הפטריות חודרות לגוף האדם דרך העור, ודרך קרומים ריריים, כגון, הפה, הנרתיק. הן מתיישבות וגדלות בגוף, בדרך כלל כשמערכת החיסון אינה מתפקדת באופן תקין, כגון אצל אנשים הסובלים ממחלות כרוניות, אצל אלה המקבלים תרופות המחלישות את מערכת החיסון, אצל חולי סרטן המקבלים טיפול כימותירפי, אצל ילדים ומזדקנים.
הפטריות מתיישבות על כל חומר אורגני, על בעלי חיים וצמחים. הן גורמות למחלות של צמחים, כגון, קמחון, שדפון ומחלות רבות נוספות. הצמחים היו חייבים לייצר מרכיבים נוגדי פטריות כדי להתקיים. צמחים רבים מוגדרים כאנטי פטרייתיים. ישנם צמחים הפועלים נגד פטריות מסוימות.
קשה להשתחרר מפטריות טפילות. הן נעשות עמידות במהירות לטיפול האנטי פטרייתי והן חוזרות ומתפרצות לאחר כמה ימים של טיפול שנראה כאילו שהצליח לדכא אותן.
מחקר אינטנסיבי נערך מאז שנים במטרה להכין תכשירים חדשים נוגדי פטריות, לשימוש פנימי וחיצוני אצל בני אדם, לטיפול בחיות הבית ולהגן על צמחי הנוי והגידולים החקלאיים.
מי הן הפטריות השכיחות ביותר ובאילו צמחים נוכל להיעזר כדי להשתחרר מהן.
פטריות על העור והציפורניים
זיהומים פטרייתיים של העור והציפורניים הם בין הנפוצים והשכיחים ביותר על פני כל כדור הארץ. הם קשים מאד לטיפול, במיוחד הזיהומים בציפורניים. הם נגרמים על ידי פטריות השולחות קורים, כגון, מינים של Trichophyton, Microsporum' Epidermophyton.
לפטריות אלה יש אפיניות גדולה לקרטין, והן נפוצות בזיהומים בעור, בציפורניים ובשיער.
התכשירים האנטי פטרייתיים המוצעים לטיפול בפטריות אלה, פועלים בעיקר בעיקרון של מעכבי ביוסינתיזה של ארגוסטרול. יוצא דופן griseofulvin, שפועל על המערכת של המיקרוטובולין שבציטופלסמה ובגרעין.
פטריות על הקרקפת
הפטריות נאחזות ומתרבות על הקרקפת הודות לצפיפות הגדולה של זקיקי השיער, והריכוז הרב של החלב. אלה הם גם התנאים המאפשרים התפתחות של פסוריאזיס, סבוריאה ודלקות על הקרקפת.
Aspergilius fungus
מינים שונים של אספרגילוס עלולים לגרום לזיהומים אצל אנשים עם מערכת חיסון שאינה מתפקדת היטב. המין Aspergilius fumigatus הוא בין החשובים ביותר בגרימת זיהומים המועברים דרך האויר.
Candida albicans, השמר הלבן
זוהי פטריית שמר נפוצה המהווה איום על אנשים עם מערכת חיסון חלשה. היא מצויה על קרומים ריריים של אנשים בריאים. היא נחשבת לפטריה אופורטוניסטית, שעלולה לגרום לזיהומים קשים אצל אנשים חולים וחלשים. בבית החולים מינים אחדים של קנדידה עלולים לגרום לזיהומים קשים העלולים לסכן חיים. היא עלולה לחדור לזרם הדם מתאי האפיתל, או ממיתקנים רפואיים, ומשם להגיע לאיברים פנימיים.
Fusarium fungus
פטריה זאת היתה מעורבת בשנים האחרונות בזיהומים קשים בעיניים שנגרמו על ידי עדשות מגע. בכמה מיקרים דיווחו המטופלים שהם נהגו לישון בלילה עם העדשות. זהו סיכון ידוע לזיהום של העיניים.
עובשים
קבוצה הכוללת טיפוסים רבים של פטריות. הם גדלים על מזון, על קירות ותקרות לחים וגם בתוך מקררים. פניציליום היא דוגמא לפטריית עובש הגדלה על לחם וגבינה. העובשים עלולים לגרום למחלות, ויש להמנע מלאכול מזון שעובש צמח בתוכו.
Protists
קבוצה מגוונת של מיקרואורגניזמים חד תאיים אויקריוטיים (בעלי גרעין). המשמעות של השם שלהם היא הראשונים ביותר. הם חיים בכל סביבה שמכילה מים. יש כאלה החיים במים מתוקים ואחרים חיים במי הים. הם חיים כתאים בודדים או במושבות.
הם כוללים קבוצות של מיקרואורגניזמים שאינם דומים זה לזה, כגון, אמבות, שוטוניות, ריסניות, אצות חד תאיות, אויגלנה ועוד.
הם מוזכרים בפרק זה כי חלק מהם גורמים למחלות קשות לבני אדם, וחלק מהצמחים נוגדי הפטריות הם גם נוגדי טפילים.
מרכיבים צמחיים נוגדי פטריות
טרפנואידים, במיוחד ססקויטרפנים ולקטונים ססקויטרפנים
לקטונים ססקויטרפנים נוגדי פטריות בודדו בעיקר מצמחים ממשפחת המורכבים (1). בודדו מרכיבים ממינים אחדים של דרדר Centaurea. מהטיון הדביק, Inula viscose בודדו לקטונים ססקויטרפנים נגד פטריות פתוגניות לצמחים.
המרכיבים הפעילים היו לקטונים בעלי פולריות נמוכה, בעלי מסיסות נמוכה במים. הם מסיסים בממיסים אורגניים. הלקטונים הפולריים לא היו פעילים נגד פטריות (1).
לקטונים ססקויטרפנים בודדו מצמחים נוספים בני משפחת המורכבים, לדוגמא
Xanthium macrocarpum שהלקטונים שלו פעילים נגד כמה מינים של קנדידה, כולל השמר הלבן, וכן מינים של אספרגילוס.
בדרך כלל נמצאה הפעילות האנטי פטרייתית בחלקים שונים של הצמח השלם, וזה עור את החוקרים לחפש את המרכיב הפעיל האחראי לפעילות זו.
דיטרפנואידים וטריטרפנואידים נוגדי פטריות התגלו אצל צמחים שהמיצוי שלהם במתנול הראה פעילות יעלעה נגד פטריות פתוגניות לצמחים או לבני אדם. דיטרפנואידים וטריטרפנואידים חדשים התגלו בדרך זאת.
מהצמח שנית גדולה, Lythrum salicaria בודדו שני טריטרפנואידים, חומצה אולאנית וחומצה אורסולית, בעלי פעילות נגד פטריות פתוגניות לצמחים Cladosporum.
השנית הגדולה היא צמח בר בארץ. היא משתייכת למשפחת הכופריים Lythracae.
הצמח גדל ליד נחלים, מעיינות ומקווי מים שונים. ששה מינים של שנית גדלים בארץ.
הוא פורח בחודשים יוני-אוגוסט. בארץ הפריחה נמשכת עד נובמבר. הפרחים בצבע ארגמן. הצמח נפוץ באירופה וגדל ליד מקווי מים.
Lythrum salicaria
שם עברי: שנית גדולה
השנית הובא מאסיה לאמריקה בתחילת המאה ה-19 כצמח נוי, והוא התפשט במקומות לחים בכל אמריקה הצפונית. הוא נחשב היום לצמח פולש, המתפשט לאזורים פתוחים ושולח שורשים עמוקים. הוא גדל בארה"ב כצמח מעזבות וצידי דרכים.
חלקי צמח בשימוש: צמרות ענפים פורחים.
מרכיבים: טאנינים מסוג gallotannines. העלים מכילים 12% טאנינים, הגבעולים מכילים 10.5%, הפרחים מכילים 13% והשורשים 8.5% (1).
gallotannin
אנתוציאנינים מצויים בפרחים orienthin, vitexin,
חומצה כלורוגנית (1) בטא-סיטוסטרול,
גליקוזיד- salicarine.
רפואה מסורתית: דיוסקורידס מציין שהצמח הוא אסטרינג'נט, עוצר דימומים, מומלץ לטיפול בדיזנטריה, לשטפי דם של מחזור חודשי ולריפוי פצעים.
השתמשו בצמח לטיפול בדליות ברגליים ובטחורים, בשימוש פנימי וחיצוני, לעצור שלשול וכן לשטיפות פה וגרגור במקרים של דלקות חניכיים ודלקת גרון.
Grieve (2) טוענת ש- Lythrum salicaria יעילה יותר מהאופרזיה כטיפול בדלקות ובעכירות בעיניים בשימוש מקומי. היא מציינת גם שהודות לתכולת הטאנינים הגבוהה נהגו להשתמש בצמח לעיבוד עורות.
העלים והשורש אכילים. העלים עשירים בסידן.
מפיקים צבע מהפרחים.
פעילות: אנטי דלקתי, אסטרינג'נט, מוריד רמת גלוקוז בדם, אנטי אוקסידנט, מנטרל רדיקלים חופשיים, מעכב פראוקסידציה של ליפידים,
אנטי מיקרוביאלי, מעכב סטפילוקוקים, שיגלה ובעל פעילות מיוחדת נגד קנדידה. הפעילות האנטי מיקרוביאלית מיוחסת לטאנינים ולגליקוזיד salicarine. הוא מעכב בעיקר חיידקים של מערכת העיכול.
עוצר דימום פנימי וחיצוני, מרפא פצעים.
התוויות: לטיפול בשלשול, לכאבי מחזור חודשי, לשטפי דם של מחזור חודשי, לזיהומים של מערכת העיכול, לטיפול פנימי וחיצוני בקנדידה.
שימוש חיצוני: לטיפול בדליות ברגליים, בדלקות של ורידים, דלקת חניכיים עם דימום, טחורים אקזמה, אימפטיגו, להפרשות מהוגינה.
אבקה מהצמח משמשת לעצירת דימום מהאף, וכן לעצירת דימום של פצע פתוח.
התוויות נגד: לא נמצאו.
תופעות לוואי: לא נמצאו.
הצמח נחשב בטוח לשימוש בכל הגילים. ניתן להשתמש בו לעצירת שלשול אצל תינוקות וילדים קטנים (3).
הכנות ומינון: חליטה 3 ג' ב-100 מ"ל של מים, 2-3 כוסות ליום,
טינקטורה 1:5 ב-25% אלכוהול, 2-3 כפיות ליום.
מחקר שנעשה עם תרכובות פנוליות מ-29 מיצויים מצמחים שונים, בדק את פעילותם נגד חיידקים ופטריות. נמצא שהמיצוי של ה-Lythrum היה הפעיל ביותר נגד קנדידה .
מקורות
1. Duke J. 2005, Dr. Duke’s Phytochemical and Ethnobotanical Database, Online. Available at: http://sun.ars-grin.gov:
2. Grieve M. 1971, A Modern Herbal Volume II. Dover Publications Inc. New York, pp. 496-497.
3. Chevallier A. 1996, The Encyclopedia of Medicinal Plants Dorling Kindersley. ISBN 9-780751-303148.
ספונינים
תרכובות הדומות לקבוצה של הטריטרפנואידים. אלה הם גליקוזידים הכוללים ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים. הם בודדו מכמה צמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
CAY-1 הוא ספונין טריטרפן שבודד מפלפלת Capsicum frutescens ממשפחת הסולניים. הפעילות האנטי פטרייתית שלו נבדקה in vitro (1). הוא נמצא פעיל נגד 16 טיפוסים שונים של פטריות, כולל, מינים אחדים של קנדידה, אספרגילוס, ובמיוחד נגד
Cryptococcus neoformans. הפעילות האנטי פטרייתית שלו מתבטאת בפירוק של הממברנה של תאי הפטריה.
ספונינים אחדים, חלקם חדשים בודדו מעלים של מינים שונים של סולנום. העלים הירוקים של צמחים בני משפחת הסולניים נחשבים לרעילים, אבל ניתן לעשות בהם שימוש חיצוני. הספונינים שבודדו מהעלים הם בעלי פעילות נגד מינים אחדים של Trichophyton, אספרגילוס וקנדידה.
ספונינים טריטרפנים וספונינים סטרואידליים שבודדו ממינים של דיוסקוראה, קיסוסית (Smilax), אסטרגלוס וכן ספונינים מעלים של מיני קיסוס הראו פעילות נטגדת פטריות.
תרכובות פנוליות
בשנים האחרונות נערכו מחקרים רבים על פעילות נוגדת פטריות של תרכובות פנוליות מצמחי מרפא. נמצאה פעילות בתרכובות פנוליות פשוטות, כגון אלה המצויות בשמנים נדיפים, בפלבונים, פלבונואידים, גליקוזידים של פלבונואידים שונים, קומרינים והנגזרות שלהם ואנתרקינונים (1). חלק מהמרכיבים בודדו לאחר שהתגלתה פעילות נוגדת פטריות בחלקים השונים של הצמח.
ארבע נגזרות של חומצות פנוליות בודו מקליפת השורש של Lycium sinensis. כולן היו פעילות נגד קנדידה.
תרכובות פנוליות, ובעיקר פלבונואידים בודדו מצמחים בני משפחת הקטניות ומשפחת התותיים. הם פעילים נגד קנדידה, נגד פטריות שמר אחרות, ונגד פטריות הגורמות לזיהומים ומחלות לאדם.
מהזרעים של האיזדרכת, Melia azedrach ממשפחת Meliaceae בודדו את הקומרין scopoletin. הוא פעיל נגד מיני Fusarium.
אנתרקינונים בעלי פעילות אנטי פטרייתית, כגון, אליזרין ו-emodin בודדו מהצמח פואת הצבעים, Rubia tinctorum ומ Rhamnus frangula. מרכיבים אלה מצויים בצמחים רבים שנוהגים להשתמש בהם נגד עצירות.
מרכיבים אלה בודדו ממיצויים של הצמחים במתנול או בכלרופורם, כלומר הם מצויים בפאזה השומנית של הצמח. מצאו אותם גם בצמח Cassia tora, אחד הצמחים שנעזרים בהם נגד עצירות. בדרך כלל משתמשים בהם במיצוי מימי. יתכן שהאנתרקינונים האנטי פטרייתיים אינם וצאים במיצוי מימי. מצאו אצל האנתרקינונים שבודדו פעילות נגד פטריות הגורמות למחלות צמחים ולמחלות לאדם.
אלקלואידים
כמה אלקלואידים בודדו מצמחים בעלי פעילות אנטי פטרייתית.
מקליפת הגזע של Mahonia aquifolium ממשפחת ה-Berberidaceae בודדו האלקלואידים העיקריים שלו ברברין ו-jatorrhizine. הם נבדקו in vitro לפעילות נגד מינים של קנדידה שגרמו לזיהומים בוגינה. הם נמצאו פעילים נגד כמה מהפטריות שבודדו. ברפואה המסורתית השתמשו בקיפת הגזע של ה-Mahonia לטיפול בזיהומים בעור ובקרומים ריריים.
מ- Datura metel ומכמה צמחים אחרים בודדו אלקלואידים פעילים נגד מינים שונים של אספרגילוס, קנדידה, פוזריום ועוד.
חלבונים ופפטידים נוגדי פטריות צמחים ופטריות הגורמות מחלות לבני אדם, בודדו מהבצל של החצב, מקני השורש של הג'ינגר, מזרעים של מיני שעועית, מזרעים של חילבה, Trigonella foenum-graecum, מתפוחי אדמה ומעלים של אננס.
לסיכום, הצמחים פיתחו מרכיבים רבים כדי להתגונן מפטריות. רק חלק קטן ידוע עד היום. המחקרים העוסקים בחיפוש מרכיבים נגד פטריות מגיעים למרכיבים חדשים שעדיין לא ידועים לנו, ושניתן לפתח מהם תכשירים חשובים לרפואה ולחקלאות.
מקורות
Abad MJ. Ansuategui M. and Bermejo P. Active antifungal substances from natural sources. Arkivoc 2007 (vii) 115-145.
Hostettmann K. and Marston A. Search for new antifungal cmponents from higher plants. Pure and Appl. Chem. Vol. 66, p. 2231-2234, 1994.
Bobbarala V. Katikala PK. Naidu KC. Antifungal activity of selected plant extracts against phtopatogenic fungi Aspergillus niger. Indian Journal of Science and Technology, 2009, Vol. 2 No 4 p. 87-90.
מרכיבים אנטי פטרייתיים מצמח טורף
פרופ' אביה זילברשטיין מהמחלקה ללימודי הצמח של אוניברסיטת תל אביב, חוקרת את המרכיבים הפעילים המצויים בכד של הצמח הטורף כדנית, Nepenthes khasiana, שמוצאו מהודו. בנוסף לאנזימים המצויים בכד המעכלים את הטרף, היא מצאה מרכיבים אנטי פטרייתיים. לטענתה הצמח דואג לא לחלק את הטרף שהצליח ללכוד ביחד עם עוד שותפים, ולכן הוא מייצר מרכיבים אנטי פטרייתיים. באזורים הטרופיים, שהאדמה בהם ענייה בחנקן יש תחרות קשה על המזון. הסביבה החמה והמזינה שיש בכד של הכדנית היא אידיאלית לצמיחה של פטריות, והן היו משתתפות בשמחה באכילת החרק שנלכד.
האנזימים והחלבונים שיש בכד מפרקים את הכיטין של הפטריה, ואחרי זה מפרקים המרכיבים שבכד את הפטריה עצמה.
בבדיקות שנערכו במעבדה של פרופ' זילברשטיין נמצא שהנוזל בכד אינו רעיל לאדם.
בהודו נוהגים אנשים לשתות את הנוזל שבכד כמשקה ממריץ ומחזק.
כדנית, Nepethens khasiana
מיני הכדנית גדלים בבתי גידול לחים, ביערות גשם באזורים הטרופיים של אסיה, אמריקה הדרומית והמרכזית, אפריקה ואוסטרליה.
לעלי הכדנית שלושה חלקים. החלק התחתון שהוא ירוק והוא החלק המטמיע של הצמח. החלק האמצעי הוא עורק העלה שמתארך והופך לקנוקנת המשמשת לאחיזה בענפים, והחלק העליון של העלה הוא הכד המתפתח לאחר מכן בקצה הקנוקנת. תהליך היווצרותו נמשך בין שלושה לארבעה שבועות, עד ליום שבו הוא מתחיל לתפקד כמלכודת. עד אז המכסה סגור.
בלוטות מיוחדות בדפנות הכד מייצרות מיצי עיכול בתחתית המלכודת. המכסה מונע ממי הגשם להכנס לכד ולמהול את אנזימי העיכול. הוא משמש גם משטח נחיתה לחרקים הבאים לאכול מהצוף.
שפת הכד עמוסה בצופנים רבים שמפרישים כמות גדולה של תמיסת סוכר מתוק. החרקים המתיישבים על המכסה יכולים לאכול מנה גדושה של סוכר. אלה שמנסים ללקק צוף מהפתח הפנימי של המלכודת מחליקים פנימה במהירות. המכסה נפתח והם נופלים לתוך הכד. הפתח נסגר והחרק מתעכל.
מקורות
Carnivorous Plants: The Latest Sources of Anti- Fungal Drugs. Scientific Blogging, Science 20
www. Science 20.com/carnivorous plants latest sources antifungal drugs
