צמחי מרפא לסכרת

צמחי מרפא לסכרת - כשהתברר שרמת האינסולין תקינה ואפילו גבוהה אצל חלק מהסכרתיים, היה ברור שצריך לחפש צמחים הפועלים במנגנון שונה

צמחי מרפא לסכרת

מאז גילוי האינסולין עברו למעלה מ-100 שנה. היתה הרגשה שהאדם ניצח את המחלה שהיתה באותה תקופה סופנית. אבל מספר החולים לא רק שלא ירד, אלא הלך ועלה בכל רחבי תבל, והסכרת נחשבת היום למגיפה של המאה ה-21.

כשהתברר שרמת האינסולין תקינה ואפילו גבוהה אצל חלק מהסכרתיים, היה ברור שצריך לחפש צמחים הפועלים במנגנון שונה.

התופעה קיבלה הגדרה של מחלה מטבולית , שמופיעה בעיקר בחברה המערבית בגיל 45-50 שנה, ומתבטאת בירידה ברגישות של קרומי התאים לאינסולין. הסימפטומים שעלולים להופיע הם עליה ברמת גלוקוז בדם, עליה בלחץ הדם, השמנה באזור הבטן ותופעות אישיות נוספות.

צמחי מרפא המגבירים רגישות של הממברנות לאינסולין יהיו יעילים, אבל השפעתם תהיה נמוכה ללא תזונה מתאימה ופעילות גופנית. יש הכרח בשיתוף פעולה של המטופל כדי להצליח. חלק מהצמחים נחקרו רק בשנים האחרונות, ואחרים היו ידועים כבר שנים רבות כמסייעים להורדת רמת גלוקוז בדם.

Panax quinquefolium

הג'ינסנג האמריקאי מכיל קבוצה של ספונינים המכונים ג'ינסנוזידים, הם אחראים לפעילות של הצמח כמוריד רמת סוכר, ומעלה רגישות לאינסולין (1).

מחקרים קליניים הראו ירידה ברמת גלוקוז בצום, ירידה ברמת הסוכר בבדיקת ההמוגלובין המסוכרר HbA1c וירידה ברמת הגלוקוז בדם אחרי הארוחה (2).

מחקרים in vitro הראו עליה בייצור אינסולין, וירידה באפופטוזיס של תאי בטא בלבלב (3),

וכן עליה ברגישות קרומי התאים לאינסולין. הג'ינסנואידים פועלים כמקשרים ל-PPAR- –

Peroxisome proliferator-activated receptors שפועלים כמווסתים ביטוי של גנים הקשורים למטבוליזם של גלוקוז ושומנים. המקשרים של PPAR פועלים כמגבירי רגישות יעילים של אינסולין (4).

הג'ינסנג האמריקאי בטוח לשימוש. כמה מהמרכיבים שלו דומים לאלה של הג'ינסנג האסיאתי שמצוי בשימוש ברפואה הסינית, והוא צמח נערץ כבר אלפי שנים (1). הוא נחשב לצמח אדפטוגן עדין יותר מהג'ינסנג האסיאתי.

Cinnamomum cassia

הקנמון הוא צמח תבלין חשוב שמוצאו בארצות טרופיות. מינים אחדים של קנמון שימשו כתבלין למזון, להכנת קטורת ולהכנת שמנים אנטיספטיים (1).

לפני ש-10 שנים הראו שהקנמון מוריד רמת סוכר (5). מאז חזרו חוקרים נוספים על הניסויים, והראו שקנמון בריכוז של 1-6 ג' ליום מוריד רמת גלוקוז בדם (1).

מיצויים של קנמון הגבירו ספיגה של גלוקוז, הפעילו קולטן של אינסולין ועכבו דהפוספורילציה של רצפטור של אינסולין, ובכך הגבירו רגישות של התאים לאינסולין (5).

הקנמון הוא צמח מחמם, אבל בטוח לשימוש. הטווח של 1-6 ג' מאפשר למשתמשים לבחור את המינון המתאים לכל משתמש, מבלי להיות מחמם חזק מדי.

Plantago ovata לחך סגלגל

הלחך הסגלגל מצוי בתערובות רבות של צמחים נוגדי עצירות. הוא מכיל מרכיבים ריריים התופחים במים, ממלאים את המעי הגס וגורמים לו להתרוקן (1).

מחקרים שנערכו בחיות מעבדה ומחקרים קליניים הראו שהוא מקטין את העליה ברמת גלוקוז בדם אחרי הארוחה (6). הראו פעילות של הצמח התלויה בריכוז.

פעילות מקסימלית התקבלה כשלקחו את הלחך לפני הארוחה (7). הריכוז שניתן היה 10-15 ג' פעמיים ליום, לפני ארוחת בוקר וערב (7). היתה ירידה משמעותית בריכוז הגלוקוז בדם ובריכוז ההמוגלובין המסוכרר (1).

הלחך הסגלגל שתופח במעי, מעכב ומאיט את ספיגת הסוכר מהמעי אל הדם, ומגביר תנועתיות במעי הגס. הירידה בריכוז הגלוקוז קשורה לשתי הפעילויות, ירידה בספיגה ועליה בהתרוקנות של המעי (1).

חשוב לקחת את הלחך עם כמות גדולה של מים. תרופות, מינרלים וויטמינים, שמעוניינים שיספגו היטב, לוקחים לפחות שעה אחרי השימוש בלחך.

Gymnema sylvetre

צמח שמוצאו בהודו והתקבל כנוגד סכרת במערב לאחר מחקר (2). הוא מגביר יצור של אינסולין אנדוגני, מוריד רמת סוכר. הוא נחשב לבטוח לשימוש (1).

Momordica charantia

הצמח, הנקרא בשם עממי, מלון מר, הוא בעל תפוצה רחבה בארצות טרופיות במזרח אסיה ובדרום אמריקה. הצמח שייך למשפחת הדלועיים, והפרי הוא מאכל מקובל בארצות רבות.

בודדו ממנו כמה מרכיבים הקשורים לפעילות שלו כמוריד רמת סוכר. הוא מכיל גליקוזידים סטרואידיים momordin ו- charantin (7). התקבלה ירידה ברמת גלוקוז עם מיצויים שניתנו במתן פומי ובהזרקה (7). בנוסף הצמח מכיל אינסולין הדומה לאינסולין של פרה(1).

הצמח מוריד רמת גלוקוז וטריגליצרידים בדם.

הוא מגביר שחרור אינסולין מהלבלב

מפחית גלוקוניאוגנזה בכבד

מגביר שימוש בגלוקוז

מגביר רמה של חלבון בסרום (9).

מחקר שנערך עם עכברים הראה שמיצוי מהגבעול של הצמח מגביר adenosine monophosphare-activated protein kinase ובכך מחזיר את הרגישות לאינסולין (10).

Ocimum sanctum ריחן קדוש

הריחן שייך למשפחת השפתניים. הוא גדל בהודו ונחשב לצמח רפואי חשוב. משתמשים בו בין השאר לטיפול בסכרת.

עלים של הצמח שניתנו לחולדות גרמו לירידה של רמת גלוקוז בדם (1).

הצמח גורם לעליה בייצור גליקוגן בכבד

ירידה בהפיכת גליקוגן לגלוקוז

ירידה בגלוקוניאוגנזה

עליה בשחרור אינסולין מהלבלב (1).

הצמח נחשב לבטוח לשימוש ומרבים להשתמש בו ברפואת האיורודה.

כרום Chromium picolilate

הכרום הוא אחד מהמינרלים החיוניים לגוף, והדרושים בריכוזים נמוכים מאד (11).

מחקרים מראים שרמת הכרום משפיעה על וויסות ורגישות לאינסולין (11). הכרום מסייע לקשירה של אינסולין וחדירה של גלוקוז לתןך התאים.

כרום כתוסף גרם לירידה ברמת גלוקוז בצום, לשיפור רגישות לאינסולין,להורדת רמת האינסולין, וכן לירידה בריכוז כולסטרול ושומנים בדם ולעליה ב-HDL אצל אנשים מבוגרים סכרתיים ונורמלים (11).

המחקרים נעשו רובם עם chromium picolinate. נערך מחקר על 180 מטופלים סכרתיים. הם חולקו לשלוש קבוצות. קבוצה אחת קיבלה פעמיים ביום 100 מיקרוגרם של כרום פיקולינט, קבוצה שניה קיבלה 500 מיקרוגרם והקבוצה השלישית קיבלה פלצבו. המחקר נמשך ששה חודשים.

החוקרים דיווחו על השפעה משמעותית בעיקר של 500 מיקרוגרם כרום. היתה ירידה בהמוגלובין המסוכרר, ברמת גלוקוז בצום, בריכוז הסוכר שעתיים אחרי הארוחה, בריכוז האינסולין שעתיים אחרי הארוחה (11).

מחקר נוסף שבדק השפעה של 200 מיקרוגרם ליום של כרום פיקולינט על סכרתיים, במשך ששה חודשים, הראה ירידה ברמת טריגליצרידים, אבל השפעה בלתי משמעותית על ריכוז הסוכר בדם (11).

אין המלצה מדויקת ל- RDA RDA-recommended daily allowance) ) אבל ניתן להסיק מהמחקרים שהריכוז צריך לעלות על 200 מיקרוגרם ליום (11).

מזון עשיר בכרום הוא שמרי בירה וקמח שעורה.

כדי להצליח למנוע עמידות לאינסולין ולהחזיר את הרגישות צריך בנוסף לצמחים להימנע משתיה ואכילה של מזון מתוק במטרה להשתיק את הרעב. להקדיש זמן לארוחות מסודרות ולא רק לחטוף משהו מתוק עתיר קלוריות בעמידה או בריצה. להקדיש מחשבה לתכנון הארוחות, ולתקן את מה שעשינו כשגרמנו לגוף שלנו לדחות את האינסולין, ולפגוע בוויסות חדירת הגלוקוז לתאים.

חשוב להפחית במשקאות קלים ממותקים, כולל משקאות דיאט שכוללים ממתיקים סינטטיים, או סירופ המכיל פרוקטוז.

מקורות

Karel R. Ten Herbs for Glycemic Control in Type 2 Diabetes. Journal of American Herbalists Guild, 2010, 8:53-63

Yeh GY. Eisenberg DM. Kapchuk TJ. Phillips RS. Systematic Review of Herbs and Dietary Supplements for Glycemic Control in Diabetes Care 2003, 26:1277-1294.

Luo JZ. & Luo L. American Ginseng stimulates insulin production and prevents apoptosis through regulation of uncoupling protein-2 in cultured beta cells. Evidence-based Complementary and Alternative Medicine, 2006, 3:365-372.

Kyu LH. Jung MH. Soh JH. et al. Ginsenoside 20(S)-protopanaxatriol (PPT) Activates Peroxisome Proliferator. Activated Receptor gamma(PPARGAMMA) IN 3t3-L1. Adipcytes Biological Pharmaceutical Bulletin, 2006, 29:110-113.

Khan A. Safdar M. Khan MM. et al. Cinnamon improves Glucose and Lipids of People With Tupe 2 Diabetes Care, 2003, 26: 3215-3218.

Hannan JM. Ali L. Khaleque J. et al. Aqueous extracts of husks of Plantago ovata reduce hyperglycemia in type 1 andtype 2 diabetes by inhibition of intestinal glucose absorption. British Journal of Nutrition , 2006, 96: 131-137.

Rodriguez-Moran M. Guerrero-Romero F. Lazcano-Burciaga G. Lipid –and glucose-lowering efficacy of Plantago psillium in type 2 diabetes. Journal of Diabetes and its complications1998, 12; 273-278.

Singh N. & Gupta M. Regeneration of beta-cells in islets of Langerhans of pancreas of alloxan diabetic rats by acetone extract of Momordica charantia fruits (Absract) Indian Journal of Expermental Biology , 2007, 45: 1055-1-62.

Fernandes NP. Lagishetty CV. Panda VS, et al. An experimental evaluation of the antidiabetic and antilipidemic properties of a standardized Momordica charantia fruit extract. BMC Complementary and Alternatve Medicine 2007, 7: 29.

Cheng HL. Huang HK. Chang CL. et al. A cell-based screening identities compounds from the stem of Momordica charantia that overcome insulin resistance and activates AMP-activated protein kinase. Journal of Agriculture and Food Chemistry, 2998, pre-reprint version published online July 26, 2008.

חזרה לחנות

אלרגיה לחיטה – Food allergy

אלרגיה לחיטה - ניתן להחליף את הדגניים בקמח קינואה, ירבוז, צ'יה, דוחן, כוסמת, זרעי פשתן, אורז, חומוס, סויה. >

אלרגיה לחיטה היא בדרך כלל אלרגיה למזון. היא עלולה להופיע כאלרגיה למגע, אצל אנשם הבאים במגע קרוב עם חיטה באופן קבוע. כמו כל אלרגיה, גורמת האלרגיה לחיטה להופעה של נוגדנים IgE ולתגובה של תאי פיטום ובזופילים הגורמים לשחרור של היסטמין, ובהמשך להפעלת מנגנון הדלקת.

האלרגיה היא בעיקר למאגר החלבונים המצוי בזרע החיטה, אבל ישנם מרכיבים נוספים העלולים לפעול כאלרגנים (1).

ישנן ארבע קבוצות עיקריות של חלבונים בזרע החיטה: אלבומינים, גלובולינים, פרולמינים וגלוטלינים (1). הפרולמינים המצויים בחיטה מכונים גליאדינים, והגלוטלינים המצויים בחיטה מכונים גלוטנינים.שתי הקבוצות האחרונות ביחד מייצרות את הגלוטן שעלול לגרום למחלת צליאק (1).

אלרגיה לפולן ולנוף הצמח של החיטה

אלרגיה המתבטאת בדרכי הנשימה, והקשורה לפולן ולצמח החיטה, עלולה להופיע אצל אנשים העובדים בתעשיית המזון. גילו בחיטה 40 מרכיבים אלרגניים, חלקם פועלים בשילוב עם פולן ונוף הצמח של השיפון (2).

מחקר אחר גילה שאלרגיה בדרכי הנשימה של אופים עלולה להגרם על ידי שילוב של צמח החיטה עם דגניים נוספים, כגון, שבולת שועל, שעורה, תירס, אורז ובעיקר שיפון (3). בנוסף הראו שילוב בין חלבונים של זרעים ושל פולן חיטה, וכן שילוב בין גלוטן של חיטה ופולן של שיפון הגורמים לאלרגיות בדרכי נשימה אצל אופים (4).

נגזרות של חומצות אמיניות מחלבונים של חיטה עלולים לגרום לאלרגיות. הן נוצרות על ידי פירוק אנזימטי הידרוליטי של החלבונים, המביא לייצור של פוליפפטידים ובהמשך לפפטידים. מכנים אותם הידרוליזטים של חלבונים מחיטה, ונוהגים להוסיף אותם כתוספים למזון ולקוסמטיקה. הם עלולים להגביר תגובה אלרגית אצל אנשים רגישים, ולגרום לאורטיקריה חריפה על ידי מגע (5,6).

גליאדינים מחיטה קשורים לאלרגיה קשה נוספת, הידועה בשם Wheat-dependent exercise induced anaphylaxis, הקשורה גם היא לתגובות של נוגדנים IgE (7).

במקרים אלה גלידינינים או גלוטנין עם משקל מולקולרי גבוה חודרים לדם בזמן פעילות ספורטיבית, והם עלולים לגרום לאסתמה חריפה או לתגובות אלרגיות אחרות (8).

פרולמינים שאינם נמסים במים, שמקורם בכמה מיני דגן עלולים להיות הגורם לאטופיק דרמטיטיס, אקסמה,ואורטיקריה (9).

במקרים של רגישות משפחתית מציעים לא להשתמש במוצרים המכילים חיטה בשנה הראשונה של החיים.

אצל אנשים הסובלים לעתים קרובות ממיגרנה, הראו שהגורם עלול להיות רגישות למזון (10). ב- 78% מהמקרים הגורם היה חיטה (10). מזונות נוספים העלולים לגרום למיגרנה: תפוזים, ביצים, תה, קפה, שוקולד, חלב, תירס, סוכר קנים, שמרים.

הטיפול הוא קשה ואישי. ישנם אנשים הרגישים לחיטה אולם אינם רגישים לכוסמין. חיטה מצויה במזונות רבים, כגון, קוסוקוס, סולת, מיני מאפה שונים, סובין, מוצרים מנבט חיטה, עמילן ועוד מוצרים רבים בהם מופיעים מרכיבים מחיטה כתוספים.

עצם המודעות לכך שהגורם לתופעות שונות עלול להיות אלרגיה לחיטה ולמרכיבים שלה, יכל לתת כיוון לאיבחון.

ניתן להחליף את הדגניים בקמח קינואה, ירבוז, צ'יה, דוחן, כוסמת, זרעי פשתן, אורז, חומוס, סויה.

כשיש רגישות לחיטה או לדגנים נוספים חייבים לקרוא בעיון את רשימת המרכיבים בכל מזון, ועדיף להימנע ככל האפשר להימנע משימוש במזון מתועש.

מקורות

1. AkagawaM. Handoyo T. Ishii T. et al. Proteomic analysis of wheat flour allergens. J. Agaric. Food Chem. 2007, 55: 6863-70.

2. Blands J. Diamant B. Kallos P. et al. Flour allergy in bakers.I. Identification of allergenic fractions in flour and comparison of diagnostic methods. Int. Arch. Allergy Appl. Immunol. 1976, 52: 392-406.

3. Baldo BA. Krilis S. Wrigley CW. Hypersensitivity to inhaled flour allergens. Comparison between cereals. Allergy 1980, 35:45-56.

4. Valero Santiago A. Amat Par P. Sanosa Valls J. et al. Hypersensitivity to wheat flour in bakers. Allergologia et immuno- pathologia, 1988, 16: 309-314.

5. Akiyama H. Sakata K.Yoshioka Y.et al. Profile analysis and immunoglobulin E reactivity of whear protein hydrolysates. Int. Arch. Allergy Immunol. 2006, 140: 36-42.

6. Lauriere M. Pecquet C. Bouchez-Mahiout L. et al. Hydrolysed wheat ptotein present in cosmetics can induce immediate hypersensitivities. Contact Derm. 2006, 54: 283-290.

7. Mitttag D. Niggemann B. Sander I. et al. Immunoglobulin E-reactivity of wheat-allergic subjects, bakers asthma, food allergy, wheat-dependent, exercise-induced anaphylaxis, to wheat protein fractions with different solubility and digestibility. Mol. Nutr. Food Res. 2004, 48: 380-389.

8. Masuo H. Morimoto K. Akaki T. et al. Exercise and aspirin increase levels of circulating gliadin peptides in patients with wheat-dependent exercise-induced anaphylaxis. Clin. Exp. Allergy 2005, 461-466.

9. Barnetson RS. Wright AL. Benton EC. IgE-mediated allergy in adults with severe atopic eczema. Clin. Exp. Allergy, 1989, 19:321-325.

10. Grant EC Food Allergies and migrane. Lancet 19798, 1: 966-969.

חזרה לחנות

סיזיגיום – Syzygium cumuni

סיזיגיום - מטפלים מסורתיים בהודו משתמשים בפירות לטיפול בסכרת, פצעים בפה, דלקותת בדרכי העיכול, שלשול, דיזנטריה, טחורים, כאבי בטן

סיזיגיום – Syzygium cumuni

משפחה: הדסיים, Mytrtaceae

שמות נרדפים: Eugenia jambolana, Myrtus cumini, Syzygium jambolana

חלקי צמח בשימוש: פירות, עלים, קליפת ההגזע, פרחים, שורש

שמות עממיים: jambolan, jamun, java plum, black plum

תאור הצמח: Syzygium הוא סוג במשפחת ההדסיים, שמוצאו באיזורים טרופיים, בעיקר של דרום אמריקה ואוסטרליה (1). לסוג סיזיגיום משתייכים כ-100 מינים, הגדלים באפריקה, מדגסקר, דרום-מזרח אסיה ואיי האוקינוס השקט (1). צמחים רבים המשתייכים למשפחת ההדסים הם ארומטיים, וידועים כצמחי מרפא ותבלין (2).

Syzygium cumini הוא עץ גדול ירוק-עד, נפוץ מאד בהודו, סרילנקה, נפאל, פקיסטן ואינדונזיה. מרבים לגדל אותו ליד מקדשים של קרושנה, והוא נחשב לעץ קדוש אצל ההינדים (1). העלים אליפטיים באורך 6-12ס"מ.

הפרחים לבנים וריחניים, מרובי אבקנים וגדלים בצברים. הפירות הם ענבות מאורכות, בצבע סגול-בורדו כהה מאד, כמעט שחור. הציפה עסיסית, מתוקה ואכילה ומשאירה טעם מתוק, מעט חמוץ ואסטרינג'נט וצבע אדום כהה בפה (1).

מרכיבים

מרכיבים פעילים מצויים בחלקים השונים של הצמח.

עלים: העלים עשירים בגליקוזידים של פלבונואידים, קוורצטין, myricetin, myricitin

טריטרפנואידים, galloyl carboxylase, טאנינים (3)

קליפת הגזע: חומצה בטולינית

friedelin, eugenin, beta-sitosterol, kaempferol, quercetin, bergenins

חומצה גאלית, חומצה אלגית, גאלו טאנינים, אלגו-טאנינים

פרחים: פלבונואידים, כגון, קוורצטין, מיריצטין, איזו-קורצטין קמפפרול (4)

חומצה אולאנולית, אצטיל-חומצה אולאנולית

שורש: מכיל גליקוזידים של פלבונואידים ו- isorhamnetin-3-o-tutinoside (5)

פירות: עשיר בסוכרים, כגון, רפינוז, גלוקוז, פרוקטוז

חומצות פירות: ציטרית, מאלית, גאלית

אנתוציאנינים, דלפינידין, מאלוידין, פטונידין, גליקוזיד של ציאנידין (6)

הפירות עשירים במינרלים: סידן, זרחן, מגנזיום, ברזל, אשלגן, נחושת, גפרית

ויטמינים המצויים בפירות: ויטמין A תיאמין, ריבופלבין, נאצין, חומצה אסקורבית

כולין, חומצה פולית (6)

ניתן לשתמש באבקה שמכינים מקליפת הפרי כצבע מאכל הצובע מזון (1).

שמן נדיף בודד מהחלקים השונים ש הצמח, הוא כולל כ-25 מרכיבים, ביניהם, פינן, לומונן,

מירצן, בטא- קריופילן, cadinene (1).

פעילות: קליפת הגזע היא אסטרינג'נט, נוגדת תולעים

הפירות מקררים, אסטרינג'נט, מסלקים ריח ריח רע מהפה, משתנים, מורידים רמת גלוקוז בדם, טעמם מתוק-חמוץ

הזרעים מתוקים, אסטרינג'נט, ומסייעים במקרים של סוכרת

חומץ שמכינים מהפירות הבשלים הוא אסטרינג'נט, עוצר שלשול, יעיל במקרים של הגדלה של הטחול.

כל חלקי הצמח הם אנטי אוקסידנטים הודות למרכיבים הפוליפנולים השונים המצויים בהם. הם מנטרלים רדיקלים חופשיים ופעילים כנוגדי דלקת (1).

רפואה מסורתית:

הפירות משמשים לטיפול בסכרת, שיעול, דיזנטריה וכנודים של תולעים עגולות (2)

ברפואת האיורודה משתמשים בפירות לטיפול בסכרת

מטפלים מסורתיים בהודו משתמשים בפירות לטיפול בסכרת, פצעים בפה, דלקותת בדרכי העיכול, שלשול, דיזנטריה, טחורים, כאבי בטן (7)

ברפואת היונאני משתמשים בחלקים שונים של הצמח כמחזק של הכבד, כמזין של הדם, כמחזק של השיניים והחניכיים (7)

מטפלים מסורתיים במדגסקר משתמשים במיצויים מהזרעים לטיפול בסכרת (8).

בטאמיל נאדו משתמשים במיצויים מהזרעים לטיפול בשיעול, הצטננות, דלקות גרון, פריחות בעור ובפה, כיבים בעור, בפה ובמעי (8).

הפירות נאכלים טריים, ומכינים מהם ריבות, מיני מאפה, סירופ, רוטבים וגלידות (1).

פרמקולוגיה

נוגד סכרת. נערכו כמה מחקרים המוכיחים שהפירות והזרעים מורידים רמת סוכר. המחקרים נעשו in vitro , על עכברים וכן מחקרים קליניים עם סכרתיים (9, 10).

ירידה משמעותית ברמת הגלוקוז בדם התקבלה בעכברים שטופלו עם קליפת הגזע של העץ (9). המחקרים הקליניים הראו ירידה ברמת גלוקוז בדם כאשר השתמשו במיצוים מהפירות ומהזרעים (10).

מחקרים נוספים הוכיחו שחלקים שונים של הצמח הם מורידים רמת סוכר בדם, נוגדי חמצון, נוגדי דלקת, אנטי מיקרוביאליים, אנטי ליישמניה, אנטי פטרייתיים, עוצרים שלשול, מפחיתים פוריות, נוגדי אולקוס, מגינים מפני קרינה רדיו אקטיבית (1).

סיכום

רוב המחקרים נעשו עם הפירות והזרעים, וגם עם חלקים אחרים של הצמח. רק מחקרים בודדים וקטנים עוסקים בפעילות של מרכיבים פעילים מבודדים (1).

השימוש ברפואה המסורתית היה בחלקים שונים של העץ ונעזרו בו לטיפול בבעיות השונות שהוזכרו. מחקרים מעטים עסקו בפעילות של החלקים השונים של הצמח. רובם בדקו את הפירות והזרעים (1).

בהודו הפירות נאספים מתחת לעצים ונמכרים בשוק כפרי טרי.

מקורות:

1. Ayyanar M. Subash-Babu P, Syzygium cumini (L) Skeels: A review of its phytochemical constituents and traditional uses. Asian Pac. J. Trop. Biomed. 2012, 2 (3): 240-246.

2. Reynertson KA. Basile MJ. Kennelly EJ. Antioxidant potential of seven myrtaceous fruits. Ethnobot. Res. Appl. 2005, 3: 25-35.

3. Gupta GS. Sharma DP. Triterpenoid and other constituents of Eugenia jambolana leaves. Phytochemistry, 1074, 13:2013-2014.

4. Bhatia IS. Bajaj KL. Chemical constituents of the seeds and bark of Syzygium cumini. Plant Med. 1975, 28:347-352.

5. Vaishnava MM. Tripathy AK. Gupta KR. Flavonoid glycosides from roots of Eugenia jambolana. Fitoterapia, 1992, 63: 259-260.

6. Jain MC. Seshadri TR. Anthocyanins of Eugenia jambolana fruits. Indian J. Chem. 1975, 3: 20-23.

7. Sagrawat H. Mann AS. Kharya MD. Pharmacological potential of Eugenia jambolana a review. Pharmacogn Mag. 2006, 2: 96-104.

8. Ratsimanga U. Native plants for our global village. TWAS Newslett. 1998, 10:13-15.

9. Villasenor IM. Lamadrid MRA. Comperative antihyperglycaemic potntials of medicinal plants. J. Ethnopharmacol. 2006, 104: 129-131.

10. Sharma SB. Nasir A. Prabhu KM. et al. Hypoglycemic and hypolipidemic effect of ethanolic extract of seeds of Eugenia jambolana in alloxan-induced diabetic rabbits. J. Ethnopharmacol. 2003, 85: 201-206.

חזרה לחנות

ענבר – Succinium Amber

ענבר - הענבר נחשב למרגיע, מסייע להתגבר על פחדים, משחרר עוויתות.משמש לטיפול בפלפיטציה, נדודי שינה, אפילפסיה

ענבר

Succinium הוא השם הלטיני של חומר שמקורו במוהל או מיץ. Suucus בלטינית משמעותו מוהל או מיץ. החומר שאוספים אותו מכונה amber מהשם הערבי anbar, ובעברית הוא נקרא ענבר. מקורו בעצים עתיקים שכבר מזמן אינם קיימים, בעיקר עצי מחט, כגון, מיני אורן, או עצים ממשפחת הקטניות, Fabaceae (1). השרף נשאר באדמה במשך מיליוני שנים עד שהוא הופך לענבר. האורן נחשב למקור העיקרי, למרות שיש ענבר שמוצאו משרפים של עצים נוספים.

צבע הענבר צהוב ולפעמים צהוב כהה, חום או אדום, ומשתמשים בו להכנת תכשיטים או פסלים ופסלונים. יש לו שימוש רפואי ברפואה הסינית.

הרוב המצוי היום בעולם מגיע מאזור הים הבלטי (1), ממקום הנקרא חוף הענבר. בשנים האחרונות הוא מגיע מאזור בים הבלטי הנקרא Kaliningrad Oblast, והוא נמצא בין פולין לליטא.

בעבר השתמשו בו לריפוי באירופה ובמזרח התיכון. השימוש העיקרי היה כמשכך כאבי בטן וכאבים רוימטיים. שימוש זה נפסק מזמן.

מרכיבים

מרכיבים נדיפים של שרף מאורן: טרפנים, כגון, pinene, careen, sabinene, limonene הם נעלמים במשך התקופה הארוכה עד שהענבר נוצר.

ישנן מולקולות המקשות את השרף, בעיקר abietic and pimaric acid.

הענבר דומה במרכיבים הכימיים שלו לשרף של האורן, אבל הוא מכיל יותר חומר פחמימני שהתקשה. השרף מכיל ריכוז גבוה יותר של מולקולות של טרפן (2).

במשך שנים רבות אספו אותו מהחוף של הים הבלטי, כשהגלים הביאו אותו אל החוף. בשנת 1870 הקימו מיכרות לחציבת ענבר (1). מאז הכמות הנחצבת הולכת ועולה.

שימוש רפואי ברפואה הסינית

הענבר נחשב לבעל טעם מתוק וטבע נייטרלי. טוחנים את הענבר לאבקה ובולעים את האבקה עם מעט מים, או עם פורמולה שהשרף הופף להיות חלק ממנה (1). שימוש נוסף הוא בצורת כדורים.

הענבר נחשב למרגיע, מסייע להתגבר על פחדים, משחרר עוויתות.

משמש לטיפול בפלפיטציה, נדודי שינה, אפילפסיה (3). משמש חלק מפורמולה לטיפול באפילפסיה אצל ילדים (3).

שימוש נוסף הוא במקרים של בצקת ושל קשיים במתן שתן, וכן במקרים של דם בשתן. לוקחים את הענבר ביחד עם הפטריה Poria coccos (1).

בנוסף משמש הענבר להגביר זרימת דםבמקרים של אל-וסת, כאבים בבטן התחתונה, בלוטת ערמונית מוגדלת וחסימה של האנרגיה החיונית (1).

במקרה של רמת שומנים גבוהה בדם משתמשים בפורמולה הכוללת: ענבר, אסטרגלוס, אבקה של פנינה, רימניה וג'ינסנג אמריקאי (4).

שימוש חיצוני: הענבר פועל כאסטרינג'נט לטיפול בכיבים, ומסייע לשיקום של רקמות. משתמשים בו לטיפול בכיבים, כוויות, פציעה של ריקמה (1).

מקורות:

1. Dharmananda S. Succinum (Amber) Use in Chinese Medicine.

2. www.tmnline.org/arts/amber.htm

3. Matuszewska A. and John A. Some possibilities of thin layer chromatographic analysis of the molecular phase of Baltic amber and other natural resins, ACTA Chromatographica 2004, 14:82-91.

4. Mitchell C. et al. (translators), Ten Lectures on the Use of Medicinals from the Personal Experience of Jiao Shude, 2003 Paradigm. Publications, Brookline, MA.

5. Lu Decheng et al. Effects of Jianyanling on serum lipids, apolipoprotein and lipoprotein. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine, 1994, 14: 142-144.

חזרה לחנות

עלי זית – Olive leaf

שם הצמח: Olea europea

שם עברי: זית אירופאי

משפחה: זיתיים, Oleaceae

תאור הצמח: מוצאו של הזית בארץ ישראל ובסוריה. הזית הוא עץ ירוק-עד בגובה 5-8 מ'.

הוא נפוץ בכל אזורי הארץ מהגולן ועד צפון הנגב. שורשיו מפותלים ומעמיקים לחדור לאדמה. עליו מאורכם וצרים. צידו העליון של העלה ירוק ומבריק וצידו התחתון אפור ומכוסה שערות.

פרחיו של הזית קטנים ולבנים. הוא פורח בסוף האביב ובתחילת הקיץ. הזית מפזר אבקה רבה מהפרחים, הגורמת לאלרגיה לאנשים רבים. הפירות מבשילים בחודשים אוקטובר-נובמבר. פרי הבוסר ירוק והוא הולך ומשחיר לקראת הבשלתו. הצבע הירוק שמקורו בכלורופיל הולך ונעלם, והוא מתחלף באנתוציאנינים הנותנים לו את הצבע השחור.

הזית הוא הצמח הראשון המוזכר בתנ"ך, מסופר בספר בראשית, פרשת נוח, שהיונה שנשלחה על ידי נוח לראות אם כלו המים, חזרה אליו עם עלה זית בפיה. תמונת היונה עם עלה הזית הפכה לסמל עולמי לשלום.

רפואה מסורתית: במצרים העתיקה השתמשו בעלי הזית לחניטה (1). ביוון העתיקה השתמשו בעלי הזית להוריד חום (1). בכתבים של הרופאים האקלקטיים מוזכר שימוש במירתח מרוכז של עלי זית להורדת חום (2)

מחקרים על ההשפעה הפיזיולוגית של עלי זית על בני אדם וחיות נערכים בשנים האחרונות. הם מראים שעלי הזית הם בעלי פעילות אנטי מיקרוביאלית יעילה מאד, העלים פעילים נגד חיידקים, וירוסים, שמרים וטפילים (1).

מרכיבים: secoiridoids, כולל oleuropein, oleorupeoside

פוליפנולים, כולל verbascoide, apigenin-7-glucoside, luteolin-7-glugoside (3)

טריטרפנים, כולל חומצה oleanolic

פלבונואידים, רוטין ו-diosmin

Oleuropein היה המרכיב הראשון שבודד ממיצוי של עלי זית ב-1908 (4).

פעילות: מוריד לחץ דם, אנטי מיקרוביאלי, אנטי אוקסידנט, נוגד דלקת,מוריד רמת סוכר

פרמקולוגיה

מוריד לחץ דם, מרחיב כלי דם

הפעילות של עלי הזית כמורידי לחץ דם דווחה לראשונה בשנת 1951, ואושרה על ידי מחקרים נוספים מאוחר יותר (5). Oleuropein מרחיב כלי דם ובכך גורם לירידה בלחץ הדם (6).

פעילות אנטי מיקרוביאלית

מחקרים in vitro הוכיחו שעלי זית מעכבים וירוסים רבים, כגון, פרה-אינפלואנזה, הרפס סימפלקס, פוליו, אינפלואנזה rhinoviruses, coxsackie virus, Varicella zoster. המרכיב המעכב העיקרי היה Ca-elenolate (7).

עלי הזית מעכבים חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים, שמרים, טפילים וכן את הטפיל הגורם למלריה Plasmodium falciparum (8).

פעילות in vitro הוכחה נגד E. coli, Staphylococcus aureus, Bacillus subtilis, Bacillus cereus, Salmonella typhimurium, Candida albicans (8).

כנראה שהמנגנון של הפעילות האנטי בקטריאלית הוא עיכוב של אנזימים חיוניים לרפליקציה של החיידקים, או פגיעה בקרום התא שגורמת לנזילה של מרכיבים מתוך התא החוצה (9).

פעילות אנטי אוקסידנטית

נערך מחקר באוסטרליה שבו נבדקה הפעילות האנטיאוקסידנטית של 55 צמחים רפואיים. החוקרים הראו שמיצוי מעלי זית הראה את הפעילות היעילה ביותר כמנטרל רדיקלים חופשיים. הוא היה פעיל יותר מתה ירוק ומגדילן מצוי (10). Oleuropein הפחית חמצון של LDL במבחנה וגם בארנבות (11).

פעילות היפוגליקמית

מחקרים שנעשו עם חולדות הראו שריכוזים של 16 מ"ג ו-32 מ"ג לק"ג של עלי זית הורידו רמת סוכר והגבירו שימוש בגלוקוז בתאים (12).

מחקר קליני נערך על 30 מטופלים עם יתר לחץ דם. הם קיבלו 400 מ"ג ש למיצוי מימי של עלי זית, ארבע פעמים ביום במשך שלושה חודשים. התקבלה ירידה משמעותית בלחץ הדם שלהמשתתפים (13).

אינטראקציות עם תרופות: יש לנהוג בזהירות רבה במקרים שלוקחים תרופות להורדת לחץ דם, לדילול דם, ולהורדת רמת סוכר כדי למנוע ירידה מוגזמת בלחץ הדם וברמת הסוכר (1).

תופעות לוואי: רצוי לקחת מיצויים מעלי זית עם האוכל כדי למנוע גירויים במערכת העיכול.

ניסויים בחיות מעבדה ובתרביות של תאים לא הראו תופעות לוואי בלתי נעימות, או רעילות.

לא נערכו ניסויים על בטיחות השימוש בעלי זית לנשים בהריון ובהנקה (1).

מינון: 500-2000 מ"ג של אבקה טחונה של העלים ליום.

המיצויים המצויים בשוק בד"כ מכוילים ל-17-20% oleuropein (1).

מקורות

1. Olive Leaf, Alternative Medicine Review, 2009, Vol.14: 62-66.

2. Felter HW. Lloyd JL. King's American Dispenatory. Cincinnati OH; Ohio Valley, Co, 1898.

3. Briante R. Patumi M. Terenziani S. et al. Olea europea L. Leaf extract and derivatives: antioxidant properties. J. Agric. Food Chem. 2002, 50:4934-4940.

4. Walter WM Jr, Fleming HP. Etchells JL. Preparations of antimicrobial compounds by hydrolysis of oleuropein from green olives. Appl. Microbiol. 1973, 26: 773-776.

5. Panizzi L. Scapati ML. Orient G. The constitution of oleuropein, a bitter glucoside of the olive with hypotensive action. Gazz. Chim. Ital. 1960, 90: 1449-1485.

6. Zarzuelo A. Duarte J. Jimenez J, et al. Vasodilator effect of olve leaf. Planta Med, 1991, 57:417-419.

7. Renis HE. In vitro antiviral activity of calcium elelnolate. Antimicrob. Agents Chemother. 1969, 9: 167-172.

8. Markin D. Duck L. Berdicevsky L. In vitro antimicrobial activity of olive leaves. Mycoses 2003, 46: 132-136.

9. Tassou CC. Nychas GJ. Board RG. Effect of phenolic compounds and oleuropein on the germination of Bacillus cereus T spores Biotechnol. Appl. Biochem. 1991, 13: 231-237.

10. Wojcikowski K. Stevenson L. Leach D. et al. Antioxidant capacity of 55 medicinal herbs traditionally used to treat urinary system. J. Alternative Complement Med. 2007, 13: 103-109.

11. Coni E. Benedetto R. Pasquale M. et al. Protective effect of oleuropein, an olive oil biophenol, on low density lipoprotein oxisizabilty in rabbits. Lipids, 2000 35: 45-54.

12. Goonzalea M. Zarzuelo A. Gamez MJ. et al. Hypoglycemic activity of olive leaf extracts. Planta Med. 1992, 58: 513-515.

13. Cherif S. Rahal N. Haouala M. et al. A. clinical trial of a titrated Oleaextraxt in the treatment of essential arterial hypertension. J. Pharm. Belg. 1996, 51; 69-s71.

הדס מצוי – Myrtus communis

הדס מצוי - החוקרים קבעו את הריכוזים המינימליים שנתנו עיכוב של צמיחה של מיני הקנדידה השונים. בדקו 10 מבחנות מכל מין של קנדידה, והישוו מול

שם עברי: הדס מצוי

משפחה: הדסיים Myrtaceae

חלקי צמח בשימוש: שמן אתרי

ההדס הוא שיח ירוק-עד השייך למשפחת ההדסיים. הוא גדל בר בארץ ובארצות ים תיכוניות אחרות. כמו רבים מהצמחים בני משפחת ההדסיים גם ההדס הוא צמח ארומטי, המכיל שמן נדיף בעלים ובפרחים.

מפיקים שמן אתרי מהעלים ומהפירות, והשימוש בו הוא בעיקר תעשייתי כמוסיף טעם וריח (1). מחקרים שנערכו על תכונות פיזיולוגיות של השמן הנדיף של הדס מצוי הראו שהוא פעיל נגד Mycobacteria והליקובקטר פילורי (3,4).

המחקר הנוכחי בדק השפעה של שמן נדיף של הדס על חמישה מינים של Candida.

מיני הקנדידה בודדו מתרביות דם של בני אדם שהיו מאושפזים בבית חולים ברומא, ונבדקו in vitro (1).

השתמשו בשמן נדיף שהוכן מעלים של הדס. קראו תוצאות אחרי 24 ואחרי 48 שעות. הישוו את פעילות השמן הנדיף של ההדס מול שש תרופות נגד פטריות (1).

המחקר נעשה באיטליה.

מיני הקנדידה שנבדקו הם: Candida albicans, C. glabrata, C. krusei, C. tropicalis, C. parapsilosis (1).

ריכוזי השמן הנדיף של ההדס היו מ-32 מיקרוגרם למ"ל עד 0.06 מיקרוגרם ל-מ"ל.

החוקרים קבעו את הריכוזים המינימליים שנתנו עיכוב של צמיחה של מיני הקנדידה השונים. בדקו 10 מבחנות מכל מין של קנדידה, והישוו מול תרופות נוגדות פטריות.

התוצאות הראו פעילות טובה של השמן הנדיף נגד C. albicans ונגד C. tropicalis אחרי 24 ו-48 שעות. פעילות נמוכה יותר התקבלה אחרי 48 שעות נגד C. glabrata

C. krusei, C. parapsilosis

מחקר שנעשה בתורכיה עם שמן נדיף שהוכן מהדס שגדל בתורכיה הראה פעילות גבוהה פי 3 נגד C. albicans (4). הראו שיש הבדל בהרכב השמן הנדיף התורכי לעומת האיטלקי.

השמן הנדיף התורכי מכיל אחוז גבוה של linalool ושל linalyl acetate, ואילו השמן הנדיף האיטלקי מכיל alpha-pinene ו-cineole 1,8 כמרכיבים עיקריים (1).

החוקרים רואים את המחקר שלהם כהתחלתי וטוענים שחשיבותו בכך שקנדידה גורם לזיהומים קשים, פנימיים וחיצוניים לאנשים רבים, והוא עמיד בפני תרופות רבות. הזיהום עם קנדידה חוזר לעתים קרובות לאחר שנראה שהצליחו לדכא את הזיהום.

הם טוענים שצריך לחפש חומרים חדשים לטיפול בזיהומים עם מינים שונים של קנדידה

בעיקר במקרים שהפטריה הצליחה לבנות ביופילם שמקנה לה עמידות לתרופות אנטי ביוטיות ולצמחי מרפא. (1).

מקורות

1. Cannas S. Molicotti P. Ruggeri M. et al. Antimycotic activity of Myrtus communis L. towards Candida spp. From clinical isolates. J. Infect. Dev. Ctries, 2013, 7 (3): 295-298.

2. Deriu A. Branca G. Molicotti P. et al. In vitro activity of essential oil of Myrtus communis L. against Helicobacter pylori. Int. J. Antimicrob. Agents 30: 562-563.

3. Zanetti S, Cannas S. Molicotti P. Evaluation of the antimicrobial properties of the essential oil of Myrtus communis L. against clinical strains of Mycobacterium spp, Interdiscip Perspect Infect. D is, Article ID 931530.

4. Mahboubi M. and Ghazian B.F. In vitro synergistic efficacy of combination of amphotericin B with Myrtus communis essential oil against clinical isolates of Candida albicans. Phitomedicine 2010, 17: 771-774.

חזרה לחנות

צלף קוצני – Capparis spinosa

צלף קוצני - אנטיאוקסידנט, אנטי מיקרוביאלי. נוגד דלקת, אנטי ויראלי ופעיל נגד Plasmodium falciparium מגן על הסחוסים מפני פגיעה במקרים של דלקת,

שם עברי: צלף קוצני

שם אנגלי: Caper bush

משפחה: Capparaceae או Capparidaceae

חלקי צמח בשימוש: ניצנים של הפרח, עלים, שורש, קליפת השורש, פירות

תאור הצמח: הצלף הוא שיח נמוך קוצני, רב שנתי, נפוץ מאד בארץ. מוצאו מאזור הים התיכון, והוא גדל בצפון אפריקה, בדרום אירופה, באזור הים השחור, סוריה, ישראל, ירדן. הצלף גדל ופורח בקיץ. הוא מסתגל ליובש קיצוני, ועמיד בטמפרטורה של 40 מעלות צלסיוס.

בארץ הוא גדל על סלעי גיר, קירות של בתי אבן, חומות, בבתי גידול מופרעים. הוא נפוץ בכל אזורי הארץ, כולל מדבר יהודה, מדבר שומרון, צפון הנגב ומערב הנגב.

הצמח מסתעף לענפים רבים. העלים ירוקים, מבריקים, עגולים או בצורת ביצה. עלי הלוואי קוצניים כפופים כלפי פנים. בחורף העלים נושרים והצמח עומד בשלכת.

הפרחים לבנים, בעלי ארבעה עלי כותרת וארבעה עלי גביע. האבקנים מרובים וארוכים, וצבעם סגול. לפרח עלי אחד. הפריחה בחודשים מאי עד ספטמבר.

בארץ גדלים המינים: צלף קוצני, צלף סחוסי, צלף סיצילי וצלף מצרי.

מרבים להשתמש בחלקי הצמח השונים למאכל ולתיבול מזונות. הערך הכלכלי שלו עלה בעשרות השנים האחרונות, ומגדלים את הצמח בספרד, תורכיה, מרוקו, איטליה (1).

העמידות של הצמח לקרינה של השמש, לחום ויובש ולאדמה ענייה היא יוצאת דופן. מחקרים הראו שהצלף פיתח מנגנונים שמאפשרים לו לעמוד במצבים קיצוניים כאלה (2,3).

לצלף יש מערכת שורשים עמוקה ומסועפת, המסייעת לו לספוג מינרלים מאדמה דלה. בנוסף, על השורשים מצויים חיידקים שונים הקושרים חנקן, ומאפשרים לצמח לייצר את החלבונים הדרושים לו (4,5).

ניתן לגדל את הצלף מזרעים טריים הנלקחים מפרי בשל. הנבטים מופיעים תוך 2-4 שבועות. לעיתים קרובות משתמשים לגידול הצמח בייחורים של ענפים צעירים.

כדי לזרז את הנביטה משרים את הזרעים במים חמים במשך יום אחד.

רפואה מסורתית. שימוש בחלקים שונים של הצלף הקוצני ידוע מאז אלפי שנים. המקור הראשון הממליץ על שיח של צלף לשימוש רפואי נכתב בשומר העתיקה 2000 שנים לפנה"ס (6). מומלץ בו להשתמש בצלף במקרים של גזים, שגרון ואנמיה (6).

ביוון נהגו להשתמש בשורש הצלף ובענפים צעירים לטיפול במחלות שגרוניות. דיוסקורידס ממליץ להשתמש בשורש, בעלים ובזרעים של הצלף במקרים של עצירת שתן ודלקת (6).

בסעודיה נוהגים להשתמש בפירות היבשים לטיפול ביתר לחץ דם ובסיבוכים של סכרת. חליטה מהעלים משמשת לטיפול בהצטננות.

מקליפת השורש מכינים מחית לשימוש חיצוני בנפיחות במפרקים, לפריחות בעור ולטיפול בעור יבש. בניצנים הסגורים משתמשים לשטיפות עיניים במקרים של זיהום(6).

שימושים נוספים שדווח עליהם בארצות בהן גדל הצלף הם: הפרעות בדרכי העיכול, יתר לחץ דם, עצירת שתן, איחורים של מחזור חודשי, סכרת, בצקת, טחורים, כנוגד תולעים, כמשכך כאב, כצמח מנקה ומחזק כללי (7).

מרתח מניצנים של הפרח ביחד עם עלים צעירים משמש לטיפול בזיהומים במערכת העיכול. במקרים של שלשול, דיזנטריה וכן להמסת אבנים בכליות. בשימוש חיצוני משמש המרתח לטיפול בעור במקרים של אקסמה, לשטיפות עיניים במקרים של עכירות של הראייה וכן במקרים של זיהומים בעיניים (6).

הצלף מוזכר במקורות של עם ישראל, ואגדות רבות קשורות אליו. הוא נחשב ל"עז באילנות" ומשווים אליו את עם ישראל. כשם שהצלף אינו מתכלה גם אם שורפים ורומסים אותו, כך גם עם ישראל, שעל אף כל הפגיעות שעבר במשך השנים ממשיך להתקיים ולגדול.

נהגו להכין יין מפירות הצלף, שקראו להם אביונות. היין נקרא יין קפריסין והשתמשו בו בין השאר להשריית הציפורן ששימש להכנת הקטורת לבית המקדש. ההשריה ביין חיזקה את הריח של הציפורן. הניצנים נקראו קפריס, והשתמשו בהם למאכל לאחר שכבשו אותם במלח.ראשי הענפים הצעירים נקראו תימורות. הצלף היה תמיד נפוץ מאד.

בארץ, ואנשים יצאו יום יום ללקט את חלקי הצמח השונים המשמשים למאכל ורפואה.

מרכיבים: גליקוזידים של פלבונואידים, כולל רוטין, גליקוזידים של quercetin ושל kaempferol (8), methyl glucosinolate, isothiscyanate, isopropyl isothiocyanateBenzyl-isothiocyanate, אלקלואיד stachydrine (7).השמן הנדיף כולל 145 מרכיבים, ביניהם אלקלואידים, אסטרים ומרכיבים המכילים גפרית.הניצנים של הפרחים והעלים מכילים רוטין, קרוטנואידים, tocopherols ויטמין C (9).

פעילות: אנטיאוקסידנט, אנטי מיקרוביאלי (10). נוגד דלקת (6)

אנטי ויראלי ופעיל נגד Plasmodium falciparium (11)

מגן על הסחוסים מפני פגיעה במקרים של דלקת (10)

אצל עכברים סכרתיים הראו ירידה ברמת הגלוקוז, הטריגליצרידים והכולסטרול (6)

פעיל נגד הרפס טיפוס 1 ו-2 (11).

מיצוי אלכוהולי של הפירות האה פעילות נגד סקלרוזיס של העור (6).

שימוש בצלף כמזון: כובשים את הניצנים של פרחי הצלף במלח או במלח עם חומץ, ומשתמשים בהם לתיבול ולקישוט מזונות. השימוש בניצנים ידוע ומקובל באוכל ים-תיכוני, ובשנים האחרונות הם נעשו מקובלים ומבוקשים בארצות רבות. הביקוש הביא לגידול חקלאי של הצלף ולהפיכתו לצמח בעל חשיבות מסחרית (6). הניצנים הקטנים נחשבים לטובים יותר מהגדולים. קוטפים אותם בחודש יוני כשגודלם מגיע לגודל של אפונה עדינה.

הפירות הצעירים או הבשלים עוברים תהליך דומה בכבישה במלח או מלח וחומץ, ונמכרים כ-Caper berries.

ביוון נוהגים לכבוש גם עלים של צלף. משתמשים בהם בסלט ובמנות עם דגים.

בטיחות: כל חלקי הצמח בטוחים לשימוש

לסיכום, הצלף הוא צמח בעל שימושים רבים מאז אלפי שנים. ברפואה המסורתית מוזכר שימוש בחלקי הצמח השונים לטיפול במחלות והפרעות שונות. שמוש רפואי בצלף נעשה באיורודה, ברפואה הסינית וברפואת היונאני. מחקרים שנערכים בשנים האחרונות מאשרים את התכונות שיוחסו לצמח בעבר. ערכו המסחרי עולה ביחד עם השימוש הגובר בו כצמח למזון ולרפואה.

מקורות

1. Rivera D. Inocencio C. Obon C. Alcaraz F. Review of Food and Medicinal Uses of Capparis L. (Capparidaceae) Economic Botany 2003, 57:515-534.

2. Rhzopoulou S. Physiological responses of Capparis spinosa L. to drought. Journal of Plant Physiology, 1990, 136:341-348.

3. Levizou E. Drilias P. Kypparissis A. Exceptional photosynthetic performance of Capparis spinosa L. under adverse conditions of Mediterrananean summer. Photosynthetica, 2004, 42: 229-235.

4. Pugnaire FI. Esteban E. Nutritional adaptations of caper shrub (Capparis ovata Desf) to environmental stress. Journal of Plant Nutrition (Talot & Francis) 1990, 14: 229-235.

5. Andade GE. Esteban L. Velasco MJ. et al. Isolation and identification of N2-fixing microorganisms from the rhizosphere of Capparis spinosa L.Plant and Soil, 1997, (Kluwer Academic Publishers)197: 19-23

6. Sher H. Mohammad N. Ethnobotanical and pharmaceutical evaluation of Capparis spinosa L. validity of local folk and Unani system of medicine. J. of Medicinal Plants Research, 2010, 4: 1751-1756.

7. Inocenio C. Alcaraz F. Calderon F. et al. The use of floral characters in Capparis sect. Capparis to determine the botanical and geographical origin of capers. European Food Res. Technol. (Springer), 2002, 214; 335-339.

8. Polat M. Capparis spinosa L. (Capparidceae): A Review, AKU J. of Science, 2003, 7: 35-48.

9. Tlili N. Khalidi S. Munne-Bosch SS. Phenolic compounds and vitamin antioxidants of Caper (Cpparis spinosa). Plant Fds. Hum. Nutr. PMID, 2010, 20668946.

10. Tlili N. Nasri N. Saadaori E. et al. Carotenoid and tocopherol composition of leaves, buds and flowers of Capparis spinosa grown wld in Tunisia.J. Agric. Fd. Chem. 2009, 57: 5381-5385.Arena A. Bisifnano G. Pavone B. et al. Antiviral and buds. Phtotherpy Res. 2008,22: 313-317.

מקור התמונה

חזרה לחנות

צמחי מרפא לטיפול בתולעים וטפילי מעיים – Intestinal parasites

צמחי מרפא לטיפול בתולעים - אגוז שחור למשל הורג תולעים, משכך כאב, נוגד דלקת, אסטרינג'נט, צמח מנקה, משלשל. הגזע והעלים משככים כאב

צמחי מרפא לטיפול בתולעים וטפילי מעיים – Intestinal parasites

שני טיפוסים עיקריים של טפילי מעיים הם טפילים חד תאיים ותולעים.

דוגמא לטפילים חד תאיים: אמבות, גיארדיה, טוקסופלסמה. הם מתחלקים ומתרבים בגוף האדם, ועלולים לגרום לזיהומים קשים.

התולעים מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות, עגולות ושטוחות.

תולעים עגולות מטילות ביצים בצואה שנספגת באדמה. הן עלולות להדביק צמחים הגדלים בסביבה, ולעבור אחר כך לאדם שאוכל מהם. הביצים בוקעות בגוף האדם ומגיעות אל דרכי העיכול באמצעות כלי הדם והלימפה.

דוגמא להן, הן תולעי קרס נקראות כך בגלל צורת הפה שלהן הדומה לקרס. הן נתפסות בעזרתו בדפנות המעי. אלה הן תולעים קטנות שניתן לראותן במיקרוסקופ. מזונן הוא דם, אותו הן מוצצות מכלי דם המצויים בדופן המעי. הן עלולות לגרום לאנמיה.

התולעים השטוחות מתחלקות לתולעי סרט, תולעי שוט ותולעי סיכה.

תולעי סרט, Tapeworm הן ארוכות ודקות. הזחלים שלהן מתפתחים על בשר ודגים, שאכלתם תגרום להדבקה. הן נודדות למעי ושם הן חיות. הן מטילות מספר גדול של ביצים, ואחרי ההטלה התולעת מתה. הביצים יוצאות מהגוף עם הצואה, והן יכולות לשרוד בחוץ כשבועיים. אדם הנגוע בתולעים אלה, יעביר את הביצים לכל חפץ שיגע בו אם לא רחץ היטב את ידיו לאחר שיצא מהשירותים.

תולעי שוט, הן קטנות יותר מתולעי הסרט. ההדבקה מתרחשת כשאוכלים או שותים מזון נגוע. הן ניזונות מרקמת המעי.

תולעי סיכה (או מחט) הן הסוג הנפוץ ביותר בארץ. ההדבקה היא על ידי מגע עם חפצים שנגע בהם אדם נגוע בתולעת שלא רחץ היטב את ידיו אחרי יציאה מהשירותים. הביצים שורדות כעשרה ימים על כל משטח. תולעי הסיכה חיות במעי וניזונות מהמזון המתעכל בו. בלילה הנקבות יוצאות אל פי הטבעת ומטילות שם ביצים.

התולעים אינן מתרבות בתוך גוף האדם. הן יכולות לחיות במעי במשך שנים מבלי לגרום לתסמינים ומבלי שנהיה מודעים לקיומם.

תופעות הקשורות לקיום תולעי מעיים: גרד בפי הטבעת, לרוב בלילה, כאבי בטן, שלשול, גזים, בחילה, הופעת תולעים בצואה, חוסר תאבון, עייפות וירידה במשקל.

רפואה מסורתית: השום נחשב מאז ומתמיד ליעיל במלחמה נגד טפילי המעי. מומלץ לאכול שום טרי או לסחוט ממנו מיץ ולשתות. בנוסף ממליצים על זרעי דלעת, קליפות רימונים, זרעים של פפאיה, שמן אורגנו.

פרוביוטיק

חיידקים המצויים בפלורה הטבעית של המעי, כגון, Lactobacillus acidophilus, Lactobacillus plantarum, bifidobacteria. חיידקי המעיים מעכבים התרבות של טפילים במעי על ידי כך שהם תופשים את המקום והמזון שבמעי, וכן על ידי הבקטריוצינים שהם מייצרים.

צמחי מרפא לטיפול במקרים של תולעים (ניתן להזמין כל צמח על ידי לחיצה על שמו העברי, הצמחים המסומנים ב * אינם נמצאים בחנות)

שם הצמח	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Allium sativum	שום	שיני שום
Berberis vulgaris	ברברית*	קליפת הגזע
Berberis aquifolium	ברברית*	שורש, קנה שורש
Hydrastis canadensis	חותם זהב*	שורש
Juglans nigra	אגוז שחור*	הפרי
Artemisia annua	לענה חד שנתית*	נוף הצמח
Eugenia caryophyllus	צפורן	ניצנים
Pimpinella anisum	אניס	פירות

מינון: אחד מהצמחים שבטבלה, בישול בחליטה של 30-40 דקות, 1-3 ג' מהצמח, לשתות שלוש פעמים ביום.

נרחיב על אחד מהצמחים שבטבלה:

Juglans nigraהשם בעברית: אגוז שחור

משפחה: Juglandaceae

שם אנגלי: Black walnut

חלקי צמח בשימוש: קליפת הפרי, עלים, קליפת הגזע שמן מהפירות, זרע

תיאור הצמח: עץ גדול נשיר הגדל בצפון אמריקה. הוא מגיע לגובה של 40 מ'. הגזע הוא אפור-שחור. העלים גדולים. לכל עלה יש 15-23 עלעלים, שהם גדולים יותר במרכז וקטנים יותר בקצה העלה. הפרחים הזכריים נראים כעגילים המשתלשלים כלפי מטה, באורך 8-10 ס"מ. הפרחים הנקביים גדלים כצברים של 2-5 פרחים. הפירות מבשילים בסתיו. קליפת הפרי קצת בשרנית בצבע ירוק-חום. הפרי חום. הפרי נופל מהעץ במשך הסתיו. העץ חי כ-130 שנה (1).

שימוש כמזון: הזרע נאכל טרי או מבושל. לזרע יש טעם נעים, ומשתמשים בו להכנת עוגות, גלידות, מיני מאפה שונים, מימרחים למריחה על הלחם.

מרכיבים: הזרע עשיר בחומצות שומניות בלתי רוויות ובחלבון. ריכוז החומצה הלינולאית בזרע הוא 30%, אחריה החומצה האולאית כ-20%, חומצה לינולנית 1.6-3.2%, חומצה פלמיטית 1.6-2.15%, חומצה סטארית 1.0-1.7% (2).הפרי מכוסה בקליפה שמסירים אותה כשהיא עדיין ירוקה.בית הגלעין מכיל juglone שהוא 5-hydroxy-1'4-naphthoquinone ,פלומבגין שהוא קינון בעל צבע צהוב, וטאנינים. המרכיבים האלה צובעים מדרכות ומכוניות, וגם את האצבעות של מי שמקלף את הפרי (2).האינדיאנים נהגו להשתמש בצבע השחור לצבוע את השערות.הקליפה הרכה שמכסה את בית הגלעין משמשת לצביעת דברי אוומנות ולהכנת דיו

פעילות: הורג תולעים, משכך כאב, נוגד דלקת, אסטרינג'נט, צמח מנקה, משלשל. הגזע והעלים משככים כאב, משלשלים והורגים תולעים.

שימוש רפואי: לטיפול במקרים של תולעים, הרפס, אקזמה. חליטה מקליפת הגזע משמשת לטיפול בשלשול, להפסקת חלב אצל אישה מניקה, לשיכוך כאב שיניים, כמשחה לשיכוך כאב ראש. קליפת הפרי משמשת כמשחה לטיפול בדלקות. חלקים שונים של העץ משמשים לטיפול בטפילים במעי, וכן כאנטי מיקרוביאליים, ולטיפול בפצעים בפה.

רפואה מסורתית: נוהגים להשתמש בחליטה מהעלים להוריד לחץ דם, וכקומפרס לטיפול בפטריות.שורש קלוי בתוך יין נחשב למונע נשירת שיערבשמן נוהגים להשתמש בשימוש חיצוני לטיפול בנמק, בדלקות ובפגעי עור שונים.נהגו להכין מקליפת הפרי,מהפרי ומקליפת הגזע צבע חום, שהפך לשחור אם הכינו אותו בכלי מברזל. העץ נחשב לדוחה חרקים, ומרחו מירתח או מיץ מהעלים על הגוף כדוחי חרקים.

תופעות לוואי: חלקים שונים של העץ עלולים לגרום לדרמטיטיס. הצמח אינו מתאים לשימוש ממושך. הוא עלול לפגוע בקיבה ובכבד.

התוויות נגד: הריון והנקהיש לנהוג בזהירות רבה אם לוקחים תרופות נוספות.

אינטראקציות עם תרופות: עלול לחזק השפעה של משלשלים, של תרופות אנטי מיקרוביאליות ותרופות לטיפול בדלקת.

מקורות

1. RHS A-Z encyclopedia of garden plants. United Kingdom: Dorling Kindersley. 2008, p. 1136.

2. Senter SD. Hovat RJ. Forbus WR. GLC-MS Analysis of Fatty Acids from five Black Walnut Cultivars. Journal of Food Sciience 1982, 47: 1753-1755.

3. Girzu M. Carnat A. Privat AM. Sedative effect of walnut leaf extract and juglone, an isolated constituent. Pharmaceutical Biology, 36: 280-286, 1998.

4. Clark A. Jurgens T. and Hufford C. Antimicrobial activity of Juglone. Phytotherapy Research, 4: 11-14, 1990.

Mahonia aquifolium וברברין

הברברין הוא בקטריצידי לחידקים מסוימים, כולל, Vibrio cholera ו- Staphylococcus aureus (1). הוא גם מעכב קישור של חידקים, כגון, סטרפטוקוקוס המוליטיקוס לקרומים הריריים של הפה (2). מחקרים in vitro וכן מחקרים בחיות הראו שהברברין מעכב גידול של Giardia lambia, אמבות ושל טריכומונס וגינלי (3,4). הוא היה רעיל אצל חיות ל- Leishmania donovani (5).מחקר נוסף בחיות הראה האטה ישירה בהפרשה מהמעי והארכת השהות של המזון במעי בהשפעת ברברין (6,7), ולכן נעזרים בו במקרים של שלשול חמור. מחקר שנערך באנשים מבוגרים שסבלו משלשול זיהומי, מול קבוצת ביקורת שקבלה פלצבו, הראה שיפור משמעותי בקבוצה שקיבלה 400 מ"ג של ברברין לעומת הפלצבו (8).

מקורות

1. Hahn KE. Ciak J. Berberine (review), Antibiotics, 1976 3: 577-584.

2. Sun D. Courtney HS. Beachey EH. Berberine sulfate blocks adherence of Streptococcus pyogenes to epithelial cells, fibronectin, and hexadecane. Antimicrob. Agents Chemother. 1988, 32: 1370-1374.

3. Kaneda Y. et al. In vitro effects of berberine sulfate on the growth and structure of Entamoeba histolytica, Giardia lambia and Tricomonas vaginalis. Ann. Trop. Med. Parasitol. 1991, 85: 417-425.

4. Subbaiah TV. Amin AH. Effect of berberine sulfate on Entamoeba histolytica. Nature, 1967, 215: 527-528.

5. Vennerstrom JL. et al. Berberine derivatives as antileishmanial drugs. Antimicrob. Agents Chemother. 1990, 34: 918-921,.

6. Taylor, CT et al. Berberine inhibits ion transport in human colonic epithelia. Eur. J. Pharmacol. 1999, 368: 111-118.

7. Eaker EY. Sninsky CA. Effect of berberine on myoelectric activity and transit of the small intestine in rats. Gastroenterology, 1989, 96: 1506-1513.

8. Rabbani GH. et al. Randomized controlled trial of berberine sulfate therapy for diarrhea due to enterotoxigenic E, coli and Vibrio cholerae. J. Infect. Dis. 1987, 155: 979-984.

לחזרה לחנות

צמחי מרפא אוסטאוארטריטיס – Osteoarthritis

צמחי מרפא אוסטאוארטריטיס - אנשים רבים סובלים מתופעות הכוללות כאב וניוון של השרירים, והחוקרים ממליצים להשקיע ולהכין מוצרים צמחיים

אוסטאוארטריטיס היא מחלה שגרונית המתקדמת בהדרגה, ומתבטאת בניוון של הסחוס שבמפרקים. זוהי המחלה השגרונית השכיחה ביותר (1).

רבים מהסובלים מכאבים של השרירים והשלד מחפשים עזרה והקלה בטיפולים המיוחסים לרפואה המשלימה. צמחים משככי כאב, אנטי דלקתיים ביחד עם טיפולים מקומיים יכולים לעצור את התקדמות המחלה.

מצויים בשוק תכשירים רבים המוצעים לטיפול פנימי וחיצוני. משחות המכילות שמנים נדיפים מסייעות להקלה על הכאב, פלסתרים ספוגים בשמנים נדיפים נצמדים על העור.

השמנים הנדיפים חודרים דרך העור ומפחיתים כאב.

הבעיה הייתה קיימת מאז ומתמיד, וברפואה המסורתית שמקורה בתרבויות שונות מוצעים צמחים שעשויים להקל או לרפא אוסטאוארטריטיס.

ישנם תכשירים שנחקרו והוכחו והם יהיו הנושא שנעסוק בו. Aticulin -`f`תערובת צמחים מומלצת ברפואת האיורודה לטיפול באוסטאוארטריס. התערובת מכילה: (להזמנת צמח עם קו מתחתיו נא להקיש עליו)

ריכוזב-מ"ג	שם הצמח	שם עברי	חלקי צמח בשימוש
450	Withania somnifera	ויתניה משכרת	שורש
100	Boswellia serrata	לבונה	שרף
50	Curcuma longa	כורכום	קנה שורש
50	אבץ

נבדק מדגם של 42 מטופלים עם אוסטאוארטריטיס מול קבוצת ביקורת. המשתתפים קבלו 2 קפסולות פעם ביום, 8 שעות לאחר הארוחה במשך 3 חודשים. לאחר הפסקה של שבועיים המטופלים קבלו פורמולה נוספת (1).

הטיפול גרם לשיפור משמעותי בתנועת המפרקים, בקשיחות שלהם ובחומרת הכאב (1).

Avocado/soybean unsaponifiables- ASU

התערובת כוללת פרקציות של שמן אבוקדו ושמן סויה ביחס 1:3 ל-2:3 בין האבוקדו והסויה. התערובת, שנקראה ASU נלקחה כקפסולה אחת ליום , והיא הכילה 300 מ"ג של התערובת. המטופלים סבלו מאוסטאוארטריטיס בברכיים או בירכיים. הם קבלו קפסולה מהחומר במשך 3 חודשים (2).

לפני שהתחילו לקחת ASU לקחו כל המשתתפים, כולל קבוצת הביקורת, תרופה נוגדת דלקת, NSAID במשך 45 יום. הם יכלו להתחיל שוב לקחת את התרופה ביחד עם ASU או ביחד עם הפלצבו.

יעילות המוצר נמדדה על ידי היחס בין המשתתפים שחזרו לקחת את התרופה, ועל פי מספר הימים שעברו עד שחזרו להשתמש בתרופה.

בבדיקה שנערכה 45 יום לאחר שהתחילו לקחת ASU היה הבדל משמעותי בין המשתתפים שקבלו ASU ובין אלה שקבלו פלצבו. המצב הכללי של אלה שקבלו ASU היה טוב בהרבה, והם השתמשו פחות בתרופה האנטי דלקתית (2).

שינויים בכאב התקבלו באופן שווה בשתי הקבוצות. השיפור היה ברור יותר בקבוצה של המשתתפים שסבלו מאוסטאוארטריטיס בירכיים (1).

מחקר נוסף נערך עם 164 מטופלים עם אוסטאוארטריטיס בברכיים או בירכיים.

המשתתפים קבלו במשך 3 חודשים ASU 300מ"ג או פלצבו. לאחר הפסקה של 25 יום קבלו אלו שהיו זקוקים לכך תרופה אנטי דלקתית מקבוצת NSAID או תרופה לשיכוך כאב (3).

התוצאות שהתקבלו לאחר 6 חודשים הראו הבדל משמעותי בין קבוצת הפלצבו והמטופלים במוצר. ההבדל היה בכאב, בתפקוד הגוף, בצורך לקבל תרופה נוספת. השיפור היה בולט יותר אצל המטופלים שסבלו מאוסטאוארטריטיס בירכיים.

החוקרים הסיקו שהתערובת של שמן אבוקדו עם שמן סויה מועילה למקרים של אוסטאוארטריטיס, ומאפשרת לאנשים להזדקק לפחות תרופות (3).

קפסאיצין

מפיקים את הקפסאיצין מ-Capsicum spp. משתמשים בו לטיפול חיצוני בכאב.

סוכמו כמה מחקרים בהם השתמשו במשחות שהכילו 0.025% קפסאיצין. מרחו את המשחות למטופלים 4 פעמים ביום. המחקרים נעשו מול קבוצה ביקורת.

בכל המחקרים נראתה יעילות של הקפסאיצין בשיכוך כאבים ובשיפור התנועה במפרקים.

רוב המחקרים נמשכו 12 שבועות (4).

להזמנת צמח הCAPSICUM

Harpagophytum procumbens

המרכיבים הפעילים של ההרפגו הם קבוצה שלglycoside iridoid. במחקר שנערך מול קבוצת ביקורת קבלו 50 מטופלים עם אוסטאוארטריטיס קפסולות שהכילו 400 מ"ג שלמיצוי מהרפגו, שהכיל 1.5% iridoid glycosides (5). המינון שקבלו היה 2 קפסולות שלוש פעמים ביום, במשך 3 שבועות.

הבדיקות נערכו חודש לאחר שהתחילו לקחת את הקפסולות מהצמח. היה שיפור משמעותי בחומרת הכאב, בתנועה במפרקים ובהליכה, אצל המטופלים שקבלו קפסולות של הרפגו לעמות קבוצת הביקורת שקיבלה פלצבו. השיפור היה בולט יותר במקרים שהמחלה היתה מתונה (5).

מחקר נוסף נערך ובו השתתפו 89 מטופלים עם אוסטאוארטריטיס (6). המשתתפים קבלו שתי קפסולות שלוש פעמים ביום. כל קפסולה הכילה 335 מ"ג של הרפגו טחון שהכיל 3% של iridoid glycoside. המחקר נמשך 60 יום.

הבדיקות נערכו ביום שהמחקר התחיל, אחרי 30 יום ואחרי 60 יום. המחקר הראה ירודה משמעותית מאד בכאב ועליה בתנועה של המפרקים (6).

להזמנת צמח ההרפגו

Ginger

מטופלים עם אוסטאוארטרטיס קבלו קפסולות עם 170 מ"ג של ג'ינג'ר שלוש פעמים ביום.

בתום המחקר לא נמצא הבדל בין המטופלים שקבלו ג'ינג'ר לבין קבוצת הביקורת (7).

Gitadyl

המוצר מכיל: 110 מ"ג Tanacetum parthenum – בן חרצית ריחנית 90 מ"ג Populus tremulides- צפצפה 60 מ"ג Achillea millefolium- אכילאה אלף העלה.

המוצר נבדק מול התרופה ibuprofen.Gitadyl ניתן בצורת כדורים, שלושה כדורים ליום, ו- ibuprofen ניתן בכדורים שהכילו 400 מ"ג מהתרופה שלוש פעמים ליום (8).לא היה הבדל בין שתי הקבוצות בהפחתת הכאב ושיפור תנועת המפרקים. Gitadyl ואיבופרופן פעלו ביעילות דומה (8).

Phytodor

המוצר מכיל מיצויים אלכוהוליים של שלושה צמחים: Populus tremuloides – צפצפה Fraxinus excelsior – מילה סורית Solidago virgaurea – מטה זהב.

נערכו 6 מחקרים על יעילות הטיפול עם Phytodor במקרים של אוסטאארטריטיס. חלקם לא פורסם. התוצאות הראו יעילות במקרים של מחלות שגרוניות שונות. המוצר פועל כמו תרופות אנטי דלקתיות NSAID עם פחות תופעות לוואי שליליות (9).

Rheumalex

ריכוזמ"ג	שם הצמח	שם עברי	חלקי צמח בשימוש
100	Salix alba	ערבה לבנה	קליפת הגזע
40	Guaiacum officinale	גואיאקום רפואי	שרף
35	Cimicifuga racemosa	קוהוש שחור	שורש וקנה שורש
25	Smilax sarsaparilla	קיסוסית	שורש וקנה שורש
17	Populus tremuloides	צפצפה	קליפת גזע

המטופלים לקחו 2 כדורים ליום של המוצר, ריכוז שווה-ערך ל-20-40 מ"ג ליום של חומצה סליצילית. המחקר נערך מול קבוצת ביקורת (1), ונמשך חודשיים.

התוצאות היו משמעותיות מבחינה סטטיסטית. אצל המטולים שקבלו את ה- Rheumalex היה שיפור בתנועתיות ובתפקוד של המפרקים (1)

Urtica dioica, Lamium album סרפד ונזמית לבנה

השתמשו בעלים טריים של סרפד או של נזמית לבנה, כשהניחו אותם עך המפרקים הכואבים. עלי הסרפד עזרו לשיכוך הכאב. עלי הנזמית לא היו יעילים (1). לא היה הבדל בתנועתיות של המפרקים, ולא בכמות התרופות שלקחו המטופלים (1).

להזמנת עלי סרפד

Salix alba bark

במחקר זה נבדקו 78 מטופלים עם אוסטאוארטריטיס של הברכיים או הירכיים. הם קבלו , במשך שבועיים שני כדורים פעמיים ביום של קליפת גזע של ערבה לבנה או פלצבו.

הכמות של ערבה לבנה שקבלו היתה שוות-ערך ל-240 מ"ג של סליצין ליום (1).

השיפור בקבוצה שקבלה ערבה היה משמעותי סטטיסטית לעומת קבוצת הפלצבו. לא היה שיפור בנוקשות של השרירים (1).

סיכום

החיפוש אחרי צמחים ומוצרים צמחיים הראה שניתן למצוא הכנות צמחיות שמפחיתות כאב, ומסייעות לתפקוד טוב של המפרקים במקרים של אוסטאוארטריטיס. נערכו מחקרים לפי כל הכללים, עם קבוצת ביקורת וסמיות כפולה שמוכיחים את יעילות התכשירים שהוכנו.כמה מהצחים או ההכנות הצמחיות הראו פעילות משמעותית, כגון, ההרפגו כצמח בודד, ASU שכולל שמן אבוקדו ושמן סויה, Phytodor שכולל צפצפה, מילה סורית וסולידגו וכן שמן או משחה מקפסאיצין.

הפורמולה ההודית Artifulin-F נתנה תוצאות מבטיחות.

הצמחים והמוצרים הצמחיים שהיטיבו עם המטופלים, וגרמו להפחתת הכאב ולשיפור הפעילות של המפרקים, דורשים השקעה נוספת, מחקר על הבטיחות של השימוש בהם, אינטראקציות עם תרופות שהמטופלים לוקחים.

המטרה היא להפחית או להפסיק את השימוש בתרופות שיש להן תופעת לוואי בלתי נעימות.

ASU נחקר in vitro. נמצא שהוא מעכב אינטרלויקינים אחדים, וכן ייצור של פרוסטגלנדינים E2 (1). בנוסף הוא מעכב ייצור של קולגנאז, ובכך מגן על הקולגן שברקמות (1). הוא מגביר ייצור של קולגן במפרקים.

Phytodor איפשר למטופלים להפחית בלקיחת תרופות NSAID שגורמות לעיתים קרובות לתופעות לואי שליליות. יש לו חשיבות קלינית. המרכיבים הפעילים שלו הם סליצין, פלבונואידים, חומצות פנוליות, ספונינים טריטרפניים ונגזרות של קומרינים (1).

כנראה שהפעילות שלו כוללת עיכוב של שחרור חומצה ארכידונית, ועיכוב של האנזימים cyclooxygenase ו- lipoxygenase. יש לו פעילות נוגדת דלקת והוא מעכב התפתחות של מתווכי דלקת, כגון פרוסטגלנדינים E2. כאבים של השרירים והעצמות, דלקות וניוון של רקמות אלה הטרידו את האדם לאורך כל ההיסטריה האנושית.

צמחים רבים הוצעו על ידי התרבויות השונות. הצמחים וההכנות שנאספו במחקר הנוכחי מסייעים לטיפול בסימפטומים של אוסטאוארטריטיס, במיוחד כאב והאטה או מניעה של התנוונות השרירים.

אנשים רבים סובלים מתופעות הכוללות כאב וניוון של השרירים, והחוקרים ממליצים להשקיע ולהכין מוצרים צמחיים שימנעו כאב וניוון של שרירים ומפרקים, ויעצרו תהליכים כאלה לפני שהניוון יהיה ללא תקנה.

מקורות

1. Long L. Soeken E. Ernst E. Herbal medicines for the treatment of osteoarthritis: a systematic review. Rheumatology, 2001, 40; 779-793.

2. Kulkarni RR. Patki PS. Jog VP. Et al. Treatment of osteoarthritis with a herbomineral formulation: a double-blind, placebo and safety of avocado/soybean unsaponifiables in the treatment of symptomatic osteoarthritis of the knees and hip. Rev. Rhum Engl. Ed.1997, 64; 825-834.

3. Maheu E. Mazieres B. Valat JP. et al. Symptomatic efficacy of avocado/sobean unsaponifiables in the treatment of osteoarthritis of the knee and hip: a prospective randomized, double-blind, placebo-controlled, multicenter clinical demonsrating a persistent effect. Arthritis Rheum, 1998, 41: 81-91.

4. McCarthy GM. McCarty DL. Effect of topical capsaicin in the therapy of painful osteoarthritis of the hands. J, Rheumatol. 1992, 19:604-607.

5. Guyader M.Ls plantes antirhmatismales. Etude historique et pharmacologique et etude clinique du nebulisat d-Harpagophtum procumbens DC chez 50patients arthrosique suivis en service hospitalier. Paris: Universite Pierre et Marie Curie, 1984, PhD thesis.

6. Lecomte A. Costa JP. Harpagophytum dans l'arthrose: Etude en double insu contre placebo. 37 2 Le Magazine 1992, 15:27-30.

7. Biddal H. Rosezky A. Schlichting P. et al. A randomized placebo-controled, cross-over study of ginger extracts and ibuprofen in osteoarthritis. Osteoarthritis Cartilage 2000, 8:9-12.

8. Ryting K. Schlamowitz P.Warnoe O. Gitadyl versus ibuprofen inpatients with osteoarthritis. The result of a doubleblind randomized crossover study. Ugeskr Laeg 1991, 153: 2298-2299.Ernst E. The efficacy of Phytodolor for the treatmentof musculoskeletal pain- asystematic review of randomizedclinical trials. Nat. Med. J.1999,2,:14-16.

לחזרה לחנות

צמחי מרפא המסייעים להורדת רמת שומנים בדם – Hyperlipidemia- Herbal treatment

צמחי מרפא המסייעים להורדת רמת שומנים בדם - PANAX GINSENG- נחשב לצמח אדפטוגן. הוא מכיל ספונינים הנקראים ג'ינסנוסידים, והם מסייעים

צמחי מרפא המסייעים להורדת רמת שומנים בדם-

היפרליפידמיה ודיסליפידמיה הן בעיות שהרפואה המסורתית אינה עוסקת בהן, ואין לנו אפשרות להסתמך על ידע וניסיון של מאות או אלפי שנים. הרפואה לא נעזרה בבדיקות דם עד שלמדו להכיר את המרכיבים השונים המצויים בדם והכינו את הבדיקות המאפשרות למדוד אותם. הבינו שניתן ללמוד מהם על המצב הכללי של הנבדק, ולהיעזר בהם לאבחון מחלות של המטופל. לשם כך היה צריך ללמוד מה הרמה הנורמלית של כל אחד מהנתונים. נלקחו דגימות דם מאנשים על פני כדור הארץ, וזו הייתה תגלית מעניינת כשמצאו שהמרכיבים השונים בדם מצויים ברמה דומה אצל בני אדם מארצות שונות, אקלים שונה, תזונה ואורח חיים שונים.

אחרי שנקבעה הרמה הנורמלית של כל אחד מהמרכיבים, היה צריך להבין מה אומרות הסטיות מהנורמלי. מה ניתן ללמוד מרמה גבוהה או נמוכה של כל אחד מהמרכיבים. כאשר למדו לבדוק את רמת השומנים שבדם, הופיעו המושגים החדשים של היפרליפידמיה ודיסליפידמיה. לרמה הגבוהה של השומנים בדם לא התלוו סימפטומים, עברו עוד שנים עד שנעשה הקשר בין רמת השומנים ובין מחלות של הלב וכלי הדם. עד היום לא הוכח שירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים מפחיתה את הסיכון למחלות לב. הרופאים ממליצים להוריד את רמת הכולסטרול והטריגליצרידים באמצעות תרופות, שרובן גורמות לתופעות לוואי קשות.

תרופות להורדת כולסטרול וטריגלצרידים פועלות לפי המנגנונים הבאים:

*ספיגת מלחי מרה- התרופות קושרות מלחי מרה במעי ומעכבות אותן מלחזור לכבד

*עיכוב ייצור של ליפופרטאין- זה המנגנון של הניאצין שמעכב ייצור של VLDL שהופך מאוחר יותר ל-LDL, שנקשר לכולסטרול ומחדיר אותו לתאים.

*עיכוב האנזים קואנזים A- רדוקטאז- גורם לעיכוב ייצור כולסטרול בכבד זה המנגנון של הסטטינים השונים, שאמנם גורמים לירידה בריכוז הכולסטרול, אבל הם גורמים לתופעות לוואי קשות, כגון, כאבי שרירים וגם איבוד זכרון.

ניתן להוריד רמת שומנים על ידי תזונה דלת שומנים וסוכרים ופעילות גופנית. יש צורך במשמעת עצמית ובהשקעה של זמן ומאמץ כדי להצליח במשימה. במקרים רבים קשה לאנשים להתמיד בדרך הזאת.

צמחי מרפא עשויים לעזור, אבל חשוב שהמטופל יסייע להצלחת הטיפול עם תזונה מתאימה.

צמחי מרפא המסייעים להורדת רמת שומנים בדם

הכבד משתחרר מעודפי השומנים המגיעים אליו כשהוא הופך אותם למלחי מרה ומעביר אותם לכיס המרה. משם יגיעו השומנים אל התריסריון. חלק מהם יתחברו בתריסריון עם השומנים המגיעים מהמזון, יהפכו לאמולסיה ויסייעו לעיכול השומנים.

מהתריסריון יגיעו מלחי המרה אל המעי הדק. חלק מהם יספגו בחזרה מהמעי הדק אל הכבד.

ככל שהמזון עשיר יותר בסיבים, ומעבר המזון במעי מהיר יותר, פוחתת הספיגה החוזרת. מלחי המרה יגיעו אל המעי הגס ויצאו מהגוף עם הצואה.

התזונה וצמחי המרפא פועלים בשיתוף למניעת עליה ברמת השומנים בדם ובסיוע להורדת רמת השומנים.

באופן כללי המרכיבים הפעילים העיקריים המתגייסים למטרה זו הם:

*המרכיבים המרים שהמשותף להם הוא הטעם המר. הם ממריצים הפרשת מיצי עיכול מכל האיברים הקשורים לעיכול, ממריצים את מעבר המזון, ופועלים בכבד כ-choleretics, כלומר, מגבירים ייצור של מיצי מרה על ידי תאי הכבד.

*הסיבים התזונתיים שסופחים מים ותופחים במעי, ומאיטים את מעבר הסוכרים, הכולסטרול והטריגליצרידים מהמעי הדק אל כלי הדם, ומשם אל הכבד.

*הספונינים המאיטים גם הם מעבר של סוכרים ושומנים אל הכבד, ובנוסף הם קושרים מיצי מרה ומגבירים את הפרשתם בצואה.

פורמולות סיניות מוצעות לטיפול בהיפרליפידמיה

Kangen-karyu

פורמולה סינית שנחקרה ביפן. היא נמכרת בצורת כדורים קטנים-גרנולות, ומומלצת במקרים של עמדון דם. הפורמולה מעכבת צימות טסיות דם, מונעת עודף צמיגות של הדם, ומסייעת להורדת לחץ דם (1,2) (ניתן ללחוץ על שם הצמח כדי לרכוש אותו, במידה וקיים)

שם הצמח	השם בסינית	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Paeonia lactiflora	Bai shao	אדמונית	שורש
Carthamus tinctoria	Hong hua	קורטם הצבעים	פרחים
Cyperus rotundus	siang fu	גומא הפקעים	קנה שורש
Aucklandia lappa	mu xiang		שורש
Salvia miltiorriza	dan shen	מרוה אדומה	שורש
Glycyrrhiza uralensis	gan cao	שוש	שורש

פירוט הצמחים בפורמולה: גומא הפקעים הוא צמח המווסת את אנרגית הכבד, ומביא להרמוניה בין הכבד והטחול. Auklandia lappa מגביר זרימה של צ'י, מסייע לפתוח חסימות של הקיבה והטחול, מחזק את הטחול, מונע חסימות. Paeonia lactiflora הוא צמח שמזין ומניע את הדם , מרגיע את הכבד, משכך כאבים עוויתיים Carthamus tnctoria מניע את הדם, פותח חסימות בדם, משכך כאב. המחקר שנעשה עם חולדות הראה ירידה ברמת סוכר, וירידה ברמת השומנים בדם (2).

2. אנג'ליקה סינית ואסטרגלוס Gui zhi Fu ling Wan

זוהי פורמולה שמרבים להשתמש בה בסין להגביר ייצור של כדוריות דם אדומות ולהמריץ את תפקוד הלב וכלי הדם. ריכוז של 3-6 ג' לק"ג ליום, שניתן לחולדות במשך 4 שבועות עזר לווסת רמת שומנים בדם, והוריד רמת LDL ^{(מקור 3)}

שם הצמח	השם בסינית	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Cinnamomum cassia	Gui zhi	קנמון	קליפת הגזע
Paeonia lactiflora	Bai shao	אדמונית	שורש
Paeonia suffruticosa	moutan	אדמונית	שורש
Prunus persica		אפרסק	גלעין
Poria cocos	fu ling	פוריה	פטריה
Glycyrrhiza uralensis	gan cao	שוש	שורש

הפורמולה נבדקה על חולדות וארנבות. התקבל שיפור ניכר ברגישות לאינסולין. התקבלה ירידה ברמת הטריגליצרידים ורמת ה-LDL. לא התקבל שינוי ברמת HDL (4). דווח על מחקר קליני אחד. השתמשו בפורמולה שכללה 6 צמחים, שניתנו בקפסולות. 60 איש השתתפו במחקר (1)

שם הצמח	השם בסינית	השם בעברית	חלקי צמח בשימוש
Rheum officinale	Da huang	ריבס	שורש וקנה שורש
Cassia obtusifolia	Jue ming zi	כסיה	זרעים
Salvia miltiorrhiza	dan shen	מרוה אדומה	שורש
Citrus reticulata	Qing pi	מנדרינה	קליפה
Panax ginseng	Ren shen	ג'ינסנג	שורש
Poria cocos	fu ling	פוריה	פטריה

רמת הכוסטרול הכללי ו-LDL ירדה באופן משמעותי בתום המחקר שנמשך 6 שבועות (1).לעומת זאת לא היה שינוי משמעותי ברמת הטריגליצרידים וה-HDL (1). שמונה מהנבדקים התלוננו שסבלו משלשול במשך הטיפול.

שימוש בצמחי מרפא בודדים להורדת רמת שומנים בדם

ברפואה הסינית במשך הדורות נהגו להשתמש בפורמולות ולא בצמחים בודדים.מחקרים שעוסקים בעשרות השנים האחרונות בחיפוש אחרי צמחים שיסיעו להוריד רמה של סכרים ושומנים בדם, בדקו גם פעילות של צמחים בודדים. אלו הצמחים שנתנו תוצאות טובות ביותר (1)

Gynostemma pentaphyllum

Panax ginseng

Salvia miltiorrhiza

Pueraria lobata

Berberis vulgaris

Commiphora mukul

נפרט על כל אחד מהצמחים:

Gynostema pentaphyllum הוא צמח רב שנתי מטפס המשתייך למשפחת הדלועיים. ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בו לדה טוקסיפיקציה, לטיפול בברונכיט כרוני, להקלה על שיעול. הוא נחשב לצמח אלמוות המרפא הכל (1). משתמשים בעלים ובגבעולים. המרכיבים הפעילים שלו הם gipenosides. מצאו בצמח 82 ספונינים שחלק מהם דומים ואפילו זהים לאלו של הג'ינסנג. מחקרים יפניים הראו שהצמח מוריד רמת שומנים אצל חולדות . פעילות זו מיוחסת לספונינים. הצמח מוכר עכשיו כאדפטוגן, המסייע לשיפור זרימת דם, מגביר פעילות של מערכת החיסון, מחיש חלוקה של לויקוציטים, מסייע להורדת רמת סוכר, טריגליצרידים וכולסטרול, מסייע להורדת יתר-לחץ דם, מונע התקף לב ושבץ מוחי, מרגיע, מעכב צימות של טסיות דם.

Panax ginseng נחשב לצמח אדפטוגן. הוא מכיל ספונינים הנקראים ג'ינסנוסידים, והם מסייעים בין השאר להוריד רמת שומנים בדם.

Salva miltiorrhiza מחקרים בחיות הראו שהצמח מוריד רמת שומנים בדם. הצמח מגביר זרימת דם בקפילרות ובכלי הדם הקטנים.

Pueraria lobata- kidzu מטפס גדול השייך למשפחת הקטנייתיים שימוש רפואי וכן שימוש כמזון נעשה בשורש. נחשב למוריד חום, מסייע להרפיה של השרירים, מלחלח, מפחית צימאון, עוצר שלשול, מטפל בסימפטומים הקשורים ליתר לחץ דם. ברפואה הסינית המסורתית משתמשים בו לטיפול בחום, כאב ראש, התקשות של הצוואר והעורף, לצימאון הנובע מעודף חום בקיבה, לעצירות הקשורה לעודף של חום או לחוסר של הטחול. נוהגים להשתמש בקודזו לטיפול באנגינה פקטוריס ויתר לחץ דם. בסין משתמשים בקודזו כתוסף מזון המפחית סיכון למחלות לב וכלי דם.הצמח מכיל isoflavonoid הנקרא puerarin.

סויה ומוצרי סויה הסויה ומוצריו נחקרו יותר מצמחים רבים אחרים. יש לסויה מסורת ארוכה של שימוש כמזון ותוסף מזון רפואי בסין. ישנם מחקרים המראים ששימוש בחלבון של סויה במקום בחלבונים אנימליים מסייע להורדת רמת כולסטרול, טריגליצרידים ן-LDL (19. הסויה מכיל גם ריכוז גבוה של איזופלבונואידים המגינים מפני סרטן השד והפרוסטטה. מומלץ להשתמש בהם בגיל המעבר כמחליפי הורמונים (1).

לסיכום, המחלות הקשורות לתזונה המערבית ולאורח החיים שאין בו מספיק פעילות גופנית, כגון, סכרת, רמה גבוהה של טריגליצרידים וכולסטרול בדם, העמידות לאינסולין , הן נושא המעסיק מאד את הרפואה.

התרופות שמורידות רמת סוכר ושומנים גורמות לתופעות לוואי קשות. צמחי המרפא המוצעים ברפואה הסינית, ההודית והמערבית יכולים לעזור, בלי תופעות לוואי, אבל עם עבודה ומשמעת של המטופלים. כדי להצליח בטיפול חייבים לחזור לתזונה מאוזנת, המכילה פחות סוכרים ושמנים מזוקקים, ולהשקיע בפעילות גופנית.

מקורות

1. Wu H. Bei J. Guo J. Chinese herbal medicine for treatment of dislipidemia. J. of Geriatric Cardiology, 2009, 6: 119-125.

2. Kim HY. Okamoto T. Yokozawa T. Benefical effects of Chinese prescription Kangen-karyu on diabetes associated with hyperlipidemia, advanced glycation endproducts, and oxidative stress in streptozotocin-induced diabetic rats. J, Ethnopharmacol. 2009

3. Gao q. Cheung JK. et al. Verification of the formulaton and efficacy of Danggui,, a decoction of Radis Astragalus and Radis Angelica sinensis as exemplifying systematic approach to revealing the complexity of Chinese herbal medicine formula. Chinises Medicine 2007, 12:2

4. Nakagawa T. Goto H. Hussein G. et al. Keishibukuryyogan ameliorates glucose intolerance and hyperlipidemia in Otsuka Long-Evans Tokushima Fatty rats. Diabetes Res. Clin. Pract. 2008, 80:40-47.

מקור התמונה

חזרה לחנות