| שם עברי: בן חרדל מצוי שם מקומי: רוקט משפחה: מצליבים, Brassicaceae חלקי צמח בשימוש: עלים תאור הצמח: עשב חד שנתי הגדל בר בארץ. הוא נפוץ באזורי הארץ השונים מהגליל ועד הכרמל. בן חרדל גדל בארצות הים התיכון, מצפון אפריקה וספרד ובכל הארצות השוכנות לחוף הים התיכון (1). מרבים לגדל אותו בארצות רבות, והעלים שלו מוכרים בשם רוקט.הפרחים בצבע לבן-קרם, ועורק סגול עובר במרכז עלי הכותרת. הפרי בצורת תרמיל זקוף וצמוד לגבעול. הוא אינו נפתח כשהוא בשל. הצמח מוכר בארץ בשם רוקט, ומרבים להשתמש בעלים שלו כתבלין לסלט. מהזרעים מכינים שמן נדיף (1). רפואה מסורתית: הצמח היה מוכר כתבלין ומרפא למצרים, ליוונים ולרומאים העתיקים. הוא מוזכר בספרים של פליני ודיוסקורידס כצמח נוגד תולעים, דיורטי, משפר עיכול ומרפא מחלות עיניים (1). בזרעים השתמשו, בדומה לזרעי חרדל, לתיבול מאכלים (1).במקורות של עם ישראל מוזכר בן חרדל כמגביר רוק ומשפר ראייה (2).בימי הביניים השתמשו בצמח כדוחה טפילים, כמרפא מחלות של הכליות והכבד, ובשימוש חיצוני לטיפול באקנה (3).במאה ה-16 השתמשו בצמח באירופה לשיכוך כאב, להסיר כתמים מהעור וכמכייח (1). בשנים מאוחרות יותר, בשנות הכיבוש על ידי המוסלמים והעותומנים, השתמשו בבן חרדל לטיפול במחלות עור, בבעיות נפשיות, בהפרעות במערכת העיכול ובטחורים (4).בימינו משתמשים בבן חרדל בארצות ערביות לטיפול בפסוריאזיס (5), בירדן ובטורקיה משתמשים בו להורדת רמת כולסטרול בדם (6), לנשירת שיער (7), ולהורדת רמת סוכר בדם (8).במרכז אסיה מצוי שמן רוקט שנקרא שמן טארמירה או שמן jamba. משתמשים בצמח כשמן מסג' לטיפול בשיער וכתרופה נגד שפעת (9). מרכיבים: המרכיבים העיקריים במשפחת המצליבים הם תרכובות המכילות גפרית, גלוקוזינולאטים (1). הם נגזרות של חומצות אמיניות, וניתן להבחין בהן שלוש קבוצות: גלוקוזינולאטים אליפטיים, שהם נגזרות של מתיונין, אלנין, ואלין, לויציןאיזולויציןגלוקוזינולאטים ארומטיים שהם נגזרות של טירוזין, פנילאלניןגלוקוזינולאטים אינדוליים שנגזרו מטריפטופן.כ-120 גלוקוזינולאטים שונים נמצאו בצמחים, רובם ממשפחת המצליבים (10).בבן חרדל רוב הגלוקוזינולאטים הם אליפטיים ומקורם בחומצה האמינית מתיונין – glucosaivin (1).נמצאו הבדלים בין הגלוקוזינולאטים ברקמות השונות של הצמח. Glucosativin הוא השכיח ביותר בעלים והוא נדיר בשורש, שמכיל בעיקר glucoerucin.בזרעים נפוץ במיוחד glucoerucin שהריכוז שלו מגיע ל-94%.בנוסף מכילים העלים תרכובות פנוליות רבות, במיוחד הפלבונואיד kaempferolפלבונואידים נוספים נמצאו בנבטים, בעלים ובפרחים (1).הפרחים מכילים לפחות 16 אנתוציאנינים שונים (1). פעילותהמרכיבים הפעילים העיקריים הם הגלוקוזינולאטים, והפעילות שלהם תלויה בשארית של החומצה האמינית, ב-pH, בריכוז היונים של ברזל ובנוכחות חלבונים מיוחדים (1). מהגלוקוזינולאטים נוצרים באופן ספונטני איזותיוציאנאטים, שמצויים במיוחד בשמנים הנדיפים של הצמח, והם משתתפים בארומה ובטעם של הצמח (1).איזותיוציאנאטים חשובים בהגנה על הצמח מפני חרקים האוכלים צמחים.בבני אדם, האיזוציאנאטים פעילים במניעת סרטן. הם מעודדים אפופטוזיס של תאים סרטניים ומעכבים ייצור של כלי דם חדשים (1).Sulforaphane הוא אנטי אוקסידנט פעיל שמגן על תאים מפני עודף חמצון.הודות לפעילות נוגדת החמצון היעילה של הצמח ממליצים להשתמש בו כמזון פונקציונלי.הפלבונואידים קורצטין וקמפפרול הם שותפים חשובים לפעילות נוגדת החמצון של העלים והזרעים (1).הפלבונואידים והאיזוציאוציאנאטים אחראים גם לפעילות האנטי בקטריאלית והאטי דלקתית של הצמח. הם מעכבים גם את החיידק הליקובקטר פילורי, ומיצויים אלכוהוליים של הצמח הראו פעילות נגד אולקוס (1). פעילות אנטי בקטריאלית: מיצויים מהצמח והשמן הנדיף של הזרעים פעילים נגד חיידקים גרם-חיוביים וגרם-שליליים. הפעילות של השמן הנדיף היא החזקה ביותר.ריכוז החומצה האסקורבית בצמח הוא 1.5 מ"ג ב-1 ג'.זהו ריכוז גבוה בהשוואה לכרוב, כרובית ותרד.מינרלים: בצמח מצויים מינרלים, כגון, ברזל, אשלגן, מגנזיום, נחושת וסידן.בטיחות: בן חרדל הוא צמח תבלין שיש עדויות לשימוש בו כצמח מזון מאז אלפי שנים. הוא בטוח לשימוש ולא נמצאו התוויות נגד או תופעות לוואי. |
מקורות
Barzani Oz and Ziffer=Berger J. Eruca sativa, a tasty Salad Herb with Health-Promoting Properties. In: Yaniv Z. Dudai N. Ed.Medicinal and Aromatic Plants of the Middle-East Springer Dordrecht, HeidelbergNew York London, 2014.Low I. Die Flora der Juden, 1928, Vol 1 R. Lowit Verlag, Wien/Leipzig.Yaniv Z. Schafferman D. Amar Z. Trdition, uses, and biodiversity of rocket (Eruca sativa, Brassicaceae) in Israel. Econ. Bot. 1998, 52: 394- 400.Lev E. Reconstruction material medica of the Medieval and Ottoman al-Sham. J. Ethnopharmacol. 2002, 80: 167-179.Saad B. Azaizeh H. Said O. Arab herbal medicines in: Waston RR. Preedy VR (eds) Botanical medicine in clinical practice. CAB International 2008, Cambridge pp.31-39.Ertug F. An ethnobotanical study in central Anatolia (Turkey). Econ. Bot. 2000, 54: 155-182.Rajaei P. Mohamadi N. Ethnobotanica study of medicinal plants of Hezar Mountain allocated in south east of Iran. Iran J. Pharm. Res. 2012, 11: 1153-1167.Jouad H. Haloui M. Rhiouani H. et al. Ethnobotanical survey of medicinal plants used for the treatment of diabetes, cardiac and renal diseases in the North centre region of Morocco. J. Ethnopharmacol. 2001, 77: 175-182.Ahmad M. Khan MA. Zafar M. Traditional herbal cosmetics used by local women communities in district Attock of Northern Pakistan. Indian J. Tradit Knowl. 2008, 7:421-424.Fahey JW. Zalemann AT. Talalay P. The chemical diversity and distribution of glucosinolates and isothiocyanates among plants. Phytochemistry, 2001, 56: 5-51.
