה הם אברונים המצויים בתוך התאים, והם היצרנים העיקריים של אנרגית התא. הם גם המקור ל-ROS שמשתחרר בתהליך נשימת התאים.
פעילות המיטוכונדריה נפגעת על ידי מחלות, כגון, סכרת, סרטן וניוון של תאי עצב (1). הפגיעה במיטוכונדיה ובייצור האנרגיה היא אחת הסיבות העיקריות להתפתחות של תהליכי זקנה (1).
ירידה במספר הקלוריות ובריכוז הגלוקוז גורמת לירידה בייצור של אנרגיה, וזה גורם למיטוכונדריה לפעול נגד הקטנת האנרגיה. המיטוכונדריה פועלת על ידי הגדלת הנשימה. הגברת פעילות המיטוכונדריה קשורה להארכת החיים (8).
בנוסף, הפחתת קלוריות מגבירה את הביוגנזה במיטוכונדריה , ואת ייצור האנרגיה (9).
החוקרים מזהירים שהפחתת קלוריות איננה דיאטה של רעב, שהיא קצרת -מועד ועלולה להזיק. הפחתת קלוריות היא תזונה שנותנת לגוף את מה שהוא זקוק, בלי להגזים עם מאכלים עתירי קלוריות שהופכים לשומן, ומגדילים את הסיכון לעמידות לאינסולין, לסכרת ולעליה בלחץ הדם.
פעילות גופנית ותרגילי נשימה ממריצים גם הם את פעילות המיטוכונדריה וייצור האנרגיה, והם משפרים את איכות החיים ואורך החיים.
שיטות של פעילות גופנית שהגיעו למערב מהודו וסין, כגון, יוגה וצ'י קונג, בהם מעורבים גם תרגילי נשימה, יעילות יותר להפעלת המיטוכונדריה ולהגברת ייצור האנרגיה בגוף. כדי להמשיך וליהנות מהם גם בגיל מתקדם, צריך להתמיד בהם במשך כל החיים.
מסקנות
התוצאות שהתקבלו במחקרים השונים המצוטטים במאמר, מראים שהפחתה במספר הקלוריות, הגבלה בגלוקוז ובסוכרים בכלל, ופעילות גופנית מתונה מלווה בתרגילי נשימה, משפיעים על תהליכי ההזדקנות, מגבירים את פעילות המיטוכונדריה, ומגבירים ייצור של ROS, שממריץ מנגנונים של הגנה נגד עודף של חמצון.
זאת עבודה אישית לאורך שנים, שהשכר עליה הוא תפקוד תקין של הגוף לאורך שנים, ואפשרות לאריכות ימים.
מקורות
1. Ristow M. Schmeisser S. Extending life span by increasing oxidative stress. Free Radical Biology & Medicine, 2011, 51: 327-336.
2. Fontana L. Patridge L. Longo VD. Extending healthy life span – from yeast to human. Science, 2010, 328: 321-326.
3. FontanaL. Klein S. Aging, adiposity and calorie restriction. JAMA 2007, 297: 986-994.
4. Harman D. Aging: a theory based on free radical and radiation chemistry. J. Gerontol. 1956, 11: 298-300.
5. Iwasaki K. Gleiser CA. Masoro EJ. et al. Influence of the restriction of individual dietary components on longevity and age-related diease of Fischer rats: the fat component and the mineral component. J. Gerontol. 1988, 43: 813-821.
6. Leto S. Kokkonen GC. Barrows Jr CH. Dietary protein, life span, and biochemical variables in female mice. J. Gerontol. 1976, 41: 337-348.
7. De AK .Chipalkatti S. Aiyar AS. Some biochemical parameters of aging in relation to dietary protein. Mech. Ageing Dev. 1983, 21: 37-48.
8. Lin SJ. Kaeberlein M. Andalis AA. et al. Calorie restriction extends Saccharomyces cervisiae life span by increasing respiration. Nature, 2002, 418; 344-348.
9. Volek JS. Pinney SD. Forsythe CE. et al. Carbohydrate restriction has a more favorable impact on the metabolic syndrome than a low fat diet. Lipids, 2009, 44: 297-309.
10. Lopez-Liuch G. Hunt N. Jones B. et al. Calorie restriction induces mitochondrial biogenesis and bioenergetics efficiency. Proc. Natl. Acad. Sci. USA, 2006, 103: 1768-1773.
אלצהיימר צמחי מרפא – שינוי כיוון בירידת הכושר הקוגנטיבי
אלצהיימר צמחי מרפא - התוצאות שהתקבלו מהטיפול שניתן ל-10 מטופלים עם איבוד זיכרון, או ירידה בכושר הקוגנטיבי, מראות שניתן להחזיר אנשים למצב נורמ
אלצהיימר צמחי מרפא – שינוי כיוון בירידת הכושר הקוגנטיבי
ירידה בכושר הקוגנטיבי כתוצאה ממחלת אלצהיימר, או פגיעה במוח אחרי אירוע מוחי מדאיגים מאד את האוכלוסיה המזדקנת. תוחלת החיים עלתה, ואנשים מגיעים לגיל 90-100 שנים.
אין הדרכה למזדקנים איך למנוע מחלות הגורמות להידרדרות של המוח. הרפואה מאריכה את החיים גם לאחר שהמוח הפסיק לפעול, ונגרם סבל נורא לחולה, למשפחתו ולסביבתו הקרובה.
בעבודה הנוכחית נעשה ניסיון לטפל בחולי אלצהיימר בטיפול משולב (1). הטענה של החוקר היא שהרפואה מטפלת בסימפטומים של המחלה בלי הצלחה לעצור את ההתקדמות שלה, או להביא לשיפור במצב החולה (1).
הוא מציע גישה חדשה של טיפול אישי, תוך התייחסות למחלת אלצהיימר ולירידה בכושר של המוח, כאל מחלה כרונית.
הטיפול צריך להיות משולב כמו במחלות כרוניות אחרות, כגון, אוסטאוארטריטיס, מחלות לב, איידס ואחרות.
עשרה אנשים , שאבדו את הזיכרון בגלל מחלת אלצהיימר, טופלו לפי השיטה החדשה שהוא מציע. תשעה מתוך העשרה הראו התקדמות בכושר הקוגנטיבי בתוך 3-6 חודשים. האחד שנכשל היה בשלבים מאוחרים של אלצהיימר.
ששה מטופלים ששקלו לעזוב את מקום העבודה שלהם בגלל המחלה, הצליחו לחזור לעבודה מסודרת.
מעקב שנערך אחרי המטופלים במשך שנתיים וחצי הראה התקדמות ניכרת במצבם ובתפקוד שלהם (1).
פירוט של הטיפול בשלושה מטופלים:
מטופלת מס 1
אישה בת 67 הגיעה לטיפול לאחר שנתיים של איבוד זיכרון מתקדם.
היא עסקה בעבודה שדרשה ממנה נסיעות רבות, וכתיבת דו"חות מנוסחים, הנותנים ניתוח מעמיק על מפגשים שהשתתפה בהם (1).
הירידה ההדרגתית בתפקוד המוח גרמה לכך שהיא התקשתה יותר ויותר לכתוב את הדו"חות שהייתה צריכה להגיש, והיא שקלה לעזוב את העבודה.
בתיאור של מצבה כשהגיעה לטיפול היא סיפרה שכשהיא קוראת עמוד היא שוכחת מה קראה, וכשהיא מגיעה לסוף העמוד היא חייבת להתחיל לקרוא הכול מחדש. היא לא הייתה מסוגלת לזכור מספרים, והתקשתה מאד בנהיגה. היא לא זכרה את הרחובות שהיא צריכה להיכנס אליהם למרות שנסעה בהם במשך שנים רבות. היא לא זכרה איפה הניחה דברים בביתה, למרות שהיא גרה בו שנים רבות.
אמה התחילה לסבול מירידה בכושר הקוגנטיבי כשהייתה בתחילת שנות ה-60 שלה, ונפטרה בבית אבות סיעודי בגיל 80, כשלא הכירה את בני משפחתה.
המטופלת דיווחה שהיא חווה חוויות דומות לאלה של אימה.
הרופאים אליהם פנו לעזרה עם האימא כתבו שאינם יכולים לעזור, והפנו אותה לטיפול סיעודי בבית אבות , שבו התקדם הניוון אצלה בקצב מהיר(1).
שלושה חודשים לאחר התחלת הטיפול יכלה המטופלת לנהוג ללא קושי, זכרה מספרי טלפון, הצליחה להכין ללא קושי את הדו"חות שהייתה צריכה להגיש. הזיכרון שלה השתפר מאד, והיה טוב בהרבה בהשוואה לשנים האחרונות.
במשך הטיפול היא חלתה במחלה ויראלית והפסיקה את הטיפול עד שהבריאה. בתקופה זאת הייתה נסיגה בזיכרון שלה. כשחזרה לטיפול שהציעו לה, השתפר שוב הזיכרון.
לאחר שנתיים וחצי של טיפול, כשהגיעה לגיל 70 שנה, המוח פועל היטב והיא ממשיכה לעבוד במשרה מלאה, ולבצע ללא קושי את כל מה שדורשים ממנה.
תיאור הטיפול של מטופלת מספר 1
הימנעות מפחמימות, כגון, קמח לבן, עוגיות, סוכר, ממתקים. המטופלת הורידה ממשקלה 7.0 ק"ג בתוך זמן קצר.
הימנעות מגלוטן ומאוכל מתועש. היא הגבירה אכילה של ירקות, פירות ודגי ים.
כדי להפחית סטרס המטופלת התחילה לעסוק ביוגה.
כאמצעי נוסף להפחתת סטרס היא ישבה במדיטציה 20 דקות פעמיים ביום.
היא לקחה 0.5 מ"ג מלטונין ליום.
היא האריכה את שעות השינה שלה מ- 4-5 שעות בלילה ל-7-8 שעות בלילה.
היא לקחה 1.0 מ"ג methylcobalamin (ויטמין B12) ליום.
היא לקחה 2000 יחידות של ויטמין D ליום
היא לקחה 200 מ"ג קואנזים Q10 ליום
המטופלת נדרשה להקפיד מאד על ההגיינה של הפה, לצחצח שיניים לפחות פעמיים ביום.
היא הקפידה על הפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב לארוחת הבוקר, ועל הפסקה של שלוש שעות בין ארוחת הערב והשינה.
התזונה הדלה בפחמימות מזוקקות נועדה להפחית דלקת ועמידות לאינסולין.
ההפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב והבוקר, וההפסקה של 3 שעות בין ארוחת הערב והשינה נועדו להפחית רמה של אינסולין.
קבלן בן 69, הגיע לטיפול אחרי 11 שנים של ירידה הדרגתית איטית בזיכרון. בשנה האחרונה חלה האצה בירידה בתפקוד המוח.
כשהיה בן 58 הרגיש בפעם הראשונה בקושי לזכור דברים. בבדיקות שנערכו לו מצאו סימנים להתחלה של מחלת אלצהיימר. אחרי 10 שנים מצאו אצלו במבחן להבנת הנקרא ירידה מ-84% ל-1%.
הוא התקשה להכיר את האנשים שעבדו אתו, והיו זקוק לעוזרים כדי לסיים את התוכנית היומית שלו. הוא נוכח שאינו מסוגל יותר לעשות את הדבר שהצטיין בו כל חייו, לחבר במהירות בראש עמודות של ספרות.
הוא התחיל בטיפול, ואחרי 6 חודשים, אשתו, חברים בעבודה והוא עצמו כולם ציינו שחל בו שיפור ניכר.
הוא הוריד 4 ק"ג ממשקלו. הוא הכיר את האנשים שעבדו אתו, זכר היטב את התוכנית היומית שלו, והיה מסוגל לתפקד בעבודה ללא קושי.
הוא הבין בקלות שאלות שנשאל ונתן תשובות מהירות. חזר אליו הכושר לחבר במהירות מספרים בעל פה. אשתו ציינה שנעצרה לגמרי הירידה המהירה בזיכרון שהייתה לו בשנתיים האחרונות.
תיאור הטיפול של מטופל מספר 2
המטופל הקפיד על הפסקה של 3 שעות בין ארוחת הערב והשינה, ועל הפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב והבוקר.
הוא נמנע מלאכול פחמימות מזוקקות ואוכל מתועש.
הוא הוסיף ירקות ופירות לתזונה שלו, אכל רק דגי ים ולא דגים שמגדלים בבריכות, אכל בשר רק של בקר הרועה באחו ועוף אורגני.
הוא לקח חיידקים פרוביוטיים
הוא לקח כפית של שמן קוקוס מכבישה קרה פעמיים ביום
הוא שחה 3-4 פעמים בשבוע, רכב על אופניים פעמים בשבוע ורץ פעם בשבוע.
הוא לקח מלטונין והשתדל לישון קרוב ל-8 שעות בלילה.
הוא לקח 1.0 מ"ג ליום methylcobalamin, 0.8 מ"ג ליום חומצה פולית, 50 מ"ג ליום פירידוקסין, 1.0 ג' ליום ויטמין C, 5000 יחידות ליום ויטמין D, 400 יחידות ליום ויטמין E, 200 מ"ג ליום CoQ10, 50 מ"ג ליום אבץ פיקולינט, 100 מ"ג ליום אלפה-חומצה ליפואית,
320 מ"ג ליום EPA, 180 מ"ג ליום DHA.
צמחי מרפא: 250 מ"ג ליום של Bacopa monnieri
500 מ"ג ליום של Withania somnifera
400 מ"ג ליום של כורכומין
מטופל מספר 3
עורכת דין בת 55 סבלה מאיבוד זיכרון מתקדם במשך ארבע שנים. היא סיפרה שכבר כמה פעמים קרה לה להשאיר תנור דולק כשיצאה מהבית. היא שכחה להגיע לפגישות שהיא קבעה, או שקבעה פגישות אחדות לאותה שעה. מכיוון שלא זכרה מה נאמר בפגישות, היא הייתה מקליטה את כל השיחות שניהלה עם הלקוחות שלה, ואז שוכחת איפה הקליטה. היא התקשתה להמשיך לעבוד כעורכת דין.
הילדים שלה ציינו שלעיתים קרובות שלעיתים קרובות היא הולכת לאיבוד באמצע משפט, ושהיא איטית מאד בתשובות.
אחרי שהתמידה בטיפול במשך חמישה חודשים היא לא הייתה צריכה יותר להקליט את השיחות שלה עם לקוחות, היא חזרה לתפקוד מלא בעבודה שלה, והתחילה ללמוד לימודים הקשורים להתמחות מיוחדת בעבודתה כעורכת דין.
הילדים שלה ציינו שהיא מסיימת כל משפט שהתחילה להגיד ללא כל קושי, ועונה במהירות ובטבעיות על שאלותיהם.
תיאור הטיפול של מטופלת מספר 3
בדומה למטופלים האחרים גם היא נדרשה לסיים את ארוחת הערב שלוש שעות לפני השינה, ולשמור על הפסקה של 12 שעות בין ארוחת הערב והבוקר.
היא הורידה מהתזונה שלה פחמימות מזוקקות ואוכל מתועש.
היא הוסיפה ירקות ופירות לארוחות שלה, אכלה רק דגי ים ולא אכלה בשר.
היא עסקה בפעילות גופנית 4-5 פעמים בשבוע.
היא לקחה 0.5 מ"ג מלטונין, והשתדלה לישון קרוב ל-8 שעות.
היא השתדלה להפחית מתח בחיים שלה עם מדיטציה והרגעה.
היא לקחה 1.0מ"ג של methylcobalamin ארבע פעמים בשבוע ו-20 מ"ג ליום של פירידוקסין
היא לקחה 2000 יחידות של ויטמין D ליום ו-200 מ"ג של קואנזים Q10 ליום.
היא לקחה 700 מ"ג חומצה שומנית DHA ליום ו-500 מ"ג EPA ליום.
התוצאות שהתקבלו מהטיפול שניתן ל-10 מטופלים עם איבוד זיכרון, או ירידה בכושר הקוגנטיבי, מראות שניתן להחזיר אנשים למצב נורמלי עם טיפול מתאים. הטיפול אמנם קשה, ודורש מעקב צמוד של המטפל, ומשמעת רבה של המטופל. המעקב נמשך שנתיים וחצי, אבל המטופלים היו צריכים להמשיך בטיפול לכל משך חייהם, כדי להימנע מלחזור למצב של איבוד זיכרון וכושר קוגנטיבי.
השינוי בתזונה וכל התוספים הרבים הקשו מאד על המטופלים. כולם לא הצליחו למלא את כל הדרישות. מה שעזר להם להמשיך היה השיפור במצבם שהתחיל להיות מורגש אחרי 3-5 חודשים של טיפול.
התוצאות מראות עד כמה יכולה התזונה להשפיע על פעילות המוח, וכמה מרכיבים חשובים חסרים לאדם שכל מזונו הוא פחמימות מזוקקות ומזון מתועש. תזונה נכונה הכוללת ירקות, פירות ומזון אורגני יכולה למנוע את הצורך להשתמש בתוספי מזון.
מקורות
1. Dale E. Bredesen, Reversal pf cognitive decline: A novel therapeutic program. Aging Journal, 2014. Advanced online publications,
ריבס- חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>
שם עברי: ריבס
שם אנגלי: Rhubarb
שם סיני: Da huang
משפחה Polygonaceae: , ארכוביתיים
חלקי צמח בשימוש: שורש וקני שורש (rhizome )
Rubarb כולל את השורש וקני השורש של Rheum palmatum,
Rheum officinale או של שניהם (1,2).
מיני ה-Rhubarb השונים הם צמחים רב שנתיים. הם דומים בצורתם לרוברב המוכר לנו כירק מאכל. החלק הנאכל הוא פטוטרת העלים הארוכה והגבעול הנושא את התפרחת. מכינים מהם ליפתנים, מיצים ופשטידות.
בהר הנגב גדל המין ריבס המדבר, Rheum palaestinum. הבדווים משתמשים למאכל בגבעולי הפריחה והפירות. הם משתמשים בשורש כתבלין הצובע תה, חמאה ואורז. הוא נותן צבע צהוב לחמאה ותורם לשיפור טעמה. בנוסף, משתמשים בשורש במקרים של עצירות.
השורש וקני השורש מכילים נגזרות של אנתרקינונים בריכוז 2-5% וטאנינים(3).
האנתרקינונים אחראים לפעילות המשלשלת של הצמח.
בנוסף מכילים השורש וקני השורש טאנינים. ריכוז נמוך שלהם (100 עד 300 ג' מהצמח) מסייעים לעצירת שלשול.
השורש וקני השורש משמשים למקרים של עצירות, שלשול, לריקון המעי הגס לפני בדיקות, לריכוך הצואה במקרים של טחורים או פיזורה.
הצמח בטוח לשימוש במינון המומלץ (1,2,3)
ברפואה הסינית כולל השם da huang את המינים .R. palmaum, R. officinale ו- R. tanguticum. השתמשו בצמח למטרות דומות, לטיפול בעצירות, לניקוז ולמקרים של טחורים (4) השימוש בצמח הוא תמיד כחלק מפורמולה. ביחד עם תאור הצמח והשימוש בו, ניתנת רשימה של צמחים המתאימים להצטרף אליו (4).
תכונות: מר, קר
מרידיאן היעד: לב,המעי הגס, כבד, קיבה
פעילות: מפחית חום, מנקז הצטברויות
מפחית חום מהדם
מחזק את הדם, מפזר סטגנציה בדם
מפחית חום ורעילות של אש
התוויות: להורדת חום גבוה, לעצירות, לכאבי בטן, לעודף של חום במעי
למקרים של דם בצואה מטחורים מדממים או מחום רב במעי
במקרים של הקאת דם או דימום מהאף ביחד עם עצירות
למקרים של סטגנציה בדם בגלל פציעה במעי או אבסס במעי
לטיפול בעיניים אדומות ונפוחות, למקרים של פצעים הנגרמים מרעילות של חום
הטיפול בפצעים הוא פנימי וחיצוני
התוויות נגד: הצמח אינו מומלץ לשימוש בתקופת ההיריון וההנקה. לא נערכו מחקרים המוכיחים שהוא בטוח לשימוש בהריון.
Rhizoma Rhei in: WHO Monographs on Selected Plants, Vol. 1, World Health Organization, 1999.
Rhei radix in: British Herbal Compendum, Vol 1, Ed. Bradley PR. British Herbal Medicine Association, 1992, p.188-190.
Monograph Rhubarb, Rheum palmatum, Natural Standard Safety Update, Dietary Supplements.
Du huang, Rheum palmatum, tanguticum or officimale in: Benski D and Gamble A. Chinese Herbal Medicine, Materia Medica, Revised Edition 1993, Eastland Press Seattle Washington. P. 115-117.
Rhei radix in: Wichtl M. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Medpharm CRS Press Stuttgart, 1994. p. 415-418
