סל קניות 0

זוטה לבנה

זוטה לבנה או בשמה הבוטני Micromeria serpyllifolia היא צמח ארץ ישראלי הנפוץ ברפואה העממית. לצמח מיוחסות סגולות המסייעות לעיכול, נוגד דלקת עוצמתי ועוד. לחצו לקריאה

שם מדעי נרדף: Micromeria serpyllifolia (M.Bieb.) Boiss

שם אנגלי עממי: White Micromeria, White-leaved Savory

סקירה כללית על זוטה לבנה

עברו שנים מאז פורסם בישראל מחקר על הצמח זוטה לבנה, אחד מצמחי החליטה הנפוצים והנדרשים ביותר, והנחשב  לצמח בר אנדמי (ייחודי לאזור) אצלינו. במדינות אחרות, בעיקר בארצות ערב אך לא רק שם, נמשך המחקר בתכונותיו הכימיות של הצמח, ושימושיו האפשריים ברפואה.

הצמח הוא בן משפחת השפתניים, והוא מצמחי התועלת הנפוצים בא"י. בערבית יש לו מספר שמות נפוצים: זופא, זעתר-בלאט (משום שצומח בסדקים בין משטחי הסלע), זעתר-שאי, דוקת עדס.

תכונות רפואיות של זוטה לבנה

ברפואה העממית במדינות הים התיכון מיוחסת לצמח פעילות מסייעת לעיכול, נוגדת דלקת במערכת הנשימה והעיכול, נוגדת סוכרת, משככת כאב ולעיתים גם ממריצה.

פעילות אנטי-מיקרוביאלית ונוגדת חמצון

פעילות נוגדת חמצון ואנטי-מיקרוביאלית יוצאת דופן התגלתה בתמצית אלכוהולית של הצמח כבר לפני כ-20 שנה (1).

חומרים פעילים בזוטה לבנה

כ-180 פיטוכימיקלים שונים זוהו בצמח. לחלקי הצמח העליונים ריח נענה (מנטה) אפייני וחזק, המוקנה על ידי השמנים האתריים. חוקרים ישראליים (דודאי וחוב') גילו כי ריכוז הפולגון בשמן האתרי הוא בסביבות 30% בעונת החורף, ועשוי להגיע עד ל-80% מכלל השמן האתרי בחודשי הקיץ (2). לפולגון עלולות להיות השפעות שליליות בצריכה גבוהה של הצמח, לכן עדיף להשתמש בזוטה הלבנה בחליטה ולא במרתח, או במיצוי אלכוהולי.

מחקרים מודרניים על זוטה לבנה

ב- 2020 דווח על פעילות נוגדת סרטן של תמצית אתנולית של הצמח, בעצירת מחזור התא ואפופטוזיס (3). ב-2021 היה דיווח נוסף מלבנון, על עדות לפעילות נוגדת סרטן (4).

מחקר מעניין שנעשה ע"י חוקרים מ UAE ומצרים הראה לכאורה פעילות הגנה על הכבד (hepatoprotective) לתמצית אלכוהולית של הצמח, במתן לחיות מעבדה (5). הפעילות יוחסה למספר פוליפנולים (נוגדי חמצון) חזקים המצויים בצמח: קוורציטין, חומצה גאלית ואחרים.

סקירת ספרות רחבה על הצמח התפרסמה ב 2016 (6).

מסקנה

זוטה לבנה הוא צמח רב-תועלת עם היסטוריה רפואית עשירה. השילוב של תכונות נוגדות חמצון, פעילות נוגדת דלקת והשפעה מיטיבה על מערכות הגוף הופכים אותו לצמח בעל פוטנציאל רפואי רב.

מקורות:

1. https://scholar.google.com/scholar_url?url=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/jsfa.1728&hl=iw&sa=T&oi=gsb&ct=res&cd=0&d=6081720933941953236&ei=Apd0ZaL3FY3WmgHz_a-4Dg&scisig=AFWwaeaKeARm2Qg_jpNMfOWvgpNc

2. Nativ Dudai, Olga Larkov, Uzi Ravid, Eli Putievsky, Efraim Lewinsohn, Developmental Control of Monoterpene Content and Composition in Micromeria fruticosa (L.) Druce , Annals of Botany, Volume 88, Issue 3, September 2001, Pages 349–354, https://doi.org/10.1006/anbo.2001.1466

3. El-Huneidi, W.; Shehab, N.G.; Bajbouj, K.; Vinod, A.; El-Serafi, A.; Shafarin, J.; Bou Malhab, L.J.; Abdel-Rahman, W.M.; Abu-Gharbieh, E. Micromeria fruticosa Induces Cell Cycle Arrest and Apoptosis in Breast and Colorectal Cancer Cells. Pharmaceuticals 2020, 13, 115. https://doi.org/10.3390/ph13060115

4. Al-Hamwi M, Aboul-Ela M, El-Lakany A, Nasreddine S. Anticancer Activity of Micromeria fruticosa and Teucrium polium Growing in Lebanon. Pharmacognosy Journal. 2021;13(1):103-109.BibTex XML PDF (537.56 KB)

5. Eman Abu-Gharbieh, Naglaa G. Ahmed.  Bioactive content, hepatoprotective and antioxidant activities of whole plant extract of Micromeria fruticosa (L) Druce ssp Serpyllifolia F Lamiaceae against Carbon tetrachloride-induced hepatotoxicity in mice.

6. Azab, Abdullatif. "Top Edible Wild Plants of Eastern Mediterranean Region. Part I: Anticancer Activity." European Journal of Medicinal Plants 34.6 (2023): 29-51.

שאלות ותשובות מתוך הטקסט

מהם השימושים הרפואיים של זוטה לבנה?

זוטה לבנה משמשת ברפואה העממית לשיפור העיכול, טיפול בדלקות במערכת הנשימה והעיכול, איזון רמות סוכר בדם, שיכוך כאבים ולעיתים גם להגברת המרץ.

מהו הרכיב הפעיל המרכזי בזוטה לבנה ומה השפעתו?

הרכיב המרכזי בזוטה לבנה הוא הפולגון, המצוי בשמן האתרי של הצמח. ריכוזו משתנה בין 30% בחורף ועד 80% בקיץ. פולגון מקנה לצמח את ריח הנענע האופייני, אך בצריכה גבוהה עלול להיות בעל השפעות שליליות, ולכן מומלץ להשתמש בזוטה בחליטה.

האם זוטה לבנה יכולה לסייע בטיפול במחלות לפי מחקרים?

כן. מחקרים מצאו שלזוטה לבנה יש פעילות נוגדת חמצון, אנטי-מיקרוביאלית ונוגדת סרטן. בנוסף, היא מסייעת בטיפול בדלקות, תומכת במערכת העיכול ובעלת פוטנציאל להגנה על הכבד.

מהן ההמלצות לצריכת זוטה לבנה?

מומלץ לצרוך את זוטה לבנה בחליטה ולא במרתח או מיצוי אלכוהולי, כדי להפחית את הסיכון להשפעות שליליות של רכיב הפולגון שמצוי בצמח בריכוזים גבוהים בעונות מסוימות.

מקורות לצמחים אנטי-אוקסידנטים ממקור אורגני

צמחים אנטי אוקסידנטים

צמחי מרפא בתרבות הרוסית

צמחי מרפא בתרבות הרוסית

ייצור צמחי מרפא סיניים

ייצור צמחי מרפא סיניים בעידן של גלובליזיציה- מצגת 46 דפים על ידי האגרונום פרץ גן, הוצג בכנס עיל"ם העמותה הישראלית לצמחי מרפא

ליקוט/איסוף מהבר לעומת גידול חקלאי (נוסח מקוצר)

wild-harvesting-vs-agr.-prod.-9.23

מצגת זו חוברה על ידי פרץ גן והוצגה בכנס עיל"ם (העמותה הישראלית לצמחי מרפא) בתל אביב ב- 21.9.2023.  בשאלות או הערות יש לפנות למחבר במייל alalim.p@gmail.com . כל הזכויות שמורות לפרץ גן.

מקור תמונה : Which came first, intensive agriculture or complex society? – Genetic Literacy ProjectWhich came first, intensive agriculture or complex society? – Genetic Literacy Project

השוק האירופי מציע הזדמנויות חדשות לשיווק רכיבים טבעיים ומוצרי בריאות מישראל

הצרכנים האירופיים מודעים יותר, ביחס לאוכלוסיות אחרות, לחשיבות של אורח חיים בריא. הם לוקחים יותר אחריות הן לבריאות הנפש שלהם והן לרווחה הפיזית. השימוש ברפואה אלטרנטיבית, בתזונה אורגנית ובתוספי תזונה ממשיך לגדול באירופה. השינויים באופי האוכלוסיה, שינוי בחקיקה ובמדיניות לגבי “מזון חדש”, יוצרים הזדמנויות חדשות עבור היצואנים הישראליים.

תפיסת “מה זה אומר להיות בריא” משתנה בקרב הצרכנים האירופיים. במקום להתמקד בטיפול במחלות, הצרכנים תופסים את הבריאות יותר ויותר במונחים של מניעת מחלות, הרגשה טובה ומראה קורן. כתוצאה מכך, הביקוש למוצרי בריאות טבעיים ותוספי מזון גדל. יחד עם זאת, החברה האירופית והצרכים הבריאותיים שלהם משתנים.

האוכלוסייה האירופית מזדקנת

ההערכה היא כי עד שנת 2050, סביב 30% מהאוכלוסייה האירופית יהיה בגיל 65 ומעלה, לעומת 17% בשנת 2013. הקשישים הם פלח שוק חשוב עבור יצרני בריאות טבעיים. אנשים מבוגרים משתמשים יותר מוצרים לטיפול עצמי מאשר צרכנים צעירים יותר, ויותר מעוניינים במוצרי בריאות טבעיים.

לאוכלוסייה מזדקנת יש צרכים בריאותיים ספציפיים. וחשוב מכל, אנשים מבוגרים מתמודדים עם סיכונים הרבה יותר גבוהים לבעיות משותפות, במיוחד משום שהאוכלוסייה האירופית סובלת מעודף משקל וחוסר פעילות גופנית מספקת. כ -22% מאוכלוסיית אירופה מקבלים טיפול ארוך טווח בסוגיות הקשורות בשרירים, בעצמות ובמפרקים, כגון ראומטיזם ודלקת מפרקים ניוונית.

כמעט 4 מתוך 15 אנשים באירופה מושפעים מחרדה ומדיכאון מדי שנה. המקור עיקרי של המתח קשור לעבודה. מתח הקשור לעבודה מדווח לרוב על ידי עובדים בגילאי 40-54.

צמיחה בשוק תוספי התזונה

Future Market Insights  (,FMI סקרי שוק) צופים כי שוק תוספי המזון באירופה יגדל ב – 7% מדי שנה מ – 2015 עד 2025. בשנת 2025 יגיע השוק ליותר מ 60 – מיליארד דולר. הביקוש לתוספי תזונה הוא החזק ביותר במערב אירופה, בפרט בגרמניה, צרפת, איטליה ובריטניה, אך שוק תוספי התזונה במזרח אירופה יגדל יותר מאשר במערב אירופה. Nutrition Business Journal מעריך כי בשנת 2016, המכירות של ויטמינים ומינרלים גדל ב -10% במזרח אירופה ורוסיה, שיעור כפול משיעור הגידול העולמי.

גידול בצריכת מוצרי צמחי מרפא

קיים שוק חזק למוצרי מרפא צמחיים באירופה. גרמניה וצרפת הן המובילות בשוק. בשנת 2017, הצרכנים הגרמניים השקיעו 1.95 מיליארד אירו (מחירים קמעונאיים) במוצרים צמחיים. צרפת היא עדיין השוק השני בגודלו באירופה.

במזרח אירופה, פולין היא השוק העיקרי בצמיחת מוצרי מרפא מצמחים. שווקים נוספים במזרח אירופה הם בולגריה, צ’כיה ורומניה. מחוץ לאיחוד האירופי, רוסיה היא שוק הצמיחה העיקרי.

יש עניין עולמי הולך וגדל ברפואה הסינית המסורתית ואיורוודה, בעיקר במערב אירופה ובצפון אמריקה. זהו מנוע צמיחה בשוק העולמי עבור מוצרי מרפא צמחיים, אשר יגדל  ב-7.6% מדי שנה בין 2017 ל 2027. בשנת 2017, איורוודה היוותה 58% משוק זה. גדל גם הביקוש למרכיבים איורוודיים, כגון כורכום, זנגביל ושמן נים.

מודעות הצרכנים לתופעות הלוואי של הרפואה הקונבנציונלית מתחזקת, במיוחד עבור תרופות חזקות הנלקחות על פני תקופות זמן ארוכות.

ארומתרפיה במקום אנטיביוטיקה

החשש מפני עמידות מיקרוביאלית הוא דאגה גוברת באירופה. המרכז האירופאי למניעת ובקרה על מחלות מעריך כי עמידות מיקרוביאלית גורמת ל -25,000 מקרי מוות ו -1.5 מיליארד אירו בהוצאות בריאות והפסדי ייצור באירופה, מדי שנה. הצרכנים חוששים כי אנטיביוטיקה לא תהיה יעילה בעתיד כבעבר. צרכנים ויצרנים פונים למוצרים טבעיים כחלופות, או כדי להשלים אנטיביוטיקה. הצרכנים רואים מוצרי ארומתרפיה כאמצעי מתון יותר ולכן בטוח יותר בהשוואה לרפואה קונבנציונלית.

לדוגמא, שמנים אתריים:

  • עץ התה (Melaleuca alternifolia)
  • (מליסה Melissa officinalis)
  • ציפורן (Eugenia caryophyllata)
  • רוזמרין (Rosmarinus officinalis)
  • אורגנו (Origanum vulgare)
  • שום (Allium sativum).  

FMI צופה כי שוק הארומתרפיה העולמי יגדל ב – 7.7% מדי שנה מ – 2016 ל – 2026, ויגיע ל – 8 מיליארד דולר ב – 2026 (7 מיליארד אירו). צפון אמריקה ומערב אירופה הם השווקים הדומיננטיים, המהווים יותר ממחצית השוק העולמי. שוק הארומתרפיה האירופאי חזק ביותר בגרמניה, בצרפת ובשווייץ, הולנד ובריטניה. ברוב השווקים, מוצרי ארומתרפיה מכוסים על ידי חקיקה הנוגעת לקוסמטיקה. קיים מידע רב וזמין על ארומתרפיה ושמנים אתריים המשמשים להשפעות ספציפיות. הצרכן  כבר יודע או יכול בקלות למצוא מידע על מטרות ואופן השימוש.

הזדקנות בריאה, ספורט ושמירת משקל ממשיכים להיות קטגוריות חזקות

לתוספי תזונה למען הזדקנות בריאה ממשיך להיות ביקוש חזק. הצרכנים מחפשים מוצרים המאפשרים להם להישאר פעילים ככל שהם מתבגרים. המוצרים טבעיים המובילים מכוונים למחלות מפרקים ועצמות. הצרכנים מחפשים מוצרים שהם יכולים להשתמש בהם באופן קבוע על בסיס ארוך טווח. הרכיבים כוללים כורכום, פלפלת ((capsicum, שמן ורדים, צפרני שטן ולבונה.

תחומים פופולריים אחרים כוללים:

  • מתח וחרדה, לדוגמה מוצרים המכילים מליסה ו-וולריאן.
  • בריאות העיכול, למשל מוצרים המכילים אלוורה, כורכום או שומר.
  • בריאות קוגניטיבית, למשל מוצרים עם גינקו בילובה או רוזמרין.
  • אנרגיה ואדפטוגנים, לדוגמה המכילים ירבה מאטה, תה ירוק או כורכום.

תוספי תזונה לנשים, המתמקדים בפוריות, טרום לידה, הריון והשפעה הורמונלית (כגון חליטה המכילה פירות שיח-אברהם), וניהול משקל מוסיפים להיות פופולריים. מרכיבים טבעיים צמחיים משחקים תפקיד חזק כאן. דוגמאות של רכיבים הם מורינגה, תה ירוק ופלפלת.

יש ביקוש גובר לאבקות חלבון מבוססות-צמחים, אם כי המקור הבוטני נשאר משני בהשוואה למקורות חלבון אחרים. השוק העיקרי של חלבונים הוא בתוספים לספורט. בעולם, שוק תוספי הספורט צפוי לגדול ב -9.1% מדי שנה מ -2014 עד 2020. באופן מסורתי, תוספים אלה נצרכו בעיקר על ידי ספורטאים ומפתחי-גוף. עכשיו, יותר ויותר צרכנים אחרים נוטלים תוספי בריאות וכושר, כסגנון חיים. היצרנים בוחנים מקורות חדשים של חלבונים מבוססי צמחים, כדי לבדל את עצמם בשוק. לדוגמה, microalgae כגון spirulina, המשמשים כמקור חלבונים חלופי.

אסמכתאות מדעיות מגבות יעילות של מוצרים בוטניים

מתרבה מספר המחקרים הכוללים סקירות ספרות וניתוח שיטתי לאיתור ולתמיכה ביתרונות הבריאותיים של המרכיבים הבוטניים. לדוגמה, מחקרים רבים מעלים את היעילות של קינמון (רמות גלוקוז בדם), פשטה שרועה- Bacopa (קוגניציה), שום (הורדת לחץ דם) ומוצרי קקאו עשירים בפלבנול (ממתן לחץ דם). מומחים בתעשייה מצביעים על אמון הצרכנים ההולך וגובר באפקטיביות של שמנים אתריים עבור אינדיקטורים בריאותיים שונים.

הצרכנים מעריכים ראיות מדעיות. יצרני מוצרי הבריאות צריכים לספק מחקרים קליניים טובים התומכים ביעילות ובבטיחות של הרכיבים שלהם. יש צורך בזיהוי נכון של המוצר, מפרט ותיעוד. כדי ליצור בסיס לתקשורת עם הקונים שלך ובניית מערכת יחסים מסחרית, על היצרן להבטיח כי הוא עומד בדרישות הקונה, ואף עולה עליהן.

קיימות (sustainability) היא יותר ויותר חשובה בשוק האירופי

הצרכנים האירופיים דורשים יותר ויותר מוצרים בני קיימא, ורוצים לדעת מהיכן מגיעים המוצרים שלהם. הם מעוניינים במוצרים ממקור אורגני מוסמך. ביקוש למרכיבים אורגניים מציע הזדמנויות עבור יצרנים מוסמכים. סך השוק האורגני באירופה גדל ב -11.4% ב -2016 והגיע ל -33.5 מיליארד אירו.

רוב הביקוש למרכיבים אורגניים מגיע מיצרני תוספי תזונה. מוצרים רפואיים אינם יכולים להיות מתויגים כאורגניים, על פי החקיקה האירופית. עם זאת, היצרנים נוטים להשתמש ברכיבים אורגניים כדי להדגים את הפילוסופיה החברתית שלהם, או שהם משתמשים באישור האורגני כמערכת בקרת איכות.

החברות האירופיות הופכות להיות הרבה יותר מעורבות בניהול בר קיימא של המשאבים הטבעיים בהם הן משתמשות. החברות מבצעות השקעות גדולות בפיתוח מוצרים, תיעוד ואישור שוק. הן לא רוצות לקחת סיכונים, בהיצע חומרי הגלם האסטרטגיים ביותר שלהם, במיוחד עבור מרכיבים שנאספו בבר.

לעתים קרובות, הקניינים דורשים אחריות חברתית תאגידית (CSR) כחלק מדרישות הספקים שלהם. הם מצפים ששרשרת האספקה תהיה שקופה יותר ועקיבה (traceable), ושהספק ייקח יותר אחריות על הקיימות של המוצרים שלו.

קיימים תקנים אירופיים לאיסוף צמחים משטחי בר. אם תספק חומרי גלם שנאספו משטחי בר, יש לתעד את איסוף החומרים בהתאם לתקן. ניתן להקים אוסף בר קיימא, או לנסות לביית מיני בר. זה עשוי לעזור לשווק מינים מבוקשים, שאינם זמינים מספיק באירופה.

התפקיד המשתנה של אירופה בשוק מוצרי הבריאות העולמי

גדל הביקוש למוצרי מרפא הנושאים תווית “מיוצר באירופה”, במדינות כמו ארצות הברית, רוסיה, יפן וסין. כתוצאה מכך, גדל ביקוש היצרנים האירופיים  לחומרי גלם מתועדים היטב.

במקביל, הייצור של המרכיבים הפרמצבטיים הפעילים (APIs) באירופה הולך ופוחת. בעוד בשנת 1980 יותר מ-80% מחומרי API המיועדים לשוק האירופי היו ממוצא אירופי, עד 2008 זה ירד שיעורם ל-20%. נכון לעכשיו, מדינות אסיה (כגון הודו וסין) הן דומיננטיות באספקה האירופית של API.

התלות המוגברת במקורות שאינם אירופיים מהווה גורם מרכזי באסטרטגיה של האיחוד האירופי בתחום הבריאות. הדאגות העיקריות הן בדבר הביטחון של אספקת עבור הצרכנים האירופיים, ותפיסת ממשקי API מבחוץ כבעלי איכות נמוכה.

אך גם תעשיית ה- API הגדלה באסיה דורשת כמויות גדלות של חומרי גלם, וזה מקטין עוד את אספקת הרכיבים לאירופה. קונים באסיה מוכנים לשלם מחירים גבוהים יותר, בעוד דרישות האיכות לעתים קרובות הן נמוכות יותר מאשר באירופה. זה הופך את השווקים באסיה ובאירופה ליותר אטרקטיביים, עבור ספקים חדשים ממדינות מתפתחות (וגם מישראל).

תקנה חדשה מקלה על יצוא “מזון חדש” לאירופה

בינואר 2018 נכנסה לתוקף תקנה חדשה בתחום המזון, אשר אמורה להוביל לחדשנות בתחום תוספי התזונה. התקנות המתוקנות עשויות להקל על שיווק מוצרי מזון ותוספים חדשים באירופה. החקיקה כוללת כעת תהליך פשוט למזונות “מסורתיים”. אלה הם מוצרי מזון שיש להם תיעוד ההיסטוריה של 25 שנים של שימוש בטוח מחוץ לאיחוד האירופי. עם הוכחה מספקת, רישום באירופה יהפוך הרבה יותר פשוט.

בנוסף, השינויים בתקנות מזון חדש נועדו גם להבהיר, לאחד ולרכז הליכים. תהליך הרשאה מרכזי הוקם, אשר אמור להפוך את קבלת החלטות מהירה יותר ועקבית יותר.

מנגד, הרשות האירופית לבטיחות מזון (EFSA) צריכה להחליט בדבר כ-2000 טענות הנוגעות לייחוס סגולות מרפא למוצרים בוטניים. בעלי העניין קוראים להקמת מסגרת חדשה לבחינת הטענות הללו, שתאפשר הצהרות המבוססות על שימוש מסורתי, איכות ובטיחות. עם זאת, עולה כי ההבדלים בין הגישות השונות במדינות החברות באיחוד האירופי הם גדולים מדי מכדי לגשר עליהם.

התפתחות משפטית נוספת יכולה להפוך את השיווק של מוצרי בריאות טבעיים לקשה יותר. בית המשפט האירופי לצדק קבע לאחרונה כי הצהרות בריאותיות הנוגעות למזונות המיוצרים עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות צריכות לעמוד באותם כללים כמו הצהרות לצרכנים סופיים. משמעות הדבר היא כי החברות המשווקות מוצרים לאנשי מקצוע יכולות להשתמש רק בהצהרות בריאותיות רשמיות. יצרני מוצרי בריאות יצטרכו להיזהר יותר בתקשורת הנוגעת להצהרות כאלה.

נמשכות בעיות הזיוף ואימות המרכיבים הטבעיים בשוק מוצרי הבריאות

בעיות של זיוף ואימות חומרי גלם הן דאגה גוברת עבור הקונים. אלה יכולות להיות מכוונת, כאשר נעשה שימוש במינים קרובים קשורים, או כאשר חומרים מדרגה נמוכה זולים משמשים להחליף תחליפים פופולריים יקרים. כדי לפתור בעיות אלה, המועצה הבוטנית האמריקאית ((ABC הקימה תוכנית למניעת זיופים.

יתר על כן, כמה קונים נקטו צעדים כדי לזהות טעויות או זיוף. החברות Indena (איטליה) ו- Hyris (בריטניה) התחברו ל- NHP Research Alliance (קנדה) כדי לפתח ערכות בדיקה וכלים לאימות דנ”א של חומרים בוטניים ומוצרי בריאות טבעיים. כדי לרכוש את אמון הלקוחות, אתה צריך לתעד את המרכיבים שלך בזהות בוטנית, איכות ועקיבות. על ספק חומר הגלם יהיה לעמוד במפרטים עבור חומרי גלם וחומרי גלם. אלה כוללים זיהוי בוטני ותיעוד של כל המרכיבים, המבוססים על נוהלי עבודה בינלאומיים מוסכמים (WHO / FAO / Codex Alimentarius).

הזדמנויות לפיתוח מוצרים וחדשנות בתוספי תזונה

מרבית ההזדמנויות לפיתוח מוצרים וחדשנות יימצאו בתחום תוספי התזונה. היצרנים האירופיים צריכים לבדל את עצמם בשוק באמצעות מוצרים חדשים, והם מוצאים השראה לפיתוח מוצרים במרכיבים חדשים וקיימים, כמו גם ברפואה המסורתית. מרכיבים פופולריים לחדשנות הם מרכיבים ימיים, כגון אצות, בגלל התוכן התזונתי שלהן.

פיתוח מוצרים לתחום צמחי מרפא (כתרופות צמחיות רשומות) הוא מוגבל מאוד, כתוצאה של דרישות הרישום ובטיחות ועלויותיהם. יהיה זה יהיה מעבר ליכולתם של יצרנים קטנים לפתח מוצרים המבוססים על מינים חדשים לתחום זה בשוק האירופי. עם זאת, יש הזדמנויות לפתח מוצרים חדשניים, המבוססים על חומרים אשר כבר ידועים לשוק.

השווקים באירופה עבור רכיבים חדשים הם קטנים, לפחות בהתחלה. רק מוצרים מועטים באמת ימריאו. ההשקעות צריכות להתאים לשווקים לאומיים, אזוריים ובינלאומיים. כל אחד מהשווקים הללו דורש מוצרים שונים.

דוגמאות לחידושים כוללות:

  • מינים למטרות ספציפיות, כגון השמנת יתר (למשל, Ilex paraguaiensis, Capsicum annuum), בריאות מפרקים (למשל Curcuma longa, Boswellia serrata Rosa canina,) ובריאות העיכול (למשל Peumus boldus, Plantago afra).
  • מוצרי בריאות המונעים מחלות או תומכים בבריאות הכללית, כגון אלו המחזקים את המערכת החיסונית, שומרים על אנרגיה או תומכים בקוגניציה ובריכוז (למשל, Centella asiatica, Withania somnifera).

טיפים:

  • ברר מהו פלח השוק שאתה צריך להתמקד בו: מוצרי מרפא מצמחים, או תוספי תזונה. בצע ניתוח הזדמנויות בשוק לשני המגזרים, וקבע האם לחברה שלך יש את היכולת להתמודד עם אתגרים ולעמוד בדרישות החקיקה והלקוח, בשני המגזרים.
  • זהה את הפרופיל הכימי והתזונה של הרכיב שבו אתה רוצה להשתמש בפיתוח המוצר. אילו ממרכיבים אלה יכולים לעניין את השוק האירופי? האם הם יכולים לבוא מתוך מקורות מתועדים ובני קיימא?
  • לפני שאתה מפתח מוצר חדש, ודא את התעניינות התעשייה במיני הצמחים שאתה מתמקד בהם. חפש נתונים על ניסויים קליניים, אינדיקציות לשימוש מסורתי ופטנטים. מסד הנתונים Herbmed הוא מקום טוב לעשות את זה. כדי לגלות על המגמות באירופה ולגלות אילו רכיבים פופולריים, חפש מידע באתרי אינטרנט המשקפים את התעשייה העולמית, כגון  ,NutraIngredients או Nutraceuticals.
  • ודא כי אתה יכול לקבל אספקה מספקת של חומר הגלם שאתה צריך לפיתוח מוצרים חדשים. יש לפתח וליישם תוכנית לניהול המשאבים.
  • שפר את נוהלי הייצור (חקלאות או איסוף) של חומרי הגלם שלך כדי לשפר את איכותם בהתאם להנחיות הבינלאומיות. אל תשכח את תהליך הקציר והייבוש. איבוד איכות בשלב זה עלול ליצור מאוחר יותר סיכונים, במונחים של מזהמים מיקרוביולוגיים אחרים.
  • על החקלאים וצוות העיבוד לתעד את כל הנהלים בהתאם לנהלי החקלאות והאיסוף הטובים ונהלי העבודה התקניים (SOPs). מנע זיהום וחדירת חומרים זרים, כדי לשמור על המוניטין שלך. הלקוחות יבדקו באופן קבוע מפני זיופים.
  • גבה את קובץ המוצר שלך בנתונים מדעיים כדי למשוך שותפים פוטנציאליים. שותפות עם קונים או יצרני מוצרים סופיים חשובה כדי להתמודד עם דרישות הכניסה לשוק, ועם החקיקה עבור מרכיבים חדשים.
  • ייחוס סגולות מרפא לתוספי תזונה הוא נושא רגיש. ניתן לייחס רק סגולות המתייחסות לתיפקוד (פונקציה) מסוים, לדוגמה – תיפקוד הקשור לצמיחה, תפקודים כלליים של הגוף, תפקודים פסיכולוגיים והתנהגותיים והפחתת סיכון בשימוש בתוספי תזונה. לתוספי תזונה המכילים ויטמינים ומינרלים ניתן לייחס סגולות בריאותיות מסוימות.
  • לעולם אל תטען כי המרכיב שלך מונע בעיות בריאותיות כלשהן (אם אתה מתמקד בשוק תוספי התזונה). ניתן לציין כי מין מסוים יכול “לתמוך בבריאות”. כל מדינה החברה באיחוד האירופי מסדירה את נושא ייחוס סגולות המרפא למוצרים בוטניים באופן שונה; הרמוניזציה (האחדה) עדיין לא נראית לעין.
  • מומלץ לקרוא את המחקרים של CBI על מוצרים ספציפיים, כגון תות, פלפלת, אלוורה, ולבונה, כדי ללמוד על ייחוס סגולות מרפא לתוספי תזונה באירופה.
  • השתמש בטענות המוזכרות בפרמקופיאה האירופאית, במונוגרפים או בספרות מדעית, אם אתה מתמקד במוצרים רפואיים. הפוך את תיעוד המוצר וחומרי השיווק שלך ליעד עבור הקונים שלך. צור גרסאות מודפסות ואלקטרוניות. לעולם אל תציג טענות בריאותיות שאינן ניתנות לביסוס.
  • עליך להראות כי אתה מודע להתפתחויות לגבי המוצר או המינים הבוטניים, גם מעבר לראיות המדעיות. צור מאגר מידע של מסמכים ממקורות לאומיים ובינלאומיים המתייחסים להיסטוריה, לזהות, לתכונות, ולתועלת הקשורות למוצר שלך.
  • עקוב אחר העיתונות המסחרית ואתרי חדשות, לקבלת מידע נוסף אודות מגמות והתפתחויות.
  • שתף פעולה עם חברות אחרות או עם ארגונים בתעשייה המקומית, בנושאים רלוונטיים.  ניתן גם לשכור ספקי שירותים מדעיים בסקטור הפרטי, בישראל או באירופה. הם יקרים, אבל הם יכולים להציע חלופה יעילה ומוכחת למחקר פנימי.
  • הצג עקרונות עסקיים אתיים, על ידי תיאור של סיפור אותנטי של החברה ו / או המוצר שלך, כדי להדגים את השימוש המסורתי, את נוהלי המוצר המקומי ואת היתרונות ליצרנים. היה שקוף ואמין עם הלקוחות העתידיים, לגבי מחירים עתידיים ואספקה.
  • ראה את מסמכי ההדרכה של EFSA וגופים אחרים בדבר תקנת המזון החדשה ל”מזון חדש”, לקבלת מידע נוסף על ההוכחה הדרושה כדי להביא מזון מסורתי לאירופה, וההזדמנויות הנובעות מתקנה זו.
  • גלה אילו הצהרות בריאותיות אתה יכול לציין על תוויות המוצר עבור תוספי תזונה או תוספי המזון. כדאי להתייעץ עם יועצים או אגודות מקצועיות בתעשייה.
  • עליך להציג את הזהות ואת האיכות של המוצרים שלך בתיעוד המוצר שלך. זה חשוב גם עבור דרישות חדשות בשמירת על הקיימות. לסוחרים אירופאים רבים יש ידע מוגבל על מאפייני איכות המוצר ספציפיים, והם דורשים תמיכה בשיווק המוצרים שלך למשתמש הסופי. אתה יכול לקבל מחיר גבוה יותר עבור המוצרים שלך רק אם יש לך תיעוד ואישורים מתאימים, ותיאור את כל השלבים בתהליך הייצור.

*CBI – CBI is the European Centre for the Promotion of Imports from developing countries. https://www.cbi.eu/

מקור תמונה : 11 Best Herbs and Spices in Western Europe – TasteAtlas

** פרץ גן – אגרונום, מכהן כיו”ר העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל”ם). alalim.p@gmail.com

סוגיות רגולציה: מי לשבט, מי לחסד

מעריכים כי על פני כדור הארץ גדלים כ-300,000 מיני צמחים, שמתוכם זוהו והוגדרו כ-250,000. כ-75,000 מינים נמצאים כבר בגידול תרבותי, חקלאי או אחר. על פי תקנות משרד הבריאות, כוללת רשימת צמחי המרפא המותרים למכירה חופשית בישראל כ-650 מינים. משרד הבריאות מגדיר את מרביתם כ”צמחי מאכל”. לפי הגדרה זו אין לייחס להם סגולות רפואיות כלשהן, או לציין על אריזתם התוויה רפואית למשתמש.

כ-50 צמחים מוגדרים כ”צמחי מרפא”, והם קיבלו הכרה כבעלי השפעה רפואית. צמחים אלה מותרים למכירה בבתי מרקחת בלבד, לאחר הכנתם כתכשירים על ידי רוקח/ת, אך לא כמוצרי מדף תעשייתיים רגילים. רשימה נוספת, מצומצמת יותר, ובה כ-50 צמחים נוספים, מונה את המינים שאינם מותרים כלל למכירה בישראל.
לדברי מר טל לביא, הרוקח האחראי באגף הרוקחות של משרד הבריאות בירושלים על עדכון רשימות הצמחים המוגבלים בשיווק והאסורים לשיווק – נמצאות הרשימות תחת עיון מתמיד. הערות לגבי הכללה או גריעה של צמח מהרשימות מתקבלות תדיר מהציבור, והן נשקלות באגף הרוקחות ובשירות המזון של משרד הבריאות. לאחרונה נערכו מספר שינויים מהותיים ברשימות.

המצב הקיים מותיר מחוץ לתחום הגישה הנוחה לציבור מספר גדול של מיני צמחים, הידועים בארץ ובעולם כצמחים יעילים ובטוחים לשימוש. כך, למשל, על פי החוק, אין למכור בבתי טבע את פירות העוזרר (Crataegus aronia), אותו אנחנו זוללים בטיולינו בטבע, ואף הזוטה הלבנה (Micromeria fruticosa) – צמח ייחודי שהתברכה בו ארץ ישראל, אשר אוהבי חליטות הצמחים נהנים ממנו – אינה מותרת למכירה כמוצר מוגמר. האם דומה מצב זה לנעשה במדינות העולם?

בארצות הברית מתיר החוק מכירה של כל צמח, אלא אם כן נפסל למכירה על ידי מנהל המזון והתרופות (FDA) כצמח רעיל, או שהשפעותיו מסוכנות. הרשות סיווגה כ-380 מיני צמחים כ”מוכרים כבטוחים לשימוש” (Generally Recognized As Safe). עם זאת, רק כמחצית מהמינים הנכללים בתכשירים הנמכרים בבתי הטבע ובתי המרקחת, נמצאים ברשימת ה-GRAS! העובדה שאינם כלולים ברשימת הצמחים ה”מוכרים כבטוחים”, אינה מצביעה בהכרח על היעדר בטיחות למשתמש. כל עוד לא הוכח אחרת, היצרן רשאי להשתמש בצמח לייצור תכשיר מסחרי. האחריות לבטיחות המוצר חלה כמובן על היצרן, והוא אחראי לתוצאות במקרים של הרעלה.

באירופה נמצאים היום בשימוש מסחרי למעלה מ 2,000 מיני צמחים, מתוכם כשני שליש הם מינים הגדלים ונאספים מהבר. בשנים האחרונות, האיחוד האירופי קובע תקנות חדשות לגבי הגדרות צמחים כתוספי מזון וכתרופות. מדינות האיחוד מאמצות בהדרגה את התקנות באופן עצמאי ובווריאציות שונות. בימים אלה ממש אמורות להתפרסם תקנות חדשות, על פיהן יאושרו לשימוש כ”תרופות מסורתיות” כל הצמחים שיש לגביהם תיעוד של שימוש מסורתי במשך 30 שנה לפחות, ומתוכן 15 שנה לפחות במדינות האיחוד. צמחים “חדשים”, אשר אינם עומדים בקריטריון זה, יוכרו רק אם יוגשו לגביהם מסמכים המוכיחים יעילות ובטיחות.

בעקבות תקנות חדשות אלו, נעלמים כעת מהמדפים מוצרים צמחיים חדשים יחסית באירופה, גם אם היו ידועים באזורי עולם אחרים במשך מאות או אלפי שנים. כיוון שיצרנים קטנים אינם מסוגלים לעמוד, על פי רוב, בדרישות הביורוקרטיות לגבי התיעוד, נוצרה העדפה לתכשירי פטנט: מוצרים צמחיים מעובדים או מזוקקים, המשווקים על ידי היצרנים הגדולים. מחאה קמה גם מצד חסידי הרפואה ההודית (איור- ודה) והרפואה הסינית, אשר התקנות החדשות עלולות “להשאיר אותן בחוץ”. עם זאת, במרבית מדינות האיחוד, משתדלות הרשויות לקיים דיאלוג עם היצרנים ועם הציבור, ותהליך הטמעת התקנות החדשות עדיין לא הסתיים.

אחד מתפקידי עיל”ם הוא לקיים דיאלוג מסוג זה עם רשויות הבריאות בישראל. יחד עם גופים מקצועיים אחרים, כגון הסתדרות הרוקחים וארגוני הרופאים, אנו נדרשים לסייע לרשויות לבחון את הרשימות הקיימות, לעדכן אותן ולהרחיבן. האתגר הוא להגיע ל”מודוס ויוונדי”, ביסודיות ובאובייקטיביות הנדרשים, תוך הסתייעות ביתרונות המדע המודרני, אך גם תוך קיום פתיחות רעיונית לנכסים שקיבלנו בירושה: מורשת השימוש המסורתי בצמחים בתרבויות השונות.

מקור תמונה : Medical cannabis and the challenge for regulation of medicines (theconversation.com)

צאו לנטוע

חג הנטיעות הבעל”ט הוא הזדמנות טובה להיזכר בכמה עצי מרפא שניתן לטעת בארצנו (ואגב, לידיעת המתלבטים בין “לנטוע” לבין “לטעת” – אין טעות באף אחת מהצורות. שתיהן תקינות בעברית). ניתן ויפה לנטוע. לא נרחיב על כדאיות הנטיעה מבחינה כלכלית, הסיפור כאוב במקצת, ולא נקלקל כאן את אוירת החג. אבל למען הרחבת הדעת, למען גאוותנו הגננית, ההרבליסטית וכמובן הלאומית, הבה נישא את השתילים אל הגן. ובכן, מה ניטע? הנה מספר המלצות המתחשבות בתנאי ארצנו הדוויה.

גינקו – אין כעץ גינקו נאה להרחבת הדעת, ויש גם המצטטים מספר מחקרים קליניים, התומכים בכך. העץ הוא כמובן נשיר, קליטתו קשה לעיתים, וצמיחתו איטית. אבל, משנקלט במקומו – מובטחות שנים רבות של צפייה בסיפוק, ובמיוחד בערוב ימינו, עת אפשר יהיה לחלוט עלי גינקו באלכוהול 40% ולחזק את נימי הדם העייפים. העץ הבוגר, אם עוצב נכון, מרשים בעליו בדו-אונתיים הנדים ברוח הקייצית וזוהרים בנוגה צהוב בעונת הסתיו, ואם נניח להם ליפול אל הקרקע, יכסו אותה במרבד עלים צהוב.

עוזרר – בישראל גדלים שני מיני עוזרר, מביניהם אישית אני מעדיף את העוזרר האדום, אף כי גם הצהוב ישמח לבב אנוש (בעיקר הלבב, אם כי גם עורקים וורידים יצטרפו לשמחה). מראה העץ מלבב בעת שהוא מכוסה בפריחה לבנה ועלים מפורצים, או עמוס פירותיו האדומים בקיץ (מטעמים מובנים, אין לתלוש את כל הפרחים באביב, אם חשקה נפשכם גם בפירות). עצת העוזרר קשה וקוצנית, ועיצובו דורש הקרבה מסויימת של עור כפות הידיים, אך המאמץ אכן נושא פרי, בדרך כלל. ראוי לזכור כי העוזרר, בן דודו של התפוח, רגיש כמעט כמוהו למזיקים שונים, וצריך לשמור עליו בעיקר מפני חרקים זוועתיים הנוברים בגזע.

חרוב – קצב צמיחתו מדהים ויתרונו הייחודי לנטיעה בקרקעות הגיר, שבהן התברכה ארצנו בשפע, בעיקר באזורי ההר, והן מטרד לא קטן למיני עצים אחרים. כידוע, זכר ונקבת החרוב גרים בבתים נפרדים. אף כי שני בני הזוג מרשימים ומפתים באותה מידה כמעט, זכרו לשתול את בני הזוג בהתאם למינם – עץ הזכר מדיף ריח שלא כולם אוהבים. אני מעדיף את הנקבה קרוב לבית (אבל זה עניין אישי). פירות החרוב משמשים להכנת סירופ טוב לשיעול ולגרון.

אלביציה ורודה – בגני המרפא בסין למדנו על ערכו הרב של עץ יפה-נוף זה. העץ בורך בפריחה ורודה (לעיתים גם צהובה או לבנה) ובעלים מנוצים יפים. נשתמש בקליפת הגזע, לריפוי פצעים, לטיפול בזיהומים ונפיחות; ובפרחים לטיפול בחרדות, נדודי שינה, לשיפור העיכול, להרגעה ולחיזוק. זה בהחלט מרגיע כשיש אלביציה אחת בגינה.

סופורה יפנית – “עץ הפגודה”, זהו אחד מצמחי המרפא החשובים ברפואה הסינית. השימוש הוא בפרחים, בפירות, ובקליפת העץ, העץ עמיד, ויתאים למגוון של תנאי אקלים וקרקע. צמיחתו מהירה והוא ניתן לריבוי גם מזרעים, דא עקא שאז תופיע הפריחה רק כעבור שנים רבות. העץ נוח לעיצוב ויקשט  את הגינה גם בפירותיו המשתלשלים.

אגוז שחור – זה לא עץ אגוז למאכל, אבל העלים וקליפת הפרי יעילים מאוד להשמדת תולעי מעיים וטיפול חיצוני בפטריות. מתאים יותר לאזורים הקרים, העץ נשיר, קל לעיצוב, ונופו יפה.

מורינגה מכונפת – זהו ללא ספק העץ שיעניק את התמורה המהירה ביותר להשקעה. באזורים החמים, שתיל בן שנה עשוי להפוך לעץ בגובה 3 מ בתוך שנתיים. עלי העץ בוגר יכולים להזין משפחה שלמה לבריאות והנאה (אכילת הפירות מאתגרת יותר). נוף העץ צריפי, וענפיו משתשלים כלפי מטה. לא מתאים לנטיעה באזורי ההר הגבוה. על אף גודלו, העץ חסכוני וצנוע בדרישותיו למים.

זית – כן זית, אין כמוהו להצדיק את מקומו בגן, בתרומתו המגוונת: פרי, שמן ועלים כמובן. תמיד נמצא בו שימוש כלשהו, אם לא לחליטת העלים ולכבישת הפרי, עץ גדול ישרת היטב למחסה מהשמש, להסקת התנור, או לחיבוק קצר מפעם לפעם.

שיזף סיני (ג’וג’ובה, ערבית: ענאב) – הרי לכם עץ פרי ומרפא שתועלתו מרובה ודרישותיו צנועות. פירותיו כפירות השזיף והם נאכלים כפרי טרי ופריך, או חצי מיובש, וגם ניתן לשימור. נושא פירות מרובים, משמשים למאכל ומרפא בסין ובארצות המזרח – להרגעה, לשינה טובה ולצלילות הדעת. הענפים קוצניים ושורשיו אגרסיביים – מומלץ לנטיעה בקצה הגינה, שיפלוש לגינת השכן, אם כבר.

חג נטיעות שמח!

פרץ גן – אגרונום, מכהן כיו”ר העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל”ם). 

alalim.p@gmail.com

מקור תמונה : Tu B’Shvat: Celebrating Nature – CBN Israel

האם כורכומין הוא אכן תוסף-על, או רק שגיאה ניסויית?

מאמר שהתפרסם לאחרונה באכסניה מדעית מכובדת, Journal of Medicinal Chemistry , מטיל ספק בכדאיות השימוש הרפואי בכורכומין (=כ’) ונגזרותיו (במשותף, נקראים כורכומינואידים). המאמר יצר הד שלילי בתקשורת הפופולרית, הנוהה בדרך כלל בשנים האחרונות אחר דיווחים מבטיחים למוצרי הכורכום השונים.

במאמר-הסקירה הביקורתי (1) אשר פורסם בתחילת השנה (2017), בחנו החוקרים את השאלה האם כורכומין הוא מועמד מתאים לפיתוח תרופה פארמצבטית קונבנציונלית. בהיותו חומר טבעי המופק משורש הכורכום ((Curcuma longa, תבלין נפוץ ומוכר כבטוח לשימוש בדרך כלל, הכורכומין יכול היה להיות יעד נוח לפיתוח תרופתי. אך יעד זה לא מומש עד כה, והמאמר בא לענות השאלה – מדוע. החוקרים קובעים מהן הדרישות הבסיסיות לפיתוח תרופה פארמצבטית שמקורה במולקולה או צירוף מולקולות ממקור טבעי: מסיסות במים, זמינות ביולוגית, פעילות מטרה ברורה, פיזור רקמתי טוב, יציבות מטבולית ורעילות נמוכה. מאות עבודות ופרסומים מדעיים נסקרו. אחת הבעיות המתודיות בסקירה כזו היא חוסר האחידות בחומר שנבחן בניסויים השונים. השורש הגולמי מכיל עשרות תרכובות.  בתמציות המרוכזות, יש ריכוזים יחסיים שאינם קבועים בין הכורכומינואידים השונים, אף כי הכורכומין (ציור למעלה) הוא הרכיב הנפוץ ביותר ושיעורו בתכשירים השונים המכילים את התמצית המרוכזת הוא בד”כ כ75% מסך הנגזרות. לא תמיד יודעים החוקרים מהו לאשורו החומר שהם בודקים.

לגבי מחקרים שניסו לאפיין את הפעילות הביולוגית של הכ’, מחברי המאמר הנזכר לעיל מייחסים למרביתם התעלמות מהתנהגות הכורכומין, האופיינית לpan-assay interference compounds  – PAINS (מונח שראשי התיבות שלו ללא ספק אינם מקריים), ואשר אינה מאפשרת קבלת תוצאות ניסוי חד משמעיות, בהיות חומרים אלה יוצרי הפרעות או השפעות על מספר מערכות ביולוגיות בו-זמנית. הפרעות אלה, הן, לדוגמא, שינוי פעילות אנזימתית, מנגנוני חמצון-חיזור, כלאציה של מתכות, יצירת תלכידי חלבונים, שינוי יציבות הממברנה ועוד. כאשר חומרים כאלה יוצרים “הפרעות”, הם גורמים להטיה של התוצאות הניסויות ומטעים את החוקרים. הסוקרים מצביעים על פגמים מתודיים בניסויים שבחנו את הפעילות, הספיגה, הפיזור והפרמקוקינטיקה של הכ’, באופן שאף משפיע על כיוון מחקר עתידי, המתבסס אף הוא על התוצאות הבלתי מבוססות היטב, לדעתם. הסוקרים קבעו  כי בבחינת אפקט הכורכומין על מספר מחלות, אין  אף מחקר קליני מבוקר אחד (מתוך למעלה מ-120 מחקרים קליניים) היכול להציג תוצאות חיוביות, ומטילים ספק רב בסבירות לכך שהכ’ הוא  מועמד מתאים לפיתוח תרופה קונבנציונאלית. הם אף מעלים אפשרות שבקרוב יוכרז כ IMPS –  . “Invalid/Improbable Metabolic Panacea”. לא מחמיא. החוקרים מודים, עם זאת, כי השפעות חיוביות לנטילת כ’ כתוסף תזונה עשויות לצמוח מתוצאה עקיפה, באמצעות  השפעתו על המיקרוביוטה במעי.

אבל רגע… מחקרים המדווחים על פעילות  כורכומין (מספרם עצום ורב, כפי הנראה למעלה מעשרת אלפים!) מצביעים גם על השפעות חיוביות, ובמיוחד: השפעה אנטי דלקתית, אשר הוכחה בדרכים שונות. סקירות רבות אחרות המתפרסמות חדשות לבקרים מצביעות על “מגמות חיוביות” ואף על יעילות בהקשרים שונים (ראו לדוגמא: 4,5,6).

ידוע גם, כי חוסר היציבות של הכ’  (כ50% פירוק תוך 20 דקות בסביבה מימית נייטרלית) יכול אמנם להתמתן במידה מסוימת בסביבה שומנית, וספיגתו יכולה גם להשתפר באופן משמעותי בנוכחות מעכבי חימצון. מספר מחקרים מצביעים על יתרון בשימוש משולב של כורכומין עם שמנים המצויים בצמח הגולמי, ואינם מצויים בתמציות כורכומין סטנדרטיות (3).  בדיקה מקיפה של כל התכשירים האלה לא נכללה במסגרת המאמר (1).

לפיכך, נראה כי המחקר, כמו גם התעשייה, ימשיכו גם בעתיד הנראה לעין לחפש פורמולציות טכנולוגיות  ושיטות יעילות יותר למתן כורכומין. במדינות מסוימות, רשויות הבריאות מעונינות בקידום הרפואה המונעת, משיקולים כלכליים – וגם זו סיבה טובה לתמיכה במחקר נוסף בכורכומין!

נמשיך לעקוב…

מקורות

Re: Assessment of the Medicinal Chemistry of Curcumin: When a Natural Product Is Not a Suitable Conventional Pharmaceutical Drug Lead. Nelson KM, Dahlin JL, Bisson J, Graham J, Pauli GF, Walters MA. The essential medicinal chemistry of curcumin. J Med Chem. January 11, 2017. doi: 10.1021/acs.jmedchem.6b00975. Nature News 541, 144–145 (09 January 2017) doi:10.1038/541144a Nature Scientific Reports 7, Article number: 814 (2017), doi:10.1038/s41598-017-00812-6 Daily James W., Yang Mini, and Park Sunmin. Journal of Medicinal Food. August 2016, 19(8): 717-729. doi:10.1089/jmf.2016.3705. Journal of Pharmacognosy and Phytochemistry 2017; 6(1): 41-46 Journal of Psychopharmacology, Volume: 31 issue: 3, page(s): 287-302

מקור תמונה- Curcumin: The Super Spice With Super Powers (mercola.com)

לא על הקנביס לבדו

קנביס- הפניית ולו מזער מן המשאבים המופנים היום לתקציבי היק”ר לטובת מחקר וקידום השימוש הבטוח בצמחי מרפא אחרים בנוסף לקנביס, עשויה לתת תמורה

משרד הבריאות הקים על פי החלטת ממשלה את היק”ר, היחידה לקנביס רפואי, העוסקת בכל הנושאים הרגולטוריים הקשורים לגידול קנביס למטרות רפואה, עיבוד התפרחות והתכשירים המיוצרים מהן, אופן השינוע וההספקה לחולים. היחידה עוסקת גם בהכוונה ובקרה של המחקר, פיתוח פרוטוקולים של טיפול, התוויות לשימושים נדרשים ועוד.

משרד הבריאות הגדיר כי “יש להתייחס לקנביס, ככל האפשר, כאל כל מוצר רפואי אחר החייב בפיקוח ובהסדרה לצורך הבטחת בריאות הציבור ושלומו, וזאת גם בהתחשב באופיו המיוחד – צמח ולא מוצר המיוצר במעבדה או במפעל”. משה”ב הבין כי מיעוט האסמכתאות המדעיות היום עלול להוות מכשול בהטמעת השימוש בצמח. עד להתממשות האסמכתאות המדעיות ההולכות ומצטברות, המשרד קיבל את הקנביס כ”מקרה מיוחד”, שיש לגלות לגביו פתיחות, וקיבל על עצמו “להיות מעורב, לפקח ולהסדיר את כל הליכי הגידול, ייצור, שימוש, ומחקר של הצמח”. אך בעוד הקמת היק”ר מדגימה מחד גיסא את יכולתו של המשרד להיענות ולהתגייס במהירות להשגת יעד  נדרש חדש, על פי נטיית ציבור החולים, מאידך גיסא היא מדגימה את אוזלת היד של הרשויות בישראל לגבי מאות צמחים אחרים, הנהוגים בשימוש ברחבי העולם וגם בישראל. יקר ככל שיהיה ליק”ר ולכל השאר,  הקנביס אינו צמח המרפא היחידי.

השימוש המסורתי בצמחי מרפא הוא חלק  אינטגראלי של תרבות ומורשת האנושות. הרפואה המודרנית  נשענה בראשיתה על הידע העממי בשימוש בצמחי מרפא, ופיתחה מהן תרופות “קונבנציונליות” רבות, לאחר שהגדירה אותן מבחינת ריכוז, מינון וכו’. כך הפכו צמחי מרפא רבים הנהוגים בשימוש עממי, בחליטה או במרתח, כגון ערבה לבנה, בבונג, בן חרצית, פרע, גדילן, עוזרר, ערמונית הסוסים, שרביטן סיני, ולריאן, שוש קירח ורבים אחרים לטבליות או כמוסות בצנצנות בתי המרקחת. מאות רבות של צמחי מרפא יעילים ובטוחים יחסית לשימוש ממתינים עדין להכרת הרשויות והממסד הרפואי, אך בלית יכולת של התעשייה לרשום פטנטים על החומרים האצורים בעלים ובשורשים אלה, מרביתם עלולים להפוך לאבני חן שאין להם הופכין.

אם חפצים אנחנו בניצול הידע הגלום בצמחים, חובה על רשות הבריאות לפנות ולו מעט מסדר יומה לטובת חקר הצמחים ואסדרתם במסגרת שירותי הבריאות, בדומה לקנביס הרפואי, ולא לחכות ל”גאולתם” בידי תעשיית התרופות. הרגולציה הנוכחית גורסת הסתמכות בלעדית על מחקרים קליניים של תרופות, ואטימות כלפי עולם חומרי הטבע בצמחים. מסלול חשיבה כזה הוא שפסל את הקנביס לשימוש רפואי בשנות החמישים, לאחר שהיה כבר נהוג בשימוש במשך עשרות שנים, וכמעט שמנע את חידוש השימוש בו. למזלנו, תוצאות השימוש ה”פרטיזני” היו משכנעות מספיק כדי להביא להכרה בגילוייו של פרופ’ רפאל משולם וחובריו, ולחשיבה “מחוץ לקופסה” בחלק מרשויות הבריאות בעולם.

הפניית ולו מזער מן המשאבים המופנים היום לתקציבי היק”ר לטובת מחקר וקידום השימוש הבטוח בצמחי מרפא אחרים בנוסף לקנביס, עשויה לתת תמורה ציבורית ראויה ביותר, בחיסכון בשימוש וגם במניעת בזבוז תרופות, ובהיענות לרחשי לב הציבור, הנוטה אחר פתרונות בריאותיים טבעיים.

פרץ גן,

יו”ר ועד מנהל, עמותת עיל”ם – העמותה הישראלית לצמחי מרפא

טל. 04-6464848, 052-6464848

7.7.19

מקור תמונה: WeedMD and BLOCKStrain Launch the Industry's First Cannabis Validation Testing Program – Terpenes and Testing Magazine

0
    0
    העגלה שלך
    העגלה שלך ריקהחזור לחנות