צדק חברתי
מה בין צמחי מרפא לצדק חברתי?
גם לצמחי מרפא יש נגיעה לצדק חברתי. - הכיצד?
לרשויות השפעה רבה על מחיר המוצרים המיוצרים מצמחים ושירותי הרפואה האלטרנטיבית. להלן מספר דוגמאות: הרשויות קובעות את עלויות מתן רישיונות היבוא, מכסים, ומיסים. הידעתם שלכל צמח המיובא לישראל, לכל ספק (יצרן) בנפרד, ובכל שנה מחדש, יש צורך לשלם מס למשרד הבריאות? שערו בנפשכם מהן העלויות הנדרשות בחברה העוסקת ביבוא מאות צמחים, ממספר מקורות. אילו מדובר היה במשמעות הכספית בלבד, ניחא, אך לא זו בלבד. יבואני המזון (ולא רק צמחי מרפא) מתמודדים היום עם יישום ביורוקרטיה דרקונית ורודנית של פקידים בנמלי הים והאוויר. כתוצאה מהצבת דרישות וחסמים למיניהם, מתארך מאוד זמן היבוא ומתייקר, מגדיל את הוצאות היבואנים, ומעלה באופן טבעי את מחיר הצמח לצרכן. להערכתי, אחראית "רגולציית יתר" ומחסומים שונים המוצבים לפני היצרנים על 25% לפחות ועד ל50% ממחיר המוצר הסופי. ניתן היה לחסוך חלק ניכר מהוצאות אלה ע"י קביעת נוהלים חדשים ויעילים יותר, בשיתוף ארגוני הצרכנים, המטפלים והיצרנים.
בתחום אחר - הסמכת מטפלים ברפואה אלטרנטיבית ובתחוח צמחי המרפא בפרט, מונע משרד הבריאות הכרה במטפלים ובמקצועות הטיפוליים. אי הכרה זו מונעת את הגישה לציבור, מחד גיסא, למרבית מקצועות הרפואה המשלימה בבתי החולים. ומאידך, משאירה את המטפלים "בתחום אפור" שבו מקצועם אינו מוכר, ולרוב גם אינו מבוטח כראוי.
השימוש הבטוח בצמחי מרפא כחלק מרפואה עממית, שורשית, בגישה של טיפול עצמי או בהכוונת מטפל, ע"פ מסורת או בהתאמה למידע עדכני ומחקר מודרני, הוא זכות בסיסית שיש לשמר ולטפח.
רשויות השלטון צריכות להיות מופקדות על הגנת זכות זו, כמו זכויות אחרות. במציאות של 2011, בישראל כמו גם במספר מדינות אחרות בעולם המערבי, זכות זו לא זאת בלבד שאינה מוגנת, כי אם לעיתים קרובות מאוימת על ידי ממסד ביורוקראטי, לעיתים קרובות גם ממסד רפואי, ותעשיה של תרופות ושירותי בריאות.
רשויות השלטון "מחזיקות את היד על השלטר" בכל הנוגע לקביעת מיני הצמחים שניתן להשתמש בהם, אופן ייצור תכשירים מצמחים, ואופן השימוש בהם, תוך התעלמות מעמדת הציבור, ארגוני צרכנים או ארגונים מקצועיים. במשטר רגולטורי שבו קיימת רגישות לצדק חברתי, יהיה לגופים אלה ייצוג בכל עת של תיקון תקנות, מענה לבעיות וכו'.
הרשויות קובעות גם את הדרישות הנלוות לכל תכשיר או צמח, דהיינו: מסמכים, בדיקות מעבדה וכו'. לעיתים קרובות, התקנים המונהגים בישראל לגבי צמחים הנמכרים בחנויות טבע הם חמורים מאלה הנהוגים בבתי מרקחת באירופה, וערכי הסף בבדיקות המעבדה חורגים וחמורים לעיתים קרובות מהדרישות הנהוגות המדינות המערב.
האם כל אלה הם סימניה של מדיניות מכוונת? עלינו להיות ערים לאיומים על זכותנו לשימוש בטוח ומוכר בצמחי מרפא, ולצאת להגנתה בעת הצורך. הבה נבהיר: מצד שני, אין עוררין על זכותו, אף חובתו של השלטון לבקר שימוש בלתי בטוח, למנוע הטעיית הציבור ולמנוע ייצור בתנאים שאינם נאותים. נצא לתמוך בחובה זו, ולמחות כנגד הגבלת הנגישות לצמחים ולרפואה משלימה.
נדרוש:
• התייעלות הממסד וחסכון בעלויות
• שקיפות ציבורית בהחלטות ובניהול
• שיתוף הציבור בקביעת מדיניות
• הקצאת תקני כח אדם לשיפור השירות
• שינוי במדיניות הקשורה לרפואה משלימה בכלל וצמחי מרפא בפרט
חקלאות אורגנית:
צמחי המרפא בציפורי מיוצרים בגידול אורגני, ללא שימוש בחמרי הדברה רעילים או דשנים כימיים. הגידול האורגני מתיר שימוש רק בחמרים "ירוקים" - אשר אינם רעילים לאדם ולסביבה.
הפיקוח על הייצור האורגני מתבצע ע"י "אגריאור" - חברת פיקוח, מוסמכת הארגון לחקלאות אורגנית ומשרד החקלאות בישראל. הגידולים השונים והפעילויות בחקלאיות מתועדות במסמכי היברה. מדי מספר חדשים מבקר מפקח מטעם אגריאור בשדות ובאתרי הייצור, בודק את שיטות הגידול ואת אופן יישומן.
מוצרים אורגניים מיובאים מחו"ל מאושרים ומפוקחים ע"י ארגוני הפיקוח הבינלאומיים. "על עלים" פועלת להרחבת מגוון המוצרים האורגניים המיובאים לישראל. "על עלים" חברה בארגון לחקלאות ביולוגית-אורגנית בישראל מזה כ- 15 שנה. הארגון חבר ב IFOAM, הפדרציה הבינלאומית של היצרנים האורגניים.
החוק האורגני
החל מ - 01.09.08 מסומנת כל התוצרת האורגנית מהצומח, ומפוקחת בישראל על פי חוק. ועדת הכלכלה של הכנסת אישרה ב13.8.08 את תקנות משרד החקלאות ופיתוח הכפר לחוק להסדרת תוצרת אורגנית. המשמעות - כעת יוכל כל צרכן לחפש את הסמל האורגני על המוצרים האורגניים.
מהלך זה משלים את היערכות משרד החקלאות ופיתוח הכפר לגידול, ייצור, טיפול ושיווק של תוצרת חקלאית טרייה לשוק המקומי. על פי התקנות, מוצר אורגני יסומן בשני סמלים: סמל אורגני אחיד של מדינת ישראל (משרד החקלאות) וסמל גוף הבקרה שפיקח על ייצור המוצר. גופי הבקרה שאושרו והוסמכו על ידי משרד החקלאות לשם פיקוח על התוצרת האורגנית הינם אגריאור, סקאל ישראל והמכון לבקרה ואיכות אי.קיו.סי. נכון להיום הם מוסמכים על פיקוח על ייצוא תוצרת אורגנית לאירופה, עם כניסת התקנות לתוקף הם יוסמכו לפקח גם על התוצרת המקומית.
  
מוצרי "על עלים" המאושרים כמוצרים אורגניים מסומנים בסמלים המתאימים, על פי החוק.
סחר הוגן
על עלים בעד סחר הוגן!. עקרונות "הסחר ההוגן" כוללים:
• יצירת הזדמנויות ליצרנים מעוטי יכולת כלכלית
• שכר הוגן
• יצירת עצמאות אצל יצרנים
• תנאי עבודה הולמים
• שוויון מגדרי
• שמירה על הסביבה
קהילה
"על עלים" שותפה פעילה בכל אירוע אקולוגי חינוכי בקהילה שלנו - הרצאות, סדנאות, והכי כיף: נטיעת עצים, לא רק בט"ו בשבט! למען ילדינו, "על עלים" מחויבת לנושא האקולוגי.
חסכון באנרגיה
"על עלים" שותפה פעילה בכל אירוע אקולוגי חינוכי בקהילה שלנו - הרצאות, סדנאות, והכי כיף: נטיעת עצים, לא רק בט"ו בשבט! למען ילדינו, "על עלים" מחויבת לנושא האקולוגי.
מיחזור
שאריות צמחיות מהגידולים החקלאיים נאספים בנקודה מרכזית ועוברים למיחזור בקומפוסטציה (יצירת זבל אורגני מפורק). במקום שהדבר אפשרי, אנחנו משאירים את שאריות הגידול בשדה כחיפוי קרקע. הגזם מעצי הזית של "על עלים" מנוצל בחלקו לבעירה (חימום), וחלקו מפורק במקום ע"י ריסוק הגזם. הגזם המרוסק מנוצל לחיפוי הקרקע במטע. מי השקיה הניגרים כנקז מחממות מנוצלים אף הם לגידולים חקלאיים. בעתיד מי הנגר מגגות סככות ומבנים ינוצלו להשקיית גידולים בשדות שכנים. פסולת אורגנית ביתית מהמטבח מיועדת להזנת בעלי חיים, ופסולת אחרת הניתנת למחזור (נייר, זכוכית), מועברת לנקודת מיחזור מרכזית ביישוב. אריזות הצמחים (שקים, קרטונים) ממוחזרות ומנוצלות שוב עד לבלייה מליאה. זו הסיבה שהלקוח מקבל מאתנו את הזמנתו בקרטון משומש, ואת השקים בהם אנחנו אורזים אנחנו מבקשים לקבל חזרה מלקוחותינו. בחנות אנו מציעים שקיות קניות מנייר עיתון ממוחזר (ייצור עצמי) כתחליף לשקיות הניילון. ב"על עלים" - איסוף של צמחי מרפא משטחי הבר, בסביבת ציפורי ובאזורים אחרים בישראל, מתבצע תוך התחשבות מרבית במחזור החיים של הצמח, ובכושר ההתחדשות של הצמחיה בתנאי הגידול הטבעיים. לעולם עלינו להיזהר מהשפעה משמעותית על הצומח הטבעי באיזור, ולהישמר מהפרת האיזון הקיים. עקרונות האיסוף בר הקיימא (sustainable harvesting) נקבעו בתקן חדש אשר אומץ ע"י הארגונים הסביבתיים באירופה בתחילת 2006 (לעיון נוסף ראה מצגת)