השפעת היא מחלה חריפה של דרכי הנשימה הנגרמת על ידי הוירוסים Influenza A &B, המחולקים לתת-קבוצות על פי התכונות האנטיגניות שלהם.
אינפלואנזה A וירוסים מתחלקים לשני תת- טיפוסים עיקריים לפי שני אנטיגנים שונים שנמצאים על שטח הפנים שלהם: hemagglutinin ו- neuramidase. המאגלוטינין אנטיגן–HA הוא גליקופרוטאין המתקשר לחומצה הסיאלית שבתא ומתמזג עם הממברנות של הפונדקאי. נויראמידאז אנטיגן- NA, עושה פעולה הפוכה. הוא שובר את החומצה הסיאלית ומאפשר לוירוס להתפשט החוצה מהתא.
ב-1933 בודדו לראשונה את הוירוס Influenza A מאנשים (1), וב-1957 התאפשר מחקר של הוירוס במעבדות (2). החוקרים שניסו להכין חיסון נגד הוירוס נוכחו שהוא עובר מוטציות במהירות, ושיש קושי רב בהכנת חיסון יעיל.
Influenza A הוא נפוץ ומסוכן יותר, והוא גרם לרוב ההתפרצויות המגפתיות הידועות בהיסטוריה. Influenza B הוא פחות אלים, והוא גורם למחלה קלה יותר אצל מבוגרים. אצל ילדים המחלה דומה בחומרתה לזו הנגרמת על ידי אינפלואנזה A (3).
המגפות פורצות בדרך כלל כשמופיע וירוס חדש של אינפלואנזה, שהאוכלוסיה אינה מחוסנת נגדו (4). המחלה מתפשטת במהירות, ועלולה לעבור מארץ אחת לשניה. מדובר אז על התפרצות פנדמית.
במאה ה-20 היו התפרצויות פנדמיות ב-1918, 1957 ו-1968. בהתפרצות של השפעת הספרדית ב-1918 מתו כ-500.000 איש בארה"ב, וכ-50 מיליון איש בעולם כולו, בהתפרצות של השפעת האסייתית ב-1957 מתו כ-70.000 איש וב-1968 מתו כ-33.000 איש (4).
כשההתפרצות מופיעה, מתחילה מיד התגייסות של מדענים הממהרים לבודד את הוירוס ולהכין חיסון נגדו. ב-1957 בודדו זן חדש והכינו חיסון נגדו. כשמזהים זן חדש דרושים 6-9 חודשים עד שמכינים חיסון נגדו, וכשמחסנים אנשים דרושים להם כשבועיים לייצר נוגדנים ולהתחסן (4).
יעילות החיסון מוטלת בספק. הרשויות מדווחות על הצלחת החיסונים וממליצות לאוכלוסיה להתחסן. רבים טוענים שעל אף האחוז הגבוה של אנשים המתחסנים אין ירידה בתמותה. ובסיבוכים. השפעת היא מחלה עונתית. היא מתחילה להופיע בסתיו, מתגברת בחודשי החורף וממשיכה עד האביב. הוירוס של השפעת עלול להדביק אנשים בכל קבוצת גיל, אבל שיעור ההדבקה הגבוה ביותר הוא אצל ילדים (5). שיעור התמותה הגבוה ביותר הוא אצל קשישים (5).
צמחים מומלצים למניעה וטיפול בשפעת החזירים
באביב של שנת 2009 דווח במקסיקו על התפרצות של דלקת ריאות חמורה, שהופיעה כסיבוך של שפעת, שנגרמה על ידי וירוס influenza A (H1N1). מקור הוירוס הוא בחזירים והשפעת התפרסמה בתור שפעת החזירים. מ-24 במרץ עד 29 באפריל היו במקסיקו 2155 מקרים של דלקת ריאות חמורה. משרד הבריאות של מקסיקו דיווח על 821 אישפוזים ו-100 מקרי מוות (6).
השפעת התפשטה בעולם, ועד סוף ספטמבר דווח על 300.000 חולים שנדבקו בוירוס influenza A H1N1 , ועל 3917 מקרי מוות (7).
בסין דווח על 14.581 חולים בשפעת. אין דיווח ממשלתי על מקרי מוות. משרד החינוך הציע לתושבים טיפול מניעתי באמצעות פורמולה הנקראת lian hua qing wen, הכוללת שני צמחים: פרחים של יערה יפנית Lonicera japonica ופירות של Forsythia suspense (8).
ביה"ח Ditan בביג'ינג דיווח על הצלחה של 75% בטיפול בחולים בשפעת החזירים. מתוך 117 חולים שאושפזו 88 הבריאו. החולים קבלו חליטות מארבעה צמחים, 3 ג' מכל צמח.
הם שתו מהחליטות והשתמשו בהן גם לשטיפת הפה (9). הצמחים הם:
Lonicera japonica יערה יפנית פרחים
Isatis indigotica איזטיס שורש ועלים
Mentha spp. מיני מנתה עלים
Glycyrrhiza uralensis שוש שורש
הכנה ומינון: חליטה מ-12 ג' של התערובת (כל צמח 3ג') לשתייה ולשטיפת הפה. בהודו נפטרו 277 חולים בשפעת החזירים. ממליצים בהודו על שימוש בצמח Tinospora cordifolia או על תערובת המכילה שלושה צמחים (8):
Tinospora cordifolia טינוספורה
Ocimum tenuifolium ריחן נוף הצמח
Zingiber officinale ג'ינג'ר רפואי שורש, קנה שורש
FDA ממליץ לתושבים להתחסן נגד השפעת, ומזהיר מפני המלצות על שימוש בתוספי מזון וצמחים למניעה וטיפול בשפעת.
San Francisco Chronical (10) ממליץ להרבות באכילת שום ולהשתמש בפטריות הרפואיות המחזקות את מערכת החיסון (10).
Grifolia frondosa Maitaki
Lentinula edodes Shitaki
Ganoderma lucidum Reishi
חשיבותו של ויטמין D בפעילות החיסון הבלתי ספציפי חוזרת ועולה. Gombart A. (12) טוען שחשיבותו של ויטמין D כמווסת את הפפטידים האנטי מיקרוביאליים גדולה כל כך, שהיא נשמרה במשך 60 מיליון שנה אצל בני אדם וקופים (12). ויטמין D מונע פעילות יתר של מערכת החיסון הספציפית ומעודד פעילות של החיסון המולד הבלתי ספציפי. בנוסף לפעילות הפפטידים האנטי מיקרוביאליים כמגינים מפני מחלות זיהומיות, הם גם מסייעים בבניית כלי דם, ובריפוי פצעים (12). ויטמין D חשוב מאד לבריאות העור ולפעילות תקינה של מערכת העיכול. ריכוז תקין של ויטמין D יסייע להמנע משפעת, או לעבור אותה כמחלה קלה ללא סיבוכים (13).
מקורות
1. Smith W. Andrewes CH. Laidlaw PP. A virus obtained from influenza patients. Lancet 1933, 2: 66-68.
2. Chu CM. Shao D. Hou CC. Studies of strains of influenza virus isolated during the epidemic in 1957 in Changchun. Vopr Virusol 1957, 2: 278-281.
3. Immunisation against infectious diseases. In: The Green Book; Influenza Update, 2006, Chapter 19. Department of Health. www.dh.uk [Accessed December 13, 2006]
4. Bergner P. Influenza prevention, Immunization and Tmiflu is not enough. Medical Herbalism Eletter, December 2008. 1-8.
5. Roxas M. Jurenka J. Colds and Influenza; A Review of Diagnosis and Conventional, Botanical, and Nutritional Considerations. Alternative Medicine Review, 2007, 12 : 25-47.
6. Chowell G. Stefano M. Colchero MA et al. Severe Respiratory Disease Concurrent with the Circulation of H1N1 Influenza. The New England Journal of Medicine, 2009, 361: 1-6.
7. Pandemic (H1N1) 2009-update 67. World Health Organization website. Available at: http://www.who.int/csr/don/2009 09 25/en/index.html. Accessed September 22, 2009.
8. Lindsay Stafford, International Report on Herbs and Swine Flu, HerbalEGram Vol. 10 No.6 October, 2009.
9. Margolin C. Swine flu cured using Chinese herbs. Alternative Health Journal, July 25, 2009.
10. Robbins S. Naturopath bridges gap in treatment, prevention. San Francisco Chronicle. September 21, 2009.
11. Gombart AF. Borregaard N. Koffler HP. Human Cathelicidin Antimicrobial Peptide Gene is a Direct Target of the Vitamin D Receptor and is Strongly Upregulated in Myeloid Cells by 1,25 dihydroxy Vitamin D3. FASEB J. 2005, 19: 1067-1077.
12. Gombart A. Key feature of immune system survived in humans, other primates for 60 million years, Oregon State University, http://www.orst.edu 2009.
13. Cannell JJ. Vieth R. Umhau JC. Epidemic influenza and vitamin D. Epidemiol. Infect. 2006, 134: 1129-1140.
השימוש ב-Lomatium בהתפרצות של שפעת
בכתבה משנת 1920 מתאר Dr. Krebs איך טפלו האינדיאנים של נבאדה בהתפרצות של השפעת ב-1918 (1). בנבאדה גר השבט האינדיאני Washoe. הם השתמשו בצמח שקראו לו באותה תקופה Leptotaemia dissecata. הצמח שייך למשפחת הסוככיים והוא גדל במורדות הגבעות.
האינדיאנים קטפו אותו בסתיו. חודש נובמבר נחשב למתאים ביותר אצל האידיאנים. הם חתכו את השורש, הרתיחו אותו ושתו ממנו כמויות גדולות (1). האינדיאנים החשיבו את הצמח ל-panacea.
הוא הוכיח את עצמו כיעיל במיוחד לטיפול בדלקת ריאות כסיבוך של שפעת. הוא פועל כמחזק של הקרומים הריריים של דרכי הנשימה, עוצר שיעול, מוריד חום, מכייח. בריכוז גבוה הוא לקסטיבי, ובמינון מוגזם הוא גורם להקאה (1).
בקרב האינדיאנים משבט Washoe לא היו מקרי מוות, ואילו אצל אינדיאנים שגרו במקומות בהם לא גדל הצמח היו מקרי מוות רבים.
שמו של הצמח הוחלף ב-1942 על ידי Mathias ו- Constance מ- Leptotaenia ל- Lomatium
Lomatium dissectum
שם מקומי: Biscuit root
משפחה: סוככיים Apiaceae
חלקי צמח בשימוש: שורש
תאור בוטני: לסוג Lomatium משתייכים מעל 80 מינים. L. dissectum הוא צמח רב שנתי ריחני. החלק התחתון של הגבעולים סגול. כמה גבעולים יוצאים מהשורש, וגובהם 50-150 ס"מ. השורש מעובה. העלים מצויים רובם בחלק התחתון של הגבעולים. הפרחים קטנים, צהובים בצורת סוכך. הפירות מאורכים.
הצמח גדל על מדרונות סלעיים בצפון-מערב ארה"ב (2,1).
נהגו ליבש את השורש, לטחון אותו ולהכין ממנו עוגיות זה המקור לשם המקומי Biscuit root (3, 2)
מרכיבים: Michael Moore שהכיר את הצמח ועבד אתו מציין כמה מרכיבים, שמן נדיף, שלושה גליקוזידים של קומרינים אחד מהם הוא apiose , גומי, רזין, לוטאולין, אלקלואיד (1) פורנוקומרינים, חומצה אסקורבית. המחקר על המרכיבים הפעילים מצומצם.
פעילות: אנטי ויראלי, אנטי מיקרוביאלי, אימונוסטימולנט.
רפואה מסורתית: הצמח נחשב למרפא הכל אצל האינדיאנים שגרו באזור נבאדה (4), אבל לא משך תשומת לב של האירופאים שהגיעו לאמריקה.
האינדיאנים השתמשו בצמח בעיקר לטיפול במחלות של העור ושל דרכי הנשימה (5,6). בנוסף השתמשו בשורש לטיפול במחלות שגרוניות, כאבי בטן, שיעול, הצטננות, ברונכיט, שפעת, דלקת גרון, דלקת ריאות, שחפת (6,5).
נהגו לשרוף את השורש היבש ולשאוף את העשן לטיפול באסתמה (6).
הכינו משחה מהחלק הפנימי של השורש לטיפול בחתכים, פצעים פתוחים וכוויות (6).
מים שהשרו בהם את השורש שמשו כשטיפת שיער נגד קשקשים (6).
בנוסף השתמשו בשורש כקטורת (6).
הצמח התפרסם כשאינדיאנים שגרו באזורים בהם הוא גדל, השתמשו בו לטיפול בשפעת הספרדית, ב-1918, שגרמה למוות של 50 מיליון איש. הטיפול באמצעות ה-Lomatium היה יעיל, ולא היו מקרי מוות בין המטופלים. דר' Krebs חקר את הצמח ודיווח על המימצאים שלו (1).Ed Smith מספר באתר שלו (Herb Pharm) שהוא שמע על סגולות ה-Lomatium מ-Dr’ Bastyr שסיפר לו על הצלחותיו בטיפול במחלות ויראליות עם שורש ה-Lomatium. דר' Bastyr נהג לאסוף את הצמח בשדות ולהרתיח אותו כפי שעשו האינדיאנים.
הצמח עולה ומוזכר שוב בימינו כשיש חשש מהתפרצות של שפעת החזירים בחודשי החורף.
בטיחות: לפי הדיווחים שנאספו הצמח בטוח לשימוש במינון של 2-3 ג' ליום.
שימוש ממושך או מוגזם עלול לגרום להופעת פריחה על העור. Ed Smith טוען שהפריחה נעלמת תוך 1-7 ימים, כשמפסיקים לקחת את הצמח.
מקורות:
1. Krebs, Dr. Krebs uses Lomatium for Influenza Epidemic Bulletin of the Nevada State Board of Health,1920, No. 1, Carson City, Nevada.
2. Hitchcock CL.Vascular Plants of the Pacific Northwest. University of Washngton Press, 1955.
3. Tanaka T. Tanaka’s Cyclopaedia of Edible Plants of the World, 1976, Keigaku Publishing.
4. Facciola S. Cornucopia- A Source Book of Edible Plants, 1990, Kampong Publications.
5. Coffey T. The History and Folklore of North American Wild Flowers. Facts on File, 1993.
6. Moerman D. Native American Ethnobotany , 1998 Timber Press, Oregon.
Forsythia suspense
משפחה: זיתיים, Oleaceae
חלקי צמח בשימוש: פירות
תאור בוטני: לסוג Forsythia משתייכים שבעה מינים שגדלים במזרח אסיה. במאה ה-19 התחילו לגדל את הצמח , והוא התקבל במהירות כצמח נוי מבוקש. הוא מרשים בפריחתו הצהובה באביב. הוא נקרא על שם בוטנאי סקוטי William Forsyth.Forsythia suspense הוא שיח נשיר עם עלים משוננים ופרחים בצבע צהוב בהיר.
פעילות של הפירות: אסטרינג'נט, ממריץ של מערכת העצבים, הלב וכיס המרה
משתן, נוגד דלקת
מוריד חום, אנטי בקטריאלי
מחזק קפילרות (1)
שימוש רפואי: לטיפול במחלות זיהומיות, כגון, דלקת גרון, erysipelas, דלקות בדרכי השתן, פריחות אלרגיות, דימום ברישתית (1)
רפואה סינית מסורתית (2)הפירות מרים וצוננים, הולכים למרידיאנים של הלב, הכבד וכיס המרה.
פעילות: מרחיקים חום ורעלניםמפזר רוח חמה
התוויות: לטיפול בפצעים, בפריחה עם חום, בלוטות לימפה נפוחותלטיפול בדלקת גרון, חום גבוה, כאב ראש (2)
צרופים: Mentha haplocalycis לטיפול בשפעת
התוויות נגד: אינו מומלץ במקרים של שלשול בגלל חוסר בקיבה ובטחול
מינון: 6-15 ג'
מקורות:
1. Bown D. The Herb Society of America New Encylopedia of Herbs and Theur Uses, 2001, DK, London, New York, Delhi
2. Bebski D, & Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica, Revised Ed.1993,Eastland Press, Washington.
Tinospora cordifolia
השם בסנסקריט: Guduchi
משפחה: Menispermaceae
חלקי צמח בשימוש: כל הצמח
תאור בוטני: צמח מטפס גדול, נשיר, בשרני, השולח שורשי אויר מרובים. קליפת הגזע בצבע אפור-חום. העלים בצורת לב, הפרחים קטנים וצהובים. גדל באזורים הטרופיים של הודו ובסין.
מרכיבים: אלקלואידים- ברברין, פאלמיטין, כולין, טינוספורין, נוכחים בגזע ובשורש.
גליקוזידים tinocordifolioside, syringintinocorside נוכחים בגזע.
דיטרפן לקטונים furanolactone, tinosporon, columbin
סטרולים -סיטוסטרולססקויטרפנואידים tinocordifolin.
פעילות: ממריץ פעילות של מערכת החיסון, מפחית מתח ולחץ, מסייע לשיפור הזכרון והכושר הקוגניטיבי (1), מגביר ייצור של אצטילכולין במוח (2), היפוגליקמי (3), אדפטוגן (4), נוגד דלקת,מוריד רמת שומנים בדם (5), מגן על הכבד (6), נוגד חמצון.
המנגנון הפועל על המוח הוא כנראה השפעה על מתווכי עצב, ובעיקר עליה ברמת אצטילכולין (1).
רפואה מסורתית: ברפואת האיור-ודה משתמשים בצמח להגברת הפרשת מיצי מרה, להורדת רמת סוכר אצל סכרתיים, לטיפול בטחול מוגדל, לשיכוך כאבים רוימטיים, לטיפול בשלשול כרוני, כמחזק כללי, כמאיט של תהליכי זקנה. הצמח מהווה מרכיב ב-141 פורמולות. הצמח מוגדרכ- rasayana, שהוא מונח דומה להגדרה של אדפטוגן.
הכנות ומינון: בטיפול המסורתי הצמח ניתן בצורת אבקה. הוא מצוי בשוק בצורת קפסולות, כדורים וחלק מתכשירים.במחקרים השתמשו במיצויים במים או באלכוהול.
מינון, 5-15 ג' ליום.
מקורות
1. Agarwal A. et al. Effect of Tinospora cordifolia on learning and memory in normal and memory deficit rats. Indian J. of Pharmacology, 34: 339-349, 2002.
2. Khosa RL. et al. Effect of Tinospora cordifolia on brain neurotransmitter in stressed rats. Fitoterapia, 141: 421-422, 1995.
3. Chemistry and medical properties of Tinospora cordata. Indian Journal of Pharmacology 35: 83-91, 2003.
4. Rege NN. et al. Adaptogenic properties of six rasayana herbs used in ayurveda medixine. Phytother. Res. 13: 275-291, 1991.
5. Stanley M. et al. Hypolipidaemic action of Tinospora cordata roots in alloxan rats. J. Ethnopharmacol. 64: 53-57, 1999.
6. Gupta S. and Rai NP. Tinospora cordata, treatment of viral hepatitis. Institut of Medical Science, B.H.U. Ayurveda News Oct.: 16-31, 1998.
Lonicera japonica
משפחה: יערתיים, Caprifoliaceae
שם אנגלי: Honeysuckle
שם עברי: יערה יפנית
תאור בוטני: הסוג יערה כולל 180 מינים של מטפסים, שהם בדרך כלל נשירים ולפעמים ירוקי-עד. הם גדלים בארצות רבות בחצי הצפוני של כדור הארץ. בארץ מיני יערה גדלים בר. מינים רבים פותחו כצמחי נוי ובושם.היערה היפנית היא מטפס ירוק-עד (1). הפרחים לבנים וריחניים, לפעמים הצבע קצת סגול. יש זנים בהם הפרח נעשה צהוב לפני שהוא נובל.
חלקי צמח בשימוש: גבעולים, ניצנים של פרחים
פעילות: צמח מקרר, אנטי בקטריאלי,משתן, מוריד חום, מגביר הזעה
שימוש רפואי: לטיפול בארטריטיס שגרוני, הפטיטיס, זיהומים של דרכי הנשימה העליונים, כולל דלקת ריאות, לטיפול בדלקות עיניים, מחלות זיהומיות של ילדים, כולל אדמת, לטיפול בפריחות, פצעים שהזדהמו, דלקת בשד.
טיפול חיצוני: לטיפול בדלקות בעור, פריחות עם זיהומים, erysipelas (1).
רפואה סינית מסורתית (2)
חלקי צמח בשימוש: פרחיםהפרחים קרירים וצוננים
פעילות: מרחיק חום ורעילות הקשורה לחוםמרחיק רוח חמה שבאה מבחוץ
שימוש רפואי: במקרים של פצעים מכאיבים ונפיחות בשלבים שונים של התפתחות, במיוחד בגרון, בעיניים ובשדלשלבים ראשונים של מחלות עם רוח חמה שבאה מבחוץ, עם סימפטומים, כגון, חום, דלקת גרון, כאב ראש
התוויות נגד: במקרים של שלשול הקשור לקור וחוסר בטחול ובקיבה
מינון: 9-15 ג'
מקורות
1. Bown D. The Herb Society of America New Encylopedia of Herbs and Theur Uses, 2001, DK, London, New York, Delhi
2. Bebski D, & Gamble A. Chinese Herbal Medicine Materia Medica, Revised Ed.1993,Eastland Press, Washington.
