קיפודנית צרת עלים – נוף ושורש, קיפודנית חיוורת – נוף

קיפודנית- חברת על עלים הינה חברה מובילה בארץ במכירת וגידול צמחי מרפא, את רוב הצמחים שאתם מכירים אנחנו מגדלים, מוזמנים להצטרף אלינו>

קיפודנית:

שם מדעי: Echinacea angustifolia/ Echinacea pallida
אכינצאה היא אחד מצמחי המרפא הנפוצים ביותר בשימוש בארה"ב.
משפחה: מורכבים Asteraceae
מינים: שלושה מינים של אכינצאה מצויים בשימוש רפואי, ומינים נוספים נחקרו והוכחו כבעלי פעילות ביולוגית.
Echinacea purpurea קיפודנית ארגמנית (ק. ארגמנית)
Echincea angustifolia -קיפודנית צרת עלים (ק. צרת עלים)
Echinacea pallida- קיפודנית חיוורת (ק. חיוורת)
מחקר: הרבליסטים וחוקרי צמחי המרפא מציינים את האירוניה בכך שלמרות שמוצאם של מיני הקיפודנית הוא בארה"ב, כמעט כל המחקר המדעי בוצע בגרמניה ולא בארה"ב. מוצרי קיפודנית נחקרו בגרמניה מאז תחילת המאה ה-20. תחילה למטרות הומיאופאתיות, ולאחר מכן נחקרו השימושים הרפואיים על ידי ד"ר גרהרד מדאוס (Gerhard Madaus) ב- 1938. השימוש המסורתי היה נפוץ אצל התושבים הילידים בארה"ב, ובעקבותיהם על ידי המרפאים האקלקטיים בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. השימוש העיקרי הוא למניעה וטיפול בהצטננות, שפעת, וזיהומים בדרכי הנשימה העליונות. משתמשים בו גם לשיפור התפקוד הכללי של מערכת החיסון ולטיפול בקנדידה וגינאלית. המחקרים הקליניים נוטים לתמוך בטיפול בתסמינים של הצטננות, שפעת ומחלות של דרכי הנשימה העליונות (1). מתוך ארבע מונוגרפיות שפורסמו על ידי Commission E, שתיים הן חיוביות שורש של קיפודנית חיוורת ונוף של קיפודנית ארגמנית, ושתיים לא אושרו -שורש של קיפודנית ארגמנית ושורש של קיפודנית צרת עלים. הכימיה של מיני הקיפודנית נחקרה מאז 1988 על ידי רודולף באואר והילדברט וגנר מהמכון לפרמאצטיקה ביולוגית במינכן. נמצאו הבדלים כימיים ברורים בין ק. צרת עלים וק. חיוורת (2).

הסתבר שמחקרים פרמקולוגיים קודמים שבדקו ק. צרת עלים, הכילו למעשה תערובת שלה עם ק. חיוורת. מבחינה היסטורית שני מינים אלו שווקו יחד בתערובת שנקראה "שורש הנחש מקנזס". המחסור במחקרים פרמקולוגיים וקליניים לגבי שורש של ק. צרת עלים ונוף של ק. צרת עלים וק. חיוורת הוא שגרם לפרסום מונוגרפיה שלילית, עד שמידע מדעי תומך נוסף יהיה זמין. גורם נוסף לפרסום המונוגרפיה השלילית, בנוסף לבעיות שהיו בעבר לגבי הזהות הבוטנית של מיני הקיפודנית במוצרים המסחריים ובמחקרים המדעיים, הוא מיעוט המחקר שהיה זמין לגבי השורשים בזמן הכנת המונוגרפיה. לפי פרופסור Heinz Schilcher, שהיה סגן הנשיא של Commission E בזמן שהמונוגרפיות פורסמו, ה-Commission E החליטו שרק התוצאות מהמחקרים שנערכו על מיץ סחוט טרי מנוף בפריחה של ק. ארגמנית ומיצוי כוהלי-מימי של שורשי ק. חיוורת מספיקים למונוגרפיה חיובית. בזמן שחלף נוספו מחקרים נוספים, שהתבססו על מיצוי כוהלי של שורשי ק. ארגמנית. מוצרים רבים ושונים של קיפודנית, שמקורם מחלק צמח אחד או ממספר חלקי צמח (שורש, עלה, פרח, זרע), מצויים בשוק. בנוסף, מוצעים למכירה מוצרים ממינים שונים של אכינצאה: ק. ארגמנית, ק. צרת עלים וק. חיוורת. לכן יש צורך לציין בכל ניסוי קליני איזה מין ואילו חלקי צמח היו בשימוש. פרופסור ר. באואר מהמכון לפרמצטיקה ביולוגית באוניברסיטת היינריך היינה בדיסלדורף, גרמניה, העריך את מוצרי הקיפודנית ומיין אותם על פי המין, חלק הצמח שבשימוש ותהליך העיבוד (3). במאמר סקר שסיכם 23 ניסויים קליניים ופרמקולוגיים, הוא קבע כי השפעות פרמקולוגיות מובהקות נמצאו in vitro ו-in vivo למיץ סחוט מנוף של קיפודנית ארגמנית לדוגמא, Echinacin^® ולמיצוי כוהלי של שורשים משלושת המינים . ההשפעות התבטאו בעיקר בשיפור מערכת החיסון התאית הלא ספציפית (4). הוא דיווח על מספר קבוצות של מרכיבים פעילים: פוליסכרידים, גליקופרוטאינים, נגזרות של חומצה קפאית, cichoric acid ואלקילאמידים. Melchart et al.(1994) ערכו סקר משווה של 26 מחקרים קליניים מבוקרים, שבדקו את הפעילות האימונומודלטורית של מוצרים המכילים מיצוי של קיפודנית (5). ב-6 מהמחקרים השתמשו בקיפודנית כמרכיב יחיד וב-20 מחקרים בדקו קיפודנית בצירוף מרכיבים נוספים. איכות המחקרים נמצאה נמוכה, עם זאת, המחקרים מעידים שמוצרים המכילים מיץ או מיצוי קיפודנית הינם יעילים, ויכולים לשפר את פעילות מערכת החיסון. הם מציינים כי דרושים מחקרים קליניים מבוקרים נוספים באיכות טובה. פרופסור וגנר, דמות מובילה בפרמקוגנוזיה האירופאית, העיר בהתייחס למאמר שניתן להסיק כי תרופות המכילות קיפודנית יכולות לגרום לשיפור מערכת החיסון, במצבים בהם מערכת זו נחלשת באופן זמני (6). מחקרים קליניים רבים השתמשו במיץ טרי מיוצב של קיפודנית ארגמנית שניתן בהזרקה, אחרים במתן פומי או כמשחה חיצונית. בדרך כלל השתמשו במיץ סחוט טרי מהעלים והוסיפו 22% אתנול, כחומר משמר. המוצר הרשום נקרא Echinacin^® והוא מיוצר על ידי חברת Madaus גרמניה. מחקר קליני נוסף בדק את ההשפעה של קיפודנית על מערכת החיסון של ספורטאים. מיץ סחוט מהנוף של קיפודנית ארגמנית (Echinacin^®) ניתן ל-42 גברים אתלטיים. בקבוצת הטיפול בקיפודנית נמצאה עליה בולטת בריכוז בסרום ובשתן של הציטוקינים אינטרלויקין 6 (IL-6) וקולטן מסיס לאינטרלויקין 2 (sIL-2R), חלבונים שממריצים פעילויות מסוימות של מערכת החיסון (7). Bauer ו-Wagner מציינים כי מוצרים שונים של קיפודנית מגבירים את הפעילות של לויקוציטים, הינם בעלי תכונות אנטיבקטריאליות, מעכבים את האנזים hyaluronidase (וכך מעכבים פירוק של חומצה היאלורונית, בעלי השפעה דמוית אינטרפרון על נגיפים, ובעלי תכונות נוגדות דלקת מתונות^(4).שימוש פוטנציאלי נוסף של מוצרי קיפודנית הוא לטיפול בדלקות באוזן התיכונה (otitis media) בילדים קטנים. שימוש מאושר גם על ידי רופאי הילדים ורופאים נטורופתיים בארה"ב (8). המונוגרפיה החיובית על שורש של קיפודנית חיוורת התבססה על נתונים שהתקבלו ממוצר תיקני רשום: טינקטורה 1:5 ב- 50% אתנול. בניסוי קליני, כפול סמיות, שהשתתפו בו 160 מטופלים בוגרים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה העליונות ממקור בקטריאלי או ויראלי, נמצא שמנה יומית של 900 מ"ג מיצוי משורש של קיפודנית חיוורת ,היה יעיל בקיצור משך המחלה, סינוסיטיס, שיעול, דלקת גרון (9).
בטיחות: שלושת מיני האכינצאה נחשבים לבטוחים לשימוש.
מרכיבים פעילים של קיפודנית חיוורת וקיפודנית צרת עלים: שורשים טריים או יבשים, או חלקים על קרקעיים טריים או יבשים, שנאספו בזמן הפריחה של קיפודנית צרת עלים Echinacea angustifolia D.C. ממשפחת המורכבים והמוצרים שהוכנו מהם במינון מתאים. הנוף של קיפודנית חיוורת, Echinacea pallida (Nutt.)Nutt. טרי או יבש, שנאסף בזמן הפריחה במינון מתאים. בשוק המסחרי, מוצרים של קיפודנית חיוורת מסומנים לעיתים בטעות כקיפודנית צרת עלים.
כימיה ופרמקולוגיה נוף של קיפודנית צרת עלים: מכיל נגזרות של חומצה קפאית כגון: Cichoric acidverbascoside, חומצה כלורוגנית ואיזוכלורוגנית. פלבונואידים מטיפוס קוורצטין וקאמפרול בצורתם החופשית או כגליקוזידים. ביניהם: rutoside, luteoline, kaempferol, quercetin, apigenin and isorhamnetin אלקילאמידים בעיקר מטיפוס undeca-2,4-diene ותערובת איזומרים שלdodeca-2E,4E,8Z,10E/Z-tetraeonic acid isobutylamids.פוליסאכרידים שמן נדיף- 0.1%> ^(4,6,21,29).בניצני התפרחות נמצאו trideca-1-en-3,5,7,9,11-pentayne and ponticaepoxide ⁶
שורש של קיפודנית צרת עלים: מכיל נגזרות של חומצה קפאית, בעיקר echinacoside (0.3-1.7%) וכן חומצה כלורוגנית ואיזוכלורוגנית והמרכיב האופייני cynarin (1.5-O-dicaffeoyl-quinic acid), פוליסאכרידים כולל אינולין (5.9%) ו-fructans. גליקופרוטאינים המורכבים מכ- 3% חלבונים, הסוכרים העיקריים בהם: arabinose (64-84%), גאלקטוז (1.9-5.3%) וגלוקוזאמינים (6%).אלקילאמידים- %0.01-0.15 בעיקר נגזרות של undeca-and dodeca-noic acid, בעיקר האיזומר Dodeca-2E,4E,8Z,10E/Z-tetraenoic acid isobutylamides.שמן נדיף- 0.1%> ^(10,11,12)
נוף של קיפודנית חיוורת: מכיל נגזרות של חומצה קפאית, cichoric acid, caftaric acid, echinacoside, verbascoside, חומצה כלורוגנית ואיזוכלורוגנית.פלבונואידים בעיקר rutoside אלקילאמידים בעיקר מטיפוס 2,4-diene עם תערובת איזומרים של dodeca-2E,4E,8Z,10E/Z-tetraenoic acid isobutylamides שמן נדיף- 0.1%> ( 10,13,14).
שימוש רפואי: מוצרים של קיפודנית צרת עלים משמשים לתמיכה ושיפור כוח העמידות הטבעי של הגוף, בעיקר במצבי זיהום כגון, שפעת, הצטננות, דלקת באף ובגרון, כטיפול חלופי בשפעת, פצעים דלקתיים ומוגלתיים, מורסות, פרונקלים, כיבים ברגליים, שלבקת (הרפס סימפלקס), דלקת של רקמות החיבור, פצעים, כאב ראש, הפרעות מטבוליות. ארגון הבריאות העולמי (WHO) פרסם ב-1999 סקר ספרות עדכני, הכולל מחקרים חדשים שנערכו לאחר פרסום המונוגרפיה של Commission E ב-1992. מסקנתו היא שניסויים קליניים תומכים בשימושים הבאים של שורש (ולא נוף) של קיפודנית צרת עלים: טיפול תומך בהצטננות וזיהומים בדרכי הנשימה ודרכי השתן.
שימוש בתקופות ההיריון וההנקה: לא ידועות הגבלות
אינטראקציה עם תרופות אחרות: לא ידוע
אופני שימוש ומינון: שורש קיפודנית צרת עלים: להכנת תה או מוצרים גלניים לשימוש פנימי, 1 גרם של שורש מספר פעמים ביום. מרתח: להרתיח 1 גרם שורש ב-150 מ"ל מים במשך 10 דקות, 3 פעמים ביום ¹¹. חליטה: להשרות 1 גרם שורש ב-150 מ"ל מים רותחים לפחות ל-10 דקות, מספר פעמים ביום בין הארוחות ^6,39. מיצוי נוזלי (g/ml) 1:1, 45% אתנול: 0.5-1.0 מ"ל 3 פעמים ביום ¹¹. טינקטורה (g/ml) 1:5, 45% אתנול: 2-5 מ"ל, 3 פעמים ביום¹¹.

מקורות

1.Barrett, B., M. Vohmann, C. Calabrese. 1999. Echinacea for upper respiratory tract infection. J Fam Pract 48(8):628635.

2.Bauer, R. 1999a. Chemistry, analysis and immunological investigations of Echinacea phytopharmaceuticals. In: Wagner, H. (ed.). Immunomodulatory Agents from Plants. Basel, Switzerland:

3 Birkhuser Verlag. 4188.4. 1998. Echinacea: Biological Effects and Active Principles. In: Lawson, L. and R. Bauer (eds.). Phytomedicines of Europe: Chemistry and Biological Activity. Washington, D.C.: American Chemical Society. 140157.

4. Bauer, R. and H. Wagner. 1991. Echinacea species as potential immunostimulatory drugs. In: Wagner, H. and N.R. Farnsworth (eds.). 1991. Economic and Medicinal Plants Research, Vol.

5. New York: Academic Press. 253321.5. .Melchart, D. et al. 1995. Results of five randomized studies on the immunomodulatory activity of preparations of Echinacea.J Altern Complement Med 1(2):145160.

6 .Wagner, H. 1997. Herbal immunostimulants for the prophylaxis and therapy of colds and influenza. Eur J Herbal Med 3(1).

7 .Berg, A. et al. 1998. Influence of Echinacin (EC31) treatment on the exercise-induced immune response in athletes. J Clin Res 1:367380.

8 .Blumenthal, M. 1993. Echinacea Highlighted as Cold and Flu Remedy. HerbalGram 29:89.

9. Brinkeborn, R.M, D.V. Shah, S. Geissbuhler, F.H. Degenring. 1998. Echinaforce in the treatment of acute colds. Schweiz Zschr Ganzheits Med 10:2629.

10 .Bradley, P.R. (ed.). 1992. British Herbal Compendium, Vol. 1. Bournemouth: British Herbal Medicine Association.

11. .Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs, and Cosmetics, 2^nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.

12. .Hobbs, C. 1994. Echinacea: A literature review. HerbalGram 30:3348.

13. .Melchart, D. and K. Linde. 1999. Clinical investigations of Echinacea phytopharmaceuticals. In: Wagner, H. (ed.). Immunomodulatory Agents from Plants. Basel: Birkhauser Verlag.

14 10.Dorn, M., E. Knick, G. Lewith. 1997. Placebo-controlled, double-blind study of Echinacea pallidae radix in upper respiratory tract infections. Complement Ther Med 5:4042.

15. .World Health Organization (WHO). 1999. 'Herba Echinaceae Purpureae Radix Echinacea' and 'Radix Echinaceae.' WHO Monographs on Selected Medicinal Plants, Vol. 1. Geneva: World Health Organization. 136144; 125135.

16. .Wichtl, M. and N.G. Bisset (eds.). 1994. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Stuttgart: Medpharm Scientific Publishers.

17. Pietta, P., P. Mauri, R. Bauer. 1998. MEKC analysis of different Echinacea species. Planta Med 64:649652.

להזמנת תערובת שורשים מהחנות בעל עלים

להזמנת ק. צרת עלים מהחנות בעל עלים

להזמנה ק. חיוורת מהחנות בעל עלים

חזרה לחנות

קרנובה Carnauba palm

קרנובה - הדונג נותן מראה מבריק ומשתמשים בו להבריק מכוניות, מכשירים, כלי נגינה, רהיטים, נעליים. בארה"ב מרבים להשתמש בו לייצור של שעוונית

קרנובה

שם הצמח: Copernica prunifera

משפחה: Arecaceae

חלקי צמח בשימוש: שעווה המכסה את העלים

תאור הצמח: מוצאו של הקרנובה מצפון-מזרח ברזיל. הוא גדל ליד גדות הנהרות. הפרחים גדלים באשכולות והם נותנים פירות חומים, אבל החלק החשוב ביותר הוא דונג המכסה את העלים (1,2).

אוספים את העלים בחודשים ספטמבר עד מרץ, כשהם עדיין סגורים ומכוסים בשכבה דקה של דונג. מורידים את הדונג מהעלים, מתיכים ומסננים אותו, ושופכים אותו לתבניות.

כל עץ מגדל כמה מאות עלים. כ-200 עלים נותנים 7 ק"ג של דונג (3).

תכונות הדונג: טמפרטורת ההתכה של הדונג 82-86 מעלות צלסיוס, בין הגבוהים ביותר מכל מיני הדונג. טמפרטורת ההתכה של דונג דבורים היא 62-64 מעלות צלסיוס.

צפיפות יחסית 0.97, בין הקשים ביותר ממיני הדונג הטבעי.

אינו נמס במים. נמס בחימום באתיל אצטט ובקסילן. אינו נמס בכוהל אתילי.

שימוש מסורתי: העץ נקרא בעבר Copernicia ceifera על שם הדונג שהוא מייצר. השם Copernicia ניתן לו על שם האסטרונום קופרניקוס שחי בשנים 1473-1543. הדונג נותן מראה מבריק ומשתמשים בו להבריק מכוניות, מכשירים, כלי נגינה, רהיטים, נעליים. בארה"ב מרבים להשתמש בו לייצור של שעוונית.

הדונג של הקרנובה הוא הדונג הצמחי הטבעי הקשה ביותר. מוסיפים אותו לדונג אחר כדי להעלות את נקודת ההתכה שלו.

בתעשיית התרופות משתמשים בדונג לציפוי כדורים, ולייצור של פורמולות מוצקות לשחרור מושהה של המרכיבים הפעילים (4). הדונג המצפה את הכדורים עוזר לבלוע אותם.

הדונג הנקי והטהור ביותר מיועד לתעשיית הקוסמטיקה. הוא מרכך את העור ואינו גורם לתגובות אלרגיות. מייצרים ממנו שפתונים, דאודורנט , קרם הגנה לשיזוף ודונג המשמש להורדת שערות (2).

מערבים את דונג הקרנובה עם דונג דבורים ומשתמשים בהם למנוע חדירות של מוצרי עור למים. הוא נותן ברק לעור ומאריך את חייו.

משווקים את הדונג בעיקר לאזור הצפוני-מזרחי של ברזיל.

בשנת 2006 ייצרו בברזיל 22,409 טונות של דונג קרנובה, ש-14% ממנו היה דונג מוצק, ו-86% שווק בצורת אבקה.

היצואנים קונים את הדונג ישירות מהכפריים שמכינים אותו או מאיש ביניים שקונה מהם. הם מזקקים את הדונג לפני שהם מייצאים אותו.

לפי משרד הפיתוח והמסחר בברזיל הדונג נמכר לכמה ארצות: ארה"ב 25%, יפן 15-25%, גרמניה 10-15%, הולנד 5%, איטליה 5% ולמקומות שונים 18%.

לא נערכו מחקרים על השימוש הפנימי והחיצוני בדונג הקרנובה.

מקורות

1. Carnuba palm. Encyclopedia Britannica Online, 2005

2. Guglielmo A. Pavone P. Salmeri C. Palms.. Accepted April 20, 2014.

3. Support Section: Carnuba Wax, 2005.

4. Kobatashi NH. Wax Carnuba 2002

5. at:http:/www.medicinescomplete.com/mc/excipients/2004/noframe /EXCO245.htm. Accessed March 17, 2005

חזרה לחנות

חיידקי המעי והקשר לסכרת סוג 1

חיידקי המעי - הפורמולה מכילה צמחים מחממים, צמחים המסייעים לכבד, מפזרי גזים וצמחים המגינים על רירית המעי ומסייעים לריפוי של הרירית

חיידקי המעי והקשר לסכרת סוג 1

מחקר שנערך לאחרונה בארה"ב גילה שיש התאמה בין שינויים החלים בחיידקי המעי ובין הופעה של סכרת מסוג 1.

במחקר עקבו אחרי ילדים שהיו בסיכון גבוה לחלות בסכרת מסוג 1, מפני שבמשפחה שלהם הייתה נטייה לחלות במחלה זו.

המחקר נערך במחלקה לגסטרואנטרולוגיה של בית חולים ב-Massachusetts. השתתפו במחקר 33 ילדים, שמאז לידתם ועד גיל 3 נערך מעקב קבוע על הרכב החיידקים שבצואה שלהם.

אצל המשתתפים שהתפתחה אצלם סכרת מסוג 1 בתקופת המחקר, זיהו ירידה של 25% בהרכב חיידקי המעיים, שנה אחת לפני הופעת המחלה.

בנוסף, הייתה ירידה בחיידקים המועילים שבאוכלוסיית החיידקים, ועליה בחיידקים אופורטוניסטיים הידועים כמעוררי דלקת.

החוקרים הסיקו שיש קשר בין דלקת במעי וסכרת מסוג 1.

הייחוד במחקר זה הוא בכך שנבדקו ילדים בסיכון גבוה לחלות בסכרת מסוג 1, ואחר כך נערך מעקב אחרי שינוים במאזן של חיידקי המעי שהוביל להתפתחות המחלה.

המחקר המשיך לבדוק גם את הילדים שלא חלו בסכרת, וכך למדו על התפתחות אוכלוסיית החיידקים בשנות הילדות.

הם נוכחו שאוכלוסיית החיידקים שונה מאד אצל כל אחד מהילדים, אבל הרכב החיידקים יציב אצל אותו ילד במשך כל תקופת המחקר.

מימצאים אלה יכולים יכולים להיות בעלי ערך דיאגנוסטי, ולעזור לרופאים לזהות את השלבים הראשונים בהתפתחות המחלה.

בנוסף, הזיהוי של החיידקים המועילים, שנעלמים במקרים שמתפתחת סכרת, ואלה הנשארים אצל הילדים שאצלם המחלה אינה מתפתחת, יסייע לבנות לילדים אוכלוסיית חיידקים פרוביוטיים, שתמנע אצלם את הופעת המחלה.

בדיקה של חיידקי המעיים והשינויים שחלים בהם, יכולה להיות חשובה גם במקרים של מחלות אוטואימוניות.

טיפול באמצעות תזונה הוא הטוב והיעיל ביותר כדי להחזיר איזון ושיפור התפקוד של המעי.

מקורות

1. Kostic AD. Gevers D. Silijander H. et al.

2. The Dynamics of the Human Infant Gut Microbiome in Development and in Progression toward Type 1 Diabetes. Cell Host and Microbe, 2015

3. Gut bacteria linked to Type 1 diabetes

הפורמולה מוצעת למקרים שהמעי נפגע ממזון לא מתאים, ממעי רגיז, ממחלת קרוהן או ממחלה זיהומית של מערכת העיכול.

ההצעה היא לקחת את הצמחים כחליטה, כשמוסיפים כף גדושה מהתערובת ל-500 מ"ל מים רותחים, חולטים במשך 15 דקות בכלי מכוסה ושותים במשך היום.

הפורמולה מכילה צמחים מחממים, צמחים המסייעים לכבד, מפזרי גזים וצמחים המגינים על רירית המעי ומסייעים לריפוי של הרירית.

ריכוז/ אחוזים	שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
15	Calendula officinale	ציפורני חתול	פרחים
15	Plantago major	לחך גדול	עלים
15	Mentha piperita	מנתה חריפה	עלים
15	Matricaria recutita	בבונג	פרחים
15	Zingiber officinale	ג'ינג'ר רפואי	קנה שורש
15	Foeniculum vulgare	שומר פשוט	זרעים
10	Glycyrrhiza glabra	שוש קירח	שורש

ניתן להחליף חלק מהצמחים ולהתאים את הפורמולה למצב האישי.

אם משתמשים בפורמולה זמן ארוך רצוי להחליף חלק מהצמחים כל כמה שבועות כדי למנוע אי סבילות.

במקרים של כאבי בטן ניתן להחליף את השומר ב-Hypericum perforatum

במקרים של עיכול איטי, נפיחות בבטן וגזים ניתן להחליף את אחד הצמחים ב- Centaurium erythraea

במקרים של צרבת ניתן להחליף את אחד הצמחים ב- Spirea ulmaria

במקרים של זיהום במערכת העיכול ניתן להוסיף Salvia officinalis

מקורות

1. Ryn, Gut Heal Tea, Herbal Healing goe Gut Damage- Common Wealth Center for Holistic Herbalism, April 2013.

חזרה לחנות

צמחים לבעיות אוזניים

צמחים לבעיות אוזניים - Rehmannia glutinosa רהמניה שורש Punica granatum רימון מצוי פרי Ginkgo biloba גינקו דו אונתי עלים >

צמחים לבעיות אוזניים

האוזניים הן איבר השמיעה של הגוף, והן ממלאות תפקיד חשוב בשמירה על שיווי המשקל.

השמיעה נפגעת מרעש חזק, ממוסיקה רועשת, מציוד תעשייתי. בארץ נפגעים חיילים מרעש של תותחים וכלי ירייה אחרים. זקנה, מחלות, כגון, אדמת, מנינגיטיס, חזרת, סכרת וטרשת עורקים. ישנן תרופות הפוגעות בשמיעה, כגון, תרופות אנטיביוטיות מסוימות, תרופות נגד מלריה.

לפי הרפואה הסינית המסורתית הכליות נפתחות אל האוזניים, ומצב האוזניים מעיד על המצב האנרגטי והפיזיולוגי של הכליות. חולשה של הכבד והכליות עלולה להתבטא בטיניטוס, נוזלים באוזניים, סחרחורת ואיבוד הדרגתי של השמיעה. הרפואה הסינית מציעה טיפול עם צמחי מרפא ביחד עם דיקור.

דלקות אוזניים

Otitis media – דלקת של האוזן התיכונה

זיהום באוזן התיכונה שגורם לדלקת מלווה בכאב, שכיח מאד אצל ילדים. לעיתים קרובות הגורם הוא מחלה זיהומית של דרכי הנשימה העליונים שמתפשט אל האוזניים.

החיידקים המעורבים הם Staphylococcus aureus, Streptococcus pyogenes, Streptococcus group C , Strep. Group G. Pseudomonas.

טיפול בדלקת אוזניים באמצעות צמחים

Iris versicolor איריס

מתאים לטיפול בדלקות אוזניים חוזרות מלוות בהתנפחות של בלוטות הלימפה.

טינקטורה 1:4 1-2 מ"ל כל 4 שעות.

Achillea millefolium אכילאה

מומלץ במקרים של דלקת מלווה בכאב וחום.

טינקטורה 1-2 מ"ל כל 3 שעות.

Echinacea angustifolia אכניציאה

הטיפול הוא עם טינקטורה מהשורש. הוא מועיל במקרים של דלקת עם כאב ועם הפרשה צהובה מהאוזן.

טינקטורה 1:4, 2-3 מ"ל כל 2-3 שעות

Euphrasia spp. אופורזיה

מומלץ לדלקת עם הפרשה מרובה מהאוזן. רצוי לצרף אכינצאה.

טינקטורה 1:4 1-2 מ"ל כל 4 שעות

Phytolacca americana פיטולקה

הפיטולקה הוא צמח חזק ופעיל שיש בו רעילות. משתמשים בו במקרים של דלקת אוזניים עם מוגלה ובלוטות לימפה מוגדלות.

טינקטורה 1:4, 2 טיפות כל3 שעות.

Anemone pulsatilla כלנית

מועיל במקרים של דלקת מוגלתית מלווה בכאבים חזקים.

טינקטורה 1:4 1-2 טיפות כל 2-3 שעות.

ניתן להשתמש בצמח בשימוש חיצוני. טובלים צמר גפן בטינקטורה ומכניסים לאוזן. הצמח הוא משכך כאב יעיל.

שימוש חיצוני

שום בתוך שמן זית

שמן חלוט של פרחים ממיני בוצין

שמן בוצין עם 1-2 טיפות של שמן נדיף של לבנדר

שמן חלוט של פרע מחורר

תערובת של שמן פרע עם שמן בוצין

שמן בוצין עם 1-2 טיפות של שמן התה

טיניטוס

Eclipta prostrate אקליפטה

ברפואה הסינית משתמשים בצמח לחיזוק של הכבד והכליות. חולשה של ה-yin של הכבד והכליות עלולה לגרום לטיניטוס, לסחרחורות ולהפרעות בראייה.

מצרפים לפורמולה פירות של Lycium ופירות של Ligustrum.

Ginkgo biloba גינקו

הגינקו עוזר במיוחד אם הטיניטוס נגרם מזרימת דם בלתי מספקת לאוזן הפנימית. העלים של הגינקו מגבירים זרימת דם לכל אזור הראש.

מחקרים הראו שהגינקו מסייע במקרים של טיניטוס וגם של ורטיגו.

Hypericum perforatum פרע

מסייע במקרים שהטיניטוס נגרם על ידי פגיעה עצבית באוזן הפנימית. מומלץ לצרף להיפריקום Zanthoxylum המגביר זרימה של דם, ו- Eclipta המחזק את הכבד והכליות.

Gastrodia elata

צמח יעיל מאד לטיפול בסחרחורת וטיניטוס. משתמשים בו גם לטיפול ביתר לחץ דם, כאבי ראש, כאבים עצביים.

ירידה בשמיעה

צמחים שיכולים לסייע במקרים שהשמיעה נחלשת בהדרגה פועלים לפי המנגנונים הבאים:

צמחים אנטי אוקסידנטים המכילים פלבונואידים וקרוטנואידים

צמחים המגבירים זרימת דם אל המוח והאוזניים

צמחים המחזקים את הכליות והכבד

צמחים המחזקים את הכבד והכליות, מוצעים למניעת ירידה בשמיעה

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Rehmannia glutinosa	רהמניה	שורש
Punica granatum	רימון מצוי	פרי
Ginkgo biloba	גינקו דו אונתי	עלים
Lycium sinensis	אטד סיני	פירות
Schizandra sinensis	שיזנדרה	פירות
Eclipta prostrate	אקליפטה	עלים
Ginseng quinquefolium	ג'ינסנג אמריקאי	שורש
Astragalus membranaceus	קדד	שורש

Rhemannia, Schizandra, Lycium, Eclipta, Ginseng, Astragalus הם צמחים המחזקים את הכבד והכליות.

רימון וגינקו בילובה הם צמחים אנטי אוקסידנטים המנטרלים רדיקלים חופשיים, ומגינים על הרקמות. הם מומלצים במקרים של מחלות ניווניות.

גינקו בילובה מגביר זרימה של דם למוח, לראש ולרגליים.

חזרה לחנות

SIBO צמיחה מוגברת ומוגזמת של חיידקים במעי הדק

SIBO - צמיחה מוגברת של חיידקים במעי הדק - תערובת הצמחים הנקראת Swedish bitter מתאימה מאד במקרים אלה. זוהי תערובת הכוללת 20 צמחים אנטיספטיים

SIBO – צמיחה מוגברת ומוגזמת של חיידקים במעי הדק

Small intestine bacterial overgrowth- SIBO הוא מצב שבו יש צמיחה מוגברת ומוגזמת של חיידקים במעי הדק. כששוללים את כל הסיבות האחרות שעלולות לגרום למעי רגיש, להתנפחות של הבטן, גזים, כאבי בטן, בודקים את תפוצת החיידקים במעי הדק. הראו שמחצית מהמקרים של מעי רגיש מקורם במספר רב של חיידקים במעי- SIBO. כשמקטינים את מספר החיידקים במעי יש ירידה של 75% בסימפטומים של המעי הרגיש.

SIBO פוגע בעיכול ובספיגת המזון ומייצר כמויות גדולות של גז מתאן ומימן(1).

גוף האדם אינו מייצר מתאן. הוא נוצר כמטבוליט של תסיסה של הפחמימות על ידי חיידקי המעי.

הבדיקה לגידול יתר של חיידקים נעשית על ידי בדיקה של מתאן בנשיפה (1).

תסמינים של גידול יתר- SIBO:

התנפחות של הבטן, גזים, גיהוקים, כאבי בטן, התכווצויות בבטן, עצירות או שלשול, צרבת, בחילה, קשיים בספיגה של מזון שעלולה לגרום לאנמיה, חוסר ספיגה של ויטמין B12 שעלול לגרום לאנמיה עם כדוריות דם אדומות גדולות.

כאב ראש, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, עייפות, רוזצאה (1).

אצל אנשים זקנים עלול SIBO לגרום לשלשולים, וירידה משמעותית בריכוז האלבומין (2).

הפרעות נוספות שעלולות להיות קשורות ל-SIBO: תת-פעילות של התירואיד, אי סבילות ללקטוז, מחלת קרוהן, פיברומיאלגיה, כאבים באזורים שונים בראש.

בניגוד למעי הגס שמצויים בו חיידקים רבים מאד, המעי הדק מכיל פחות מ-10.000 ב-1 מילימטר (3). הבדיקה נעשית על ידי נשיפה מהמעי הצח- jejunum. בדיקה של החיידקים מראה על צמיחה של חיידקים אנאארובים , כגון, בקטרואידס, לקטובצילוס, כלוסטרידיום, וחיידקים אארובים, כגון, קולי, סטרפטוקוקים, אנטרוקוקים, קלבסיילה ופרוטאוס מירביליס (4).

פאתופיסיולוגיה

זמן קצר אחרי הלידה חלה התיישבות של חיידקים במערכת העיכול. במעי חיים 500-1000 מינים של חיידקים (5). שינוי בפלורה של המעי עלול לגרום לדלקת ולפגיעה בעיכול.

שתי בעיות פאתופיזיולוגיות קשורות ל-SIBO. האחת היא שהחיידקים מתחילים בתסיסה של מזון שמיועד לפונדקאי, מפני שהם מצויים בחלק העליון של המעי ב-zezunum, שממוקם מיד אחרי התריסריון. התסיסה שלהם מייצרת גזים של מימן ומתאן. הגזים גורמים לתסמונת המעי הרגיז שכוללים התנפחות, כאב, שינוי בתנועתיות של המעי (1). המימן שמשתחרר קשור לשלשול, והמתאן קשור לעצירות. המתאן מאיט את התנועות במעי, וכך הוא גורם לעצירות.

כשמימן ומתאן משתחררים ביחד מופיעים שלשול, עצירות או שניהם ביחד, תלוי בכמות היחסית של הגזים (1).

העיכול המוקדם של המזון עלול להשאיר את הפונדקאי בחוסר של ברזל, ויטמין B12, ולגרום לאנמיה ולרמה נמוכה של פריטין.

ההזנה היום-יומית של החיידקים מאפשרת התרבות מהירה של החיידקים, והופכת את מצב ה-SIBO לכרוני.

הבעיה השנייה היא שהחיידקים פוגעים בתפקוד של המעי הדק, בכושר העיכול והספיגה שלו. הסיבה העיקרית לכך היא המספר הגדול של החיידקים שהמעי הדק אינו מותאם לאכסן אותם. הם פוגעים בהתמזגות של מיצי המרה עם השומן שמגיע מהמזון , וגורמים לתת- ספיגה של השומנים ושל הויטמינים המומסים בהם, וכן לתת-ספיגה של הפחמימות, לתסיסה ולגזים, שמגבירים את חדירות המעי, וזה עלול לגרום למעי דולף.

הדיאגנוזה נעשית על ידי בדיקה בנשיפה שחוזרים עליה כל 20 דקות במשך שעתיים וכן אחרי שעה נוספת. בנוסף, בודקים גם את כמות הגזים מתאן ומימן.

תוצאה של 100.000 חיידקים ל-1 מ"מ נחשבת לחיובית. כשמוצאים חיידקים רבים שמוצאם במעי הגס מחשיבים את הבדיקה לחיובית גם כאשר מספר החיידקים קטן יותר.

יש חוקרים שטוענים שהבדיקה איננה מדויקת, ויש הרבה תוצאות חיוביות שאינן נכונות. ישנם רופאים שמתייחסים לתוצאות הטיפול כאישור או כשלילה של הדיאגנוזה.

טיפול ב-SIBO

הטיפול הקונבנציונלי הוא בדרך כלל אנטיביוטיקה שמחליפים אותה כל כמה ימים. הטיפול שמוצע כאן הוא תזונתי ביחד עם צמחים אנטי בקטריאליים.

התזונה המוצעת היא דלת פחמימות. החיידקים משתמשים בפחמימות כמקור לאנרגיה והם מייצרים את הגזים מהתסיסה שלהם. תזונה דלה בפחמימות תפחית מיד את כמות הגזים. היא תביא גם לירידה בכמות החיידקים שהמקור העיקרי לתזונה שלהם יחסר.

התזונה כוללת הפחתה של פוליסכרידים, אוליגוסכרידים ודיסכרידים.

יש להימנע מדגניים בכל צורה, מירקות עמילניים, כגון, תפוח אדמה, בטטה, ממתיקים, ובזמן הראשון גם משעועית. ניתן לאכול שעועית ירוקה או צהובה צעירה מאד, כשהזרעים עדיין אינם בשלים. גזר מכיל הרבה סוכר. אין להרבות באכילת גזר.

יש להימנע מאכילת פירות שמכילים הרבה סוכר. ניתן לאכול תפוח עץ אחד ליום וכן פירות אדומים המכילים אנתוציאנינים.

אם מתמידים בתזונה הזאת מרגישים תוך זמן קצר ירידה בסימפטומים של SIBO, כגון, נפיחות, גזים, שלשול או עצירות.

מומלצים: כל ירקות העלים, כרוב, ברוקולי, קישואים, מלפפון, עגבניות, קייל, אספרגוס, ארטישוק, תרד, מרק ירקות, דלעת, דלורית, לפת, כרובית, צנון, עולש, סלרי.

אנטיביוטיקה

האנטיביוטיקה שנחקרה ונתנה תוצאות חיוביות היא Rifaximin. לוקחים ממנה 550 מ"ג שלוש פעמים ביום במשך שבועיים. כשיש גם מתאן וגם מימן הרופאים ממליצים להוסיף Neomycin 500 מ"ג פעמיים ביום במשך 14 יום.

המחקרים מדווחים על הצלחה של 90% בטיפול באנטיביוטיקה.

טיפול ב-SIBO עם צמחי מרפא

משתמשים בצמחים פעילים מאד כאנטי בקטריאליים. המחקרים המעטים שבדקו טיפול בצמחים ב-SIBO טוענים שהיעילות שלהם משתווה לזו של האנטיביוטיקה (1).

צמחים אנטי בקטריאליים המוצעים לטיפול ב-SIBO

פורמולה 1

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Allium sativum	שום	בצל
Berberis vulgare	ברברית מצויה	קליפת הגזע
Azadirachta indica	אזדרכת הודית-נים	עלים
Origanum vulgare	אורגנו	נוף הצמח
Berberis aquifolium	ברברית	שורש, קנה שורש
Zingiber officinale	זנגביל רפואי	שורש, קנה שורש

פורמולה 2

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Uncaria tomentosa	אונקריה	קליפת הגזע
Tabebuia avelandae	לה פצ'ו	קליפת הגזע
Isatis tinctorium	איסטיס הצבעים	שורש
Thymus vulgare	בת קורנית מצויה	נוף הצמח
Baptisia tinctoria	ניל הצבעים	שורש
Zingiber afficinale	זנגביל רפואי	שורש, קנה שורש

טיפול למניעת חזרה של SIBO

לאחר שהסימפטומים חלפו, יש להמשיך בתזונה דלה בפחמימות ולהוסיף כמה תוספים, כדי למנוע חזרה של גידול מוגבר של חיידקים.

לא ברור בדיוק כמה זמן לוקח למעי להבריא. מחקר יחיד שבדק את חדירות המעי טען שהמעי חזר למצב נורמלי לאחר ארבעה שבועות ב-75% מהמטופלים ( 1). זוהי אמנם תוצאה מעודדת, אבל נבדק פה רק היבט אחד של גידול מוגבר של חיידקים במעי. ממליצים לחכות שלושה חודשים אחרי טיפול מוצלח, ולהמשיך בתזונה המגבילה פחמימות , ומקפידה על הפסקה של 4-5 שעות בין ארוחה אחת לשנייה.

אחרי שלושה חודשים ניתן להוסיף בהדרגה דגנים מלאים, סויה, מעט ירקות עמילניים, שעועית וקטניות אחרות.

ההפסקה של 4-5 שעות בין ארוחה אחת לשנייה, כשהדבר היחידי שאפשר לשתות הוא רק מים, מאפשרת נדידה של החיידקים בחזרה למעי הגס. היא מתאימה לרוב בני האדם כשמתרגלים וזה נעשה טבעי. השיטה הזאת אינה מתאימה במקרים של סכרת סמויה, שבה הסוכר עלול לרדת לרמה נמוכה, ויש לאכול משהו כל שעתיים.

תוספים

מומלץ להשתמש בצמחים מרים שמניעים את המזון כלפי מטה, והם ימנעו מהחיידקים של המעי הגס לעלות אל המעי הדק.

תערובת הצמחים הנקראת Swedish bitter מתאימה מאד במקרים אלה. זוהי תערובת הכוללת 20 צמחים אנטיספטיים ומרים. מומלץ לקחת 2-3 כפיות ליום.

פרוביוטיק

יש דעות שונות לגבי שימוש בפרוביוטיק אחרי SIBO. יש שטוענים שהם עלולים להגדיל את מספר החיידקים במעי, ויש טוענים שמעקב אחרי מטופלים שלקחו פרוביוטיק הראה שלא הייתה אצלם חזרה למצב של SIBO.

חשוב להעזר בתוספים שיסייעו לרפא את רקמות המעי. בדרך כלל נעזרים בצמחים מוצילגניים, אבל במקרים של SIBO נמנעים מלהשתמש בהם בגלל הריכוז הגבוה של פוליסכרידים שהם מכילים.

מומלצים: כורכומין, גוטו קולה, מיצוי זרעי ענבים ויטמין A, ויטמין D. לוקחים אותם במשך חודש עד שלושה חודשים.

מקורות

1. Siebecker A. and Sandberg S. Small Intestine Bacterial Overgrowth; Often- Ignored Cause of Irritable Bowel Syndrome. Townsend Letter, The Examiner of Alternative Medicine, 2013, March/April.

2. Palesak A. Klein B. Schecher K. et al. Prevalence of small bowel bacterial overgrowth and its association with nutrition intake in nonhospitalized older adults. J. Am. Geriatrics Soc., 2003 51:768-773.

3. Quiley E. Quera R. Small intestine bacterial overgrowth : roles of antibiotics, prebioticts and probiotics. Gastroenter. 2006, 130 S78-S90..

4. Bouhnik Y. Alain S. Attar A. et al. Bacterial populations contaminating the upper gut in patents with small intestinal overgrowth syndrome. Am. J. Gastroenterol. 1999, 94; 1327-1331.

5. Hao W. Lee Y. Microflora of the gastrointestinal tract: a review. Methods Mol. Biol. 2004, 268: 491-502.

חזרה לחנות

שורשים והשפעתם על הריזוספרה

שורשים והשפעתם על הריזוספרה- לדוגמא, כאשר הפעילו על שורשים של Ocimum basilicum בתרבית רקמה, מיצוי מדופן תא של פטריות, התחילו תאי השורש

שורשים והשפעתם על הריזוספרה

לעומת המחקרים הרבים העוסקים בחלקים העל-קרקעיים של הצמח, מעטים המחקרים על החיים שמתחת לקרקע.

ידוע אמנם לכל שתפקיד השורש הוא לשמש תמיכה לצמח באדמה, כדי שהוא יוכל לגדול, להתרחב ולהתפשט כלפי מעלה. השורש סופח מים ומינרלים מהקרקע ומעביר אותם לחלקים העל-קרקעיים של הצמח.

מחקרים שנערכים בעשרים השנים האחרונות מראים שהשורש יכול לייצר מרכיבים, לאגור, לפזר מסביבו מרכיבים המושכים או דוחים אורגניזמים המצויים בסביבתו, ולהשפיע על הסביבה המקיפה את מערכת השורשים (1).

המרכיבים הרבים המופרשים אל האדמה מיוצרים על ידי השורש ובנוסף או אולי בעיקר על ידי האנדופיטים השוכנים בתוכו.

באמצעות המרכיבים השורש מווסת את אוכלוסיית החיידקים בסביבה הקרובה, מעודד חיידקים סימביוטיים, דוחה את אלה שאוכלים אותו, משנה את התכונות הכימיות והפיזיקליות של הקרקע, ומעכב צמיחה של צמחים מתחרים (2)

השורשים מייצרים חומצות אמינו, חומצות אורגניות, פוליפנולים שונים, מוצילג, פוליסכרידים וחלבונים (1).

מערכת השורשים של כל צמח צריכה להתחרות עם שורשים של צמחים נוספים הנמצאים בסביבה, על המים, המינרלים ועל חומרי המזון. הם צריכים להתחרות גם עם החיידקים, הפטריות והחרקים שניזונים מחומרים אורגניים המצויים באדמה (3). ישנם חיידקים שהשורש מייצר אתם יחסים חיוביים, סימביוטיים, כגון אלה הקושרים חנקן. עם אחרים כגון, צמחים טפילים, פטריות וחיידקים פתוגניים הוא מייצר יחסים שליליים (1).

הישרדות של כל צמח בסביבה שלו תלויה ביכולת שלו להבחין בשינויים החלים בקרבתו, ובתגובה המאפשרת לו להסתגל למצב החדש. השורש מגיב בייצור מרכיבים להגנה על עצמו, והם עלולים להיות חיוביים או שליליים למי שנמצא בקרבתו. בעזרת האנדופיטים שבתוכו הוא יכול לייצר מרכיבים אנטי בקטריאליים ואנטי פטרייתיים, או מרכיבים המדכאים צמיחה של שורש הגדל בסביבתו (1). יש לכך חשיבות רבה גם בחקלאות. לדוגמא, צמחים טפילים עלולים לשלוח שורשים לתוך גידולים של תירס, דוחן, סורגום ואורז, ולגזול מהם את המים, המינרלים וחומרי מזון אורגניים (1).

תקשורת בין השורש והחיידקים.

תאי השורש העדינים מצויים תחת מתקפה מתמדת של מיקרואורגניזמים פתוגניים. ההישרדות שלהם תלויה במלחמה כימית תת-קרקעית, המתווכת על ידי ייצור ושחרור של פיטואליקסינים וחלבונים מגינים (4). רוב המרכיבים הכימיים שהשורשים מייצרים אינם מוכרים עדיין. מחקרים שיבדקו את המרכיבים המופרשים על ידי שורשים עשויים למצוא מרכיבים חדשים, ביניהם בעלי פעילות אנטי מיקרוביאלית.

לדוגמא, כאשר הפעילו על שורשים של Ocimum basilicum בתרבית רקמה, מיצוי מדופן תא של פטריות, התחילו תאי השורש לייצר חומצה רוזמרינית (5). החומצה הראתה פעילות אנטי בקטריאלית חזקה נגד חיידקים החיים בקרקע, ביניהם Pseudomonas aeruginosa (5).

צמחים נוספים ייצרו נפתוקינונים צבעוניים אחרי גירוי על ידי פטריות, וגם הם הראו פעילות אנטי מיקרוביאלית יעילה מאד (1).

ניתן ללמוד מזה על החשיבות הגדולה שיש למרכיבים המיוצרים על ידי שורשים של צמחים כהגנה על הסביבה הקרובה שלהם (1).

ישנם חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים שיש להם תקשורת בין תאים באמצעות מולקולות איתות. זוהי תופעה המכונה quorum sensing. אצל חיידקים גרם-שליליים מולקולות האיתות הן acylated homo-serlactones (1),

אצל חיידקים גרם-חיוביים מולקולות האיתות הן פפטידים (1).

נראה שמרכיבים המופרשים מהשורשים לסביבתם הקרובה מתערבים בחישת הקוורום של חיידקים, במנגנון של חיקוי של מולקולות האיתות (1).

השפעת השורשים על הרכב הקרקע

מרכיבים אורגניים ואי אורגניים רבים מופרשים מהצמח לקרקע במהלך הגידול וההתפתחות של הצמחים. הם גורמים לשינויים ביוכימיים בהרכב הקרקע (1). השורש מפריש חומרים שמאפשרים את ההיאחזות שלו בקרקע, מרכיבים המוסיפים לחות ומונעים התייבשות של השורש, וכן כאלה המייצבים חלקיקים קטנים של האדמה (1). חומר רירי מקצה השורש מופרש באופן קבוע לאדמה.

צמחים שגדלים באזורים יבשים שומרים על לחות הקרקע בסביבתם באמצעות מרכיבים שהם מייצרים. הלחות מסביב לשורשים יותר גדולה בשעות הבוקר המוקדמות מאשר בשעות הצהרים (1). זה מאפשר כנראה לשורשים להתפשט ולהרחיב את ההיאחזות שלהם בקרקע.

הידע על הקשר בין השורש והקרקע מצומצם ודורש עבודות מחקר רבות. ממה שנלמד עד עכשיו מתברר שהשורש ממלא תפקיד אקטיבי בקיום הקשר בינו ובין הקרקע. על יד שינוי ההרכב הביוכימי של הקרקע שבסביבתו הקרובה כך שיתאים לצרכיו, הוא מאפשר את הגידול וההישרדות שלו (1).

למרות שמיקרואורגניזמים רבים חיים בקרקע, רק מעטים פיתחו את היכולת להיות פתוגניים לצמחים. החלקים העל-קרקעיים של הצמח סובלים בהרבה יותר ממיקרואורגניזמים ומחרקים. הסיבה היא כנראה המרכיבים האנטי מיקרוביאליים שהשורש מייצר כדי לשרוד.

מקורות

1. Walker TS. Bais HP. Grotewold E. and Vivanco JM. Root Exudation and Rhizosphere Biology, Plant Physiology 2003 Vol 132

2. Nardi S. Concheri G. Pizzeghello D. et al. Soil organic matter mobilization by root exudates. Chemosphere, 2000, 5;653-658.

3. Russell RS. Sanderson I. Nutrient uptake by different parts of the intact roots of plants. J. Exp. Bot. 1967, 18: 401-508.

4. Flores HE. Pickard JJ. Hoy MW. Production of polyacetylenes and thiophenes in heterotrophic and photosynthetic root cultures of Asteraceae. Biol. Mol. 1988, 7:233-254.

5. Bais HP. Walker TS. Schweizer HP. Vivanco JM. Root specific elicitation and

6. antimicrobial activity of rosmarinic acid in hairy root cultures of sweet basil. Plant Physiol. 2002b 40: 983-995.

חזרה לחנות

סטיויה – Stevia rebaudiana

סטיויה

משפחה: מורכבים, Asteraceae
חלקי צמח בשימוש: עלים
תאור הצמח: הסטיויה הוא צמח רב שנתי שמוצאו מהאזורים הצפוניים של אמריקה הדרומית. גובהו מגיע ל-1מ' ואורך העלים שלו 2-3 ס"מ. ניתן עדיין למצוא את הסטיויה גדל בר בגבול שבין ברזיל ופארגואי.

לסוג סטיויה משתייכים כ-200 מינים שמוצאם מאזורים שונים בדרום אמריקה. המין S. rebaudiana הוא היחיד שיש לו את המתיקות המיוחדת שהפכה אותו לצמח מבוקש בעולם כולו.

היום מרבים לגדל את הסטיויה בברזיל פארגואי, אורגואי, במרכז אמריקה, בישראל, תאילנד וסין (1).
רפואה מסורתית: במשך מאות שנים משתמשים בסטיביה בברזיל ובפארגואי כממתיק. האינדיאנים משבט הגוארני שחיו בפארגואי השתמשו בצמח להמתיק את המאטה, וכן משקאות ומאכלים.

שימוש רפואי נעשה בצמח להורדת לחץ דם, לצרבת, להוריד רמה של חומצת שתן ולטיפול בסכרת.

בברזיל ובפארגואי משתמשים בסטיויה כמוריד לחץ דם, מוריד רמת סוכר בדם, משתן ומחזק. משתמשים בצמח לטיפול בעייפות, דכאון וכדי להפחית תשוקה לטעם המתוק.

ביפן וברזיל הסטיביה מאושר כתוסף מזון וכממתיק המחליף סוכר.
מרכיבים: עלי הסטיביה מכילים טרפנואידים ופלבונואידים.

פלבונואידים : קוורצטין, אפיגנין, לוטאולין, קורציטרין, kaempferol

חומצות פנוליות: כלורוגניות, קפאית

המרכיב האחראי למתיקות של הצמח הוא ספונין הנקרא stevioside. הוא בודד ב-1931 ביחד עם שבעה סטיביוזידים אחרים, והוא היה המתוק מכולם.

סטיביוזיד הוא גם הספונין המצוי בריכוז הגבוה ביותר בעלים. הריכוז שלו מגיע ל-6-18% ממשקל העלים.

ממתיקים אחרים הם: rebausiosides A-E, dulcoside A, steviolbioside

מרכיבים נוספים הם גליקוזידים דיטרפנים, ג'יברלינים, סקופולטין וקסנתופילים.
פעילות: ממתיק חסר קלוריות, מוריד לחץ דם, מחקרים מעטים טוענים שהצמח מוריד רמת סוכר בדם, אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי

מעכב Streptococcus mutans ומסייע למניעת עששת ודלקת חניכיים.
השימוש בסטיביה במזון: השימוש בסטיויה כממתיק נפוץ בעולם כולו. יפן היא הארץ בה השימוש בסטיויה הוא השכיח בותר. ממתיקים עם סטיויה משקאות, רוטבים שונים, מאכלים ומשקאות מסויה.

בארה"ב הסטיויה אסור בשימוש כממתיק וכתוסף מזון. הסיבה היא כנראה ההשפעה החזקה שיש לחברות הגדולות שמייצרות ממתיקים סינתטיים יקרים, שמפעילות לחץ כדי למנוע את השימוש בממתיק טבעי וזול.

בשנת 1991 אסר ה-FDA לייבא סטיויה לארה"ב. האיסור הוסר בשנת 1995 בעקבות לחץ מצד החברות המשווקות צמחים ותוספי מזון.

ה-FDA טוען שהסטיויה אינו בטוח לשימוש כמזון.
מינון: להמתקת משקאות משתמשים ברבע כפית של עלי סטיויה טחונים כתחליף לכפית אחת של סוכר.

חולטים את עלי הסטיביה בתוך המשקה החם.

לטיפול ביתר לחץ דם משתמשים בשלוש קפסולות ליום של stevioside 250מ"ג (2).

להורדת רמת סוכר המינון הוא 1 ג' של Stevioside עם הארוחה

או 5 ג' של עלי סטיויה כל 6 שעות.
אינטראקציות עם תרופות: עלול להגביר הורדת לחץ דם בשילוב עם תרופות להורדת לחץ דם

עלול להגביר הורדת רמת סוכר בשילוב עם תרופות להורדת רמת סוכר.
התוויות נגד: הסטיויה שייך למשפחת המורכבים, ויש להימנע משימוש בצמח במקרים שיש אלרגיה למשפחת המורכבים.

מקורות

Stevia rebaudiana , Tropical plant database, www.rain-tree.com Natural Standard Bottom Line Monograph, 2012 Chan P. et al. Adouble-blind placebo-controlled study of the effectiveness and tolerability oral stevioside in human hepertension. Br. J. Clin. Pharmacol. 2000, 50:215-220

מקור התמונה

חזרה לחנות

לילנית רב גונית – Mirabilis jalapa

לילנית רב גונית - Mirabilis jalapa - ברפואה המסורתית משתמשים בחלקים שונים של הצמח כמשתנים, משלשלים, כמרפאי פצעים.העלים משמשים כאנטי דלקתיים

שם עברי: לילנית רב גונית

משפחה: Nyctaginaceae לילניים

תיאור הצמח: בן שיח שמוצאו מדרום אמריקה. נפוץ מאד בארצות דרום-מזרח אסיה, בהודו, סרי לנקה, אינדונזיה, בסין, ביפן, באירופה ובאפריקה. הוא התפשט מדרום אמריקה הטרופית לארצות חמות וממוזגות. הצמח נמצא במיטבו בשמש מלאה.

הצמח זורע את עצמו. הזרעים מתפזרים במהירות ותופשים שטח גדול בגינות אם לא עוצרים בעדם.

במקומות קרים הלילנית שורדת בקיץ, אבל נעלמת עם הכפור הראשון.

גדל בארץ כבן שיח הפורח בקיץ. הפרחים בצבע לבן, צהוב, סגול.

הפרחים נפתחים אחר הצהרים ונשארים פתוחים כל הלילה. הם נסגרים בבוקר, ולא נפתחים שוב. למחרת יוצאים פרחים חדשים.

מרכיבים: beta-xanthins, beta- sitosterol, stigmasterol. Oleanolic acid, ursolic acid (1)

Rotenoids, mirabijalone A,B,C,D

איזופלבון. אנטי מיקרוביאלי, מעכב את השמר הלבן – קנדידה (2).

שימוש במזון וברפואה: משתמשים בפרחים כצבע מאכל (3). צובעים אתו עוגות וג'לי (3).

ברפואה המסורתית משתמשים בחלקים שונים של הצמח כמשתנים, משלשלים, כמרפאי פצעים.

העלים משמשים כאנטי דלקתיים. מירתח מהעלים משמש לטיפול באבצס.

מיץ מהעלים משמש לטיפול בפצעים.

אבקה שמכינים מהזרעים משמשת לשיפור העיכול להכנת תכשירים קוסמטיים להכנת צבע.

ניתן להשתמש בצמח לטיהור של אדמות שהזדהמו עם מתכות כבדות, כגון, קדמיום (4).

ישנם רק מחקרים מועטים העוסקים במירביליס, למרות שהוא צמח בולט מאד הנפוץ בכל ארצות תבל. הוא זורע את עצמו, גדל בגינות ובמקומות ציבוריים, ויש ידע עממי המעיד על שימוש רפואי פנימי וחיצוני של הצמח.

רק חלק קטן מהמרכיבים הפעילים שבו התגלה, ואין מחקרים קליניים העוסקים בו. במקומות רבים מתייחסים אל המירביליס כאל עשב רע שראוי לנכש ולזרוק מהגינה.

מקורות

1. Siddiqui S. Siddiqui BS. Adil Q. and Begum S. Constituents of Mirabilis jalapa. Fitoterapia, 1990, 61: 471.

2. Epple AO. 1995 A Field Guide to the Plants of Arizona. Falcon Publishing, Helena Montana.

3. Mirabilis jalapa Marvel of Peru PFAP Database. Pfap org. 2012.

4. Yu Z. Zhou Q. Growth responses and cadmium accumulation of Mirabilis jalapa L. under interaction between cadmium and phosphorus. J. Hazard Mater. 2009, 167: 38-43.

חזרה לחנות

בן חרדל מצוי – Eruca sativa

רוקט - רפואה מסורתית: הצמח היה מוכר כתבלין ומרפא למצרים, ליוונים ולרומאים העתיקים. הוא מוזכר בספרים של פליני ודיוסקורידס כצמח נוגד תולעים, מש

שם עברי: בן חרדל מצוי
שם מקומי: רוקט
משפחה: מצליבים, Brassicaceae
חלקי צמח בשימוש: עלים
תאור הצמח: עשב חד שנתי הגדל בר בארץ. הוא נפוץ באזורי הארץ השונים מהגליל ועד הכרמל. בן חרדל גדל בארצות הים התיכון, מצפון אפריקה וספרד ובכל הארצות השוכנות לחוף הים התיכון (1). מרבים לגדל אותו בארצות רבות, והעלים שלו מוכרים בשם רוקט.

הפרחים בצבע לבן-קרם, ועורק סגול עובר במרכז עלי הכותרת. הפרי בצורת תרמיל זקוף וצמוד לגבעול. הוא אינו נפתח כשהוא בשל. הצמח מוכר בארץ בשם רוקט, ומרבים להשתמש בעלים שלו כתבלין לסלט. מהזרעים מכינים שמן נדיף (1).
רפואה מסורתית: הצמח היה מוכר כתבלין ומרפא למצרים, ליוונים ולרומאים העתיקים. הוא מוזכר בספרים של פליני ודיוסקורידס כצמח נוגד תולעים, דיורטי, משפר עיכול ומרפא מחלות עיניים (1). בזרעים השתמשו, בדומה לזרעי חרדל, לתיבול מאכלים (1).

במקורות של עם ישראל מוזכר בן חרדל כמגביר רוק ומשפר ראייה (2).

בימי הביניים השתמשו בצמח כדוחה טפילים, כמרפא מחלות של הכליות והכבד, ובשימוש חיצוני לטיפול באקנה (3).

במאה ה-16 השתמשו בצמח באירופה לשיכוך כאב, להסיר כתמים מהעור וכמכייח (1). בשנים מאוחרות יותר, בשנות הכיבוש על ידי המוסלמים והעותומנים, השתמשו בבן חרדל לטיפול במחלות עור, בבעיות נפשיות, בהפרעות במערכת העיכול ובטחורים (4).

בימינו משתמשים בבן חרדל בארצות ערביות לטיפול בפסוריאזיס (5), בירדן ובטורקיה משתמשים בו להורדת רמת כולסטרול בדם (6), לנשירת שיער (7), ולהורדת רמת סוכר בדם (8).

במרכז אסיה מצוי שמן רוקט שנקרא שמן טארמירה או שמן jamba. משתמשים בצמח כשמן מסג' לטיפול בשיער וכתרופה נגד שפעת (9).
מרכיבים: המרכיבים העיקריים במשפחת המצליבים הם תרכובות המכילות גפרית, גלוקוזינולאטים (1). הם נגזרות של חומצות אמיניות, וניתן להבחין בהן שלוש קבוצות: גלוקוזינולאטים אליפטיים, שהם נגזרות של מתיונין, אלנין, ואלין, לויציןאיזולויציןגלוקוזינולאטים ארומטיים שהם נגזרות של טירוזין, פנילאלניןגלוקוזינולאטים אינדוליים שנגזרו מטריפטופן.

כ-120 גלוקוזינולאטים שונים נמצאו בצמחים, רובם ממשפחת המצליבים (10).

בבן חרדל רוב הגלוקוזינולאטים הם אליפטיים ומקורם בחומצה האמינית מתיונין – glucosaivin (1).

נמצאו הבדלים בין הגלוקוזינולאטים ברקמות השונות של הצמח. Glucosativin הוא השכיח ביותר בעלים והוא נדיר בשורש, שמכיל בעיקר glucoerucin.

בזרעים נפוץ במיוחד glucoerucin שהריכוז שלו מגיע ל-94%.

בנוסף מכילים העלים תרכובות פנוליות רבות, במיוחד הפלבונואיד kaempferol פלבונואידים נוספים נמצאו בנבטים, בעלים ובפרחים (1).

הפרחים מכילים לפחות 16 אנתוציאנינים שונים (1).

פעילות המרכיבים הפעילים העיקריים הם הגלוקוזינולאטים, והפעילות שלהם תלויה בשארית של החומצה האמינית, ב-pH, בריכוז היונים של ברזל ובנוכחות חלבונים מיוחדים (1). מהגלוקוזינולאטים נוצרים באופן ספונטני איזותיוציאנאטים, שמצויים במיוחד בשמנים הנדיפים של הצמח, והם משתתפים בארומה ובטעם של הצמח (1).איזותיוציאנאטים חשובים בהגנה על הצמח מפני חרקים האוכלים צמחים.בבני אדם, האיזוציאנאטים פעילים במניעת סרטן. הם מעודדים אפופטוזיס של תאים סרטניים ומעכבים ייצור של כלי דם חדשים (1).Sulforaphane הוא אנטי אוקסידנט פעיל שמגן על תאים מפני עודף חמצון.

הודות לפעילות נוגדת החמצון היעילה של הצמח ממליצים להשתמש בו כמזון פונקציונלי.

הפלבונואידים קורצטין וקמפפרול הם שותפים חשובים לפעילות נוגדת החמצון של העלים והזרעים (1).

הפלבונואידים והאיזוציאוציאנאטים אחראים גם לפעילות האנטי בקטריאלית והאטי דלקתית של הצמח. הם מעכבים גם את החיידק הליקובקטר פילורי, ומיצויים אלכוהוליים של הצמח הראו פעילות נגד אולקוס (1).
פעילות אנטי בקטריאלית: מיצויים מהצמח והשמן הנדיף של הזרעים פעילים נגד חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים. הפעילות של השמן הנדיף היא החזקה ביותר.

ריכוז החומצה האסקורבית בצמח הוא 1.5 מ"ג ב-1 ג'.

זהו ריכוז גבוה בהשוואה לכרוב, כרובית ותרד.מינרלים: בצמח מצויים מינרלים, כגון, ברזל, אשלגן, מגנזיום, נחושת וסידן.

בטיחות: בן חרדל הוא צמח תבלין שיש עדויות לשימוש בו כצמח מזון מאז אלפי שנים. הוא בטוח לשימוש ולא נמצאו התוויות נגד או תופעות לוואי.

מקורות

Barzani Oz and Ziffer-Berger J. Eruca sativa, a tasty Salad Herb with Health-Promoting Properties. In: Yaniv Z. Dudai N. Ed.Medicinal and Aromatic Plants of the Middle-East Springer Dordrecht, HeidelbergNew York London, 2014.Low I. Die Flora der Juden, 1928, Vol 1 R. Lowit Verlag, Wien/Leipzig.Yaniv Z. Schafferman D. Amar Z. Trdition, uses, and biodiversity of rocket (Eruca sativa, Brassicaceae) in Israel. Econ. Bot. 1998, 52: 394- 400.Lev E. Reconstruction material medica of the Medieval and Ottoman al-Sham. J. Ethnopharmacol. 2002, 80: 167-179.Saad B. Azaizeh H. Said O. Arab herbal medicines in: Waston RR. Preedy VR (eds) Botanical medicine in clinical practice. CAB International 2008, Cambridge pp.31-39.Ertug F. An ethnobotanical study in central Anatolia (Turkey). Econ. Bot. 2000, 54: 155-182.Rajaei P. Mohamadi N. Ethnobotanica study of medicinal plants of Hezar Mountain allocated in south east of Iran. Iran J. Pharm. Res. 2012, 11: 1153-1167.Jouad H. Haloui M. Rhiouani H. et al. Ethnobotanical survey of medicinal plants used for the treatment of diabetes, cardiac and renal diseases in the North centre region of Morocco. J. Ethnopharmacol. 2001, 77: 175-182.Ahmad M. Khan MA. Zafar M. Traditional herbal cosmetics used by local women communities in district Attock of Northern Pakistan. Indian J. Tradit Knowl. 2008, 7:421-424.Fahey JW. Zalemann AT. Talalay P. The chemical diversity and distribution of glucosinolates and isothiocyanates among plants. Phytochemistry, 2001, 56: 5-51.

מקור התמונה caribbeangardenseed.com

חזרה לחנות

דלורית – Cucurbita moschata

דלורית - ברפואת האיורודה המליצו על שימוש בפרי הדלורית לחולי סכרת. הודות לפחמימות המורכבות הוא גורם להאטה בשחרור של אינסולין מהלבלב

השם בעברית: דלורית

משפחה: דלועיים, Cucurbitaceae

חלקי צמח בשימוש: פרי, זרעים

תאור הצמח: הדלורית הוא צמח חד שנתי בעל פרחים צהובים, ופרי בצורת בקבוק המתרחב כלפי מטה. ציפת הפרי בצבע כתום. הפרי ידוע כירק מאכל. מוצא הצמח באזורים הטרופיים והסוב טרופיים של אמריקה. מגדלים אותו בארצות חמות, כולל אצלנו בארץ. הוא אינו עמיד בפני קור (1). הוא גדל טוב בשמש מלאה, וחיי המדף שלו ארוכים (1).

מרכיבים: הפרי עשיר בויטמין C, אשלגן, ברזל, ריבופלבין ומגנזיום (2).

הוא מקור טוב לויטמין A ולקרוטנואידים, כגון, אלפה-קרוטן, בטא-קרוטן, לוטאין, beta- cryptoxanthin, zeaxanthin (2).

חומצה שומנית אלפה- לינולנית אומגה 3 (3). הפרי הוא דל שומן, ומכיל בעיקר פחמימות מורכבות (1).

מחקר שנערך על השפעת הבישול על מרכיבי הפרי מצא, שאחרי בישול ב-95 מעלות במשך 30 דקות, נשארו 80% מהויטמין C שהפרי הכיל (4). זהו אחוז גבוה לעומת ירקות אחרים שמאבדים את רוב הויטמין C בתהליך הבישול.

תפוחי אדמה, לדוגמא, מאבדים 70% ויטמין C בבישול. אם שומרים על החום לשעה נוספת נשארים רק 10% מהויטמין C המקורי (1).

האינדקס הגליקמי של הדלורית הוא 66, והוא גבוה יחסית. אבל הפחמימות המורכבות שהפרי מכיל מאיטות את פירוק הפוליסכרידים לסוכרים פשוטים, ובכך הם מעכבים את שחרור האינסולין (5).

זרעי הדלורית מכילים חומצה לינולאית ואולאית, שתי החומצות ביחד מהוות 75% מהשומן שיש בזרעים (3).

הזרעים מכילים ריכוז גבוה של קרוטנואידים, וכן אלפה, בטא וגמא- טוקופרול. בנוסף הזרעים הם מקור טוב לויטמין E (6).

הזרעים אכילים. קלייה לזמן קצר באש קטנה אינה הורסת את החומצות השומניות (1).

רפואה מסורתית: מגדלים את הדלורית במרכז אמריקה כבר אלפי שנים (7). גידול הצמח והשימוש בו התפשט לדרום ולצפון אמריקה. יש עדויות לשימוש בדלורית בדרום מקסיקו מ-4900 שנים לפני הספירה, ובפרו מאז 3000 שנים לפני הספירה (8). לאחר גילוי אמריקה הביאו את הדלורית לאירופה (7).

בהתחלה גידלו את הדלורית בשביל הזרעים. ציפת הפרי הייתה בהתחלה מרה ובלתי אכילה (7). השתמשו בזרעים לטיפול בגידול של בלוטת הערמונית , וכן כדי להרחיק טפילים מהמעי (9).

ברפואה הסינית מדווח על שימוש בזרעי דלורית במאה ה-17. הזרעים נחשבו למזון חמים שמסייע לעיכול , מוסיף אנרגיה לטחול וללבלב ומשכך כאב (2).

מיץ מהפרי נחשב למפחית דלקת ומסייע במקרים של כוויות.השתמשו בפרי כמרכיב במרק המומלץ כמאריך חיים (10).

ברפואת האיורודה המליצו על שימוש בפרי הדלורית לחולי סכרת. הודות לפחמימות המורכבות הוא גורם להאטה בשחרור של אינסולין מהלבלב (2). מחקרים שנערכים בשנים האחרונות מתמקדים במרכיב בשם cucurmosin שבודד מציפת הפרי (11). הראו שכוכורמוזין מעכב שגשוג של תאים סרטניים על ידי עידוד של אפופטוזיס (11). הראו שהוא מעודד אפפטוזיס במיוחד במקרים של סרטן הלבלב (11).

מחקר אחר הראה עידוד של אפופטוזיס על ידי כוכורמוזין , של תאים שנלקחו מכבד של אדם חולה בסרטן של הכבד (12).

דרושים מחקרים רבים נוספים כדי לבדוק את השפעת פרי הדלורית על מקרים של סרטן בלבלב ובכבד (1).

הרכב הפרי ( בכוס אחת של פרי טרי)

קלוריות   63
חלבון      1.4 ג'
פחמימות 16.4 ג
שומן       0.14 ג
ויטמין A   14.8 יחידות
ויטמין C   29.4 מ"ג
מנגן       0.38 מ"ג
אשלגן     493 מ"ג
מגנזיום   48 מ"ג
ויטמין B6 0.22 מ"ג
ריבופלבין 0.03 מ"ג
סיבים תזונתיים 2.8 ג'

מקורות

Food as Medicine: Butternut Squash (Cucurbita moschata) HerbalEGram, 2015, Vol. 12 February.

Wood R. The New Whole Foods Encyclopedia: A Compehensive Resource for Healthy Eating. Middlesex, England: Penguin Books Ltd, 1999.

Mateljan G. The World's Healthiest Foods, Seattle, WA: George Mateljan Foundation Publishing, 2007.

Roura SI. Del Valle CE. Aguero L. Davidovich LA. Changes in apparent viscosity and vitamin C Retention during thermal treatment of butternut squash (Curcurbita moschata) pulp: effect of ripening stage. J. Food Qual. 2007, 30: 538-551.

Bahado-Singh PS. Wheatley AO. Ahmed MH. Et al. Food processing methods influence the glycemic indices of some commonly eaten West Indian carbohydrate-rich foods. Brit. J. Nutr. 2006, 96; 476- 481.

Veronezi CM. Jorge N. Bioactive compounds in lipid fractions of pumpkin (Cucurbit asp.) seeds for use in food. J. Food Sci. 2012, 77: C653-C657.

Murray M. The Encyclopedia of Healing Foods, New York, NY; Atria Books, 2005.Van Wyk B. Food Plants of the World. An illustrated Guide, Portland, OR.: Timber Press, Inc, 2006.

Khare CP. Ed. Indian Herbal Remedies: Rational Western Therapy, Ayurvedic and other Traditional Usage , Botany. Berlin Germany, Springer, 2003.

Pitchford P. Healing with Whole Foods; Oriental Traditions and Modern Nutrion. Berkeley, CA, North Atlantic Books, 1993.

Zhang B. Huang H. Xie J. et al. Cucurmosin induces apoptosis of BsPC-3 human pancreatic cancer cells via inactivation of the EGFR signaling pathway. Oncol. Rep. 2012, 27; 891-897.

Xie j. Que W. Liu H. et al. Anti- proliferative effects of cucurmosin on human hepatoma HepG2 cells. Mol. Med. Rep. 2012 5: 197-201.

חזרה לחנות