פטריות רפואיות

הפטריות נחשבות לסדרה מיוחדת בתוך ממלכת החי. הן חסרות כלורופיל ואינן מטמיעות. הפטריות זקוקות למזון אורגני, ונימנות עם היצורים ההטרוטרופיים.

 על פי דרך הזנתן, ניתן לחלק אותן לשתי קבוצות עיקריות:

• פטריות רקב או פטריות ספרופיטיות (saprophyte)

אלה הן פטריות הניזונות מרקבובית, שמקורה בשיירי צמחים ובעלי חיים נרקבים. חשיבותן רבה במחזור החיים בטבע. בשיתוף עם חיידקים הן מפרקות חומרים אורגניים המצויים בשרידים של בעלי חיים וצמחים. בכך הן מעשירות את הקרקע בתרכובות אורגניות פשוטות ובמינרלים הקשורים אליהן.

מצויות גם פטריות רקב הגורמות למחלות צמחים ונזק לחקלאות.

• פטריות טפיליות

אלה הן פטריות המתרבות על בעלי חיים או צמחים. הן שולחות קורים לתאים של המאכסן, ויונקות ממנו את החומרים הדרושים להן.

פטריות טפיליות שכיחות אצל האדם על העור, מתחת לצפורניים, בגרון, בווגינה, במערכת העיכול ובכל מקום.

מינים אחרים הם טפילים בחלקים שונים של הצמחים וגורמים נזק רב לחקלאות.

חזזיות

אלה הן פטריות החיות בסימביוזה עם אצות. הפטריות מקבלות מהאצות מזון אורגני, ואילו האצות מקבלות מהפטריה תוספת מים ומלחים. ישנן פטריות החיות בסימביוזה עם שורשי צמחים עילאיים. האורניה המצויה, לדוגמה, חיה בסימביוזה עם שורשי אורן ירושלים.

מבנה הפטריות פשוט ופרימיטיבי. אין בהן דיפרנציאציה לשורש, גבעול ועלה. אין להן צינורות הובלה למים ומזון, ואין להן פרחים, פירות וזרעים. הן מתרבות על ידי נבגים הנוצרים בכמת גדולה מאוד, ומופצים בדרך כלל על ידי הרוח.

הפטריות נפוצות על פני כל כדור הארץ. רבות ידועות כפטריות מאכל, לחלק מהן יש שימוש רב בתעשייה וברפואה.  בתרבויות שונות במזרח אסיה מרבים להשתמש בהן שימוש רפואי. סגולותיהן הרפואיות היו ידועות ברפואה הסינית, היפנית, וכן בארצות אסיאתיות אחרות מזה אלפי שנים. המחקרים הנערכים בשנים האחרונות מוכיחים את חשיבותן הרפואית.

נסקור כמה מהפטריות שנחקרו ונכנסו לשימוש ברפואה המשלימה.

Ganoderma lucidum – Reishi     

השם הסיני: Ling Zhi או Ling qi

משפחה: Polyporaceae

חלקי צמח בשימוש:  גוף הרבייה, תפטיר

הריישי היא פטריה רב-שנתית הגדלה על עצים, בעיקר על עצי אלון. הכובע עגול ומבריק, בצורת כליה. שם המין lucidum מתייחס לברק של הכובע, בדומה ללכה, בצבע חום-שחור. שם הסוג, Ganoderma, מתייחס גם הוא לברק של הפטריה. Gan- מבריק, Derm- עור.

משמעות השם הסיני – 'הפטריה של הרוח'. הפטריה מוזכרת בשם זה לראשונה במאה ה-11 לספירה. שמות סיניים נוספים הם: פטריית האלמוות, והפטריה של עשרת אלפים שנה.

על הכובע מופיעות טבעות גידול שנתיות. הרגל והכובע מעוצים. הנבגים לבנים ונעשים חומים עם הגיל. ביפן גדלה הפטריה על עצי שזיף, אבל היא נדירה מאוד.

מינים נוספים: ,G. oregonense ,G. tsugae, G. japonicum ,G. capens ,G. sinense.

הפטריה היתה בשימוש בסין וביפן כבר לפני 4,000 שנה. השתמשו בה לטיפול בהפטיטיס כרוני, נפריטיס, יתר לחץ דם, ארטריטיס, נוירלגיה, נדודי שינה, ברונכיט, אסתמה וכיב קיבה. שימוש ממושך הומלץ כדי להאריך את תוחלת החיים. טעמה של הפטריה תפל. היא נחשבת למחממת ולאחד מה-tonics הטובים ביותר. ביפן נהגו לענוד את הריישי כקמע. היא היתה נדירה ומחירה היה יקר. היום מרבים לגדל אותה.

מרכיבים: פוליסכרידים, חומצות אמיניות, סטרואידים  טריטרפנים, קומרינים, ergosterol, שמן נדיף, רזין, חומצה אסקורבית, ריבופלווין.

Beta-D- glucan

מינרלים: Mg, Ca, Zn, Mn, Fe, Cu, Ge.

הנבגים מכילים: כולין, betain, חומצות שומניות, ארגוסטרול.

בחלקים השונים של הפטריה מצויים כ-100 טריטרפנים שונים, הכוללים:,ganoderic acids ,Ganoderenic acids ,ganolucidic acidsLucidenic acidsו-lucidone C.

ganoderic acid

פעילות: אימונוסטימולנט – הודות לפוליסכרידים. הם ממריצים מקרופאגים לייצר TNF-alpha – Tumor Necrosis Factorוכן אינטרלויקוינים. כמו כן ממריצים פעילות של תאי הרג טבעיים. הריישי היא אנטי-סרטנית כתוצאה מהפעילות האימונוסטימולנטית שלה. מרכיבים נוספים בעלי פעילות אנטי-סרטנית הן החומצות הטריטרפניות T-Z. מחקרים הראו עיכוב של סרטן הכבד.

בתרביות רקמה מגבירים הפוליסכרידים סינתיזה של DNA ע"י תאי הטחול. אצל עכברים הם מגבירים ייצור של DNAו-RNA במוח העצם.

הטריטרפנים מקנים לפטריה תכונות של אדפטוגן, אנטי-אלרגי ומוריד לחץ דם.

המרכיב הפעיל ביותר כאנטי-אלרגי הוא ganoderic acid C, וכן החומצות Aו-Dהמעכבות שחרור היסטמין.

טריטרפנים נוספים מסייעים להורדת לחץ דם ע"י עיכוב האנזים המהפך ACE- Angiotensin  Converting Enzyme.

מחקרים קליניים נערכו עם מיצויים מימיים או מיצויים באלכוהול. הם הוכיחו את הפעילויות הבאות:

אנטי-אלרגיים, נוגדי דלקת, משככי כאב, אנטי-בקטריאליים, מעכבי התרבות של סטפילוקוקים, סטרפטוקוקים ובצילוס פנוימוניה, אנטי-אוקסידנטיים, אנטי-סרטניים, אימונוסטימולנט, ממריצי פעילות של תאי הרג טבעיים, אנטי-ויראליים – ממריצי ייצור של אינטרפרון, מורידי לחץ דם, מורידי רמת כולסטרול, מרגיעים, מגנים על הכבד, משפרים דה-טוקסיפיקציה, מחישים רגנרציה של תאי אפיתל של הסימפונות – ולכן מסייעים לטיפול בברונכיט.

התוויות: לטיפול בברונכיט, מחלות לב, יתר לחץ דם, סרטן, לחיזוק כללי, לשיפור הבריאות, לשיפור איכות השינה, להגברת עמידות למחלות זיהומיות, לטיפול במצבי אלרגיה, למקרים של הפטיטיס, נפריטיס, כיב פפטי, לויקופניה, סחרחורת, עצבנות מרובה. ביפן מומלץ הריישי כסיוע לטיפול בסרטן.

הפטריה מומלצת לנשאים של וירוס האיידס-HIV, וכן לאנשים הסובלים מ-Epstein Barr Virus – EBV, וירוס נפוץ מאוד שעלול לגרום למונונוקלאוזיס.

בשימוש חיצוני – כמשחה או lotion, להגנה על העור בפני קרינה אולטרה סגולית.

הכנות ומינון: ניתן להשתמש בפטריה בצורות שונות: סירופ, מרק, חליטה, זריקות, כדורים, טינקטורות, אבקה מעורבת עם דבש.

מינון מומלץ: 3 כדורים של 1 ג' שלוש פעמים ביום. טינקטורה בריכוז 1:5, 10 מ"ל שלוש פעמים ביום. סירופ 4-6 מ"ל ליום.

הריישי היא פטריית מאכל ולא נמצאה בה רעילות כלל.

מקורות

1.      Kahda, et al. The biologically active constituents of Ganoderma lucidum. Chemical Pharmacological Bulletin, 33:1367-1374, 1985

2.      Mori, K. et al. Antitumor action of fruit bodies of edible  mushrooms orally administered to mice. Mushroom Journal 7: 121-126, 1987

3.       Willard, T.L. Reishi Mushroom: Herb of Spiritual  and Medical Wonder. Sylvan

4.      Press,  Issaquah, WA, 1990

4.Yoshimassa K. and Hiroshi H. Central actions of Ganodema lucidum. Phytotgerapy    Res. 1:17-21, 1987

5.      Chang H.M., But P.P.H. Pharmacology and Application of Chinese Materia Medica. World Scientific, Hong Kong, 1986, pp 642-652

6.      Jones K. et al. Reishi, Longevity herb of the orient. Townsend Letters for Doctors  and Patients, November 1992: 1008-1012

7.      Hobs C. Medicinal Mushrooms.An Exploration of Traditional Healing and Culture. Interweave Press, Inc. Loveland, CO, 1996 pp. 96-107

   C C 

Grifola  frondosa – Maitaki

משפחה: Basidiomycotina

חלקי צמח בשימוש: גופי רבייה

מוצא: מזרח ארה"ב, אירופה ואסיה

משמעות השם היפני Maitaki היא: 'הפטריה הרוקדת' (mai– ריקוד,  taki– פטריה). 

זוהי פטריה רב-שנתית הגדלה על שורשים של צמחים. לכובע של הפטריה צורת מניפה, עם גופי רבייה המכסים זה את זה כמו שמלה של רקדנית. נראה שזה המקור לשמה היפני. כיום מרבים לגדל אותה ביפן, והיא ידועה שם כמאכל משובח עם טעם עדין ונעים מאוד.

השימוש הרפואי בפטריה זו מקובל כבר למעלה מ-3,000 שנה. היא נחשבת למאכל מחזק, משפר את איכות החיים, מאט תהליכי הזדקנות, מוסיף חיוניות, מונע עייפות, מונע סרטן ויתר לחץ דם.

גידול מסחרי של הפטריה החל ביפן רק לפני כ-20 שנה, והוא נעשה נפוץ בעוד ארצות. כיום מעריכים אותו ב-40,000 טון.

מרכיבים: פוליסכרידים , alpha-D-glucansbeta D-glucans, grifolan, grifolin-LE, חלבונים הקשורים למתכות, לקטין, ליפידים – 3.4% הכוללים פוספוליפידים שונים. Ergosterol (vitamin D2)הוא הסטרול העיקרי. הריכוז שלו בצמח 50-150IUב-100 גר' ,ergosterol

5-nucleotidesמצויים בריכוז 106-366מ"ג ב-100 ג' של חומר טרי.

פעילות: אימונוסטימולנט. ההשפעה על מערכת החיסון מיוחסת לפוליסכרידים בעלי שרשראות ביתא – beta-D-glucans. אלה הן שרשראות המורכבות ממולקולות של גלוקוז הקשורות בקשר ביתא. ככל שהשרשרת מסועפת יותר, עולה הפעילות האימונוסטימולנטית שלה.

פעילות ממריצה של הפטריה הוכחה על מקרופאגים, על תאי T-לימפוציטים ועל תאי הרג טבעיים. עלייה נמצאה ברמת הציטוקינים בדם.

פעילות אנטי-סרטנית הוכחה במקרים של סרטן השד, המעי הגס, הריאות, הקיבה, הכבד ולויקמיה. מיצוי מהפטריה ניתן בצורת קפסולות: 4 קפסולות 3 פעמים ביום במשך 1-3 חודשים.

רוב המחקרים העוסקים בפעילות האנטי-סרטנית נעשו עם פרקציה שבודדה מהפטריה והיא מכונה פרקציה D. היא מתקבלת ע"י השרייה של הפטריה במים חמים והוספת אלכוהול בריכוז של 80% למים. למשקע שנוצר מוסיפים חומצת חומץ ואלקלי.

פרקציה D מכילה פוליסכרידים, בעיקר בעלי קשר ביתא 1-3 וביתא 1-6, ופפטידים בעלי משקל מולקולרי של כ-1,000kD.

המחקרים הוכיחו מניעה של היווצרות תאי גידול ברקמת הריאה, מניעת התפתחות גרורות, והקטנת מהירות הצמיחה או הפסקת הצמיחה של גידול קיים. כמו כו הראו עידוד של אפופטוזיס בתאים סרטניים.

בדומה לאצות ים, גם הפטריות מונעות את תופעות הלוואי הקשות הקשורות בטיפולים כימותרפיים. כנראה שהמנגנון הוא הגנה על ריריות הקיבה הודות לפוליסכרידים.

השפעה על יתר לחץ דם: מיצוי מהפטריה GrifronTM ניתן במינון של 1 ג' ליום. לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ירד אצל רוב הנבדקים.

השפעה על הכבד: הפטריה מסייעת לשיקום הכבד במקרים של הפטיטיס כרוני.

סיכום התווית: לחיזוק של מערכת החיסון, למניעת סרטן, כסיוע לחולי סרטן המקבלים טיפול כמותירפי, כסיוע לחולי איידס.

הכנות ומינון: כמזון או כמירתח – 3-7 ג' ליום. יש גם קפסולות.

רעילות: אין.

מקורות

C. Hobbs, Medicinal Mushrooms, Interweave Press, Inc. Loveland, CO pp.110-115

Nanba, H. Activity of maitake D-fraction to prevent cancer growth and metastasis.

J. Naturapathic Med. 1994.

Nanba, H. et al. Andiabetic activity present in the fruit body of Grifola frondosa

(Maitake), Biol. And Pharm. Bull. 17:1106-1110, 1994

Harada Y. Maitake descends from mountains. Excerpts from “Biology in Mushrooms and Molds,” May 1993

Mori K. et al. Antitumor activities of edible mushrooms by oral administration. From Wuest P.J. et al. (eds), Cultivatin Edible Fungi, Amsterdam: Elsevier: 1-6, 1987

Adachi, K. et al. Blood pressure lowering activity present in the fruit body of Grifola frondosa (Maitake). Chem Pharm. Bull. 36:1000-1006, 1988

HishidaI. Et al.Antitumor activity exhibited by orally administered extract from fruit body of Grifola frondosa (Maitake). Chem. Pharm. Bull. 36:1819-1827, 1988

Kidd P.M. The use of mushroom glucans and proteoglycans in cancer treatment. Alter. Med. Rev. 5:4-27, 2000.

Borchers A.T., Stern J.S., Hackman R.M. et al. Mushrooms Tumors and Immunity. Proc. Soc. Exp. Boil. Med. 221:281-293, 1999.

Mayell M. Maitake extracts and their therapeutic potential. Altern. Med. Rev. 6:48-60, 2001.

Lentinula edodes – Shitake     

השיטקי היא פטריה הגדלה על עצים. צבעה חום בהיר, דומה לענבר. מוצאה ביפן, סין וארצות ממוזגות אחרות באסיה. מין נוסף גדל בקוסטה ריקה.

השיטקי היא פטריית מאכל בעלת טעם נעים. בארצות מוצאה, סין ויפן, היא שימשה למזון ולרפואה כבר לפני אלפי שנים.

כיום מרבים לגדל אותה בארצות שונות.

מרכיבים: לשיטקי ערך תזונתי רב. היא מכילה: חלבונים 25.9%, פחמימנים 67%, שומנים – בעיקר חומצה לינולאית, סיבים מסיסים ובלתי מסיסים, מינרלים, בעיקר סידן, ויטמינים B2ו-C, וכן ריכוזים גבוהים של ergosterol, שהופך בהשפעת קרני השמש לויטמין D.

lentinan

חשיפת הפטריה לאור שמש במשך שלוש שעות ביום גורמת לעלייה של פי 5 בתכולת ויטמין D2. ריכוז ויטמין D2ב-100ג' (משקל יבש) של הפטריה הוא 873-4380.

פטריה הגדלה על מצע עשיר מכילה מינרלים רבים:

K, Ca, Mg, Mn, Cd, Fe, Ni, Cu, P, Zn, Br, Rb

מפיקים מהפטריה שתי הכנות בעלות פעילות פרמקולוגית: Lentinan ו-LEM-

Lentinan הוא פוליסכריד המרכיב את דופן התא. יש לו משקל מולקולרי גבוה, בערך 1,000,000. בנוי בצורה helix משולש ומכיל רק מולקולות של גלוקוז. הוא בנוי רק מפחמן, מימן וחמצן. Lentinanנמס במים, יציב בחום ובחומצה, אך אינו יציב באלכוהול.

LEM (Lentinula Edodes Mycelium Extract) הוא מיצוי שמכינים מהתפטיר, לפני שמתפתחים הגבעול והכובע. הוא מכיל 24.6% חלבון, 44% סוכרים, בעיקר xyloseArabinose, גלוקוז ומעט גלקטוז, מנוז ופרוקטוז. בנוסף, מכיל המיצוי ויטמין B, בעיקרB1  ו-B2, Ergosterolו- eritadenine המסייע להורדת רמת הכולסטרול.

פעילות:אימונוסטימולנט, אנטי-ויראלית ואנטי-סרטנית.

Lentinan משפעל תאי הרג טבעיים, מגביר ייצור של אינטרלויקין ע"י מקרופאגים, ממריץ של לימפוציטים מסוג T-helper cells, ממריץ ייצור של TNF- Tumor Necrosis Factor. ממריץ ייצור של אימונוגלובולינים אצל בני אדם in vivo וכן ייצור אינטרפרון.

מניחים שהפעילות האנטי-סרטנית של ה-lentinan היא תוצאה של הפעילות האימונוסטימולנטית, ואין לו פעילות ישירה על הגידול הסרטני. הניסויים לגבי הפעילות האנטי-סרטנית נעשו כולם ע"י הזרקה של lentinan לעכברים, לפריטונאום או לווריד.

פעילות אנטי-ויראלית:

הוכיחו שגם ל-LEM וגם ל-lentinan יש פעילות המעכבת התרבות של וירוסים. מחקרים אחדים הראו עיכוב ע"י lentinan של HIV, Vesicular stomatitis virus, adenovirus type 12. וירוסים של שפעת עוכבו בעכברים ע"י טיפות אף שהוכנו מ-lentinan. אצל בני אדם הוכיחו השפעה חיובית של lentinanעל חולים ב-CFS- עייפות כרונית.

LEM מעכב HIV. הוכיחו עיכוב של הווירוס בתרביות של T-לימפוציטים מבני אדם. LEM משפעל מקרופאגים וממריץ ייצור של אינטרלויקין 1.

פעילות אנטי ויראלית ואימונוסטימולנטית הראו גם אצל ליגנין ו-lignansמסיסים במים המצויים בפטריה.

התוויות: בכל מקרה של תפקוד לקוי של מערכת החיסון, כולל סרטן, איידס ואלרגיות. במקרים של שפעת והצטננות החוזרות לעתים קרובות, זיהומים עם קנדידה, וכן להורדת רמת הכולסטרול.

הכנות ומינון: הפעילות האנטי-סרטנית של lantinan תלויה במינון. כאשר משתמשים בפטריה כמזון, המינון המומלץ הוא 6-16 ג' ליום.

במקרים של איידס או הפטיטיס כרוני, מומלץ השימוש ב-LEM2-6 ג' ליום. Lentinan ניתן בהזרקה 1-5 מ"ג פעמיים בשבוע.

השימוש בפטריה כמזון מומלץ לחיזוק הגוף ולמניעת מחלות.

רעילות: הפטריה אכילה ואין בה שום רעילות.

Inonotus obliquus – Chaga   

פטריה טפילה הגדלה על עצי שדר לבן (Betula alba), באזורים קרים בסיביר ובצפון אמריקה. ידועה ברפואה המסורתית ברוסיה כיעילה לטיפול בסרטן, במיוחד בסרטן הקיבה, הוושט והריאות (2,1). השימוש בפטריה כאנטי-סרטנית מוכר גם בפולין ובפינדלנד (1,2).

ברוסיה יש יחס של הערצה ל-Chaga, וממליצים עליה לחיזוק, לניקוי, לטיפול באולקוס וגסטריטיס, למחלות כבד ולשיכוך כאבים.

 נוהגים להכין מהפטריה סבון. קולים אותה עד שהיא נעשית אדומה, מכניסים אותה למים חמים ומערבבים עד שהיא נשברת והמים נעשים שחורים (3).

מרכיבים:betulinic acid, betulinic acid

פוליסכרידים, טריטרפנים, בעיקר: inotodiol.lanosterol ,trametenolic acid ,vanillic acid ,syringic acid , hydroxybenzoic acid.

פעילות:אנטי-סרטנית, אמונוסטימולנט.

פרמקולוגיה:הפעילות האנטי-סרטנית של הפטריה נבדקה in vitroו-in vivo(4). נמצאו כמה מרכיבים שניתן ליחס להם פעילות אנטי-סרטנית. הפוליסכרידים הם אימונוסטימולנטים ואנטי-סרטניים.

סולז'ניצין מתאר שימוש חיצוני ב-Chaga שגרם לריפוי של סרטן עור.

חומצה בטולינית המצויה בשדר הלבן עליו גדלה הפטריה, היא בעלת פעילות אנטי-סרטנית. ריכוזים גבוהים של חומצה בטולינית מצויים בפטריה, ומחקרים הראו שהיא מעודדת apoptosis.

הטריטרפנים הראו גם הם פעילות אנטי-סרטנית (5 ,6). מחקרים בבני אדם נערכו על נשים חולות בסרטן הרחם והשד (7), ועל חולים בסרטן הריאות (8). בשני המחקרים הפטריה ניתנה בזריקות. התוצאות הראו הקטנה של הגידולים, הפחתת הכאב, שיפור בשינה ובתיאבון.

התוויות: כטיפול מסייע במקרים של סרטן הריאות, הרחם, השד, הקיבה והמעי הגס.

הכנות ומינון: השימוש בפטריה ידוע ברוסיה בצורת מירתח, מיצוי באלכוהול, סירופ, פתילות, כדורים וזריקות.

מירתח מכינים מ-3 ס"מ של הפטריה בכוס מים. חותכים את הפטריה לחתיכות קטנות ומרתיחים במשך כמה דקות. שותים 2-3 כוסות ביום, בין הארוחות.

טינקטורה 1:5 ב-20% אלכוהול. מרתיחים את הפטריה במים במשך 15 דקות, אחר כך מוסיפים את האלכוהול. המינון 1-2 כפיות ביום.

מקורות

1. Wasser SP. and Weiss AL. Therapeutic effects of substances occuring in higher Basidiomycetes mushrooms: a modern perspective. Crit. Rev. Immunol. 19: 65-96, 1999

2. Wasser SP. and Weiss AL. Medicinal properties of substances occuring in higher Basidiomycetes mushrooms: Currenr perspectives (Review). International J. of  Medicinal Mushroons, 1: 31-62, 1999

  3. Saar M. Fungi in Khanty folk medicine. J. Ethnopharmacol. 31: 175-179, 1991a

4.  Jarosz A. et al. Effect of the extracts from fungus Inonotus obliquus on catalase level in HeLa and nocardia cells. Acta Biochim. Pol. 37: 149-151, 1990

5. Khalos K. et al. Antitumor activity of  some compounds and fractions from an n-hexane extract of  Inonotus obliquus. Acta Pharm. Fenn. 97: 33-40, 1987

6. Khalos K. et al. Preliminary studies on the antitumor activity of polar fractions extracted from Inonotus obliquus. Acta Pharm. Fenn. 96: 167-174, 1987

7.Piaskowski S. Preliminary studies on the preparation and application of   preparations from black birch touchwood in human cases of malignant  tumors. Sylwan 105: 5-11, 1957

8. Hartwell JL. Plants used against cancer. Lloydia 34: 386-396, 1971

Cordyceps sinensis     

שם סיני: dong cong xia cao

משפחה: Clavicipitiaceae

הפטריה ידועה בסין בשם 'פטריית הזחל', או: 'צמח בקיץ, תולעת בחורף'.

זוהי פטריה טפילה שאורכה 4-11 ס"מ. גדלה בהרים בגובה מעל 3,000 מ' בסין ובטיבט, במקומות לחים מכוסים בעשב ושלג. הפטריה גדלה על זחל שהיא נצמדת אליו, בדרך כלל על Hepialus armoricanus. הפטריה מופיעה בקיץ מתוך הזחל, ומכאן השם 'צמח בקיץ, תולעת בחורף'. קוטפים את הפטריה בתחילת הקיץ ביחד עם השרידים של גוף הזחל.

הפטריה נחשבת למתוקה ומחממת. מרידיאן היעד הוא הריאות והכליות. הפטריה מחזקת את ה-yangשל הכליות ואת ה-yinשל הריאות. היא מומלצת לטיפול בכאבי גב תחתון, אימפוטנציה, שיעול וכאבים בחזה. היא מסייעת להחלמה ממחלה ולשיקום הגוף.

מרכיבים:מים 10.8%, שומן 8.4%, חלבונים 25.3%, סיבים 18.5%, פחמימות 30%, אפר 4.1%.

השומנים כוללים 13% חומצות שומניות רוויות ו-82.2% חומצות בלתי רוויות, בעיקר חומצה אולאית ולינולאית.

חומצות אמיניות: גלוטמית, ואלין, פרולין, פניל אלנין, ארגינין, אדנין, אורציל.

cordycepic acid, cordycepin.

פרמקולוגיה: מגבירה חלוקה של כדוריות דם אדומות, אימונוסטימולנט. הפוליסכרידים אחראים לפעילות האימונוסטימולנטית. מגבירה פאגוציטוזיס, מגבירה פעילות של תאי B-למפוציטים ומחישה ייצור נוגדנים. הגברת הפעילות של מערכת החיסון התקבלה במקרים של תת-פעילות של המערכת, ולא במקרים של פעילות תקינה.

לפטריה השפעה מרגיעה על מערכת העצבים, מרחיבה סימפונות וכלי דם. הפוליסכרידים הם אנטי-סרטניים והראו עיכוב של סרטן הריאות.

התוויות: לטיפול באסתמה, בסוגי סרטן שונים, לסיוע בהרפיית שרירים, למקרים של אי-ספיקת כליות, להמרצת המערכת האנדוקרינית, למקרים של עייפות ותשישות, לשיעול כרוני, אימפוטנציה, חולשה ואנמיה.

מחקרים קליניים הוכיחו שהפטריה מסייעת במקרים של מחלות כבד, מורידה עודף כולסטרול וטריגליצרידים, מסייעת להורדת רמות של LDL ומעלה רמות של HDL. היא מאטה תהליכי הזדקנות (1,2).

פטריות שמגדלים בגידול תרבותי מראות תכונות דומות: הן גורמות לירידה ברמת הכולסטרול והטריגליצרידים, לירידה ברמת ה-LDL ולעלייה ברמת ה-HDL(3). תוצאות טובות התקבלו לאחר טיפול של שלושה חודשים בחולי סרטן הריאות (4). פטריות תרבותיות ובר היו יעילות במקרים של אי-ספיקת כליות כרונית. המינון שניתן היה 2 ג' שלוש פעמים ביום במשך 30 יום (5).

מחקר אחר הראה שיפור בתפקוד הכליות במקרים של אי-ספיקה כרונית. המינון שניתן היה 2-5 ג' ליום (6). מחקר נוסף הראה שיפור במקרים של טיניטוס שנגרם על ידי הצטברות של נוזלים באוזן התיכונה. לא היתה השפעה במקרים של פגיעה בעצב השמיעה (7).

רעילות: לא נמצאה רעילות.

הכנות ומינון: חליטה או אבקה 3-9 ג' פעמיים ביום, או 1 ג' של מיצוי יבש.

מקורות

1. Xu N. and Zhang B. Effect of Cordyceps on plasma lipids in normal , stressed and hyperlipemic rats. Chin. J. Pathophysiol. 3: 215-219, 1987

2. Geng S. et al. Treatment of hyperlipidemia with cultivated Cordyceps- A double blind randomised placebo control trial. Chin. J. Integ. Med. 5(11), 652, 1985

3. Zhang S. et al. Activation of murine peritoneal macrophage by the natural Cordyceps and the cultured micelia  of Cordyceps sinensis. Chinese Journal of Integrated Traditional and Western Medicine. 5: 45-47, 1985

4. Chang HM. and Pui-Hay But P. Pharmacology and Application of Chinese Materia Medica. Vol 1. Singapore: World Scientific

5. Chen Y. et al. Clinical effects of natural Cordyceps and cultured mycelia  of Cordyceps sinensis in kidney failure. Chin. Traditional Herba. Drugs, 17: 256-258, 1986

6. Guan YJ. et al. Effect of Cordyceps sinensis on T-lymphocyte subsets in chronic renal failure. Chung-Kao Cung Hsii Chieh Ho Tsa Chih, 12 (6): 338-339, 19927. Zuang J. and Chen H. Treatment of tinnitus with Cordyceps infusion: A report of 23 cases. Fujan Medical Journal, 7: 42,53, 1985

מקור התמונה Medicinal Mushrooms: 7 Kinds and Their Unique Health Benefits (realmushrooms.com)

לחזרה לחנות