סל קניות 0

סרטן השד – Breast cancer

סרטן השד - אם מתחילים לקחת יוד כתוסף בשלב של המחלה הפיברוציטית הגושים נעלמים, אבל אם התחיל כבר להתפתח סרטן הוא בדרך כלל

סרטן השד – Breast cancer

תשובה שניתנה ע"י Dr David Derry לשאלה של פציינטית עם סרטן בשד. המטופלת סבלה בנוסף מתת-פעילות של בלוטת התריס, והרופא שהוא בעל נסיון רב בטיפול בשתי הבעיות האלה מתנגד להקרנות. לטענתו ההקרנות יפגעו בבלוטת התריס וינמיכו עוד יותר את פעילותה.הוא מספר על הנסיון שרכש במשך שנים.

סרטן השד מתפתח במשך 20-30 שנה לפני שהוא מתגלה. כאשר מתגלה הגידול זה מראה על סיום השלב של ההתפתחות האיטית של הסרטן. תופעות כגון גושים קטנים בשדיים נקראות מחלה פיברוציסטית, והן בדרך כלל לא ממאירות.

אבל יש דרגות במחלה הפיברוציסטית. כאשר יש גושים רבים והתאים נראים שונים מהרגיל, יש סיכוי רב יותר שתוך 10-20 שנה יתפתח סרטן. אם מתגלה תופעה כזאת בגיל 45-55 כנראה שנמצאים כבר בשלב מתקדם, והתאים עלולים להפוך לסרטניים. ניתן לסלק לגמרי תאים כאלה על ידי לקיחה יום-יומית של יוד (1).

בשנת 1993 התפרסם מחקר על טיפול במחלה פיברוציסטית באמצעות יוד כתוסף מזון (2).

המחקר נמשך כ-30 שנה ונעשה על ידי דר Eskin מפנסילבניה. הוא הוכיח בחיות ובבני אדם שמחלה פיברוציסטית של השד היא תוצאה של ריכוז נמוך של יוד במזון. הוא הראה גם שהשלב הבא עלול להיות התפתחות של סרטן השד (3,4).

במחצית השנייה של המאה ה-20 התחילו להפחית את ריכוז היוד במזון. בהתחלה עשו תעמולה גדולה שיש להפחית את כמות המלח. אח"כ הוציאו את היוד מהמלח, מהלחם וממיני מאפה שונים. הסיכון לחלות בסרטן השד עלה מ-1 ל-20 באמצע שנות הששים ל-1 ל-8 בשנות השמונים. הסיכון לחלות בסרטן השד הולך ועולה.

אם מתחילים לקחת יוד כתוסף בשלב של המחלה הפיברוציטית הגושים נעלמים, אבל אם התחיל כבר להתפתח סרטן הוא בדרך כלל לא נעצר גם כשמתחלים לצרוך יוד.

מניסיונו של Dr Derry הוא נוכח שניתן לעשות חלוקה גסה של הסרטן לשתי פאזות.

הראשונה היא טרום סרטנית והיא כוללת הפיכת תאים נורמליים לסרטניים. היא יכולה להמשך בין 10-30 שנה. תוספת של יודין תעצור את התפתחות הסרטן ותגרום לאפופטוזיס לתאים הבלתי נורמליים. אם רמת היוד נמוכה הפיכת התאים הנורמליים לסרטניים אינה נעצרת.

כשהתאים הופכים לסרטניים הם הולכים ומתרבים, ויכולים להתפשט למקומות אחרים, או להישאר במקום אחד.

הזמן הממוצע להכפלת מספר תאי סרטן הוא 100 ימים, וזה לוקח 9 שנים עד שבדיקה של ממוגרפיה תוכל לגלות את הסרטן, או 11 שנים עד שנגלה אותו בעצמנו (5).

רמה תקינה של הורמונים של התירואיד שמפוזרת בכל הרקמות תוכל לעצור את התפשטות הסרטן (6).

ההורמונים של התירואיד מווסתים את רקמת החיבור, שמייצרת כעין סיב המונע את התפשטות התאים הסרטניים.

יש אם כך שלב ראשון של הגנה באמצעות היודין במצב הטרום-סרטני, ושלב שני שבו ההורמונים של התירואיד ביחד עם היוד מגינים מפני התפשטות הסרטן.

עודף היוד יוצא עם השתן, ומגן על הכליות ושלפוחית השתן מפני הסרטן.

המינון הדרוש בדרך כלל הוא 200-400 מיקרוגרם של תירוקסין.

מינון דרוש של יוד הוא 4 מ"ג ליום.

כאשר השתמשו בתמיסת לוגול טיפה אחת מהתמיסה הכילה 6.5 מ"ג של יוד. לקחו אותה בתוך מים או חלב. זהו מינו מספיק כדי לעצור את הפאזה הראשונה הטרום-סרטנית.

כל מה שנאמר כאן לגבי סרטן השד נכון גם במקרים שלסרטן הפרוסטטה, ויתכן שזה יכול לעזור גם לסוגים נוספים של סרטן.

מקורות

1.   Derry DM. Breast Cancer and Iodine Preventing and surviving. Trafford Publishing company, Victoria, Canada 2001.

2.   Ghent WR. Eskin BA. Low DA. Hill LP. Iodine replacement in fibrocystic disease of the breast. Can. J. Surg. 1993, 36: 453-460.

3.   Eskin BA. Iodine and breast cancer. Biol. Trace Element Res. 1983, 5:     399-412.

4. Eskin BA. Dietary iodine and cancer risk. Lancet 1976, 8: 807-808.

5. Clark WH. The nature of cancer: morphogenesis and progressive (self) disorganization in neoplastic development and progression. Acta Oncol. 1995: 34: 3-21.

6. Clark WH. Tumour progression and the nature of cancer. J. Cancer 1991, 64: 631-644.

מורינגה רותמית – Moringa peregrina

מורינגה - השוואה בין ארבעה מינים של מורינגה נערך מחקר בו נעשתה השוואה בין ארבעה מינים Moringa oleifera מכונפת שמקורה מהודו

המורינגה שייכת למשפחת ה- Moringaceae. המשפחה כוללת סוג אחד בלבד, Moringa, שכולל 12 מינים. הם גדלים בארצות חמות טרופיות וכן בארצות חמות יבשות. המינים הנפוצים ביותר הם: 

Moringa oleifera מורינגה מכונפת

nga peregina מורינגה רותמית

fiori syn. aptera

M. Arabica, M. zeylandica

המין שהתקבל כבעל ערך מסחרי וכלכלי רב ביותר הוא המורינגה המכונפת. היום מרבים לגדל אותו בארצות רבות. הוא ידוע מאז שנים רבות כצמח מאכל, ומחקרים רבים שנערכים בשנים האחרונות מייחסים לו חשיבות כצמח רפואי חשוב (1). מגדלים אותו בארץ כגידול מסחרי ופרטי, ומוצרים שונים מהצמחכבר מצויים בשוק.

המין Moringa peregrine- מורינגה רותמית נפוץ יותר בעולם כצמח בר. בארץ הוא גדל בעין גדי, באזור אילת וכן בבקעת ים המלח ובערבות הירדן (2).

זהרי מתאר את המורינגה הרותמית בספרו, ומספר שבאפריקה המזרחית מפיקים מהזרעים מין מסוים של שמן.

זרעים מכילים 35-50% שמן, והוא משמש לקוסמטיקה, לתעשיית סבונים בעלי איכות גבוהה ולמאכל (1). מחקרים מעטים נערכו על המין מ. רותמית. נערך מחקר אחד על השמן המופק מהזרעים (3). השמן מראה פעילות אנטי מיקרוביאלית ומוגדת חמצון.

השמן יציב מאד. בחימום ל-120 מעלות הוא התחיל להתחמצן אחרי 10.5 שעות. הוא נראה יציב יותר משמן זית שמופק בכבישה קרה (1). פעילות אנטי מיקרוביאלית התקבלה נגד: Staphylococcus aureus. Staphylococcus epidermitis, Pseudomonas aeroginisa, Candida albicans  (1). 

מקורות

1.  Lalas S. Gortzi O. Athanansidis V. et al. Determination of Antimicrobial Activity and Resistance to Oxidation of Moringa peregina Seed Oil.Molecules 2012, 17: 2330-2334.

2.   מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ, הוצאת עם עובד,עמוד 53, 1982   

3. Tsaskins J. Characterisation of Moringa peregrine Arabia seed oil. Grasas Aceites 1998, 49: 170-176.   

השוואה בין ארבעה מינים של מורינגה (4)

נערך מחקר בו נעשתה השוואה בין ארבעה מינים של מורינגה:

Moringa oleifera, מורינגה מכונפת שמקורה מהודו

Moringa peregina  מורינגה רותמית שמקורה מסעודיה, מאזור ים סוף

Moringa stenopetala שמקורה מקניה ואתיופיה

Moringa drouhardi  שמקורה במדגסקר נבדקו המרכיבים הפעילים של המינים האלה, הערך שלהם כמזון והפעילות האנטי אוקסידנטית שלהם.

המורינגה המכונפת הית העשירה ביותר בבטא קרוטן, ב- alpha tocopherol ובכמות הסידן והברזל. ריכוז החלבונים היה זהה במורינגה המכונפת וב-M. stenopetala

ריכוז האסקורבט היה גבוה ביותר אצל המינים M. stenopetala ו-M. drouhardii

המורינגה הרותמית היתה זהה למורינגה המכונפת בריכוז הטוקופרול, והכילה ריכוזים נמוכים יותר מהמינים האחרים של חלבונים, בטא-קרוטן, אסקורבט, ברזל וסידן.

המורינגה המכונפת היא המין שגדל מהר בהרבה יותר מהאחרים, ושידוע מאז שנים במזרח אסיה ובאפריקה כצמח מאכל.

בארבעת המינים היה ריכוז גבוה של אוקסלאט בעלים הצעירים, ומעט מאד בעלים הבוגרים. מרכיבים נוגדי חמצון שנבדקו בארבעת המינים היו: כלל הפנולים, ויטמין A, C,E. בדקו את הריכוז שלהם בתוך המשקל היבש של המרכיבים.

בארבעת המינים יש ריכוז גבוה של פנולים בעלים הבוגרים בהשוואה לריכוז שלהם בפירות וירקות, גם בהשוואה לאלה הידועים כעשירים במרכיבים אלה. המורינגה הרותמית היתה העשירה ביותר בריכוז הפנולים. המורינגה המכונפת עשירה ברוב המרכיבים האחרים, כגון, ויטמינים ומינרלים. החוקרים מסיקים שהעלים הבוגרים של ארבעת המינים ראויים להחשב למזון רפואי.

העלים הבוגרים הם העשירים ביותר במרכיבים פעילים, אבל הנצרים הצעירים טעימים יותר.

המינים שנבדקו עשירים ב-glucosinolates שנותנים להם את הטעם המיוחד והתכונות האנטי מיקרוביאליות.

נבדקו התנאים הטובים ביותר לייבוש העלים. המחקר הנוכחי ממליץ על ייבוש ב-50 מעלות במשך 16 שעות. ההפסד במרכיבים פעילים היה הקטן ביותר בתנאים אלה, כשהעלים המיובשים נבדקר מול עלים טריים.

מבין צורות הבישול, אידוי העלים לזמן קצר שמר את רוב המרכיבים הפעילים. הקפצה קצרה של העלים עם ירקות נוספים היתה יעילה לשמירה על המרכיבים, לעומת טיגון ממושך שהורס מרכיבים רבים.

מקורות

 4. Ray-Yu Yang, Chang LC. Hsu JC. et al. Nutritional and Functional  Properties of Moringa Leaves from Germplasm to Plant, to Food, to Health.Strategies, Standards for a better impact on nutrition in Africa, Accra, Ghana, November 16-18, 2006.

מורינגה- מקור התמונה

אגוז המלך – Juglans regia

אגוז מלך Juglans תכונות רפואיות: ויטמין סי, בי1, בי8, פי, רטינול, טאנינים, אי, אשלגן ...

אגוז מלך Juglans regia

שם אנגלי: English Walnut

שם עברי: אגוז המלך

משפחה: Juglandaceae

תיאור הצמח: אגוז המלך הוא פרי של עץ נשיר בגובה 30-35מ'. הפריחה בתחילת הקיץ. פירות הבוסר בצבע ירוק כהה. מוצאו מהמזרח התיכון. מגדלים אותו, מאז מאות שנים, באירופה, צפון אפריקה, מזרח אסיה וצפון אמריקה. אגוז המלך שונה מהאגוז השחור, Juglans nigra ןמהאגוז הלבן, Juglans alba  (1). מוצאם של שני המינים האחרונים הוא מזרח ארה"ב (3).מקור השם Juglans הוא ביוונית, ומשמעותו אגוזי יופיטר. הקדמונים האמינו שבימי קדם האלים אכלו אגוזים, ובני אדם אכלו בלוטים I4). במקומות רבים קוראים לאגוז המלך באנגלית Persian Walnut, כי כך קראו לו הרומאים מפני שהוא נכנס לאיטליה מפרס (4).

רפואה מסורתית: לעלים יש פעילות מרככת ואסטרינג'נט על העור. נהגו להשתמש במירתח מהעלים לרחצה. בנוסף השתמשו במירתח מהעלים לטיפול באקנה, באקסמה, בהרפס בזיהומים פטרייתיים, במקרים של גרוד וגרויים בעור, לטיפול בדלקות, בכוויות, נשירת שיער בכיבים ובעודף הזעה.בנוסף השתמשו במירתח מהעלים להרחיק פשפשים וכינים (2,3,4,5).השתמשו באגוז בשימוש פנימי לטיפול בפציעות במוח ובמחלות נפש (2). ברפואה הסינית השתמשו באגוזים כמחזקי כליות (2). מירתח מהאגוזים נחשב למחזק של הכליות, מנקה דם, מרחיק תולעים ומחזק דם. השתמשו בו במקרים של אנמיה (1,6).

מרכיבים: העלים מכילים כ-10% טאנינים, מסוג ellagitanin (6) נגזרת של naphtalen- juglone פלבונואידים 3%, בעיקר נגזרות של קוורצטין ו- kampferol0.8-1.0% חומצה אסקורביתחומצות פנוליות, גאלית, קפאית (6) 

פעילות: ה- juglone  הוא אנטי ויראלי. לעלים יש פעילות נגד חיידקים ופטריות בשימוש חיצוני (7)

שימוש רפואי:. ה- juglone המצוי בעלים הוא בעל פעילות אנטי ויראלית, אנטי בקטריאלית ואנטי פטרייתית (,74,5).Commission E מאשרת שימוש חיצוני בעלי אגוז מלך, לטיפול בדלקות של העור, ובמקרים של הזעת- יתר בידיים וברגליים (7).                   

שימוש במזון: משתמשים באגוז כמעבה מזון בתעשיית המזון (1). האגוזים. נאכלים טריים או קלויים. מפיקים מהם שמן מאכל, ומכינים מהם "חלב אגוזים". השמן מתקלקל במהירות, ויש צורך בזיקוק ומשמרים כדי להגן עליו. יש שימוש לשמן בקוסמטיקה. השימוש העיקרי כמזון הוא באגוזים.  משתמשים בהם, שלמים, טחונים או מרוסקים, במיני מאפה, גלידות, קישוט לעוגות. העלים והקליפות של פירות הבוסר משמשים כצבע לשיער. יש הנוהגים להשתמש בהם בצרוף עם חינה (8).

התוויות נגד: לא נמצאו

תופעות לוואי: יש מקרים של אלרגיה לאגוזים

שימוש בהריון והנקה אין הגבלה 

להזמנת עלי אגוז מלך מהאתר בחנות שלנו לחצו כאן >> על עלים | אגוז מלך – עלים גרוסים Juglans regia (al-alim.co.il)

מקורות:

1.   Bown D. The Herb Society of America New Encyclpedia of Herbs and their Use. London, Dorling Kinderdley Ltd, 2001.2.   Wood R. The New Whole Food Encylopedia: A Comprhensive Resource for Healthy Eating. New York, Penguin Putnam Inc. 1999.3.   Van Wyk BE., Wink M. Medicinal Plants of the World, Potland, OR, Timbe Press, 2004.4.   Grieve M. A Modern Herbal, Vol 2, New York, Dover Books, 1971.5.   Bruneton J. ed. Pharmacognosy, Phytochemstry, Medicinal Plants, 2nd ed. Paris, Lavoisier, 1999.6.   Wichtl M. Brinckmann J. Herbal Drugs and Phytopharmaceuticals. Stuttgart, Medpharm GrrbH Scientific Publishers, 2004.7.   Walnut leaf in: Bluementhal, Goldberg, Brinckmann, Herbal Medicine, Expanded Commission E Monographs, American Botanical Council, 2000, p. 401.D'Amelio FS. Botanicals: A Phtocosmetic Desk Reference, Boca Raton, FL.: CRCpRESS LLC, 1999.

פוספטידיל כולין – Phosphatidyl choline

פוספטידיל כולין - Phosphatidyl choline - מצגת הניתנת להורדה או שמירה או דפדוף באתר " על עלים" אפשור נוח לצפייה

פוספטידיל כולין – Phosphatidyl choline

גופרית במזון האדם

גופרית במזון -

ביוסינתיזה של תרכובות אורגניות של גפרית מתרחשת בעיקר בצמחים ובחיידקים (1). תרכובות המכילות גפרית נקראות thiol. בגוף בעלי החיים מתחמצנות תרכובות הגפרית לסולפט.החומצות האמיניות המכילות גפרית, מתיונין, ציסטאין וטאורין נחשבות למקור העיקרי של גפרית במזון. מקור נוסף הוא MSM- methylsulfonylmethane. גפרית מצויה גם בחלב אם (1)לאורך שנים ודורות השתמשו בגפרית לטיפול במחלות עור, כגון, משחות לטיפול באקנה, שטיפות של הראש נגד קשקשים, לריפוי פצעים, לשיקום של הקרטין ולפריחות.טבילה באמבט המכיל גפרית מומלצת לטיפול בפסוריאזיס, כאבים שגרוניים וזיהומים (1). תרכובות המכילות גפרית מצויות בכל התאים בגוף, והן הכרחיות לחיים. הן כוללות:מתיונין, ציסטאין, טאורין, הומוציסטאין, תיאמין, ביוטין, חומצה אלפה-ליפואית, קואנזים A, גלוטטיון, כונדריוטין סולפט,גלוקואמין סולפט, פיברינוגן, הפרין וסולפט אי אורגני.חוץ משני הויטמינים המכילים גפרית ביוטין ותיאמין, כל המרכיבים האלה, מיוצרים ממתיונין. 

חומצות אמינו המכילות גפרית נפוצות יותר בבעלי חיים ובחלבון של דגנים מאשר בחלבון של קטניות. גלוטטיון נפוץ בפירות וירקות והוא משמש כמקור לגפרית במזון (1).סולפט שמקורו במזון וכן סולפט המשתחרר מחומצות אמינו משמש לייצור כונדריוטין סולפט המצוי בסחוס.אדם בוגר זקוק ל-13מ"ג ל-ק"ג משקל של חומצות אמינו המכילות גפרית, כלומר, לאדם ששוקל 70 ק"ג דרושים 910 מ"ג של חומצות אמיונו ליום. תינוקות בגיל 3-4 חודשים זקוקים ל-58 מ"ג ל-ק"ג חומצות אמינו המכילות גפרית ליום.מעריכים ש-1 ג' חלבון מכיל לפחות 17 מ"ג של חומצות אמינו המכילות גפרית.מזון צמחי עשיר במתיונין כולל: תירס, זרעי חמניות, שבולת שועל, קשיו, אגוזים, שקדים ושומשום. הם חשובים לצמחונים שאינם אוכלים מזן מן החי. שבולת שועל ותירס עשירים גם בציסטאין.ציסטאין ומתיונין נפוצות ב- whey protein- חלבון המצוי במי גבינה. הם יכולים לסייע לספורטאים המתאמנים במשך שעות כל יום. חומצה אלפה-ליפואית וגלוטטיון פעילים כנוגדי חמצון חשובים. הם מעכבים חמצון של כולסטרול ושל LDL, ובכך משתתפים במניעת חסימת עורקים על ידי כולסטרול ושומנים. 

Thiols בעלי חשיבות רפואיתGlucosamine Sulfate– חד סוכר אמין, המורכב מגלוטמין וגלוקוז בצרוף סולפט. משתמשים בו לטיפול באוסטיאוארטריטיס (1). הוא מרוכז בסחוס המצוי במפרקים,ומשמש שם כסובסטרט לייצור של glycosaminoglycan. גלוקוזאמין כתוסף מזון מיוצר מכיטין שמצוי בסרטנים וצדפות. מייצרים אותו באופן סינתטי ונערכו מחקרים רבים להוכיח את יעילותו.כ-90% מהגלוקואמין שנלקח במתן פומי נקלט, אבל רובו עובר מטבוליזם, ולא מגלים גלוקוזאמין חופשי בסרום (1). כנראה שהוא נקשר לחלבוני הפלסמה. מכאן הסיקו כמה חוקרים שהסולפט הוא המרכיב החשוב ולא הגלוקוזאמין.הסולפט דרוש לייצור גלוקוזאמין גליקאן, וההידלדלות שלו גורמת לעיכוב ייצור גלוקוזאמין גליקאן בסחוסים שבמפרקים. הראו שגלוקוזאמין כתוסף גורם לעליה בריכוז הסולפט בנוזל הסינוביאלי (1). כמה מהתרופות שמשתמשים בהן לטיפול באוסטאורטריטיס ודלקת מפרקים שגרונית, כגון, acetaminophen, גורמות להידלדלות של הסולפט ולפגיעה בייצור של גלוקוזאמין גליקאן (1). 

כונדריוטין סולפט

כונדריוטין סולפט בנוי מיחידות לינאריות של D-גלקטוזאמין ו-D-חומצה גלוקורונית. הוא מצוי בסחוסים, בעצמות, בעור, בקרנית שבעין ובדפנות העורקים. המקור לתוספי מזון של כונדריוטין סולפט הוא סחוס של כרישים או של בקר וחזירים. אצל חלק מהמטופלים עם כונדריוטין סולפט כתוסף ניתן לראות בנייה מחדשת של סחוסים. 

גלוטטיון

גלטטיון הוא טריפפטיד הבנוי מ-gamma-glutamine-cysteine-glycine, והוא התיול הלא-חלבוני הנפוץ ביותר בגוף. הוא ממלא תפקידים רבים, ביניהם ניטרול רדיקלים חופשיים ו- peroxidies, וויסות של תפקוד של חלבונים ותמיכה במערכת החיסון (1). תזונה ענייה בחלבון ובחומצות אמינו המכילות גפרית עלולה לגרום לחוסר בגלוטטיון. 

N-acetylcysteine-NACN-אצטיל ציסטאין הוא נגזרת של ציסטאין, ושלב ביניים, ביחד עם חומצה גלוטמית וגליצין, בייצור של גלוטטיון מציסטאין (1). הוא נוצר באופן אנדוגני בגוף ומצוי גם במזון.מתן פומי של N- אצטיל ציסטאין מביא לעלייה ברמת הציסטאין והגלוטטיון שבתוך התאים.הוא משמש כאנטידוט להרעלה עם acetaminophen,משתמשים ב-NAC לטיפול בחולים ונשאים של וירוס האיידס, שרמת הציסטאין והגלוטטיון אצלם נמוכה מאד. 

Taurine

טאורין היא חומצה אמינית המתקבלת מהמטבוליזם של מתיונין וציסטאין. היא מצויה בריכוז גבוה ברוב הרקמות, במיוחד בנויטרופילים וברישתית. טאורין אינו מצוי בחלב פרה, אבל ניתן לקבל אותו ממאכלי בשר של בעלי חיים רבים.טאורין ממלא תתפקיד בצרוף של חומצות מרה, בדה טוקסיפיקציה, בייצוב ממברנות. 

חומצה אלפה-ליפואית

חומצה אלפה- ליפואית ממלאת תפקיד חשוב בריאקציות של דה-הידרוגנאז במיטוכונדריה, במניעת נזק מרדיקלים חופשים, בהקטנת סטרס חמצוני. היא מגבירה את הפעילות נוגדת החמצון של ויטמין C ו-E. היא פועלת בסביבה מימית והידרופובית, ומגבירה פעילות של קואנזים Q10. MSM- MethylsulfonylmethaneMSM מצוי במזון, כולל פירות, אלפלפה, תירס, עגבניות,תה וקפה, בחלב אם ובחלב פרה.הוא נמס במים, ומכיל 34% של גפרית.MSM משמש לטיפול בחומציות-יתר בקיבה, להרחקת טפילים, לכאבים בשרירים, למקרים של אלרגיה ודלקת מפרקים.MSM פעיל נגד גיארדיה, טריכומונס ותולעים עגולות. 

צמחים המכילים גפרית

גפרית מצויה בצמחים בעיקר בחלבון. צמחים עשירים בחלבון, כגון, סויה, אפונה, תורמוס, פול, עדשים, עשירים גם בגפרית. במקרים אחרים הגפרית קשורה לשומנים במרכיבים הנקראים sulfulipids. הם מצויים בחלקים שונים של הצמח ומגינים עליו מפני אכילת-יתר. בעלים הם מצויים בכלורופלסטים, בממברנות של הפלסטידים.בצמחים אחרים מופיעה הגפרית במרכיבים השניוניים. משפחת המצליבים עשירה במיוחד בתרכובות המכילות גפרית, glucosinlates. כשהרקמה מתפרקת הגליקוזינולאטים עוברים שינויים אנזימטיים על ידי myrosinase, ונוצרות תרכובות פעילות כגון, isothiocyanatesthiocyanates, nitriles. מרכיבים אלה מגינים על הצמח.הגליקוזינולאט אחראים לטעם של הצמחים של משפחת המצלבים, ויש להם השפעות פיזיולוגיות על גוף האדם.שום ובצל מכילים תרכובות גפריתיות המקנות להם ערך רב כצמחים רפואיים. Alliin ומרכיבים גפריתיים נוספים נוצרים בעיקר בעלים, ומועברים אחר כך לבצל. כשהצמח מתפרק פועל האנזים alliinase  על ה-alliin  ונוצר האליצין שנותן את הטעם והריח לשום. צמחים עשירים בגפרית: כרוב, צנון, לפת, כרובית, ברוקולי, חרדל, גרגיר הנחלים, רשד, רוקט,צנונית, אספרגוס, כרישה, שום, בצל, אבוקדו, עגבניות, תרד, פטרוזיליהאננס, קוקוס, בננה, אבטיח, גויאבהמיני סרפד, שינן רפואי 

מקורות

1. Parcell S. Sulfur in Human Nutrition and Applications in Medicine.Alternative Medicine Review 2002, 7:22-35.

מקור התמונה

השפעת הטעם המר על מערכת הנשימה – Bitter taste influence on respiratory system

טעם מר מערכת הנשימה - מחקר קטן שפורסם לאחרונה כהשערה יכל להסביר את  אופן הפעולה של תערובת הצמחים ובפרט סינוסיטיס >

לפני כ-20 שנה כשהתחלנו להשתמש בתערובת של צמחים הנקראת Swedish bitter, הבחנו בהשפעה החיובית המהירה שיש לה במקרים של סינוסיטיס.

ילדים שסבלו מהתקפים קשים של סינוסיטיס עם כאב ולחץ על העיניים, התרגלו מהר לטעם המר של התערובת, והשתחררו במהירות מכל הסימפטומים.

במשך שנים לא הבנו איך התערובת פועלת במקרים של סינוסיטיס. המשכנו להשתמש בה בהצלחה בלי להבין מה המנגנון.

מחקר קטן שפורסם לאחרונה כהשערה יכל להסביר את  אופן הפעולה של תערובת הצמחים.

המחקר פורסם בדצמבר 2012 ב-FASEB Journal. החוקרים מציגים השערה שיכולה להסביר כיצד תרופות יכולות להשפיע במקום שונה ובאופן שונה מזה שהועידו להן.

הם טוענים שכל תרופה עם טעם מר עלולה לפעול באופן בלתי צפוי בגוף, על ידי סטימולציה של רצפטורים לטעם המר המצויים מחוץ לפה (Extraoral type 2 taste receptors- T2Rs ).T2Rs אלה מצויים בחלל הפה, והם משמשים כקולטנים לטעם המר. מצאו לאחרונה שהם מצויים גם מחוץ לפה, במערכת העיכול והנשימה.

תרופות המכילות מרכיבים כימיים מרים שונים פועלים על קולטנים אלה, ועלולה להיות להם השפעה פיזיולוגית בתאים המכילים אותם.

לדוגמא, הם מצויים בתאים אנדוקריניים במערכת העיכול, כולל אלה המייצרים הורמונים פפטידיים כתגובה למרכיבים מרים.

במערכת הנשימה סטימולציה של T2R מתבטאת בתאי האפיתל ובשרירים החלקים של דרכי הנשימה. הביטוי הוא הגברה של תנועת הריסים בדרכי הנשימה, בהרפייה של השרירים החלקים ובהרחבת הסימפונות. כנראה שכך משפיע Swedish bitter במקרים של סינוסיטיס.

החוקרים ממשיכים לעבוד על הנושא וטוענים שאישורההיפותיזה שלהם יסייע לגילוי פוטנציאל של תרופות, בפעילות שלהן על מקומות שונים מהמטרה העיקרית שלהן. 

מקורות

 1. Clark AA. Liggett SB. Munger SD. Extraoral bitter taste rexeptors as mediators of off-target drug effects. The FASEB Journal, December 2012, Vol. 26 no 12 4827-4831.

מי גבינה – Whey protein

מי גבינה -השימוש בחלבונים המופקים ממי גבינה התחיל רק בשנים האחרונות, והוא נושא למחקר. ישנם מחקרים המראים שהם עוזרים לבנות שרירים,

מי גבינה – Whey protein

Whey protein הוא תערובת של חלבונים המתקבלים כמוצר לוואי בהכנת גבינה מחלב פרה, והם נקראים מי גבינה. כאשר החלב נקרש נשאר הנוזל שמכיל את כל המרכיבים של החלב המסיסים במים (1). הם מכילים לקטוז בריכוז של 5%, כמה מינרלים ו-lactalbumin (2).

משתמשים במי הגבינה למזון. לאחר שמוציאים את השומן מייבשים את החלבונים.

חימום גורם לדנטורציה של מי הגבינה. מחממים את מי הגבינה לטמפרטורה של 72 מעלות והחלבונים עוברים דנטורציה ומקבלים צורה של ג'ל (3). מי הגבינה עצמם אינם מתגבשים על ידי חומצה או רנין (3).

מי הגבינה בכל צורה עלולים לגרום לאלרגיה לאנשים הרגישים ללקטוז (4). 

מרכיבים: חלב פרה מכיל 20% חלבונים של מי גבינה, ו-80% קזאין (5). חלב אם מכיל 60% whey ו-40% קזאין.מי גבינה הם תערובת של beta-lactoglobulin 65%, alpha- lactalbumin 25% וסרום אלבמין 8%. חלבונים נוספים הם bovine serum albumin  ואימוגלובולינים. 

שימוש רפואי בחלבונים של מי גבינה

השימוש בחלבונים המופקים ממי גבינה התחיל רק בשנים האחרונות, והוא נושא למחקר.

ישנם מחקרים המראים שהם עוזרים לבנות שרירים, וממליצים לספורטאים להשתמש בהם כתוסף מזון (6). מחקרים אחרים השפעה מועטה או חוסר השפעה של החלבונים על בניית שרירים אצל צעירים (7).

מחקר שבדק השפעה של חלבונים ממי גבינה על מבוגרים או קשישים מצא שהם גורמים לשיפור ייצור של שרירים (8).

שימוש בחלבונים ממי גבינה הוא נושא הנחקר בימים אלה. אין מספיק ידע כדי להמליץ למי כדאי להשתמש בהם ובאיזה שלב של החיים. 

חלבונים ממי גבינה כמקור לחומצות אמינו

במי גבינה יש ריכוז גבוה של חומצות אמינו מסועפות (branched – chain amino acids). הן משמשות כמקור אנרגיה לעבודת השרירים ומגבירות ייצור של חלבונים (9), שיכולים לסייע לריפוי ולשיקום של רקמות. נבדקת השפעתן על הפחתת הסיכון למחלות לב, סרטן וסכרת. 

תופעות לוואי

אבקה של החלבונים עלולה לגרום לגזים, התנפחות, כאב בטן, עייפות, חולשה, כאב ראש במקרים של רגישות ללקטוז. חלבונים בלתי מעוכלים שמגיעים למעי הגס עוברים תסיסה על ידי חיידקי המעי, ונוצרים גזים וחומצות שומניות.במקרים של רגישות ללקטוז יש להמנע משימוש בחלבונים ממי גבינה. 

מקורות

 1.   Marshall K. Therapeutic applications of whey protein. Alternative Medicine Review, 2004, 9: 136-156.

2.   Tunick MH. Whey protein production and utilization. 2008, http://www.ars.usda.gov/research/publications.

3.   Foegeding EA. Davis JP. Doucet D. McGuffey MK. Advances in modifying and understanding whey protein functionality. Trends in Food Science & Technology, 2002, 13: 151-159.

4.   Lee YH. Food- processing approaches to altering allergic potential of milk-based formula. J. Pediatr. 1992, 121: S47-S50.

5.   Hoffmaqn JR. and Falvo MJ. Protein- Which is best? Journal of sports Science and Medicine, 2004, 3:118-130.

6.   Burke DG. The Effect of Whey Protein Supplementation With and Without Creatine Monohydrate Combined With Resistance Training on Lean Tissue Mass and Muscle Strength, International of Sport Nutrition and Exercise Metabolism. 2012, Human Kinetics Publishers, Inc.

7.   Hoffman JR. Ratamess NA. Tranchina CP. Et al. Effect of protein supplement timing on strength, power, and body – composition changes in resistance-trained men. International journal of sport nutrition and exercise metabolism, 2009, 19: 172-185.

8.   Yang Y. Breen L. Burd NA. et al. Resistance exercise enhances myofibrillar protein synthesis with graded intakes of whey protein in older men. The British journal of nutrition, 2012, 1-9.

9. Kimball S. Jefferson LS. Signaling Pathways and Molecular Mechanisms through which Branched-Chain Amino Acids Mediate Translational Control of Protein Synthesis. Journal of Nutrition, 2006, 136: 227S-231S.

צמחי מרפא לפסוריאזיס – Psoriasis- Alternative treatment

פסוריאזיס הוא כינוי להפרעה כרונית דלקתית שמקורה בשגשוג יתר של קרוטינוציטים, ניתן לטפל בה עם צמחי מרפא לפסוריאזיס ובאמצעות תזונה נכונה, לחצ/י כאן לפרטים

צמחי מרפא לפסוריאזיס.

פסוריאזיס הוא כינוי להפרעה כרונית דלקתית, שמקורה בשגשוג יתר של קרוטינוציטים(1).

זוהי הפרעה המופיעה על פני כל כדור הארץ, אולם תפוצתה שונה במקומות שונים.

פסוריאזיס נפוץ ביפן, הרבה פחות נפוץ בסין שבה מעריכים שמספר המקרים מגיע ל- 0.3% מהאוכלוסייה. בארה"ב מגיע מספר המקרים ל-2-4%. פסוריאזיס נדיר מאד אצל האינדיאנים, תושבי אמריקה המקוריים וכן אצל התושבים יוצאי אפריקה (1).

פסוריאזיס עלול להופיע בכל גיל, והוא מצוי באופן שווה אצל גברים ונשים (1). הוויכוח עדיין נמשך אם פסוריאזיס הוא הפרעה אוטו אימונית או ליקוי בתפקוד של מערכת החיסון הקשור ללימפוציטים סייענים, T-helper 1 (Th1). משערים שתאי Th1 מעורבים בפסוריאזיס, כי יש עליה בשחרור ציטוקינים, אינטרלויקין IL-2 ואינטרלויקין IL-12 שמצויים ברובד של הפסוריאזיס (1).

תאי T נודדים אל העור ומצטברים מסביב לכלי דם בעור. זוהי התחלה של סריה של שינויים אימונולוגיים, שכתוצאה מהם נוצרים הפצעים הפסוריאטיים (1). זמן ההבשלה של תאי העור יורד מ-28 יום ל-2-4 ימים, ונוצרים הרובדים הקשקשיים האופייניים לפסוריאזיס.

לא ברור מדוע השפעול של תאי T, והנדידה של לויקוציטים לאפידרמיס ולדרמיס, גורמים לחלוקה המהירה של התאים. 

צמחי מרפא לפסוריאזיס וטיפול באמצעות תזונה

מזון ללא גלוטן

אין מימצאים על קשר ישיר בין פסוריאזיס לבין אלרגיה למזון, אבל יש רגישות גבוהה לגלוטן אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס. מחקרים הראו שהימנעות מגלוטן מיטיבה עם המטופלים, ומתבטאת בשיפור ניכר בסימפטומים (2).

חומצות שומן פעילות

חומצות שומן רב בלתי רוויות במצב ציס מווסתות ייצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסן. חשוב להמנע משמנים מזוקקים ובעיקר ממרגרינה. ריכוז גבוה של חומצות שומניות אומגה 6 במזון עלול להגביר תגובה של דלקת (3).

החומצה הארכידונית היא המקור לפרוסטגלנדינים והלויקוטריאנים. היא מצויה בתזונה עשירה בבשר, מאכלי חלב וביצים. המזון שנותנים לתרנגולות, לבקר ולצאן מבוסס על תירס וסויה, וזה גורם לעליה בריכוז חומצות השומן אומגה 6 בבשר ובעופות.

השוואה בין החומצות השומניות של בהמות האוכלות עשב לעומת אלה שקבלו מזון מבוסס על תירס וסויה הראתה, שאצל אוכלי עשב היו 4% של חומצות שומניות אומגה 3 לעומת 0.5% חומצות אומגה 3 אצל אוכלי תירס וסויה (4).

תוספי מזון מומלצים

חומצות שומן חיוניות

חומצות השומן הפעילות, במצב ציס מסיעות למניעה וטיפול בפסוריאזיס. הן משפיעות על קרומי התאים שהגוף מייצר, על זרימה תקינה של דם בדרמיס ובאפידרמיס, על ידי שיפור תפקוד האנדותל של כלי הדם, ועל וויסות יצור של פרוסטגלנדינים, לויקוטריאנים ותרומבוקסן.

קרומי התאים הניבנים עם חומצות שומניות חיוניות הן נזילות יותר, ומאפשרות חדירות סלקטיבית טובה של התאים, קשירה יעילה לקולטנים ותקשורת טובה בין התאים.

כמה מחקרים הראו השפעה חיובית של שמן דגים במקרים של פסוריאזיס (5).

חומצות שומניות אומגה 3 שניתנו בטיפול תוך-ורידי, גרמו לעליה ברמת לויקוטריאנים B5 בתוך 5-7 ימים (6).

חלבון מבודד ממי גבינה

תוסף מזון חדש המכונה XP-828L הוא מיצוי של חלבון מחלב פרה המשמש להכנת גבינה(Whey protein). הראו לאחרונה שהוא מועיל במקרים של פסוריאזיס (7). הוא משפיע כנראה באמצעות האימנוגלובולינים והפפטידים הפעילים שהוא מכיל (1).

במחקר in vitro הראו של- XP-828L יש השפעה מווסתת על מערכת החיסון. הוא מעכב ייצור של ציטוקינים המיוצרים על ידי Th1 , כגון אינטרלויקינים-2, וכנראה שבכך הוא יעיל במקרים של פסוריאזיס שהוא הפרעה המיוחסת ל- Th1 (7).

ויטמין D

אצל אנשים הסובלים מפסוריאזיס מוצאים רמה נמוכה של ויטמין D3 (1). לא ברור אם זהו אחד הגורמים להפרעה, או שהוא נגרם על ידה. קרטינוציטים באפידרמיס משתתפים בייצור ויטמין D3 בנוכחות קרניים אולטרה סגוליות. טיפול עם קרני שמש, קרניים אולטרה סגוליות וויטמין D כתוסף מזון יעיל מאד במקרים של פסוריאזיס (8). 

טיפול חיצוני בפסוריאזיס

כמה טיפולים חיצוניים נמצאו יעילים במקרים של פסוריאזיס (1), כגון, משחה מויטמין D3 סינתטי, משחה המכילה 10% של Berberis aquifolium, ג'ל כורכומין 1%, אלויורה ומשחה עשירה בפלבונואידים.

משחה מג'ל כוכרומין הייתה יעילה פי שתיים מהמשחה שהכילה ויטמין D3. הפעילות של הכורכומין קשורה לפעילות האנטי דלקתית שלו.

נערך ניסוי מבוקר על קרם אלויורה בריכוז של 0.5%. 60 מטופלים השתמשו בקרם במשך 4-12 חודשים (9). התוצאות הראו ניקוי של הרובדים הפסוריאטיים אצל 82% מהטופלים, לעומת 7.7% בקבוצת הביקורת. צמחים מרככים המכילים ריר מסייעים בטיפול של הקשקשים בעור. 

צמחי מרפא ופסוריאזיס

פורמולה סינית בצורת קפסולות הראתה יעילות ובטיחות בטיפול במקרים קשים של פסוריאזיס (10). היא כוללת את הצמחים: קנה שורש של Zingiberis officinalis שורש של Salvia miltiorrhiza, שורש של Astragalus membranaceus, שורש של Paeonia alba, שורש של Codonopsis piliosula, זרעים של Coix lachryma jobi וקינמון (10). 15 מטופלים לקחו ארבע קפסולות ליום, כל קפסולה הכילה 450 מ"ג של הצמחים במשך 10 חודשים. הצמחים הזמינים בחנות מסומנים בקו מתחתיהם. להזמנת הצמח יש ללחוץ על שמו. הפורמולה מומלצת ברפואה הסינית להמריץ את ה-yang ולהגביר זרימה של דם.

המלצות נוספות

עישון ושתיה של אלכוהול מחמירים מצב של פסוריאזיס. מומלץ להתרחק מעישון אקטיבי ופסיבי.רחצה בים המלח ואמבט שמש עם בוץ מים המלח במשך ארבעה שבועות בשנה מיטיבים מאד עם אנשים הסובלים מפסוריאזיס.הקטנת סטרס בשיטות שונות של מדיטציה והתבוננות, של יחסים טובים בבית ובעבודה, וכן שימוש בצמחים אדפטוגניים המפחיתים סטרס מועילים במקרים של פסוריאזיס.התזונה חשובה מאד, מומלץ להמנע ממזון שאינו מתאים למטופל, ולבחור במזון פשוט לא מעובד ולא מסחרי.

מקורות

 1. Traub M. and Marshall K. Psoriasis-Pathophysiology, Conventional and Alternative Approaches to Treatment. Alternative Medicine Review, 2007, 12: 319- 330.

2. Chalmers RJ. Kirby B. Gluten and psoriasis. Br. J. Dermatol. 2000, 14: 5-7      

3. Adam O. Beringer C. Kless T. et al. Anti-inflammatory effects of a low arachidonic acid diet and fish oil in patients with rheumatoid arthritis. Rheumatol. Int. 2003, 23: 27-36.

4. Marcello MJ. Driskell JA. Nutrient composition of grass- and grain-finished bison. Great Plains Research 2001, 11:65-82.

5. Bittiner SB. Tucker WE.F. Cartwright I. et al. A double-blind, randomized, placebo- controlled trial of fish-oil in psoriasis. Lancet 1988, 1: 378-280.

6. Mayser P. Grimm H. Grimminger F. n-3 fatty acids in psoriasis. Br. J. Nutr. 2002, 87: S77-S82.

7. Poulin Y. Bissonnette R. Juneau C. et al. XP-828L in the treatment of mild to moderate psoriasis: randomized double-blind. Placebo-controlled study. J. Cutan Med. Surg. 2006, 10: 241-248.

8. Reichrath J. Vitamin D and the skin: an ancient friend, revised. Exp. Dermatol. 2007, 16: 618-625.

9. Syed TA. Ahmed SA. Holt AH. et al. Management of psoriasis with Aloe vera extract in a hydrophilic cream: a placebo –controlled, double-blind study. Trop. Med. Int. Health 1996, 1: 505-509.Yuki TT. Review of a treatment for psoriasis using Herose, a botanical formula. J. Dermatol. 2005, 32: 940-945.

מקור התמונה

צמחי מרפא מומלצים לטיפול בפרקינסון

צמחי מרפא לטיפול בפרקינסון- מוקונה, אנג'ליקה סינית, ג'ינסנג אמריקאי, ויתניה משכרת, גינקו דו אונתי, אקליפטה, אליטרוקוקוס, אסטרגלוס קדד ושוש קי

צמחי מרפא מומלצים לטיפול בפרקינסון

פנייה הופנתה לכל המטפלים במטופלים עם פרקינסון, בכדי שישתפו בטיפולם, ובמידת ההצלחה שלה זכה הטיפול שלהם במשך השנים.

פה אחד הומלץ על זרעי מוקונה – mucuna, אך כש Roy Upton- שאל מה מידת ההצלחה של זרעי המוקונה בתור צמח בודד, כולם טענו שמוקונה בלבד אינו מספיק בתור צמח בודד ושיש להוסיף צמחים נוספים.

Alain Tilloston טוען שהוא טיפל בכמה מטופלים בשלבים שונים של המחלה. ההצלחה גדולה יותר בשלב ההתחלתי של המחלה. הצלחת הטיפול מתבטאת בהאטה של ההתנוונות, בהקטנת הרעד והקושי בדיבור. 

פורמולת צמחי מרפא מומלצת לטיפול במקרים של פרקינסון 

להזמנת צמח מהרשימה יש ללחוץ על שמו העברי. צמחי מרפא המצוינים ב* אינם זמינים במלאי או בחנות.

שם הצמח  כמותגרם שם עברי חלקי צמחבשימוש פעילות
Mucuna prurita  30  מוקונה  זרעים מחזק של המוח
Angelica sinensis      20 אנג'ליקה סינית שורש מחזק של הדם מגביר זרימת דם
Panax quinquefolium   10  ג'ינסנג אמריקאי* שורש מגביר אנרגיה
Withania somnifera   10 ויתניה משכרת שורש מרגיע ומחזק של העצבים
Ginkgo biloba  10  גינקו דו אונתי עלים משפר זרימת דם אל המוח
Eclipta prostrate  10  אקליפטה נוף הצמח מזין את הדם ואת הכבד
Eleuterococcus senticosus 10  אליטרוקוקוס שורש מפחית מתח משפר הרגשה כללית
Astragalus membranaceus 10  אסטרגלוס קדד שורש מגביר ומזין את האנרגיה
Glycyrrhiza glabra    10  10 שוש קירח שורש מחמם, מאזן, משפר את העיכול

מינון: 2 ג' בתוך מיץ פעמיים ביום, לפני הארוחה

תוספת חשובה: קואנזים Q10 ושמן דגים- שימוש בקואנזים Q10 במקרים של פרקינסון 

בשנת 2002 נערך מחקר בארה"ב על תוצאות השימוש בקואנזים Q10 אצל מטופלים עם פרקינסון.

נבדקו 80 מטופלים מ-10 מקומות שונים בארה"ב. המטופלים קיבלו מינון גבוה של קואנזים Q10. תוצאות המחקר פורסמו ב- American Association's Archives of Neurology October, 2002.

התוצאות הראו האטה בירידה בתפקוד אצל 44% מהמשתתפים. התועלת שבטיפול הייתה במיוחד בהליכה, בשמירה על עצמאות מלאה בתפקוד היום-יומי.

המסקנות שהסיקו החוקרים היו שיש צורך לערוך מחקר על מידגם של מאות מטופלים, כדי שיהיה אפשר להמליץ על טיפול במינון גבוה של קואנזים Q10  במקרים של פרקינסון.

הבחירה של קואנזים Q10 לטיפול בפרקינסון התבסס על עבודה שנעשתה על ידי שני רופאים R. Shults ו- F. Beal.Shults טען שקואנזים Q10 שנמצא במיטוכונדריה, ממלא תפקיד חשוב בייצור אנרגיה על ידי המיטוכונדריה שבתאים. בנוסף הוא גם פעיל כאנטיאוקסידנט יעיל. הם הראו שתפקוד המיטוכונדריה נפגע אצל מטופלים עם פרקיסון, ושרמת קואנזים Q10 יורדת אצלם. הם טענו שמינון גבוה של קואנזים Q10 מסייע לאותו חלק במוח שנפגע על ידי המחלה.

קואנזים Q10 פעיל כמרכיב בשרשרת העברת האלקטרונים במעגל קרבס וגם כאנטי אוקסידנט המגן מפני הנזק שעלולים לגרום הרדיקלים החופשיים שנוצרים בתהליך של ייצור האנרגיה מהגלוקוז.

רמת קואנזים Q10 יורדת עם השנים. יתכן שהרמה הנמוכה שמוצאים אצל מזדקנים היא גורם המשתתף בהתקדמות של כמה מהמחלות הקשורות לזיקנה.

נערך מחקר על מטופלים בשלב התחלתי של פרקינסון מול קבוצת ביקורת. הם קבלוקואנזים Q10 במינון 300, 600 ו-1200 מ"ג ארבע פעמים ביום במשך 16 חודשים.

התוצאות הראו שיפור משמעותי רק בקבוצה שקיבלה את המינון הגבוה ביותר, 1200מ"ג ארבע פעמים ביום. השיפור התבטא בתפקוד טוב יותר של המוח, במצב הרוח, בפעילות היומית ובתנועתיות.

איור צמח מוקונה – מקור התמונה

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה - פירות הצמח של Evodia rutaecarpa הם אחד המרכיבים בפורמולה סינית הנקראת Wu zhu yu Tang

אפקט אנטי דלקתי של אבודיה

הדלקת היא תגובה פזיולוגית הגנתית של הגוף לגורמים כימיים, פיזיקליים, זיהומיים, רעלנים סביבתיים או ליחסי גומלין בין אנטיגן לנוגדן (1). הדלקת נועדה להגן על הגוף, אבל פעילות דלקתית ממושכת או חזקה מאד עלולה לגרום נזק והרס לרקמות. הדלקת מתבטאת  בעלייה בטמפרטורה של הגוף, בצקת, גרוד וכאב. לפעמים מתפתחים מהדלקת נמק, הרס של ריקמה וסרטן (1).

גורמים המשתתפים בדלקת:

תאי פיטום mast cells נוצרים במוח העצם ונודדים לריריות או לרקמת החיבור. בהשפעת חומרים שונים הנקראים ציטוקינים מייצרים תאי הפיטום גרנולות המכילות היסטמין. תאי הפיטום מופעלים כתוצאה מגירוי חיסוני באמצעותIgE    או מגורם לא חיסוני, והם משחררים את ההיסטמין.

בזופילים נוצרים  ומגיעים לבשלות במוח העצם, ועוברים למחזור הדם. תהליך הבשלת הבזופילים מותנה בנוכחות IL-3. הגרנולולות המצויות בבזופילים מכילות היסטמין וסרוטונין. כשהם מופעלים הם מייצרים חומרים פעילים, כגון, לויקוטריאנים מסוג LTC4.

אאוזינופילים נוצרים במוח העצם ומצויים במחזור הדם. הם חודרים לרקמות, ובמיוחד לאזור הדלקת ומייצרים חמרים פעילים, כגון, לויקוטריאנים. הם משופעלים על ידי ציטוקינים , כגון אינטלויקין 3, המיוצרים על ידי לימפוציטים ותאי דלקת אחרים. IL-5 הוא אינטרלויקין הפועל במיוחד על אאוזינופילים. גירוי נוסף על ידי הציטוקינים גורם לאאוזינופילים לשחרר את החומרים הפעילים שנוצרו בתוכם .

לימפוציטים. קיימים סוגים שונים של לימפוציטים. CD4 הם לימפוציים מסייעים. אחרי שהם משופעלים על ידי נוגדן ייחודי הם מווסתים את תנועת תאי הדם הלבנים לאזור הדלקת. הם עושים זאת באמצעות הלימפוקינים, או בשמם הכולל ציטוקינים. תאי דלקת אחרים, כגון, מקרופאגים, תאי אפיתל, פיברובלסטים, נויטרופילים וגם אאוזינופילים יכולין ליצור ציטוקיניים  המשפיעים על האאוזינופילים.

מתווכי הדלקת הם חומרים פעילים  הנוצרים בתאי הדלקת, והם מפעילים או מזרזים את פעולתם של תאי דלקת אחרים. ההיסטמין הוא החשוב ביותר מבין  מתווכי הדלקת. הוא מגביר את חדירות כלי הדם, גורם לדליפה של פלסמה ולהתפתחות של נפיחות ובצקת. היסטמין גורם לכיווץ של שרירי צינורות הנשימה, מגביר הפרשת ריר, יש לו יכולת כמוטקטית, כלומר, הוא מושך לסביבה תאי דלקת אחרים.

מתווכים אחרים הם חומרים כמוטקטיים, המושכים בכוח משיכה כימי תאי דלקת נוספים.

סרוטונין גורם לכיווץ שרירים ומגביר חדירות של כלי דם.

לויקוטריאנים מתחילים לפעול מאוחר יותר ופועלים למשך זמן ארוך. הם נחשבים למנציחי הדלקת, לאלה שמונעים מהדלקת להסתיים.

פרוסטגלנדינים עלולים לגרום להתכווצות של שרירים ולכאבים עוויתיים.

Platelet Activating Factor- PAF

פוספוליפיד הפועל כמתווך דלקת ומשפעל תאי דם לבנים. הוא מיוצר על ידי נויטרופילים, בזופילים, אאוזינופילים.   מגביר צימות של טסיות דם. מגביר כמוטקסיס של איאוזינופילים, נויטרופילים ומונוציטים.

מרחיב יעיל של כלי דם, עלול לגרום לירידה חדה בלחץ הדם בעורקים. מגביר חדירות של כלי דם, וגורם ליציאת נוזלים אל מחוץ לכלי הדם.

Nuclear Factor kappa B – NF-kappaB

NF-kappa-B התגלה על ידי Dr. Ranjan Sen  . הכינוי המלא שלו : 

 nuclear factor  kappa-light chain- enhancer of activated B cells

זהו חלבון מורכב שמווסת  שכפול של DNA. הוא מצוי כמעט בכל התאים האנימליים, ומעורב בתגובות של התאים לגירויים כגון, ציטוקינים, רדיקלים חופשיים, הקרנה של UV, LDL מחומצן ואנטיגנים של חיידקים או וירוסים.    NF-kappaB ממלא תפקיד חשוב בוויסות של התגובה החיסונית לזיהום. השרשרות הקלות kappa הן מרכיבים הכרחיים באימונוגלובולינים. ויסות לא תקין של NF-kappa-B קשור לסרטן, מחלות דלקתיות ואוטואימוניות, זיהום בדם, זיהומים ויראליים.

השפעה של NO תחמוצת חנקן ו-NOSnitric oxide synthase

NO-nitric oxide מעורב בוויסות של לחץ הדם, הרפייה של שרירים חלקים, צימות של טסיות דם, העברת גירוים עצבים, אפופטוזיס תגובה חיסונית (1).

זמן מחצית החיים של NO ברקמות ביולוגיות הוא פחות מ-6 שניות (2), וזה מראה כמה חזקה הפעילות שלו (2). בבעלי חיים פועל NO כמולקולת איתות, הפועלת בהרבה רקמות ומעורבת בתהליכים רבים (2).

במערכות אנימליות נוצר NO על ידי האנזים NO synthase – NOS. אנזים זה קיים גם בצמחים (2).  פעילות יתר של NOS עלולה לגרום לדלקות חריפות או כרוניות, מקומיות או סיסטמיות (1).

פעילות אנטי דלקתית של הצמח Evodia rutaecarpa

הפירות של ה- Evodia הם אחד המרכיבים בפורמולה סינית הנקראת Wu zhu yu Tang הפורמולה כוללת 4 צמחים:

פירות של Evodia rutaecarpa 

קנה שורש של  Zigiber officinalis

שורש של        Panx ginseng

פירות של        Ziziphus zuzuzba

המרכיבים העיקריים של ה-Evodia  הם אלקלואידים dehydroevodiamine, evodiamine, rutaecarpine (1). הם מעכבים ייצור של פרוסטגנדינים PGE2 (1). מרכיבים אחרים של הצמח מעכבים ייצור של לויקוטריאנים (1).

הפורמולה מומלצת לטיפול במיגרנה.

Evodia הוא צמח השייך למשפחת הפיגמיים. יש לו פעילות אנטי מיקרוביאלית, נגד חיידקים גרם-חיוביים, גרם-שליליים, כולל פסוידומונס, שהוא חיידק הגורם לזיהומים בדרכי השתן, הליקובקטר פילורי, שהוא חיידק שקשה לחסל אותו, נגד פטריית השמר Candida albicans, וכן נגד תולעים וטפילים חד-תאיים (1).

מקורות

1. Liao Jyh-Fei. Chiou WF. Shen YC. et al. Anti-inflammatory and anti-infectious effects of Evodia rutaecarpa (Wuzhuyu) and its major bioactive componenets. Chinese Med. 2011, 6: 1-13.

2. Misra AN. Misra M. and Singh R. Nitric oxide biochemistry, mode of action and signaling in plants. J. of Med. Plants Research , 2010, 4(25): 2729-2739.

0
0
העגלה שלך
העגלה שלך ריקהחזור לחנות