שם עברי: דוחן
בדגניים, Poaceae
הדוחן הוא צמח חד שנתי הגדל לגובה של 1.20 מ'. עלי הדוחן הם בצבע ירוק בהיר והזרעים קטנים. לדוחן יש כמה זנים, שהם שונים בזמן הבשלה שלהם, גודל הזרעים, וצבע הזרעים. ישנם זרעי דוחן בצבע לבן-קרם, צהוב, כתום, אדום, שחור וחום.
מוצאו של הדוחן מצפון אפריקה. מגדלים אותו מאז שנים רבות במזרח התיכון, הודו ואפריקה. בארה"ב מגדלים דוחן בעיקר במרכז ובצפון.
היסטוריה
השם האנגלי millet מקורו בשם הלטיני mille שמשמעותו אלף. הוא נקרא בשם זה כי ייצור הזרעים שלו נפוץ מאד. בארה"ב מוצאים את הדוחן בעיקר בחנויות של ציפורים וחנויות טבע. באירופה גידלו את הדוחן עוד בתקופת האימפריה הרומית, והשתמשו בו כמזון בימי הביניים, לפני שהחיטה הפכה להיות המזון העיקרי.
במצרים העתיקה הכינו לחם מהדוחן. במזרח אסיה היה הדוחן ידוע בסין לפני שהתחילו לגדל ולהשתמש באורז. בהודו מכינים מהדוחן צ'פאטי. בצפון סין ובמנצ'וריה בשלו את הדוחן באדים מיד לאחר שטחנו אותו, ועשו ממנו כדורים.
באסיה ובאפריקה מכינים גם היום מהדוחן לחם ללא שמרים ודייסות.
הדוחן נחשב לחלבון המלא ביותר בהשוואה לכל הזרעים של הדגניים הנאכלים. הוא עשיר מיוחד בחומצות אמינו, בברזל, זרחן וויטמינים מקבוצת B. אין בדוחן גלוטן והוא קל לעיכול.
בשנים 1992 עד 1994 הגיע ייצור הדוחן בעולם ל28 מיליון טון. השימוש בדוחן ימשך בעולם, בפרט בארצות מתפתחות ובארצות חצי יבשות.
Healthy Ingredients American Botanical Council
