במכון למדעי הצמח שבמרכז וולקני מתנהל למעלה משלוש שנים מחקר, שמטרתו לאתר טיפוסים גנטיים שונים של הגדילן המצוי, בעלי פוטנציאל לגידול כנבטים למאכל, ולצמחים בוגרים למאכל ולרפואה (1).
גדילן מצוי Silybum marianum הוא צמח חד שנתי, הגדל בבתי גידול עשירים בחנקן. הוא גדל בר בשדות מעובדים, בצידי דרכים, ברפתות ומעזבות.
בעבודת מחקר שנערכה על ידי מיכל מאיר באוניברסיטת תל אביב בשנים 2005-2007, נבדקה השפעת גורמים סביבתיים על תכונות הגדילן הגדל בארץ.
נמצאו הבדלים בגובה הצמח, מספר התפרחות ומשקל הזרע. לא נמצא הבדל בין הגדילן הפורח בצבע סגול-ורוד לבין זה הפורח בלבן (1).
במחקר שנערך על ידי נטע בשן, בשנים 2005-2007, במרכז וולקני ובפקולטה לחקלאות של האוניברסיטה העברית, נבדקו מספר צמחי בר כמקור אפשרי לנבטים למאכל. ביניהם היה הגדילן המצוי (1). הנבטים עשירים בחלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים ומינרלים. הם קלים לעיכול, קלים להכנה, ומשמשים כמזון פונקציונלי.
הנבטים של הגדילן גדולים ועבים ומעט מרירים. רוב המרירות היא בפסיגים. אחוז הנביטה היה גבוה יחסית לצמחי בר.
נבדק ריכוז הפוליפנולים בזרעים ובנבטים. נמצא שזרעים שהתפתחו מתפרחות בצבע סגול-ורוד, וגדלו באזור של מרכז וולקני, הכילו 30% יותר פוליפנולים מזרעים שמקורם בתפרחות לבנות. הריכוז הגבוה ביותר של פוליפנולים היה בזרעים. הריכוז בנבטים היה כשליש מזה של הזרעים.
הפעילות נוגדת החמצון של הנבט קטנה מזו של הזרעים, אבל בהחלט קיימת.
נערכה בדיקה ראשונית של אוכלוסיות שונות של גדילן מצוי הגדלים באזורים שונים בארץ, מהגליל העליון ועד לקצה הצפוני של הנגב. הגדילן אינו גדל בנגב ובערבה.
גדלו נבטים מהזרעים, ונערכה בדיקה ראשונית של ריכוז הפוליפנולים בנבטים.
התוצאות מראות שונות רבה מבחינת ההרכב הכימי של הנבטים. התוצאות גם מצביעות על כך שהאוכלוסיות הדרומיות יותר מייצרות נבטים בעלי תכולת פוליפנולים גבוהה יותר.
המחקר ממשיך, ומטרתו לאפיין את האוכלוסיות השונות של גדילן הגדל ברחבי הארץ, ולבחור טיפוסים גנטיים בעלי פוטנציאל לגידול נבטים למאכל ולרפואה.
ספרות.
מוגילבסקי א. בשן נ. ואקנין י., מרץ 2008, יבול שיא 32-34
הכתובת: דר' יפתח ואקנין המכון למדעי הצמח, מנהל המחקר החקלאי, מרכז וולקני, בית דגן.
מקור תמונה A Complete Guide to Growing and Enjoying Microgreens – BIOPONICA
