סטרפטוקוקים מקבוצה A נקראים גם Strep pyogenes ו-Strep hemoliticus. המחקר על חיידקים אלה נמשך כ-100 שנה. עד היום אין חיסון נגד החיידק. הסטרפטוקוקים רגישים לפניצילין, וזה הטיפול העיקרי בזיהומים השונים.
אחד המרכיבים המצויים בסטרפ. מקבוצה A הוא Streptolysine S שמפרק כדוריות דם אדומות. מגדלים את החיידקים על אגר עם דם, עדיף דם כבש, וסביב הסטרפ. מקבוצה A יש אזור שבו התפרקו הכדוריות האדומות, והאגר נראה שקוף. זוהי דרך נוחה לזהות סטרפ. ישר מהמשטח.
כמה מהמרכיבים של הסטרפטוקוקים הם אימונוגניים. במקרים של זיהומים בגרון או בעור מתפתחים נוגדנים. האנטיגן הספציפי לכל אחד מהטיפוסים נקרא M- ptotein. נוגדן נוסף ספציפי לטיפוסים השונים הוא חלבון T.
עבודה רבה הושקעה בניסיונות לייצר חיסון לטיפוסים השונים של חלבון M, ללא הצלחה. ישנם חוקרים המנסים לייצר חיסון על פי העיקרון של מניעת היצמדות של החיידק לתאי האפיתל.
מרכיבים אימונוגניים נוספים הם סטרפטוליזין O, DNase, Hyaluronidase.
אנזימים אלה עוזרים לחיידק להתפזר בתוך הרקמות של הפונדקאי.
סטרפ. מקבוצה A עלולים לגרום סיבוכים קשים, כגון, פגיעה בשסתומים של הלב, גלומרולונפריטיס, דלקת מפרקים. בדרך כלל במקרים אלה המטופל פיתח רמה גבוהה של נוגדנים לאנטיגנים השונים של החיידק.
ההסבר שניתן הוא שהקומפלקס אנטיגן-נוגדן שנקשר לרקמות הוא הגורם העיקרי לסיבוך שנוצר. מסיבה זאת מעדיפים לתת טיפול מהיר עם אנטיביוטיקה, כדי שהחיידק לא ישרוד בגוף זמן רב ולא יספיק לעורר תגובה חזקה של מערכת החיסון.
רופאים ומטפלים שעוסקים ברפואה אינטגרטיבית ונשאלים אם אפשר לוותר על הטיפול באנטיביוטיקה ולהשתמש בצמחים אנטי בקטריאליים, אינם מעיזים לענות בחיוב. לעיתים קרובות החולים במחלות סטרפטוקוקליות הם ילדים, וזה מוסיף על ההססנות של המטפל.
ההורה אינו מעז להחליט בעצמו למנוע טיפול אנטיביוטי מהילד, ולסכן אותו עם סיבוך שהוא יחיה אתו כל ימי חייו, וכך ממשיכים לתת לילדים פנצילינים שונים שמצליחים לסלק את הזיהום.
הפנצילין נחשב לאנטיביוטיקה כמעט אידיאלית. הוא פוגע בהשלמת בניין דופן התא בזמן חלוקת התאים של החיידק. מכיוון שלתאים של בני אדם ושל בעלי חיים אחרים אין דופן, צפוי שהפניצילין לא יפעל עליהם.
למרות זאת במקרים רבים מפתחים מטופלים אלרגיה לפניצילין, וצריך לפתח תרכובות חדשות, וכשנתנו טיפול פרופילקטי עם פניצילין לתקופה ארוכה, נפגעה מאד הפלורה הנורמלית של מערכת העיכול.
במחקרים in vitro ו- in vivo נמצאו צמחים בעלי פעילות נגד סטרפטוקוקים. בטיפול בזיהומים סטרפטוקוקליים של העור ניתן להשתמש בצמחים שמועילים לעור ופעילים נגד החיידקים.
טיפול באימפטגו עם צמחי מרפא
אימפטיגו הוא אחד מהזיהומים הסטרפטוקוקליים הנפוצים ביותר. כתוצאה של זיהום בעור עם סטר. מקבוצה A מתפתחים על פני העור פצעים מכוסים בקרום צהוב, ובתוכם מצוי החיידק. הפצעים מופיעים על הפנים, על הידיים והרגליים. אימפטיגו היא מחלה מדבקת מאד.
הטיפול הקונבנציונלי הוא משחות אנטיניטיות חזקות, ויש רופאים המעדיפים לתת למטופל גם טיפול אנטיביוטי אוראלי, כדי להרחיק את החיידק במהירות.
ישנם צמחים שהם יעילים כמו הטיפול האנטיביוטי, אבל חשוב שהרופא יעקוב אחרי הילד, ואם אין הטבה אחרי 24 שעות ימליץ על טיפול אחר (1).
החוקר ממליץ לרופא שרוצה לטפל בזיהום סטרפטוקוקלי עם צמחים לקחת דוגמא מטיפול שהוא נתן (1). הוא טיפל ב-6 מקרים של סטרפ. בגרון עם צמחים.הוא עקב אחרי המטופלים וראה במהירות הטבה במצבם. הוא לקח משטחי גרון לביקורת אחרי 7-10 ימים. כל המשטחים היו שליליים (1). הוא השתמש בפורמולה שמקורה ברפואה מסורתית ונקראת HEMP . היא מכילה 4 צמחים: Hydrastis Canadensis
Echinacea spp.
Commiphora mlmol
americana Phytolacca
החוקר ממליץ להשתמש בארבעה צמחים אלה בשימוש חיצוני במקרים של אימפטיגו (1), ולשטוף את הפצעים לפני הטיפול עם הצמחים, עם מימן פראוקסיד H2O2.
צמחים שהראו פעילות נגד טיפוסים שונים של סטרפטוקוקים: (2,3,4)
| שם הצמח | השם בעברית | חלקי צמח בשימוש |
| Alium satvum | שום | בצל |
| Coptis chinensis | קני שורש | |
| Ligusticum porteri | אושה | שורש |
| Cordyceps sinensis | פטריה | |
| Achillea millefolium | אכילאה אלף העלים | נוף הצמח |
| Satureja hortensis | צתרה | נוף הצמח |
| Sophora flavescens | סופורה | עלים |
עפצים של כמה מיני אלון מעכבים טיפוסים של סטרפ. המצויים בפה. אבל הם מתאימים גם לשטיפה של פצעים של אימפטיגו (1)..
מחקר אחר הראה עיכוב של זיהום סטפטוקוקלי בעכברים עם שמן עץ התה- Melaleuca alternifolia(1)
כמה שמנים נדיפים הראו פעילות נגד סטרפטוקוקים, ביניהם : שמן אקליפטוס, תימוס, לבנדר, עשב לימון, קנמון, ציפורן, מנטה, מרוה (5).
שמן עץ התה ושמן לבנדר היו פעילים כששמו אותם ישירות על העור. בשאר השמנים הנדיפים משתמשים כשהם מהולים בתוך שמן שקדים (1).
Erysipelas– שושנה, טיפול עם צמחי מרפא
Erysipelas היא מחלה זיהומית של העור שנגרמת על ידי סטרפ. מקבוצה A. המחלה מתבטאת בחום, כאב וחולשה, ואזור מודלק בעור, אדום נפוח, חם וכואב מאד.
פורמולה מוצעת לשימוש פנימי
| שם הצמח | השם בעברית | חלקי צמח בשימוש |
| Berberis mahonia | ברברית | שורש |
| Echinacea spp. | אכינצאה | שורש |
| Alium sativum | שום | בצל |
| Cordyceps sinensis | קורדיספס | פטריה |
| Achillea millefolium | אכילאה אלף העלים | נוף הצמח |
פורמולה מוצעת לשימוש חיצוני
| שם הצמח | השם בעברית | חלקי צמח בשימוש |
| Berberis mahonia | ברבריס | שורש |
| Achillea millefolium | אכילאה אלף העלים | נוף הצמח |
| Melaleuca alternifolia | עץ התה | שמן נדיף |
| Thymus vulgare | בת קורנית מצויה | שמן נדיף |
| Gentian violet |
מקורות
Stansbury J. Botanical Management of Streptococcal Infections of the Skin.NDNR.
Cichewicz RH. Thorpe PA. The antimicrobial properties of chile peppers (Capsicum specises) and their uses in Mayan medicine. J. Ethnopharmacol. 1996, 52: 61-70.
Kuo CF. Chen CC. Luo YH. et al. Cordyceps sinensis mycelium protects mice from group A streptococcal infection. J. Med. Microbiol. 2005, 54: 795-802.
Candan F. Unlu M. Tepe B. et al. Antioxidant and antimicrobial activity of essential oil and methanol extracts of Achillea millefolium subsp. millefolium (Asteraceae) J. Ethnopharmacol. 2003, 87: 215-220
Martin KW. Emst E. Herbal medicines for treatment of bacterial infections: a review of controlled clinical trials. J. Antimicrob. Chemother. 2003, 51:241-246
