סל קניות 0

שמרי בירה כמגינים על הלב

שמרי בירה כמגינים על הלב - נעשה מחקר על 25 מטופלים שסבלו מכאבי שהתפתחו בעקבות טיפול עם סטטינים. לאחר הפסקת הטיפול נתנו להם שמרי אורז, שגרמו

שמרי בירה כמגינים על הלב

Xue zhi kang הוא מיצוי של שמרי אורז אדומים, שמשמשים בסין כתרופה בעלת השפעות חיוביות על הלב (1). זהו מוצר מותסס של אורז שעליו גידלו שמרים אדומים Monascus purpureus. בסין השתמשו בו במשך מאות שנים כממריץ זרימה של דם (1). כמו כן משתמשים בו להכנת יין מאורז.
בשנת 1999 התחילו להתפסם עבודות על שמרי בירה כתוסף מזון, שנעשו על ידי בית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה (2). הן הראו ששמרי האורז סייעו להורדת רמת שומנים בדם, והם יכולים למנוע מחלת לב שונות.
שמרי האורז מכילים סטטינים אחדים, ביניהם lovastatin. הסטטינים מעכבים את האנזים
3-hydroxy-3-methylglutaryl coenzyme A (HMG-CoA) reductase, שקשור לייצור של כולסטרול בכבד. הראו שהסטטינים מסייעים להורדת שומנים בכבד, מורידים רמת כולסטרול, מגבירים פעילות של תאי אנדותל, מפחיתים רמה של פיברינוגן בסרום ומפחיתים קרישה (3,4).
תופעות הלוואי שלהם עלולות להיות קשות. הם עלולים לגרום לנזק בכבד, לכאבי שרירים, לירידה ברמה של ייצור ההורמונים של התירואיד, ולהגברת חולשת שרירים (1).
שמרי האורז מכילים 14 monacolins שמעכבים HMG-CoA reductase. בנוסף הם מכילים סטרולים, איזופלבונואידים, גליצרידים וחומצות חד בלתי רוויות (5). ההשפעה שלהם על ריכוז הכולסטרול אינה יכולה מוסברת רק על ידי נוכחות הסטטינים, אלא על ידי פעילות משולבת של הסטטינים עם מרכיבים נוספים המצויים בהם.
הפעילות של הסטטינים על ביוסינתיזה של כולסטרול איננה ספציפית. הם מעכבים חומרים נוספים, כון איזופרנואידים לא סטרוליים, כולל קואנזים Q10 (1), שהוא משתתף בהגנה על קרומי התאים, ופעיל כאנטי אוקסידנט יעיל, המונע נזק ל-DNA, לחלבונים ושומנים (6).
הפעילות של קואנזים Q10 מעכבת או מונעת התפתחות של מחלות לב ומחלות ניווניות.
אצל כמה מהאנשים הלוקחים סטטינים, נגרמת חולשת השרירים מירידה ביעילות מסלול הנשימה התבטאת בייצור מופחת של  אנרגיה מחמצון הגלוקוז. שילוב של קואנזים Q10 ביחד עם טיפול בסטטינים יכל לסייע למניעת הפגיעה בייצור האנרגיה (7).

אופן השימוש ומינון
המינון המומלץ הוא 1.200-4.800 מ"ג ליום. המינון הנמוך מספיק לחלק גדול מהמטופלים. המינון הגבוה יכל להתאים לאנשים שרמת הליפידים שלהם גבוהה, ואינה יורדת עם המינון הנמוך, או עם תכשירים נוספים שהם התנסו בהם (1).
הסטטינים המצויים בשמרי האורז רגישים לאור ולחום. חשוב לשמור אותם במקום קריר ומוגן מאור (1). רצוי לקחת בנוסף 50 מ"ג ליום של קואנזים Q10.
ריכוז monacolin K בשמרי האורז קטן בהרבה מהמינון היומי של lovastatin. ריכוז הסטטין בשמרי האורז הוא 0.2% מהמוצר. במינון יומי של 1.200 מ"ג של שמרי אורז יהיה ריכוז הסטטין 2.4 מ"ג. במינון גבוה של 4.800 מ"ג יהיה ריכוז הסטטין 9.2 מ"ג.
ריכוז הסטטינים הניתן לטיפול הוא 20-40 מ"ג ליום.

תופעות לוואי של שמרי אורז
בסיכום של שימוש בשמרי אורז ב-20 השנים האחרונות נראה השימוש בטוח יותר מאשר בסטטינים כתרופה.
יש דיווח יחיד על דלקת כבד חריפה כתוצאה משימוש במוצר שהכיל שמרי אורז וגוגולו (8).
אשה בת 63 השתמשה ב- lovastatin כדי להוריד רמת כולסטרול בדם. לאחר שהכבד שלה נפגע, היא התחילה להשתמש במוצר שהכיל גוגולוסטרול ושמרי אורז. לאחר 6 חודשים התפתחה אצלה דלקת כבד חריפה, שנעלמה לאחר שהיא הפסיקה להשתמש בתכשיר. הכבד חזר  לתפקוד נורמלי (8).
בכמה מוצרים של שמרי אורז מצאו citrinin שעלול לפגוע בכליות.

Gordon  שלח לבדיקה 12 מוצרים של שמרי אורז שנמכרו בשוק. מצאו citrinin בשליש מהם (5).

תוצאות מחקרים על שימוש בשמרי אורז להורדת שומנים

במחקר אחד קבלו אנשים עם  רמה גבוהה של טריגליצרידים וכוסטרול 1.800 מ"ג של שמרי אורז פעמיים ביום. אחרי 2 שבועות מצאו אצלם ירידה של 43mg/dL של LDL (9).
אותם החוקרים נתנו 2400 מ"ג של שמרי אורז פעמיים ביום במשך 12 שבועות, ולקבצה נוספת. הם בדקו את השפעתם מול 20 מ"ג של lovastatin .  רמת LDL ירדה ב-30% בקבוצה של שמרי האורז וב-27% בקבוצה של הסטטינים (10).
נעשה מחקר על 25 מטופלים שסבלו מכאבים ומהפרעות במערכת העיכול שהתפתחו בעקבות טיפול עם סטטינים. לאחר הפסקת הטיפול נתנו להם שמרי אורז, שגרמו לירידה של רמת LDL ב-21% ללא תופעות לוואי שליליות (11).
כ-10-15% מהמשתמשים בסטינים מפתחים כאבים וחולשה של השרירים.
לסיכום, שמרי האורז, יחד עם פעילות גופנית נסבלים היטב על ידי רוב המטופלים. ניתן להעזר בהם כדי להוריד רמה של שומנים בדם (1).
מקורות

1. Traub M. Red Yeast Rice for Cardioprotection. Natural Medicine Journal, 06 March. 2012.
2. Heber D. Yip I. Ashley JM. et al. Cholesterol lowering effects of a proprietary Chinese red-yeast-rice dietary supplement. Am. J. Clin. Nutr. 1999, 69: 231-238.
3. Shiomi M. Ito T. Tsukada T. et al. Reduction of serum cholesterol levels alters lesional composition of atherosclerotic plaques. Effect of pravastatin sodium on athrosclerosis in mature WHHL rabbits. Atherioscler. Thromb. Vasc. Biol. 1995, 15: 1938-1944.
4. Vaughan C. Murphy MB. Bucidey BM. Statins do more than just lower cholesterol. Lancet 1996, 348: 1079-1082.
5. Gordon RY. Cooperman T. Obermeyer W. et al. Market variability of monacolin levels in commercial red yeast rice products: buyer bew arel Arvh. Intern. Med. 2010, 170: 1722-1727.
6. Deichmann R. Lavie C. Andrews S. Coenzyme Q10 and statin-induced mitochondrial dysfunction. Ochsner J. 2010, Spring 10: 16-21.
7. Bliznakov EG. Wilkins DJ. Biochemical and clinical consequences of inhibiting coenzyme Q10 biosynthesis by lipid-lowering HMG-coA reductase  inhibitors (statins): a critical overview. Adv. Ther. 1998, 15: 218-228.
8. Grieco A. Mele L. Porrpili M. et al. Acute hepatitis caused by a natural lipid-lowering product: when "alternative' medicine is no "alternative" at all. J. Hepatol. 2009, 50: 1273-1277.
9. Becker DL. Gordon RY. Halbert SC. et al. Red yeast rice for dyslipidemia in statin-intolerent patients: a randomized trial. Ann Intern. Med. 2009, 150: 830-839.
10. Halbert SC. French B. Gordon RY. et al. Tolerability of red yeast rice (2.400 mg twice daily) versus pravastatin  (20 mg twice daily) in patients with previous statin intolerance. Am. J. Cadiol. 2010, 15: 198-204.
11. Venero CV. Venero JV. Wortham DC. et al. Lipid lowering efficacy of red yeast rice in a populaton intolerant to statins. Am. J. Cardio. 2010, 105: 664-666.

צמחים המגינים מפני הקרנות

צמחים המגינים מפני הקרנות - צמחי המרפא ממשפחת השפתניים עשירים במרכיבים נוגדי חמצון. מחקרים קליניים הוכיחו שהם מגינים מפני קרינה. הם מעכבים הרס

החשיפה לקרינה הולכת ועולה בשנים האחרונות. אנשים חשופים לקרינה של בדיקות הנעשות בבתי חולים, מצילומי שיניים, מפסולת של חומרים רדיואקטיביים, מתאונות המתרחשות בכורים אטומיים, וממכשירים שונים.
הקרינה עלולה לפגוע ביציבות של הכרומוזומים, לגרום לדלקות או להרס של רקמות (1). במקומות בהם התפזרה רמה גבוהה של קרינה רדיואקטיבית, כגון, בהירושימה ונגאסקי אחרי הפצצה האטומית שנזרקה עליהם, בצ'רנוביל אחרי הפיצוץ בכור האטומי ובפוקושימה ביפן אחרי רעידת האדמה והצונמי,היתה עלייה גדולה בתחלואה בסרטן.
ישנם צמחי מרפא שהוכח שהם מפחיתים את הנזק הנגרם כתוצאה מקרינה. נעשו מחקרים בחיות מעבדה ובבני אדם כדי לגלות צמחים נוספים המפחיתים נזק מקרינה, וכדי להבין כיצד הם פועלים (1).
צמחי המרפא ממשפחת השפתניים עשירים במרכיבים נוגדי חמצון. מחקרים קליניים הוכיחו שהם מגינים מפני קרינה (1). הם מעכבים הרס כתוצאה מחמצון, נוגדים דלקת ומחישים תיקון של DNA. חליטה של מליסה רפואית שנלקחה פעמיים ביום, במשך 30  יום, הגנה על עובדים של מרפאה רדיולוגית מחמצון ומהרס שלDNA (1).
מיצוי של מין יפני של מנתה, Mentha Canadensis syn. M. arvensis, במינון של 10 מ"ג לק"ג, הגן על עכברים מפני קרינה לטלית. ההשפעה המגנה נראתה גם בשמן הנדיף וגם במיצוי המימי של הצמח.
לא נערכו מחקרים על בני אדם עם צמחים ממשפחת השפתניים כנוגדי קרינה. אלה הם צמחים זמינים, בטוחים לשימוש, קל לגדל אותם והם אינם יקרים. החוקרים ממליצים ללמוד את השפעת הצמחים האלה על בני אדם, ולהכניס אותם לשימוש גם כמגינים מפני קרינה. 
הם מצויים בשימוש מסורתי בארצות רבות מאז אלפי שנים, וככל שחוקרים אותם מגלים השפעות נוספות חשובות לשמירה על הבריאות הפיזית והנפשית.
האדפטוגנים הם צמחים בעלי פעילות מאזנת, המגינה מפני מצבים של סטרס.
הג'ינסנג האסיאתי, Panax ginseng הראה במחקר שנעשה בסין, השפעה מגינה על חולים בסרטן בגרון מפני הקרנה שניתנה כטיפול במחלה.
בקוריאה הראו ששימוש בג'ינסנג אסיאתי הפחית נזק אצל נשים שקבלו טיפול בהקרנה במקרים של סרטן בצוואר הרחם.
מיצוי מימי של ג'ינסנג הפחית נשירת שיער אצל עכברים מוקרנים, והחיש את צמיחתו לאחר הפסקת ההקרנות.
במחקר אחר הראו שהפוליסכרידים של הג'ינסנג האסיאתי הגנו על המעי הדק של עכברים מוקרנים. במחקר in vitro הראו הגנה על מוח העצם.
מחקרים מעטים נערכו עם הג'ינסנג האמריקאי, Panax quinquefolium וגם הוא הראה השפעה מגינה מפני נזקים של קרינה.
Angelica sinenesis בשילוב עם Astragalus membranaceus סייעו לשיקום של מוח העצם אצל עכברים מוקרנים.
אליטרוקוקוס מנע הרס של מוח עצם כשניתן לעכברים כטיפול קודם להקרנה במחקר שנעשה ברוסיה.
אליטרוקוקוס הפחית נזק אצל נשים חולות בסרטן השד שקבלו טיפול בכימותירפיה והקרנות.
צמחים נוספים המדווחים כמגינים מפני הקרנות הם אובליפיחה, Hippophae rhamnoides
ומינים של אלוי. הראו שג'ל מאלויורה מפחית נזק חמצוני של  קרינה, ומקטין את הנזק לעור. לפוליסכרידים של אלויורה יש השפעה מחזקת של מערכת החיסון.
מיצוי מפירות של אובליפיחה שהוזרק לפריטונאום של עכברים שהוקרנו במינון גבוה מאד של קרינה, גרם להישרדות של 82% מהם, בהשוואה לקבוצת הביקורת שבה מתו כל העכברים.
פירות של אובליפיחה שניתנים כמזון, ביחד עם שמן אובליפיחה מומלצים על ידי חוקרים לאנשים החשופים לקרינה במקום עבודתם. החוקרים ממליצים על הפירות והשמן של אובליפיחה כעל מזון בטוח המגן מפני הקרינה.
ברפואת האיורודה ממליצים על צמחים נוספים כהגנה מפני קרינה.
החוקרים ממליצים לאנשים העוברים טיפולי הקרנות, לאלה העובדים במקומות שיש בהם קרינה גבוהה, ולכל מי שבא במגע קרוב עם הקרנות, ללמוד להשתמש בצמחים המגינים בפני קרינה (1).

מקורות

Yarnell E. Abascal K. Botanical medicines and ionizing radiation: Part 1-radioprotective herbs. Altern. Complement Ther. December 2011, 17 (6): 313-318.

השפעת הצמחים האדפטוגנים על מערכת העצבים המרכזית

אדפטוגנים מערכת עצבים מרכזית - ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים

הקדמה
העבודות הראשונות על  Schisandra chinensis כצמח ממריץ ומחזק נכתבו ברוסיה (1,2). העניין בצמח התעורר  בעקבות מחקרים אתנופרמקולוגיים שנערכו באזורים מרוחקים במזרח רוסיה. גילו שציידים בני שבטים שחיו באזורים אלה נהגו להשתמש בפירות ובזרעים של השיזנדרה כדי להפחית רעב, צמא ועייפות, וכדי לשפר ראיית לילה (3).
בשנים 1950-60 התגבר החיפוש אחרי צמחים שיסייעו להגביר את כושר ההישרדות בסביבה עויינת,  Lazarev הציע את המונח אדפטוגן לצמחים שמגבירים עמידות בלתי ספציפית במצבים של סטרס (4).
בסוף שנות ה-60 הגדיר Brekhman את האדפטוגנים כמרכיבים המגבירים עמידות לגורמי סטרס פיסיקליים, כימיים, ביולוגיים. הם מחזירים את האדם לאיזון ללא תלות בגורם הפתולוגי שהשפיע עליו (5).
המחקר על האדפטוגנים התפתח ברוסיה, מתוך מטרה למצוא מרכיבים ותרופות המסייעים לאדם לשרוד במצב של סטרס ממושך, תוך שמירה על הכושר הפיזי והקוגנטיבי, הריכוז וכושר העבודה (1). עד 1982 פורסמו 1009 עבודות מחקר על צמחים אדפטוגנים. מחקרים רבים עסקו במיצויים שונים של אליטרוקוקוס (1).

המחקר על צמחים אדפטוגנים בימינו עוסק ב-4 תחומים עיקריים:
1. בידוד ולימוד של מרכיבים פעילים בצמחים האדפטוגנים
2. לימוד מנגנון הפעולה של הגנה בפני סטרס ברמה תאית ומולקולרית
3. ניסויים קליניים וניסויים עם חיות שמטרתם להוכיח את יעילות ובטיחות הצמחים
4. פיתוח של תכשירים צמחיים בעלי פעילות מוכחת.

השפעות פיזיולוגיות של אדפטוגנים לפי מחקרים במבחנה ועל חיות (1)

  • מעודדים וממריצים את מערכת העצבים המרכזית
  • מגבירים את הכושר הקוגנטיבי
  • בעלי השפעה מאזנת ומגינה על מערכת העצבים, הלב, הכבד ומערכת העיכול
  • נוגדי חמצון, מגינים בפני קרינה
  • מונעים עלייה ברמת סוכר בדם
  • נוגדי דלקת ואלרגיה
  • נוגדי דכאון וחרדה

פעילות פיזיולוגית שהוכחה על ידי מחקרים קליניים (1)

  • פועלים על המערכת הנוירו-אנדוקרינית
  • מפחיתים עייפות פיזית, מאפשרים להמשיך להיות פעיל במצב של עייפות
  • מפחיתים עייפות מנטלית, מסייעים לשמור על ריכוז ושיקול דעת
  • מפחיתים עייפות כרונית הנגרמת כתוצאה מסטרס
  • מפחיתים מצבי דכאון
  • מאזנים פעילות של מערכת החיסון

מרכיבים פעילים:

באופן כללי המרכיבים של צמחים אדפטוגנים הם או תרכובות של פנולים מורכבים או של ספונינים טריטרפניים או ספונינים סטרואידיים (1).
המרכיבים הפנוליים כוללים פניל-פרופנואידים ונגזרות של פניל-אתן בדומה ל-salidrosin או rosavin המצויים ברודיולה וכן lignans כמו eleutherosid E ו- schisandrin B (6).
הם דומים במבנה שלהם לקטכולאמינים, מוליכים עצביים הקשורים להפעלה של מערכת הסטרס בשלבים הראשונים של תגובה למצבי סטרס (1).
הספונינים הטריטרפנואידים, כגון cucurbitacin R  מהצמח Bryonia alba, ג'ינסנואידים מהג'ינסנג האסיאתי והג'ינסנג האמריקאי, eleutheroside A  מאליטרוקוקוס, דומים במבנה שלהם לקורטיקוסטרואידים שפועלים כהורמונים של סטרס, המעורבים בהגנה על הפסקת הפעולה של מערכת הסטרס (7).

מנגנון מלקולרי של פעילות האדפטוגנים

פעילות על הציר היפותלאמוס- היפופיזה- אדרנל, כולל פעילות על קולטנים לקורטיזול ולגלוקו-קורטיקואידים (8)
מגבירים שחרור של בטא- אנדורפינים (9).
מחישים ייצור של ATP ומונעים אחסון שלו ובכך גורמים להגברה של שחרור אנרגיה, ולהשפעה של האדפטוגנים כמפחיתי עייפות וכמגבירים של הכושר הפיזי (10).
מחקר שפורסם בשנת 2008 מראה שאליטרוקוקוס, רודיולה ושיזנדרה מגינים על תאי עצב במוח מפני הרס. יתכן שהם משפיעים על מנגנונים הגורמים לניוון של תאי עצב כמו במקרים של מחלת פרקינסון (11).

מחקרים קליניים

נעשו מחקרים קליניים רבים שהראו שהתכונות הפיזיולוגיות העיקריות של האדפטוגנים, הירידה בסטרס ועידוד של מערכת העצבים והמערכת האנדוקרינית, משותפות לכל הצמחים שנבדקו. נערכו מחקרים קליניים רבים עם משתתפים בריאים וחולים. הצמחים ניתנו בצורות שונות , כחליטות, טינקטורות, קפסולות, מיצויים מרוכזים וגם מרכיבים מנוקים מבודדים.
רוב המחקרים לא נעשו לפי הכללים הנדרשים במחקר מסודר.
נבדקו אלפי אנשים בריאים בתנאים נורמליים ובמצבי עקה, כגון, רעש חזק, טמפרטורה גבוהה או נמוכה מאד, נשיאת משא כבד, עבודה פיזית קשה, מטפסי הרים, עובדים בבתי חרושת בשיטת הסרט הנע ועוד (1).
רוב המחקרים מדווחים על שיפור במצב הנבדקים כשלקחו מיצויים של אדפטוגנים שונים.
החולים שנבדקו היו חולי סרטן, סכרת, מחלות לב, יתר לחץ דם, ברונכיט כרוני, הפרעות בשינה ועוד. שיפור מסוים התקבל גם אצל החולים. לא היו תופעות לוואי שליליות ולא התפתחה סבילות במשך הזמן.
התוצאות המשכנעות ביותר התקבלו בניסויים שבדקו השפעה של הצמחים על תאי העצב.
הוכחה פעילות של הצמחים האדפטוגנים כמגינים של תאי עצב, כמגבירים את הכושר הקוגנטיבי, את כושר הריכוז והחשיבה, וכן כנוגדי עייפות וכמגבירים את כושר העבודה.

Rhodiola rosea

סיכום מימצאים של מחקרים קליניים:

  • פעילות כללית נמרצת יותר
  • התייעלות אינטלאקטואלית ופיזית
  • מועיל לאנשים בריאים במצב של עייפות
  • מסייע לשיקום של אנשים אחרי מצב של תשישות
  • מסייע להחלמה אחרי מחלה זיהומית
  • מומלץ שימוש פרופילקטי ברודיולה כשבוע לפני שעומדים לעבור מצב של מאמץ פיזי או מנטלי רב. להמשיך להשתמש בצמח לאורך כל התקופה המאומצת.
  • מומלץ כסיוע לשיקום והרגעה אחרי תקופה ארוכה מאמץ פיזי ומנטלי
  • מומלץ במקרים של אין אונות אצל גברים
  • במקרים של טיפולים פסיכיאטריים מומלץ השימוש ברודיולה כדי להפחית תופעות לוואי שליליות של התרופות.
  • תופעות הלוואי של הטיפול ברודיולה היו נדירות. במקרים מועטים היו כאבי ראש, נדודי שינה, התרגשות יתר וחוסר שקט (1).

Schisandra chinensis

סיכום ממצאים של מחקרים קליניים

  • ניתן להשתמש בשיסנדרה בטיפול פסיכיאטרי, כסיוע נגד מצב של תשישות דכאונית, באופן בלתי תלוי מהמחלה.
  • מיצויים משיזנדרה מפחיתים עייפות, מסייעים לשיפור מצב הרוח והתיאבון, מומלצים לאדם בריא במצבים של עייפות.
  • ניתן להשתמש בשיזנדרה במצב של פסיכוזה מבלי לחשוש לתופעות לוואי קשות
  • הוכחה השפעה מרפאה של שיזנדרה במקרים של  תשישות ודכאון
  • צירוף של שיסנדרה עם תרופות מרגיעות במקרים של דכאון מסייע להפחתת תופעות הלוואי של התרופות, ומאפשר להן לפעול באופן אופטימלי (1).

סיכום כללי של המחקרים הקליניים והמחקרים in vitro

המחקרים שנעשו בשנים האחרונות על צמחים אדפטוגנים נותנים בסיס רציונלי להשפעות שלהם ברמה המולקולרית.
ההשפעה של האדפטוגנים על מצבים של סטרס קשורה לוויסות של ההומיאוסטזיס באמצעות כמה מנגנונים הקשורים לציר של ההיפולאמוס- היפופיזה – אדרנל, וכן על ידי וויסות של מתווכים הקשורים לתגובה לסטרס, כגון קורטיזול, nitric oxide ואחרים.
ניתן להתייחס אל האדפטוגנים כמפחיתי עייפות, מגבירי ריכוז, התמדה, כוח סבל במקרים של עייפות, חולשה וירידה בכושר הגופני והשכלי
מפחיתים סטרס הקשור למערכת הנוירו-אנדוקרינית.
הצמחים האדפטוגנים יכולים להועיל במקרים של מחלות הקשורות להזדקנות, כגון, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ומחלות של הלב וכלי הדם. שימוש באדפטוגנים במהלך השנים מסייע לשמור את הבריאות הפיזית והנפשית ומונע ירידה באיכות החים.

מקורות

1. Panossian A. and Wikman G. Effects of Adaptoges on the Central Nervous System and the Molecular Mechanisms Associated witj Their Stress- Protective Activity. Pharmaceuticals 2010, 3: 188-224.
2. Zhestyanikov VD. Some data on the effect of the Dar East Schizandra on the CNS, Scientific Papers of 3rd Year Students of the naval Medical School, 1945, 19: 30-33.
3. Fil'kin AM. About Schizandra chinensis (historicalliterary information). Aptechn. Delo 1952, 2;46-48.
4. Lazarev NV. General and specific in action of pharmacological agents. Farmacol. Toxicol. 1958, 21:81-86.
5. Brekhman II. Dardymov IV. New substances of plant origin which increase nonspecific resistance. Ann. Rev. Pharmacol. 1968, 8: 419-430.
6. Chen N. Chiu PY. Ko KM. Schizandrin B enhances cerebral mitochondrial antioxidant status and structural integrity, and protects against cerebral ischemia/reperfusion injury in rats. Biol. Pharm. Bull. 2008, 31, 1387: 1391.
7. Chrousos GP. Gold PW. The concept of stress system disorders; Overview of behavioral and physical homeostasis. JAMA 1992, 267: 1244-1252.
8. Oanossian A. Hambarsumyan M. Hovanissian et al. The Adaptogen Rhodiola and Schizandra Modify the Response to Immbilization Stress in Rabbits by Suppressing the Increase of Phosphorylated Stress-activated Protein Kinase, Nitric Oxide and Cortisol. Drug Targets Insifhts 2007, 1: 39-54.
9. Maslov LN. Lishmanov IuB.  Naumova TV. Et al. Do endogenous ligands of eripheral mu-and deltaopiate receptors mediate anti-arrhythmic and cardioprotective effects of Rhodiola rosea extracr? Bull. Ekso, Biol. Med 1997, 124: 1511-153.
10. Abidov M. Crendal F. Grachev S. et al. Effect of extract s from Rhodiola rosea and Rhodiola crenulata (Crassulaceae) roors on ATP content in mitochondria of skeletal muscles. Bull. Exp, Biol. Med, 2003, 136:585-587.
Bocharov EV. Kucherianu VG. Bochrova OA et al. Neuroprotective features of phytoadaptogens. Vestin Ross. Akad. Med. Nauk 2008, 4:47-50.

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

צמחי מרפא לפרקינסון- בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח

צמחי מרפא ותוספי מזון למחלת פרקינסון

מחלת פרקינסון הוגדרה לראשונה על ידי רופא אנגלי, ג'יימס פרקינסון, בשנת 1817. זוהי המחלה הידועה והנפוצה ביותר מבין מחלות העצבים.
המחלה מופיעה בדרך כלל אחרי גיל 50, אבל יש מקרים שהיא מופיעה בגיל צעיר יותר.
הסיכון למחלה הולך ועולה עם הגיל. מעריכים שאחרי גיל 50 מופיעה המחלה אצל אחד מאלף אנשים באוכלוסיה, אחרי גיל 60 אצל אחד מ-200 ואחרי גיל 70 אצל אחד מ-100.
אזור קטן במוח, הנקרא החומר השחור, substania nigra, מתחיל להתנוון.
החומר השחור הוא גרעין בזאלי הממוקם בעומק המוח הגדול, מתחת לקליפת המוח. הגרעינים הבזאליים משמשים כיחידה תיפקודית שפועלת במסגרת המערכת המוטורית, ומסייעת לאיזורים המוטוריים בקליפת המוח להוציא לפועל תנועות רצוניות של השרירים. הוא מכונה החומר השחור בגלל הריכוז הגבוה של מלנין, שהוא תוצר לוואי בייצור דופמין. תאי העצב בחומר השחור מייצרים דופמין שהוא אחד מהמוליכים העצביים האחראים לבקרת התנועה במוח. המוליך השני האחראי לבקרת התנועה במוח הוא אצטילכולין.
מסיבה בלתי ידועה נהרסים תאי עצב בחומר השחור, ויש ירידה בייצור הדופמין. המחסור בדופמין מביא לחוסר איזון עם אצטילכולין שנעשה דומיננטי, וגורם לרעד, נוקשות של שרירים, האטה בתנועות וקושי בהליכה.
המחלה מתקדמת בהדרגה ואין כיום ידע איך לעצור אותה. עלולים להופיע סימנים נוספים, כגון, ירידה בזכרון, הפרעות בדיבור, עצירות, הפרעות בשינה, חרדות, הזעה מוגברת.
המחלה מתפתחת באיטיות, והירידה באיכות החיים היא הדרגתית. הטיפולים המוצעים על ידי הרפואה הקונבנציונלית  ובשיטות השונות של הרפואה המשלימה, מטפלים בעיקר בסימפטומים של מחלת פרקינסון. מטרתם לסייע לחולה, למנוע ככל האפשר פגיעה בתפקוד שלו ולשפר את איכות חייו.

טיפול בפרקינסון באמצעות צמחי מרפא ותוספי מזון

שימוש בצמחים ומזון נוגדי חמצון
תאי העצב רגישים מאד לחמצון. בשנים האחרונות הראו שצמחים הפעילים כנוגדי חמצון, כגון גינקו בילובה, מרוה רפואית, רודיולה באקופה ואחרים מגינים על תאי המוח מפני הרס, מעכבים ירידה בפעילות המוח, באיבוד הזכרון, והם מסייעים לשיפור הריכוז וכושר הלימוד.
אין הוכחה שתאי העצב בחומר השחור נפגעו מחמצון-יתר, אבל יש חשיבות רבה לשימוש בנוגדי חמצון כדי להאיט ולעכב את הנזק שנגרם להם.
לאחרונה פורסמה עבודה שהראתה ששימוש בפלבונואידים מפחית את הסיכון לחלות במחלת פרקינסון (2). החוקרים הראו שאצל אנשים שהרבו להשתמש בפלבונואידים מפירות יער, יין אדום, תה, תפוחי עץ וירקות, היה הסיכון לחלות בפרקינסון קטן ב-40% מאשר אצל אלה שהמעיטו באכילת מזון המכיל פלבונואידים (2).
שימוש במזון המכיל קבוצות שונות של פנולים, ובמיוחד אנתוציאנינים, קרוטנואידים,  מזון המכיל גלוטתיון, או מסייע לייצור גלוטתיון מסייע למנוע או לעכב את התקדמות המחלה, והופעת הסימפטומים המישניים (1).
רוב הפנולים והקרוטנואידים אינם נהרסים בהרתחה או בבישול קצר. רק בישול ממושך הורס אותם. ניתן לאכול אותם במרק ירקות, במרק פירות, בלפתנים, ובכל צורה שתהיה נעימה ונוחה למטופל.
הקרוטנואידים יציבים לחום יותר מהפלבונואידים. הם מצויים בפירות וירקות כתומים וצהובים וכן בעלים בעלי צבע ירוק כהה.
רצוי להפחית באכילת מאכלי חלב. הראו קשר בין אכילה של מוצרי חלב רבים והתקדמות מהירה של המחלה (1).

צמחים מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
ניתן להשתמש בצמחים בצרוף עם תרופות קונבנציונליות. עדיף במקרים אלה לבדוק השפעה של כל צמח בנפרד, ולהתחיל במינון נמוך כדי ללמוד איך השילוב ביניהם משפיע באופן אישי על כל מטופל.
1. Mucuna pruriens:
צמח חשוב במיוחד במקרים של מחלת פרקינסון. בהודו משתמשים בצמח במשך מאות שנים. הצמח שייך למשפחת הקטניות. משתמשים בזרעים, שהם נוגדי חמצון יעילים, ובנוסף הם מכילים levdopa, שהוא פקורסור ישיר של דופמין.
2. Withania somnifera:
צמח אדפטוגן, ממשפחת הסולניים. גדל בר בארץ. שימוש רפואי נעשה בעיקר בשורש. הצמח מפחית סטרס, אנטי אוקסידנט, אנטי דלקתי, משפר כושר קוגנטיבי, מגביר מהירות החשיבה ושיקול הדעת (3). נחשב לצמח המרגיע מבין האדפטוגנים.
3. Ginkgo biloba:
עץ גדול שמוצאו מסין. משתמשים בעלים. מצוי בשוק מיצוי יבש מכויל EGb 761 ומיצוי חצי סינתטי BN 52063. חלק מהמחקרים נעשו על העלים, ואחרים עלהמיצויים המכוילים.שימוש רפואי נעשה בעלים שמכילים קבוצות של פלבונואידים וטרפנים.
הגינקו פועל על כלי דם ומשפר זרימת דם לכל חלקי הגוף, כולל למוח. הוא אנטי אוקסידנט פעיל מאד, מנטרל רדיקלים חופשיים, מגיע אל המוח ומגן על תאי עצב.
מונע ירידה בפעילות של המוח, מונע איבוד זכרון, משפר את הזכרון ואת הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים אחדים מראים שהוא עוצר מחלת אלצהיימר בשלבים הראשונים.
הגינקו מגביר ספיגת גלוקוז וחמצן על ידי תאי המוח (4).
4. Bacopa monnier:
צמח הגדל בארצות חמות, משתייך למשפחת הלועניתיים. צמח חשוב מאד ברפואת האיורודה . מחקרים הראו שהצמח הוא נוגד חמצון, נוגד חרדה, משפר זרימת דם אל המוח, משפר כושר לימוד וריכוז, משפיע על מתווכים עצביים (5).
5. Curcma longa.

צמחים בני משפחת השפתניים הפועלים על המוח:
Salvia officinalis
Rosmarinus officinalis
Ballota nigra
Melissa officinalis
Scutellaria lateriflora

המרוה והרוזמרין היו ידועים ברפואה המסורתית כמגבירי זכרון ומשפרי הכושר הקוגנטיבי.
מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות מוכיחים שהם צמחים נוגדי חמצון המגינים על תאי המוח, ומונעים מחלות ניווניות של המוח.
מליסה רפואית, בלוטה שחורה וסקוטלריה הם צמחים מרגיעים, נוגדי דכאון, מגבירים פעילות של המוליך העצבי GABA ומסייעים לשינה.

תוספי מזון מומלצים לטיפול במחלת פרקינסון
1. Alpha lipoic acid חומצה שומנית נוגדת חימצון המסייעת לייצר גלוטתיון (6). מומלץ לקחת 10-50 מ"ג עם ארוחת הבוקר שלוש פעמים בשבוע (1).

2. ויטמין E
פעילמאד כאנטי אוקסידנט בפאזה השומנית. מומלץ לקחת 30-100 יחידות יחד עם הארוחה 3-4 פעמים בשבוע.
מזון עשיר בויטמין E מגן מפני מחלת פרקינסון.
מזון עשיר בויטמין E כולל אגוז מלך, נבט חיטה, קליפות שלזרעי דגניים, עלים ירוקים.

3. ויטמין C
אנטי אוקסידנט בפאזה המימית. מנטרל רדיקלים חופשיים. ניתן לקחת ממנו 100-300 מ"ג פעמים עד פעמיים ביום. ויטמין C מסייע לייצור L-dopa מטירוזין (1).

4. Quercetin
הוא פלבונואיד נפוץ בצמחים. הוא מצוי בחלקים השונים של הצמח, בעלים, בפירות, בזרעים ובשורש. הקורצטין נפוץ מאד בצמחים כגליקזיד עם סוכרים שונים.
הקורצטין הוא אנטי אוקסידנט פעיל.
מזון עשיר בקורצטין: תה ירוק ושחור, תפוחי עץ (בעיקר הקליפה), בצל במיוחד בצל אדום, ענבים אדומים, ברוקולי, חמוציות, פטל ועוד.

5. מיצוי מזרעי ענבים ופירות יער
המרכיבים הפעילים הם פרואנתוציאנינים. מיצוי מזרעי ענבים מצוי בשוק כמיצוי מרוכז.
פירות היער מכילים אנתוציאנינים ופרואנתוציאנינים. הם מומלצים במקרים של מחלת פרקינסון כדי למנוע ניוון של תאי מוח ושל רקמות אחרות.
תכונות פיזיולוגיות: נוגדי חמצון. מסיייעים להגנה מפני נזקים שהרדיקלים החופשיים עלולים לגרום לתאים ולרקמות.
מעכבים אנזימים, כגון, קולגנאז, אלסטאז, היילורונידאז, ובכך מונעים נזק לקולגן שהוא החלבון הנפוץ ביותר בגוף.
מחזקים את מבני הקולגן של העור, כלי הדם, הגידים והסחוסים.
מעכבים שחרור של היסטמין ופעילים כנוגדי אלרגיה.
מעכבים ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים מחומצה ארכידונית, נוגדי דלקת.
מחזקים כלי דם נימיים, ממריצים את זרימת הדם ההיקפית, מסייעים לשיפור הראייה.

שימוש בפרקורסור של דופמין:
הטיפול העיקרי במחלת פרקינסון הוא מתן של פרקורסור של דופמין שעובר את המחסום דם-מוח. הפרקורסר הישיר של דופמין הוא L-dopa

L-DOPA
 L-dopa, L-3,4-dihydroxyphenylalanine מיוצר  בגוף האדם מהחומצה האמינית טירוזין, והוא הפרקורסור הישיר של המוליכים העצביים דופמין, אפינפרין (אדרנלין) ונור-אפינפרין, הידועים כקטכול אמינים. הוא מסונתז ונמכר  כ-levdopa, ומשמש בעיקר לטיפול בחולי פרקינסון. דופמין אינו עובר את המחסום דם-מוח, בעוד ש-L-דופה עובר אותו והופך לדופמין במוח על ידי האנזים aromatic L-amino acid decarboxylase. הקו-פקטור לריאקציה זו הוא ויטמין B6, והוא דרוש כדי לבצע אותה.
L-דופה הופך לדופמין גם במערכת העצבים ההיקפית.  נוצר מצב של היפר דופמינרגיה שגורם לתופעות לוואי שליליות של הטיפול ב-L דופה. כדי למנוע תופעות אלה נותנים ביחד עם L-דופה מעכב של  Dopa-secarboxylaseבמערכת העצבים ההיקפית, לדוגמא, carbidopa. אם נותנים פירידוקסין בלי carbidopa, מתקבל ייצור מוגבר של דופמין במערכת העצבים ההיקפית, הגורם לשלילת ההשפעות החיוביות של הטיפול במערכת העצבים המרכזית.
L-pheny alanine, L-tyrosine, L-dopa מהווים שלושתם פרקורסורים לפיגמנט מלנין.
תופעות לוואי של L-דופה עלולות להיות:
ירידה בלחץ הדם, במיוחד במינון גבוה, פגיעה בקצב הלב, בחילה, דימום במערכת העיכול, נשירת שיער, חוסר התמצאות, בלבול, חרדה, נדודי שינה, ישנוניות (7).
L-דופה מצוי בצמח Mucuna pruriens וניתן להשתמש בו במקרים של מחלת פרקינסון.

הארכת פעילות של דופמין:
האנזים Monoamine oxidase (MAO) מפסיק את פעילות הדופמין. עיכוב של אנזים זה יביא להארכת פעילות הדופמין, וזה יכל להועיל לחולים במחלת פרקינסון.
יש כמה תרופות המעכבות MAO. הSelegiline הוא הפעיל והנפוץ יותר בשימוש. המינון הוא 5 מ"ג ליום.

מקורות

1. Sahelian R. Parkinson's Disease herbs vitamins and supplements- natural and alternative treatment, diet, food and home remedy. http://www. Raysahelian.com/parknson.html
2. Gao x. Cassidy A. Schwarzs C. et al. Habitual intake of dietary flavonoids and risk of Parkinson disease. Neurology 2012; 10
3. Monograph, Withania somnifera, Review of the Therapeutic Effects of Ashwaganda (Withania somnifera). Altern. Med. Rev. 2004, 9:211-214.
4. Sahelian R. Neuroprotective effect of Ginkgo biloba L. extract in a rat model of Parkinson disease. Phytother. Res. 2004.
5. Russo A. Borreli F. Bacopa monnieri, a reputed nootropic plant. An overview, Phytomedicine 2005, 12(4): 305-317.
6. Sahelian R. Combined R-alpha-lipoic acid and acetyl-L-carntine exerts efficient preventative effects in a cellular modek of Parkinson's disease. J. Cell. Mol. Med. 2008.
7. Merims D. Giladi N. Dopamine dysregulation syndrome, addiction and behavioral changes in Parkinson's disease. Parknsonian Relat. Disord. 2008, 14: 273-280.

אנדופיטים כמקור להכנת תכשירים רפואיים

אנדופיטים - האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית

האנדופיטים הם מיקרואורגניזמים החיים בתוך רקמות של צמחים. הם משמשים מקור להכנת תכשירים חדשים בעלי פעילות ביולוגית (1). האנדופיט אינו מזיק לפונדקאי שלו, וברוב המקרים הוא עוזר לו ומגן עליו, באמצעות המרכיבים הרבים שהוא מייצר. מרכיבים אלה, אחרי שמבודדים אותם ולומדים להכיר אותם, הם מקור להכנת תכשירים לחקלאות, לתעשיה ולרפואה (1).
כל צמח עלול להיות פונדקאי למיקרואוגניזמים, ממש כמו שלכל בעל חי יש את הפלורה הטבעית ששוכנת בתוכו ומתפרנסת ממנו. המחלות שהופיעו אצל אנשים אחרי שהרסו להם את הפלורה הטבעית עם ריכוזים גבוהים של אנטיביוטיקה, הבהירו לנו עד כמה חשובים חיידקים אלה בשבילנו. התעשיה התחילה לייצר מיד חיידקים ולהחזיר אותם לאנשים שהפלורה שלהם נפגעה.
רק חלק קטן מאד מהאנדופיטים נחקר עד עכשיו. האנדופיטים פועלים כמעבדה כימית בגוף הצמח הפונדקאי. הם מייצרים מרכיבים שאינם רעילים עבור הצמח, ושמגינים עליו בפני מיקרואורגניזמים פתוגנים, מפני חרקים ומפני בעלי חיים רבים שאוכלים את הצמחים (2).
אנדופיטים מייצרים מרכיבים שניוניים רבים, כגון, אלקלואידים, פלבונואידים, חומצות פנוליות, סטרואידים, קינונים, טרפנואידים, ורבים אחרים (3). מרכיבים אלה הם בשימוש במוצרים רפואיים נוגדי חיידקים, נוגדי וירוסים, נוגדי טפילים, אימונומודולנטים, אנטי אוקסידנטים (3).
נביא דוגמאות מתכשירים רפואיים המיוצרים בתעשיה מאנדופיטים.

מרכיבים נוגדי סרטן

Taxol
טקסול הוא די טרפן שמרבים להשתמש בו לטיפול בסרטן השד, השחלות והריאות.
הטקסול נקשר למיקרוובול ומונע ממנו לעבור דה פולימריזציה לטובולין. הוא מונע חלוקת תאים בשלב הראשון של המיטוזיס.
בודדו את הטקסול מקליפת העץ  Taxus brevifolia. תהליך הבידוד ארוך ויקר וקילוף העץ גורם למותו. הטקסוס גדל לאט, וכמות הטקסול שהפיקו מכל עץ היתה קטנה.
בידוד האנדופיט Taxomyces andreanae  שמייצר טקסול, פתח אפשרות חדשה לייצור טקסול זול וזמין יותר (4), מבלי לפגוע בעצים.
מאוחר יותר מצאו כמה פטריות אנדופיטיות החיות במינים אחרים של Taxus וגם בצמחים אחרים שמייצרים טקסול בתהליך של תסיסה (1).
האלקלואיד Camptothecin הוא חומר אנטי סרטני שבודדו אותו מ-Camptotheca acuminata. אין מרבים להשתמש בו בגלל הרעילות הגבוהה שלו והמסיסות הנמוכה במים.
לאחרונה מייצרים אותו מפטריה אנדופיטית Fusarium solani  הגדלה ב-Camyotheca.
מאז שהחומר נעשה זמין יותר מרבים לחקור אותו ולהכין ממנו נגזרות מסיסות יותר במים ובעלות רעילות קטנה יותר (5).
Podophyllotoxin מצוי בצמח עשבוני הגדל בצפון אמריקה Podophyllum peltatum. בודדו אותו מהשורש ומקנה השורש. 

Pdophyllotoxin הוא אלקלואיד המתקשר לטובולין ומעכב את הפולימריזציה של טובולין למיקרוטובול. הוא מעכב חלוקת תא בשלב של המטאפאזה.
הכינו ממנו נגזרות  חצי סינתטיות teniposide, etoposide, etoposide sulphate ומשתמשים בהן לטיפול בגידול באשכים, בלימפומות non Hodgkin. מצאו שהוא פעיל נגד לויקמה בילדים ובתינוקות.
מצאו פטריה אנדופיטית Trametes hirsute שגדלה ב- Podophyllum ומייצרת podophllotoxin בעל תכונות אנטי סרטניות (6).
התגלו פטריות אנדופיטיות נוספות המייצרות podophyllotoxin, הפטריה Aspergillus fumigatus הגדלה ב- Juniperus communis . הפטריה Fusarium oxysporum הגדלה ב- Juniper recurva (7)

מרכיבים אנטי מיקרוביאליים
גילוי של מרכיבים אנטי מיקרוביאליים חדשים המיוצרים על ידי אנדופיטים הוא בעל חשיבות גדולה, לאור העמידות של מיקרואורגניזמים פתוגנים לחומרים האנטי ביוטיים המצויים בוק.
תופעה זו ידועה גם אצל צמחים. חיידקים ופטריות התוקפים אותם נעשים עמידים לתכשירים המצויים בשימוש בחקלאות.
בודדו מגינקו בילובה פטריה מהסוג Xylaria, שמצויה כאנדופיט בכמה צמחים. אצל הגינקו היא מייצרת חומר שהוגדר כ- 7-amino-4-methylcoumarin (8). זהו חומר בעל ספקטרום רחב של פעילות נגד חיידקים המתרבים במזון וגורמים לקלקול של המזון. הוכחה פעילות של החומר נגד S. aureus, E. coli, S. typhi, S. typimurium, S. enteriditis, Yersinia, Shigella. מזון שהזדהם על ידי חיידקים לעיתים קרובות מקבל מרירות. הקומרין שבודד מהאנדופיט של הגינקו מעכב גם התפתחות פטריות במזון. הוכחה פעילות נגד Aspergillus niger, Candida albicans, Aspergillus hydrophila. החוקרים מציעים להשתמש בקומרין כחומר משמר טבעי במזון (8).
Xylaria הגדלה כאנדופיט בצמח Abies holophylla מייצרת griseofulvin, הוא חמר ידוע  לטיפול רפואי בפטריות פתוגניות אצל בני אדם ובעלי חיים (9). החוקרים מדווחים גם על פעילות אנטיפרייתית נגד פטריות פתוגניות לצמחים (9).
פטריה אנדופיטית החיה בצמח Hypericum perforatum  מייצרת היפריצין שהוא נגזרת של naphthodianthrone. הוכיחו פעילות של ההיפריצין שמיוצר מהאנדופיט נגד חיידקים ופטריות, כגון,  S. aureus, Klebsiella pneumoniae, Pseudomonas aeroginosa, Salmonella enterica, E. cole, Candida albicans, Aspergillus nifer.

מרכיבים אנטי אוקסידנטים
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים מצויים בירקות ופירות. כשיש צורך בריכוז גבוה של אנטי אוקסידנטים מרכזים אותם מתך הצמחים ולוקחים אותם בקפסולות או כדורים.
Xyllaria, שהיא פטריה אנדופיטית בגינקו בילובה מייצרת מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים. בודדו מהפטריה 41 מרכיבים ששייכים לקבוצות השונות של הפנולים והפלבונואידים (11). הם היו בעלי פעילות אנטי אוקסידנטית ואנטי דלקתית (11).
מרכיבים אנטי אוקסידנטים רבים נוספים בודדו מאנדופיטים של צמחים סינים, הודים ומערביים. רובם השתייכו לקבוצות השונות של הפוליפנולים (1).

לסיכום, עבודות שנעשו בשנים האחרונות הוכיחו שהאנדופיטים הם מקור עשיר למרכיבים חדשים, בעלי ספקטרום רחב של פעילות ביולוגית. זהו תחום חדש של מחקר שיושם במהירות רבה, ונתן אפשרות להקמת תעשיות חדשות. רב עדיין הנסתר על הנגלה בתחום זה, והוא ימשיך להעסיק את עולם המדע והביוטכנולוגיה.

מקורות

1. Pimentel MR. Molina G. Dionisio AP. et al. The use of Endophytes to Obtain Compounds and Their Application in Biotransformation Process. Biotechnology Research International 2011 1-15.
2. Owen NL. and Hundley N. Endophytes chemical synthesizers inside plants. Science Progress, 2004,87:79-99.
3. Tan RX and Zou WX. Endphytes: a rich source of functional metabolites. Natural Product Reports, 2011, 18 :448-459.
4. Stierle A. Strobel G. Stierle D. Taxol and taxane production by Taxomyces andreanae, an endophytic fungus of Pacific yew. Science, 1993, 260: 214-216.
5. Amna T. Puri C. Verma V. et al. Bioreactor  studies on the endophytic fungus entrophospora infrequens for the production of an anticancer alkaloid camptothecin. Canadian Journal of Microbiology, 2006, 52: 189-196.
6. Puri C. Nazir A. Chawia R. et al. The endophyte fungus Trametes hirsute as a novel alternate source of podophyllotoxin and related aryl tetralin lignans. Journal of Biotechnology, 2006, 122: 494-510.
7. Wagenaar MM. Corwin G. Strobel G. and Clardy J. Three new cytochalasins produced by an endophytic fungus in the genus Rhinocladiella. Journal of Natural Products, 2000, 63: 1692-1695.
8. Liu M. Dong X. Chen M. et al. Antimicrobial activity of an endophytic Xylaria sp. and identification of its antimicrobial compound 7 amino-4-methylcoumarin. Applied Microbiology and Biotechnology 2008, 78: 241-247.
9. Park JH. Choi GI. Lee HB et al. Grisofulvin from Xylaria sp. Strain F0010, an endophytic fungus of Abies holophylla and its antifungul activity against plant pathogenic fungi. Journal of Microbiology and Biotechnology, 2005, 15: 112-117.
10. Kusari M. Lamshoft S. Zuhike et al. An endophytic fungus from Hypericum perforatum hypericin. Journal of Natural products, 2008, 71: 159-162.
11. Liu X Dong X. Chen M. et al. Antioxidant activity and phenolics of an endophytic Xylaria sp. From Ginkgo biloba. Food Chemistry, 2007, 105: 548-554.

פעילות נוגדת פטריות של צמחי מרפא

צמחים אנטי פונגי אלים-

הפטריות חודרות לגוף האדם דרך העור, ודרך קרומים ריריים, כגון, הפה, הנרתיק. הן מתיישבות וגדלות בגוף, בדרך כלל כשמערכת החיסון אינה מתפקדת באופן תקין, כגון אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, אצל אלה המקבלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון, אצל חולי סרטן המקבלים טיפול כימותירפי, אצל ילדים ומזדקנים.
הפטריות מתיישבות על כל חומר אורגני, על בעלי חיים וצמחים. הן גורמות למחלות של צמחים, כגון, קמחון, שדפון ומחלות רבות  נוספות.  הצמחים היו חייבים לייצר מרכיבים נוגדי פטריות כדי להתקיים. צמחים רבים מוגדרים כאנטי פטרייתיים. ישנם צמחים הפועלים נגד פטריות מסוימות.
קשה להשתחרר מפטריות טפילות. הן  נעשות עמידות במהירות לטיפול האנטי פטרייתי והן חוזרות ומתפרצות לאחר כמה ימים של טיפול שנראה כאילו שהצליח לדכא אותן.
מחקר אינטנסיבי נערך מאז שנים במטרה להכין תכשירים חדשים נוגדי פטריות, לשימוש פנימי וחיצוני אצל בני אדם, לטיפול בחיות הבית  ולהגן על צמחי הנוי והגידולים החקלאיים.
 מי הן הפטריות השכיחות ביותר ובאילו צמחים נוכל להיעזר כדי להשתחרר מהן.

פטריות על העור והציפורניים
זיהומים פטרייתיים של העור והציפורניים הם בין הנפוצים והשכיחים ביותר על פני כל כדור הארץ. הם קשים מאד לטיפול, במיוחד הזיהומים בציפורניים. הם נגרמים על ידי פטריות השולחות קורים, כגון, מינים של  Trichophyton, Microsporum' Epidermophyton.
לפטריות אלה יש אפיניות גדולה לקרטין, והן נפוצות בזיהומים בעור, בציפורניים ובשיער.
התכשירים האנטי פטרייתיים המוצעים לטיפול בפטריות אלה, פועלים בעיקר בעיקרון של מעכבי ביוסינתיזה של ארגוסטרול. יוצא דופן griseofulvin, שפועל על המערכת של המיקרוטובולין שבציטופלסמה ובגרעין.
פטריות על הקרקפת
הפטריות נאחזות ומתרבות על הקרקפת הודות לצפיפות הגדולה של זקיקי השיער, והריכוז הרב של החלב. אלה הם גם התנאים המאפשרים התפתחות של פסוריאזיס, סבוריאה  ודלקות על הקרקפת. 

Aspergilius fungus
מינים שונים של אספרגילוס עלולים לגרום לזיהומים אצל אנשים עם מערכת חיסון שאינה מתפקדת היטב. המין Aspergilius fumigatus  הוא בין החשובים ביותר בגרימת זיהומים המועברים דרך האויר.
Candida albicans, השמר הלבן
זוהי פטריית שמר נפוצה המהווה איום על אנשים עם מערכת חיסון חלשה. היא מצויה על קרומים ריריים של אנשים בריאים. היא נחשבת לפטריה אופורטוניסטית, שעלולה לגרום לזיהומים קשים אצל אנשים חולים וחלשים. בבית החולים מינים אחדים של קנדידה עלולים לגרום לזיהומים קשים העלולים לסכן חיים. היא עלולה לחדור לזרם הדם מתאי האפיתל, או ממיתקנים רפואיים, ומשם להגיע לאיברים פנימיים.
Fusarium fungus
פטריה זאת היתה מעורבת בשנים האחרונות בזיהומים קשים בעיניים שנגרמו על  ידי עדשות מגע. בכמה מיקרים דיווחו המטופלים שהם נהגו לישון בלילה עם העדשות. זהו סיכון ידוע לזיהום של העיניים.
עובשים
קבוצה הכוללת טיפוסים רבים של פטריות. הם גדלים על מזון, על קירות ותקרות לחים וגם בתוך מקררים. פניציליום היא דוגמא לפטריית עובש הגדלה על לחם וגבינה. העובשים עלולים לגרום למחלות, ויש להמנע מלאכול מזון שעובש צמח בתוכו.
Protists
קבוצה מגוונת של מיקרואורגניזמים חד תאיים אויקריוטיים (בעלי גרעין). המשמעות של השם שלהם היא הראשונים ביותר. הם חיים בכל סביבה שמכילה מים. יש כאלה החיים במים מתוקים ואחרים חיים במי הים. הם חיים כתאים בודדים או במושבות.
הם כוללים קבוצות של מיקרואורגניזמים שאינם דומים זה לזה, כגון, אמבות, שוטוניות, ריסניות, אצות חד תאיות, אויגלנה ועוד.
הם מוזכרים בפרק זה כי חלק מהם גורמים למחלות קשות לבני אדם, וחלק מהצמחים נוגדי הפטריות הם גם נוגדי טפילים.

מרכיבים צמחיים נוגדי פטריות
טרפנואידים, במיוחד ססקויטרפנים ולקטונים ססקויטרפנים
לקטונים ססקויטרפנים נוגדי פטריות בודדו בעיקר מצמחים ממשפחת המורכבים (1). בודדו מרכיבים ממינים אחדים של דרדר Centaurea. מהטיון הדביק, Inula viscose בודדו לקטונים ססקויטרפנים נגד פטריות פתוגניות לצמחים.
המרכיבים הפעילים היו לקטונים בעלי פולריות נמוכה, בעלי מסיסות נמוכה במים. הם מסיסים בממיסים אורגניים. הלקטונים הפולריים לא היו פעילים נגד פטריות (1).
לקטונים ססקויטרפנים בודדו מצמחים נוספים בני משפחת המורכבים, לדוגמא Xanthium macrocarpum שהלקטונים שלו פעילים נגד כמה מינים של קנדידה, כולל השמר הלבן, וכן מינים של אספרגילוס.
בדרך כלל נמצאה הפעילות האנטי פטרייתית בחלקים שונים של הצמח השלם, וזה עור את החוקרים לחפש  את המרכיב הפעיל האחראי לפעילות זו.
דיטרפנואידים וטריטרפנואידים נוגדי פטריות התגלו אצל צמחים שהמיצוי שלהם במתנול הראה פעילות יעלעה נגד פטריות פתוגניות לצמחים או לבני אדם. דיטרפנואידים וטריטרפנואידים חדשים התגלו בדרך זאת.

מהצמח שנית גדולה, Lythrum salicaria בודדו שני טריטרפנואידים, חומצה אולאנית וחומצה אורסולית, בעלי  פעילות נגד פטריות פתוגניות לצמחים Cladosporum.
השנית הגדולה היא צמח בר בארץ. היא משתייכת למשפחת הכופריים Lythracae.
 הצמח גדל ליד נחלים, מעיינות ומקווי מים שונים. ששה מינים של שנית גדלים בארץ.
הוא פורח בחודשים יוני-אוגוסט. בארץ הפריחה נמשכת עד נובמבר. הפרחים בצבע ארגמן. הצמח נפוץ באירופה וגדל ליד מקווי מים.

Lythrum salicaria    

 שם עברי: שנית גדולה
                

השנית הובא מאסיה לאמריקה בתחילת המאה ה-19 כצמח נוי, והוא התפשט במקומות לחים בכל אמריקה הצפונית. הוא נחשב היום לצמח פולש, המתפשט לאזורים פתוחים ושולח שורשים עמוקים. הוא גדל בארה"ב כצמח מעזבות וצידי דרכים.
חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים.
מרכיבים: טאנינים מסוג gallotannines. העלים מכילים 12% טאנינים, הגבעולים מכילים 10.5%, הפרחים מכילים 13% והשורשים 8.5% (1).
gallotannin                                                       
                                                                   
אנתוציאנינים מצויים בפרחים orienthin, vitexin,
חומצה כלורוגנית (1) בטא-סיטוסטרול,
גליקוזיד- salicarine.
רפואה מסורתית: דיוסקורידס מציין שהצמח הוא אסטרינג'נט, עוצר דימומים, מומלץ לטיפול בדיזנטריה, לשטפי דם של מחזור חודשי ולריפוי פצעים.
השתמשו בצמח לטיפול בדליות ברגליים ובטחורים, בשימוש פנימי וחיצוני, לעצור שלשול וכן לשטיפות פה וגרגור במקרים של דלקות חניכיים ודלקת גרון.
Grieve (2) טוענת ש- Lythrum salicaria יעילה יותר מהאופרזיה כטיפול בדלקות ובעכירות בעיניים בשימוש מקומי. היא מציינת גם שהודות לתכולת הטאנינים הגבוהה נהגו להשתמש בצמח לעיבוד עורות.
העלים והשורש אכילים. העלים עשירים בסידן.
מפיקים צבע מהפרחים.
פעילות: אנטי דלקתי, אסטרינג'נט, מוריד רמת גלוקוז בדם, אנטי אוקסידנט, מנטרל רדיקלים חופשיים, מעכב פראוקסידציה של ליפידים,
אנטי מיקרוביאלי, מעכב סטפילוקוקים, שיגלה ובעל פעילות מיוחדת נגד קנדידה. הפעילות האנטי מיקרוביאלית מיוחסת לטאנינים ולגליקוזיד salicarine. הוא מעכב בעיקר חיידקים של מערכת העיכול.
עוצר דימום פנימי וחיצוני, מרפא פצעים.
התוויות: לטיפול בשלשול, לכאבי מחזור חודשי, לשטפי דם של מחזור חודשי, לזיהומים של מערכת העיכול, לטיפול פנימי וחיצוני בקנדידה.
שימוש חיצוני: לטיפול בדליות ברגליים, בדלקות של ורידים, דלקת חניכיים עם דימום, טחורים אקזמה, אימפטיגו, להפרשות מהוגינה.
אבקה מהצמח משמשת לעצירת דימום מהאף, וכן לעצירת דימום של פצע פתוח.
התוויות נגד: לא נמצאו.
תופעות לוואי: לא נמצאו.
הצמח נחשב בטוח לשימוש בכל הגילים. ניתן להשתמש בו לעצירת שלשול אצל תינוקות וילדים קטנים (3).
הכנות ומינון: חליטה 3 ג' ב-100 מ"ל של מים, 2-3 כוסות ליום, טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול, 2-3 כפיות ליום.
 
מחקר שנעשה עם תרכובות פנוליות מ-29 מיצויים  מצמחים שונים, בדק את פעילותם נגד חיידקים ופטריות. נמצא שהמיצוי של ה-Lythrum היה הפעיל ביותר נגד קנדידה .
מקורות

1. Duke J. 2005, Dr. Duke’s Phytochemical and Ethnobotanical Database, Online. Available at: http://sun.ars-grin.gov:
2. Grieve M. 1971, A Modern Herbal Volume II. Dover Publications Inc. New York, pp. 496-497.
3. Chevallier A. 1996, The Encyclopedia of Medicinal Plants Dorling Kindersley. ISBN 9-780751-303148.
 

ספונינים
תרכובות הדומות לקבוצה של הטריטרפנואידים. אלה הם גליקוזידים הכוללים ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים. הם בודדו מכמה צמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
CAY-1 הוא ספונין טריטרפן שבודד מפלפלת Capsicum frutescens ממשפחת הסולניים. הפעילות האנטי פטרייתית שלו נבדקה in vitro (1). הוא נמצא פעיל נגד 16 טיפוסים שונים של פטריות, כולל, מינים אחדים של קנדידה, אספרגילוס, ובמיוחד נגד Cryptococcus neoformans. הפעילות האנטי פטרייתית שלו מתבטאת בפירוק של הממברנה של תאי הפטריה.
ספונינים אחדים, חלקם חדשים בודדו מעלים של מינים שונים של סולנום. העלים הירוקים של צמחים בני משפחת הסולניים נחשבים לרעילים, אבל ניתן לעשות בהם שימוש חיצוני. הספונינים שבודדו מהעלים הם בעלי פעילות נגד מינים אחדים של Trichophyton, אספרגילוס וקנדידה.
ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים שבודדו ממינים של דיוסקוראה, קיסוסית (Smilax), אסטרגלוס וכן ספונינים מעלים של מיני קיסוס הראו פעילות נטגדת פטריות.

תרכובות פנוליות
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים על פעילות נוגדת פטריות של תרכובות פנוליות מצמחי מרפא. נמצאה פעילות בתרכובות פנוליות פשוטות, כגון אלה המצויות בשמנים נדיפים, בפלבונים, פלבונואידים, גליקוזידים של פלבונואידים שונים, קומרינים והנגזרות שלהם ואנתרקינונים (1). חלק מהמרכיבים בודדו לאחר שהתגלתה פעילות נוגדת פטריות בחלקים השונים של הצמח.
ארבע נגזרות של חומצות פנוליות בודו מקליפת השורש של Lycium sinensis. כולן היו פעילות נגד קנדידה.
תרכובות פנוליות, ובעיקר פלבונואידים בודדו מצמחים בני משפחת הקטניות ומשפחת התותיים. הם פעילים נגד קנדידה, נגד פטריות שמר אחרות, ונגד פטריות הגורמות לזיהומים ומחלות לאדם.
מהזרעים של האיזדרכת, Melia azedrach ממשפחת Meliaceae בודדו את הקומרין scopoletin. הוא פעיל נגד מיני Fusarium.
אנתרקינונים בעלי פעילות אנטי פטרייתית, כגון, אליזרין ו-emodin בודדו מהצמח פואת הצבעים, Rubia tinctorum ומ Rhamnus frangula. מרכיבים אלה מצויים בצמחים רבים  שנוהגים להשתמש בהם נגד עצירות.
מרכיבים אלה בודדו ממיצויים של הצמחים במתנול או בכלרופורם, כלומר הם מצויים בפאזה השומנית של הצמח. מצאו אותם גם בצמח Cassia tora, אחד הצמחים שנעזרים בהם נגד עצירות. בדרך כלל משתמשים בהם במיצוי מימי. יתכן שהאנתרקינונים האנטי פטרייתיים אינם וצאים במיצוי מימי. מצאו אצל האנתרקינונים שבודדו פעילות נגד פטריות הגורמות למחלות צמחים ולמחלות לאדם.

אלקלואידים
כמה אלקלואידים בודדו מצמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
מקליפת הגזע של Mahonia aquifolium ממשפחת ה-Berberidaceae בודדו האלקלואידים העיקריים שלו ברברין ו-jatorrhizine. הם נבדקו in vitro לפעילות נגד מינים של קנדידה שגרמו לזיהומים בוגינה. הם נמצאו פעילים נגד כמה מהפטריות שבודדו. ברפואה המסורתית השתמשו בקיפת הגזע של ה-Mahonia לטיפול בזיהומים בעור ובקרומים ריריים.
מ- Datura metel ומכמה צמחים אחרים בודדו אלקלואידים פעילים נגד מינים שונים של אספרגילוס, קנדידה, פוזריום ועוד.
חלבונים ופפטידים נוגדי פטריות צמחים ופטריות הגורמות מחלות לבני אדם, בודדו מהבצל של החצב, מקני השורש של הג'ינגר, מזרעים של מיני שעועית, מזרעים של חילבה, Trigonella foenum-graecum, מתפוחי אדמה ומעלים של אננס.
לסיכום, הצמחים פיתחו מרכיבים רבים כדי להתגונן מפטריות. רק חלק קטן ידוע עד היום. המחקרים העוסקים בחיפוש מרכיבים נגד פטריות מגיעים למרכיבים חדשים שעדיין לא ידועים לנו, ושניתן לפתח מהם תכשירים חשובים לרפואה ולחקלאות.

מקורות

Abad MJ. Ansuategui M. and Bermejo P. Active antifungal substances from natural sources. Arkivoc 2007 (vii) 115-145.
Hostettmann K. and Marston A. Search for new antifungal cmponents from higher plants. Pure and Appl. Chem. Vol. 66, p. 2231-2234, 1994.
Bobbarala V. Katikala PK. Naidu KC. Antifungal activity of selected plant extracts against phtopatogenic fungi Aspergillus niger. Indian Journal of Science and Technology, 2009, Vol. 2 No 4 p. 87-90.

מרכיבים אנטי פטרייתיים מצמח טורף

פרופ' אביה זילברשטיין מהמחלקה ללימודי הצמח של אוניברסיטת תל אביב, חוקרת את המרכיבים הפעילים המצויים בכד של הצמח הטורף כדנית, Nepenthes khasiana, שמוצאו מהודו. בנוסף לאנזימים המצויים בכד המעכלים את הטרף, היא מצאה מרכיבים אנטי פטרייתיים. לטענתה הצמח דואג לא לחלק את הטרף שהצליח ללכוד ביחד עם עוד שותפים, ולכן הוא מייצר מרכיבים אנטי פטרייתיים. באזורים הטרופיים, שהאדמה בהם ענייה בחנקן יש תחרות קשה על המזון. הסביבה החמה והמזינה שיש בכד של הכדנית היא אידיאלית לצמיחה של פטריות, והן היו משתתפות בשמחה באכילת החרק שנלכד.
האנזימים והחלבונים שיש בכד מפרקים את הכיטין של הפטריה, ואחרי זה מפרקים המרכיבים שבכד את הפטריה עצמה.
בבדיקות שנערכו במעבדה של פרופ' זילברשטיין נמצא שהנוזל בכד אינו רעיל לאדם.
בהודו נוהגים אנשים לשתות את הנוזל שבכד כמשקה ממריץ ומחזק.

כדנית, Nepethens khasiana

 
מיני הכדנית גדלים בבתי גידול לחים, ביערות גשם באזורים הטרופיים של אסיה, אמריקה הדרומית והמרכזית, אפריקה ואוסטרליה.
לעלי הכדנית שלושה חלקים. החלק התחתון שהוא ירוק והוא החלק המטמיע של הצמח. החלק האמצעי הוא עורק העלה שמתארך והופך לקנוקנת המשמשת לאחיזה בענפים, והחלק העליון של העלה הוא הכד המתפתח לאחר מכן בקצה הקנוקנת. תהליך היווצרותו נמשך בין שלושה לארבעה שבועות, עד ליום שבו הוא מתחיל לתפקד כמלכודת. עד אז המכסה סגור.
בלוטות מיוחדות בדפנות הכד מייצרות מיצי עיכול בתחתית המלכודת. המכסה מונע ממי הגשם להכנס לכד ולמהול את אנזימי העיכול. הוא משמש גם משטח נחיתה לחרקים הבאים לאכול מהצוף.
שפת הכד עמוסה בצופנים רבים שמפרישים כמות גדולה של תמיסת סוכר מתוק. החרקים המתיישבים על המכסה יכולים לאכול מנה גדושה של סוכר. אלה שמנסים ללקק צוף מהפתח הפנימי של המלכודת מחליקים פנימה במהירות. המכסה נפתח והם נופלים לתוך הכד. הפתח נסגר והחרק מתעכל.

מקורות

Carnivorous Plants: The Latest Sources of Anti- Fungal Drugs. Scientific Blogging, Science 20
www. Science 20.com/carnivorous plants latest sources antifungal drugs

מקור התמונה

אסטקסנתין Astaxanthin

אסטקסנתין - אסטקסנתין הוא קרוטנואיד בעל צבע אדום כהה, המצוי בעיקר באצות ים, בדגים ובסרטנים. הוא נותן את הצבע האדום לדגי הסלמון, לסרטנים וגם >

אסטקסנתין הוא קרוטנואיד בעל צבע אדום כהה, המצוי בעיקר באצות ים, בדגים ובסרטנים. הוא נותן את הצבע האדום לדגי הסלמון, לסרטנים וגם לפלמינגו.
המקור העשיר ביותר באסטקסנתין הוא האצה Haematococcus pluvialis. 

Haematococcus pluvialis 

Haematococcus pluvialis היא אצה ירוקית חד תאית, שמעוררת עניין רב בשנים האחרונות, הודות לכושר לייצר כמויות גדולות של אסטקסנתין, שמרבים להשתמש בו  לגידול של דגי סלמון (1).
הקרוטנואידים הם טטרה טרפנים הנמסים בשמן ובממיסים אורגניים. הם מסייעים לצמחים ולאצות לקלוט קרני אור בעלי אורך גל שונה מזה שהכלורופיל בולע. הם משתתפים בתהליך הפוטוסינתיזה.
אסטקסנתין הוא אנטי אוקסידנט חזק לפחות פי עשר מכל קרוטנואיד אחר (2). הוא מעכב פראוקסידציה של ליפידים, מונע נזק ל-DNA, ומונע נזקים הנגרמים על ידי קרניים אולטרה סגוליות (2). הוא מגביר פעילות של תאי T לימפוציטים ומזרז שחרור של ציטוקינים (3), הוא עובר את המחסום דם-מוח, ומסייע כאנטי אוקסידנט לתאי העצב (4).
מחקרים שנעשו בשנים האחרונות הראו השפעה מועילה של אסטקסנתין במקרים הבאים:
מניעת ניוון מקולרי וטיפול בשלבים הראשונים
אלצהיימר, פרקינסון
שיפור במחלות אוטו אימוניות
מסייע לשיפור פעילות השרירים
מסייע לוויסות של קצב הלב
גידול של בלוטת הערמונית
מסייע להפחית נזק לרקמות במקרים של אירוע מוחי (5).
המינון המומלץ לאדם בריא הוא 5 מ"ג של אסטקסנתין ליום.

היום מצוי בשוק אסטקסנתין סינתטי השימוש העיקרי שלו הוא כתוסף מזון לבריכות גידול של דגי סלמון. שימוש נוסף הוא כתוסף מזון לתרנגולות המטילות ביצים.
ליקופן ובטא-קרוטן מיוצרים גם הם באופן סינתטי בתעשיה פטרוכימית בדומה לאסטקסנתין. אבל בשנים האחרונות יש העדפה ברורה למוצרים טבעיים, על אף שמחירם גבוה יותר. הביקוש לאסטקסנתין ולקרוטנואידים אחרים הולך ועולה.

מגדלים את האצה Haematococcus ומפיקים ממנה את האסטקסנתין.
הגידול נעשה בשני שלבים. הגידול מתחיל ממושבות בודדות של תא אחד, והוא נעשה במקום מכוסה ומוגן. השלב הזה נקרא השלב הירוק, והאצות המתרבות וגדלות הן ירוקות.

Haematococcus green stage

המטרה של השלב הירוק היא לגדל כמות גדולה של אצות המתרבות על ידי חלוקת תאים. בהמשך מוציאים את האצות החוצה ומגיעים לשלב השני שהוא השלב האדום. כדי לקבל ייצור מוגבר של אסטקסנתין מביאים את האצות למצב עקה, על ידי כך שמקרינים אותן באור חזק בעצמה רבה, ומשנים את קרקע המזון. תאי האצה נכנסים למצב של ציסטות. הם בונים דופן עבה לתאים ומייצרים ואוגרים אסטקסנתין. ריכוז האסטקסנתין מגיע ל-4% מהמשקל היבש. ריכוז האסטקסנתין נמצא בהתאמה עם ההקרנה של התאים, וכנראה שהאצה מייצרת את הקרוטנואיד כהגנה בפני הסטרס החמצוני.
בארץ מגדלים את האצה בדרום, קרוב לאילת, ומנצלים את הקרינה החזקה של השמש הנמשכת לאורך כל השנה. החברה המייצרת נקראת Algatech.

מקורות

1. Boussiba S. Carotenogenesis in the green alga Haematococcus pluvialis: Cellular physiology and stress response. Physiologia Plantarum, 2000, Vol. 108 Issue 2, 111-117.
2. Neguib YMA. Antioxidant activities of astaxanthin and related carotenoids. J. Agric. Food Chem. 48: 1150-1154.
3. Chew BP. and Park JS. Dissertation in Supply Side West. Las Vegas. October 2003.
4. Tso MOM and Lam TT. Method of Retarding and Ameliorating Central Nervous System and Eye Damage. Assigned to US. Nutraceuticals 1996, US. Patent #5527533.
5. Guerin M. Huntley ME. and Olaizola M. Haematococcus astaxanthin , application for human health and Nutrition. Trends in Biotechnol. 2003, 21: 210-216.

תויון Alpha & Beta thujones

תויון - התויון התפרסם בעיקר בזכות המשקה האלכוהולי אבסינת, שהוכן מלענת האבסינת, ושייחסו לו השפעה מזיקה על מערכת העצבים. במחצית השנייה של המאה>

תויון מופיע בחומרי טבע בשני איזומרים, אלפה ובטא. התויון הוא מונוטרפן קטון, המצוי בטבע בשמנים נדיפים של צמחים, כולל Artemisia absinthium,  ובכמה מיני ארטמיסיה (לענה) אחרים, Thuja occidentalis שבו נמצא התויון בראשונה, והוא המקור לשם תויון, Tanacetum vulgare (בן חרצית מצוי, צמח בר בארץ), Salvia officinalis,
Salvia sclarea (מרוה מרושתת), אכילאה אלף העלים, ארז (1). 

ריכוז התויון בצמחים והיחס בין איזומר אלפה לבטא שונים אצל צמחים בני אותו מין, ותלויים בתנאי הגידול, עונת הקטיף, הקרקע, תנאי המיצוי.
לדוגמא, במרוה רפואית נמצא תויון בריכוז 9-44% מכלל השמן הנדיף, בלענת האבסינת נמצא טווח מ-,0-90%, בתויה מ-12-73%, בבן חרצית ריכוז התויון מגיע עד 81%.
התויון נחשב במשך שנים לרעיל למערכת העצבים ולכבד.

האם הידע לגבי התויון היה מדויק?
התויון התפרסם בעיקר בזכות המשקה האלכוהולי אבסינת, שהוכן מלענת האבסינת, ושייחסו לו השפעה מזיקה על מערכת העצבים. במחצית השנייה של המאה ה-19 היו דרישות מצד רופאים וחוקרים לאסור על השימוש במשקה האבסינת.
רופא צרפתי, Dr. Valentin Magnan עשה ניסויים על חיות עם שמנים נדיפים נקיים. החיות אמנם הגיבו בעוויתות קשות ובמוות. הרופא טען שמשקה האבסינת גורם לניוון של העם הצרפתי ודרש לאסור על מכירתו. לאחר שהוא נאסר לשימוש לא עסקו בו יותר ולא חקרו אותו עד 1970. רק אז התחילו להתעניין שוב בתויון ולחקור אותו, עם שיטות מעבדה משוכללות יותר.
מחקרים שנעשים בימינו עם שיטות עבודה מדויקות יותר מראות שריכוז התויון בלענת האבסינת קטן בהרבה ממה שטענו בעבר, ושיתכן שהוא אינו אחראי כלל להשפעות הקשות על מערכת העצבים.
בעבר חשבו שמשקה האבסינת מכיל 260-350 מ"ג תויון בליטר (2).

בשנת 2008 נעשו בדיקות של משקאות שנשארו מהשנים 1895-1910, לאחר שהוא נאסר לשימוש. בדקו את המשקאות עם גז-כרומטוגרפיה, ומצאו בהם ריכוז תויון מ-0.5 מ"ג לליטר ועד 48.3 מ"ג לליטר, ממוצע 25.4 מ"ג לליטר (3).
בשנת 2005 בדקו שלושה בקבוקים משנת 1899 שהוצגו למכירה כבעלי ריכוז גבוה של לענת האבסינת. ריכוז התויון שנמצא בהם היה 4.3 מ"ג לליטר (4).
משקה האבסינת שמיוצר היום עם התקן של האיחוד האירופאי, מכיל ריכוז מקסימלי של 35 מ"ג לליטר של תויון. זהו ריכוז דומה לזה של משקאות אלכוהוליים שמכינים אותם ממינים שונים של לענה (5).

פרמקולוגיה
שגיאה נוספת שחחזרו עליה במשך שנים היתה הטענה שיש דמיון בין התויון לבין הקנבינואידים, ושהתויון נקשר לקולטנים של קנבינואידים  (6). הגיעו לטענה זאת מפני שהמחקרים התעניינו רק בצורת המולקולה.  היום יודעים שהתויון אינו פועל על קולטנים של קנבינואידים ואינו מפעיל אותם (7).
תויון הוא אנטגוניסט לקולטן של GABA (8). הוא מעכב הפעלה והעברת גירוי עצבי דרך הקולטנים של GABA. מאחר ש-GABA הוא מתווך עצבי המדכא פעילות של מערכת העצבים, העיכוב שלו מאפשר פעילות מהירה וסטימולנטית  של תאי עצב. בכך הוא גורם להתעוותות של השרירים ולעוויתות שעלולות להסתיים במוות (9).
תויון הוא גם אנטגוניסט לקולטן של 5-HT3 (10). האיזומר אלפה תויון הוא הפעיל מבין השניים בהשפעה על מערכת העצבים (9).
כאשר נתנו לעכברים מנות של 60 מ"ג לק"ג של תויון ולמעלה מזה, הם קבלו עוויתות ומתו תוך זמן קצר (9). כשנתנו לעכברים לפני התויון diazepam או Phenobarbital הם לא מתו גם אם נתנו ריכוז של 100 מ"ג תויון ל-ק"ג.
תויון נחשב לרעיל לכבד ולמוח בריכוזים גבוהים. צמחים המכילים תויון מצויים בשימוש רפואי, וחלק מהם , כגון, מרווה רפואית, קבלו תקן של מזון. יש להתחשב במינון של צמחים אלה כדי לא להגיע לריכוזים גבוהים של תויון.
רוב המחקרים נעשו על חיות מעבדה. מחקרים מועטים בדקו השפעה של שמנים נדיפים המכילים תויון על בני אדם (1). אין מחקרים על שימוש בתויון לתקופה ארוכה.
על סמך המחקרים המעטים שנעשו, בהם הגיבו בני אדם בדומה למכרסמים בעוויתות אפילפטיות על ריכוזים גבוהים של תויון,  הסיקו שניתן להסיק מהמחקרים על המכרסמים על השפעת החומר על בני אדם (1). למרות שאין נתונים מדויקים על ריכוזים טוענים שבני אדם רגישים לפחות כמו המכרסמים להשפעה של תויון על מערכת העצבים (1).
לפי זה אישרה הוועדה האירופאית, Commission E  תקן של 5 מ"ג לליטר של משקה אלכוהולי המכיל 25% אלכוהול. זהו ריכוז נמוך בהרבה מזה שניתן במחקרים לעכברים או לחולדות הוא מאפשר ריכוז של 0.08 מ"ג תויון ל-ק"ג משקל אצל אדם בוגר השוקל 60 ק"ג.

מקורות

1. Opinion of the Scientific Committee on Food on Thujone. Expressed on 2 December 2002, European Commission B-1049 Bruxelle Belgium.
2. Padoch et al. Absinthism: a fictious 19th  century syndrome with present impact . www. Substanceabusepolicy.com.content, Februry, 2006
3. Absinthe Myths Finally Laid to rest http://pubs.acs/org/cen/email/cen 86
4. Thujone- cause of absinthism?(http://www.thujone=absinthe-3.html) Lachenmeier.Emmert et al. 2008.
5. Regulation (EC) No 1334/2008 of the European Parliament and Council of 16 December 2008. European Commission
6. Conard III Barnaby, 1988, Absinthe, History in a bottle. Chronicle Books. ISBN 0-8118-1650-8 p. 152.
7. Meschler JP. Howlwtt AC(March 1999) Thujone exhibits low affinity for cannabinoid receptors but fails to evoke cannabimimetic responses. Pharmacol. Biochem. Behav. 62 (3): 473-480.
8. Olsen RW April 2000. Absinthe and gamma-aminobutyric acid receptors. Proc Natl. Acad. Sci. U.S.A 97 (9):4417-4418.
9. Hold KM. Sirisoma NS.Ikeda T. et al. April 2000. Alpha thujone (the active component of Absinthe) gamma aminobutyric acid type A receptor modulation and metabolic detoxification Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A 97 (8) 3826-3831.
10. Deiml T. Haseneder R. Zieglgansberger et al. Feb. 2004. Alpha thujone reduces 5-HT3 receptor activity by an effect on the agonist-reduced desensitization. Neuropharmacology 46 (2) : 191-201.

ביופילם – קרומים של חיידקים

ביופילם - משערים שהצורה הזאת של וויסות הגנים מאפשרת לחיידקים להישאר בלתי ניראים למערכת החיסון של הפונדקאי, עד שהאוכלוסיה מספיק גדולה >

החיידקים הם מיקרואורגניזמים חד תאיים. במשך שנים למדו במעבדות על חיידקים שגידלו אותם בתוך קרקע מזון נוזלי או פלטות פטרי. התייחסו אליהם כאל יצורים טפילים החיים בתמיסה ביחידות או שהם בונים מושבות קטנות. בשנות השבעים של המאה ה-20 הבחין המיקרוביולוג William Costerton  מאוניברסיטת מונטנה, שרוב החיידקים החיים במקווי מים מאורגנים במבנה קרומי רב תאי, המכונה ביופילם.

מחקר מתקדם של קרומים רב תאיים אלה התחיל בסוף שנות השמונים של המאה ה-20.

הביופילם הם צברים של מיקרואורגניזמים, בעיקר חיידקים, הנצמדים למשטח קשיח חי או דומם, ומוקפים על ידי חומר שהם מפרישים ושמגן עליהם. החיידקים שבקרום מהווים מערכת ביולוגית מורכבת, שבה הם חיים כמעט כיצור רב תאי, ולא כמושבה הבנויה מתאים בודדים (1).

ביופילם נוצרים על משטחים המוקפים בנוזל, כגון, השיניים והחניכיים, שעליהם נוצר הרובד של השן (dental plaque), על קרומים ריריים בסינוסים ובדרכי הנשימה, על פצעים שאינם נרפאים.

הם נוצרים גם על מתכות ופלסטיק, ועלולים להתיישב על מתקנים רפואיים, כגון, עדשות מגע, שסתומים מלאכותיים המושתלים בלב, שיניים מושתלות, מפרקים, וכן גם על צנורות מים, סלעים המצויים בתוך מים, צנורות ביוב.

ביופילם מכילים לפעמים רק מין אחד של חיידקים. במקרים אחרים הם מכילים מינים אחדים של חיידקים, או תערובת של חיידקים עם אצות או פטריות.

החיידקים משתנים כשהם מצטרפים לקהילה שבקרום. דופן התא שלהם משתנה כך שהוא יוכל להאחז במשטח שהוא נצמד אליו, וחל שינוי בהרכב החומרים שהחיידק מייצר (2).

הביופילם מטריד את עולם הרפואה כי צורת החיים הקהילתית מספקת הגנה לחיידקים. הם נעשים עמידים לפעילות של מערכת החיסון, לאנטיביוטיקה ולתרופות אחרות, ומקשים על ריפוי ממחלות זיהומיות.

כיצד נוצרים הביופילם?

בשלב ראשון נוצרת שכבה של חומר על גבי המשטח. נוזלי הגוף, מים במקווי מים שונים, ביוב, מים רדודים, מכילים כולם פוליסכרידים, חלבונים וחומרים נוספים ששוקעים ויוצרים כעין ציפוי על גבי משטחים. משטח מצופה כזה הוא מקום מתאים להתיישבות של חיידקים.

חיידקים הצפים בנוזל, הנקראים גם חיידקים של הפלנקטון, נצמדים למשטח.ישנם חיידקים הנצמדים בקלות רבה, כגון, אלה שיש להם על דופן התא גופיפים הנקראים pilli העוזרים להם להצמד למשטחים. החיידקים שנצמדו מפרישים חומר דביק שעוזר להם להתחבר זה לזה ולמשטח הקשיח. החומר המופרש נקרא Extracellular Polymeric Substance- EPS. הוא מכיל פולימרים של פוליסכרידים, חלבונים ולעיתים קרובות גם DNA.

הקרום גדל בהדרגה על ידי חיידקים חדשים המצטרפים, ועל ידי התרבות של אלה שכבר נקשרו, ומתקבל ביופילם בוגר.

חיידקים שמשתחררים מהקרום מתחילים בייצור של קרום חדש. כאשר נוצר קרום כזה במקומות שונים בגוף החיידקים נעשים עמידים בפני מערכת החיסון של הפונדקאי. הם מקשים על התאים הלבנים לבלוע אותם, והם מוגנים בפני האנזימים המצויים בתאים הלבנים, והמשתחררים מהם כדי לתקוף את החיידקים.

השלב של פיזור של חיידקים מתוך הביופילם הוא שלב חשוב בתוך מחזור החיים (3). הוא מאפשר התיישבות על משטחים חדשים וייצור של קרומים נוספים. אנזימים מהחומר החוץ תאי כנראה ממלאים תפקיד בפיזור של הביופילם (3). 

תקשורת בין חיידקים בביופילם

קרומי החידקים פועלים כחברה מסודרת. בכמה קרומים מצאו תעלות מים, שדרכן מעבירים מזון ומולקולות איתות. החיידקים שבתוך הביופילם יכולים לתקשר ביניהם. ישנם חיידקים המפרישים לסביבה acyl homoserine lactones- AHL המשמשים כמולקולות איתות.

מולקולות AHL מאשפרות לחיידקים לחוש את אלה שנמצאים מסביבם. תופעה זו נקראת חישת הקוורום- Quorum sensing. היא מפעילה גנים האחראים לחלבונים הכרחיים לחיים כחברה, ומווסתת את המעבר ממצב יחידאי למצב חברתי.

חישת הקוורום הכרחית ליצירת הביופילם. היא מושפעת מתנאי הסביבה, וביניהם מריכוז הברזל. בתנאים של מחסור בברזל ישנה עלייה ביצירת האותות של חישת הקוורום. יש קשר בין הברזל לבין התקשורת בין חיידקים. חישת הקוורום אם כך תלויה לא רק בצפיפות החיידקים אלא גם בגורמים מטבוליים (4).

החשיבות של חישת הקוורום לביופילם הביאה את החוקרים לחפש מולקולות הדומות ל-AHL, שתוכלנה לשמש כחומר "אנטי ביופילמי". מחפשים מולקולות שנקשרות לקולטנים של מולקולות האיתות, אך אינן מעבירות את האות ההכרחי.

החוקרים סטפן קיילברג, S. Kjelleberg ופיטר שטיינברג  P. Steinberg מאוסטרליה מצאו שהאצה האדומית Delisia pulchra מייצרת חומרים הדומים למולקולות AHL. הם מציעים להשתמש באצה כדי למנוע היווצרות של ביופילם.

ביופילם ומחלות זיהומיות

ביופילם נוצרים על קרומים בגוף, ומקשים על מערכת החיסון לתקוף אותם. הם קשורים למחלות זיהומיות רבות, ולעמידות של חיידקים לאנטיביוטיקה. (5).

נוכחותם הוכחה על עדשות מגע (6), בסינוסיטיס, בזיהומים בדרכי השתן, בזיהומים של האוזן התיכונה, בדלקות חניכיים (4). התיישבות חיידקים על קרום הלב במקרים של אנדוקרדיטיס היא נדירה יותר אבל מסוכנת מאד. ביופילם קשורים גם לציסטיס פיברוזיס, ולזיהום של מפרקים מושתלים, קוצבי לב ושסתומי לב מלאכותיים (7).

מצאו גם שחיידקים בביופילם מפריעים לריפוי של פצעים בעזרת משחות אנטיביטיות בטיפול חיצוני (8).

החיידקים השכיחים ביותר שנמצאו על מתקנים ומכשירים רפואיים הם סטפילוקוקים, בעיקר S. aureus, S. epidermitis ואחריהם פסוידומונס P. aeruginosa, חיידק שכיח בזיהומים בדרכי השתן (4). התיישבות הביופילם על מכשירים ומתקנים מושתלים הביא לכינוי של מחלה זיהומית חדשה, chronic polymer-associated infection (4).

סטפילוקוקים הם חלק מהפלורה הנורמלית של העור, והביופילם שהם יוצרים גורמים לתופעה של פצעים שאינם נרפאים, או שהם מגלידים ונפתחים מחדש (4).

ייצור של ביופילם יכל להחשב כגורם וירולנטי, המאפשר לחיידקים לגרום לזיהום ולהתפשט על אף המלחמה של מערכת החיסון ושל הטיפול האנטיביוטי (4).

המדע עוסק בחיפוש אחר חומרים שיעכבו התפתחות של קרומי חיידקים ויפגעו בקרומים קיימים. האדם למד להכיר את קרומי החיידקים רק בעשרות השנים האחרונות, אבל התופעה היתה קיימת כבר בתקופות קדומות מאד. על מאובנים שנשארו מלפני מיליוני שנים מצאו ביופילם שכיסה אותם. מכאן שצורות החיים הקדומות נאלצו להתמודד עם התיישבות של חיידקים, ולמצוא את הדרך למנוע אותה. הצמחים שהופיעו על פני כדור הארץ לפני שנים רבות היו צריכים לפתח מרכיבים נגד התיישבות חיידקים.

רוב המחקרים שנעשו על תכונות אנטי בקטריאליות של צמחים עסקו בצמח כבקטריוסטטי או בקטריוצידי. הצורך לעכב התיישבות של חיידקים וייצור של ביופילם פותח ענף חדש של מחקר, שרק מעטים עסקו בו עד עכשיו. 

צמחי מרפא המעכבים ביופילם

צמחים המעכבים ייצור ביופילם של סטפילוקוקים.

באיטליה נערך מחקר על סטפילוקוקים עמידים ל-methicillin .סטפילוקוקוס זהוב, Stapyilococcus aureua, הוא חיידק שכיח מאד בזיהומים בעור של בני אדם ובעלי חיים. בשנים האחרונות מרבים להופיע זנים עמידים לפניצילין, טטרה-ציקלין, מתיצילון וואנקומיצין (9). Methicillin resistant S. aureus-MRSA  הופכים להיות סכנה לבריאות הציבור, והם מעורבים בזיהומים בבתי חולים (9). הם מייצרים ביופילם על פצעים בעור ועל מיתקנים בבתי החולים.

חיידקים המאורגנים בביופילם גדלים לאט, ובתוך הביופילם יש מובלעות של חיידקים רדומים, המאפשרים שיקום של הביופילם אם תהיה פגיעה בחיידקים המצויים בשכבות החיצוניות. התארגנות זאת מוסיפה לעמידות שלהם לאנטיביוטיקה, מפני שהתרופות האנטיביוטיות יעילות בדרך כלל נגד חיידקים פעילים בלבד. הם פוגעים בתהליכים חיוניים או בהתרבות של החיידק (9).

במחקר שנערך באיטליה (9) נבדקו 168 צמחים לפעילות אנטי בקטריאלית ולפעילות המעכבת ייצור של ביופילם. מתוכם נמצא עיכוב של ביופילם על ידי 10 מהצמחים שנבדקו.

הצמחים הם: Lonicera alpigena, Castanea sativa, Juglans regia, Ballota nigraRosmarinus officinalis, Leopoldia carmosa, Malva sylbestris,Cyclamen hederifolium, Rosa canina, Rubus ulmifolius

העיכוב היה משמעותי במיוחד, והתבטא בתלות בריכוז הצמח אצל 5 צמחים:Arundo donax, Ballota nigra, Leopoldia comosa, Marrubium vulgareRubus ulmifolius  Arundo donax עבקנה שכיח משפחת הדגניים Poaceae הצמח עבקנה שכיח גדל בר בארץ, ליד מקוי מים, בגדות נחלים ובבתי גידול לחים. 
באיטליה משתמשים בצמח לבניית כלים מוסיקליים ולייצור צלולוז תעשייתי. בדרום איטליה משתמשים בו גם לתמיכה בגפנים בכרם.

בקנה השורש יש לקטין, שהראו שהוא מעכב התחלקות של תאים סרטניים. קנה השורש עשיר באלקלואידים, כולל bufotenidine.

במפרקים של הצמח יש קרום לבן בנוי מהמיצלולוזה. המיצוי המימי של המפרקים מעכב באופן משמעותי ייצור של ביופילם של סטפילוקוק MRSA, וגם הורס ביופילם קיים (9).

הפעילות תלויה בריכוז הצמח. בעבר נהגו לכסות פציעות ושריטות עם הקרום שבמפרק הצמח. כנראה שהם ידעו באופן ניסיוני שהם מזרזים את הריפוי. 

Ballota nigra בלוטה שחורה

משפחה: שפתניים, Lamiaceae

חליטות של נוף הצמח משמשות בדרום איטליה לשטיפה של פריחות בעור, וכן להגברת זרימה של דם.

מיצוי מימי של נוף הצמח, דומה לזה שהשתמשו בו ברפואה המסורתית הראה עיכוב משמעותי של ייצור ביופילם ושל היצמדות- adherence . הצמח הוא מעכב חלש של סטפילוקוקים, והעיכוב מתבטא בעיקר בייצור וגידול של הביופלם.  

Juglans regia אגוז המלך

משפחה: Juglanaceae

באיטליה נהגו להשתמש בעלים כדי להגן על גבינות מפני טפילים. בתורכיה נהגו להשתמש בעלים לטיפול ברוימטיזם, בכאב שיניים, טחורים, זיהומים פטרייתיים, שיעול ואקסמה.

מירתח מגזע העץ משמש לטיפול בכאב שיניים. עלים טריים משמשים בטיפול חיצוני להפחית נפיחות במקרים של דלקות ורידים (9). פירות הבוסר משמשים כצבע לשיער.מיצוי אלכוהולי של פרי הבוסר עיכב היצמדות וייצור של ביופילם. הפרי עשיר בפנולים, כולל נפתוקינונים, טאנינים ופלבונואידים שהם כנראה לפעילות האנטי בקטריאלית שלו.

Commission E מאשרת שימוש בעלים לטיפול בדלקות בעור (9). 

Leopoldia comosa– מצילות מצויצות

משפחה: שושניים, Liliaceae  צמח בר נפוץ בארץ. גדל על אדמות מעובדות, צומח עשבוני ובתות.

הבצל משמש ברפואה המסורתית באיטליה לטיפול בכאב שיניים. מיצויים מהבצל הם אנטי אוקסידנטים in vitro. המיצוי המימי והאלכוהלי של הבצל מעכבים יעילים של ייצור והתפתחות ביופילם של סטפילוקוקוס עמיד לאנטיביוטיקה, וכן עיכוב של היצמדות. 

Marrubium vulgare מרוביום מצוי

משפחה: שפתניים, Lamiaceae

צמח מקובל מאד ברפואה המסורתית של דרום איטליה. נוהגים להגיד שהוא הורס כל מחלה. משתמשים בו לטיפול בפרונקלים, כוויות, זיהומים פטרייתיים, זיהומים בעור,דרמטיטיס, מחלות זיהומיות אצל חיות, גסטרירטיס.

מירתח מהעלים משמש לשטיפות במקרים של זיהומים בעור.

מיצוי אלכוהולי של השורש עיכב ביעילות רבה היצמדות של ביופילם למשטח. הוא היה פחות יעיל לעיכוב ייצור של ביופילם. 

מקורות

1.   Stoodley P. Costerton JW. Sauer K. Biofilms as complex differentiated communities. Annual Reviews Microbiology, 2002, 56: 187-209.

2.   An D. Parsek MR. The promise and peril of transcriptional profiling in biofilm communities Current Opinion in Microbiology, 2007, 10: 292-296.

3.   Kaplan JB. Ramasubbu N. Fine N. Detachment of Actinobacillus actinomycetemcomitans biofilm cells by an endogenous beta-hexosaminidase activity. J. Bacteriology, 2003, 185: 4693-4698.

4.   Stoodley LH. Costerton JW. Stoodley P. Bacterial biofilms: From the natural environment to infectous diseases. sNature Reviews, Microbiology, 2004, Vol 2: 95-108.

5.   Research on microbial biofilms, NIH, Nationa Heart, Lung and Blood Institute, 2002: 12-20.

6.   Imamura Y. Chadra J. Mukherjee PK. et al. Fusarium and Candida albicans biofilms on soft contact lenses: model development, influence of lens type, and susceptibility to lens care soliutions. Antimicrobial Agents and Chemotherapy, 2008, 52: 171-182.

7.   Parsek MR. Singh PK. Bacterial biofilms: an emerging link to disease pathogenesis. Annual Review of Microbiology , 2003, 57: 677-701.

8.   Davis SC. Ricotti C. Cazzaniga A. et al. Microscopic and physiologic evidence for biofilm-associated wound colonization in vivo, Wound Repair and Regeneration, 2008, 16: 1:23-29.

9.   Cassandra L.Q. Lisa RW. Pantuso T. Effects of extracts from Italian medicinal plants on planktonic growth. Biofilm formation and adherence of methicillin-resistant Staphylococcus aureus. J. Ethnopharmacology 2008, 13: 418-428. 

צמחים נוספים שהוכחו כמעכבים של ביופילם

מחקר שפורסם לאחרונה הראה שהשורשים של מין של פטל Rubus ulmifolius, מעכבים ייצור של ביופילם על ידי החיידק Staphylococcus aureus.

הצמח עשיר בנגזרות של חומצה אלגית, שהם אחראים לעכוב של הביופילם. העיכוב התקבל עם ריכוז נמוך של מיצוי השורש 50-200 מיקרוגרם ל-מ"ל. הריכוז שעיכב גידול של החיידק היה 530-1040 מיקרוגרם ל-מ"ל.

Quave CL. Estevez-Carmona M. Compadre CM. et al. Ellagic acid Derivatives from Rubus ulmifolius inhibit Staphylococcus aureus Biofilm Formation and Improve Response to Antibodies. PLoS ONE, 2012, 7(1): e28737.dot:10.1371/journal.pone.0028737. 

עיכוב של חישת-קווארום על ידי צמחים

Pseudomonas aeruginosa הוא חיידק וירולנטי במקרים שתפקוד מערכת החיסון אינו תקין. הוא מעורב לעתים קרובות בזיהומים בבתי חולים.

הביטוי של הגורמים הוירולנטיים שלו מווסת על ידי מערכת חישת הקווארום, שמאפשרת קשר בתוך אוכלוסיה של חיידקים, על ידי מולקולות איתות ורצפטורים. החיידק מפריש חומרים המעודדים ייצור של מולקולות איתות, שמתפזרות בסביבה ופועלות על רצפטורים.

חישת הקווארום חיונית להתפתחות קרומים של חיידקים, שהופכים להיות עמידים לאנטיביוטיקה ולפעילות של מערכת החיסון של הפונדקאי.

במחקר הנוכחי מדווחים ששה צמחים מדרום פלורידה שהוכחו כמעכבים של חישת הקווארום.

הצמחים הם: Conocarpus erectus, Chamaesce hyperricifolia,Callistemon viminalis, Butcida buceras, Tetrazygia bicloe

Quercus virginiana

הראו איך הצמחים האלה הפחיתו את הוירולנטיות של הביופילם של הפסוידומונס. 

Adonizio A. Kong KF. Kalai M. Inhibition of Quorum Sensing-Ccontrolled Virulence Factor Productim in Pseudomonas aeruginosa by South Florida Plant Extract. Antimicrobial Agents and Chemotherapy, 2008, 198-203.  

מחקר נוסף שנערך באיטליה הראה עיכוב של ייצור ביופילם של החיידק Staphylococcus epidermidis, על ידי פירות של Aesculus hippocastanum ו- Chelidonium majus (נוף הצמח). 

Artini M. Papa R. Barbato G. et al. Bacterial biofilm formation inhibitory activity revealed for plant derived natural compounds. Bioorganic and Medicinal Chemistry Vol. 20 issue 2 15 January 2012, p.920-926.  

עיכוב ייצור של ביופילם של Pseudomonas aeruginosa

הצמחים שנתנו עיכוב של 50% של ייצור הביופילם היו:

קליפות של לימון Citrus lemon

פירות של אטד סיני Lycium cinensis

שורש של ג'ינסנג אמריקאי Panax quinquefolium 

Cheng K. Anderson D. Dan A. Inhibitory Biofilm Formation of Pseudomonas aeruginosa. Young Scientists Journal 2009, 2;8-13.  

השפעה של פוליפנולים על ייצור של ביופילם של חיידקים ועל חישת הקואורום

חיידקים רבים משתמשים במערכות וויסות מתוחכמות, כדי להבטיח שכמה מהתפקודים שלהם יבואו לידי ביטוי רק כשהאוכלוסיה בקרום שהם יצרו תגיע לצפיפות מסוימת.

הם משתמשים בתקשורת בין-תאית המבוססת על מולקולות איתות קטנות, הנוצרות על ידי החיידקים, ומאפשרות ביטוי של גנים מווסתים כתלות בצפיפות האוכלוסיה. מכנים את המערכת המווסתת הזאת חישת הקואורום.

משערים שהצורה הזאת של וויסות הגנים מאפשרת לחיידקים להישאר בלתי ניראים למערכת החיסון של הפונדקאי, עד שהאוכלוסיה מספיק גדולה ומבוססת.

אצל חיידקים גרם-שליליים מולקולות האיתות הנפוצות ביותר הן N-acyl-homoserine lactones (AHLs). הן נוצרות על ידי האנזים AHL synthase. כשצפיפות הביופילם עולה AHL מצטבר במצע הגידול. כשהריכוז מגיע לסף קריטי, המולקולות של AHL נקשרות לרצפטור, שמזרז או מעכב את הביטוי של הגנים המיועדים(1).

מאחר והמנגנון הזה של חישת הקואורום פעל אצל פתוגנים רבים מאז הזמן הקדום, יש להניח שיצורים גבוהים יותר פתחו שיטות ומרכיבים שמטרתם להרוס את תהליכי האיתות ואת בניית הביופילם(1).

הייצור הראשון שהתגלה ונחקר הוא האצה האוסטרלית הגדולה Delisea pulchra.

המחקר הנוכחי מראה שמרכיבים פוליפנוליים, המכילים קבוצות של חומצה גאלית, כגון, epigallocatechin gallate, וכן חומצה אלגית וטאנית מעכבים את חישת הקואורם ומפריעים לייצור הביופילם (1).

פוליפנולים נפוצים מאד בעולם הצומח. ריכוז הטאנינים בצמח מגיע לפעמים ל-25% מהחומר היבש. כנראה שהתפקיד שלהם בחיי הצמח גדול וחשוב יותר מכפי שהבנו עד עכשיו.

Huber B. Eberl L. Feucht W. et al. Influence of polyphenols in Bacterial biofilm formation and quorum-sensing. Verlag der Zeitschrift fur Naturforschung, 2003, 58c:879-884.

טיפול באסתמה עם צמחי מרפא

טיפול באסתמה עם צמחי מרפא - סיכום: רשימת צמחים יעילים לטיפול באסתמה - בוצין, כורכום, לבונה, טיון השמש, גרינדליה, אכיניצאה, אופרזיה,

אסתמה המכונה בעברית קצרת הסימפונות היא מחלה המאופיינת בהיצרות של דרכי הנשימה, בגלל תגובת יתר על גירויים מסוימים שיוצרים דלקת. אצל חולי אסתמה ישנה רגישות מיוחדת של הסימפונות. כאשר חודרים לתוכן גורמים חיצוניים, כגון, אבקות צמחים, קרדית אבק הבית, קשקשים של בעלי חיים, עשן, אויר קר הם מעוררים שרשרת של תהליכים:השרירים החלקים המקיפים את הסימפונות מתכווצים וגורמים להיצרות דרכי הנשימההרקמות המצפות את דרכי הנשימה מתנפחות ומגבירות את החסימה.הן מפרישות ריר סמיך לתוך דרכי הנשימה, ונוצר מצב שבו יש קושי רב לאויר להכנס ובעיקר לצאת מדרכי האויר.כשהאויר זורם בכוח דרך צינורות נשימה צרים הוא משמיע צפצוף.הריר והליחה שמצטברים בסימפונות מפעילים את רפלקס השיעול.תאי פיטום המצויים בסימפונות משחררים היסטמין ולויקוטריאנים, המביאים תאי דם לבנים אל האזור, וגורמים להתפתחות של דלקת.החסימה של דרכי האויר במקרים של אסטמה היא הפיכה לגמרי. מטרת הטיפול לפתוח את דרכי האויר באמצעות צמחים ספסמוליטיםלהפחית את התגובה האלרגית בעזרת צמחים נוגדי היסטמיןלהפחית את התפתחות הדלקת על ידי צמחים נוגדי דלקתלנקות את דרכי הנשימה מליחה וריר בעזרת הצמחים המכייחיםלהרגיע, להפחית סטרס התקף של אסתמה מצריך טיפול מהיר מאד, שניתן לקבל בבית חולים.הטיפול עם צמחי מרפא הוא טיפול לטווח ארוך שמטרתו לאפשר לחולה לחיות חיים נורמליים. 

צמחים שהוכחו כיעילים בטיפול באסתמה 

(1)צמחים נוגדי אלרגיה ודלקת מעכבי ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים

Boswellia serrata, לבונה מעכב יעיל של lypoxygenase. במחקר שנערך עם סמיות כפולה, מול קבוצת ביקורת השתתפו 80 מטופלים עם אסתמה כרונית. הם קבלו 900 מ"ג ליום של שרף לבונה במשך ששה שבועות (2). אצל 70% מהמטופלים שלקחו לבונה נראה שיפור לעומת 27% משתתפים מקבוצת הביקורת. השיפור ניכר באיכות הנשימה, במספר ההתקפים ובמצב הדלקת.   

מעכבי PAF

גינקו בילובה

גינקולידים מעלים של גינקו בילובה מעכבים עיכוב תחרותי PAF.ערכם ניכר בעיקר כנוגדי אלרגיה. במחקרים השתמשו בגינקולידים מבודדים או ב-600 מ"ג של מיצוי מכויל של העלים (1). בסין העתיקה השתמשו בגינקו לטיפול במחלות של דרכי הנשימה כבר לפני אלפי שנים.

Tylophora indica

צמח השייך למשפחת Ascepliadaceae  .מקובל ברפואת האיורודה לטיפול באסתמה.הוא פעיל כצמח נוגד דלקת.

Scutellaria baicalensis

הצמח שייך למשפחת השפתניים.הפלבונואידים baicalein ו- baicalin הם בעלי פעילות נוגדת אלרגיה. הם מעכבים שחרור של היסטמין מתאי פיטום.

Albizzia lebbeck

מעכב שחרור היסטמין מתאי פיטום.

Curcuma longa

כורכומין המצוי בקני השורש הוא אנטי דלקתי, המעכב ייצור של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים. הוא מעכב גם את האנזימים קולגנאז ואלסטאז, ומגן על הקולגן. 

Adatoda vasica

אדטודה הוא צמח השייך למשפחת הקוציציים, Acanthaceae.זהו שיח ירוק עד הגדל בהודו, סרי לנקה, בורמה ומלזיה. ברפואת האיורודה משתמשים בעלי האדטודה לטיפול בבעיות של דרכי הנשימה למעלה מ-2000 שנה (1).הוא נחשב לצמח נוגד אסתמה, מרחיב סימפונות, מכייח, נוגד שיעול, נוגד עוויתות במיוחד בדרכי הנשימה.ברפואה המסורתית של הודו משתמשים בו לטיפול באסתמה, ברונכיט, שיעול והצטננות.הוא מכיל שמן נדיף 0.08%, אלקלואיד vasicine 1%, שהוא המרכיב הפעיל העיקרי. האלקלואיד המבודד והמנוקה הוא גביש בצורת מחטים, בעל טעם מר, הנמס בקלות באלכוהול ונמס בקושי במים קרים. הוא נמס קצת יותר טוב במים חמים. המלחים שלו נמסים במים.אלקלואידים אחרים הם: vasicinine, vasicinone, vasicinol, oxyvasicinineבנוסף הוא מכיל חומצה אדטודית, שרף, גומי וסוכר.עלי האדטודה הופכים את הליחה לנוזלית ומסייעים להרחקתה. הם פותחים את דרכי הנשימה.מייחסים את תכונת הכיוח בעיקר לשמן הנדיף. הפעילות המכייחת מתקבלת בחליטה של עלים יבשים, במיץ מעלים טריים וגם בטינקטורה מעלים יבשים או טריים.בצפון הודו נוהגים לעשן את העלים במקרים של אסתמה (1).בהודו פורסמו מחקרים על הצמח כבר בשנת 1925. הם דווחו על מחקרים שהוכיחו את יעילות הצמח בטיפול בברונכיט חריף וכרוני. המחקרים היו ללא קבוצת ביקורת.המינון המומלץ הוא חליטה מצמח יבש 0.5-1.5 ג' ליום.העלים רעילים לזבובים, יתושים,צדפות וחלזונות. 

Grindelia

כ-50 מינים משתייכים לסוג גרינדליה. הם גדלים באזורים ממוזגים של צפון ודרום אמריקה. כמה מינים נמצאים בשימוש רפואי, ביניהם, Grindelia camporum, G. robusta,G. squarrosa, G. humilis.                       

 Grindelia camporum

 משפחה: מורכבים, Asteraceae (Compositae)

שם אנגלי:Gumweed 

חלקי צמח בשימוש: נוף הצמח

תאור בוטני: הצמח נקרא על שם בוטנאי רוסי D. Grindel שחי בשנים 1776-1836. בצפון אמריקה גדלים 45 מינים של גרינדליה, כצמחים חד שנתיים, דו שנתיים או רב- שנתיים. הם גדלים בצפון-מערב מקסיקו ובדרום-מערב אמריקה, באקלים יבש ואדמות מלוחות או אלקליות .G. campora הוא צמח זקוף שגובהו כ-1 מ'. קוטפים את הצמח בזמן הפריחה.

מרכיבים: רזינים המכילים דיטרפנים 5-18% , מתוכם מהוות grindelic acid ו- hydroxygrindelic acid  כ-30%. הרזינים מכסים את העלים והפרחים, ומגינים על הצמח מפני היובש.שמן נדיף 0.2% כולל בורנאול, קמפור bornyl acetatecamphene, myrcene, alpha &beta-pineneספונינים, טאניניםפלבונואידים כולל kaempferol, luteolin, quercetin

רפואה מסורתית: האינדיאנים של צפון אמריקה השתמשו בצמח לטיפול בברונכיט, במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה. בשימוש חיצוני השתמשו בצמח לטיפול בפגעי עור.

פעילות: אנטי מיקרוביאלי, אנטי פטרייתי, ספסמוליטי, אנטי דלקתי, נוגד אלרגיה, מכייח, מוריד לחץ דם. מסייע להרפייה של שרירים חלקים ושל שריר הלב.החומצה הגרינדילית והנגזרות שלה אינן נמסות במים. הרזינים והחומצה הגרינדילית ונגזרותיה אחראים לתכונות האנטי מיקרוביאליות של הצמח.הפלבונואידים אחראים לפעילות האנטי דלקתית והנוגדת אלרגיה.

התוויות: אסתמה, ברונכיט, שעלת, שיעול כרוני הנובע מגודש בריאות בגלל פעילות לקויה של הלב. הצמח מומלץ במיוחד למקרים של ליחה צמיגה החוסמת את דרכי הנשימה וגורמת לקוצר נשימה.שימוש חיצוני: לטיפול באקסמה ובפריחות אלרגיות על העור, לטיפול בכיבים ובפצעים שאינם נרפאים. מכינים תכשירים שונים לטיפול בפגעי עור.

תופעות לוואי: מינון גבוה עלול לגרום נזק לכליות

התוויות נגד: הריון והנקה.

הכנות ומינון: חליטה כפית אחת של צמח יבש בתוך כוס מים, לשתות שלוש כוסות ביום.טינקטורה 1:5 ב-60% אלכוהול, 1-2 מ"ל שלוש פעמים ביום. 

מקורות

 Didry N. Pinkas M. Torck M. Chemical composition and antibacterial activity of leaves from different species of Grindelia. Plant Med. Phytother. 1982, 16: 7-15.Hoffman JJ. Kingsolver BE. et al. Production of resins by arid-adapted Asteraceae. Rec. Adv. Phytochem. 1984, 18: 251-271.Schafer M. Schimmer O. Schultze W. Relative amounts of essential oil components in the flowers , leaves and stems of four Grindelia species. Planta Med. 1993, 59 (Suppl) A634.Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Quantitative variation of grindelane diterpene acids in 20 species of North American Grindelia. Biochem. Sys. Ecol. 1987, 15: 401-410.Bohlmann F. Ahmed M. Borthakur N. et al. Diterpenes related to grindelic acid and further constituents from Grindelia species. Phytochem. 1982, 21:167-172.Kaltenbach G. Schimmer O. Volatile constituents of the herbs of Grindelia robusta and Grindelia squarrsa. Planta Med. 1991, 57 (Suppl. 2) A82.Timmerman BN. Hoffman JJ. et al. Grindelane diterpenoid s from Grindelia squarrosa and G. camporum. Phytochem. 1985, 24: 1031-1034. 

סיכום: רשימת צמחים יעילים לטיפול באסתמה

שם הצמח חלקי צמח בשימוש פעילות
Adatoda vasica עלים מכייח, מרחיב סימפנות, מקל על   הנשימה
Scutellria baicalensis שורש נוגד אלרגיה, אנטי אוקסידנט,         אנטי ויראלי
Boswellia serrata שרף אנטי דלקתי, מעכב ייצור של לויקוטריאנים
Bupleurum falcatum שורש נוגד דלקת, נוגד שיעול, מכייח
Coleus forskohlii פורסקולין מרחיב סימפונות
Echinacea spp. שורש ועלים אימונוסטימולנט, אנטי ויראלי
Inula helenium שורש מכייח, ספסמוליטי, אנטיספטי
Euphrasia officinalis נוף הצמח נוגד אלרגיה, אנטי בקטריאלי
Foeniculum vulgare פירות מכייח, אנטיספטי
Zingiber officinale שורש, קנה שורש נוגד דלקת, מסייע להזרמת הליחה
Ginkgo biloba עלים נוגד אלרגיה, מעכב PAF
Grindelia camporum נוף הצמח מכייח, מרחיב סימפונות
Glycyrrhiza glabra שורש נוגד דלקת, נוגד שיעול, מרחיב   סימפונות, מגן על קרומים ריריים
Althea officinalis שורש מרכך, מצפה קרומים ריריים
Verbascum tapsus עלים ופרחים מכייח, מרכך, אנטי בקטריאלי
Passiflora officinalis עלים מרגיע, ספסמוליטי
Rehmannia glutinosa שורש נוגד דלקת
Hypericum perforatum נוף הצמח בפריחה אנטי ויראלי, מחזק עצבי, מרגיע
Curcuma longa שורש, קנה שורש נוגד דלקת, אנטיאוקסידנט
Tylophora indica שורש, עלים נוגד דלקת, מכייח
Valeriana officinalis שורש מרגיע, ספסמוליטי

           פורמולות לטיפול באסתמה

שם הצמח השם בעברית חלקי צמח בשימוש
Curcuma longa15% כורכום שורש, קנה שורש
Bosellia serrata15% לבונה שרף
Ginkgo biloba15% גינקו דו אונתי עלים
Scutllaria baicalensis20% סקוטלריה שורש
Echinaceae spp.15% אכינצאה שורש, עלים
Euphrasia officinalis20% אופרזיה רפואית נוף הצמח
שם הצמח השם בעברית חלקי צמח בשימוש
Adatoda vasica20% אדטודה עלים
Grindelia camporum10% גרינדליה נוף הצמח
Ginkgo biloba 20% גינקו דו אונתי עלים
Foeniculum vulgare20% שומר פשוט פירות
Verbascum tapsus15% בוצין עלים ופרחים
Zingiber officinale15% ג'ינג'ר שורש, קנה שורש
שם הצמח השם בעברית חלקי צמח בשימוש
Bupleurum falcatum15% בופלאורום שורש
Adatoda vasica15% אדטודה עלים
Euphrasia officinalis15% אפרזיה נוף הצמח
Curcuma longa20% כורכום שורש, קנה שורש
Inula helenium15% טיון השמש שורש
Scutellaria baicalen20% סקוטלריה שורש

מקורות

1.   Bone K. Phytotherapy for the Managemant of Asthma. Townsend Letter, 2006, May:1-15.Gupta I. Gupta V. Parihar A. et al. Eur. J. Med. Res. 1998, 3(11): 511-514.

מקור התמונה

0
0
העגלה שלך
העגלה שלך ריקהחזור לחנות