הספונינים מורכבים מחלק הידרפובי שהוא טריטרפן או סטרואיד. יחידת המבנה שלהם הוא איזופרן.
החלק השני של המולקולה הוא הידרופובי, בדרך כלל סוכר. הם למעשה גליקוזידים נפוצים בעולם הצומח. הם נפוצים גם במזון של האדם, בזרעים, בשורשים ובעלים.
הם נפוצים בזרעים של צמחי מאכל ממשפחת הקטניות, כגון, חומוס, חילבה, סויה, שעועית, תורמוס, עדשים, בשורש של האסטרגלוס, בפטריית הריישי, ובצמחים רבים נוספים.
ניתן לזהות אותם על פי הקצף היציב שהם מייצרים בתמיסות מימיות.
הצמחים מייצרים ספונינים כהגנה בפני פטריות, חיידקים, וירוסים, חלזונות.
הקצף מופיע בצורת בועות הנקראות מיצלות. מולקולות הסוכר נדחפות אל המים, והחלקים ההידרופוביים מתרכזים במרכז הבועות.
פעילותם במערכת העיכול
הספונינים המצויים בצמחי מרפא, ממריצים קולטנים מרים ומגבירים הפרשת מיצי עיכול. הם מייצרים אמולסיה עם הנוזלים ועוצרים מעט את הסוכרים, הכולסטרול והשומנים במעי. בכך הם מונעים העברה מהירה שלהם אל הדם.
רוב הצמחים הידועים כמורידים רמת סוכר פועלים על בסיס של ספונינים.
צמחי מרפא המכילים ספונינים הם בעלי פעילות מכייחת במערכת הנשימה.
יש קשר בין הריריות של המעי ומערכת הנשימה, והספונינים מסייעים לליחה לעלות מהמעי והקיבה ולצאת מהגוף.
כשמיצי המרה שכוללים גם כולסטרול מגיעים אל התריסריון, חלק מהכולסטרול נתפש על המיצלות שיוצרים הספונינים. הוא עובר בקלות אל המעי הגס, ואינו מוחזר אל הדם והכבד (1).
צמחי מרפא שמכילים ספונינים מסייעים להורדת רמת כולסטרול (2).
המיצלות של הספונינים נפגשות עם חיידקי המעי ועם תאים של מערכת החיסון המצויים במעי (3).
כתוצאה מהמפגש עם האנזימים מפרקי הסוכר ועם חיידקי המעי, נשברות מולקולות של ספונינים. הסוכר מתפרק על ידי האנזימים, וחיידקי המעי אוכלים את הסוכר שהוא חלק מהמולקולה של הספונינים.
טפילים המצויים במעי מותקפים על ידי הספונינים שמפרקים להם את הממברנות החיצוניות.
החלק ההידרופובי של הספונינים שנשאר אחרי שהסוכר נעלם, נספג במהירות אל הדם, בדרך כלל בפחות מ-90 דקות (4).
אחרי ההיפרדות מהסוכר נשאר החלק השומני כאגליקון, החלק חסר הסוכר.
חלק מהאגליקוננים הולכים אל המערכת הלימפתית ויוצאים מהגוף. חלק מגיעים לכבד.
אגליקונים רבים של ספונינים הם בעלי פעילות אנטי דלקתית, על ידי עיכוב של ציקלואוקסיג'נז.
האגליקונים של Aesculus hippocastanum הנקראים aescin, מחזקים קפילרות וורידים קטנים.הם מפחיתים דליפה, נפיחות וכאב.
ישנם אגליקונים של ספונינים המסוגלים לעבור את מחסום-דם, מוח, ולהשפיע על ייצור, פיזור ואיזון של נוירוטרנסמיטורים, במיוחד את אלה הקשורים להפחתת סטרס. כך פועלים צמחים אדפטוגנים, כגון, ג'ינסנג, שוש קירח, אליטרוקוקוס, קודונופסיס.
הפעילות תהיה שונה אצל אנשים שונים ובמצבים שונים, ותלויה כנראה במצבים של חוסר האיזון של כל אחד.
ניתן ליחס להם תכונות של מאזנים בפורמולה, במעי, בכלי הדם, בכבד ובתאים אנדוקריניים.
מקורות
1. Sauier C. et al. Effects of soy protein and saponins on serum, tissue and feces steroids in rats. Athersclerosis, 1979, 34: 233-241.
2. Kim Seung-Hwan and Kyung-Shin Park, Effects of Panax ginseng extract on lipid metabolism in humans. Pharmacological Research, 2003, 48: 511-513.
3. Shin Byong-Kyu, Sung Won Kwon and Jeong Hill Park. Chemical diversity of ginseng saponins from Panax ginseng. Journal of Ginseng Research, 2015.
4. Lee Jayeul et al. Studies on absorption, distribution and metabolism of ginseng in humans after oral administration, Journal of Ethnopharmacology, 2009, 122: 143-148.
