מחלת ליים זוהתה לראשונה ב-1976 בעיירה ליים במדינת קונטיקט בארה"ב, כשהופיעו מקרים רבים של מחלה שהרופאים זיהו אותה בהתחלה כדלקת מפרקים שגרונית (1). המימצאים הראו שהמחלה נגרמה על ידי חיידק ספירוכטי Borrelia burgdorferi. היא הועברה על ידי קרצית האיילים Ixodes scapularis. החיידק חודר לעור במקום עקיצתה של הקרצית. לאחר 7-14 ימים החיידקים נודדים בתוך העור ומתפשטים בלימפה או דרך הדם לאיברים שונים או למקומות אחרים בעור. לפעמים זמן האינקובציה הוא שלושה ימים, והוא יכל להתארך עד 30 יום (1).
מאז זיהוי מחלת ליים התגלו מחלות נוספות המועברות על ידי קרציות. מחלת ליים היא הנפוצה ביותר. היא שכיחה במיוחד בחודשים מאי עד ספטמבר.
סימפטומים של מחלת ליים:
פריחה על העור. ברוב המקרים מתחילה המחלה בהופעת כתם אדום על פני העור, ובמרכז הכתם נקודה בהירה. הכתם עלול לגדול עד לקוטר של 15 ס"מ. אחריו מופיעים כתמים קטנים.
כאבי ראש, כאב בשרירים ובמפרקים
תשישות, עייפות
צוואר נוקשה
קשרי לימפה נפוחים וטחול מוגדל.
כשהמחלה מתמשכת עלולים להופיע הסימפטומים הבאים:
תשישות, הפרעות בשינה, דלקת בעצבי הפנים, שיתוק בצד אחד של הפנים, חרדה, ערפול של המחשבה.
האבחנה נעשית על פי הסימפטומים האופייניים, וכן על ידי בדיקה של רמת הנוגדנים לבורליה בדם.
הטיפול הרפואי הוא אנטיביוטיקה, והחולים מגיבים בדרך כלל היטב לטיפול. כשמתחילים בטיפול בשלב מוקדם ניתן למנוע סיבוכים.
שילוב של צמחים בטיפול האטיביוטי משפר את סיכויי ההחלמה, וחשוב במיוחד כאשר המחלה עקשנית ומתמשכת. עמידות לטיפול האנטיביוטי עלולה להופיע מכמה סיבות: החיידק בורליה בורגדורפרי עלול להמצא בנוזלים, כגון, דם, לימפה ונוזל בין-תאי, וגם בשרירים, עצבים ורקמות של איברים שונים (1). מצב כזה עלול לעכב את הצלחת הטיפול האנטיביוטי. בנוסף חיידק הבורליה יכל להופיע בצורות שונות, ועלול להופיע בצורה שאינה רגישה לאנטיביוטיקה.
צמחים מומלצים לטיפול במחלת ליים.
Smilax sarsaparilla 20% קיסוסית שורש
Guaiacum officinale 20% גואיאקום שרף
Uncaria tomentosa 20%אונקריה קליפת גזע
Andrographis paniculata 20% נוף הצמח
Zanthoxylum clava-herculis 20% קליפת הגזע
מינון: 3-4 מ"ל שלוש פעמים ביום. לקחת במשך שבועיים
ואז להוסיף את הפורמולה השניה. המטרה של הפורמולה השניה היא למנוע עמידות של החיידק.
לוקחים אותה במשך שבועיים ביחד עם הראשונה (1). עושים הפסקה לשבועיים, ולוקחים שוב לשבועיים. ממשיכים לקחת את את הפורמולה בהפסקות של שבועיים עד להעלמות המחלה (1).
פורמולה מס 2
Dipsacus spp. 25% שורש
Eupatorium perfoliatum 25% נוף הצמח
Isatis indigofera 25% שורש
Lomatium dissectum 25% שורש
מינון: 3-4 מ"ל ליום
צמחים מומלצים להקלה על סימפטומים של מחלת ליים.
להקלה על כאבי שרירים ומפרקים:
Withania somnifera ויתניה משכרת שורש
Scutellaria lateriflora קערורית נוף הצמח
Pueraria lobata קודזו שורש
Viburnum opulus מורן קליפת הגזע
Morinda officinalis מורינדה רפואית
Harpagophytum procumbens הרפגו פקעת
Hypericum perforatum פרע מחורר ענפים פורחים
בנוסף מומלץ להשתמש בצמחים נוגדי דלקת, ממריצים של
מערכת החיסון וכן צמחים המשפרים פעילות של מערכת
העצבים, נוגדי עייפות ואדפטוגנים.
בוחרים בצמחים לפי הסימפטומים של המטופל, ומשנים מדי פעם את הפורמולה לפי התקדמות הטיפול.
במקרים של קושי להתרכז, פגיעה בהתמצאות, ערפולובלבול נוכל להעזר בצמחים הבאים:
Bacopa monnieriמפחית חרדה, מגביר זכרון וכושר קוגנטיבי, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד (1).
Ginkgo bilobaמגביר זרימת דם ואספקת גלוקוז וחמצן למוח, נוגד חמצון יעיל.
Rhodiola roseaאדפטוגן, נוגד דכאון, נוגד חמצון
Rosmarinus officinalisממריץ של המוח, אנטי בקטריאלי, נוגד חמצון
Schisandra chinenesisאדפטוגן, מגן על הכבד, נוגד חמצון, מחזק כללי
במקרים של תשישות וחרדה
Piper methysticumמפחית חרדה, מרגיע
Bacopa monnieriמפחית חרדה, ממריץ של המוח
Anemone pulsatillaמפחית חרדה יעיל, מרגיע
Avena sativaמחזק ומשקם את מערכת העצבים
הטיפול האנטיביוטי הארוך עלול לפגוע בכבד ובפלורה הנורמלית של הגוף.
מומלץ להשתמש בצמחים המגינים על הכבד, כגון, גדילן מצוי, כורכום ושיזנדרה.
הפגיעה בפלורה הנורמלית עלולה לאפשר צמיחה של פטריות ושמרים.
מומלץ להשתמש בצמחים המעכבים צמיחה של פטריות, כגון, Berberis vulgaris
Spilanthes acmellaהמעכב צמיחה של Candida albicans.
לחיזוק מערכת החיסון ניתן להשתמש ב:
Asragalus membranaceus שורש
Ganoderma sinensis פטריה
Grifola frondosa פטריה
Uncaria tomentosa קליפת הגזע
Inonotus obliquus פטריה
ספרות.
1.Winston D. Tick-borne diseases Medical Herbalism 2006, 15: 1-9
Back S. Integrative treatment of Lyme disease. International Journal of Integrative Medicine, 1999, May/June 1: 19-23.
Krause PJ. Telford SR. et al. Concurrent Lyme disease and Babesiosis, JAMA, 1996, 275: 1657.Steere AC. Coburn J. Blickstein L. The Emergence of Lyme disease, J. Clin. Invest. 2004, 113: 1093-1101.
