הפאטיטיס A, B, C טיפול באמצעות צמחי מרפא

הפאטיטיס A, B, C טיפול באמצעות צמחי מרפא

מאת: ד"ר מינה פארן

הפאטיטיס זיהומי הוא מחלת כבד דלקתית הנגרמת כתוצאה מזיהום עם אחד מחמשת הוירוסים : הפאטיטיס A, B, C, D, E .

הפאטיטיס A הוא הנפוץ ביותר, והוא עלול להופיע כמגפה, כשהוא מועבר באמצעות מים ומזון. הפאטיטיס A נפוץ במיוחד בארצות בהן ההגיינה לקויה, ומי הביוב זורמים למי השתייה. המחלה עלולה להופיע בכל גיל, ואדם שחלה מפתח נוגדנים והוא מחוסן במשך שנים רבות.

קיים חיסון נגד וירוס הפאטיטיס A, ונהגו לתת אותו למטיילים שיצאו לארצות בהן המחלה נפוצה. הפאטיטיס B וירוס, HBV, מועבר על ידי דם נגוע. המחלה שכיחה בקרב אנשים המשתמשים במחטים בלתי סטריליות להזרקה, לקעקוע או לדיקור באקופונקטורה. הוירוס עלול לעבור במגע מיני, וכן הוא עלול לעבור מהאם לתינוק במהלך הלידה.

הפאטיטיס B עלול להפוך למחלה כרונית ולגרום נזק בלתי הפיך לכבד. הפאטיטיס C וירוס, HCV, מועבר בדם. לפני שבדקו דם שנתנו לעירוי לנוכחות הוירוס, היו מקרי הדבקה רבים כתוצאה מעירוי דם. שימוש במחטים שלא עברו סטריליזציה, טיפולי דיאליזה, קעקוע, וכן שריטות ופציעות עלולים לגרום להדבקה בוירוס.

העברה של הוירוס על ידי מגע מיני אפשרית, אולם אינה נפוצה. לפי הסטטיסטיקה כ-5% מהמקרים הם תוצאה של העברה על ידי מגע מיני. הפאטיטיס C וירוס "התגלה" בשנת 1989, כאשר הפאטיטיס שכינו אותו קודם לא-A לא- B נקבע להפאטיטיס C.

הסימפטומים אינם מתתחילים ביחד עם הזיהום. ברוב המקרים עוברות כמה שנים עד להופעת הסימפטומים. הפאטיטיס C נחשב היום למחלה מגפתית. מקרים חדשים מתגלים כל שנה. הסימפטומים של דלקת הכבד החריפה דומים במקרים של זיהום עם וירוס הפאטיטיס A, B או C.

המחלה מתחילה עם תסמינים דמויי שפעת בדומה למחלות ויראליות, בהמשך מופיעות בחילות והקאות, איבוד תיאבון, שלשול, השתן נעשה כהה, מתפתחת צהבת, יש עצירה או הפחתה בזרימת המרה והצואה נעשית חיוורת, מופיע גרוד קשה בכל הגוף.

המחלה החריפה נמשכת 4-8 שבועות. הפאטיטיס B נעשה כרוני ב-5-10% מהמקרים.הפאטיטיס  C הופך לכרוני ב-75-80% מהמקרים. 20% מתוכם הופכים לנשאים. אין אצלם נזק לכבד, כל תפקודי הכבד שלהם תקינים, אבל הם עלולים להדביק אחרים.

אצל כ-60% יופיעו סימפטומים כרוניים בממוצע 13 שנים אחרי הזיהום. הם עלולים לפתח צירוזיס, סרטן הכבד ולהגיע לכשל מוחלט של הכבד. 

טיפול בהפאטיטיס באמצעות צמחי מרפא

ברפואה המסורתית שמקורה בתרבויות שונות אנו מוצאים צמחים רבים המוצעים לטיפול בבעיות של הכבד. ניתן לסווג אותם לפי צמחים המגינים על הכבד, אנטי אוקסידנטים המנטרלים רדיקלים חופשיים ומונעים נזק לתאי הכבד, צמחים המנקים את הכבד על ידי הגברת ייצור ושחרור של מיצי מרה מהכבד (chleretics ) או הגברת שחרור וזרימת מיצי המרה מכיס המרה  (cholagogues), צמחים המסייעים לשיקום הכבד (1).

נדגים דרך כמה מהצמחים הפועלים על הכבד כיצד הם מסייעים לטיפול בהפאטיטיס כרוני. 

Silybium marianum

שמו העברי הוא גדילן מצוי, והוא גדל בר בארץ. מוצאו של הגדילן מאזור הים התיכון. מאז ימי קדם נהגו להשתמש בעלים ובזרעים לטיפול במחלות שונות, בעיקר מחלות כבד.

המחקר העוסק בגדילן התחיל ב-1929. בסוף שנות ה-50 בודד הסילימרין, שהוא תערובת של flavonolignans כולל silybin (הידוע גם כ-silybinin), silydianin ו- silychristin. ריכוז הסילימרין בזרעים 4-6%. התכשיר המסחרי מכיל 70-80% של סילימרין (2,3).                                                                    

silymarin

סילימרין הוא אנטי אוקסידנט המגן על תאי הכבד מפני הנזק שעלולים לגרום רדיקלים חופשיים. בנוסף מגן הסילימרין מפני רעלנים, כגון, הרעל של פטריית האמניטה וכן פחמן טטרה-כלורי CCl4 (3).

לסילימרין יש פעילות ממברנאלית. יש לו אפיניות גבוהה לממברנות של תאי הכבד והוא מנקה את הממברנות מרעלנים שנצמדים אליהם (4). סילימרין מסייע לשיקום תאי הכבד. הוא מחיש ייצור של חלבונים ומסייע להחזרת תאי הכבד לתפקוד (4).

הגדילן נחשב לצמח בטוח לשימוש (3,4). המינון המומלץ 8-12 ג' ליום.

מקורות

1.  Dhiman ark. Chawla YK. Herbal medicines for liver diseases. Digestive Diseases and Sciences. 2005, 50: 1807-1812.

2. Mayer KE. Myers RP. Lee SS. Silymarin treatment of viral hepatitis; a systematic review. Journal of Viral Hepatitis. 2005, 12: 559-567.

3. Wellington K. Jarvis B. Silymarin: a review of its clinical properties in the management of hepatic disorders. BioDrugs: Clinical Immunotherapeutics, Biopharmaceuticals and Gene Therapy. 2001, 15: 465-489.

4. Abascal K. Yarnell E. The many faces of Silybum marianum (milk thistle). Part I Treating cancer and hyperlipidemia and restoring kidney function. Alternative &  Complementary Therapies. 2003, Aug: 170-175.                                                         

Cynara scolymus

שמו העברי קנרס מצוי והוא ידוע בשמו האנגלי ארטישוק. הצמח גדל בר בארץ ונהגו לגדל אותו ולהשתמש בו כירק מאכל. הוא מוזכר במשנה ובתלמוד.

עלי הארטישוק מכילים תרכובת פנולית בשם cynarin, פלבונואידים ו- sesquiterpene lactones (1). cynarin לאחרונה נערך מחקר על השימוש במיצוי מעלי ארטישוק במקרים של הפטאטיטיס C כרוני (1) הראו במיצוי מהעלים פעילות אנטי אוקסידנטית, הגנה על הכבד מפני רעלנים, פעילות כולרטית המתבטאת בהגברת ייצור מיצי מרה בכבד (1). החוקרים הראו שהמיצוי גורם להגברת ייצור מיצי מרה אצל אנשים בריאים.

במחקר השתתפו 17 חולים בהפאטיטיס C. לשניים מהחולים היה צירוזיס. 10 חולים לא הגיבו לתרופות שניתנו להם. אצל כל המשתתפים היתה רמת האנזים alanine aminotransferase- ALT גבוהה פי 1.5 מהרמה הנורמלית. המשתתפים קבלו 10 קפסולות ליום של מיצוי מעלי ארטישוק, במשך 12 שבועות. נבדקו אצלם האנזימים של הכבד, בילירובין וכן נבדקה הרגשה כללית אישית.

לא היתה ירידה ברמת האנזימים של הכבד לאחר 12 שבועות של טיפול במיצוי מעלי ארטישוק. היתה ירידה ברמת הבילירובין, והמשתתפים דווחו על שיפור בהרגשה הכללית (1).

זהו מחקר ראשון שנערך על טיפול בחולים בהפאטיטיס C כרוני עם מיצוי מעלי ארטישוק. המחקר נערך ללא קבוצת ביקורת והמידגם היה קטן.

עלי הארטישוק נחשבים לבטוחים לשימוש. הם מסייעים להורדת רמת כולסטרול בדם, נוגדי חמצון ומגינים על הכבד (2,3).

מקורות

1.Huber R. Muller M. Naumann J. et al. Artichoke leaf extract for chronic hepatitis C- a pilot study. Phytomed. Sep. 2009, 16: 801-804.

2. Artichoke leaf in: Bluementhal M. (ed) Herbal Medicine. Expanded Commission E Monographs 200, American Botanical Council, Austin, Texas USA.

3. Pengelly A. Assessment of hepatoprotective remedies. Australian Journal of Medical Herbalism Vol 7 p. 17-20, 1995.

 Schizandra sinensis

השיזנדרה הוא צמח מטפס ממשפח המגנוליה Magnoliaceae. מוצאו מרוסיה, צפון-מזרח סין וקוריאה.

שימוש רפואי נעשה בפירות, שהם חמוצים, מרירים ועפיצים.

פירות השיזנדרה היו בשימוש ברפואה הסינית לאורך שנים רבות. הוא נחשב לצמח המחזק את כל אברי הגוף, ובמיוחד את הכבד והכליות (1).

המרכיבים של הפירות הם כ-30 ליגננים הידועים בשם כולל schizandrins.

לפירות יש פעילות אנטי דלקתית, אנטי אוקסידנט, מגן על הכבד, מפחית עייפות, מגביר עמידות.

מחקרים in vivo שנעשו בחיות מעבדה הוכיחו שהצמח מגן על הכבד מפני רעלנים (1).

schizandrin מיצוי מפירות השיזנדרה הוריד רמה של האנזימים של הכבד במקרים של הפטיטיס מושרה בחיות (1). הצמח נחשב לאדפטוגן, המסייע במצבי לחץ, מפחית סטרס, מסייע לשיפור פעילות המוח ומונע איבוד זכרון.

1. Fructus Schisandrae in WHO Monographs, 2008, p.296-313. 

 Phyllanthus amarus

ה-Phyllanthus הוא צמח חד- או רב-שנתי קטן, המגיע לגובה של 30-40 ס"מ. הוא גדל ביערות הגשם של האמזונס, וכן בדרום הודו ובסין. שימוש רפואי נעשה בצמח כולו.בדרום אמריקה נהגו להשתמש בצמח להרחקת אבנים בכליות ובמרה, לטיפול בסכרת, במלריה, דיזנטריה, חום, שפעת, צהבת, דלקת של הוגינה, לשיפור העיכול ולהרחקת תולעים. בהודו נחשב הצמח למגן על הכבד. משתמשים בו לטיפול בהפאטיטיס וצהבת (1).

מרכיבים: אלקלואידים, פלבונואידים, ליגננים, אלגיטאנינים.

פעילות: אסטרינג'נט, דיורטי, מגביר הפרשת מיצי מרה (cholagogue), מגן על הכבד, משכך כאב, נוגד עוויתות, אנטי ויראלי, היפוגליקמי (1).

הוכיחו פעילות אנטי ויראלית נגד הפאטיטיס וירוס B  (2). בהודו נחשב שורש ה-Phyllanthus לאמצעי היעיל ביותר לטיפול בצהבת.

הצמח מומלץ לחיזוק וניקוי הכבד, להגנה על הכבד, להרחקת רעלנים מהכבד, לוויסות של אנזימי הכבד, לטיפול במחלות ויראליות, כולל, נגד וירוסים של הפאטיטיס A, B, C.

מחקרים קליניים שנערכו בהודו ובסין הראו שהמינים P. amarua ו- P. urinaria היו היעילים ביותר בטיפול בהפאטיטיס B כרוני.

במחקר שנערך בהודו (1) קבלה קבוצת חולים בהפאטיטיס B כרוני שלוש קפסולות ביום, שהכילו 200 מ"ג של P. amarus במשך 30 יום. עקבו אחר סמנים של HBV : HbsAg, HbeAg ונוגדנים מסוג IgM. המעקב נמשך תשעה חודשים.

אצל 59% מהנבדקים נעלם HbsAg לעומת 4% בקבוצת הביקורת. הסמן לא הופיע מחדש במשך כל תקופת המחקר. נבדקים שהכילו את שני הסמנים HbsAg HbeAg לא הגיבו לטיפול.

במחקרים שנעשו in vitro הוכיחו שכמה מיני Phyllanthus מעכבים את האנזים DNA- polymerase, שהוא הכרחי לרפליקציה של DNA

אינטראקציות עם תרופות: הצמח עלול להגביר פעילות של אינסולין ושל תרופות אחרות נגד סכרת. עלול להגביר השפעה של תרופות להורדת לחץ דם.

מינון: חליטה או מירתח קל 1-3 כוסות ליום.

מיצוי בגליצרין 2-6 מ"ל 2-3 פעמים ביום.

מקורות

1.     Neeral aja et al. Molecular diversity in Phyllanthus amarus assessed through RAPD analysis. Current Science, Vol 85, No 10, 2003.

2.     Shead A. et al. Effect of Phyllanthus plant extracts on duck hepatitis B virus in vitro and in vivo. Antiviral Research Vol 18 p. 127-138, 1992. 

Bupleurum chinensis

צמח השייך למשפחת הסוככיים. אחד הצמחים החשובים ברפואה הסינית לטיפול בכבד.

השורש מכיל ספונינים טריטרפניים, הכוללים saikosaponins a, b1, b4, c,d, e, הצמח נוגד דלקת, מפחית עליה בחדירות של כלי הדם הנימיים, מגן על הכבד מפני רעלנים, מעכב פראוקסידציה של ליפידים בכבד, אנטי בקטריאלי, אנטי ויראלי.

השורש מומלץ לטיפול במקרים של הפאטיטיס חריף וכרוני. הוא מסייע להחזרת הכבד לתפקוד תקין. 

Taraxacum officinalis

שמו העברי שינן רפואי . הצמח משתייך למשפחת המורכבים. אחד מצמחי הכבד הידועים ביותר. מינים שונים של Taraxacum  גדלים בארצות רבות, ומשתמשים בהם כצמחים להרחקת פסולת מהגוף. השורש מגביר הפרשת מיצי מרה וממריץ את התרוקנות כיס המרה. בנוסף יש לשורש פעילות דיורטית ומשתמשים בו להפחתת נוזלים ולטיפול בבצקות.

שימוש בצמח מומלץ במקרים של הפאטיטיס, דלקות בכבד, דלקות בכיס המרה, לשיפור זרימת מיצי מרה.

זהו אחד הצמחים החשובים ביותר לשיפור דה-טוקסיפיקציה של הכבד. הוא מסייע להרחקת פסולת במקרים של מחלות כרוניות, כגון, דלקות מפרקים, דלקות בעור, פרונקלוזיס ומחלות רוימטיות שונות.

השורש מר והוא מסייע לשיפור העיכול במקרים של התנפחות הבטן וגזים.

הוא מסייע לשיקום תפקודי הכבד וכיס המרה ונעזרים בו לשמירה על תפקוד תקין של הכבד.   

Curcuma longa 

כתבה על צמחי כבד לא תהיה שלמה אם לא נזכיר את הכורכום.

השם האנגלי הוא Turmeric. הכורכום הוא צמח ממשפחת הזנגביליים, Zingiberaceae מוצאו מדרום אסיה, ומרבים לגדל אותו בהודו, סין, אינדונזיה וארצות טרופיות אחרות. שימוש רפואי נעשה בקנה השורש.

המרכיבים הפעילים בקנה השורש הם: שמן נדיף בריכוז 3-7.2%, הכולל בעיקר ססקויטרפנים, כגון, alpha & beta turmerone, alpha curcumene, zingiberene3-5% פיגמנטים צהובים בלתי נדיפים הנקראים curcuminoids פוליסכרידים, כגון arabinogalactans הפעילים כאימונוסטימולנטים curcumene.

הכורכום הוא צמח אנטי דלקתי, המעכב סינתיזה של פרוסטגלנדינים ולויקוטריאנים, אנטי אוקסידנט, אנטי בקטריאלי, אנטי פטרייתי, מגביר הפרשת מיצי מרה, מגן על הכבד מפני רעלנים, כגון CCl4, D-galactosamine.

מיצויים מהצמח מסייעים להחזרת רמות של אנזימי הכבד לרמה הנורמלית, בנוסף הם גורמים לעליה בריכוז הסקרטין המופרש מהלבלב.

כורכומין מעכב ייצור של תרומבוקסאן A2 ומעכב צימות של טסיות דם.הכורכום מומלץ לטיפול בהפרעות של מערכת העיכול, בטיפול בהפרעות הקשורות לתפקוד לקוי של הכבד וכיס המרה, לעודף גזים במערכת העיכול, להורדת רמת כולסרול בדם, לטיפול במחלות של הכבד וכיס המרה, למקרים של חום העולה ויורד לסרוגין.

הכורכום הוא צמח בטוח לשימוש. הוא אינו מומלץ במקרים של אולקוס ועודף חומציות בקיבה.

הכנות ומינון: אבקה, 1-3 ג' ליום

טינקטורה 1:5 10 מ"ל ליום. 

מקורות

1. Ammon HP.Wahl MA. Pharmacology of Curcuma longa. Planta Med.57: 1-7, 1991.

2.   Rasyid A.Lelo a. The effect of curcumin and placebo on human gall bladder function:an ultarsound study.Aliment Pharmacological Therapy ,13:245-249, 1999

3. Selvam R. et al. the anti oxydant activity of turmeric (curcuma longa). J. Ethnopharmacology ,47:59-67, 1995.

4. Kiso y. et al. Anti hepatotoxic principles of Curcuma Longa rhizomes. Planta Med. 49:185-187 ,1983.

אהבתם את המאמר?

שתפו בFacebook
phone icon Whatsapp icon email icon
גלילה לראש העמוד