שם הצמח: Cocos nucifera
משפחה: Arecaceae/Palmaeשמן קוקוס הוא שמן מאכל, שמשמש כחלק מתזונת האדם בארצות טרופיות מאז אלפי שנים. הוא מתקבל מהפרי היבש של עץ הקוקוס.
מרכיבים: חומצה לאורית C12:0 47.5%
חומצה קפרית C10:0 6.7%
חומצה קפרילית C8:0 7.8%
חומצה מיריסטית C14:0 18.1%
חומצה פלמיטית C16:0 8.8%
חומצה סטארית C18:0 2.6%
חומצה אולאית C18:1 6.2%
חומצה לינולאית C18:2 1.6% (1)
פעילות: שמן קוקוס מכיל ריכוז גבוה של חוומצות שומניות רוויות והוא מוצק בטמפרטורת החדר. החומצה הלאורית היא המרכיב העיקרי ואחריה החומצה המיריסטית.שימוש בשמן קוקוס כחלק מהתזונה גורם לעליה ברמת החומצה הלאורית בחלב אם. זוהי חומצת שומן בעלת פעילות אנטי מיקרוביאלית (2).רוב החומצות השומניות בשמן הן טריגליצרידים בינוניים, בעלי מספר נמוך של אטומי פחמן. חומצות שומן כאלה עוברות בדרך כלל מטבוליזם מהיר. למרות זאת מופיע השמן בכמה עבודות כמעלה רמה של LDL. מחקרים אחרים טוענים שהוא גורם לירידה ברמת LDL אחרי הארוחה, ובכך הוא מועיל במקרים של מחלות של הלב וכלי הדם (3).לא נערכו עבודות על רמת הסיכון למחלות לב באוכלוסיה שצורכת שמן קוקוס.דוחה כינים, תרסיס המכיל שמן קוקוס, שמן אתרי של אניס ושל ylang ylang יעיל להרחקת כינים מהראש. מחקר ראשוון שבדק את פעילות התרסיס על טיפול בכינים אצל ילדים, מצא שהוא היה יעיל ב-92% מהמקרים.
רפואה מסורתית: שמן קוקוס נחשב למועיל במקרים של מחלות הלב וכלי הדם, למוריד רמה של כולסטרול בדם, הוא מומלץ במקרים של העייפות הכרונית, סכרת, מחלת קרון, תסמונת המעי הרגיז, וכן כמגביר פעילות של מערכת החיסון.היחודיות של שמן הקוקוס הוא בחומצות השומן הקטנות המרכיבות אותו, שעוברות מטבוליזם מהיר ומשחררות הרבה אנרגיה.בשימוש חיצוני נוהגים להשתמש בשמן קוקוס כמרכך של העור וכן לטיפול בפסוריאזיס. תופעות לוואי: אלרגיה לשמן קוקוס נדירה בשימוש פנימי או חיצוני.
אינטראקציות עם תרופות: לא נמצאו
אינטראקציות עם מזון: לא נמצאושמן קוקוס עלול לגרום לעליה ברמת הכולסטרול.
בטיחות: השמן נחשב לבטוח לשימושאין מניעה להשתמש בו בהריון ואצל ילדים
איכות השמן הנמכר בשוקמרבית השמן המצוי בשוק מופק מאגוז הקוקוס המיובש בשמש, ומכונה קופרה. פורשים את האגוז החתוך על רשתות ומניחים אותו עד שהוא מתייבש. מפיקים את השמן בכבישה חמה, והוא עובר תהליך של זיקוק, הלבנה והרחקת הריח. שמן זה מכונה RBD, כלומר, RefinedBleached, Deodorized. זהו שמן מעובד, זול יחסית, חסר צבע, ריח וטעם.שמן איכותי יותר מתקבל כשהוא מופק מהאגוז הטרי, ללא ייבוש. הוא מופק בכבישה חמה על ידי הרתחה, או בכבישה מיכנית קרה. קוראים לשמן המופק בכבישה מיכנית שמן כתית –virgin, למרות שאין סטנדרד תעשייתי לשמן כתית. הכינוי כתית אומר לנו שהשמן לא עבר תהליך של זיקוק, הלבנה והרחקת הריח. כשהשמן נמכר בשוק כ"כבישה קרה" זה אומר שהשתמשו בשיטה מיכנית כדי להפיק אותו. הוא יהיה מוצק, לבן ובעל ריח עדין. כשנתיך אותו נקבל שמן נוזלי צלול.
שימוש במזון: משמש כשמן מוצק למריחה על לחם, וכשמן לבישול ואפיה. מאחר ורוב החומצות השומניות בשמן הקוקוס רוויות הוא יציב, ואינו מתחמצן בקלות.
שימוש בקוסמטיקה: מרבים להשתמש בשמן קוקוס להכנת תכשירים קוסמטיים ורפואיים, וכן בתעשיית הסבון. ניתן להשתמש בשמן הנקי למריחה על העור, ולטיפול בעור יבש. ברפואת האיור ודה מרבים להשתמש בשמן קוקוס בשימוש חיצוני לטיפול במחלות עור .
מקורות
1. Agero AL. Verallo-Rowell VM. A randomized double blind controlled trial comparing extra virgin coconut oil with mineral oil as a moisturizer for mild to moderate xerosiss. Dermatitis, 2004, 15 (3): 109-116.2. Enig NG. Lauric acid as antimicrobial agents: theory of effect, scientific rationale, and dietary applications as adjunct nutritional suppsort for HIV-infected individuals. In Nutrients and Foods in AIDS (RR Watson ed) CRC Press, Boca Raton, 1998, p. 81-97.3. Kumar PD. The role of coconut and coconut oil in coronary heart disease in Kerala, South India. Trop Doct. 1997 27:215-217.4. Coconut oil, Monograph: Natural Medicines Comprehensive Database
