האם יכולה הרפואה הסינית המסורתית לטפל בסרטן? המחקר מוכיח שכן.
מאת: Case Adams, GreenMedInfo
תרגום חופשי ע"י פרץ גן, על עלים מרכז לצמחי מרפא בע"מ
סקירה רחבה של אלפי מחקרים קליניים, על ידי מדענים באוניברסיטאות באוסטרליה ובסין, מוכיחה כי הרפואה סינית המסורתית (TCM) מציעה טיפול משמעותי עבור רוב סוגי הסרטן – כולל סרטן השד.
המחקר בוצע באוניברסיטה האוסטרלית של מערב סידני, ואוניברסיטת בייג'ינג לרפואה הסינית. החוקרים ניתחו וסקרו 2,964 מחקרים קליניים בבני אדם, בהם היו מעורבים 253,434 חולי סרטן. בין המחקרים שנסקרו היו 2,385 מחקרים אקראיים מבוקרים, ו- 579 מחקרים שאינם אקראיים מבוקרים.
המחקרים כיסו את רוב סוגי הסרטן, אך מיני הסרטן הנחקרים ביותר היו סרטן ריאות, סרטן כבד, סרטן הקיבה, סרטן השד, סרטן הוושט, סרטן מעי גס וסרטן האף והלוע (גרון וסינוסים). סרטן השד היה הרביעי במספר סוגי הסרטן הנלמדים ביותר, בקרב אלפי מחקרים קליניים אלה.
החוקרים גילו כי ברובם המכריע של המחקרים – 90% מהמחקרים הקליניים – השתמשו ברפואת צמחים. החוקרים מצאו כי ב 72% ממחקרים אלה ישמו רפואה סינית מסורתית לצד טיפול קונבנציונלי. ב 28% מהמקרים, יושמה הרפואה הסינית המסורתית לבדה, לקבוצות הניסוי.
במונחים של חולי סרטן, ל 64% מהם ניתנו במקביל TCMוטיפולים רפואיים קונבנציונליים. השאר קיבלו רק טיפול TCM, אבל על קצת יותר ממחציתם לא דווח באם קיבל החולה טיפול קונבנציונלי בשלב כלשהו בעבר.
בהתחשב במספר הגדול של המחקרים, היו סוגים שונים של תוצאות – בהתאם לסוג המחקר, סוג הטיפול, והמדדים שנבדקו. ובכל זאת, ב- 1,015 מהמחקרים או 85% מאלה שדיווחו על תסמינים, טיפול TCM הביא לשיפור בתסמיני המחלה, ורבים מאלו דיווחו על כאב מופחת. 883 מחקרים נוספים – 70% – הראו שיעורים גבוהים יותר להישרדות החולים. 38% נוסף הראו הפחתה בגודל הגידול, ו- 28% הראו איכות חיים טובה יותר. 19% נוסף הראו שיעורי הישנות נמוכים יותר, ועוד 7% הראו סיבוכים מופחתים.
החוקרים גם מצא כי רק מחקרים מעטים בדקו טיפול בדיקור TCM בטיפול בסרטן. בדיון, הם מציינים כי טיפול בדיקור לטיפול בסרטן כדי להקל על כאב הוא פופולרי למדי בארצות הברית, אבל במחקרי סרטן סיניים, הטיפול ברפואת צמחים הוא הסוג המוביל של טיפול הוליסטי לטיפול בסרטן.
מחקר זה בא בהמשך לסקירה נרחבת קודמת של מחקרים על טיפול בסרטן ע"י TCM, אשר פורסמה בשנת 2012. סקירה זו נערכה ע"י המרכז הלאומי של נורבגיה למחקר ברפואה משלימה ואלטרנטיבית ואוניברסיטת טרומסו, נורבגיה, ובשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בייג'ינג לרפואה הסינית.
המחקר המוקדם יותר סקר באופן משמעותי פחות מחקרים, בסך הכל נסקרו בו 716 ניסויים שכללו 1,198 חולי סרטן עם או לוקמיה, סרטן הקיבה, סרטן כבד או סרטן הוושט. בין מחקרים אלה, 98.5% עסקו בשימוש בצמחי מרפא, וגם כאן, טיפול בדיקור היה נדיר. במחקר זה, שיפור הושג ב 85% מהחולים שהשתמשו בטיפולי TCM .
ובמחקר נוסף – זה גדול הרבה יותר מהשני – נותחו ונסקרו 1,217 מחקרים קליניים שנערכו בין השנים 1958-2011, בהם היו מעורבים 92,945 חולים, על ידי חוקרים מאוניברסיטת בייג'ינג לרפואה סינית. במחקרים אלה, 66% מהחולים טופלו בטיפול TCM בלבד, בעוד 34% מהחולים טופלו בשילוב של TCM וטיפול קונבנציונלי. כמו כן, 82% מהחולים קיבלו תרופות צמחיות דרך הפה. רק 5% מהחולים קיבלו יותר מסוג אחד של טיפול TCM . משמעות הדבר היא כי טופלו 95% טופלו עם סוג אחד בלבד של טיפול TCM – בדרך כלל ברקיחה מסוימת של צמחי מרפא.
מחקר זה מצא כי בקרב מחקרי הטיפול בסרטן, הקלה בסימפטומים היה התוצאה הבולטת בין 88% מהמחקרים, ואצל 88% מהחולים שטופלו בטיפולי TCM. שיעורי הישרדות מוגברות נמצאו אצל 73% מהחולים. מבין כל שאר המחקרים, ב 96% מהניסויים הביאה הTCM להקלה בסימפטומים, ו92% מהחולים דיווחו על הקלה בסימפטומים לסרטן.
האם אנחנו מבינים את המשמעות במלואה? 88% ו92% שיפור בסימפטומים או הקלה בקרב אלפי מחקרים, וכמעט 100,000 חולי סרטן? ושיפור 85% מסימפטומים של הסרטן בקרב 716 מחקרים קליניים? ו- 85% שיפור בסימפטומים בקרב 250,000 חולי הסרטן, בסקירה של 1,015 מחקרים קליניים, שבדקו את היעילות של צמחי מרפא סינים נגד הסרטן?
נראה כי ההוכחה היא מוצקת למדי, כי רפואת צמחי המרפא הסינית אכן מטפלת בסרטן, ובאופן גורף גורמת לשיפור או הקלה בסימפטומים, כמו גם מביאה לשיעורי הישרדות ארוכים יותר, והפחתה בגרורות.
ועכשיו – מדוע הרפואה הקונבנציונלית המערבית עדיין מסרבת לפחות לשקול טיפול ברפואת צמחים לטיפול בסרטן? האם יתכן שמניע של רווח כלכלי מעורב? האם זה יכול להיות קשור לעובדה שלא ניתן לרשום פטנט על תרופות צמחיות? במילים אחרות, האם הרפואה הקונבנציונלית המערבית מתעלמת מטיפולים זולים טבעיים שיכולים לעזור למיליוני חולי סרטן, פשוט בגלל רווחים כלכליים?
מעשים מדברים חזק יותר ממילים.
טיפול צמחי במחלות אוראליות
צמחים לטיפול בפה - טיפול-צמחי-במחלות-אוראליות - שטיפות עם מיצוי מרימון הראה פעילות טובה. השתתפו במחקר 60 איש שחולקו לשלוש קבוצות.
חלל הפה הוא מקום משכנם של חיידקים רבים, פטריות וטפילים. למעלה מ-750 טיפוסים שונים של חיידקים מצויים בפה, חלק מהם פתוגניים (1). חיידקים גרם-חיוביים, ובעיקר Streptococcus mutans גורמים להתפתחות של עששת בפה. ביחד עם לקטובצילים וActinomycetese- הם הופכים סכרוז לחומצות אורגניות, בעיקר חומצה לקטית, שמפרקות את הציפוי של השן וגורמות לרקבון שלה (1). העששת היא מצב שעלול לגרור אחריו דלקת חניכיים, Gingivitis.
מחלות פריודנטליות (פה ולסת) נגרמות על ידי חיידקים אנאארוביים גרם-שליליים, כגון, Porphyromonas gingivalis, Actinobacillus, Fusobacterium (2). מערכת החסון מגיבה בהפעלת מנגנון של דלקת, ומתפתחות מחלות דלקתיות, כגון, gingivitis שמתבטאת בדימום בחניכים, או פריודונטיטיס המתבטא באיבוד של קולגן כתוצאה מפעילות הקולגאז המשתחרר בתהליך הדלקתי, ועלול לגרום לאיבוד שיניים.
התעשיה ורפואת הצמחים ממשיכים בחיפוש מתמיד אחרי תכשירים שיסייעו בשמירה על בריאות הפה.
ברפואות המסורתיות שהתפתחו בארצות השונות מוזכרים צמחים מומלצים לטיפול במחלות הפה, למניעת הרס שיניים ולהקלה על הכאבים. ידע עממי רב מצוי בארצות מתפתחות, ואנשים משתמשים בצמחים הגדלים בארצם, ומנקים את הפה והשיניים לאחר הארוחה. מחקרים רבים עוסקים בעשרות השנים האחרונות בצמחים שנהגו להשתמש בהם ברפואה המסורתית, במטרה לפתח מהם תכשירים לשמירה על בריאות הפה והשיניים. ישנם מחקרים הבודקים את פעילות הצמח, המרכיבים והמיצויים שלו נגד פתוגנים של הפה. מחקרים אחרים מחפשים כיצד להפחית היצמדות של החיידקים הפתוגניים לשיניים, וכיצד למנוע מהם לייצר ביופילם, שגורם לייצור של הרובד על השיניים, ובהמשך להרס של השיניים (1). המחקרים השונים הראו שישנם צמחים שונים המעכבים כל שלב בדרך להריסת השן: צמחים אנטי מיקרוביאליים המעכבים או הורגים חיידקים של הפה, צמחים המעכבים היצמדות של חיידקים, צמחים המעכבים ייצור של ביופילם, התפתחות של הביופילם והתפתחות של הרובד (plaque)על השיניים.
פעילות אנטי מיקרוביאלית של צמחים שלמים ושל מיצויים מהצמח
במחקר שבו נבדקו 27 צמחים מצאו החוקרים כמה צמחים המעכבים צמיחה של Streptococcus mutans וסטרפטוקוקים אחרים המצויים בפה (3).
2
הפעילים ביותר היו:
שם הצמח
שם עברי
משפחה
Abies canadensis
אשוח קנדי
Pinaceae אורניים
Albizia julubrissin
אלביציה
קטנייתיים
Chelidonium majus
כלידוניום גדול
Papaveraceaeפרגיים
Ginkgo biloba
גינקו דו אונתי
Ginkgoaceaeגינקואיים
Juniper virginiana
ערער
Cupressaceaeתאשוריים
Pinus virginiana
אורן
Pinaceaeאורניים
Rosmarinus officinalis
רוזמרין רפואי
Lamiaceaeשפתניים
Sassafras albidium
Lauraceaeעריים
Tanactum vulgare
בן חרצית מצוי
Asteraceaeמורכבים
Thuja plicara
תויה
Cupressaceaeתאשוריים
מירתח מקנה השורש של Coptis הראה פעילות בקטריצידית נגד חיידקים של הפה. הצמח היה פעיל במיוחד נגד חיידקים שהוציאו אותם מכיס פריודונטי ממטופלים עם מחלה פריודונטית. המירתח מקנה השורש של ה- Coptis הרג את החיידקים עם MIC 31-250 microgram/ml (4). הקופטיס מכיל את האלקלואיד ברברין הנמס במים. Berberis vulgaris מכיל גם ברברין, ויתכן שגם הוא יהיה בקטריצידי נגד חיידקים של הפה. מירתח ומיצוי במתנול של עלים של הממיליס, Hamamelis virginiana היה הפעיל ביותר בפעילות נגד חיידקים שהוצאו מכיס פיודונטלי. הוא היה פעיל במיוחד נגד Actinomyces odontolitycus (5).
השרף של אלת המסתיק, Pistacia lenticus, משמש להכנת תכשיר לטיפול בריח לא נעים בפה. לשרף יש פעילות אנטי מיקרוביאלית. המסיסות שלו במים נמוכה, ונוהגים להשתמש בו באופן מקומי ולא כתכשיר לשיטת הפה (1).
מחקר שבדק פעילות של מיצויים של מזון עשיר בפוליפנולים מצא שמיצוי מגרעיני ענבים אדומים היה הפעיל ביותר נגד סטרפטוקוקוס מוטנס (6). תה ירוק הוא בעל פעילות אנטי בקטריאלית נגד חיידקים פתוגניים של הפה, וניתן להשתמש בו לשטיפות של הפה כדי למנוע עששת (6). בארצות הים התיכון גדל הצמח Helichrysum italica ממשפחת המורכבים. יש לו ריח של קארי והשם העממי שלו הוא צמח הקארי. מיצוי אלכוהולי מצמרות ענפים פורחים שלו היה פעיל מאד נגד הסטרפטוקוקים המצויים בפה והגורמים לעששת (1).
לפרופוליס יש פעילות אנטי מיקרוביאלית נגד חיידקים של הפה, ובנוסף הוא מעכב היצמדות של סטרפטוקוקוס מוטנס וסטרפטוקוקוס אחרים (1).
נבדקו מיצויים אלכוהוליים של 4 דגימות של פרופוליס, שנלקחו מ-4 אזורים שונים באנטוליה. ה- MIC שלהם היה 2-64 microgram (1).
מרכיבים פעילים שבודדו מצמחים בשימוש לבריאות הפה
שם הצמח
חלקי צמח בשימוש
מרכיב פעיל
פעילות
Artocarpusheteroophyllus
מיצוי מתנולי שלהעלים
Isophenyl-flanone
מעכב צמיחה שלחיידקי הפה
Erythrinavariegata
שורש
איזופלבנואידים-7 תרכובות
Erychristagallinהפעיל ביותר
Morus alba
קליפת השורש-מיצוי במתנול
Kuwanon G
מעכב פעיל של חיידקי פה
Camelia sinensis
עלים
EpicatechineEPG, EGCG
בקטריצידי לחיידקי הפה
Psidium guava
מיצוי במתנולשל העלים
קוורצטין-guaiaverin
מעכב.S. mutansמעכב היצמדות
Alcea longi-pedicellata
מיצוי באלכוהולשל העלים
אנתוציאנין-malvin
מעכב סטרפטוק.של הפה
Myristicafragrans
זרעים
macelignan
אנטי מיקרוביאליפעיל מאד
Psoraleacorylifolia
נוף הצמח
טרפן-Bakuchiol
אנטי בקטריאלי נגד חיידקים רבים
Curcumaxanthorrhiza
שורש
טרפן-xanthrrhizol
אנטי בקטריאליפעיל מאד
Coptisrhizoma
שורש
אלקלואידberberine
אנטיבקטריאליפעיל מאד
משחות שיניים המכילות צמחי מרפא
נבדקו 14 משחות שיניים המכילות מיצויים שונים של צמחי מרפא לפעילות נגד חיידקים של הפה (7). עשר משחות שיניים מתוך ה-14 הראו פעילות אנטי בקטריאלית נגד כל החיידקים האורליים שנבדקו. שש מתוך עשר המשחות היו פעילות גם נגד השמר הלבן- קנדידה אלביקנס. לארבע ממשחות השיניים לא היתה פעילות אנטי בקטריאלית בכלל (7).
נבדקו 37 מוצרים טבעיים שהוכנו על בסיס של מרכיבים פעילים מבודדים. בדקו את הפעילות האנטי מיקרוביאלית שלהם נגד ארבעה טיפוסים של סטרפ. מוטנס, ואת הכושר שלהם לעכב היצמדות של החיידקים האלה (8). המרכיב הפעיל ביותר היה Catechol. הוא עיכב את כל הטיפוסים שנבדקו עם MIC 1.5 microgram ועיכב את ההיצמדות של כולם (8). Quinidine sulfate היה פעיל גם כן, אבל לא באותה רמה כמו הקטכול (8).
צמחים הדוחים היצמדות של חיידקים אוראליים וייצור של ביופילם
הרובד שעל השיניים הוא דוגמא לביופילם של חיידקים, המתפתח על השיניים, על הכתרים, ועל שיניים מושתלות (9). החיידקים המתיישבים על הביופילם מייצרים חומצות אורגניות, כגון, חומצה לקטית מהפוליסכרידים שבפה, וזה גורם לעששת (1). חיידקים המעכבים היצמדות של חיידקים לתאים בגוף, או למשטחים אינם הורגים או מעכבים גידול של חיידקים, ויש לפתח שיטות שונות כדי לגלות מי הם וכיצד הם פועלים (1).
פירות החמוציות, Vaccinium macrocarpon, ממשפחת האברשיים, Ericaceae, ידועים היום כמסייעים למנוע זיהומים בדרכי השתן, על ידי מניעת היצמדות של חיידקי הקולי לתאי אפיתל. הם גם מונעים היצמדות של הליקובקטר פילורי לריריות של הקיבה (10). בדקו אם פירות החמוציות ימנעו היצמדות של חיידקים של הפה למשטחים, ואם הם יכולים לעכב ייצור של ביופילם. מצאו שאם חושפים סטרפטוקוקים אורלאיים ל-25% מיץ חמוציות ל-10שניות חל עיכוב של 61.8% עד 95.1% בהיצמדות שלהם לתאים (1). נוצר ביופלם דק עם צפיפות נמוכה של חיידקים (1). הראו שפירות החמוציות עכבו ייצור של ביופילם של כמה חיידקים שונים,מבלי לפגוע בחיוניות של החיידקים (11). המרכיבים המעכבים ייצור של ביופילם אצל החמוציות הם פרואנתוציאנידינים ופלבונים ( 1).
במחקר הנוכחי בדקו בעיקר עיכוב של היווצרות של ביופילם באמצעות של צמחים המעכבים היצמדות של חיידקי הפה לקרומים. אין התייחסות בעבודה הנוכחית לצמחים ההורסים ביופילם.
צמחים המעכבים ייצור של ביופילם של חיידקים אוראליים
שם הצמח
חלקי צמחבשימוש
מעכב חיידק
Andrographispaniculata
מיצוי מהצמח
היצמדות שלStrep. mutans
Cassia alata
מיצוי מהעלים
מעכב היצמדות שלStrep. mutans
Camellia sinensis
מיצוי מהעלים
מעכב היצמדות שלStrep. mutans
Psidium guava
מיצוי מהעלים
מעכב היצמדות שלStrep. mutans
Helichrysumitalicum
צמרות ענפיםפורחים
מעכב היצמדות שלStrep. mutans
Polygonumcuspidatum
מיצוי מתנולי שלהשורש
מעכב היצמדות שלS. mutans, S. sobrinus
Syzgium aromaticum
מיצוי מתנולי של הניצנים
מעכב היצמדות שלStrep. Mutans
Piper betle
מיצוי מימי
מעכב היצמדות שלStrep. mutans
מחקרים קליניים על השפעת שטיפות פה עם מוצרים המכילים צמחי מרפא
מחקר קליני מול קבוצת ביקורת נערך עם ג'ל שהכיל מיצוי של Azadirachta indica, Neem. השתתפו במחקר 36 איש. תוצאות: אחרי 6 שבועות היתה ירידה משמעותית בכמות החיידקים סטרפ. מוטנס ולקטובצילוס ברוק (12).
נעשו שטיפות פה עם מיצוי מימי של תה . הרוק נבדק 5 דקות ו-60 דקות אחרי שהמשתתפים גרגרו עם התה במשך 60 שניות. תוצאות: התקבלה ירידה משמעותית במספר חיידקי הפה. (1).
15 מתנדבים השתתפו במחקר שבו הם התבקשו ללעוס ענפים של סלבדורה פרסית, Salvadora persica (13). תוצאות: התקבלה ירידה ברובד בדומה להשפעה שיש לצחצוח השיניים עם מברשת בלי משחת שיניים.
שטיפות פה עם תכשיר שהכיל מיצוי של סלבדורה פרסית גרם לירידה משמעותית של דימום בחניכיים ובעששת (13).
מיצוי מרימון הראה פעילות טובה. השתתפו במחקר 60 איש שחולקו לשלוש קבוצות. 20 איש קבלו מיצוי אלכוהולי של רימון, 20 איש קבלו chlorhexidine ו-20ה איש קבלו מים מזוקקים. כולם שטפו את הפה במשך דקה אחת (14). אספו רובד דנטלי לפני השטיפה וכמה פעמים אחרי השטיפה. התוצאות היו דומות עם מיצוי הרימון וה- chlorhexidine. הם הראו ירידה משמעותית בספירה של החיידקים לעומת קבוצת הביקורת. מיצוי הרימון המשיך לפעול במשך שעה (14). החוקרים הסיקו שניתן להשתמש במיצוי מרימון לטיפול ומניעה של מחלות חניכיים הנגרמות על ידי חיידקים שברובד. מחקר in vitro אישר את התוצאה, והראה בנוסף שג'ל שהכיל מיצוי של רימון עיכב הצמדות של סטרפטוקוים אוראליים ושל קנדידה.
צמחים נוספים שנתנו תוצאות חיוביות בשטיפות של הפה הם:
Juniper communis ערער מצוי
Urtica dioica סרפד דו ביתי
Achillea millefolium אכילאה אלף העלים
Calendula officinalis צפורני חתול רפואיות
שמן אתרי של שמן עץ התה ושל מנוקה
מקורות
Palombo EA. Traditional Medicinal Plant Extracts and Natural Products with Activity against Oral Bacteria: Potential Application in the Prevention and Treatment of Oral Diseases. Evidence-Based Complemetary and Alternative Medicine, 2011, Article ID 680354.
Jenkinson HF. and Lamont RJ. Oral microbial communities in sickness and in health. Trends in Microbiology, 2005 13 :589-595.
Tichy J. and Novak J. Extraction assay, and analysis of antimicrobials from plants with activity against dental pathogens (Streptococcus sp), Journal of A lternative and Complemerary Medicine, 1998, 4 (1): 39-45.
Hu JP. Takahshi N.and Yamada T. Coptidis rhizome inhibits growth and proteases of oral bacteria. Oral Disease, 2000, 6 : 297-302,
Iauk L. Lo Bue AM. Milazzo I. and al. Antibacterial activity of medicinal plant extracts against periodontpathic bacteria Phytotherapy Research, 2003, 17: 599-604
Smullen J. Koutsou HA. Foster A. et al. The antibacterial activity of plant extracts containing polyphenols against Streptococcus mutans. Caries Research, 2007, 41: 342-349.
Lee ss. Zhang W. and Li Y. The antimicrobial potential of 14 natural herbal dentifrices results of an in vitro diffusion method study, Journal of American Dental Association, 2004, 135 : 1133-1141.
Badria FA. And Zidan OA. Natural products for dental caries prevention. Journal of Medicinal Food, 2004, 7: 381-384.
Bernimoulin JP. Recent concepts in plaque formation. Journal of clinical periodontology, 2003, 30 Suppl.: 7-9.
Johnson- White B, Buquo L. Zeinali M. Ligler S. Prevention of nonspecific bacterial cell adhesion in immunoassay by use of cranberry juice. Analytical Chemistry, 2006, 78: 853-857.
Labrecque J. Bodet C. Chandad F. Grenier D. Effects of a high-molecular-weight cranberry fraction on growth, biofilm formation and adherence of Porphyromonas gingivitis. Journal of Antimicrobial Chemotherapy, 2006, 58:439-443.
Pai MR. Acharya D. Udupa N. Evaluation of antiplaque activity of Azadirachta indica leaf extract gel- a 6 week clinical study. Journal of Ethnopharmacology, 2004, 90: 99-103.
Khalessi AM. Pack ARC. Thomson M. et al. An in vivo study of the plaque control efficacy of Persica: a commercially available herbal mouthwash containing extracts of Salvadora persica. International Dental Journal, 2004, 54: 279-283.
Menezes SMS. Cordeiro IN. Viana GSB. Punica granatum (pomegranate) extract is active against dental plaque. Journal of Herbal Pharmacotherapy, 2006, 6: 79-92.
רפואה יפנית ומערכת העיכול - ההפרעות השכיחות ביותר הן עצירות ושלשול. מתייחסים אליהן כאל הפרעות מטרידות אולם אינן מסכנות חיים. התרופה המסורתית
רפואה יפנית והטיפול בהפרעות במערכת העיכול
מקורה של רפואת הצמחים היפנית, הנקראת kampo, ברפואה הסינית של תקופת ימי הביניים, ובהתפתחות שעברה במשך השנים ביפן. טיפול ברפואת קמפו מאפשר שילוב של רפואה מערבית עם רפואה מסורתית אסיאתית (1). לעתים קרובות משתמשים בשיטות מסורתיות לטיפול במקרים שאין הסבר רפואי ברור לסימפטומים של המטופל.
הרפואה היפנית התפתחה מתוך ניסיון והתבוננות, ובעשרות השנים האחרונות נערכים מחקרים פרמקולוגיים רבים, ומצטבר ידע מדעי קליני המסביר ומוכיח את הטיפול בהפרעות שונות (1). מחקרים קליניים הוכיחו את יעילות הרפואה היפנית בטיפול בהפרעות שונות של מערכת העיכול.
בשנים האחרונות חל גידול ביפן ובארצות המערב בבעיה של ריפלוקס של מזון מהקיבה אל הושט, של השמנה כתוצאה משינוי התזונה והשימוש המוגבר במזון מערבי. חלה ירידה בזיהום עם הליקובקטר פילורי, ועלייה בטיפול המביא לחיסול של החיידק (2).
במקרים של gastroesophageal reflux disease – GERD יש ריפלוקס של תוכן הקיבה אל הושט ביחד עם חומצות הקיבה. עלולה להיות גם הרפיה של הספינקטר בחלק התחתון של הושט (3). גורמים נוספים המשתתפים ב-GERD הם שינויים בפריסטלטיקה של הושט, רגישות יתר של הריריות בחלק בתחתון של הושט לחומצות הקיבה או המרה, או שיש הפרעה בהתרוקנות של הקיבה (1). במקרים של הפרעות בחלק העליון של דרכי העיכול משתמשים בתרופה יפנית מסורתית הנקראת Rikkunshito. היא מורכבת מ-8 מרכיבים.
מרכיבי התרופה היפנית Rikkunshito–
להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו בעברית, צמח המסומן ב* משמעו לא זמין בחנות.
התערובת ניתנת כחליטה במים חמים. Hesperdin נחשב למרכיב הפעיל העיקרי של התערובת (1).
Rikkunshito מסדיר את התנועה בחיבור בין הושט והקיבה, ומגביר את התנועה בקיבה והמעי (4). מחקרים הראו שתערובת הצמחים Rikkunshito הפחיתה בחילות אצל ילדים עם רפלוקס, הגבירה התרוקנות של הושט והפחיתה חומציות בושט (5). מחקר אחר הראה שהתערובת סופגת חומצות מרה (6), והיא מסייעת לשיפור רגישות היתר לחומצות הקיבה והמרה בחלק התחתון של הושט (1).
פגיעה ברירית וגסטריטיס
דלקת חריפה של הקיבה נגרמת לעיתים קרובות על ידי NSAID , אתנול, זיהום עם הליקובקטר פילורי, וגורמים אלה עלולים לגרום לפגיעה בריריות (1). נעזרים בתרופות יפניות מסורתיות כדי להגן על מערכת העיכול ולטפל בדלקות של הקיבה והמעי. תרופה מסורתית הנקראת Hangeshashinto עיכבה פגיעה ברירית הקיבה שנגרמה על ידי אלכוהול. הפעילות היתה תלויה במינון (7). התרופה גם מגבירה הפרשה של מוצין שמגן בפני פגיעות בריריות (1). משתמשים בה לטיפול בשלשול כרוני ובדלקות בדרכי העיכול (1).
התערובת Hangeshashintto מכילה 7 צמחים: (להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו):
Hangeshashintto מגן על ריריות הקיבה מפגיעה על ידי אתנול (1), ומעכב ירידה בשחרור של מוצין מרירית הקיבה (1). המחקר נעשה בחולדות, והוא מוכיח ששתי התערובות שמקורן ברפואה היפנית המסורתית מגינות מפני פגיעות חריפות ברירית הקיבה של חולדות (7).
דלקת כרונית של הקיבה, שמאופיינת על ידי חדירות של תאי דלקת אל הקיבה, ועל ידי ניוון או פעילות יתר של בלוטות הקיבה, נגרמת על ידי זיהום עם הליקובקטר פילורי (1). תרופה יפנית מסורתית הנקראת gosyuyuto היא בעלת פעילות יעילה נגד הליקובקטר פילורי במבחנה (1).
בודדו מה-Evodia שני מרכיבים quinolones. הראו שיש להם פעילות אנטי בקטריאלית נגד הליקובקטר פילורי. הם פועלים על מנגנון הנשימה של החיידק ומעכבים את הנשימה (1). מחקרים in vivo הראו שהם גרמו להפחתה משמעותית במספר החיידקים הליקובקטר פילורי החיים בקיבה (1).
דיספפיה
בעיה נוספת שכיחה ביפן היא דיספפסיה פונקציונלית. מסווגים אותה כהפרעה פונקציונלית של דרכי העיכול (1). ההפרעה מתבטאת בכאבי בטן, תחושה של בעירה, תחושה של מלאות אחרי האוכל או תחושה מהירה של שובע כבר בתחילת הארוחה (1). ביטויים אחרים הם: קושי בתנועתיות בקיבה ובמעי, עודף חומצה בקיבה, רגישות יתר של מערכת העיכול, זיהום עם הליקובקטר פילורי קושי בהתרוקנות של הקיבה (1).
Rikkunshito משפר את תנועתיות מערכת העיכול ועוזר להתרוקנות הקיבה. הוא גם גורם להרפייה של השרירים החלקים (1). זוהי תערובת יעילה לטיפול בדיספפסיה פונקציונלית.
תרופה יפנית מסורתית Daikenchuto
התערובת מכילה 3 צמחים: להזמנת צמח מסוים יש ללחוץ על שמו בעברית, צמח המסומן ב* משמעו לא זמין בחנות.
התערובת מזרזת תנועתיות במעי, ממריצה זרימה של דם, מגבירה שחרור של הורמונים במערכת העיכול. נוהגים להשתמש בה גם כתרופה נגד עצירות. הוכיחו את יעילות התרופה על ידי מחקרים קליניים. מחקר שנעשה מול קבוצת ביקורת הוכיח שהתרופה הגבירה תנועתיות במעי אצל אנשים בריאים (8).
דלקת המעי הגס ותסמונת המעי הרגיז
ההפרעות השכיחות ביותר הן עצירות ושלשול. מתייחסים אליהן כאל הפרעות מטרידות אולם אינן מסכנות חיים. התרופה המסורתית daikenchuto פועלת על כל דרכי העיכול, כולל הקיבה, התריסריון, המעי הדק והמעי הגס (1). היא מסייעת לשיפור הפרעות במעי הגס, כגון, חסימה במעי, או עצירות חמורה אצל ילדים הראו שיש לתערובת גם פעילות נוגדת דלקת (1). החוקרים טוענים שבמקרים של מעי רגיז מתפתחת דלקת קלה שעלולה לגרום להתכווצויות במעי (9). בניסוי שעשו בעכברים הראו שהתרופה daikenchuto סייעה לשיפור במצב של העכברים שבניסוי (10).
מחקרים שבדקו את השפעת התרופה Hangeshashinto על המעי הגס. הראו שהתרופה מעודדת ספיגה של מים במעי הגס ועוזרת לעצור שלשול (1). התערובת מעכבת את האנזים ציקלואוקסיג'נאז, וגורמת לירידה בייצור פרוסטגלנדינים E2 (1). בנוסף הראו שהתרופה Hangeshashinto עוצרת שלשול הנגרם על ידי טיפול כימותרפי אצל חולי סרטן (11).
החוקרים טוענים שיש לרפואה היפנית תערובות מסורתיות יעילות מאד, עם ידע מסורתי רב שנים של שימוש בהן . המטרה שלהם להוכיח את יעילות התערובות על ידי מחקרים כדי להגביר את השימוש בהן ברפואה המערבית.
מקורות
1.Kazunari T. Arakawa T. Kampo medicines for gastrointestinal tract disordes: a review of basic science and clinical evidence and their future application. J. Gastroentrol. 2013, 48: 452-462.
2. Shimazu T. Matsui T. Furukawa K. et al. A protective study of the prevalence of gastroesophaeal reflux disease and confounding factors. J. Gastroentrol. 2005, 40: 866-872.
3. Dodds WJ. Hogan WJ. Helm JF. Dent J. Pathgenesis of reflux esophagitis. Sastroenterology 1981. 81: 376-394.
4. Inui A. Asakawa A, Bowers CY et al. Ghrelin, appetite, and gastric motility: the emerging role of the stomach as an endocrine organ. FASEB J. 2004, 18:439-456.
5. Kawahara H. Kubota A, Hasegawa T. et al. Effects of Rikkunshito on the clinical symptoms and esophageal acid exposure in children with symptomatic gastroesophageal reflux. Pediatr Surg Int. 2007, 23:1001-1005.
6. Araki Y. Mukaisho KI, Fujiyana Y. The herbal medicine rikkushinko exhibits strong and differential adsotption properties for bile salts. Exp. Ther. Mes. 2013
7. Kase Y. Yuzurihara M. Iizuka S. The effects of hangeshashnto on gadtric function in comparison with shosaikoto. Biol. Pharm. Bull. 1997, 20: 1155-1159.
8. Manabe N. Camilleri M. Rao A. et al. Effect of daikenchuto on gastrointestinal and colonic transit in humans. Am. J Physiol. Gastrointest Liver Physiol. 2010, 298: G970-G975.
9. Iwai N. Kume Y. Kimura O. Effects of herbal medicine Daikenchuto on anorectal function in children with severe constipation. Eur. J. Pediatr. Surg. 2007, 17: 115-118.
10. Akiho H. Nakamura K. Daikenchuto ameliorates muscle hypercontractility in a murine T-cell mediated persistent gut motor dysfunction model. Digestion 2011, 83: 173-179.
11. Takasuna K. Hagiwara T. Watanabe K. et al. Optimal antidiarrheal treatment for antitumor agent irinotecan hydrochloride-induced delayed diarrhea. Cancer Chemother. Pharmacol. 2006, 58: 494-503
פינליה - שימוש רפואי לפי הרפואה הסינית המסורתית: לטיפול בשיעול עם ליחה צמיגה, מתאים במיוחד לטיפול בליחה שמקורה בעודף לחות בטחול
פינליה – Pinellia ternata
משפחה: לופיים, Aracaceae
שם סיני: ban xia
חלקי צמח בשימוש: קנה שורש
הצמח הוא חריף, חם, הולך אל מרידיאן הריאות, הטחול והקיבה
פעילות לפי הרפואה הסינית המסורתית: מייבש לחות, פועל על הליחה, מוריד כלפי מטה צ'י מורד, מאזן את הקיבה ומפסיק הקאות, מפזר חסימות שנוצרו על ידי ליחה
שימוש רפואי לפי הרפואה הסינית המסורתית: לטיפול בשיעול עם ליחה צמיגה, מתאים במיוחד לטיפול בליחה שמקורה בעודף לחות בטחול. לטיפול בהצטברות של ליחה בקיבה שגורמת לבחילה והקאה, לטיפול בליחה שמצטברת בבית החזה.
התוויות נגד: קנה השורש הטרי רעיל ומשתמשים בו רק בשימוש חיצוני במקרים של כיבים, פצעים עמוקים ופרונקלים. קנה השורש עובר טיגון עם ג'ינג'ר או חומץ, ונמכר רק לאחר הטפול.
הצמח לאחר טיפול עם ג'ינג'ר, שזה הטיפול השכיח, נקרא jiang ban xia.
אבודיה - WU ZHU YU - פעילות לפי הרפואה הסינית המסורתית: מחמם את מרכז הגוף, מפזר קור, משכך כאב, מפסיק הקאות, מוריד צ'י מורד כלפי מטה, מחמם
אבודיה – Evodia rutaecarpa
משפחה: פיגמיים, Rutaceae
שם סיני: wu zhu yu
חלקי צמח בשימוש: פירות
הצמח גדל בסין. קטפים את הפרי בחודשים אוגוסט עד אוקטובר כשהפרי ירוק קצת חום ולא בשל לגמרי. הצמח הוא חם, מר ומעט רעיל. הוא הולך למרידיאנים של הכליות,כבד, טחול וקיבה.
פעילות לפי הרפואה הסינית המסורתית: מחמם את מרכז הגוף, מפזר קור, משכך כאב, מפסיק הקאות, מוריד צ'י מורד כלפי מטה, מחמם את הטחול, מפסיק שלשולים, מרחיק קור עם לחות, מוריד את האש כלפי מטה.
שימוש רפואי לפי הרפואה הסינית המסורתית: לטיפול בכאבי ראש, כאבים בבטן העליונה עם הקאות, שנובעים מהפרעות בכבד ובקיבה בגלל קור וליחה, לירידה בחוש הטעם, לשון חיוורת, דופק חלש, לטיפול בכאב בירכיים, לשלשול הנובע מקור ומחולשה של הטחול והקיבה, לטיפול בפצעים בפה ועל הלשון.
הצמח מייבש, ויש אזהרה מפני שימוש ממושך, וכן מפני שימוש במקרים של חוסר yin עם סימנים של חום.
בשנים האחרונות מרבים להשתמש ב- Evodia ביפן. הם מצאו שלצמח יש פעילות מיוחדת כלפי החיידק הליקובקטר פילורי. במחקר in vitro הם הראו שהצמח מעכב מתוך תערובת של חיידקים רק את ההליקובקטר פילורי. היפנים טוענים שהוא מומלץ במיוחד לשימוש לזיהומים בקיבה מפני שהוא לא יפגע בפלורה הנורמלית של הקיבה, ויעכב רק את ההליקובקטר שהוא חיידק קשה לטיפול.
המערכת האנדוקרינית - המערכת האנדוקרינית כוללת תאים, בלוטות ורקמות שמפרישות הורמונים ישירות לזרם הדם. הורמונים מוגדרים כתוצרים המופרשים
המערכת האנדוקרינית כוללת תאים, בלוטות ורקמות שמפרישות הורמונים ישירות לזרם הדם. הורמונים מוגדרים כתוצרים המופרשים מבלוטות אנדוקריניות (בלוטות הפרשה פנימית), מתאים אנדוקריניים ומתאי עצב מסוימים. הם נעים עם זרם הדם אל תאי מטרה שמכילים קולטנים אליהם מתקשרים ההורמונים.
בדומה למערכת העצבים גם המערכת האנדוקרינית היא מערכת של איתות והעברת מידע, אבל דרך פעולתה שונה. המערכת האנדוקרינית איטית, והתגובה אינה מיידית, אבל התגובה היא ממושכת, ויכולה להמשך שעות, ימים או שבועות.
מערכת העצבים לעומת זאת שולחת את הגירוי במהירות רבה, התגובה היא מיידית ובדרך כלל מסתיימת במהירות.
ההורמונים מסדירים תפקודים שונים של הגוף, כגון, חילוף חומרים, גדילה, תפקוד של רקמות, שינה, עירנות, מצב רוח.
בנוסף לבלוטות האנדוקריניות, איברים שונים בגוף מייצרים הורמונים וממלאים תפקודים אנדוקריניים. הכליות, הכבד, הלב והגונדות מפרישים הורמונים.
הכליות, לדוגמא, מפרישיות רנין ו- erythtopoitin .
איברים אנדוקריניים וההורמונים שהם מפרישיםהורמונים המיוצרים בהיפותלמוס.
נוצרים בהיפותלמוס הורמונים הפועלים על תאים שונים בבלוטת ההיפופיזה, וגורמים להם לשחרר הורמונים, או לעכב את שחרור ההורמונים מהם.
Dopamine or Prolactin-inhibiting hormone DA or PIH נוצר על ידי תאי עצב המכילים דופמין. מעכב שחרור פרולקטין מההיפופיזה.
GHRH – Growth hormone-releasing hormone ממריץ שחרור של הורמון הגדילה – GH מההיפופיזה.
GHIH – Somatostatin growth hormone inhibiting hormone מעכב שחרור של הורמון הגדילה GH מההיפופיזה, ומעכב שחרור של TSH
GnRH – Gonadotropin releasing hormone ממריץ שחרור של FSH – follicle-stimulating hormone מההיפופיזה, ושחרור של LH – luteinizing hormone
CRH – Corticotropin releasing hormone ממריץ שחרור של ACTH – adrenocorticotropic hormone מההיפופיזה
OXT – Oxytocin הורמון המשפיע על כיווץ הרחם בלידה ועל ההנקה
ADH – Vasopressin הורמון אנטי דיורטי. מגביר חדירות של המים בטובולים בכליות ואיסוף של המים בנפרונים. בכך הוא מאפשר ספיגה של המים בחזרה מהכליות, ומעלה את נפח הדם.
הורמונים הנוצרים על ידי בלוטת האיצטרובל- pituitary gland
מלטונין מיוצר על ידי תאים של בלוטת האיצטרובל. משפיע על השעון הביולוגי, על הקצב יום-לילה.
בלוטת האיצטרובל היא בלוטה בגודל של זרע אפונה ובמשקל של 5 ג'. היא ממוקמת בתוך חור קטן בעצם ומכוסה בדיאפרגמה. היא מייצרת 9 הורמונים, שמסדירים את ההומאוסטזיזס והשחרור של הורמונים אחרים.
הורמונים הנוצרים באונה הקדמית של ההיפופיזה
GH – Growth hormone ממריץ גידול והתרבות תאים
TSH – Thyroid stimulating hormone ממריץ ייצור ושחרור של ההורמונים T4 ו- T3 מבלוטת התירואיד. ממריץ ספיגה של יוד על ידי התירואיד.
ACTH – Adrenocorticotropic hormone ממריץ ייצור ושחרור של קורטיקוסטרואידים, כולל גלוקוקורטיקואידים ומינרלוקורטיקואידים, מבלוטת האדרנל.
Beta-endorphin מפחית תחושה של כאב
FSH – Follicle-stimulating hormone נוצר בתאים גונדוטרופינים
אצל נקבה: ממריץ הבשלה של הזקיקים ברחם
אצל הזכר: ממריץ ייצור של תאי זרע, ממריץ ייצור של androgen-binding protein
LH – Luteinizing hormone נוצר בתאים גונדוטרופיניים
אצל הנקבה: ממריץ ביוץ, ממריץ ייצור של הגופיף הצהוב
אצל הזכר: ממריץ ייצור של טסטוסטרון מתאי ליידן
PRL – פרולקטין מגביר ייצור חלב ושחרור שלו
MSH – Melanocyte-stimulating hormone מייצר ייצור של מלנין ושחרור שלו מהעור והשיער
הורמונים הנוצרים בבלוטת התריס- התירואיד
Triiodothryonine-T3 מגביר צריכה של חמצן ואנרגיה, ובכך מגדיל את המטבוליזם. מגביר RNA polymerase I ו- RNA Polymerase II ובכך מאפשר ייצור של חלבון.
Thyroxine- T4 משמש כפרו-הורמון ל- T3 . מגביר צריכה של חמצן ושל אנרגיה וממריץ מטבוליזם וכן ממריץ ייצור של חלבונים. פחות פעיל מ- T3 .
קלציטונין מגביר בנייה של עצמות, מעכב שחרור סידן מהעצם ובכך מפחית ריכוז סידן בדם.
הורמונים הנוצרים בקיבה
גסטרין משחרר חומצות קיבה Ghrelin מגביר תאבון,
Somatostatin מדכא שחרור של גסטרין, סקרטין, פפטידים של המעי, מפחית התרוקנות מהקיבה, מפחית התכווצות של שרירים חלקים וזרימה של דם במעי.
Secretin משחרר ביקרבונט מהכבד, הלבלב ובלוטות של התריסריון. מגביר השפעה של cholecystokonin , מפסיק ייצור של מיצי קיבה.
Cholecystokonin שחרור של אנזימי עיכול מהלבלב, משחרר מיצי מרה מכיס המרה, מדכא תאבון
הורמונים המיוצרים בכבד
Insulin-like growth factor- Somatomedin מדרבנים פירוק שומנים ובניית חלבונים. משפיעים על גדילת תאים והתפתחותם אנגיוטנסינוגן ואנגיוטנסין מכווץ כלי דם. משחרר אלדוסטרון מקליפת האדרנל.
Thrombopoietin ממריץ mega- karocytes ליצר טסיות דם
הורמונים המיוצרים על ידי הלבלב
הלבלב הוא בלוטה אקסוקרינית ואנדוקרינית, והוא משחרר גם אנזימים וגם הורמונים
אינסולין נוצר בתאי בטא, משפיע על קליטה של גלוקוז, גלוקונאוגנזה וגליקוליזה בכבד ובשרירים
קליטה של שומנים וייצור של טריגליצרידים ברקמות השומן
גלוקגון נוצר בתאי אלפה בלבלב גלוקוניאוגנזה בכבד, מעלה רמת סוכר בדם
Somatostatin מעכב שחרור של אינסולין, מעכב שחרור של גלוקגון
הורמונים הנוצרים בכליות
רנין מפעיל מערכת של רנין-אנגיוטנסין על ידי ייצור אנגיוטנסין 1 מאנגיוטנסינוגן
Erythropoietin ממריץ ייצור של תאי דם אדמים
Calcitriol- 1'25-dihydroxyvitamin D3 הצורה הפעילה של ויטמין D. מגביר ספיגה של סידן וזרחן ממערכת העיכול והכליות, מעכב שחרור של PTH
Thrombopoietin מזרז ייצור של טסיות דם על ידי mega-karyocutes
הורמונים הנוצרים בבלוטות האדרנל
קליפת האדרנל
גלוקוקורטיקואידים, קורטיזול ממריצים פירוק של רקמה שומנית, מגבירים גלוקונאוגנזה, מעכבים ייצור של חלבונים, מעכבים תגובה של מערכת החיסון, אנטי דלקתיים
מינרלוקורטיקואידים, בעיקר אלדוסטרון מגביר הספיגה החוזרת של נתרן בכליות, מגביר ספיגת מים בכליות ובכך מגדיל את נפח הדם ולחץ הדם, עוזר לשלוט על מאזן המלחים והמים בגוף.
Androgens כולל DHEA וטסטוסטרון ההשפעה קטנה אצל גברים. אצל נשים הם גורמים לקול גברי ושיעור יתר.
ליבת האדרנל
אדרנלין – אפינפרין משפיע על מצבי עקה. מגביר את תפוקת הלב, מזרים דם וגלוקוז אל המוח והשרירים, מגביר פירוק גליקוגו בכבד, מגביר פירוק של שומנים בתאים
נוראדרנלין- נוראפינפרין מגביר את תפוקת הלב, גורם לעליה בלחץ הדם, משרה היצרות של כלי דם, מגביר פירוק של שומנים
הורמונים של מערכת הרבייה
אשכים
טסטוסטרון נחוצים לייצור הזרע, להתפתחות אברי הרבייה, להתפתחות של סימני הזוויג: קול גברי, צמיחת זקן, להגברת צפיפות העצם, לגדילה והתפתחות.
אסטרדיול מונע אפופטוזיס של תאי זרע
Inhibin מעכב ייצור של FSH
הורמונים הנוצרים בשחלות
אסטרוגן בעיקר אסטרדיול נחוצים להבשלת תא הביצה ולשחרורו, להכנת ריפוד הרחם לקראת הריון ולשמירתו בכל תקופת ההריון, להתפתחות אברי הרבייה, לשמירה על סימני הזוויג, לגדילה ולהתפתחות פרוגסטרון מכין את ריפוד הרחם לקראת הריון ושומר עליו בתקופת ההריון, מעורר התפתחות שדיים
הורמונים סטרואידיים
מולקולות הנגזרות מכולסטרול ומסיסות בשומן. הם מצויים בבלוטות יותרת הכליה-האדרנל ובאברי הרבייה. הורמונים סטרואידיים מסיסים בשומן, והם יכולים לעבור בדיפוזיה את קרום התא. אין להם קולטנים על קרום התא, כי אין צורך בהם. לאחר שהם חודרים לציטופלסמה הם נעים אל גרעין התא, ומתקשרים שם אל קולטן חלבוני מתאים. במקרים אחרים הם מתקשרים לקולטן המצוי בציטופלסמה, והתצמיד הורמון-קולטן נכנס אל הגרעין.
ויטמין D וההורמונים של התירואיד אינם סטרואידים,אבל הם פועלים בצורה דומה, וחודרים אל התאים ללא קולטן.
הורמונים פפטידיים
הם מוגדרים כמולקולות איתות מסיסות במים, הבנויות מ 3- עד 181 חומצות אמיניות. ביניהם יש הורמונים פפטידים, פוליפפטידים וגליקופרוטאינים.
הם מעבירים את אותותיהם לתא כשהם נקשרים לקולטנים הנמצאים על הממברנה של תאי המטרה. האותות מפעילים מערכות אנזימטיות ייחודיות הקשורות לממברנה, ומתחילה סידרת ריאקציות המסתיימות בתגובת התא על האיתות.
ההורמונים הפפטידיים אינם פועלים על ידי כניסה לתוך התא. הקשירה שלהם לקולטנים המצויים על פני הממברנה מפעילה את האנזימים המזרזים פעילויות תוך תאיות מסוימות.
מקורות
1. Akasper 2005 Harrison's, Principles of Internal Medicine, McGraw Hill ISBN 0-07-139140-1.
קרוטנואידים - הקרוטנואידים הם משפחה של מרכיבים השייכים לקבוצה רחבה יותר של הטרפנים. המולקולה שלהם מורכבת מ-40 אטומי פחמן
הקרוטנואידים הם משפחה של מרכיבים השייכים לקבוצה רחבה יותר של הטרפנים. המולקולה שלהם מורכבת מ-40 אטומי פחמן, והם מכונים טטרהטרפנים. הם מורכבים מ-8 מולקולות של איזופרן.
מצאו בצמחים למעלה מ-600 קרוטנואידים. ניתן לחלק אותם לכמה תת-קבוצות:
קרוטנואידים בצבע כתום, כוללים: alpha carotene, beta carotene, gamma carotene
קרוטנואידים אדומים כוללים: lycopene ו- astaxanthin
קרוטנואידים צהובים כוללים: lutein ו-astaxanthin
Xanthophyles משמעות השם עלים ירוקים
הקסנטופילים הם קרוטנואידים המכילים אטום חמצן אחד או יותר במולקולה שלהם. אליהם משתייכים
הקרוטנואידים הם פיגמנטים מסיסים בשמן ובממיסים אורגניים. הם מצויים בטבע, בעלים ירוקים, בפירות וירקות בעלי צבע אדום, צהוב וכתום.
ריכוז של אלפה ובטא- קרוטן בכמה ירקות
ירקות
Beta – CaroteneMg/100g
Alpha CaroteneMg/100g
בטטה אפויה
9.5
0
גזר טרי
8.8
4.6
דלעת מבושלת
6.9
4.8
Kale מבושל
6.2
0
תרד טרי
5.6
0
כ-50 קרוטנואידים נספגים מהתזונה לזרם הדם אצל האדם. בטא-קרוטן וליקופן מהווים כ-30% מהקרוטנואידים המצויים בפלסמה. מכל הקרוטנואידים רק אלפה ובטא-קרוטן ועוד קרוטנואידים מעטים יכולים להפוך לויטמין A . אין סכנה להרעלת ויטמין A מאלפה ובטא-קרוטן המצויים בתזונה. הספיגה שלהם איטית, ותהליך ההיפוך לויטמין A איטי גם הוא. הקרוטנואידים משתחררים מהירק או הפרי על ידי חימום, חיתוך או ריסוק שלו. הם אינם נמסים במים, ונישאים בזרם הדם על ידי ליפופרוטאינים LDL.
ליקופן מצוי בעגבניות, אבטיח, אשכולית אדומה, גויאבה ופפאיה. אור וחימום הופך ליקופן טרנס לציס שנקלט יותר בקלות בגוף. הליקופן נקשר חזק לסיבים ומשתחרר על ידי חימום. ספיגת הליקופן מעגבניות מבושלות גדולה פי 4 מהספיגה מעגבניות טריות. הליקופן הוא אנטי אוקסידנט עוצמתי, מונע נזק לחלבונים ול-DNA. ליקופן מספק הגנה לעור נגד קרניים אולטרה- סגוליות. מהווה כמחצית מכלל הקרוטנואידים המצויים בסרום. מצוי בצורה מרוכזת בעור, באשכים, בבלוטות האדרנל ובבלוטת הערמונית מעכב זרוז של הגדלת גידולים סרטניים על ידי Insulin-like Growth Factor (IGF-I) בטא-קרוטן, אנטי אוקסידנט חלש, פעיל נגד חמצן סינגלטי, עשוי להגביר פעילות של תאי הרג טבעיים, עשוי לזרז פעילות אנזימים המתקנים DNA, מגן על הקשתית בעין מפני קרניים אולטרה סגוליות
אלפה קרוטן
מזרז שחרור של ציטוקינים: אינטרלויקין IL-1 ו-TNF-alpha
לוטאין
נותן צבע צהוב לתירס, אבוקדו וחלמון של ביצה. לוטאין וזיקסנתין מהווים כמחצית מהקרוטנואידים המצויים ברישתית של העין. לוטאין וזיקסנתין הם הקרוטנואידים היחידים המצויים במקולה בעין. לוטאין סופח אור כחול שעלול להזיק לעין , מגן על העין מפני קטרקט וניוון של המקולה, מצוי בריכוז גבוה בקייל, תרד, watercress ופטרוזיליה.
Zeaxanthin
ביחד עם הלוטאין מהווה מחצית מהקרוטנואידים ברישתית של העין, מצוי ביחד עם הלוטאין במקולה, שמהווה 5% מהרישתית כולה, סופח אור שעלול להזיק לעין, מגן על העין מפני ניוון של המקולה וקטרקט.
Asthaxanthin
נותן צבע לסלמון וסרטנים. פעיל פי 10 יותר מכל האנטיאוקסידנטים האחרים, מאיץ ייצור של תאי T-לימפוציטים ושחרור של ציטוקינים, עובר את המחסור דם-מוח.
התכווצויות ופיקנוגנול - פיקנוגנול הוא תוסף מזון המופק מקליפת הגזע של אורן ימי- Pinus maritime. התוצאות הראו ירידה משמעותית במספר ההתכווצויות
התכווצויות ופיקנוגנול
התכווצות שרירים בגלל כיווץ פתאומי של שריר או של קבוצת שרירים, גורמת לכאב. ישנן התכווצויות שרירים שנמשכות שעות או אפילו כמה ימים (1). סיבה שכיחה להתכווצות שרירים היא מאמץ רב בתרגילי התעמלות מאומצים, הליכה או ריצה למרחק רב, תנועה שחוזרת על עצמה, או תנוחה שאינה משתנה במשך זמן ארוך. התכווצויות כאלה נעלמות באופן ספונטני ואינן מצריכות טיפול רפואי מיוחד.
מטרידות יותר הן התכווצויות פתאומיות בשינה או בזמן מנוחה. אלה הן התכווצויות הקשורות לבעיות בזרימת דם בעורקים ובוורידים או למערכת העצבים (1). לפעמים מתלווים לכיווץ כאבי שרירים שמקורם בבעיה שונה, שדורשת טיפול מתאים.
דחיסה ולחץ של עצבים ליד עמוד השדרה באזור המותניים עלולים לגרום לכאבים הדומים להתכווצויות. הכאבים מופיעים בדרך כלל בהליכה.
איבוד של אשלגן או מגנזיום עלול לגרום להתכווצויות של השרירים. אשלגן דרוש לפעילות טובה של העצבים ולכיווץ יעיל של השרירים. תרופות דיורטיות עלולות לגרום לאיבוד של אשלגן.
ישנם מקרים בהם ההתכווצויות קשורות לבעיות, כגון, סכרת, אנמיה, היפוגליקמיה, חוסר של הורמונים של התירואיד, והטיפול צריך להיות בהתאם (2). החשיבות של המגנזיום לתפקוד תקין של השרירים הוכחה במחקרים (3).
במחקר הנוכחי נבדקו שלוש קבוצות: בקבוצה אחת היו אנשים בריאים שסבלו מכיווץ שרירים לעיתים קרובות. לא היתה אצלם בעיה בזרימת הדם (1). נכללו בקבוצה אנשים שחוו כיווץ שרירים לפחות ארבע פעמים בשבוע (1).
בקבוצה השניה היו מטופלים שסבלו מאי ספיקה כרונית של דם בורידים, כולל כאלה שסבלו מאי ספיקה בוורידים הפנימיים ואלה שעל פני השטח. הם חוו התכווצויות שרירים לפחות ארבע פעמים בשבוע. ההתכווצויות הופיעו אחרי עמידה ממושכת או בשינה (1).
בקבוצה השלישית היו ספורטאים שחוו לפחות שמונה התכווצויות בשבוע. הן הופיעו אחרי אימון ממושך או בלילה מתוך שינה.
כל הקבוצות קבלו קפסולות של 50 ג' של פיקנוגנול ארבע פעמים ביום. נדרש מהם לשתות לפחות ליטר וחצי מים ליום. המחקר נמשך חמישה שבועות. המשתתפים קבלו פיקנוגנול במשך ארבעה שבועות. ובשבוע החמישי המשתתפים לא קבלו פיקנוגנול. נערך מעקב אחרי השבוע הרביעי ואחרי השבוע החמישי.
מול כל קבוצה היתה קבוצת ביקורת שקבלה פלצבו במקום פיקנוגנול. נבדקו בסך הכל 66 משתתפים (1).
פיקנוגנול הוא תוסף מזון המופק מקליפת הגזע של אורן ימי- Pinus maritime.
הוא מכיל פרואנתוציאנידינים הפועלים כאנטי אוקסידנטים, אנטי דלקתיים, אנטי קולגנאז, נוגדי עוויתות. הם מסייעים במניעת נזק מהרדיקלים החופשיים ומהתנוונות כימית בגוף.
התוצאות הראו ירידה משמעותית במספר ההתכווצויות בקבוצות שקבלו פיקנוגנול, לעומת קבוצות הביקורת (1).
בקבוצה הראשונה של האנשים הבריאים היתה ירידה במספר ההתכווצויות מ-4.8 ל-1.3 בשבוע. לאחר שבוע ללא טיפול עלה מספר ההתכווצויות ל-2.1. בקבוצה השניה שבה נבדקו מטופלים עם אי ספיקה כרונית בורידים, ירד מספר ההתכווצויות מ-6.3 ל-2.6. לאחר שבוע ללא טיפול נשאר מספר זהה של התכווצויות 2.6.
בקבוצה השלישית בה נבדקו ספורטאים שסובלים מהתכווצויות בזמן התרגול, ירד מספר ההתכווצויות מ-8.6 ל-2.4, ולאחר שבוע ללא טיפול ירד מספר ההתכווצויות ל-1.9.
בקבוצות שהמשתתפים קבלו פלצבו לא היתה ירידה במספר ההתכווצויות (1).
החוקרים הסיקו שפיקנוגנול מועיל במקרים של התכווצויות שרירים (1). יש לו השפעות חיוביות במצבים של תירגול אינטנסיבי. הוא מעכב oxidative burst מהמקרופאגים , חמצון של ליפופרוטאינים ונזק שעלול להגרם ל-DNA (4). הראו שפיקנוגנול מונע היווצרות קרישים ותרומבופלביטיס ברגליים בטיסות ארוכות (5). הוא מועיל גם במקרים של איבוד מים בזמן תרגול קשה וממושך, מומלץ להקפיד על שתיית מים בזמן תרגול וגם בטיסות ארוכות (6).
במחקר הנוכחי הראו יעילות של פיקנוגנול במקרים של אי ספיקה כרונית של הורידים. זוהי תופעה שכיחה מאד בעולם כולו, נפוצה יותר אצל נשים. ספיקת דם לקויה בורידים גורמת לבצקת ברגליים, התנפחות, כאבים, גרוד, שינוי צבע העור לחום, בייחוד באזור הקרסוליים, הופעת דליות ברגליים וכיבים שקשה מאד לרפא אותם. יש סיכון מוגבר להתפתחות דלקת, פלביטיס, ולהצטברות של קרישים בורידים- תרומבופלביטיס.
1. Vinciguerra G. Belcaro G. Cesarone MR et al. Cramps and muscular Pain: prevention with Pycnogenol in normal Subjects , venous patients, athletes, claudicants and in diabetic microangiopathy. Angiology, 2006, 57: 331-339.
2. Muller-Felber W. Mascular pain in viral infections. MMW Fortschr Med. 2005, 147: 45-46.
3. Frusso R. Zarate M. Augustovski F. et al. Magnesium for the treatment of nocturnal leg cramps: A crossover randomized trial. J. Fam. Pract. 1999, 48: 868-871.
4. Nelson AB. Lau BH. Ide N. et al. Pycnogenol inhibits macrophage oxidative burst, lipoprotein oxidation and hydroxyl radical-induced DNA damage. Drug Dev. Ind. Pharm. 2004, 24: 139-144.
5. Belcaro G. Cesarone MR. Rohdewald P. et al. Prevention of venous thrombosis and thrombophlebitis in long –haul flights with Pycnogenol. Clin. Appl. Thromb. Hemost. 2004, 10:373-377
6. Cho KJ. Yun CH. Packer L. et al. Inhibition mechanisms of bioflavonoids extacted from thr bark of Pinus maritime on the expression of proinflammatory cytokines. Ann. NY Acad. Sci. 2001, 928: 141-156.
צמחי מרפא לטיפול בגאוט - הרפגו, לפה, סרפד, כרפס, מור ופרילה. ניתן להרכיב מצמחי מרפא אלו פורמולה לטיפול בגאוט הידוע גם בשם
צמחי מרפא לטיפול בגאוט.
גאוט היא צורה מסוימת של דלקת מפרקים הנגרמת מעליה בייצור של חומצת שתן, וההצטברות שלה במפרקים, בכליות וברקמות אחרות.
חומצת השתן היא תוצר סופי של פירוק הפורינים. היא מופרשת בעיקר בשתן דרך הכליות, וחלק קטן מופרש דרך המעי. ריכוז של חומצת שתן בדם קשור באופן ישיר לאיזון העדין שבין הייצור וההפרשה שלה.
כשריכוז החומצה עולה על יכולת ההפרשה של הכליות היא מצטברת ויוצרת גבישים של monosodium urate בצורת מחטים. כשהם שוקעים במפרקים הם גורמים לדלקת ברקמה המקיפה את המפרק. הדלקת מגרה את קצות העצבים וגורמת לכאבים עזים.
ההתקף הראשון מופיע בדרך כלל עם כאב עז בבוהן של הרגל.
הטיפול צריך להתחיל עם הפחתת מזון עשיר בפורינים, כגון, בשר, מזון צלוי ומעושן, חומץ, וכן להמנע משתיית אלכוהול.
צמחי מרפא לטיפול בגאוט:
צמחים אנטי דלקתיים, במקרים שהכאבים קשים מאד נעזרים בזריקות של סטרואידים.
הברומלין, המופק מהאננס, הוא אנטי דלקתי חזק מאד ומומלץ להשתמש בו.
צמחים המסייעים להורדת ריכוז חומצת השתן
צמחים לשיכוך כאבי המפרקים
צמחים המעודדים הפרשת שתן
צמחי מרפא מומלצים לטיפול בגאוט–
כדי להזמין צמח מסוים יש ללחוץ על שמו בעברית. צמחים המסומנים ב * אינם קיימים בחנות או במלאי.
צמחים להאטת זיקנה - David Wnston הוא הרבליסט ואתנובוטנאי. הוא עוסק בצמחי מרפא כ-40 שנה, והתמחה בצמחים מערביים, סיניים וברפואת הצמחים
David Wnston הוא הרבליסט ואתנובוטנאי. הוא עוסק בצמחי מרפא כ-40 שנה, והתמחה בצמחים מערביים, סיניים וברפואת הצמחים של שבט ה-Cherokee.
הוא עבד כמטפל במשך למעלה מ-30 שנה, ועכשיו הוא עובד כיועץ. הוא הקים מרכז לימודי מכובד, בו מסיימים במשך שנתיים לימודים לתואר הרבליסט קליני. הוא שותף פעיל בפורום של Herbal Hall.
כמה מהפורמולות שהוא מציע להאטת תהליכי זיקנה מובאות כאן.
צמחים נואוטרופיים השומרים על פעילות המוח
שם הצמח
השם בעברית
חלקי צמח בשימוש
Bacopa monnieri
באקופה
נוף הצמח
Blueberry
מיני אוכמניות
פירות
Polygala tenuifolia
מרבה חלב (סיני)
שורש
Ginkgo biloba
גינקו דו אונתי
עלים
Centella asiatica
גוטו קולה
נוף הצמח
Ocimum sanctum
ריחן קדוש
נוף הצמח
Lavendula angustifolia
אזוביון צר עלים
פרחים
Melissa officinalis
מליסה רפואית
נוף הצמח
Rosmarinus officinalis
רוזמרין רפואי
עלים
Salvia officinalis
מרוה רפואית
נוף הצמח
תוספים: Phosphatidyl serine, ויטמין B complex , ויטמין D
Polygala tenuifolia
משפחה: Polygalaceae
השם באנגלית: Senega root
Senega root כולל את השורש של Polygala senega L. ושל כמה מינים דומים (1). בפרמקופיאה האירופית מקובל לכלול כ- Senega root את שני המינים, Polygala senenga L. זן latifolia Torr et Gray, ו- P. tenuifolia שהם דומים מאד זה לזה(2).
בפרמקופיאה היפנית מכנים את ה-P. senega זן latifolia בשם שורש Senega, ואת P. tenuifolia בשם שורש Polygala (1).
מוצאו של המין P. senega var. latifolia בצפון אמריקה. מגדלים אותו ביפן.
מוצאו של המין P.tenuifolia (P. sibirica) באסיה, ובפרט בסין וביפן (3(.
תאור הצמח: צמח רב שנתי עשבוני, בעל גבעולים אחדים היוצאים משורש מסועף. הגבעולים רכים באורך 15-40 ס"מ. צבעו של השורש אפור-חום.
מרכיבים: triterpenoid saponins 6-12% המכילים אגליקון אחד presenegenin (4). כל הספונינים הטריטרפנואידים הם 3-glucosides של presenegenin, עם tetra-, penta- או hexaglycosyl הקשורים בקשר אסטרי ל- C-28 (5).
הספונינים של P.tenuifolia נקראים onji-saponins A-G. הם דומים לאלה של P. senega ובמקרה אחד הם זהים, onjipsaponin B זהה ל- senegin III (6) .
מרכיבים אחרים הם אסטרים של phenypropanoids (7) וכמה מונוסכרידים ואוליגוסכרידים הנקראים senegoses A-O (8).
שמן נדיף 0.2% המכיל 25-45% methyl salicylate שנותן את הריח האופייני לשורש (9).
פעילות: מכייח, בריכוז גבוה גרום להקאה (1,3).
שימוש ברפואה המסורתית: ידוע כצמח מכייח, המשמש לטיפול בשיעול, ברונכיט חריף וכרוני, ולמחלות של דרכי הנשימה העליונים (11,10).
פרמקולוגיה: הגורם לפעילות המכייחת של השורש הוא גירוי של רירית הקיבה על ידי הספונינים. הגירוי מעורר רפלקס המגביר הפרשה מדרכי הנשימה. כתוצאה מכך חלה ירידה בצמיגות של הליחה, שמקלה על סילוקה (12).
פרמקוקינטיקה: ספונינים טריטרפניים נספגים מעט מאד אצל בני אדם וחיות בלקיחה פומית. הם יוצאים מהגוף ללא כל שינוי או שהם עוברים מטבוליזם במעי (17).
התוויות: מחלות של דרכי הנשימה העליונים, ברונכיט כרוני (3).
התוויות נגד: הריון. לצמח אין השפעה טרטוגנית, אבל הוא עלול להגביר התכווצויות של הרחם (10).
אינו מומלץ במקרים של גסטריטיס ושל כיב קיבה (3).
תופעות לוואי: בריכוז גבוה עלול לגרום להקאה, אצל אנשים רגישים המינון המומלץ עלול לגרום לבחילה (18).
רעילות: LD50 של השורש שהוחדר לקיבה לעכברים הוא 17 ג'.
LD50 של קליפת השורש בעכברים 10 ג' (10).
מיצויים מימיים ומיצוי באלכוהול הוכיחו שלשורש ה-Senega אין השפעה מוטגנית (19).
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
מינון: חליטה או מירתח של השורש 0.5-1.0 שלוש פעמים ביום
מיצוי נוזלי 1:1 ב-60% אלכוהול 0.3-1.0 מ"ל שלוש פעמים ביום
טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול 2.5-5.0 מ"ל שלוש פעמים ביום (3).
סטטוס: באנגליה GSL
בבלגיה מאושר להתוויות מיוחדות
בצרפת מאושר להתוויות מיוחדות
בגרמניה מאושר ע"י Commission E (3).
טרשת עורקים
הדעה הרווחת בין מדענים במשך שנים רבות היתה שטרשת עורקים נגרמת על ידי אכילת-יתר של שמנים רוויים. המליצו לאכול תזונה ענייה בשומן כדי להוריד רמה של LDL- כולסטרול, ולמנוע שקיעה של שומנים על דפנות העורקים.
היום יודעים שאמנם שומן טרנס, אוכל מטוגן ושומן מחומצן אמנם עלולים להזיק, אבל עמידות לאינסולין, חמצון של LDL, מצבי דלקת הם בעייתיים באותה מידה ואולי אפילו יותר. LDL מחומצן חודר לדם ולקמות באופן חופשי, כי הוא מולקולה שומנית. הוא מחדיר את הכולסטרול ונוצרים רובדים על דפנות העורקים.
בנוסף, שומנים חיוביים, כגון, חומצות שומניות אומגה 3, ויטמינים A, C,D,E חומצה אלפה-ליפואית, מיצוי מזרעי ענבים, קואנזים Q10 וצמחים נוגדי חמצון מסייעים לשמירה על תפקוד תקין של הלב וכלי הדם ומונעים חסימות של כלי הדם.
צמחים המונעים ומטפלים בטרשת עורקים
שם הצמח
השם בעברית
חלקי צמח בשימוש
Vaccinium spp.
מיני אוכמניות
פירות
Cinnamomum spp.
קנמון
קליפת הגזע
Salvia miltiorrhiza, Dan shen
מרוה אדומה
שורש
Allium sativum
שום
בצל
Camellia sinensis
תה ירוק
עלים
Commiphora mukul
מור גוגולו
שרף
Crataegus spp.
מיני עוזרר
פירות, פרחים
Tilia spp.
מיני טיליה
פרחים
Lycium barbata
אטד סיני
פירות
Punica granatum
רימון
פרי
Rosmarinus officinalis
רוזמרין
עלים
Salvia officinalis
מרוה רפואית
עלים
Curcuma longa
כורכום
קנה שורש
Ocimum sanctum הוא צמח ממשפחת השפתניים. מוצאו של הצמח מהודו ומאזורים בצפון-מזרח אפריקה.
הצמח הוא ספסמוליטי, אנטי מיקרוביאלי, נוגד דלקת, מוריד חום, מגביר פעילות של מערכת החיסון, היפגליקמי .
לפי הרפואה המסורתית נוהגים להשתמש בצמח לטיפול בארטריטיס, אסתמה, ברונכיט, הצטננות, סכרת, להורדת חום, שפעת, כיב פפטי, רוימטיזם.
O. sanctum הוא צמח פולחן חשוב בהודו. נעשה בו שימוש רפואי בהודו ובארצות אחרות בדרום-מזרח אסיה. הצמח משמש לטיפול בכאבי אוזניים, אפילפסיה, מחלות לב, מלריה, סינוסיטיס, הכשות של נחשים, כאבי בטן, הקאות, כנוגד תולעים, להגביר הפרשת חלב בהנקה ולמנוע נשירת שיער.
יתר לחץ דם
המתח של חיי היום- יום, העמידות לאינסולין, ההשמנה, חסימות בעורקים, סכרת, חוסר במגנזיום וסידן ועודף של נתרן, כל אלה ביחד גורמים לעלייה בלחץ הדם. זוהי תופעה שנעשתה שכיחה מאד עם השנים, והרופאים ממליצים על תרופות להורדת לחץ דם שאנשים לוקחים אותם במשך שנים, לעתים קרובות ללא צורך.
הפחתה בכמות המלח, צמחים דיורטים עדינים, פעילות גופנית ושינוי בתזונה מאזנים את לחץ הדם, ואין צורך בתרופות אם העלייה היא מתונה.
עלי זית, פירות עלים ופרחים של עוזרר, פרחים של טיליה ודבקון לבן עוזרים להוריד לחץ דם ולשמור על רמה תקינה שלו.
חומציות נמוכה בקיבה
הפרשת חומצת המלח בקיבה יורדת עם הגיל. הירידה בחומציות עלולה לגרום לגזים, כאבי בטן, הפרעה בעיכול ובספיגת המזון.
לעתים קרובות מקבלים אנשים המתלוננים על בעיות כאלה תרופות להורדת חומציות הקיבה, שגורמות להרעה במצב המטופל.
צמחים כגון, עלי ארטישוק, שורש של עולש (intybus chicorium ) כורכום, קמומיל וצמחים מרים עוזרים במקרים אלה.
תרופות רבות גורמות להפרעות בדרכי העיכול. לעתים קרובות ניתן להחליף את התרופות ולהתאים אותן למטופל. חשוב להתייעץ עם הרופא המטפל ולמזער את תופעות הלוואי השליליות.
עייפות
אחת התופעות השכיחות של ההזדקנות היא העייפות. הסיבות לכך הן הפרעות בשינה, מחלות כרוניות הגורמות לכאב ומקשות על התנועה, ירידה בפעילות המערכת האנדוקרינית המתבטאת בירידה בייצור הורמונים של התירואיד והאדרנל, וגם תזונה שאינה מאימה לגיל וספיגה פחות טובה של המזון.
צמחים אדפטוגנים עוזרים מאד לחיזוק ולהפחתת עייפות.
אי ספיקה של בלוטת התירואיד
אי ספיקה של בלוטת התירואיד שכיחה מאד בשנים הארונות. לפני כמה שנים חשבו שיש מספיק יוד במזון, וחיפשו מה הסיבה לפעילות הנמוכה של הבלוטה.
היום יודעים שהיוד הוצא ממצרכי מזון והוחלף בברום, ויש בעיה של חוסר יוד. סיבות נוספות עלולות להיות המחלה המטבולית וייצור נוגדנים נגד הבלוטה.
צמחים המגבירים הפיכת T4 ל-T3 ברקמות ההיקפיות
Commiphora mukul, Guggulu
Commiphora molnol
צמחים המגבירים פעילות של בלוטת התירואיד
Bacopa monnieri באקופה
Urtica dioica סרפד
Withania somnifera ויתניה משכרת
לזרוז פעילות הציר מההיפופיזה עד האדרנל ניתן להשתמש בצמחים אדפטוגנים.
ארטריטיס
יש כמה צורות של ארטריטיס.
הצורה השכיחה ביותר היא אוסטאוארטריטיס. לעתים קרובות היא מופיעה בתקופת המנופאוזה, אבל מתחילה הרבה לפני כן.
צפיפות העצם מתחילה לרדת עם ההריונות והלידות, עם תזונה שאינה מכילה ריכוז מספיק גבוה של מגנזיום וסידן, שמכילה ריכוז גבוה של זרחן, חוסר של ויטמין D, חוסר פעילות גופנית, עישון, ולקיחה של קורטיקוסטרואידים.
עדיף למנוע אוסטאוארטריטיס עם עבודה שמשקיעים כל החיים ולא להתחיל לטפל כשהבעיה מופיעה.
צורות נוספות של ארטריטיס הן המחלה האוטואימונית Rheumatoid arthritis
ארטריטיס הקשורה לגאוט במקרים של רמה גבוהה של חומצת שתן בדם
ארטריטיס פסוריאטי
בעיה נוספת הקשורה לסיום תקופת הפוריות אצל האשה היא יובש בוגינה.
צמחים לטיםול ביובש בוגינה בלקיחה פנימית
שם הצמח
השם בעברית
חלקי צמח בשימוש
Angelica sinensis
אנג'ליקה סינית
שורש
Glycyrrhiza glabra
שוש קירח
שורש
Ophiopogon japonicus
אופיופוגון
פקעת
Avena sativa
שיבולת שועל
נוף הצמח
Rehmannia glutinosa
רימניה
שורש
Asparagus racemosa
אספרגוס
שורש
צמחים לשימוש חיצוני במקרים של יובש בוגינה
Diocorea villosa שורש דיוסקוראה
Smilax sarsaparilla שורש קיסוסית
Althea officinalis שורש נטופית רפואית
Ulmus fulva קליפת גזע של אולמוס
השימוש הוא בצורת קרם
צמחי מרפא המוצעים במקרים של הזעת יתר
Salvia officinalis עלים של מרוה רפואית
Paeonia lactiflora שורש של פיאוניה לבנה
Schizandra chinensis פירות של שיזנדרה סינית
מקורות
1. Kuhn M. and Winston D. 2007, Herbal therapy and supplements. A scientific and traditional approach , 2nded. Wolters Kluwer, Lippincott, Baltimore, MD.
2. Winston D. 2007, The Use of Herbs and Complementary Therapies for Treating Chronic Back Pain, Washington, NJ
3. Winston D. 2007, Herbal Gastroenterology, Washington, NJ.
4. Winston D. Herbs and Nutrition For Healthy Aging. Journal of the American Herbalists Guild, 2007, 9: 5-12.