מורינגה רותמית – Moringa peregrina

מורינגה רותמית – Moringa peregrina

מאת: ד"ר מינה פארן
המורינגה שייכת למשפחת ה- Moringaceae. המשפחה כוללת סוג אחד בלבד, Moringa, שכולל 12 מינים. הם גדלים בארצות חמות טרופיות וכן בארצותחמות יבשות. המינים הנפוצים ביותר הם: Moringa oleifera מורינגה מכונפתnga peregina מורינגה רותמיתfiori syn. apteraM. Arabica, M. zeylandicaהמין שהתקבל כבעל ערך מסחרי וכלכלי רב ביותר הוא המורינגה המכונפת. היום מרבים לגדל אותו בארצות רבות. הוא ידוע מאז שנים רבות כצמח מאכל, ומחקרים רבים שנערכים בשנים האחרונות מייחסים לו חשיבות כצמח רפואי חשוב (1). מגדלים אותו בארץ כגידול מסחרי ופרטי, ומוצרים שונים מהצמחכבר מצויים בשוק.המין Moringa peregrine- מורינגה רותמית נפוץ יותר בעולם כצמח בר. בארץ הוא גדל בעין גדי, באזור אילת וכן בבקעת ים המלח ובערבות הירדן (2).זהרי מתאר את המורינגה הרותמית בספרו, ומספר שבאפריקה המזרחית מפיקים מהזרעים מין מסוים של שמן.זרעים מכילים 35-50% שמן, והוא משמש לקוסמטיקה, לתעשיית סבונים בעלי איכות גבוהה ולמאכל (1). מחקרים מעטים נערכו על המין מ. רותמית. נערךמחקר אחד על השמן המופק מהזרעים (3). השמן מראה פעילות אנטי מיקרוביאלית ומוגדת חמצון.השמן יציב מאד. בחימום ל-120 מעלות הוא התחיל להתחמצן אחרי 10.5 שעות. הוא נראה יציב יותר משמן זית שמופק בכבישה קרה (1). פעילות אנטי מיקרוביאלית התקבלה נגד: Staphylococcus aureus. Staphylococcus epidermitis, Pseudomonas aeroginisa, Candida albicans  (1). 

מקורות                    1.   Lalas S. Gortzi O. Athanansidis V. et al. Determination of Antimicrobial Activity and Resistance to Oxidation of Moringa peregina Seed Oil.Molecules 2012, 17: 2330-2334.2.   מיכאל זהרי, נופי הצומח של הארץ,הוצאת עם עובד,עמוד 53 , 19823.   Tsaskins J. Characterisation of Moringa peregrine Arabia seed oil. Grasas Aceites 1998, 49: 170-176.   

השוואה בין ארבעה מינים של מורינגה (4)נערך מחקר בו נעשתה השוואה בין ארבעה מינים של מורינגה:Moringa oleifera, מורינגה מכונפת שמקורה מהודוMoringa peregina  מורינגה רותמית שמקורה מסעודיה, מאזור ים סוףMoringa stenopetala שמקורה מקניה ואתיופיהMoringa drouhardi  שמקורה במדגסקר נבדקו המרכיבים הפעילים של המינים האלה, הערך שלהם כמזון והפעילות האנטי אוקסידנטית שלהם.המורינגה המכונפת הית העשירה ביותר בבטא קרוטן, ב- alpha tocopherol ובכמות הסידן והברזל. ריכוז החלבונים היה זהה במורינגה המכונפת וב-M. stenopetalaריכוז האסקורבט היה גבוה ביותר אצל המינים M. stenopetala ו-M. drouhardiiהמורינגה הרותמית היתה זהה למורינגה המכונפת בריכוז הטוקופרול, והכילה ריכוזים נמוכים יותר מהמינים האחרים של חלבונים, בטא-קרוטן, אסקורבט, ברזל וסידן.המורינגה המכונפת היא המין שגדל מהר בהרבה יותר מהאחרים, ושידוע מאז שנים במזרח אסיה ובאפריקה כצמח מאכל.בארבעת המינים היה ריכוז גבוה של אוקסלאט בעלים הצעירים, ומעט מאד בעלים הבוגרים. מרכיבים נוגדי חמצון שנבדקו בארבעת המינים היו: כלל הפנולים, ויטמין A, C,E. בדקו את הריכוז שלהם בתוך המשקל היבש של המרכיבים.בארבעת המינים יש ריכוז גבוה של פנולים בעלים הבוגרים בהשוואה לריכוז שלהם בפירות וירקות, גם בהשוואה לאלה הידועים כעשירים במרכיבים אלה. המורינגה הרותמית היתה העשירה ביותר בריכוז הפנולים. המורינגה המכונפת עשירה ברוב המרכיבים האחרים, כגון, ויטמינים ומינרלים. החוקרים מסיקים שהעלים הבוגרים של ארבעת המינים ראויים להחשב למזון רפואי.העלים הבוגרים הם העשירים ביותר במרכיבים פעילים, אבל הנצרים הצעירים טעימים יותר.המינים שנבדקו עשירים ב-glucosinolates שנותנים להם את הטעם המיוחד והתכונות האנטי מיקרוביאליות.נבדקו התנאים הטובים ביותר לייבוש העלים. המחקר הנוכחי ממליץ על ייבוש ב-50 מעלות במשך 16 שעות. ההפסד במרכיבים פעילים היה הקטן ביותר בתנאים אלה, כשהעלים המיובשים נבדקר מול עלים טריים.מבין צורות הבישול, אידוי העלים לזמן קצר שמר את רוב המרכיבים הפעילים. הקפצה קצרה של העלים עם ירקות נוספים היתה יעילה לשמירה על המרכיבים, לעומת טיגון ממושך שהורס מרכיבים רבים.

מקורות 4.   Ray-Yu Yang, Chang LC. Hsu JC. et al. Nutritional and Functional   Properties of Moringa Leaves from Germplasm to Plant, to Food, to Health.Strategies, Standards for a better impact on nutrition in Africa, Accra, Ghana, November 16-18, 2006.

אהבתם את המאמר?

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד